המרכז למיפוי ישראל הוא הגוף הרשמי שאחראי על המיפוי במדינה. המרכז מפעיל את אתר המפות GovMap, שכולל מגוון מפות לצפייה ישירה, וכן מספק שירותי מידע גיאוגרפי לכל יחידות הממשלה. בחודשים האחרונים פועלת יחידת הענן במערך הדיגיטל הלאומי להקמת פלטפורמה מרכזית לשירותי ענן, במסגרת המעבר של הממשלה לקלאוד, כחלק ממכרז נימבוס. עם ההכרזה על הזוכים במכרז החליט חגי רונן, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, על העברה מדורגת של נכסי הארגון לתצורת ענן מודרנית, ובחודשים האחרונים החלו שם לעבור לסביבת הענן של AWS. אלכס קורן, סמנכ"ל חטיבת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במרכז למיפוי ישראל. צילום: פרטי אלכס קורן, סמנכ"ל חטיבת טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במרכז למיפוי ישראל, אמר לאנשים ומחשבים כי "המרכז מתמודד פעמים רבות עם עומסים לא צפויים, או משתנים. לדוגמה, אנחנו מספקים את המידע הגיאוגרפי לאתר ההגרלות של מחיר למשתכן. מדובר במסות של משתמשים, שמצפים לקבל חוויית משתמש מהירה ואיכותית. דוגמה נוספת היא בתקופת הקורונה – אז השתמשנו בשירותי הרשת של משרד הבריאות כדי למפות ולהציג נתונים לגבי התחלואה. קפיצות אלה בין תקופות בעלות שימוש גבוה לשימוש רגוע הן קלאסיות למעבר לתשתית ענן". לדבריו, "עד היום היינו צריכים להכין מראש את התשתית שלנו בממשל זמין, לבקש הקצאה של שרתים נוספים, לנהל אותם עם איזון עומסים ואחרי זה גם לדאוג למחוק את השרתים שהוספנו. ועדיין – לא תמיד יכולנו להעריך מראש אם זה יספיק. כיום, בעזרת הרשת של AWS, אנחנו יכולים להתמודד עם כל עומס בלתי צפוי, גם בלי הכנה מראש. זה חוסך לנו זמן, חוסך עלויות ומשפר את השירות לאזרחים". המשימות, שלב אחר שלב קורן אמר כי "המשימה הראשונה שאליה ניגשנו הייתה אחסון קבצי הרקע, כלומר – מפות ותצלומי אוויר, של שרת המפות הממשלתי, על גבי רשת האצת התוכן Amazon CloudFront. שירות האצת תוכן (CDN) זה כולל יותר מ-410 נקודות גישה ברחבי העולם, מתוכן שתיים בישראל. השירות יודע לנתב את התעבורה באופן אוטומטי לנקודה הרלוונטית ולהתמודד עם עומסים בלתי צפויים. הוא גם כולל מרכיבי אבטחה שונים נגד מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), שמסייעים בהגנה על האתר. אנחנו עושים שימוש גם בשירות האחסוןAmazon S3". "אנחנו מחזיקים מאות ג'יגה-בייטים של מידע", ציין, "ו-90% מהם כבר עברו לענן. השלב הבא הוא להעביר את כל התשתית שלנו לענן, כל המנועים וכל ספריות התצוגה. קודם כל, נעביר את המערכות, כפי שהן, בתצורה של מכונות וירטואליות לענן. בהמשך נתאים את המערכת לארכיטקטורת ענן, כדי לנצל את כל היתרונות של הענן בצורה מיטבית. המטרה היא להגיע למצב של עבודה בעיקר בתצורה נטולת שרתים (Serverless), תוך שימוש בשירותים כמו AWS Lambda ועבודה בתצורת ענן מודרנית, שכוללת קונטיינרים ומיקרו-שירותים. זאת, כדי ליהנות מזמני פיתוח קצרים יותר, יחד עם גמישות מרבית". לסיכום אמר קורן כי "המעבר לשירות ענן מאפשר לנו גמישות מרבית – הן בהקמה ובתפעול והן בחסכון בעלויות השוטפות לעומת החלופות שהיו עד כה. השירות לאזרח וליחידות הממשלתיות השונות משתפר, כאשר המידע מגיע אל הלקוח במהירות גבוהה ובזמני גישה נמוכים. התהליך נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם מערך הדיגיטל הלאומי וממשל זמין, שמסייעים בכל שלבי ההגירה".

אחת מתגובות הנגד בסין ללחץ המסחרי האמריקני ולרשימה של החברות החסומות ממסחר של הממשל באה השבוע לידי ביטוי אצל יצרנית הזיכרונות YMTC. לאור ההחלטה של אפל להפסיק להשתמש בזיכרונות של החברה רק מכיוון שיש בכך סיכון (החברה כלולה ברשימה ה"מסוכנת") , החליטה החברה לפטר את כל העובדים האמריקנים שלה, והם התבקשו לעזוב. למעשה לא מדובר רק בעובדים אמריקנים, אלא גם בעובדים תושבי סין שמחזיקים בדרכון אמריקני. לפי הדיווחים, מנכ"ל החברה עד לחודש האחרון, סימון יאנג, החליט לוותר על תפקידו ולהתמנות לסמנכ"ל, מכיוון שהוא מחזיק גם בדרכון של המדינה שמנהלת כזכור מלחמת סחר כוללת למדי עם סין. לא ברור אם גם הוא יילאץ כעת לעזוב את החברה. למרות שהחברה, כאמור, אינה ברשימת החברות החסומות, כמו כל מפעלי ייצור השבבים בסין היא צריכה להתמודד עם ההחלטה למנוע מכירת ציוד ייצור ובדיקה מתקדם ומעודכן לתעשיית השבבים. זה אומר שהחברות צריכות למצוא פתרונות שאינם מבוססים על טכנולוגיה אמריקנית, וכעת, לפחות במקרה של YMTC, גם מומחים שאינם מחזיקי דרכון אמריקני.

באחרונה פורסם בבלומברג, תחת הכותרת "הסיפור של הקריפטו – מאיפה בא, מה המשמעות שלו ולמה זה עדיין חשוב", מאמר בודד, באורך נדיר בעבור תכנים עיתונאיים בכלל וכתבות אינטרנטיות בפרט – 40 אלף מילים. מי שעמד מאחורי המאמר הוא מאט לוין, כתב כלכלי מוכר החתום על הטור הפיננסי הפופולרי ב-Bloomberg Opinion, והוא הקדיש את שפע המילים הזה כדי לדבר על הנושא החמקמק והמעט אמורפי של מטבעות דיגיטליים וניסה להסביר לציבור המבולבל כל מה שניתן אודותיו. למאמר פורסם גם פתיח של ג'ואל ובר, עורך בלומברג ביזנסוויק, שהציג במילים משלו את הנושא והסיבה לפרסום הטקסט. ובר כתב: "היה רגע לא כל כך מזמן שחשבתי, 'מה אם טעיתי בעניין הקריפטו הזה?' אני טיפוס מפקפק, שאם להיות כן לא תמיד הבין את היקום החלופי הזה, שמחלחל ומתרחב כבר יותר מעשור". בהמשך התייחס ובר ל"חורף הקריפטו" האחרון הפוקד את העולם כבר מזה מספר חודשים, אך ציין כי "אם הקריפטו לא נעלם, מוטב שננסה להבין זאת". ובר הסביר כי סוכנות הידיעות והתקשורת היא שביקשה מ-לוין לכתוב גיליון שער לכריכה של בלומברג ביזנסוויק, וציין כי מדובר בדבר מה שנעשה עד כה על ידי "כותב בודד, רק פעם אחת אחרת בהיסטוריה של 93 השנים של המגזין ("מה זה קוד?" מאת פול פורד – ג"פ)". מאט לוין, הכתב הכלכלי החתום על הטור הפיננסי הפופולרי ב-Bloomberg Opinion. צילום: לכידת מסך מבלומברג למה לפרסם מגה-מאמר על קריפטו דווקא עכשיו? הקריפטו הוא משבש משמעותי בתחום הפיננסים, אבל גם הרבה מעבר לו, ולוין כתב את מאמרו הארוך על רקע אחד המשברים החמורים ביותר בהיסטוריה בת 14 השנים של התחום, בתוך ששיבח את החלקים הטובים וביקר את הבעיות והכשלים הכרוכים במטבעות הווירטואליים ובשימוש בהם. הכתבה של לוין, בנקאי השקעות ועורך הדין לשעבר, נבחרה כאמור להיות היחידה בגיליון השבוע של המגזין, ודבר זה מצביע גם הוא על החשיבות שבלומברג, ובר ולווין מייחסים לתחום. אז לאחר שמחיר הביטקוין, אולי מטבע הקריפטו המפורסם והשמיש ביותר, צנח באופן דרמטי בשנה האחרונה, ואחרי שהיה כבר בעל שווי של כ-70,000 דולר ליחידה בנובמבר אשתקד מחיר האסימון עומד כיום על כ-20,000 דולר בלבד – מה הסיבה להתמקדות בתחום שיכול להראות כיום לרבים כ"כושל"? לדברי לוין, דווקא עכשיו "זה זמן טוב לדבר על קריפטו. יש הפסקה; יש קצת מנוחה". "המטרה שלי היא לשכנע אתכם שהקריפטו הוא מעניין, שהוא מצא כמה דברים חדשים להגיד על כמה בעיות ישנות, ושגם כשהדברים האלה שגויים, הם שגויים בדרכים מאירות", המשיך והסביר לוין. "לקריפטו יש מערכת פיננסית די מפותחת, ואני הולך לדבר עליה קצת, כי היא די מפותחת וכי אני אוהב פיננסים". את היתר תוכלו לקרוא אם תמצאו זמן ואנרגיה לעשרות אלפי המילים של לוין. בהצלחה.

בשיחה עם העיתונאית ג'ואנה שטרן מוול סטריט ג'ורנל, אישרה אפל שמכשירי ה-iPhone שלה יהיו בעלי שקע USB-C, זאת על רקע האישור הסופי שנתן אתמול האיחוד האירופי להנחיית המטען האחיד. כשנשאל על ידי העיתונאית האם החברה תחליף את שקע ה-Lightning, השיב סמנכ"ל השיווק הבכיר של אפל, גרג ג'וסוויאק: "ברור שנצטרך לציית; אין לנו ברירה". שטרן הזכירה את החוק האירופי במהלך שיחה עם ג'וסוויאק וסמנכ"ל התוכנה, קרייג פדריגי, ושאלה גם מתי נוכל לצפות לראות USB-C ב-iPhone. ג'וסוויאק השיב, "האירופים הם אלה שמכתיבים את התזמון ללקוחות אירופיים". נכון לעכשיו, החוק קובע ש"כל הטלפונים הניידים והטאבלטים" יצטרכו להשתמש ב-USB-C עד "סתיו 2024". ג'וסוויאק סירב לענות אם החברה תכלול את השקע בטלפונים הנמכרים מחוץ לאיחוד האירופי, אבל הוא הבהיר בבירור, שאפל לא שמחה על הכפייה המשפטית לבצע את המעבר. לפני שהכיר בכך שהחברה חייבת לציית לחוק, ג'וסוויאק פירט באריכות על האופן שבו אפל העדיפה היסטורית ללכת בדרכה ולסמוך על המהנדסים שלה במקום לאמץ תקני חומרה שנכפים על ידי מחוקקים. הוא ציין את הדוגמאות של תאימות ל-Micro USB ומכשירי שמיעה כמצבים שבהם אפל נדחפה לעמוד בדרישות לא שקולות.

הצוות לאבחון ולטיפול בנושא פשיעה והונאות במרחב הדיגיטלי פרסם היום (ד') את המלצותיו לגיבוש מדיניות להתמודדות עם מתקפות כופרה. בין ההמלצות: גופים פרטיים שידווחו על מתקפה לפני שישלמו את דמי הכופר יזכו להגנה מפני אחריות פלילית וגופי ממשלה יידרשו לאישור משפטי בדרג גבוה בטרם העברת תשלומי כופר. ההמלצות מתבססות על עלייה ניכרת – הכפלה ואף יותר מכך – שחלה, לפי ההערכות, בין 2019 ל-2020 הן בהיקף הנפגעים ששילמו תשלומי כופר בעקבות מתקפות כופרה, והן בסכום דמי הכופר הממוצעים ששולמו. בישראל נרשמה בתקופה האמורה עלייה של 50% בהיקף מתקפות הכופרה שדווחו. נתונים אלה נמוכים באופן ניכר מנתוני האמת לגבי המתקפות בפועל. "תשלום כופר", נכתב בהמלצות, "הוא פעולה בלתי רצויה, שכן הוא לא מסייע בהשבת המצב לקדמותו ועלול לסמן את המותקף כיעד למתקפות נוספות, לסייע לתוקפים במימון פעולות בלתי חוקיות נוספות. במקרים רבים, התוקפים הם עבריינים שעלולים להדליף או למכור את המידע, גם אם הם קיבלו את תשלום הכופר". עם זאת, חברי הצוות הגיעו למסקנה שאין מקום להטיל איסור גורף על תשלום כופר, גם במקרים שבהם המתקפה מכוונת כלפי גופי ממשלה, תשתיות קריטיות, חברות ציבוריות ועוד. ההמלצות ביחס לגופים פרטיים ולגופי מדינה ביחס לגופים פרטיים שהותקפו, קובעים חברי הוועדה כי "במקרה מתקפה יש לדווח לאלתר על המתקפה והתשלום, אם בוצע, לרשויות המדינה הרלוונטיות; ויש להביא לידיעת הציבור שבנסיבות מסוימות תשלום דמי כופר עלול לגבש נגד המשלם אחריות פלילית, בין היתר בגין מימון טרור או הלבנת הון, לצד הסיכון לעבירה על הוראות OFAC במישור הבין לאומי". הצוות ממליץ לשקול תנאים שבהם הסיכון לאחריות פלילית יצומצם, אם הגוף המותקף ידווח על המתקפה עוד בטרם התשלום לרשויות האכיפה והרגולטורים. באשר לגופי מדינה שהותקפו בכופרה, נכתב בהמלצות כי "בעצם התשלום משמעותו עלולה להיות שהמדינה תהיה מעורבת בדבר עבירה. יש לשקול קבלת אישור מוקדם מגורם משפטי בכיר לאחר התייעצות עם גופי הגנת הסייבר וגופי הביטחון או האכיפה הרלוונטיים; ויש לחייב את משרדי הממשלה לדווח לגופים הרלוונטיים במקרה של מתקפת כופרה". בקשר לאיסור פרסום אודות המתקפות, קובע הצוות ש-"מנגנון איסור הפרסום שבחוק הישראלי מספק תוצאה טובה ויש לשקול להכילו גם על מתקפות כופרה". "יש לגבש מדיניות ממשלתית כוללת בנושא מתקפות הכופרה" עו"ד ערן דוידי, מנכ"ל משרד המשפטים, שעומד בראש הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, ושמינה את צוות הבדיקה, אמר כי "האצת הטכנולוגיה מביאה עימה אתגרים רבים, בהם מתקפות הכופרה, המהוות כיום את אחד מאיומי הסייבר הגדולים העומדים לפתחנו. מספרן ההולך וגדל של מתקפות אלה מחייב אותנו לגבש מדיניות ממשלתית אחידה וכוללת, שתספק מענה בזירות הפליליות, המיסוייות והרגולטוריות". הצוות התבקש למפות את תופעת ההונאות במרחב הדיגיטלי ולהמליץ על תכנית לגיבוש מדיניות להתמודדות עם מתקפות כופר. בראשו עמד ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, והוא כלל נציגים של משרד המשפטים, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים ומשטרת ישראל. במסגרת עבודת הצוות, התבצעה סקירה משווה לנעשה בתחום בעולם, ונמצא כי נכון להיום אין מדינה שגיבשה מדיניות מוכללת להתמודדות עם תופעת מתקפות הכופרה, על אף שמדובר בתופעה נפוצה מאוד, שגורמת נזק בהיקף עצום לארגונים רבים.

רבעון לא כל כך טוב לגוגל – או, יותר נכון, לחברה האם שלה, אלפבית: פעילות הענן של החברה אמנם גדלה מעבר למצופה, אבל היא פספסה את תחזיות האנליסטים בסעיפי ההכנסות והרווח הנקי למניה – כך עולה מדו"חות הרבעון השלישי, שהיא פרסמה אמש (ג'). המשקיעים לא איחרו להגיב והורידו את שער המניה שלה לאחר סגירת המסחר בוול-סטריט בכ-7%. הרווח הנקי הרבעוני של גוגל פחת ב-27.3% ל-13.9 מיליארד דולר והרווח למניה קטן ב-25% לקצת יותר מדולר אחד – 1.06 דולר. יותר ממחצית מהרווח מגיע מיוטיוב: אתר הווידיאו הפופולרי רשם הכנסות של קצת מעל שבעה מיליארד דולר. מדובר בירידה של 2% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. הסיבה לירידות ברווחים היא עלייה גדולה יותר בהוצאות החברה מאשר בהכנסות שלה – של 17.9% ל-52 מיליארד דולר לעומת של 6.1% ל-69.1 מיליארד. עם זאת, גוגל קלאוד רשמה הכנסות גדולות מהצפוי, של 6.9 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 38% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. גם בסעיפים הגולמיים נרשמו עליות: ההוצאות עלו ב-12.8% ל-31.2 מיליארד דולר והרווח גדל ב-1.65% ל-37.1 מיליארד. הרווח הגולמי השולי הגיע ל-54.9%. לעומת זאת, בסעיפי התפעול נרשמה מגמה שלילית, עם גידול של 26.4% בהוצאות ל-20.8 מיליארד דולר וירידה של 18.5% ברווח ל-17.1 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית-גוגל, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מחדדים את הפוקוס של החברה בקידום מוצרים חדשים, בעיקר בשיפור יכולות החיפוש באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית. זה יביא גם לשיפור יכולותיה של יוטיוב להגדיל את ההכנסות שלה". .

הסטארט-אפ הישראלי טריגו, שמפתח טכנולוגיה לניהול סופרמרקטים אוטונומיים, הודיע היום (ד') כי השלים סבב גיוס של 100 מיליון דולר, בהובלת חברת ההשקעות של סינגפור, טמסק אחזקות, וקרן 83North. בסבב הגיוס השתתפו סאפ ומשקיעים קיימים בחברה, בהם ורטקס ונצ'רס, רד דוט קפיטל ונצ'רס, ויולה וקבוצת הסופרמרקטים REWE, שהטמיעה את הפתרון של טריגו בחנויות שלה בברלין ובקלן. בחברה אומרים כי כספי הגיוס ישמשו להרחבת הפריסה של סופרמרקטים אוטונומיים שמבוססים על המערכות שלה ברחבי אירופה ובארצות הברית, התרחבות לאזורים חדשים והמשך פיתוח מערכת ההפעלה של טריגו לניהול החנויות, StoreOS. סבב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-204 מיליון דולר. מייסדי טריגו, האחים דניאל (מימין) ומיכאל גבאי. צילום: תום ברטוב הטכנולוגיה של טריגו מאפשרת להסב סופרמרקטים קיימים לדיגיטליים ואוטונומיים. הקונים אוספים את המוצרים שהם מעוניינים בהם, בעגלת הסופר או בנשיאה בידיים, ויכולים לצאת מהחנות מבלי לעבור בקופה. המערכת מזהה את המוצרים שכל אחד מהלקוחות אוסף, כולל פירות וירקות, אוכל מוכן או קפוא ומוצרים בתפזורת. היא עושה זאת באמצעות שילוב של מצלמות, מערכת ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית שמנתחת את התמונות – בדומה לטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים. בסיום הקנייה הלקוח מקבל את החשבונית למכשיר הנייד דרך האפליקציה של הקמעונאי. בטריגו מציינים שהמערכת תוכננה בהתאם לתקני הפרטיות המחמירים של האיחוד האירופי. לדבריהם, היא לא אוספת או מנתחת מידע ביומטרי ולא מפעילה שיטות של זיהוי פנים. המערכת מרכזת באופן אנונימי מידע על העדפות הקונים, שמשמש את רשת הסופרמרקטים כדי לייעל את עבודתה ואת השירות לצרכנים. טכנולוגיה שהוטמעה גם בחנות של שופרסל טריגו הוקמה ב-2018 על ידי האחים מיכאל גבאי, מנכ״ל החברה, ודניאל גבאי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא מעסיקה כ-200 עובדים – מרביתם במרכז הפיתוח בתל אביב והאחרים במשרדי החברה בבריטניה, גרמניה, הולנד וארצות הברית. הטכנולוגיה שלה מוטמעת ברשתות סופרמרקטים גדולות, בהן Wakefern האמריקנית, טסקו הבריטית וכאמור – REWE הגרמנית. באחרונה נחנכה בתל אביב חנות של שופרסל, שפועלת על בסיס הטכנולוגיה של טריגו ומציעה לקונים אפשרות קנייה היברידית – באמצעות המערכת הממוחשבת או בקנייה רגילה בקופה. לפי הערכות, השוק שבו פועלת טריגו כולל כחצי מיליון סופרמרקטים שמתאימים להסבה לניהול אוטונומי. על בסיס מערכת ההפעלה שלה, החברה מציעה גם אפליקציות לניהול חכם של החנות, כגון EasyStock – מערכת לניהול מלאי בזמן אמת על המדפים בחנות, שאיתה הקמעונאים יוכלו לחדש במהירות פריטים שאזלו מהמדפים ולהחליף מוצרים שתוקפם פג. כעת, תהליכים אלה מבוצעים, במקרים רבים, באופן ידני או במערכות מדור קודם, והעלות העולמית של התיישנות מוצרים בסופרמרקטים עד לצורך בהחזרתם ובהשלכתם לאשפה נאמדת ב-100 מיליארד דולר בשנה. זאת, בנוסף למחיר סביבתי כבד. בטריגו אומרים שהפתרון שלה מאפשר לצמצם משמעותית את העלויות. בנוסף, אומרים בחברה, באמצעות StoreOS, קמעונאים יכולים לצמצם סיכון להונאות וגניבות, להוביל מהלכי שיווק על בסיס מקום וליהנות מאופטימיזציה של תהליכים בשרשרת האספקה. לדברי מיכאל גבאי, מייסד שותף ומנכ"ל טריגו, "אנחנו רותמים את הכלים הטכנולוגיים המתקדמים של ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית כדי לענות על הצרכים הגדולים ביותר של עולם הקמעונאות – הן של הרשתות, שמתמודדות עם ניהול מערכות ענק בתנאי אי ודאות, והן של הצרכנים, שעמידה בתור מעיבה על חוויית הקנייה שלהם. הכלים הטכנולוגיים שלנו מאפשרים לרשתות להנות מהיכולות והתובנות שיש במסחר האלקטרוני גם בעולם הפיזי. ההשקעה החדשה תאפשר לנו ליישם את תוכנית ההתרחבות, פיתוח המוצרים והרחבת הפתרונות גם לחנויות גדולות".

מלם תים, חברת ה-IT והאינטרגציה המובילה, סיימה פרויקט איחוד אתרי התוכן והשירות של קק"ל (קרן קימת לישראל), באמצעות SiteVision – מערכת CMS (ניהול תוכן) ישראלית מתקדמת לניהול אתרים מבית פיונט (Pionet) מלם תים, בטכנולוגיית NET, ו-MSSQL בסביבת הענן של מלם תים. הפרויקט כלל מתן פתרון מקצה לקצה, לרבות גיבוש אסטרטגיה רוחבית הכוללת: אפיון, עיצוב, פיתוח אתר רספונסיבי ונגיש עם מנגנונים משלימים, לצד מיגרציית מידע ושירות של אנשי תוכן.  במסגרת הפרויקט, אשר ארך כשנתיים, הוקם אתר מידע ותוכן רשמי, הסברתי ושיווקי לקק"ל, בעברית, אנגלית ורוסית וספרדית, המתאים למגוון רחב של קהלי יעד ומעוצב ברוח הארגון ומטרותיו, תוך חיבור לקהלי יעד במגוון תחומים: ייעור וסביבה, משבר האקלים, מים ושיקום נחלים, תרומות, חינוך ונוער, תיירות ופעילות ביערות ובפארקים, מחקר ופיתוח, מכרזים ועוד. מה עוד תמצאו באתר קק"ל החדש? תמר לבון, מנהלת מחלקת האינטרנט במערך ההסברה קק"ל. צילום: קק"ל בנוסף, הוטמעו באתר קק"ל החדש: אתר התוכן לחטיבת חינוך וקהילה בקק"ל, הפונה לנוער, לציבור המורים וכן לאנשי חינוך והדרכה בארץ ובשלוחות קק"ל ברחבי העולם; אתר אופניים, ובו מידע נרחב על שבילי אופניים, אותם בנתה קק"ל; וכן אתר טיולים חוויתי לציבור המטיילים במסלולי קק"ל ברחבי הארץ, לרבות מסלולי טיול נגישים.    האתר משמש מיליוני גולשים מהארץ והעולם ומספק מידע רב לציבור הרחב, החל ממטיילים בארץ, המשך בתורמים בתפוצות, דרך צפר הנמצא בקצה העולם, אשר יכול לצפות מ-8 נקודות שונות באגמון החולה-קק"ל, וכלה בפרויקטור בתחום ההנדסה האזרחית, החפץ למצוא מכרז באתר. האתר הינו רב לשוני ועתיד לעלות ב-4 שפות נוספות: ערבית, ספרדית, צרפתית ואמהרית.  תמר לבון, מנהלת מחלקת האינטרנט במערך ההסברה קק"ל: "אנו שמחים על סיומו המוצלח של הפרויקט אשר מאגד בתוכו שבעה אתרים מעולמות תוכן שונים, וכעת קק"ל מתגאה באתר המאוחד בכתובת אחת, מיתוג, שפה, ונראות אחידים, וכל זאת בטכנולוגיה עדכנית. חברת פיונט מבית מלם תים זכתה במכרז בשל המקצועיות שלה וניסיונה הרב בעבודה מול ארגונים גדולים. המטרות וקהלי היעד של קק"ל שונים ומגוונים, ואנו הצלחנו לייצר חוויה ומסע ייחודי לכל קהל יעד, תוך פיתוח תהליכים חכמים ושפת עיצוב נהירה, ממלכתית וחדשנית".    קרן אייל, מנהלת הפעילות של קק"ל ב-פוינט מלם תים. צילום: יח"צ קרן אייל, מנהלת הפעילות של קק"ל ב-פוינט מלם תים: "במסגרת הפרויקט, בו הושקעו משאבים רבים, התמודד הצוות המקצועי עם האתגרים השונים, תוך עמידה בסטנדרטים קפדניים ותרם להצלחת הפרויקט. התהליך כלל: זיהוי מטרות וקהלי יעד, UX, עיצוב, SEO, נגישות, אבטחת מידע, ארכיטקטורת התשתית, מיגרציית תוכן רחבת היקף ומתן פתרון לכל צורך שעלה מצד קק"ל. מערכת SiteVision הישראלית מאפשרת הפעלה בניצול משאבים אופטימלי של שרתים, והיא בעלת ROI גבוה בעולמות ה-CMS. הפתרון מותאם במיוחד לניהול אתרים מורכבים ולמבנה הארגוני הייחודי של חטיבות קק"ל השונות".    לאתר קק"ל החדש – לחצו כאן