בימים אלה מתקיימות בהיי-טק שתי מגמות מקבילות אך לכאורה סותרות: מצד אחד, יש חברות שמפטרות עובדים, ומהצד השני, יש כאלה שמחפשות עובדים. לעתים אלה אף אותן חברות. הדבר נובע מרצון בצמצום בהוצאות על שכר, או בפיטורים ממקצועות מבוקשים פחות ובשכירת עובדים ממקצועות מבוקשים יותר. המומחים חלוקים בדעתם עד מתי יימשך המשבר, אבל יש ביניהם קונצנזוס שהוא ייתן את אותותיו גם לאורכה של 2023. דו"ח עדכני שפרסמה חברת השכר רוברט הלף מיפה את המקצועות בעולמות ה-IT וההיי-טק שיהיו מבוקשים גם השנה, בהנחה שהמשבר לא יהיה ב-"ווליום" גבוה יותר מאשר עכשיו. עוד מעט אגיע למקצועות הללו, שפורסמו במאמר שראה אור במגזין CIO, אבל לפני כן – שתי הערות: הראשונה היא שמאחר שאנחנו חיים בעולם גלובלי, מדובר במקצועות שנדרשים גם בישראל. ההערה השנייה היא שסקרים שנערכו בקרב מנהלי משאבי אנוש הראו מחד ש-39% מהם ימשיכו לגייס למקצועות המבוקשים (שזה לא רוב המנהלים אבל נתון יחסית גבוה), ומהצד השני, וזה נתון שיש לתת לו תשומת לב רבה – 86% מהם העריכו שיהיה להם קשה לאייש את המשרות הללו בגלל המחסור העולמי בעובדי היי-טק מיומנים. אילו תפקידים הם המבוקשים ביותר? התפקיד הראשון שמבוקש הוא מהנדס ענן, שאחראי לפיקוח על מערכות מבוססות ענן, פיתוח והטמעה של יישומי ענן והעברתם של כאלה שאינם בקלאוד – אליו. כאן נדרש ניסיון קודם, עם יכולת לנפות באגים ביישומים שמועלים לקלאוד, הבנה באבטחת מידע וכמובן, הכרה של תשתיות הענן של הספקיות המובילות. תפקיד מבוקש נוסף הוא מפתח מסדי נתונים, שידע לשלב את הצרכים העסקיים של הארגון עם ניהול נכון של התשתיות. הכישורים הדרושים לשם כך הם הכרת סביבות שונות של דטה בייסים ותשתיות של ביג דטה, ותואר ראשון במדעי המחשב. גם בתחום התמיכה הטכנית והסיוע ללקוחות הפנימיים והחיצוניים צפוי מחסור בעובדים השנה. התפקידים האלה הם בהלפ דסק, על השכבות השונות שלו. כיום, כאשר האוטומציה בתהליכי העבודה בארגונים הולכת ומתרחבת, יש חשיבות רבה למוקדי התמיכה במשתמשים, שיודעים לפתור בעיות ומאפשרים פרודוקטיביות מקסימלית – הן לעובדים והן ללקוחות החיצוניים של הארגון. אם אתם בעלי המקצועות המבוקשים, במשרות שאתם מתמיינים אליהן או אם אתם כבר עובדים בהן, בדיון השכר הבא שלכם – אל תהססו להביא את הנתונים שמפורטים כאן עכשיו – לתשתיות התקשורת, שהפכו להיות קריטיות בעידן של מעבר לדיגיטל ואוטומציה. מנהלי הרשתות אחראים על הטיפול היומיומי ברשתות המחשבים בארגון. כדי להתקבל לתפקיד צריך להיות, על פי רוב, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, ועם יכולת ומוכנות לעבוד בשעות רבות מהרגיל ולא שגרתיות. לא רק בתשתיות יש מחסור בכוח אדם. על פי רוברט הלף, ברחבי העולם יש עדיין מחסור חמור במפתחי תוכנה, שאחראים לתכנון, פיתוח, התקנה, בדיקה ותחזוקה של מערכות תוכנה. התפקיד דורש קידוד, עיצוב ובניית אתרים ואפליקציות מובייל, ועבודה עם שפות תכנות מרובות, כמו C# ,C++ ,HTML, ג'אווה, מיקרוסופט ודוט.נט. יש ביקוש גם לתפקידי ניהול בכירים ב-IT, כמו מנהל אבטחה וסייבר (CSC). לאוחזים בתפקיד זה יש אחריות רבה על פיקוח על אבטחת ה-IT של הארגון, עם תשומת לב מיוחדת לסייבר. כדי להתקבל אליו נדרשים בדרך כלל ניסיון ניהולי ותואר אקדמי בתחום. תגמול ושכר הדו"ח של רוברט הלף כולל הערכות של השכר שמקובל לשלם בתחומים אלה. לדוגמה, מהנדס ענן מרוויח בממוצע 143 אלף דולר בשנה ומפתח דטה בייסים – 144 אלף. מפתח תוכנה בוגר אוניברסיטה ובעל ניסיון יכול לקבל שכר של 148 אלף דולר לשנה, מנהל הלפ דסק ברמה הגבוהה ביותר (טיר-3) – 165 אלף דולר, ואילו שכרו של מנהל אבטחה בסייבר בעל ניסיון בארגון בינוני ומעלה עשוי להגיע לקרוב ל-194 אלף דולר לשנה. ומה אצלנו? כאמור, המגמה של פיטורי עובדים מצד אחד וגיוסי עובדים מהצד השני ניכרת גם בהיי-טק הישראלי. זה נובע בין היתר מכך שחברות שמפתחות לא מפסיקות לעבוד, והן מוציאות פרויקטים החוצה או ממשיכות לגייס בעלי תפקידים שממילא מצויים במחסור. סביר להניח שגם אם יש בארגון פיטורים, הם לא העובדים הראשונים שייקראו לשימוע. לגבי רמות השכר: בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני שכר השכירים במשק לחודש אוקטובר, מהם עולה ירידה של יותר מ-4% בשכר בענף ההיי-טק. אלא שבמקצועות המבוקשים, העובדים עדיין יכולים להתמקח עם המעסיקים ולהגיע לרמות שכר גבוהות. אם אתם עוסקים במקצועות המבוקשים, במשרות שאתם מתמיינים אליהן או אם אתם כבר עובדים בהן, בדיון השכר הבא שלכם – אל תהססו להביא את הנתונים שפורטו למעלה.

המיליארדר הסיני ג'ק מא הסכים, או יותר נכון נאלץ, לוותר על השליטה שלו בקבוצת ANT. הקבוצה מצויה בשליטת Alipay, שאותה מא ייסד. הסיבה לכך היא שמא, אחד מאנשי העסקים המצליחים של סין, לא אהוד במיוחד, בלשון המעטה, על המשטר הסיני, שלא אוהב את הפה הגדול שלו ובמיוחד את התבטאויותיו לגבי עוצמת היתר של הממשלה המרכזית בבייג'ינג. Alipay היא חברת התשלומים במובייל הגדולה בסין. על פי ההערכות, מא שלט על 50.5% ממניות ANT, באמצעות תשע חברות השקעה שהיו בשליטתו ופעלו כקבוצה אחת. לפי ההסדר החדש, שאליו נאלץ מא, כאמור, להגיע, שמונה מתשע החברות האלה יפעלו מעתה בצורה עצמאית, ואילו הוא ימשיך לשלוט רק על חברה אחת – מה שיוריד את שיעור המניות שלו ב-ANT ל-6.2% בלבד. המאבק של שלטונות סין נגד מא התחיל ב-2020, אחרי שהוא כינה את הבנקים במדינה "עושי דברו של השלטון". התגובה לא איחרה לבוא: הממשלה בבייג'ינג אילצה את ANT לבטל הנפקת ענק של 34 מיליארד דולר, ועלי באבא, שמהווה חלק מהקבוצה, נקנסה בסכום השווה ל-2.8 מיליארד דולר. בנוסף, מא נעדר במשך כמה חודשים, במה שעל פי החשד בוצע על ידי השלטון הסיני, עד שהשתתף בכנס וידיאו של מורים כפריים, בכובעו כראש ארגון צדקה. באפריל 2021 פורסמו דיווחים שלפיהם מא יוותר על השליטה ב-ANT, אולם אז פרסמה הקבוצה הכחשה גורפת. כעת, כאמור, זה קורה.

שם ותפקיד: מעין שחר, מנהלת שותפויות אסטרטגיות ב-UST. ותק בתפקיד: שנה. תפקידים קודמים: אני עוסקת בפיתוח עסקי מעל 14 שנה. לפני שהצטרפתי ל-UST הייתי יועצת ועבדתי עם המון חברות, יזמים ויזמיות על פיתוח עסקי, פתיחת שווקים ובניית מודלים חדשים לפעילות. הייתי מנכ"לית של סטארט-אפ בתחום הרפואי, SensPD, שמפתח טכנולוגיה לזיהוי מוקדם ואובייקטיבי של אוטיזם, וניהלתי את מחלקת הפיתוח העסקי בחברת Fibonatix, הפועלת בעולמות הטכנולוגיה הפיננסיים (פינטק). השכלה ושירות צבאי: בצבא הייתי סמב"צית בימ"מ. יש לי תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני אסטרטגי. משפחה: אני נשואה לטמיר, איש תעשיה אווירית, ואמא לשתי בנות מהממות בגילאי 8 ו-5. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני אוהבת להיות בשלבים המוקדמים של חברות, הנקודה שבה לכל פעולה יש אימפקט משמעותי ואפשר למדוד הצלחה די מהר. זה הוביל אותי לעולם הסטארט-אפים. אין לי השכלה טכנולוגית, אבל יש לי הבנה עסקית, אני לומדת מהר ויודעת לייצר שיתופי פעולה ומנועי צמיחה למוצרים טכנולוגיים מורכבים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? יצא לי לא מעט לצערי להיות האישה היחידה בחדר, זאת חוויה שהרבה נשים חוות בתעשייה. עברתי במהלך השנים ניסיונות הקטנה, ועם הזמן פיתחתי טקטיקות להתמודדות. לדוגמה, תמיד להשמיע קול, כדי שיזכרו אותך; לזהות מוקדי כוח בחדר, ולייצר תהליך של "השוואת טמפרטורות". יש לנו עוד דרך ארוכה. הרבה חברות שאני פוגשת מורכבות מרוב גברי, עדיין יש חוסר איזון בין גברים ונשים בעמדות בכירות, פעם זה היה שקוף. היום זה כבר נושא לדיון. לשמחתי אני רואה יותר ויותר נשים בתעשייה ושמחה לעבוד איתן ולייצר שיתופי פעולה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי, לכל תפקיד משמעותי שעשיתי הגעתי דרך רשת הקשרים המקצועית והחברית שלי. עבדתי ואני עובדת עם גברים ונשים שהדיון איתם הוא מקצועי וערכי. בפעמים הבודדות שעשיתי תהליכי מיון (זה היה דיי מזמן) נשאלתי לגבי מצבי המשפחתי ומה אני מתכננת לעשות עם הבנות שלי, כי המשרה דורשת שעות ארוכות. אני בספק אם גברים בראיונות חווים את זה.

אוקראינה ספגה מתקפות רבות מצדה של רוסיה, מאז שזו פלשה אליה פיזית בחודש פברואר האחרון – גם בסייבר. ההאקרים – אלה שפועלים ישירות מטעם הממשל במוסקבה ואלה ש-"רק" תומכים ברוסיה – תקפו מערכות IT אוקראיניות בלא הרף. אבל שמה של קבוצת האקרים רוסית אחת, בעלת יכולות רבות בתחום, נעדר באופן בולט מהקבוצות שהוזכרו כתוקפות את אוקראינה כחלק מהסכסוך – עד כה. בסוף השבוע חשפו חוקרי מנדיאנט מבית גוגל כי הם גילו את ההאקרים חברי טורלה (Turla) מבצעים מתקפות ממוקדות נגד מערכות אוקראיניות, באמצעות נוזקות מוכנות מהמדף. לדברי החוקרים, המתקפות התבססו על קמפייני סייבר מהעבר, תוך שימוש בתשתיות תקיפה שכבר נעשה בהן שימוש. התקיפה – באמצעות גרסה של נוזקה מ-2013 לפי חוקרי מנדיאנט, המתקפה של טורלה על מערכות אוקראיניות החלה עוד בטרם הפלישה הרוסית לאוקראינה – בדצמבר 2021, כאשר ההאקרים הצליחו להחדיר התקן USB נגוע למערכת IT במדינה, ומשם הם פצחו במסע מתקפות בסייבר. החוקרים מצאו שההתקן הכיל בתוכו גרסה של נוזקת אנדרומדה משנת 2013. אנדרומדה היא משפחת נוזקות שזמינות מסחרית. החוקרים הבחינו שהנוזקה החלה לשלוח נתונים לתשתית הפיקוד והבקרה של טורלה. לדבריהם, חברי טורלה שינו את תשתית התקיפה שלהם לעומת התשתיות שבהן הם השתמשו באירועי תקיפה קודמים. טורלה הסתמכה בעבר על נוזקות המופצות באמצעות התקני USB, אולם במתקפות נגד אוקראינה היא נקטה בגישה חדשנית, על מנת להסתיר את פעילותה. לדברי ג'ון הולטקוויסט, ראש מודיעין האיומים של מנדיאנט, "החידוש שלהם הוא בכך שלא הם אלה שמביאים את הנוזקות – אלא שעכשיו הם מנצלים עבודה של שחקן איום אחר, ומשתלטים על תשתיות הפיקוד והשליטה שלו. בדרך זו, חברי טורלה מרחיקים את עצמם מהעבודה המלוכלכת, והמתוקשרת, של התפשטות הנוזקה – אולם עדיין יש להם יכולת לבחור את קורבנות המתקפה שלהם". לפי החוקרים, הקבוצה הפעילה במתקפות נגד אוקראינה "כלי סיור" המכונה Kopiluwak ודלת אחורית המכונה Quietcanary, והורידה את הכלים הללו כמה וכמה פעמים – וברצף. הם ציינו כי "זה עשוי להצביע על אחד מארבעה: שהקבוצה פעלה בחיפזון, שחבריה לא דאגו לאבטחה תפעולית, שהיה להם ליקוי תפעולי כלשהו או שהם עשו שימוש בכלים אוטומטיים". קבוצה שידועה משנות ה-90' אנליסטים ציינו שהפעילות של חברי טורלה זוהתה כבר במחצית שנות ה-90', וכי יש לאנשיה היסטוריה ארוכה של "להרוס את החיים" לצוותי ההגנה בארגונים במערב. כך, כבר ב-1996, הקבוצה תקפה, ב-"פשיטה נועזת", את מערכות ה-IT של נאס"א והפנטגון, במתקפה שהוגדרה כאחת הראשונות של ריגול בין מדינתי בסייבר. ב-2007, מומחים האשימו את הקבוצה בפריצה למערכות מחשבים "רגישות ביותר" של צבא ארצות הברית, באמצעות שימוש בהתקן USB נגוע. מתקפה זו הניעה את הפנטגון לשנות ולעצב מחדש את תפיסת אבטחת הסייבר של ארצות הברית ולהקים פיקוד ייעודי בצבא האמריקני – סייבר.קום. באחרונה, הקבוצה תקפה מערכי הגנה ואבטחת סייבר במדינות הבלטיות. בינואר 2021, חוקרי קספרסקי חשפו כי חברי טורלה עשו שימוש בנוזקה ששימשה לפריצה מסיבית למאות ארגונים מסחריים ולעשרות ארגונים פדרליים בארה"ב. הקבוצה ידועה לשמצה בכך שהיא מפעילה מאמצים רב כיווניים ובשל העובדה שהיא לא נסוגה מפעולות ריגול, גם לאחר שאלה מתגלות. על פי NCSC, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, שמהווה חלק מסוכנות הביון GCHQ, קבוצת טורלה מכוונת לממשלות, כמו גם לצבאות, ולחברות טכנולוגיה ואנרגיה, ויש לה עבר מוכח של שימוש בנוזקות שגונבות נתונים רגישים, ושלאחר מכן משמשות לביצוע מתקפות סייבר עתידיות. לפי המומחים, ההאקרים מהווים חלק מהפעילות של סוכנות הריגול FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, ה-"יורשת" של הקג"ב. טורלה היא אחת מיחידות הפריצה המפורסמות ביותר של רוסיה, והיא מתאפיינת בפעילויות חשאיות, לצד ערפול המתקפות שלה. יעדי המתקפות לא נחשפו מומחים, שלא ממנדיאנט, ציינו כי החשיפה האחרונה אודות טורלה משמשת תזכורת לכך שיש פעילות רוסית משמעותית במרחב הקיברנטי – רק שהיא מתרחשת מתחת לרדאר. כך, פעילותה ההתקפית של טורלה החלה בדצמבר 2021, לא התגלתה עד ספטמבר 2022 ולא פורסמה עד סוף השבוע האחרון. חוקרי מנדיאנט לא חשפו את יעדי המתקפות באוקראינה של חברי טורלה, אך אמרו כי "היא ביצעה מתקפות בהיקף נרחב, על מגוון קורבנות החל מינואר 2022, מה שאיפשר לחברי הקבוצה לבחור מערכות ספציפיות של קורבנות, להתאים את מאמצי התקיפה ואז לחלץ מידע אסטרטגי, וזאת – בהתאמה לסדרי העדיפויות הרוסיים".

רשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, ומשרד המשפטים של מדינת ניו יורק פתחו באחרונה בחקירה נגד ענקית הקריפטו DCG. החקירה עדיין נמצאת בשלב ראשוני. על פי דיווח בבלומברג, הן DCG והן החברה הבת שלה, ג'נסיס, התבקשו למסור מסמכים לרשויות, אך נמסר להן שהן לא נחשדות בעבירות כלשהן העוסקות בסחר במטבעות קריפטו. גורמים המעורים בפרשה מעריכים שמדובר בהעברות כספיות בין שתי החברות, שייתכן שלא נעשו כשורה. ג'נסיס עוברת זמנים לא קלים, שלא קשורים לחקירה זו. לפני כחצי שנה היא נקלעה לקשיים אחרי שהפסידה כ-2.4 מיליארד דולר בעקבות פשיטת הרגל של Three Arrows Capital, שהיא נתנה לה הלוואות. בחודשים האחרונים החברה צמצמה את מצבת כוח האדם שלה במידה ניכרת, וביום ה' האחרון היא הודיעה על פיטורים של 30% מעובדיה. כמו כן, כרגע עומדות נגדה תביעות מצד לקוחותיה בסך כולל של כ-1.8 מיליארד דולר.

מיקרוסופט חזרה בה, אחרי שתקפה את ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, בטענות קשות – לאחר שזו החליטה להגיש תביעה למניעת רכישת חברת המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד. הענקית מרדמונד הגישה כתב הגנה מתוקן, בו השמיטה את כל הטענות שלה נגד הוועדה עצמה. בגרסה הראשונה של מיקרוסופט, בניסיון להציל את עסקת 69 מיליארד הדולר שלה לרכישת המפיצה של משחק הלהיט Call of Duty, היא העלתה טענות נגד ה-FTC. לדוגמה, מיקרוסופט טענה שהתביעה עצמה פסולה, כיון ש-"מבנה הנציבות, כסוכנות עצמאית המחזיקה בכוח ביצוע משמעותי" מפר את סעיף II של חוקת ארצות הברית, וכן גרסה שהתלונה הרשמית הפרה את הסעיף ה-III של החוקה. וכדי להוסיף עוד קצת תיבול, המשפטנים של החברה טענו כי "הנהלים" של ה-FTC מפרים את "זכותה של החברה להגנה שווה על פי התיקון החמישי". תבוטל או תצא לפועל בסופו של יום? עסקת אקטיוויז'ן-מיקרוסופט. אילוסטרציה. צילום: מיקרוסופט כתב ההגנה החדש במיקרוסופט כנראה הבינו שהייתה בתקיפה הישירה הזו של ה-FTC חציית גבול אדום, וכן שהיא גרמה לחברה נזק בקרב אנשי הוועדה עצמה, ולפיכך הענקית החליטה להגיש כתב הגנה חדש, ממנו מחקה את כל הטענות להפרת החוקה בידי ה-FTC, ואף הוסיפה מעין התנצלות פומבית. "ל-FTC יש משימה חשובה להגן על התחרות ועל הצרכנים, ועדכנו במהירות את התגובה שלנו כדי להשמיט אמירות שטוענות אחרת בהתבסס על החוקה", אמר אחד מדוברי מיקרוסופט, דיוויד קאדי. "בהתחלה, באופן פנימי, הנחנו על השולחן את כל הטיעונים הפוטנציאליים, אבל היינו צריכים לבטל את ההגנות הללו לפני ההגשה לוועדה". כזכור, התביעה הוגשה בנימוק שמיקרוסופט תוכל לחנוק את מתחרותיה על ידי הפיכת המשחקים של המםתחת לבלעדיים ל-Xbox, וגם תוכל לתמרן מחירים, אם העסקה תצא לפועל, וזאת למרות שמיקרוסופט הודיעה שאין בכוונתה להפסיק לספק את מוצרי אקטיוויז'ן לפלטפורמות אחרות. הסיכוי, דרך אגב, שמיקרוסופט תצליח להשלים את העסקה הולך ויורד. אחרי שבארצות הברית ה-FTC למעשה כבר הצביעה נגד העסקה, גופים רגולטורים נוספים הולכים בדרכה.

לא נראה שיש לנו סיבה לחשוש מבינה מלאכותית. ChatGPT-3 בסך הכל לא שונה בהרבה מגוגל על ספידים בתצורת צ'אט. נראה שהוא בסופו של דבר עוד כלי עבודה מייעל, כפי שרכבת, קורקינט ומסוק הם כלים שגרמו לנו להגיע מהר יותר למקומות. גם שם היו חששות ושאלות לגבי הוגנות ושוויון, עצלנות וניוון האדם, וצורך אדיר בבניית תשתיות מחדש כמו כבישים, תחנות דלק, מוסכים ופנצ'ריות. ואצלנו? בחינוך אולי כבר לא ניתן ציונים על איכות עבודה כתובה, אלא נעבור לתת משוב בדיאלוג עם התלמידים. המשוב יתייחס למשל למקוריות המחשבה בעבודה וכיצד התלמיד.ה הכווינו את המכונה לכתוב אותה (כפי שמכווינים מטוס עם 350 נוסעים בשמי האוקיינוס האטלנטי), או כיצד תקשר התלמיד עם חבריו לכיתה בזמן דיון. מתחילה לחלחל ההבנה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקדמות הטכנולוגיה היא לא להתנגד לה, לא להוציא את הטלפונים מהכיתות ולא לפחד מהעתקות והמצאה של עבודות, אלא לחבק את הטלפונים, להיעזר בהם ובטכנולוגיות המתקדמות בשביל למנף את גישת הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה אבל קבלו את הדבר המפחיד ביותר – יש מצב שלא יצטרכו יותר בתי ספר, כפי שלא צריך יותר כרכרות וסוסים לתחבורה? יש מצב שלא יצטרכו יותר נהגי מוניות בגלל הרכבים האוטונומיים? יש מצב שלא יצטרכו יותר פסי האטה בכבישים כי הרכב יאט בכל זאת מעצמו? אין סיבה לחשוש לגבי פרנסתנו וחיינו. אנחנו ממציאים עצמנו מחדש, כפי שעשינו מאז היותנו קוף. כנראה שיצטרכו עדיין אנשים לפרק את פסי ההאטה מהכבישים, או לתכנת את המכונות שיעשו את זה. יודע לכתוב כל סוג תוכן, במקום האדם. ChatGTP של OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: BigStock כשה-AI יודע לכתוב כל סוג תוכן, במקום האדם החודש רץ לו באז-וורד של מקצוע חדש בעשרות קבוצות הווטסאפ של המאמצים המוקדמים – "הלוחש לבינה (המלאכותית)". ולילדינו? כנראה יצטרכו אנשי חינוך או מוסדות חינוך חדשים, שכונתיים, שמתרכזים באינטרקציות אנושיות ופחות במרתוני ידע. כנראה שבקרוב נבין שבינה מלאכותית, כמו כל תוכנה, היא צעד אחד קדימה באוטומציה שמחזקת כלים לתפקוד האדם, ובמקרה המשמח של אנשי החינוך – טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה, בינה מלאכותית בשירות הלומד. בשונה מהמורה, למכונה ולכלי הבינה המלאכותית אין אינסטינקטים, היא יודעת אך ורק מה שאמרו לה והגדירו לה כמטרה ללמוד, או מה שהיא מבינה ומזהה כמטרה ראויה, מתוך כל המידע שהוזן לתוכה. ופה טמונה הסכנה – מידע שגוי או קריאה לא מוסרית של המכונה של 'מהי מטרה ראויה'. כיום כבר מתבצעים באקדמיה מספר ניסויי שטח לאימוץ טכנולוגיות AI בכיתה. במסלול לימודי הוראת אנגלית, סטודנטים מנהלים דיאלוג עם מכונה, אשר מתאימה את רמת השיחה מחדש לפי רמת הלומד. במרכז לחדשנות בחינוך במכללת בית ברל אנו בוחנים שיתוף פעולה עם חברות בינה מלאכותית, ובין היתר הסטארטאפ הישראלי Leminda AI, אשר מתקצר מאמרים אקדמיים בלחיצת כפתור, מוציא מהם תובנות גם אם הם סרוקים ולא נגישים, והופך אותן לפודקסטים קצרים שסטודנטים ואקדמאים יוכלו לשמוע בזמן הנסיעה ברכב. בעולמות של טקסט לתמונה (TTI – ר"ת Text to image) סטודנטיות לגיל הרך והמסלול לאנגלית כבר "לחשו לבינה" של DALL·E 2 סיטואציות מורכבות בחייהן, והצליחו ליצור חוברות ואיורים שדרכן יכלו לחזק את המסרים החינוכיים שרצו להעביר לתלמידים. מתחילה לחלחל ההבנה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקדמות הטכנולוגיה היא לא להתנגד לה, לא להוציא את הטלפונים מהכיתות ולא לפחד מהעתקות והמצאה של עבודות, אלא לחבק את הטלפונים, להיעזר בהם ובטכנולוגיות המתקדמות בשביל למנף את גישת הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. כן, יש סכנות ליצירת חוסר הוגנות, רמאויות וחוסר שוויון, וזאת בהנחה שאנחנו נמשיך להעריך אנשים לפי כמות המידע שהם מסוגלים לצרוך ולפלוט על מסמכים. אולי הגיע הזמן שנעבור להערכה של יכולות דיאלוגיות. טקסט זה לא נכתב בידי בינה מלאכותית, האמנם? הכותב הוא יזם EdTech ומומחה בינה מלאכותית בלמידה וכן מייסד לודוס, עתיד פלוס והמרכז לחדשנות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל 

בקרוב, כל מקום הצפוי לאכלס אלפי אנשים – בין אם הוא במגזר הציבורי או העסקי – יהיה חייב לדאוג לבטיחות של חיי האדם ולמבנה, בין אם זו בטיחות פיזית, או הגנה ומידור של מחלקות העובדים וכניסה למורשים בלבד. מכרזים גדולים ואף מכרזי זוטא לרוב מכילים בקרות מבנה, מיגון ומתח נמוך, גילוי אש ועשן. ב'כתב כמויות' ניתן לראות את כל הדרישות של המבנה, ולהבין עד כמה ניסיון מקצועי נדרש, שאין מקום לטעויות בהתקנה, ואת הדרישה לקבל שירות מיידי במקרי חירום דחופים. חטיבת הביטחון של סינאל במשרדי כאן. צילום: יח"צ כבר מכינים קפה שחור, ומתחילים את הראיון שלנו עם מר ארז בוגנים, מנכ"ל סינאל. ארז, למה צריך בקרת כניסה במבנים מסחריים? "הדוגמה הכי טובה היא להראות עד כמה המערכת חשובה במקרי חירום, או בפעילות היומיומית השוטפת. איזו דוגמה תרצו לקבל?" שואל אותנו ארז. פעילות יומיומית נשמעת לי כמו דוגמה טובה כדי להמחיש את החשיבות "חברות וארגונים אשר מעסיקים החל מעשרות עובדים ועד לאלפי עובדים, בין אם אלו ענפים שצריכים אבטחה פיזית, כמו בתי חולים או חוות לגידול קנאביס, או חברות שבסך הכל צריכות מידור פנים-ארגוני, כך שהמזכירה לא תוכל להיכנס למחלקת השיווק – בקרת כניסה היא הפתרון לפעילות יומיומית שוטפת ויעילה שלהם. הכל צריך לזרום ובטח שלא לעכב את האנשים המורשים להיכנס למקום העבודה, וכמובן כשיש מצב חירום אז בהחלט חשוב שכל המערכות יעבדו כשורה כי מדובר כאן בחיי אדם". אם כך, אילו מערכות מותקנות בבניינים מסחריים? "בבניית מבנים מסחריים פועלים מספר ספקים מקצועיים, ולכן כל ספק – בין אם הוא אחראי על תעלות, בידוד, אביזרי פיזור אויר ואביזרי תעלה, פתרונות גילוי אש ועשן, ספרינקלרים, מערכות חשמל ובקרה, לוחות חשמל, מערכות אינטרקום וכריזה, מערכות גילוי פריצה או בקרות כניסה – הוא חייב להיות מקצועי ביותר. כל פרויקט כזה מקבל את מלוא תשומת הלב לפרטים הקטנים ביותר, כולל סדר ומתן פתרון מותאם אישית, הניתן לביצוע. בחירה מתוך אלפי פריטים (מק"טים) ושילוב של עשרות אם לא מאות בקרים אמינים, מערכות חשמליות ומגנטיות מגובות בסוללות ופרוטוקולי תקשורת, אשר עומדים תחת תקני אבטחת מידע קפדניים". הפתרונות צריכים להיות עמידים ושרידים, איך הם מתאימים גם לאורך שנים קדימה? "אף אחד לא צריך פתרון שיחזיק שנה אחת", אומר לנו בוגנים. "תחום בקרת הכניסה משתפר משנה לשנה, וניתן לזהות שהפתרונות מודולריים ובנויים כך שיוכלו להשתלב ולתקשר בין כמה סוגי מערכות. זה כבר מתאפשר בעקבות התפתחות הננו-טכנולוגיה, אופטיקה, מעבדים חכמים ויכולות המזעור המדהימות בשנים האחרונות. חלק מאותן דרישות בטיחות הן בסיסיות ואף MVP (לגמרי סטנדרטיים ולא מיוחדים), וחלק דורשים פתרונות מותאמים אישית, לדוגמה, בחטיבת הביטחון שלנו, סינאל סקיוריטי, מכירים בחשיבות של בקרת כניסה ואת הנקודות החלשות שכדאי להתמקד עליהן בכל מבנה". המנכ"ל הוסיף והדגיש ש-"מערכות מתח נמוך יכולות לאבטח כל מבנה רק כאשר הותקנו בהתקנה מקצועית עם הציוד המתאים. הבעיות יכולות לקרות בתפעול בסיסי ובטח שבמצבי חירום, ולכן ההיתכנות והתכנון צריכים להתחשב במצבים כאלו ביסודיות". אז לסינאל יש חטיבת ביטחון שאחראית לתחום בקרת הכניסה? "חטיבת הביטחון של סינאל סקיוריטי צברה ניסיון רב בפרויקטים ממשלתיים, מוניציפליים, מוסדות ליבה כמו בתי חולים, משרדי ממשלה ואלפי עסקים במגזר העסקי בענפים השונים. החל מבקר זיהוי פנים, שנמצא בכניסה ומוודא שהעובד שנסרק אכן רשאי להיכנס למשרדי החברה ועד למעבר מהיר למבקרים במשרדים ממשלתיים, אשר מצד אחד נדרשים לעכב את הבאים למטרת בידוק ומצד שני צריכים ליצור כניסה מסודרת ורציפה או נעילת דלתות חשמלית, אשר נועדה למידור של המחלקה מפני מחלקות אחרות. ויש עוד כל כך הרבה דוגמאות לשימושים במערכות בקרת כניסה. פתרונות בקרת הכניסה יהפכו מהר לפנים של החברה, כחלק ממערך אבטחת העובדים, בתפקיד המידור העסקי, כך שסודות עסקיים יישארו במחלקות המסוימות בלבד, ביצירת סדר וזרימה של העובדים לקפטריה ובהעצמה ושיפור התרבות הארגונית. אנו צפויים לראות יותר תהליכי טכנולוגיה ואוטומציה בשנים הקרובות, ולכן את הפעולות ה'מרובעות' יחליפו הטכנולוגיה ומערכות בקרת כניסה מתקדמות, ואת תכלית העבודה הסופית והביצוע המוצלח יעשו העובדים", אמר ארז בסיכום הראיון שלנו. מחפשים ספק אחד שיתן לכם מעטפת של פתרונות? בקרו באתר הרשמי של סינאל