צ'טבוט הלהיט ChatGPT שבר את שיא הצמיחה המהירה ביותר של תוכנה צרכנית, והגיע בינואר ל-100 מיליון משתמשים, כחודשיים בלבד לאחר שהושק. על פי מחקר שפורסם על ידי פירמת האנליסטים UBS, בכל אחד מימי חודש ינואר השתמשו בו כ-13 מיליון משתמשים – פי שניים מהנתון בחודש דצמבר. התוכנה צוברת פופולריות ועוררה את התעניינותן של החברות הגדולות. לפני כשבוע וחצי הכריזה מיקרוסופט כי השקיעה במפתחת התוכנה, OpenAI, מיליארדי דולרים, ובסוף השבוע פורסם שגוגל השקיעה 300 מיליון דולר בסטארט-אפ מתחרה, שהוקם על ידי יוצאי אותה חברה. ההשקעה של גוגל עושה שכל לאור הדיבור החזק שלפיו ChatGPT עלולה להפוך את מנוע החיפוש שלה ללא רלוונטי. ChatGPT היא צ'טבוט שיכול למצוא תשובה כמעט לכל שאלה או שאילתת חיפוש (בניגוד לגוגל, שמציעה אופציות רבות), ליצור פרסומות, לכתוב מאמרים ולבצע עוד שימושים בשניות בודדות. זאת אחת הסיבות שהופכות אותה לתוכנה שנויה במחלוקת, עקב החשש שהיא באה במקום משימות שמבצעים בני אנוש, ועלולה להשפיע לא רק לטובה, אלא גם לרעה, על היבטים שונים בחיינו. סיבה נוספת להיותה שנויה במחלוקת היא שאמנם, רוב גדול של התוצרים שלה נכונים ומדויקים, אבל לא כולם. בעוד של-ChatGPT לקח, כאמור, חודשיים להגיע ל-100 מיליון משתמשים, שתי אפליקציות פופולריות מאוד אחרות נדרשו להרבה יותר זמן כדי להשיג את היעד הזה: טיקטוק הגיעה אליו בחלוף תשעה חודשים, ואינסטגרם – אחרי שנתיים וחצי. יצוין כי השירות של ChatGPT היה חינמי לחלוטין במשך כחודשיים, עד שביום ד' האחרון השיקה OpenAI שירות פרימיום תמורת תשלום של 20 דולר לחודש. עם זאת, הגרסה הבסיסית עדיין מוצעת בחינם. הפופולריות של ChatGPT "סוחפת" גם את הרעים ההצלחה של ChatGPT לא נשמטה, כמובן, מעיניהם של ההאקרים: גורמים רעים העלו ל-App Store ול-Google Play אפליקציות שמתחזות לתוכנה הפופולרית ואוספות מידע על המשתמשים שלהן – כך לפי חוקרים של Top10vpn. הנתונים הללו נשלחים לשרתים מרוחקים. לאחת האפליקציות שנותחה על ידי חוקרים, מבוססת אנדרואיד, היו יותר מ-100 אלף הורדות, לרבות יכולות עוקבות ושיתוף נתוני מיקום – עם אמזון או בייטדאנס הסינית, החברה האם של טיקטוק. האפליקציה הזדונית הופיעה לאחר שהמשתמש, שלא יודע של-ChatGPT אין יישומון וניתן להשתמש בה רק באמצעות אתר אינטרנט, חיפש את שמה בחנות האפליקציות. שלוש מהאפליקציות שפיתחו ההאקרים מבקשות הרשאות שפוגעות בפרטיות המשתמשים, כולל הרשאה להקלטת אודיו, על אף שפונקציות הדיבור בתוכן אינן זמינות. לפי החוקרים, כלל האפליקציות פוגעות בפרטיות המשתמשים, ומנסות "לגשר" על העובדה שאין להן את ההרשאות הרלוונטיות, כולל גישה למיקום, מצלמה, תמונות, סרטונים, אחסון ויכולות קריאה וכתיבה. חוקרי ESET ציינו בהקשר זה כי "תוכנת ChatGPT 'התפוצצצה' מרוב פופולריות והיא יכולה להתמודד עם כמעט כל שאלה שנציג לה. עם זאת, כיוון ששירות הבינה המלאכותית נגיש רק מדפדפן אינטרנט, מבלי לספק אפליקציה נוחה לנייד, יש גורמים שכבר הספיקו לנצל זאת ותכננו כמה אפליקציות שמשתמשות לרעה בטכנולוגיה כדי ליצור אפליקציות משלהם". הם הוסיפו כי "חלק מהאפליקציות מבקשות מהמשתמשים ליצור מנוי ואף עלולות לאסוף נתוני משתמשים ומכשירים. חשוב שכלל המשתמשים יהיו מודעים היכן וכיצד יישומונים אוספים ומנתחים לעתים קרובות נתונים אישיים. כאשר המידע שלנו שווה המון ומעניין לא מעט גורמים, חשוב שנגן על המידע הרגיש שלנו". השתתף בהכנת

חרב הקיצוצים הגיעה גם לספלאנק: חברת האבטחה הפקידה באחרונה במנהלת רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) מסמכים שמספרים שהיא עומדת לפטר 325 עובדים, שהם כ-4% מצוות העובדים הנוכחי שלה. רוב המפוטרים הם עובדים של החברה בארצות הברית. ספלאנק נרכשה על ידי סיסקו לפני כשנה תמורת 20 מיליארד דולר. מהלך הפיטורים אמור להסתיים עד ה-30 באפריל והחברה סיפקה הערכה שלפיה הוא יעלה לה כ-28 מיליון דולר במזומן, כולל פיצויי פיטורים, עלויות שימור עובדים ומעבר, והוצאות אחרות. בנוסף, כדי לחסוך עוד יותר בעלויות, ספלאנק ציינה כי היא תקטין את ההסתמכות שלה על מיקור-חוץ, כולל סוכנויות כוח אדם ויועצים. "זו עוד החלטה במערך רחב יותר של שינויים ארגוניים ואסטרטגיים פרו-אקטיביים, שכוללים מיטוב של תהליכים, מבנה עלויות והאופן שבו אנחנו פועלים באופן גלובלי. המטרה היא להבטיח שספלאנק תמשיך לאזן בין צמיחה לרווחיות בזמנים לא ברורים אלה ולהניע הצלחה בטווח הארוך", כתב גארי סטיל, מנכ"ל החברה מאז אפריל 2022, במכתב שהופנה לכלל העובדים וכלל גם את הפניה לרשות. ההודעה מגיעה לאחר שספלאנק פרסמה דו"חות כספיים טובים לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הפיסקאלית 2023 שלה: הכנסותיה עמדו בתקופה זו על 2.4 מיליארד דולר – נתון גבוה באופן משמעותי מהתקופה המקבילה בשנה הפיסקאלית הקודמת, וההפסדים נחתכו ביותר מחצי ל-547 מיליון דולר לעומת 1.2 מיליארד בתשעת החודשים הראשונים בשנה הכספית 2022.

מיקרוסופט, העומדת מאחורי קונסולת Xbox, מנסה כבר מזה חודשים רבים להשלים את רכישת ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard), עליה הכריזה בינואר 2022, אך המכשולים שהיא מתמודדת מולם הולכים ונערמים. לאחר שרשות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, הגישה נגד הענקית מרדמונד תביעה בניסיון לעצור את העסקה, כעת מיקרוסופט נתקלת בבעיה נוספת, ולא פחות גדולה, אם כי כזו שכבר נצפתה מראש. על פי דיווח של פוליטיקו, רשויות ההגבלים העסקיים האחראיות על השמירה על התחרות באיחוד האירופי אכן שלחו למיקרוסופט אזהרה רשמית באחרונה, כפי שדווח באמצע ינואר האחרון. האזהרה הגיעה בשל כוונותיה של החברה האמריקנית לרכישת אקטיוויז'ן בליזארד – עסקת ענק בשווי כ-69 מיליארד דולר, שהחששות הרגולטוריים סביבה הם שתיצור בעבור החברות הממוזגות כוח-על בגזרת המשחקים הקיימת כיום, ותאיים על התחרות בה. באירופה חוששים, בדיוק כמו בארה"ב, שההשתלטות הפוטנציאלית תשפיע לרעה על התחרות. ובאמת, המיזוג המדובר אמור לסייע למיקרוסופט להתחרות טוב יותר בגזרת הגיימינג מול ענקיות אחרות המובילות בה, בעיקר טנסנט וסוני. האם משחק המריבה ישאר בה? קונסולת פלייסטיישן של סוני. הבטחה לסוני ולאיחוד לרישוי ל-10 שנים על Call of Duty אם לחזור מעט לאחור בזמן – בסוף נובמבר נודע כי מיקרוסופט החליטה להציע לרגולטורים האמונים על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי כמה ויתורים, לצורך קבלת אור ירוק לרכישת מפתחת המשחקים אקטיוויז'ן, וזאת אחרי שהאיחוד פתח בחקירה מעמיקה של הרכישה. הויתורים, שהוצעו בניסיון להוציא את עסקת הענק אל הפועל, כללו עסקת רישוי ל-10 שנים מול המתחרה סוני. במילים אחרות – יצרנית ה-Xbox הייתה מוכנה להציע לסוני הסכם רישוי לעשור, כדי להשאיר את Call of Duty בפלייסטיישן שלה, ובכך להרגיע את האיחוד ולקבל את האישור לעסקה הנחשקת. הענקת רישוי Call of Duty למשך עשור לסוני הייתה אמורה לשמש את הרוכשת באופן נרחב יותר לשם הצגה ארוכת טווח של תום לב בנוגע לכוונותיה, ולאפשר לסוני להמשיך להרוויח הכנסות מצד שלישי מהזיכיון, גם לתוך מחזור החיים של פלייסטיישן 5 ואפילו לקונסולה הממשיכה שלו. אלא שהצעה זו, כך מסתמן, לא כבשה עבור מיקרוסופט את הדרך למימוש הרכישה. במיקרוסופט גרסו מוקדם יותר כי הטיעונים של היריבה המושבעת סוני וחטיבת הפלייסטיישן נלקחו בחשבון באופן חד צדדי מדי. האזהרה, או ההצהרה לקראתה, ששלחו רשויות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי למיקרוסופט אמורות היו לפרט את הנקודות שרשויות התחרות רואות כקריטיות לתיקון כדי להעביר את העסקה, או את הטעמים לביטולה, אך תוכנן לא פורסם. על פי התקשורת העולמית, הכותר המאוד מצליח של אקטיוויז'ן, Call of Duty, הוא עדיין סלע המחלוקת, אך עם זאת נראה ש-מיקרוסופט מאמינה בינתיים כי ביכולתה להפריך חששות אלה, ואף נודע שהיא הקימה אתר כדי להדגיש את היתרונות של העסקה לגיימרים ולתעשייה. אלא שיש עוד אלמנטים במשוואה הגדולה – גם מרשות התחרות והשווקים של בריטניה, ה-CMA, נשמעת התנגדות להשתלטות מיקרוסופט על אקטיוויז'ן, ובקרוב צפויה גם הצהרה חדשה מרשויות ההגבלים העסקיים שבממלכה המאוחדת. מיקרוסופט הגיבה לדיווח של לפוליטיקו ואמרה שהיא מחויבת "למצוא נתיב קדימה" למיזוג. "אנחנו מקשיבים היטב לחששות הנציבות האירופית ובטוחים שנוכל לטפל בהם", אמר הדובר שצוטט בכתבה.

חילופי תפקידים בהאב סקיוריטי: עוזי מוסקוביץ', היו"ר, ישמש גם כמנכ"ל שלה, במקומו של אייל משה, מייסד החברה, שיהיה מעתה הנשיא שלה בארצות הברית. מוסקוביץ' הוא אלוף (מיל'), שהשתחרר מצה"ל ב-2016, לאחר שכיהן כראש אגף התקשוב. הוא שימש בתפקיד זה בין היתר במבצע צוק איתן, שבו האגף והטכנולוגיה שפיתח סייעו מאוד לכוחות הלוחמים. כחצי שנה לאחר תום המבצע אמר מוסקוביץ' כי ישראל חוותה במהלכו "אירוע סייבר משמעותי מאוד ברמה המדינתית", שאת מהותו לא פירט, אולם ציין ש-"יחד עם אירועים נוספים שקרו במהלך 2014 הוא יוביל את צה"ל לשינויים משמעותיים בתחום". כמה שנים לאחר שפשט את המדים, לפני כשנה, הוזכר שמו של מוסקוביץ' כאחד המועמדים לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי, בעקבות פרישתו של יגאל אונא. בסופו של דבר, מי שמונה לתפקיד הוא תא"ל (מיל') גבי פורטנוי. אייל משה, מייסד האב סקיוריטי ונשיא החברה בארצות הברית. צילום: רובי לייבוביץ' יצוין כי מוסקוביץ' הוא בעל תואר ראשון בהנדסה אווירונאוטית מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ניו יורק ותואר שני נוסף בלימודי אסטרטגיה מקולג' המלחמה של צבא ארצות הברית. לאחר שחרורו מצה"ל הוא היה סמנכ"ל בתעשייה האווירית וחבר בדירקטוריון מגדל. בשנה האחרונה הוא שימש כמנכ"ל וויבגארד ובמקביל כיו"ר האב סקיוריטי. כעת הוא יהיה גם המנכ"ל וגם היו"ר שלה. מוסקוביץ' אמר כי "האב סקיוריטי מביאה לשולחן פתרונות סייבר חכמים שטרם נראו כמותם. אמשיך, יחד עם הצוות של החברה, את מילוי המחויבות שלה להתפתח, לחדש ולגדול כל הזמן, תוך שימוש בטכנולוגיה והון אנושי יוצאי דופן, שמבטיחים הזדמנות ענקית". לדברי משה, "מוסקוביץ' הוא דמות בולטת באקו-סיסטמים העסקי והטכנולוגי, בעל רקורד עשיר, עם ניסיון מוכח במגוון תחומים הרלוונטיים לפעילות האב סקיוריטי. אני סמוך ובטוח כי בהנהגתו נשיג את יעדיה העסקיים של החברה".

טלדור תקשורת, חטיבת תשתיות התקשורת של וואן טכנולוגיות, השלימה מהלך מיתוג, שבמסגרתו עודכן שמה ל-טלדור תקשורת ואבטחת מידע. עדכון שם זה מגיע בעקבות התרחבות משמעותית בפעילות אבטחת המידע בטלדור תקשורת, הפועלת בארבעה ורטיקלים – Networking, Collaboration, System, Information Security. עשרות שנים של ניסיון, פרויקטים ושיתופי פעולה מקצועיים עם יצרני חומרה ותוכנה מהמובילים בעולם כמו Cisco, Fortinet, Imperva, Tenable ורבים נוספים, מאפשרים למומחי האבטחה של טלדור תקשורת ואבטחת מידע לספק תשתית אבטחה מקצה לקצה לארגונים מכל סוג וגודל. זאת לצד פעילויות נוספות בליבת החברה, כגון חוות שרתים, תקשורת, מוקדים, מערכות טלפוניה ועוד. בין הפרויקטים הגדולים שהובילה טלדור תקשורת ואבטחת מידע, ניתן לציין את שדרוג מערכות אבטחת המידע מתוצרת צ'ק פוינט ב-180 אתרים של חברת טבע ברחבי העולם. כמו כן, תכנון והקמת מערך הסייבר וההגנה על תשתיות קריטיות באסדת הגז "כריש" וכן הקמת מערך תשתיות אבטחת מידע בקריית התקשוב של צה"ל בנגב. טלדור תקשורת ואבטחת מידע שמה דגש רב על חדשנות טכנולוגית. במסגרת זו היא מקיימת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ויצרנים מובילים של פתרונות פורצי דרך. בין הפרויקטים המרכזיים שהוטמעו אצל לקוחות: פתרון אוטומציה של Cloudify המאפשר לצוותי DevOps לפרוס ולנהל באופן רציף סביבות מולטי-קלאוד וקוברנטיס ממקום מרכזי אחד; פלטפורמה של Verity היחידה מסוגה לניהול Security Posture, המאפשרת ניצול מיטבי של חומות אש ומניעת אירועי אבטחה; פתרון Configuration Management של Gytpol, המאפשר זיהוי מהיר וטיפול בפערי אבטחה והגדרות שגויות הנגרמות על ידי טעויות אנוש. נועם מזרחי, מנכ"ל טלדור תקשורת ואבטחת מידע: "בעוד ליבת המומחיות שלנו הייתה ועודנה בעולם תשתיות התקשורת, נדרשנו בשנים האחרונות יותר ויותר לספק ללקוחות מענה משלים גם בהיבט אבטחת המידע. שמנו לעצמנו כמטרה להפוך את תחום אבטחת המידע למוביל ומשמעותי ולהביא ערך אמיתי ללקוח וכיום פעילות זאת שווה בהיקפה לפעילות הנטוורקינג. במהלך 2022 חיזקנו משמעותית את כח האדם במחלקת ההנדסה, וכיום אנו מונים יותר מ-100 מומחים בכל עולמות התקשורת ואבטחת המידע".

בדצמבר 2020 מאות מיליוני גיימרים המתינו בציפיה לשחרור המשחק Cyberpunk 2077. זה היה יותר מעוד משחק, זו היתה בשורה.  המפתחת CD Projekt Red אחראית להצלחות כמו משחקי The Witcher המהוללים, שאף עובדו לסדרה בנטפליקס. פיתוח Cyberpunk 2077 נמשך שמונה שנים והושקעו בו 313 מיליון דולר. הוא הבטיח לגיימרים עיר עתידנית בסגנון 'בלייד ראנר', אותה יוכלו לחקור בחופשית, כמו גם שלל משימות וסיפור סוחף. הטריילרים הציגו גרפיקה מסחררת והשחקן הראשי במשחק היה קיאנו ריבס.  בארגונים רבים נהוג לשלב בין אוטומציות לבדיקות ידניות, וכך הפיתוח מרוויח מיעילות האוטומציה וגם מהיצירתיות האנושית של הבודק ואז בדצמבר 2020 התקיימה ההשקה… והתרסקות. הסיפור הנהדר והעיר המדהימה נקברו תחת גרפיקה נוראית ואלפי באגים מביכים: מכוניות מעופפות, דמויות מפוקסלות, התרסקויות חוזרות ונשנות ועוד. כמות הבאגים היתה כה גדולה, עד שגיימרים רבים יצרו סרטוני "מיטב הבאגים של Cyberpunk 2077".  כעבור זמן התברר מקור הבעיה: החברה החיצונית לבקרת איכות (QA), שנשכרה על ידי המפתחת, התנהלה ברשלנות. מתוך 30 בודקים קבועים שעבדו על המשחק, רק ל-10 היה ניסיון של כשנה, בנוסף, רבים מהבאגים לא דווחו, לא הוקצה למשימה כח אדם מספק ועוד. ההשקה עלתה למפתחת ביוקר. גיימרים רבים דרשו החזר, המשקיעים זעמו והמוניטין של החברה התרסק. לזכות המפתחת יאמר שהיא לקחה אחריות והחלה בעדכונים תקופתיים, שכיום מאפשרים למשחק לפעול היטב ולקבל ביקורות מהללות.  מה אפשר ללמוד מהמקרה? קודם כל, לא להשיק מוצר לא גמור. לקח נוסף הוא ש-QA ברמה גבוהה הוא לא מותרות – הוא הכרח.  To QA or Not QA: מפתחים, אל תקחו את זה אישית… בודקי האיכות הראשונים של תוכנות (Software Quality Assurance) החלו לפעול כבר בתחילת שנות ה-50. המתודולוגיה שלהם כללה שלושה שלבים עיקריים: תכנון איכות, בקרה ושיפור. שלושת הערכים האלו עדיין עומדים בבסיס של QA בן זמננו.  במובנים רבים, התפקיד של אנשי QA לא זוהר. הבודקים לא נחשבים כמובילי הפיתוח, ואור הזרקורים לרוב מופנה למפתחים או למנהלי המוצר. גם עצם תפקידם עשוי לייצר אנטגוניזם, שכן מהות ה-QA היא לאתר טעויות פיתוח ולהציף אותן כלפי מעלה – ואיזה מפתח אוהב לשמוע שטעה? ועדיין, מחלקת QA היא סטנדרט בארגונים כבר עשורים. בתחילת המאה העשרים, כאשר הייצור הפך למורכב ותובעני יותר, בודקי איכות החלו להשתלב במפעלים כדי לבדוק תקינות מוצרים ותהליכי ייצור. עם השנים התפתחו גם תקני איכות שונים (לדוגמה תקני ISO) וחלק מתפקידם של בודקי האיכות היה לוודא התאמת מוצרים או שירותים לתקנים הללו. בעלי מקצוע אלו – שמתמחים בבדיקות מוצרים פיזיים או עמידה בתקנים – עדיין קיימים, ולמעשה נדרשים במיוחד. בתחומים מסוימים, לדוגמה פיתוח מוצרי רפואה, בקרת איכות הדוקה היא תנאי לקבלת אישורי FDA ויציאה לשוק. בקרת איכות לתוכנה: בין הבדיקה הידנית ל-AI  איך מבצעים כיום בדיקות איכות לתוכנה? כדי להבטיח מוצר נקי מבאגים ככל הניתן, הבודק חייב לבצע מגוון בדיקות לכל פיתוח: בדיקות עומסים, התאמה למכשירים שונים, תקינות GUI ועוד. לאחר שהבודק זיהה באג הוא שולח אותו חזרה לתיקון בפיתוח ועורך בדיקות חוזרות אחרי התיקון.   כיום רוב הארגונים שואפים לעבוד בשיטת Agile, עליה כתבתי בעבר. כלומר, הפיתוח מורכב מהרבה אפליקציות קטנות וגרסאות עדכון מרובות (לפעמים פעם בשבוע או יום). השיטה נועדה להבטיח פיתוח דינמי, למנוע צוואר בקבוק, שנפוץ בפיתוחי "מפל מים", ולאפשר המשך פעילות של המוצר, גם אם חלקים ממנו סובלים מבאגים. המשמעות עבור בודקי QA היא שכדי לעמוד בקצב העדכונים עליהם לעבוד באופן מתודולוגי ומסודר, לתעד כמה שיותר ולהיות מסוגלים להגיב במהירות לדרישות הארגון והפיתוח – סט כישורים מרשים מאוד. איך מתבצעות הבדיקות? באופן מסורתי QA לתוכנה נעשות באופן ידני. בודק התוכנה מבצע בדיקות על היישום ובמקביל בוחן את הקוד. מדובר בשיטה הבסיסית ביותר לביצוע QA לתוכנה, ועד לפני שנים לא רבות גם השיטה יחידה.  בשנים האחרונות נכנסו לתמונה כלי אוטומציית QA. קיימים שפע יישומים כאלו, כל אחד מיועד לפלטפורמות שונות או סוגים שונים של אפליקציות, אך מטרת כולם היא לייעל את הבדיקות. כדי להשתמש באוטומציות, בודק התוכנה מתכנן אסטרטגיה, כותב תסריטי בדיקה ומריץ את הבדיקות על התוכנה. לעיתים קרובות הבדיקה תכלול השוואת קוד לגרסאות קודמות ואף דיווח אוטומטי על באגים שאותרו. בארגונים רבים נהוג לשלב בין אוטומציות לבדיקות ידניות, וכך הפיתוח מרוויח מיעילות האוטומציה וגם מהיצירתיות האנושית של הבודק.  מה צופן העתיד ל- QA? השנה שוחררו מספר כלי AI עוצמתיים, כמו ChatGPT, שעליו כתבתי לאחרונה. כבר עכשיו, בגרסה יחסית צעירה שלו, ChatGPT יוצר שיבוש בתחומים רבים. משתמשים רבים כבר יצרו בעזרתו אפליקציות ופיתוחים ברמות מורכבות ומרשימות. כלי AI מרשימים נוספים צפויים להגיע בחודשים הקרובים, ואת היקף יכולותיהם ניתן רק לנחש. סביר שבעתיד הקרוב נראה כלי AI שיהיו מסוגלים לקחת את הבדיקות האוטומטיות רחוק יותר מאי פעם. יכולות אלו צפויות לשנות חלקים ממהותו של בודק התוכנה, וידרשו גם מבעלי מקצוע אלו להסתגל לעתיד שבו AI הופכת לחלק מהיומיום של כולנו.  הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים, מנכ"ל חברת הייעוץ New Advice ושופט בתחרות מצטייני המחשוב IT AWARDS 2022

שרלי הבדו, המגזין הסאטירי הפריזאי שעלה באחרונה שוב לכותרות בגלל סדרת קריקטורות לא מחמיאה של מנהיג איראן, האייתוללה עלי חמינאי, "זכה" בעקבות כך למנה של איומים מצד המשטר בטהרן, שהודיע שהוא לא יעבור על כך בשתיקה. לפי חוקרי האבטחה של מיקרוסופט, המשטר אמנם מימש את האיומים הללו, ממש בזמן שהדוברים האיראניים השמיעו אותם. החוקרים של הענקית מרדמונד מצאו שמאחורי הקלעים, קבוצת האקרים בשם נפשות קדושות, שככל הנראה קשורה ישירות לממשלה האיראנית, פרצה לשרתים של שרלי הבדו וגנבה מהם מידע פרטי של לקוחות המגזין. "מידע זה, שהושג בידי האיראנים, עלול לסכן את מנויי המגזין, שעלולים להפוך למטרות אונליין או פיזיות של ארגונים קיצוניים", מסרו החוקרים. אנשי מיקרוסופט מסרו שהם זיהו מוטיבים במתקפה וטכניקות שזוהו בעבר כקשורות לקבוצות הפריצה האיראניות הממשלתיות. אותן קבוצות, כך דווח, ניסו להתערב במערכת הבחירות האמריקנית ב-2020 – מעורבות שכמובן הוכחשה בידי איראן. הקריקטורות – תמיכה של שרלי הבדו בציבור האיראני במגזין הצרפתי לא אישרו את המתקפה, אך הקבוצה עצמה פרסמה בפורומים דוגמאות שמוכיחות את הפריצה. לטענתה, היא גנבה פרטים רבים של 200 אלף מנויים לשרלי הבדו, ומציעה אותם למכירה תמורת כ-20 ביטקוין, שהם קצת פחות מחצי מיליון דולר, נכון להיום. הקריקטורות שפורסמו נועדו, כך לפי המגזין, להוות את הדרך שבה הוא תומך בהפגנות של הציבור האיראני נגד הממשל. הן פורסמו בגיליון זיכרון מיוחד לרגל יום השנה לטבח שערכו במשרדיו בינואר 2015 שני פעילי אל קעידה, לאחר שהוא פרסם איורים שלעגו לנביא מוחמד.

השנים האחרונות היו סוערות בהיבט העולמי, מה שמעלה בקרב מומחים את השאלה האם אפשר להכריז על תום עידן הכלכלה הגלובלית. די להזכיר את מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת בין סין לארצות הברית, כולל מלחמת הסחר ביניהן, והטרור העולמי המתגבר. כל אחד מאירועים אלה, ואחרים, מהווה איום מספיק משמעותי לפגיעה בעולם העסקי הגלובלי שאנחנו רגילים לחיות בו. ובכן, אחרי שקוראים מחקר של מק'ינזי, אפשר להירגע. החוקרים מחברת הייעוץ סבורים שמוקדם מדי להספיד את הגלובליזציה, למרות המשברים. הסיבה: התשתיות שעליהן מבוססת הגלובליזציה חזקות מדי מכדי להישבר, נכון לתקופה זו, והיתרונות שהכלכלה הגלובלית מעניקה לשמשתתפים בה עדיין גוברים על המצב הבעייתי. בנייר עמדה מפורט של חוקרי מק'ינזי, הם סוקרים בהרחבה מגוון של תחומים שקשורים בגלובליזציה, כאשר השורה התחתונה שלהם, מלבד העובדה שהגלובליזציה לא מתה ולא בדרך למות, היא שצריך להסתכל מחדש על המציאות, ללמוד את השינויים הדרושים ולהמשיך לתחזק אותה. המרכיב הדיגיטלי הדו"ח המפורט מתייחס לפן הדיגיטלי כמרכיב חשוב בעידן הגלובלי. אין ספק שהתפתחות המדיות הדיגיטליות, התקשורת רחבת הפס והכלים שבהם זורמים כיום נתונים, שמשמשים את הכלכלה, השפיעו יותר מכל על העידן הגלובלי, והרחיבו אותו עוד ועוד. מוקדם מדי להספיד את הגלובליזציה, למרות המשברים. הסיבה: התשתיות שעליהן מבוססת הגלובליזציה חזקות מדי מכדי להישבר, נכון לתקופה זו, והיתרונות שהכלכלה הגלובלית מעניקה לשמשתתפים בה עדיין גוברים על המצב הבעייתי בחלק המרכזי של הדו"ח הם צוללים אל הפרטים שמרכיבים את העידן הדיגיטלי הגלובלי. כך, למשל, הם מציינים שרוחב הפס בעולם גדל פי 45 מאז 2005, ושהצפי הוא שהוא יגדל פי תשעה בתוך חמש שנים. ככל שזרימות המידע, החיפושים, התקשורת, הווידיאו, העסקאות והתעבורה בתוך ארגונים יימשכו, כך יגדל הצורך ברוחב פס גדול יותר – אתגר עצום לחברות התשתיות שמספקות את הפתרונות האלה. התעבורה ההולכת וגדלה ברוחב הפס תאפשר תנועה גדולה יותר של סחורות, שירותים, כספים ואנשים, כמעט ללא גבולות. זאת ועוד, הגידול ברוחב הפס מרחיב את האפשרויות להנגיש את המידע למגזרים וקהלים רבים יותר, במיוחד אנשים עם מוגבלות. אפשר לראות את זה בעשורים האחרונים, כשלתחומים שונים, שבעבר היו נחלתם של מונופולים, מצטרפות חברות ממדינות שמוגדרות כמתפתחות, שמהוות שחקן מרכזי בלא מעט תחומים. הכוונה היא למדינות מאסיה, כמו הודו וסין, ולמדינות במזרח אירופה, וכיום מדברים על התעוררות באמריקה הלטינית. הסממן המרכזי בשני המקרים הוא גידול מתמיד בפרויקטי אוף שור המועברים למדינות אלה ממדינות המערב, כולל מישראל. על המודל הזה צמחה הודו, שבמשך יותר מעשור הייתה מרכז מיקור-החוץ של העולם, לרבות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה. חוקרי מק'ינזי מציינים דוגמאות רבות של חברות שהתחילו בקטן וכיום הן חברות ענק, בגלל הגלובליזציה. הם מזכירים את עלי באבא, אמזון, אי-ביי ועוד, שלפי המחקר, 12% מסחר הסחורות העולמי עובר דרכן. בנוסף, כיום, רבים מאוד מהארגונים נולדים גלובליים. בולטים בכך הסטארט-אפים, שמראש מבססות את הצמיחה שלהן על השוק הגלובלי. לכן, מוזר שהחוקרים כלל לא מזכירים בדו"ח שלהם את ישראל, אומת הסטארט-אפ. יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה דבר נוסף שעולה מהמחקר הוא שהפלטפורמות הדיגיטליות מסייעות לאנשים להרחיב את השכלתם, למצוא עבודה ולהציג את כישרונותיהם. עוד יתרון לגלובליזציה בעידן הדיגיטלי הוא היכולת של ארגונים להתייעל בקלות, להוזיל עלויות תפעול, להשתחרר מתלות במערכות לגאסי מיושנות ולאמץ כלים דיגיטליים. ערוצי השיווק שלהם מבוססים יותר ויותר על פלטפורמות דיגיטליות, הם מפעילים כלי מכירה וירטואליים, ובמרכזם בוטים, ומצליחים ליצור חדשנות "משבשת", ובמקרים מסוימים אף כזו שמשנה את העולם, לפחות בתחום מסוים. מהצד השני של המטבע, התמונה עדיין רחוקה מלהיות ורודה. נכון להיום, מציינים החוקרים, יש די הרבה מדינות שלא מצליחות לנצל את המהפכה הדיגיטלית. המחשה לכך ניתנת במדד MGi, שמדרג 139 מדינות על פי זרימת הסחורות מהן ואליהן, הכלכלה והמצב הפיננסי של האנשים שגרים בה. המדד מגלה, באופן לא מפתיע, שיש פערים ענקיים בין מדינות מובילות כמו סינגפור, ארצות הברית וגרמניה, שנמצאות בעשירייה הראשונה, לבין מדינות מתפתחות וכמובן נחשלות. הפערים האלה משפיעים לרעה על התוצר המקומי הגולמי באותן מדינות (ובכלל בעולם), שיש לו פוטנציאל רב לגדול, הרבה מעבר למצב כיום. השורה התחתונה: הפלטפורמות הדיגיטליות הן אחד המנועים הבולטים של הכלכלה העולמית. יש לכך יתרונות וחסרונות, אבל עבור מדינות שנחשבות יחסית קטנות, הן יכולות להוות מקפצה. ישראל היא דוגמה טובה לכך: הדיגיטל והטכנולוגיה הם אלה שהזניקו את המשק הישראלי, באמצעות הקטר של המשק שלנו – ההיי-טק. בימים אלה מתנהל מאבק ציבורי של אנשי ההיי-טק כדי לשמר את זה, כדי שנהיה גם בעתיד חלק בולט מהגלובליזציה.