כמעט בכל מוצר או מכשיר כיום ניתן למצוא רכיבים אלקטרוניים בצורה זו או אחרת. בסביבה הקרובה אלו, למשל, מכשירי הטלוויזיה, הראוטר, המודם, המחשב הנייד והסמארטפון ואף כלי הרכב. באינטראקציה היומיומית שלנו עם שירותים מבוססי אפליקציות בטלפון הנייד שלנו, אנו נסמכים על שירותים בענן, כאשר הפעולות מתבצעות במרכזי נתונים. פעולות אלו משלבות כמויות עצומות של רכיבים אלקטרוניים המתוכננים על ידי מהנדסים בעזרת סט כלים מבוססי תוכנה. תחום פעילות זה נקרא אוטומציה בתכנון אלקטרוני, או EDA (ר"ת Electronic Design Automation). סט כלים יכלול מוצרי תוכנה וחומרה, כאשר כל אחד משמש למטרה מסוימת, אך עם אינטראקציה ואינטגרציה ביניהם כך שיעבדו יחד באופן הרמוני. אם נבחן מוצרים אלקטרוניים, נראה לוח ירוק שהוא לוח המעגלים המודפסים, ועליו משובצים שבבים אלקטרוניים אשר נראים כריבועי פלסטיק שחורים. ריבועי אלה הם מעין אריזות שכל אחת מהן מכילה שבב או מספר שבבים. על ריבוע כזה, העשוי סיליקון וגודלו כגודל ציפורן, יושבים הרבה מאוד אלמנטים זעירים, שנקראים טרנזיסטורים. שבבים מורכבים יכולים להכיל מיליארדי טרנזיסטורים. במבט לאחור, והחל משנות החמישים, כאשר המעגל המשולב רק נולד, שבב אחד כלל תריסר טרנזיסטורים בלבד. בתחילת שנות השישים הבחין מהנדס בשם גורדון מור, שמספר הטרנזיסטורים מכפיל עצמו מדי שנה או שנתיים, וזו הצמיחה האקספוננציאלית שכונתה מאז בשם "חוק מור". בשנים האחרונות, בעיקר בשל עליית מחירי מזעור הטרנזיסטורים באופן לא ליניארי, שומעים יותר ויותר קולות בתעשייה, הטוענים כי חוק מור כבר לא ישים. דעה זו קיבלה חיזוק ממנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שאמר, כי לדעתו חוק מור כבר לא ישים באופן המופשט שלו, מכיוון ש"היכולת לספק כפול ביצועים באותו מחיר, או אותם ביצועים במחצית המחיר, בכל שנה או שנה וחצי – כבר לא קיימת. לייצר היום וופר של 12 מ"מ הרבה יותר יקר מאשר אתמול". עם זאת, אם נתבונן ברמת המערכת המבוססת על צ'יפים, יש הטוענים, בהם רובין מיטצ'ל במאמרו ב-Electro Pages, כי "טכנולוגיות 3D-IC (מערום של שבבים לגובה) תהיינה התוצאה הטובה ביותר עבור התעשייה המתקדמת. למרות שבניית מערכי 3D-IC מאתגרת בפני עצמה (למשל פיזור חום), היא תאפשר למספר הטרנזיסטורים להמשיך ולגדול, בעולם שהולך והופך תלוי יותר ביישומים מרובי מעבדים". "כשם ש-ADAS מתקדם לעבר נהיגה אוטונומית, כך טכנולוגיות ה-AI, ה-ML וה-HPC המשולבות בכלי ה-EDA מאפשרות למתכננים להתמקד בתחומי המומחיות שלהם ולהבטיח את הגידול הבא בחוק מור בעזרת טכנולוגיות למימוש תכנונים ב-3D-IC" בראייה מערכתית נוספת, ניתן להסתכל על צפיפות לא רק ברמה של גודל הטרנזיסטור, אלא גם על השטח הנצרך עבור חיווט מוליכים. עד היום הצליחו לייצר שכבות הולכה לכמות של כ-17 שכבות עבור TSMC N7, אך יש מחסום להוספת שכבות. אחת הטכנולוגיות שנבדקות ועדיין לא מסחריות היא "ציפוי" המוליך בשכבת גראפן בעל מוליכות גבוהה ועובי דק. כלומר התקדמות במוליכות תוכל אף היא להגדיל את צפיפות היישום על גבי סיליקון. כלי תכנון בואו נדבר גם על כלי התכנון: היום קיימים פתרונות לתכנון ובנייה של מערכות המשלבות טרנזיסטורים "סטנדרטיים" עם פתרונות בתוך שבב בתחומי אופטיקה, RF וספרתי. ניתן לבצע סימולציות ואינטגרציה בין התחומים השונים באופן כולל ומערכתי. יכולת זו, ובשילוב העובדה שהתוכנה יכולה לטפל בתכנון מיליארד טרנזיסטורים בשבב, מאפשרות קיצור לוחות זמנים בפיתוח והגדלת התפוקה בין דורות של שבבים, כשהמרחק בין דור לדור קטן או נשאר קבוע. לשם השגת מטרה זו נדרשות גישות מתקדמות, המשלבות מדעי מתמטיקה ומחשב ומכונות תוכנה חישובית. יישומן נעשה באמצעות טכנולוגיות שנכנסו לאחרונה במחשוב בעל ביצועים גבוהים (High Performance Computing – HPC), שיחד עם יכולות עיבוד נתונים מקבילי מאפשרים לשפר את ביצועי המחשוב ולבצע חישובים מורכבים בזמן קצר, וכן לקצר זמני חישוב בעזרת טכנולוגיות למידת מכונה ובינה מלאכותית. כל אלה הביאו לשיפור משמעותי ביעילות עבודתם של מתכננים המתמודדים עם אתגר השבבים בני מיליארדי הטרנזיסטורים והוביל לסבבי תכנון קצרים יותר. כלומר הגדלת ביצועי השבבים בין גרסה אחת לבאה בפחות זמן. הדבר דומה לדרך שבה מערכות תומכות נהיגה מתקדמות (ADAS) מסוגלות לקחת על עצמן חלק מהאספקטים השגרתיים של הנהיגה. כשם ש-ADAS מתקדם לעבר נהיגה אוטונומית, כך טכנולוגיות ה-AI, ה-ML וה-HPC המשולבות בכלי ה-EDA מאפשרות למתכננים להתמקד בתחומי המומחיות שלהם, ולהבטיח את הגידול הבא בחוק מור בעזרת טכנולוגיות למימוש תכנונים ב-3D-IC. לסיכום, ייתכן שחוק מור בראייתו המופשטת כבר לא כל כך ישים. אך במבט מורחב של התבוננות ברמת המערכת ויכולות העיבוד המאפשרות האצה בהוצאת רכיבים, ניתן לומר שחוק מור ישים גם היום. לפיכך, פתרונות מערכתיים מבוססי השבבים שאנו מתכננים היום, יהיו כפולים בקיבולת, אם לא כל שנתיים אז אולי קרוב לזה.

כרטיסי המסך החדשים של אנבידיה, וגם של המתחרה, AMD, עולים אלפי שקלים. עם זאת, מתברר שיש לפחות אחד שהוא יקר יותר: אב טיפוס של כרטיס מסך של 3dfx, שנמכר באי-ביי בלא פחות מ-15 אלף דולר. 3dfx היא חברה שאנבידיה קנתה ב-2011 אחרי שהיא נכנסה לבעיות כלכליות קשות, בחלוף שנים שבהן היא שלטה בענף כרטיסי המסך למשחקים ונחשבה לפורצת דרך בתחום. הכרטיס שנמכר הוא Voodoo 5 6000, שלא הגיע, בסופו של דבר, לשוק – בעקבות המכירה של החברה. כ-1,000 יחידות בדיקה ברמות שונות של הכרטיס הגיעו בזמנו לידי סוקרים ובוחני בטא, ואב הטיפוס שנמכר הוא מאחת השכבות האחרונות של הבדיקות הללו – וכנראה שכבר הגיע לרמה של מוכנות לצאת לשוק. המוכר, ששומר על אנונימיות, ציין שהוא בדק את הכרטיס, והוא אכן עובד ומציע ביצועים מרשימים – נכון לעשור הראשון של שנות ה-2000, כולל ריצה יציבה עם 8x FSAA, שזו רמה גבוהה מאוד של טכנולוגיה להחלקת אלכסונים מאותה התקופה. על הכרטיס יש ארבעה מעבדי VSA-100 במהירות של 166 מגה-הרץ – מה שהפך אותו ליקר מאוד בתקופה ההיא מול היצרניות האחרות, שכבר הצליחו אז להציע פתרונות מתחרים על בסיס מעבד אחד. זהו גם כרטיס ארוך במיוחד, עם ארבעה מאווררים מעל המעבדים – מה שהוסיף עוד לעלות שלו. הוא גם מגיע עם 128 מגה-בייט זיכרון. כך או כך, יש צורך במחשב מאוד ישן כדי להשתמש בכרטיס הזה. הוא דורש תושבת AGP, שכבר לא קיימת בשוק, לאחר ש-PCIe הגיחה לעולם.

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (ד') על מגד קראקרה (27) מעראבה 48 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות בסך כולל של כ-29 אלף שקל בגין עבירות מין שביצע בקטינות באפליקציות ווטסאפ וטיקטוק. קראקרה הורשע בהתאם להודאתו בהסדר טיעון בעבירות של הצגת מידע כוזב, מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים אף בהסכמה, סחיטה באיומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הטרדה מינית, קבלת דבר במרמה והחזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין. מכתב האישום המתוקן, המונה שישה אישומים, עולה כי ב-21 בדצמבר 2021 עד ה-22 בפברואר אשתקד קראקרה יצר לעצמו זהויות בדויות של נערות בגילאי 9-12 והתכתב באמצעותן עם קטינות באפליקציות ווטסאפ וטיקטוק. בחלק מהמקרים הוא שלח לקטינות תמונות וסרטונים של הנערה שגילם, כדי לקבל את הסכמתן להצטלם ולשלוח לו תמונות או סרטונים אינטימיים. לאחר שהקטינות שלחו לו תמונות וסרטונים שלהן, איים עליהן הנאשם כי אם לא ישלחו לו תמונות וסרטונים אינטימיים נוספים, הוא יפרסם את התכנים שכבר נשלחו אליו. במקרה אחד, נכללו האיומים ברצף של כחמישים הודעות בעלות אופי מיני, מטריד ומאיים, ובמקרה אחר איים קראקרה על קטינה כי אם לא תשלח תוכן דומה נוסף, יפרסם את הסרטונים שלה וידאג לבייש אותה בפני משפחתה ובעיר מגוריה. קראקרה החזיק על הטלפון הסלולרי שלו 75 תמונות ו-93 סרטונים של חומרי תועבה, בהם דמויות של קטינים וקטינות בגילאי 6-14. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה עתרה לעונש של 4 שנות מאסר בפועל, שכאמור התקבל על ידי בית המשפט. "הנאשם איתר במכוון קטינות-ילדות" השופטת מרב גרינברג ציינה בגזר הדין כי: "אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא במסכת מעשים מתוכננת, שביצע במשך תקופה של חודשיים ימים, שורה של עבירות מין שעיקרן מעשים מגונים כלפי שלוש קטינות בגילאי 9-12 ונפגעת עבירה נוספת שגילה לא ידוע". ובהמשך: "הנאשם איתר במכוון קטינות-ילדות, פעל מולן בתחכום, הפעיל לחצים, ותמרן את קורבנותיו לבצע את זממו תוך ניצולן לסיפוק יצריו המיניים הסוטים. …מעשיו מכוערים וקשים ומשלבים מעשים מיניים בקטינות ורכיבי אלימות וכוחנות". עוד ציינה השופט כי: "אין מדובר במעשים ספונטניים שמשכם קצר, אלא במעשים מתוכננים היטב, כלפי מספר קטינות, במהלכם מנהל עם הקטינות שיח ממושך ומנסה לרכוש את אמונן. דפוס הפעולה שבו נוקט מחושב ומשלב התנהלות אלימה, תחילתו בהתחזות ובקשות מהקטינות והמשכו בדרישות, סחיטה ואיומים". התיק נוהל על ידי עורכת הדין סתיו גרוסמן.

"מאז חורבן בית המקדש אומרים שהנבואה ניתנה לטיפשים, אבל צריך בכל זאת לנסות להבין לאן שוק ה-RPA (עיבוד תהליכים רובוטיים – צ"ק) הולך. אם מסתכלים אחורה, התחזיות להתפתחות השוק הזה בשנים 2020/21 היו מאוד נמוכות, עד כדי 60% פחות ממה שקרה בפועל, ואפילו יותר מזה. כעת, חברות מחקר השוק הפכו מפסימיות לאופטימיות, אולי אפילו יותר מדי, והן מדברות על גידול שנתי של כ-37% בשנים הקרובות. גם אם הגידול יהיה של 20%-30%, עדיין מדובר בעלייה עצומה. כך או כך, שוק ה-RPA רק הולך ומתפתח", כך אמר שלומי קוט, מנכ"ל EZ-ROI, בכנס RPA23. הכנס הרביעי מבית אנשים ומחשבים לתחום עיבוד התהליכים הרובוטי נערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, והוא ריתק אליו מאות אנשי מקצוע מעולם זה. קוט היה זה שהוביל את הכנס לכל אורכו, והוא ציין כי בשוק הישראלי יש עוד הרבה מקום להתפתחות של עולם ה-RPA, גם בהיבט של המגזרים שבהם ניתן למכן תהליכים וגם בהיבט של מספר התהליכים שפעילים בכל ארגון.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "אפשר לראות, לפי פילוח השוק ב-2021, ששוק ה-RPA הישראלי הרבה יותר חזק במגזר הפיננסי, שהיה זה שהזניק את המהפכה הזאת בארץ. אולם, יש לו עוד מקום רב להתפתח בשווקי הפארמה והבריאות, ובטח שב-IT חייבים להתחיל להתפתח בכיוון, כי זה תחום שעדיין לא ממש התחיל לשלב תהליכי RPA, אף על פי שיש שם מקום עצום לשימושים כאלה", אמר. "כמעט כל אחד יכול להשתמש בכלי ניהול משימות באופן אוטומטי" קוט טען שיש להפריד את ההיבט של ניהול המשימות מניהול התהליכים, לפחות בכל הנוגע לנקודת ההתייחסות. הוא סבור שכבר הגענו למצב שבו כמעט כל אחד יכול, ולו ברמה מסוימת, להשתמש בכלים שמאפשרים להגדיר ניהול משימות באופן אוטומטי. "מיקרוסופט אמנם דוחפת לכיוון הזה חזק מאוד, כך שכל אחד יוכל להשתמש באשף/מסייע כדי למכן משימות, אבל בעולם של תהליכים, מילות הבאזזז פיתוח בקוד בסיסי, בלי קוד בכלל או פיתוח מבוזר קצת פחות קשות לבוא לידי ביצוע. כי כשמגיעים ליישומים היותר מורכבים, בסופו של דבר זה נשאר בעולם ה-IT, ובתחום ה-RPA, כשרוצים להתחבר לפלטפורמה הארגונית – זה עדיין יהיה קשה", הסביר. כמו בתחומים אחרים בשוק המחשוב והדיגיטל, גם במקרה של RPA ממש לא מדובר רק על טכנולוגיה, וגם פה צריך להסתכל על הקצה – על האנשים שמשתמשים. "העולם שבו התפתחנו הוא כזה של משימות", אמר קוט. "בעולם של תזרימי עבודה כבר צריך לקחת את כל התהליך באופן רוחבי, מהרגע שהוא נכנס ועד שהוא יוצא מהמערכת, כולל הכנה לשימושים שהינם חוצי מערכות. למעשה, אני חושב שזה בדיוק הכיוון שאליו תהליכי ה-RPA כיוונו מבראשית, ולא למיכון משימות, והדרך להגיע לשם היא באמצעות תהליכים תרבותיים-חברתיים. יותר מכך, אני אומר שצריך לעשות, להעז ללכת לשם". "האימוץ של ה-RPA בשוק ה-SMB ילך ויתרחב" הערכה נוספת של קוט היא שבמהלך השנה הקרובה נראה יותר אימוץ של RPA בעולם ה-SMB (עסקים קטנים ובינוניים – צ"ק), כשזה יפסיק להיות תחום שמיועד רק לארגונים גדולים. כמו כן, הוא ציין שהתחום עתיד לעלות יותר ויותר לענן. "מה שמונע כעת את הכניסה של ה-RPA לתחום ה-SMB הוא בעיקר מחסור במשאבים, כי עיבוד תהליכים רובוטי הוא ממש לא דבר שעושים כתחביב. ה-RPA חייב להיות חלק מהאסטרטגיה הדיגיטלית או הארגונית. בנוסף, יש בשוק מחסור במיישמים של RPA, ולכן טבעי שההטמעה שלו תהיה קודם כל בחברות הגדולות, שיש להן את פוטנציאל היישום הגדול ביותר לא רק מבחינת כוח האדם, אלא גם מאחר שיש בהן כמות גדולה מאוד של תהליכים שאפשר למכן. אלא שבסוף זה יגיע גם למטה", אמר. לסיום, קוט חזר לעסוק בשוק הישראלי ואמר ש-"הוא עוד לא הגיע לרבע מהפוטנציאל שלו. הוא גדל מבחינת חברות מיישמות ב-30% בשנה באחרונה – לא רק במספר החברות אלא גם בעומק היישום. כמו כן, כבר ב-2023 נראה כיצד ה-RPA נכנס לשוק ה-SMB הישראלי".

שיגעון הצ'אטבוט שהתפתח בעקבות השקת מחולל הטקסט והתכנים ChatGPT של OpenAI – הוביל למירוץ מצד ענקיות הטק, שמיהרו להציג טכנולוגיה דומה משלהן כדי להתמודד עם החדשנות שהציג. גוגל הציגה את התשובה שלה בדמות Bard, שסיפק מידע לא מדויק וגרם לנפילה של 9% בשוויה, שהסתכמו ב-100 מיליארד דולר, ומיד יום לאחריה גם מיקרוסופט הציגה את מנוע החיפוש Bing שלה בגרסה מעודכנת ומשודרגת, המגובה ב-ChatGPT מבית OpenAI, ונראה שגם היא הזדרזה להציגו כשהוא עדיין לא בשל. לדברי מיקרוסופט, יותר ממיליון אנשים נרשמו לנסות את כלי החיפוש של ב-48 השעות הראשונות לאחר ההכרזה, אבל נראה שגם הוא לא דייק בתשובות שסיפק בהדגמה שהוצגה בפני העיתונאים. ההדגמה של מיקרוסופט הציגה ניתוח תוצאות כספיות של Gap ו-Lululemon ותוכניות נסיעה למקסיקו, ולאחר בדיקה מעמיקה יותר על ידי חוקרים התברר שהתשובות כללו שגיאות. "מנוע ה-AI של Bing סיפק תשובות שגויות לחלוטין בהדגמה, אבל איש לא הבחין בכך", כתב חוקר מנועי החיפוש דימיטרי בררטון. בפוסט שכותרתו "אי אפשר לתת אמון ב-AI של Bing" פירט בררטון את השגיאות שמצא לאחר שערך השוואה בין התשובות של מנוע החיפוש עם הדו"חות המקוריים של החברות. בתגובה, מיקרוסופט אמרה כי היא מודעת לשגיאות וכי היא צופה שמנוע ה-AI יטעה. "אנחנו מודעים לדו"ח הזה וניתחנו את ממצאיו במאמצים שלנו לשפר את החוויה הזאת", אמר דובר מיקרוסופט "אנחנו מכירים בכך שעדיין יש עבודה לעשות וצופים שהמערכת עלולה לטעות במהלך תקופת התצוגה המקדימה הזו, וזו הסיבה שהמשוב הוא קריטי כדי שנוכל ללמוד ולעזור למודלים להשתפר".

אפל שחררה עדכונים חדשים עבור מכשירי ה-iPhone וה-iPad, שמספקים עדכון לשתי תקלות יום אפס שהתגלו במערכת ההפעלה שלה, אחת ליבה ואחת ב-Webkit – מנוע התצוגה שבו משתמשת אפל כדי להציג את המידע הוויזואלי בדפדפן שלה ובכל אפליקציה אחרת שמציגה דפי אינטרנט. מדובר בעדכון iOS 16.3.1 ובעדכון iPadOS 16.3.1, שכאמור מתייחסים לאותן בעיות. החמורה יותר, שהדיווח על אודותיה הועבר לאפל בידי משתמש אנונימי, גרמה לכך, שעיבוד תוכן של דף אינטרנט שעוצב בכוונה לגרום נזק יכול היה להוביל להרצת קוד זדוני. התקלה הייתה יכולה להיגרם על יד כך שאחד הנתונים פורש במצבים מסוימים לא נכון, ובאפל מציינים שהתיקון שהיא מציעה פשוט בוחן טוב יותר את נכונות הנתונים. הבעיה היא, ששיש כבר דיווחים על כך שהפגיעות הזו נוצלה בידי האקרים. הפגיעות השנייה נמצאה בליבת המערכת. מדובר בתקלה שקשורה לטיפול בזיכרון לאחר שחרור משימוש, ולפי אפל זה טופל על ידי מיטוב ניהול הזיכרון. הפרטים על הבעיה הזאת הגיעו מ-Project Zero של גוגל, וכן ממעבדות פאנגו הסיניות. התקלה הייתה עלולה לגרום לאפליקציות להריץ קוד זדוני עם גישה לליבת המערכת. העדכונים זמינים עבור כל מכשירי iPhone 8 ומעלה, כל הדגמים של iPad Pro, טאבלטי ה-iPad Air דור שלישי ומעלה, וכן עבור ה-iPad הקלאסי ו-iPad mini, שניהם מדור חמישי ומעלה.

פלטפורמת המדיה החברתית האמריקנית הפופולרית רדיט (Reddit) מתכוונת לצאת בהנפקה ראשונית לציבור (IPO) במחצית השנייה של השנה, כך דיווח באחרונה אתר The Information, בהתבסס על דברי אנשים המכירים את הנושא. כבר בדצמבר 2021, על פי הדיווחים, הגישה רדיט באופן סודי בקשה להנפקה ראשונית לרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ואולם ההליך עוכב ככל הנראה בשל מצב השוק הלא יציב. ואכן, שוק ההנפקות הגיע כמעט לכדי קיפאון בהמשך, וחברות דחו רישומים על רקע התנודתיות בשוקי ההון וההתענינות המעטה יחסית מטעם המשקיעים. עם זאת לפי הדיווחים כעת, פלטפורמת המדיה החברתית המפורסמת בפורומים שלה, שואפת לצאת לציבור בעתיד הקרוב. לדברי The Information, החברה מעוניינת לקיים את ההנפקה הראשונית שלה (IPO) במחצית השנייה של 2023, לאחר שגייסה 700 מיליון דולר בסבב גיוס באוגוסט לפני שנתיים. רדיט תשיק את הליך ההנפקה לפי שווי של יותר מ-15 מיליארד דולר, כך דיווחה רויטרס. החברה הוערכה בעבר ב-10 מיליארד דולר בסבב גיוס פרטי. לרדיט יש יותר מ-50 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, ויותר מ-100,000 קהילות, והמשקיעים הגדולים ביותר שלה כוללים את פידליטי השקעות (Fidelity Investments), אנדריסן הורוביץ (Andreessen Horowitz), סקויה קפיטל (Sequoia Capital) ו-טנסנט הולדינגס (Tencent Holdings). הייתה בלב פרשיית מניות המם היווה זירה לפעילות מניות המם. הסאב-רדיט Wallstreetbets. צילום: BigStock יוזמת ההנפקה מדצמבר 2021, על פי הדיווחים, הגיעה לאחר ש-הפורומים של החברה, הידועים בכינויים סאב-רדיטס (Subreddits), הפכו ליעד של משקיעים במהלך טירוף מניות המם, שהתפתח בתקופת מגיפת הקורונה. בפורומים אלו, במיוחד בזה ששמו WallStreetBets, התחולל קרב מרתק בין סוחרים קטנים לקרנות גידור גדולות, והפרסומים שהופיעו בו ושותפו בין המשקיעים עזרו ליצור עליות גדולות במניות שורט של חברות כמו רשת המחשבים גיימסטופ (GameStop) ורשת בתי הקולנוע AMC, במה שבעצם הביא אל העולם את המונח 'מניות מם'.  עקב הסיטואציה החדשה, שיצרה מהומה בשוק המניות העולמי, מנכ"לי חברות המעורבות ישירות או בעקיפין בפרשיית מניות גיימסטופ נקראו להתייצב לדיון בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים האמריקני, בפברואר 2021. גם סטיב הופמן, מנכ"ל וממייסדי הרשת החברתית רדיט, היה בין נותני העדות. רדיט עצמה לא הגיבה עד כה לדיווח.

כאילו לא היה די בזינוק במתקפות הכופרה בתקופה האחרונה (להלן נתונים של צ'ק פוינט ולהלן של משרד האוצר האמריקני), גם מתקפות מניעת השירות המבוזרות, DDoS, רשמו עלייה תלולה ב-2022. מחקר של רדוור, שפורסם היום (ד'), מעלה כי הן זינקו ב-150%. זאת, בהמשך לעלייה התלולה במספר מתקפות ה-DDoS ב-2021. זינוק גבוה במיוחד – של 328% – נרשם במספר המתקפות על יעדים אמריקניים. אלה היוו 35% מכלל המתקפות ברחבי העולם. על פי המחקר הגלובלי, ארגון ממוצע ספג ברבעון האחרון של השנה 29.3 אירועים ביום (!) – זינוק של פי 3.5 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התדירות הגבוהה ביותר נרשמה באזור שלנו, EMEA, עם 45 אירועים ביום פר ארגון – פי ארבעה יותר מאשר בשלושת החודשים האחרונים של 2021. רדוור מצאה שנפח המתקפות הכולל עמד ב-2022 על 4.44 פטה-בייט – "צמיחה" של 32% לעומת 2021. המתקפה בעלת הנפח הגבוה ביותר הייתה בנפח של 1.46 טרה-בייט לשנייה – כמעט פי שלושה מהאירוע החזק ביותר ב-2021. ככלל, נפח המתקפות הגבוה ביותר נרשם באמריקות, עם עלייה של 110% בהשוואה לשנה שעברה. ייתכן שתופתעו לדעת שבאזור שלנו, הנתון צנח ב-44%. עוד נתונים: המשך הממוצע של אירוע עמד אשתקד על 66 שעות, ומספר וקטורי התקיפה המרבי עמד על 38. לדברי רון מירן, מנהל תחום מחקר סייבר ברדוור, "אנחנו צופים שהמגמה תחריף ב-2023, ונחווה יותר מתקפות DDoS, ובתדירות גבוהה יותר. זה יקרה בעיקר באזור EMEA, שם תדירות המתקפות בנפח נמוך גבוהה במיוחד. כמו כן, פשיעת הסייבר תמשיך לגדול, על רקע ההשתכללות של ארגוני הפשיעה בתחום, הממומנים היטב ומצוידים בכלים מתקדמים". הוא ציין כי "התוקפים תמיד יחפשו דרך מתוחכמת יותר לממש את האג'נדה שלהם – מה שהופך יותר ויותר ארגונים ליעד מתקפה פופולרי. כתוצאה מכך, ארגונים מוצאים את עצמם במצב סיכון הולך וגובר, ומנסים להגן על עצמם מפני איומי הדור הבא". אילו תעשיות היו המותקפות ביותר? ברמה הגלובלית, ב-2022, גופים פיננסיים היו היעד המועדף למתקפות DDoS, והיוו כ-53% מהן. גופי טכנולוגיה ספגו כ-20% מהאירועים וגופים בתחומי הבריאות – כ-11% מהם. בחלוקה גיאוגרפית, 32% מהמתקפות על יעדים ביבשת אמריקה כוונו לגופים פיננסיים, 24% לגופי בריאות ו-17% לחברות טכנולוגיה. ב-EMEA, גופים פיננסיים היוו יעד ל-71% (!) מהמתקפות, כאשר חברות טכנולוגיה תפסו נתח של 16% מהן ואתרי ממשל – של 4%. תחום נוסף שחווה אשתקד עלייה הוא האפליקציות: שיעור המתקפות על אפליקציות ווב ו-API זינק ב-2022 ב-128%, בהמשך לעלייה של 88% ב-2021. היעדים המועדפים על ההאקרים היו אפליקציות של אתרי סחר (25%), חברות היי-טק (20%) וגופי תקשורת (15%).