כולנו יודעים שהבינה המלאכותית כבר כאן, וכולנו יודעים על האתגרים הרבים שהיא מציפה. אולם, עדיין יש מספר אתגרים שנותרים מתחת לרדאר; לדוגמה – האופן שבו הבינה המלאכותית משרתת עברייני רשת. אתגר נוסף הוא שעולה שוב הצורך של כולנו לדעת אנגלית. מאז ומתמיד הרשת היא כר פורה להונאות, התחזויות ומעשיי רמייה שונים ומשונים. ככל שהשנים עוברות, המעשים העברייניים גם הופכים מחוכמים ואמינים יותר ויותר. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומתקדמת, כך גם היכולות להונות ברשת מתפתחות, וכעת, עם עליית הבינה המלאכותית, נדמה שאנחנו בפתחו של שלב משמעותי במיוחד. "אם בעבר עברייני הרשת היו "גאוני מקלדת" עם ידע טכני ויכולות תכנות, אזי שהיום ה-AI מאפשרת לאנשים עם מינימום ידע טכנולוגי ומקסימום כוונות רעות – להפוך לעושי הונאה אפקטיביים הבינה המלאכותית מיסודה "מקלה" על האדם ולוקחת על עצמה את המשימות האנושיות אותן הוא אינו יכול או מעוניין לבצע. למשל: כתיבת מסמכים ארוכים, בניית פרופילים מדויקים על-פי תיאור כללי ובסיסי ואפילו כתיבת קוד. בכך, אם בעבר עברייני הרשת היו "גאוני מקלדת" עם ידע טכני ויכולות תכנות, אזי שהיום ה-AI מאפשרת לאנשים עם מינימום ידע טכנולוגי ומקסימום כוונות רעות – להפוך לעושי הונאה אפקטיביים. והנה לנו דוגמה: אם אדם מסוים מעוניין לעקוץ את הציבור, אדם המעוניין לרכוש תיקים מחברת פראדה למשל, ולהרוויח מהעוקץ כסף רב – הבינה המלאכותית יכולה לסייע לו במיוחד. תחילה, כשירצה לתאר באופן מדויק את המוצרים ולייצר פרופילים ברשתות החברתיות למותג העל – ה-AI תהיה טכנולוגיה מאד יעילה כדי לייצר ערימות של תכנים תוך דקות. יתרה מכך, כדי לייצר פלטפורמות ואתרים – הוא אינו צריך לקודד אותם בעצמו. משמשת לתחכום חדש בהונאות סייבר. בינה מלאכותית. צילום: BigStock כולם יכולים לקחת חלק בפסטיבל ההונאות הבינה המלאכותית לא ממציאה שום דבר חדש, אלא מהווה קטליזטור המאיץ את התהליכים הקורים ממילא ומאפשרת ליותר אנשים לקחת חלק בפסטיבל ההונאות. ההאצה של התהליכים המסוכנים האלה, מאפשרת את התרחבות התופעה ועשויה לייצר עוד תתי קטגוריות של הונאות מקוריות ויצירתיות, שקשה לנו להעלות על הדעת. מעבר לכך, בינה מלאכותית מפרקת חומות של ידע, שפה, וכישרון. בעזרתה כל אחד יכול בקלות להנדס אתרי אינטרנט, חשבונות מדיה חברתית ואימיילים באנגלית, ולייצר קוד שעלול לייצר נזק רב. בחברת ברנדשילד (BrandShield) – חברת סייבר ישראלית המתמחה במעקב, ניטור והסרה של הונאות, זיופים והתחזויות ברשת – גילו כי מאז שפרצה הקורונה, שהעבירה את המרחב הצרכני והבינאישי שלנו עמוק אל תוך הרשת, תופעת ההונאות, הזיופים וההתחזויות הכפילה את עצמה באופן אקספוננציאלי ובכל תחום. ניתן לראות קפיצות משמעותיות ביותר מחודש לחודש ומשנה לשנה בהיקפי ההונאות. כמה דוגמאות על קצה המזלג: הכפלה של כמות האתרים המתחזים לאתרים מהימניים לרכישת iPhone; גדילה משמעותית של כמות וההתחזויות לאפליקציות הכרויות, רק כדי למשוך כספי מנויים; וגידול רב ממדים בהונאות מכירות הכרטיסים לאירועי תרבות וספורט. יש השתוללות גדולה מאוד של התופעות שתיארנו, ועם הבינה המלאכותית יש סכנה שזה אף יגבר. האחריות המרכזית למלחמה בהונאות הרשת היא על החברות והמותגים. מעבר לאחריות שיש להן על שמן הטוב, יש להן גם אחריות להגן על הצרכן התמים שבסך הכל לא מצליח להבדיל בין המוצר האמיתי, שהן עצמן מציעות, לבין הזיוף. מצריך אנגלית טובה. ChatGPT. צילום: ShutterStock אינגליש איז אימפורטנט ChatGPT אמנם בנוי להבין ולהשיב גם בשפה העברית, אך מספיק ניסיון חטוף כדי להבין שאי אפשר להסתמך על רמת העברית שלו. הוא לא מצליח להבין את כל אוצר המילים העברי, והוא מפרש את התחביר אחרת מכוונת המשורר. הדבר מעורר תהייה כיצד יש לנסח את השאלות נכון גם בהיעדר אנגלית טובה, ומהן הטעויות הנפוצות של הישראלים בשימוש ב-ChatGPT. יש מספר כללי יסוד: יש מקרים בהם אנשים מתרגמים "ישירות" משפת האם שלהם לאנגלית כי נראה להם טבעי לדבר כך. זה לא תמיד נכון. למשל: 'אם אזכה (עתיד) בלוטו אקנה (עתיד) בית'. לכן, דוברי עברית בדרך כלל יגידו: 'If I will win (Future Simple) the lottery, I will buy (Future Simple) a house'. אלא שהניסוח באנגלית אמור להיות כך: 'If I won (Past Simple) the lottery, I would buy (Would + V1) a house'. כאשר שואלים שאלות באנגלית יש מבנה דיי קבוע, שהוא טיפה שונה מהמבנה שבו אנו מנסחים שאלות בעברית. לדוגמה: בעברית אומרים 'איפה (מילת שאלה) אתה (כינוי גוף) גר (פועל)?' ובאנגלית יש לומר זאת: 'Where do you live? – זה כמעט אותו מבנה, רק שבאנגלית מוסיפים פועל עזר (Do). דוברי עברית יגידו: 'Where you live?' המבנה הקבוע באנגלית לשאלות בזמן הווה (PRESENTPast Simple), בו אנו משתמשים כדי לשאול, בין היתר, על עובדות והרגלים, הוא: מילת שאלה + פועל עזר Do + כינוי גוף + פועל הבסיס ולבסוף סימן השאלה (?). עוד טעות נפוצה היא "לבלוע" את הפועל To be – Am, Is, Are – (שזה הפועל "להיות") כאשר מדברים בזמן הווה, כיוון שהוא לא קיים בעברית. אנו משתמשים בדרך כלל בפועל הזה כדי לתאר דברים (שמות תואר). לדוגמה: אני הייתי חכם (עבר)/ אני אהיה חכם (עתיד)/ אני חכם (הווה). לכן, דוברי עברית יגידו: 'I smart', במקום 'I am smart'. כאשר שואלים שאלות זה נראה כך: 'מה הוא הספר הטוב ביותר כדי ללמוד סינית?', דוברי עברית נוטים לומר: 'What the best book for learning Chinese?' במקום: 'What is the best book for learning Chinese?' לאנגלית מקום רב בחיינו המודרניים, והיא ככל הנראה לא מתכוונת לעזוב אותנו גם עם בוא הטכנולוגיה החדשה. כמו שראינו בעבר עם Google Translate, אין תחליף לידיעת השפה, שהיא פותחת דלת לעולמות טכנולוגיים שלמים. כן, גם אם זה אומר לחזור לשיעורי הבסיס. הכותבים הם יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד; ו-יחזקאל פוסיסורסקי, מורה לאנגלית ברשת ברלינגטון אינגליש

בשבוע השני של פברואר האחרון הודיעה מיקרוסופט חגיגית לעולם על כך שמנוע החיפוש שלה בינג (Bing) זכה בגרסה מעודכנת ומשודרגת, המגובה ב-ChatGPT מבית OpenAI. מאז, כידוע, בינג המחודש מאפשר למשתמשיו להיעזר ב-ChatGPT – שהוא למעשה צ'אטבוט שיודע לסרוק דאטה עצומה ולסכם אותה לכדי כמה משפטים – כדי להפיק תוצאות טובות יותר לחיפושיהם. הביקוש הגבוה לשירות, כמו גם השגיאות שהמשתמשים איתרו בביצועי כלי הבינה המלאכותית המאוד מתקדם, גרמו למיקרוסופט להגביל את הפעילות שיכול לבצע משתמש בודד מול השירות. הענקית מרדמונד קבעה כי כל גולש יוכל להציג לצ'אטבוט עד 150 נושאי שאילתא ביום, ולנהל מולו עד 15 סבבי דו-שיח בכל פעם. אך משתמשים שכבר יודעים להפיק מהצ'אטבוט את צורכיהם ודאי ישמחו לשמוע כי הגבלה זו משתנה כעת, ומתרחבת, וזאת מבלי שמיקרוסופט תכריז על המהלך רשמית. במהלך סוף השבוע ביצעה כנראה החברה שינוי במגבלות שהטילה מוקדם יותר על ה-Bing Chat, ובטוויטר החלו להישמע ציוצים של מי שזיהו את השינוי ועדכנו את עוקביהם כי מגבלות השימוש במהלך סשן סביב כל שאלה גדלו מ-15 ל-20. אחרי הדיווחים, סגן נשיא מיקרוסופט לצוות הצמיחה וההפצה של בינג, מייקל שכטר, צייץ והודה בפני קהילת הציפור הכחולה: "אנחנו אכן בוחנים (יחס של – ג"פ) 200/20 בסוף השבוע הזה, כדי לראות כיצד הדברים עובדים". ???? we’re testing 20/200 this weekend to see how things go https://t.co/ptD2qhOYGu — Michael Schechter (@mikeschechter) March 26, 2023 מיקרוסופט מחזקת ב-AI גם את כלי החיפוש הרגיל מיקרוסופט לא הסתירה את שאיפותיה ותקוותיה ששילוב כלי מבוסס GPT במנוע החיפוש שלה – שבמשך שנים דשדש הרחק מתחת לזה של המתחרה גוגל בתחתית סולם הפופולריות וההצלחה – ימנף את השירותי החיפוש שלה לכדי הצלחה גדולה. ואכן, ל-Bing Chat של מיקרוסופט היו כבר כעבור חודש מתחילת פעילותו למעלה מ-100 מיליון משתמשים פעילים ביום, הודות לצ'אטבוט שהוכנס לשירות. כמו כן בחברה לא נחים והיא כבר הוסיפה לתגבר את הכלי, גם במודל GPT-4 המתקדם יותר, וגם כשהחליטה להוסיף לו את Dall-E, עוד כלי AI של OpenAI שיודע ליצור ויז'ואל על בסיס תיאור מילולי בלבד. בנוסף, השבוע החברה הודיעה החברה על שילוב שני רכיבי AI חדשים גם ב-Bing Search – מנוע החיפוש הרגיל שאינו משולב בצ'אטבוט.  החידוש הראשון הוסיף מודול סטוריז (Stories) לשאילתות מסוימות, המספק מידע שנוצר על ידי בינה מלאכותית על הנושא כשקופיות. השקופיות כוללות טקסט ואלמנטים חזותיים, וה-AI יודעת גם להקריא את תוכן הטקסט למשתמש. הרכיב השני שהתווסף משפר את סרגל הצד Knowledge Graph במנוע החיפוש בינג ומוסיף תוכן בינה מלאכותית, כמו ציר זמן, לשאילתות מסוימות המוצגות לו. התכונות החדשות מוגבלות למספר קטן של שאילתות כרגע, ככל הנראה כדי לעקוב אחרי תגובות המשתמשים ולזהות את האימפקט של החידוש. אם הפידבקים הללו יהיו חיוביים, מיקרוסופט צפויה כנראה כבר בעתיד הקרוב להגדיל עוד את מספר השאילתות (מבוססות החידושים) האפשרויות פר-יום. לגבי ה-Bing Chat – עדיין לא ברור מתי תוסר לחלוטין מגבלות השאילתות היומיות והסשנים שאפשריים בין הצ'אטבוט והמשתמשים בכל נושא. נמתין לבאות.

תאגיד האי-קומרס הסיני הענק עליבאבא הודיע היום (ג') כי הוא מתפצל לשש יחידות עסקיות, שחמש מהן יהיו חברות נפרדות ויוכלו לגייס השקעות בנפרד, וברבות הזמן לצאת למסחר בבורסה, ואילו היחידה השישית תישאר בבעלות מלאה של עליבאבא. לכל יחידה יהיו מנכ"ל, חבר מנהלים ואסטרטגיית פעולה משלה. שש היחידות הן: קבוצת מודיעין הענן, שתכלול את שירותי הענן והבינה המלאכותית שהחברה מציעה. מנכ"ל עליבאבא, דניאל ז'אנג, יעמוד בראש יחידה זו; קבוצת המסחר Taobao Tmail, שתכלול את שתי פלטפורמות הקניות אונליין הללו, והיא היחידה שתישאר בבעלות מלאה של עליבאבא; קבוצת המדיה הדיגיטלית והבידור, שתחת אחריותה יהיו פעילויות הסטרימינג והסרטים; קבוצת המסחר הדיגיטלי הגלובלית, שתחתיה יהיו פלטפורמות המסחר הבינלאומיות של החברה, לרבות עלי אקספרס; קבוצת הלוגיסטיקה החכמה קיינייאו, שתכלול את שירותי הלוגיסטיקה של עליבאבא; וקבוצת השירותים המקומיים, שתחתיה יהיו שירותי המפות ומשלוחי האוכל שהחברה מציעה. מדובר בארגון מחדש הגדול ביותר בעולם האי-קומרס הסיני, ובין הגדולים בעולם בכלל, וההודעה עליו הביאה לזינוק של 7.4% בשער של מניית עליבאבא במסחר שלפני פתיחת שערי וול סטריט היום. זאת, לאחר שהוא צנח ב-70% מאז השיא שהוא הגיע אליו באוקטובר 2020. לעומת זאת, המניה של החברה בבורסה של הונג קונג ירדה היום ב-1%. שווי השוק הנוכחי של עליבאבא עומד על כ-220 מיליארד דולר. התנכלויות מצד השלטון הסיני עליבאבא והמייסד שלה, ג'ק מא, יודעים בשנים האחרונות לא מעט צרות והתנכלויות מצד השלטון הסיני, שהחל לפעול נגד ענקיות טכנולוגיה סיניות שונות. במסגרת זו, מא נעלם מהזירה הציבורית לכמה חודשים, לאחר שהביע ביקורת על המשטר בבייג'ינג. ההודעה על הפיצול מגיעה יום לאחר שמא שב לסין. זאנג ציין במכתב לעובדי עליבאבא שבו בישר להם על הפיצול כי "השוק מהווה המבחן הטוב ביותר, וכל קבוצה עסקית וחברה תוכל לבצע השקעות והנפקות בעצמה, כשהיא תהיה מוכנה. בגיל 24, עליבאבא מקבלת בברכה הזדמנות חדשה לצמיחה".

תפיץ ותתמוך בפתרונות DefensX בישראל. SPIKEIT. חברת SPIKEIT – המתמחה בהפצת פתרונות אבטחת מידע בישראל – חתמה לאחרונה על הסכם ייצוג חדש עם DefensX – המספקת פתרונות מהמובילים בעולם בתחום גלישה מאובטחת באינטרנט – ובכך הפכה לנציגתה הבלעדית בישראל. במסגרת ההסכם תספק SPIKEIT שירותים מקיפים עבור מגוון פתרונות DefensX, הכוללים הפצה בישראל, תמיכה, אפיון, התקנה, שיווק ומכירה. שותפות זו נועדה לתת מענה לביקוש הגובר בקרב אינטגרטורים לפתרון מהיר, איכותי ומוביל בהגנה על גלישה באינטרנט בסביבות מבוזרות ובעבודה מהבית, בארגונים קטנים וגדולים במודל שירות חודשי, בסביבת ניהול אחת מרכזית. טכנולוגית Zero Trust של חברת DefensX  DefensX מספקת פתרון חדשני באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ו-ביג דאטה (Big Data), ומאפשרת גלישה והגנה מלאה Zero Trust, כמו גם הגנה על משתמשים ומידע ארגוני. טכנולוגית Zero Trust של חברת DefensX מגינה מפני התקפות סייבר המתקדמות באתרי פישינג ואתרים זדוניים, על ידי בידוד האיומים מהגעה למכשירי הקצה הכוללים, מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים. ה' אוסמן ארקן (H. Osman Erkan), מייסד ומנכ"ל DefensX, ציין: "שותפות זו נועדה לספק מענה גובר והולך בקרב ארגונים לספק לעובדים גלישה מאובטחת ומהירה מכל מקום ומוגנת. היכולת לספק שירות מנוהל בענן, מקלה על צוות ה-IT לספק את הגנה גם לעובדים שנמצאים מחוץ למשרד או עובדים דרך הסמארטפונים, ללא שיהוי, ולספק חווית גלישה איכותית ללא שיהוי. הבחירה ב-SPIKEIT נעשתה מתוך ניסיון עבר עשיר, הבנה ואמונה ש-SPIKEIT תוכל לייצר עבורנו עשרות לקוחות חדשים בישראל, בצורה מהירה ומקצועית. זאת בזכות ניסיון רב וקשרים רבים שיש לה עם מאות אינטגרטורים ומאות ארגונים בתחום. אנו רואים בשותפות זו קשר מתמשך לשנים רבות קדימה, כאשר הפתרון ימשיך להתפתח, ובאמצעותו נוכל לספק מענה לדרישות המתעצמות בארגונים השונים, קטנים, ובינוניים ובארגוני האנטרפרייז. אנו מצפים לצעוד לשנת 2023 לצד חברינו ב-SPIKEIT". ליאור בן עמי, מנכ"ל SPIKEIT הוסיף: "ל-SPIKEIT יש ניסיון רב בעולמות אבטחת המידע. פתרונות הגיבוי והגנה על מיילים של חברת DefensX מאפשרים לנו להגדיל את מגוון הפתרונות בהגנה על עמדות הקצה בתוך המשרד ומחוצה לו, תוך שימת דגש על קלות ניהול הסביבה, שירות חודשי ופתרון מקיף. אנו יודעים שפתרון זה בא לענות על צורך אמיתי ונדרש בחברות מכל גודל וסוג. אף חברה היום ואף גולש באינטרנט לא מוגנים מפני התקפות פישינג ומאתרים זדוניים. באמצעות פתרונות חברת DefensX אנו יכולים לבודד את הגלישה באינטרנט של העובדים, להגן על נכסי החברה ולתת לעובדים את הביטחון שהמידע שלהם מוגן. אנו שמחים ש-DefensX שותפה לחזון שלנו, ואין לנו ספק שיחד נצליח לספק פתרון הגנה מקיף בארגונים השונים".

פרטנר פרסמה היום (ג') את תוצאותיה העסקיות לרבעון האחרון של 2022 ולשנה כולה, עם גידול חד ספרתי בהכנסות ומעבר להפסדים נקי ותפעולי בשתי התקופות. החברה דיווחה בנוסף כי הגיעה ל-312 אלף מנויים לשירות הסיבים האופטיים שלה. בהודעה חושפת פרטנר את המספרים שמאחורי ההסכם שהיא חתמה עליו בדצמבר האחרון עם בזק: היא רכשה זכות שימוש ב-120 אלף קווי תשתית סיבים אופטיים של החברה, שניתנת בחמש פעימות שנתיות שוות – משמע, 24 אלף קווים בשנה, החל מה-1 בינואר 2023. פרטנר ציינה כי תממש את ההתחייבות השנתית הראשונה כבר ברבעון הראשון של שנה זו. בהתאם, היא הקדימה את רכישת הקווים בפעימה השנייה מבזק. כמו כן, בחברה מכירים בהפחתה בגין ירידת ערך המתייחסת למוניטין שלה במגזר הנייח, בסכום של 304 מיליון שקלים (270 מיליון לאחר מס). זאת, לאור עלייה בשיעור ההיוון וירידה בתזרים המזומנים התפעולי החזוי. בחברה אומרים כי להפחתה אין השפעה על הפעילות השוטפת שלה. כמו כן, היא שינתה את שיטת ספירת המנויים במגזר הסלולר והחליטה על מחיקה יזומה של כ-283 אלף מנויים. בסיס מנויי הסלולר של פרטנר הסתכם בסוף 2022 ב-2.74 מיליון – צמיחה של 63 אלף מנויים במשך השנה. ולתוצאות פרטנר סיימה את השנה עם עלייה של 14.7% בהוצאות ל-2.8 מיליארד שקלים. לעומת זאת, ההכנסות גדלו ב-5% בלבד, ועמדו גם הן על 2.8 מיליארד שקלים. על רקע הגידול בהוצאות נרשם הפסד תפעולי של שישה מיליון שקלים לעומת רווח של 163 מיליון ב-2021. בנטרול השפעת ירידת ערך המוניטין, הרווח התפעולי של החברה זינק ב-83% ל-298 מיליון שקלים. בסעיף הרווחיות הנקייה, כשלוקחים בחשבון את ירידת ערך המוניטין מגלים שהיא עברה להפסד נקי של 100 מיליון שקלים לעומת רווח של 15 מיליון, וכשמנטרלים אותו מוצאים כי הרווח זינק ב-48% ל-170 מיליון. תוצאות הרבעון האחרון של השנה מראות על זינוק של 38.8% בהוצאות ל-1.1 מיליארד שקלים אל מול עלייה של 1% בלבד בהכנסות ל-859 מיליון. הפסד נקי של פרטנר צמח ברבעון ב-22.2% ל-314 מיליון שקלים וזה התפעולי עלה ב-22.7% ל-303 מיליון, לאחר שההוצאות גדלו ב-16% ל-489 מיליון. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות קטנו ב-1% ל-673 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-6% ל-186 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 22%. אבי צבי, לשעבר מנכ"ל פרטנר. צילום: ישראל שם טוב מיהם בעלי השכר הגבוה ביותר בפרטנר? את רשימת המשתכרים הכי הרבה בפרטנר מוביל המנכ"ל לשעבר, אבי צבי, שהודיע על פרישתו באפריל 2022 בעקבות חילופי הבעלות בחברה, עם עלות שכר של 4.6 מיליון שקלים. מחליפו והמנכ"ל הנוכחי, אבי גבאי, הגיע למקום השני עם עלות שכר 3.6 מיליון שקלים, כשאחריו שלושה לשעברים – תמיר אמר, שהיה משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים ותחום הסיבים האופטיים, עם 2.913 מיליון שקלים; יעקב טרוזמן, לשעבר משנה למנכ"ל וסמנכ"ל המכירות, עם 2.911 מיליון; ואורי גל, שהיה סמנכ"ל השיווק, עם 2.6 מיליון. גבאי אמר לאחר פרסום התוצאות כי "התהליכים שאנחנו מובילים באים לידי ביטוי בתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של החברה. לראייה, ההסכם עם בזק. ברבעון אחד בלבד חיברנו את מספר הלקוחות שהתחייבנו לחבר בשנה שלימה. תחום הסיבים האופטיים הוא מנוע הצמיחה המרכזי של פרטנר, כשבפנינו עוד הזדמנויות רבות, שימומשו בשנה הקרובה".

חברות ההיי-טק, ובעיקר ההיי-טקיסטים הנמרצים, הם ללא ספק בין הגורמים היותר משמעותיים שהובילו את המחאה נגד תוכניות הממשלה לשינוי מערכת המשפט, ועדיין מובילים אותה. בין אם זה במיצגים יפים, שהמחישו את הבעיות שתהיינה לענף ולכלכלה הישראלית אם התוכניות יצאו אל הפועל, ובין אם בהפגנות הענפיות של העובדים במוקדי היי-טק ברחבי הארץ, ובהפגנות הכלליות בקפלן בתל אביב ומול הכנסת בירושלים. כולל זו שנערכה אתמול (ב'), באחד הימים היותר דרמטיים שמדינת ישראל ידעה. בערבו של יום האתמול הגיעו הצהרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא משהה את התוכנית המשפטית ומוכן להיכנס להידברות עליה, ובעקבותיה הצהרותיהם של מנהיגי האופוזיציה, יאיר לפיד ובני גנץ, שגם הם בעניין. אמנם, רבים מאנשי ההיי-טק שמעורבים במחאה הודיעו כי הם מברכים על ההשהיה, אבל המחאה, כולל זו של ההיי-טק, צפויה להימשך גם בתקופה שבה הצדדים ישבו, אולי, לשולחן המשא ומתן. שומרים על שגרה כך או כך, במקביל למחאה, ענף ההיי-טק הקפיד לשמור בתקופה האחרונה על שגרה ככל הניתן – של פעילות, וגם של כנסים ואירועים. מחר, למשל, מתקיימים כסדרם שני כנסים מקצועיים של אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, עם צפי משתתפים של כמה מאות אנשי מקצוע. מדובר בכנסי המולטימדיה והבריאות הדיגיטלית השנתיים של הקבוצה. לאורך כל יום האתמול קיבלנו טלפונים מודאגים ממשתתפים וממרצים, ששאלו אם האירועים מתקיימים כרגיל. התשובה לכולם הייתה כן, מבלי שידענו שנתניהו יעצור בערב את החקיקה ומה יהיו השלכות המהלך. במשך כל 12 (עד כה) שבועות המחאה, מגזר ההיי-טק הקפיד לשמור על שגרת עבודה. בתקופה הזו ערכה קבוצת אנשים ומחשבים שורה של כנסים מקצועיים ואירועי לקוחות של חברות היי-טק מובילות, שבהם דנו בנושאים מקצועיים. יש בכך הרבה יותר מסמליות או מקריות: ההיי-טק הוא זה שלא רק שומר על השגרה, אלא גם מוביל אותה, וקיום הכנסים למרות גלי המחאה והמצב בחוץ ממחיש זאת היטב. יש לקוות שנחזור לסוג של שגרה, בתקווה שהיא לא תהיה זמנית, רק למשך פסק הזמן בחקיקה, אלא תימשך גם לאחר מכן, לאורך כל השנה והשנים הבאות נכון, התוכנית המשפטית כבר גרמה לנזק לענף ההיי-טק, שאותו יהיה קשה מאוד להחזיר לאחור. האזהרות שראשי הענף השמיעו באוזני הפוליטיקאים ומשרדי הממשלה – לצד הכלכלנים, ראשי הבנקים, אנשי משרד האוצר ואפילו בנק ישראל – החלו להתממש, למרבה הצער. אבל כעת, מה שצריך הוא להסתכל אל עבר העתיד. העתיד הוא המשך קיום הפעילויות והמשך עידוד השקעות בישראל – הן השקעות זרות והן כאלה של גורמים ישראליים, ובעיקר של מוסדות פיננסיים, שמחזיקים כספים רבים ועד היום מיעטו להשקיע בהיי-טק. בנוסף, צריך לזכור שלמרות הדעה השלילית בעולם על מה שנעשה בשבועות האחרונים בישראל וההקשר השלילי שבו אנחנו מככבים במהדורות החדשות ברחבי תבל עדיין, ההיי-טק הישראלי הוא מותג, ובמידה רבה מושא להערצה וחיקוי. למרות הנזק שכבר נגרם, אנחנו עדיין יכולים להמשיך להוביל, אם ראשי הענף יוסיפו לנהוג בצורה זהירה ונכונה: מצד אחד להמשיך להזהיר, למנוע זליגת הון וכסף, ומהצד השני להמשיך בפעילויות פיתוח, ייצור, גיוס הון אנושי של בוגרי אקדמיה רלוונטיים, רגע לפני שהם מחליטים לחפש את עתידם מעבר לים, ושכנוע של משקיעים לשים את כספם כאן. יש לקוות שהשהיית התוכנית המשפטית תביא להורדת התנאי של משקיעים רבים בחברות ישראליות בחודשים האחרונים להקים או לרשום אותן בחו"ל. מה יהיה בכנסים שייערכו מחר? הכנסים שייערכו מחר יעסקו, כאמור, במולטימדיה ובבריאות דיגיטלית – שני נושאים שבסיסם הוא חדשנות, שהיא המנוע שהפך את ישראל לאומת הסטארט-אפ. כנס מולטימדיה יכלול שלושה מושבים, לצד תצוגה מרהיבה של פתרונות מולטימדיה לחדרי עבודה ולארגונים. אין ספק שהקורונה שינתה את אופן השימוש במולטימדיה, לאור המעבר לעבודה מהבית ולעבודה ההיברידית, שמחייב מענה הן לחדרי ישיבות שבהם מרכיב הזום הוא דומיננטי והן לצורך של עובדים מהבית לקבל את מה שהם צריכים כאילו עבדו מהמשרד, כנס הבריאות הדיגיטלית, שנערך מזה 15 שנים ברציפות, יעסוק בהרחבה בעלייה של הרפואה מרחוק, שקיבלה אף היא תאוצה בקורונה, וכוללת טלה רפואה מתקדמת ביותר. באמצעותה ניתן, למשל, לבצע טיפולים אמבולטוריים בבית המטופל, ולחסוך ממנו ביקורים פיזיים במרפאות ואף אשפוז במחלקות בתי החולים, הקורסות ממילא. נציגי משרד הבריאות וארגוני הבריאות יספרו על שילוב טרנדים חדשים, כמו מהפכת ה-ChatGPT, בעולם זה, וייערך פאנל מרתק שיעסוק בבינה המלאכותית בעולם הבריאות, בהנחיית עדי זמיר. כמו כן, יוצגו באירוע כמה פרויקטים שזכו בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. יש לציין שהתחום כיכב ברשימת הזוכים בתחרות השנה. השורה התחתונה: הקטר של המשק, שמוביל את המחאה למען שמירה על הדמוקרטיה, הוא זה שיוביל את החזרה לסוג של שגרה, בתקווה שהיא לא תהיה זמנית, רק למשך פסק הזמן, אלא תימשך גם לאחר מכן, לאורך כל השנה והשנים הבאות.

"שוק הפתרונות בתחום הפריון לנשים גדל בשנים האחרונות בצורה משמעותית, והוא טומן בחובו מיליארדי דולרים של השקעות, לצד עניין גובר בו של המערכת הרפואית, שמחפשת לא רק לחסוך כסף, אלא גם להציע טיפולים נוחים וזמינים יותר – בשל מודעות גוברת של הלקוחות. תחום הפריון לנשים עובר מהפכה עולמית", כך אמר ד"ר גיל בכר, מייסד שותף במגנה מאטר מדיקל (Magna Mater Medical). מגנה מאטר מדיקל היא סטארט-אפ שהוקם ב-2020 על ידי שניים: ד"ר קטי שלוש, גינקולוגית ומומחית לפריון, מנהלת מחלקת ההפריה החוץ גופית במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ובכר, ד"ר להנדסת חשמל מהטכניון. החברה גייסה כספים מהרשות לחדשנות ומהאקסלרטור The Technion DRIVE, ובימים אלה עובדים אנשיה על השלמת גיוס סיד של שלושה מיליון דולר, לטובת שלב המחקרים הבא. כיום נמצאת מגנה מאטר מדיקל בשלב המחקרים המתקדמים, עם מוצרים לשיפור השאיבה והמיון של ביציות, תוך חיסכון עצום בזמן, בכסף, והכי חשוב – בכאב. את הרעיון הראשוני פיתחה ד"ר שלוש לפני עשור. ב-2020 החלו השניים בפיתוח אבטיפוס ובבניית המחקרים, בדרך לקבלת אישורים לשימוש במוצר. לדברי ד"ר בכר, "ד"ר שלוש ראתה את הבעיות בתהליכי השאיבה וההקפאה הקיימים וחשבה על מוצר יותר מתוחכם, אבל פשוט להפעלה – שיאפשר שאיבה פשוטה וקלה". הוא הסביר כי "מאז סוף שנות ה-70', הגיל הממוצע ללידות עלה בכל העולם, כתוצאה מהבחירה של נשים בקריירה, פיתוח אישי או הזמן למציאת פרטנר מתאים להקמת משפחה. מהצד השני, הביולוגיה הנשית לא השתנתה: עד גיל 35 אפשר להגיע ל-30% הצלחה בביציות מוקפאות (לכל ביצית), ולקראת סוף שנות ה-30 זה כבר מגיע ל-20%, ומשם יורד לאחוזים בודדים בשנות ה-40. במצב כזה, שאיבת ביציות בגיל צעיר יחסית, עד 30, יכולה להביא גם לאיכות גבוהה של ביציות וגם לשמור על סיכויי הצלחה גבוהים יחסית להריון בגילאים מאוחרים. בינתיים יש בנוסף מודעות גוברת על תהליך ההקפאה. החזון שלנו הוא שכל אישה בגילאי פריון צעירים תבחר לשמר פריון כתעודת ביטוח לעתיד". "שאיבת ביציות בקלות, עם אי נוחות מינימלית" "המוצר הראשון שלנו", ציין, "נועד לתהליך השאיבה, ומחליף את התהליך הממושך והכואב, שדורש הרדמה וחדר ניתוח. פיתחנו צנתר שמאפשר שאיבה של הביציות בקלות, עם אי נוחות מינימלית, והטיפול יכול להיעשות בקליניקה הגינקולוגית בזמן קצר. זה יכול להפוך מתהליך של חודשים למשהו שעושים כחלק מהביקורת השנתית, או כמו בדיקת פאפ". ד"ר בכר הוסיף כי "המוצר השני הוא מכשיר למיון הביציות, שיודע לזהות את הביציות האיכותיות יותר לפני הקפאה". "אנחנו מתכננים לשלב בעתיד בין המוצרים", אמר. "בסופו של דבר, אנחנו מתכננים שכבר בזמן השאיבה יהיה ניתן לדעת אם הטיפול מוצלח או לא. יכול להיות מצב של שאיבה של 15 ביציות משתי נשים בריאות, מגיל ומרקע דומים, כשלאחת יכולות להיות 15 ביציות איכותיות ולשנייה אולי שלוש. זה תלוי בהמון משתנים. נשים שמשמרות פריון לעיתים מקבלות את התוצאה רק כשהן חוזרות אל הביציות לאחר 10 שנים ויותר, ואז זה מאוחר מדי". ד"ר גיל בכר, מייסד שותף במגנה מאטר מדיקל. צילום: דִּינוֹזָאאוּרָה "המכשיר לזיהוי הביציות", ציין, "אינו מכשיר פולשני, ואנחנו מחכים לאישור להתחלת המחקר הקליני בנשים. למכשיר השני יש ממד פולשני, אבל הוא בקטגוריה נמוכה מבחינת רמת האישור הנדרשת. נתחיל מחקר קליני בו באמצע 2024". לסיכום אמר ד"ר בכר כי "אנחנו נמצאים כרגע בשלב מחקרי לשני המוצרים, וזקוקים גם לאיסוף כמויות מידע וגם ליכולות חישוב מהירות. בחרנו בפלטפורמת הענן של AWS, ואנחנו משתמשים בעיקר בשירותים של Amazon S3 ו-Amazon EC2, עם מודלים שונים שפיתחנו. אחד ההיבטים העיקריים שהלקוחות מדגישים, ובעיקר מדגישות, בפנינו הוא אבטחת המידע והגנת הפרטיות, עם תמיכה בסטנדרטים שונים להגנה על מידע שנדרשים במערכות בריאות. הבחירה שלנו ב-AWS כפלטפורמה שתומכת בכל הדרישות האלה היא קריטית. כמו כן, העזרה והסיוע של צוות הסטארט-אפים בשלבים הראשונים של החברה הייתה חשובה: השתתפות באירועים, פגישות אחד על אחד עם יועצים טכנולוגיים ועסקיים, ועוד".

"מנהלי ומנהלות אבטחת המידע מתמודדים בכמה חזיתות, למול כמה אתגרי אבטחה מתמשכים: המחסור הנמשך בכוח אדם מקצועי, 'צל ה-IT', הגידול במשטחי התקיפה הפוטנציאליים, בין השאר בגלל עבודה היברידי, ועוד. לצד אלה, ישנם איומים חדשים יותר שעומדים בפני צוותי האבטחה בארגונים השנה. אין ל-IT כדור בדולח, והאמת היא שמנהלי ומנהלות הגנת הסייבר לא תמיד יודעים מה קורה", כך לפי דו"ח חדש של גרטנר (Gartner). גרטנר על פי גרטנר, "אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שנאבקים למול איומי הסייבר, אלא שהם עושים זאת בצורה לא טובה. נדרש להתחיל ביסודות – וזה כולל להתאים את המודלים שלהם לאבטחה לעידן האיומים החדש, כדי להגן טוב יותר על פני כל הסביבה שלהם". "יש להתמקד בזיהוי האיום, ובהתאם, לבנות את התגובה", ציינו חוקרי גרטנר. "זהות היא ה'הגנה ההיקפית' החדשה. זהות גורם האיום בסייבר היא מרכיב מהותי בהגנה על הרשת הארגונית. היא הליבה. יכולת חלשה לערוך זיהוי מדויק ואמין של שחקן האיום מובילה ישירות לגניבת זהויות של משתמשים בארגון, ומשם – קצרה הדרך לפריצות של חברות". "אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שנאבקים פשוט משום העובדה שהם לא עושים עבודה טובה עם יסודות. הם לא בהכרח עושים עבודה טובה בהתאמת המודלים הנוכחיים שלהם למינוף על פני כל הסביבה שלהם", ציינו החוקרים. "אחד היסודות הוא עבודה לפי תקני אבטחה, מקומיים ובינלאומיים. ארגונים רבים לא עושים זאת ומפסידים: תקנות האבטחה לא מבדילות בין מחשוב ענן, תוכנה כשירות או עבודה באופן מסורתי. לתקנים 'אכפת' רק מההגנה על הנתונים, בדיוק כמו להאקרים". "לצד ההתקפות המתפתחות, הן בהיקפן והן במורכבות הטכנולוגית שלהן", נכתב, "אחד האיומים הגדולים ביותר כיום הוא משטח התקיפה המתרחב. יש לערוך ניתוח הבוחן את פער משטח התקיפה – כי הרגולטור לא מתכוון לתת לך 'כרטיס חופשי' אם תאמר 'לא ידעתי שאנחנו משתמשים באפליקציה הזו'. יש לבחון במדויק את משטחי התקיפה, כדי להעריך את 'טביעת הרגל הדיגיטלית' של גורמי האיום החיצוניים. יש לבצע הערכות קבועות ולבדוק את התגובה שלך". "צורך בצמצום כמות מוצרי אבטחת הסייבר" איום נוסף, שקיבל חשיבות עם המתקפה על סולארווינדס (SolarWinds) והואץ במהלך הקורונה, הוא בעולם שרשרת האספקה: "עסקים הפכו יותר ויותר תלויים בשרשרת האספקה ​​הדיגיטלית שלהם", ציינו בגרטנר, "ולכן חובה עליהם להתמקד בשאלה 'האם הארגון שלך באמת מבין את הסיכונים הקשורים לספקים שלך?'. על כל ארגון לוודא שהצוותים שלו מבינים את הסיכונים שהם 'מפילים' על העסק על ידי הכנסת כלים חדשים לארגון. יש לבנות מודל שליטה משותף עם בעלי עניין עסקיים, שיבינו את הסיכון הכרוך בקבלת החלטות מסוימות. יש לערוך סיווג ותעדוף של שותפי שרשרת אספקה ​​דיגיטלית מרכזיים, לפי חשיבותם לעסק, וביחד – לבנות יכולות זיהוי וחוסן בסייבר עבורם, תוך היצמדות לתקנים, ומיפוי כל סיכון בסביבה שלהם". המלצה שאינה חדשה, אולם עדיין חשובה, לפי חברת המחקר, "היא הצורך בצמצום כמות מוצרי אבטחת הסייבר: ספקיות ההגנה מתרחבות לתחומים חדשים, וישנן טכנולוגיות ויכולות הגנה חופפות, מה שמוביל לעתים קרובות לבלבול. יש לוודא שאינכם קשובים לספין השיווקי שלהן ולדעת שאתם יודעים מה עושה כל כלי אבטחה. זה איננו תחום בו מנהלי.ות האבטחה יכולים להרשות לעצמם לטעות – שגיאה קטנה בתצורה עלולה להשאיר פער אבטחה גדול". לפי חברת המחקר, "צמצום היקף ספקיות האבטחה יעזור במעט, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות שאין להן צוות אבטחה ייעודי. לכן, כדאי לערוך איחוד של כלי אבטחה, כדי לשפר את היעילות התפעולית בהגנת הסייבר". "מנהיגי אבטחת הסייבר מתבזרים" ההבט האחרון אליו מתייחסים האנליסטים בחברת המחקר, הוא האישי, "מנהיגי אבטחת הסייבר מתבזרים": "לא כל החלטות האבטחה תלויות יותר במנהלי האבטחה, או אפילו בצוות ה-IT. אבל האם האנשים האחרים שמקבלים את ההחלטות האלה מבינים בתחום? הם מבינים מה זה אומר? האם הם יודעים אילו שאלות לשאול, כשהם בוחנים טכנולוגיה ומחליטים להטמיע אותה? חלקם אפילו לא יכולים לאיית IT. לכן, יש להעצים את מנהיגי האבטחה, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות על מפת הסיכונים שלהם". נייר העמדה של גרטנר נחתם בהמלצה לפיה "בעוד שרבים ממליצים להפגיש בין עסקים ו-IT, אנו מציעים ​​להפריד בין השיחות וזהות המשוחחים: ברגע שאתה מתחיל לדבר 'טכנולוגית' – איבדת את הקשב של ההנהלה, ברגע שאתה מתחיל לדבר על ביטוח סייבר – איבדת את הצוות הטכנולוגי שלך. יש לדבר פעמיים, בשתי 'שפות' שונות – אף שזה אותו תרחיש איום. יש להתייחס לאבטחת סייבר כאל סיכון עסקי הדורש השקעה עסקית".