מסמך תמיכה חדש שפרסמה אפל מושך את השטיח מתחת לאחת משיטות התיקון המפורסמות ביותר למקרה שבו רטיבות קשה חודרת לסמארטפון – השקעתו בתוך קערה גדולה של אורז עד לייבושו. לפי חברת התפוח הנגוס, הפעולה הזו עלולה אפילו לגרום נזק ל-iPhone, מכיוון שחלקיקי אורז קטנים יכולים לחדור אל תוך המכשיר ולפגוע בפעילות התקינה של הרכיבים השונים שלו. שיטת ייבוש מכשירי סמארטפון – ולא רק אייפונים – באמצעות גרגרי אורז נהוגה כבר מזה שנים, ולא ברור מדוע אפל מוציאה את המסמך הזה רק עכשיו. כך או כך, החברה מציינת בו פעולות נוספות, חלקן די נפוצות, שאין לבצע במקרה שמתעורר צורך בייבוש של הטלפון: לא להשתמש במקורות חום חיצוניים ולא במפזר אוויר; ולא לנסות לייבש את המכשיר על ידי החדרה של חפצים זרים, כמו מקלונים לניקוי אוזניים או נייר ייבוש, לחיבורי המתח. זאת, בדיוק מאותה הסיבה – חשש לפגיעה ברכיבים הפנימיים של הטלפון, שחלקם קטנים ורגישים למגע. אז מה כן לעשות? קודם כל, לא לחבר את המכשיר לחשמל לצורך טעינה כל עוד הוא לא יבש, ואם הוא מחובר – לנתק אותו מיד. לאחר מכן, אפשר להכות עם הטלפון את כף היד בעדינות, כשחיבור הסוללה מופנה אל היד, כדי לנסות להוציא ממנו את הנוזלים, ואז להניח אותו במקום יבש שיש בו מעט רוח. לאחר כחצי שעה אפשר לנסות להטעין אותו שוב. אם מתקבלת אזהרה חוזרת, צריך לנסות להשאיר את המכשיר לייבוש ארוך יותר, ומומלץ אפילו למשך 24 שעות, ואז לנסות שוב, לפני שפונים למרכז שירות. העיקר – לא להכניס לקערת אורז.

למייזו הייתה עדנה מסוימת לפני כעשור, גם בישראל, עם כמה סמארטפונים מוצלחים למדי. אולם, לאחר זמן מה היא איבדה את מגע הקסם, נכנסה לצרות כלכליות ולא ממש הצליחה בכמה ניסיונות גיחה מחדש שביצעה. כעת החברה הודיעה שהיא יוצאת לחלוטין מהתחום, והמכשירים העתידיים שהיא החלה לפתח, Meizu 21 Pro והלאה, כבר לא יגיעו לשוק. במקום זאת, היא משנה כיוון אל התחום הלוהט של השנה: בינה מלאכותית. מייזו, שנמצאת בבעלות מלאה של יצרנית הרכבים הסינית גילי, תתחיל לייצר טרמינלים שיאפשרו שימוש במודלי שפה גדולים מצד שלישי שזמינים באופן גלובלי, דוגמת זה של OpenAI, כדי לספק מידע בהתקנים שונים – כולל ברכבים. בחברה בונים על הניסיון שכבר צברו בפיתוח מערכת שפרוסה על מספר טרמינלים, בדמות Flyme Auto, שיוצרה עבור הרכבים של גילי. מעבר ליכולת לספק נתונים בתא הנהג, ובמקביל בידור לטובת יושבי המושבים האחוריים במכונית, המערכת יצרה קישוריות רציפה עם הטלפונים המתקדמים האחרונים של מייזו. החברה אמורה להשיק את מערכת ההפעלה המעודכנת לעידן הבינה המלאכותית עוד לפני סוף השנה, ולהוציא מוצרי חומרה המונעים על ידי AI לאחר מכן, כנראה בתחילת 2025 – אם הכול ילך כשורה.

בנוף המתפתח של איומי סייבר, צץ בשנה החולפת שחקן איום חדש ומתוחכם, המושך את תשומת לבם של מקצועני הגנת סייבר ברחבי העולם. שחקן האיום הפיץ סדרה של נוזקות מסוג Droppers – סוסים טרויאנים שתוכננו כדי להתקין נוזקות. אלו זכו לכינוי "TicTacToe dropper" ושימשו כדי לספק מגוון מטענים זדוניים לקורבנות. אסטרטגיית הפצת נוזקות זו הציבה רף חדש במורכבות ובחדשנות של שחקני האיום בסייבר. שחקני האיום שילבו טכניקות ערפול ומיילים של דיוגים. מחקר חדש שערכו חוקרי FortiGuard, גוף המחקר של פורטינט, שופך אור על אסטרטגיית ההפצה המתוחכמת של הנוזקה, שנצפתה במהלך 2023. בפוסט שעלה בבלוג החברה, שפרסמו החוקרים בסוף השבוע, הם כתבו כי בנוזקות הללו, שתוכננו כדי לטשטש את השלב הסופי של העברת המטענים לקורבנות, ההאקרים עשו שימוש בשכבות מרובות של מטענים מעורפלים. החוקרים גילו מטענים רבים שהוטמעו במערכות הקורבנות בשלב הסופי. הם סופקו על ידי נוזקות ה-dropper, וכללו את: Leonem, AgentTesla, SnakeLogger, RemLoader, Sabsik, LokiBot, Taskun, Androm, Upatre ו-Remcos. חברי הקבוצה, דוברי פולנית, כינו עצמם Kolko_i_krzyzyk, כשם משחק הילדים "איקס-עיגול", או כמחווה לשעשועון נושא פרסים בשם זה, ששודר בטלוויזיה הפולנית בשנות ה-60' וה-70'. נוזקות ה-Dropper הופצו לרוב באמצעות פישינג בדואר האלקטרוני, אשר הכיל קבצים מצורפים בעלי סיומת .iso. מדובר בטכניקה שמטרתה להתחמק מאיתור על ידי תוכנות אנטי-וירוס. ברגע שהושקה, נוזקת ה-Dropper חילצה וטענה שכבות מרובות של קבצי DLL לתוך הזיכרון, מה שהפך את הניתוח והאיתור למאתגרים וקשים יותר למימוש. למרות שינויים באספקת המטען, התנהגויות דומות אפשרו לקבץ יחד את הנוזקות הללו. דוגמה של TicTacToe. צילום: פורטינט טכניקות ערפול מורכבות ויעילות הניתוח של חוקרי פורטינט חשף טכניקות ערפול מורכבות, אשר הופעלו בתהליך החילוץ וההטענה של מטעני ה-Dropper. טכניקות כמו הטענת הרכבה בזמן ריצה (runtime assembly loading) וערפול DeepSea שימשו כדי להסוות את הכוונה הזדונית של המטענים. ניתוח מעמיק יותר חשף דפוס עקבי של שכבות מטענים בעלי שלבים מרובים, כולם עם קבצי הפעלה או ספריות בעלי סיומת .NET. בנוסף, נוזקת ה-Dropper הראתה סימנים של פיתוח מתמשך, עם מחרוזות ייחודיות אשר שימשו בקמפיינים מאוחרים יותר – כדי להימנע מאיתור.  לפי המחקר, נוזקת ה-TicTacToe Dropper משמשת ככלי רב-תכליתי, אשר ככל הנראה נמכרת כ-שירות לשחקני איום אחרים – ולא משמשת בבלעדיות רק את חברי הקבוצה. החוקרים סיכמו בכותבם כי "על ידי הבנת הפעילות של נוזקת ה-Dropper והטמעת פתרונות שיכולים למנוע את הוצאתה לפועל, ארגונים יהיו מסוגלים למנוע את ההוצאה לפועל של מגוון מטענים בשלב האחרון – לפני שניתן יהיה לטעון אותם".

שם ותפקיד: לימור מקייטן, ראש צוות פיתוח בהלו הארט. ותק בתפקיד: עוסקת 10 שנים בתפקידי פיתוח, חמש שנים כראשת צוות, ותשעה חודשים ב-הלו הארט. תפקידים קודמים: ראשת צוות בסטארט-אפים שונים (Wilco, Mixtiles, WeWork) ולפני זה מפתחת פולסטאק ומובייל בסטארט-אפים קטנים. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית, ובצבא שירתי ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין במדור מחשבים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לתחום הטכנולוגיה הביאו אותי מגוון סיבות ואנשים בדרך. זה התחיל עם הורי. אמי, מורה למתמטיקה, חשפה אותי מגיל צעיר למושגים מתמטיים וחידות, זה היה הזמן כיף שלנו. אבי, מהנדס חשמל וחובב גאדג'טים, חשף אותי כבר בגיל צעיר ליכולות המחשב ולכל החידושים שניתן לעשות איתו. למדתי באולפנה, שם איפשרו לנו ללמוד במגמה אחת בלבד מעבר לתושב"ע המנדטורית, אבל זה לא הספיק לי, רציתי ללמוד גם פיזיקה וגם מחשבים. הייתי צריכה להילחם וזה הגיע עד למנהל בית הספר, ובסוף ניצחתי, ולמדתי מחשבים בבית הספר הסמוך, של הבנים. אז נכון, זה לא היה קל הפיצול, אבל הלימודים היו שווים את זה. בהמשך, כשהיה לי פרופיל באתר MySpace (הרשת החברתית שקדמה לפייסבוק), השתעשעתי הרבה עם "הקוד שמאחורי הקלעים", והבנתי ששם אני רוצה להיות – בקוד שמאחורי הקלעים. זאת בנוסף לקייטנה הטכנולוגית שהלכתי אליה ביסודי. כן, אפשר להגיד שהתחברתי לכל הצד הטכנולוגי שבי מגיל מאוד צעיר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בהחלט יש פחות אפליה מבעבר, וזה נובע בעיקר מיותר מודעות לנושא. אך לטעמי, הבעיה החמורה שנותרה היא ה-'הסללה'. עדיין קיימת חלוקה מגדרית קשה של "בנות- נסיכות" ו"בנים – גיבורי על". כך בעצם מעודדים את הבנות לשחק במשפחה, בעוד שאת הבנים מעודדים לשחק בלגו. אני חושבת שברגע שמראים לנשים מגיל צעיר שזו הדרך בה הן אמורות לצעוד, סוללים להן דרך עם פחות תפקידים ומקצועות עתידיים מאשר אלו של הגברים. בנוסף, חסרים באופן מובהק מודלים נשיים בהנהגה, במגוון תחומים. ככל שהפער הזה יצטמצם, כך מצבנו יהיה טוב יותר. למשל, כשהגעתי לצבא למדור מחשבים, היתה רק עוד אישה אחת בלבד במדור המונה 30 חיילים. זה יכול מלכתחילה להרתיע הרבה נשים. כשמסתכלים, רואים את זה בכל מקום לאורך ה-funnel (דרך) של ההתקדמות במקצועות STEM.  יש הרבה דברים שאפשר לתקן, לו רק תגבור המודעות. למשל, בפרסום של משרות טכנולוגיות – נשים (בממוצע, הכללה) נוטות להגיש מועמדות רק אם הן עומדות בכל הקריטריונים, בעוד שאצל גברים (בממוצע, בהכללה) מספיק אפילו לעמוד רק בחלק מהדרישות. גם תיאורי משרות "מפוצצים" כמו "מחפשים מפתח נינג'ה על חלל סופרסטאר" – יכולים להרתיע נשים. גם מהבחינה שנשים באופן כללי לא יגדירו את עצמן כ"סופרסטאר" בתכנות (למרות שאני אישית מכירה כמה שבהחלט אפשר לתת להן את הטייטל הזה). אבל זה בעיקר מעיד על תרבות ארגונית של חברה שלא הפנימה איך לייצר סביבת עבודה מיטיבה ומכילה, ושהיא אפילו רעילה לפעמים. היום, אני עובדת בחברת הלו הארט, אחת חברות הדיגיטל הלת' המצליחות בעולם. החברה מונהגת על ידי רוב נשי. יש אצלנו הרבה נשים עוצמתיות בעמדות בכירות, המהוות מודלים לחיקוי נשיים. המנכ"לית ומייסדת החברה שלנו מעיין, ה-CTO מיכל, ועוד רבות בעמדות מפתח. לא רק בהנהלה יש רוב נשי, באופן כללי יש אצלנו אחוז גבוה של נשים שעובדות בחברה, זאת למרות ששיקולי הקבלה הם מקצועיים בלבד, וללא כל אפליה, רגילה או "מתקנת". וכשרואים את זה מבינים שהיכן שנותנים הזדמנות שווה באמת למי שמתאים, ללא קשר למגדר, באורח פלא הסטטיסטיקה מתיישרת. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי לא הרגשתי באפליה אישית מעולם בקריירה שלי. מאידך, עם השנים למדתי לזהות מראש אלו מקומות עבודה הם הטובים והנכונים עבורי (ואפילו כתבתי בלוג פוסט בנושא). לכן אני ממליצה לכל אישה לבדוק היטב את הסוגיה הזו, בשלב בחירת מקום העבודה, וזה משהו שלא קשה לראות. את רק צריכה להגיע עשר דקות לפני תחילת הראיון – שבי לקפה במטבח או באזור מרכזי, ותביני מהר מאד את התרבות במקום.

"תחום הבינה המלאכותית הוא תחום חם, שמקבל ביטוי בחיי היומיום של כולנו. השלב הבא ב-AI הוא להביאה לקצה, מבלי שהיא תהיה תלויה בשירות ענני. ארגונים יכולים לעשות זאת על בסיס רכיבי ה-AI הקיימים אצלם – ולא בענן", כך אמר ירון כהן, מנהל פעילות הנדסה בנוטניקס ישראל. כהן דיבר בכנס שערך היום (ג') הסניף הישראלי של החברה, תחת הכותרת Nutanix Cloud Event. האירוע נערך באולם East בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדברי כהן, "מזה כמה שנים אנחנו, בנוטניקס, פועלים רק בעולם התוכנה ואגנוסטיים לכל חומרה. לשם כך בנינו מערכת הפעלה שמייצרת בקרקע חוויית שימוש כמו בענן. לאחר שפעלנו בתחום התשתיות האחודות באופן מעמיק (HCI), עברנו לעולם תשתיות הענן ההיברידיות, עם מערכת הפעלה אחת גם לקרקע וגם לענן, עם אותה פלטפורמה אחודה להתרחבות, ש-'נמתחת' לעבר הענן הציבורי. כך, אנחנו מעניקים ללקוחות הארגוניים יכולת להריץ את האפליקציות שלהם בענן וגם בקרקע, עם אפשרות לניוד שלהן, ולעשות זאת באופן חופשי וגמיש". "בדרך זו", אמר, "אנחנו מאפשרים לארגונים לאמץ שירותים בענן הציבורי, לפעול באופן גמיש מול כמה ספקיות IT, לממש ניוד דינמי, לשלוט בעלויות ולצרוך את הכול כשירות. כך מתממש מודל היברידי, עם מערכת הפעלה אחת, ממשק אחד וכלל השירותים הרלוונטיים". כהן ציין ש-"הפעילות שלנו מתמקדת בסביבה מרובת עננים והיברידית, ונחלקת לשלושה חלקים: כלל שירותי האחסון, פלטפורמה לניהול ואופטימיזציה של כל בסיסי הנתונים, ופתרונות לייעול בסביבת הענן. כל אלה, בשילוב טכנולוגיות AI ו-FinOps, מיועדים לייעול פעילות הענן של ארגונים". הוא הסביר כי "בעולם שירותי האחסון ובסיסי הנתונים, הפלטפורמה שלנו עונה לצורך לטפל ולאחסן את הדאטה וקבצי המידע, בין אם בבסיסי נתונים מסורתיים ובין אם בכאלה מודרניים. ניתן להתקין על הפלטפורמה את כלל בסיסי הנתונים השונים, ומשם לנהל אותם, לאורך כל חייהם". אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: נדב כהן יונתן אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, התייחס למצב במדינה ואמר כי "אנחנו מצויים בתקופה שונה, והיעד הוא המשך ההנעה של גלגלי הכלכלה". לדבריו, "סיסקו פועלת בארבעה שדות: בעולמות התשתית והרישות, עם פלטפורמה מרכזית, שמאפשרת ניהול אוטומציה ושימוש בכלי בינה מתקדמים; שיתופיות מהענן, עם פלטפורמה שמעניקה ללקוחות יכולות תקשורת; נראות מרבית, משכבת התשתיות ועד לזו האפליקטיבית, עם פלטפורמת FSO; ומעטפת אבטחה שנותנת הגנה מוכללת. מה שמחבר את השדות הללו הוא חדשנות, שמתבססת, בין השאר, על רכישות שביצענו של 18 חברות בישראל, בהיקף כולל של כ-7.5 מיליארד דולר". הוא הוסיף כי "הכרזנו על שיתוף פעולה עם נוטניקס, שמאפשר ללקוחות המשותפים להשתמש בתשתיות המחשוב של סיסקו יחד עם התשתיות האפליקטיביות של נוטניקס כדי לקבל ערך טכנולוגי ועסקי בסביבת הענן ההיברידי".

חברת הפינטק הישראלית פאגאיה הודיעה היום (ג') כי היא השלימה גיוס ABS של כ-400 מיליון דולר – 396 מיליון, ליתר דיוק. מדובר בגיוס ה-ABS השני שלה מתחילת השנה (הראשון היה בהיקף של 280 מיליון דולר) וה-49 מאז שנוסדה. מאז 2018 היא גייסה יותר מ-20 מיליארד דולר בצורה זו. גיוס ABS הוא גיוס של אגרות חוב המגובות בנכסים פיננסיים. מדובר בשוק שהחל עוד בסוף שנות ה-80', וממשיך לצמוח. הגיוס, או האיגוח, הנוכחי דורג על ידי סוכנות דירוג האג"ח קרול בונד, והרוכשים הינם כ-25 גופים מוסדיים, שרכשו שטרות מגובים שמקורם בהלוואות אישיות שניתנו דרך רשת שותפי ההלוואות של פאגאיה, המופעלת ב-AI. פאגאיה עוסקת בהערכת סיכונים לנותני אשראי, ומשתמשת לצורך כך בכלי ביג דאטה, למידת מכונה ו-AI. החברה נוסדה במרץ 2016 על ידי גל קרובינר, המנכ"ל, אביטל פרדו ויהב יולזרי. בין המשקיעים בה בעבר נמנים קרן כרמל ונצ'רס וסיטיגרופ. באמצע 2022 היא השלימה מיזוג עם EFJA, שהיא חברת SPAC. בחודש שעבר דיווחה החברה, שנסחרת בנאסד"ק, כי היא מעבירה את המטה שלה מישראל (הוא ממוקם במגדלי עזריאלי בתל אביב) לארצות הברית, עקב דרישה של המשקיעים המוסדיים בארצות הברית. עם זאת, על פי פאגאיה, מדובר בשינוי טכני בלבד, ומרכז המו"פ שלה נשאר בארץ. בפאגאיה אומרים שהגיוס הנוכחי "מדגיש את עוצמת יכולות המימון של החברה ואת יכולתה לגשת למקורות הון מגוונים, כולל מסגרת אשראי שהוכרזה באחרונה בהשתתפות גופים פיננסיים גלובליים מובילים", בהם ג'יי.פי. מורגן. "אמון המשקיעים בשוק ה-ABS לצרכנים נותר גבוה", אמר פול לימאני, מנהל תחום שוק ההון בפאגאיה. "אנחנו ממשיכים לראות ביקושים חוזרים ומשקיעים מוסדיים חדשים שמשתתפים בעסקאות שלנו, והם מגבשים את המוניטין של פאגאיה כמנפיקת המוצר הזה בארצות הברית". בתוך כך, פאגאיה הודיעה על מינויו של אוונג'לוס פרוס לסמנכ"ל הכספים הקבוע של החברה. פרוס שימש כסמנכ"ל הכספים הזמני של פאגאיה בשלושת החודשים האחרונים. הוא בעל 25 שנות ניסיון וכיהן בתפקידי ניהול בחברות כגון ג'יי.פי. מורגן.

"בחודשים שלפני השבת הארורה ביצענו פעולות היערכות רבות. בימים שבין ה-7 באוקטובר ועד לתחילת התמרון הקרקעי המשכנו בהיערכויות, ולכן, הטיפול בעומסים לא היה הבעיה הגדולה. האתגר היה ריבוי השימושים במערכות ה-ICT הצה"ליות, וריבוי המשתמשים בהן. הגדלנו את הקיבולת ונתנו מענה למצב שבו היקף הנתונים, ובראשם נתוני ה-וידיאו, צמח ביותר מפי חמישה. העננים סייעו לנו", כך אמרה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר. בראיון לאנשים ומחשבים ציינה תא"ל גרוסמן כי "בחודשים טרם המלחמה ערכנו בחינות היתכנות בכל מיני תחומים, כדי להבין את התנהגות מערכי התשתיות, הניידות והסלולר. מבצע מגן וחץ (שצה"ל ניהל במאי אשתקד נגד הג'יהאד האסלאמי – י"ה) סייע לנו בכך. ערכנו שורת תרגילים, 'שרשרת ברזל', שבהם דימינו מצבי חירום דיגיטליים: פגיעה במרכז מחשוב, תגובות לרציפות תפקודית, בניית אתרי התאוששות מאסון חלופיים, מניעת צווארי בקבוק למרות הגידול בשימוש, ריבוי משתמשים ועבודה משותפת בו זמנית. בנינו את הפתרונות על בסיס הענן והיישומים בעלי יכולת הגידול (סקלביליות), עם רשת שיודעת לייצר גדילה בתוך ימים. תרגלנו הגירה מהדאטה סנטרים שלנו למרכזים חדשים וממוגנים, וסיפקנו מענה לריבוי המשתמשים והנתונים". "תוך כדי הלחימה", סיפרה מפקדת לוטם, "המשכנו בפיתוח יישומים, תתי יישומים ומערכות, בשל צרכים שעלו מהשטח. הצלחנו לעשות הרבה בתחום, בשל השימוש בענן המבצעי, שסיפק משאבים רבים בזמן קצר. הנגישות של כל מאגרי המידע בענן סייעה גם לקצר תהליכים. כל פעילות שנעשתה ברשת דרשה אישור פרטני שלי. כמות הפעילויות שעשינו הייתה עצומה בהיקפה, ובוצעה בעיקר בענף החוזי בלוטם, שהיו אחראים, בין השאר, לשידור וידיאו לאחור ולהנגשתו למשתמשים". הסלולר הצבאי, העולם הנייד בכלל – ושכבות המידע "בעולם הסלולר הצבאי", אמרה תא"ל גרוסמן, "הרחבנו את ההיקף והיכולות של התשתית התקשורתית, כדי להנגיש ליותר משתמשים יותר יכולות ויישומים. זאת, לצד עבודה על הדור הבא של הרשת, שיהיה רזה וקליל יותר, עם יכולות נוספות בכף היד. נשיק את הדור הבא בסלולר בעוד חודש". היא הוסיפה כי "בעולם הנייד, המשכנו במימוש אבן הבניין 'ניידות 360', שמחברת בין הענן המבצעי, יישומי המידע המבצעי והנגשתם בכף היד – על בסיס יכולות הניידות. זאת, לצד חיבור הענן הארגוני, תומך הלחימה, והמידע הארגוני, עם הנגשה בטאבלטים, כדי לאפשר יעילות גבוהה יותר בעולמות המנהלה והלוגיסטיקה". "בהיבט המורכבות של שכבות המידע", הסבירה מפקדת לוטם, "פיתחנו יכולות להרחבת השירותים. כיום ניתן לקבל בכף היד התראות על כל מיני דברים ברמת המרחב. בפלטפורמת ההודעות שלנו, הצ'ט המבצעי, ניתן להעביר גם מידע חזותי – וידיאו ותמונות. ביצענו תהליך מטורף להגדלת התעבורה לפני – ותוך כדי – המלחמה, והטמענו יישום שפיתחנו שמאפשר קבלת מידע ששמור בענן המבצעי – בכף היד. זה משפר הן את היכולת המבצעית והן את חוויית המשתמשים שבקצה". במלחמת לבנון השנייה דובר על היצף מידע ו-"התמכרות לפלזמות". איך אתם מונעים את זה? "תפקידנו הוא להנגיש יכולות טכנולוגיות לתכליות מבצעיות מבוססות פלטפורמות מידע. יחידת לוטם לא בונה את התו"ל (תורת לחימה) המבצעי, אלא את הדיגיטל שישרת אותו. כיום, להבדיל מ-2006, המפקדים צורכים יותר מידע מבעבר, אבל עברנו שינוי תרבותי, והם יודעים גם איך לנהל את המידע. המערכות בנויות כך שניתן להבנות את המידע הנצרך, ואין צורך להתמודד עם היצף מידע". מה עם הסייבר? "הסייבר הוא לא רק נחלת החטיבה להגנת הסייבר באגף התקשוב, שמהווה רגולטור ומוביל צה"לי לתחום. יש ענף סייבר גם בממר"ם. אנחנו אמונים על הגנת הרשתות והבטחת שרידות, קשר והמשכיות עסקית. אנחנו פועלים רבות לניטור הרשתות ולזיהוי אנומליות, כדי להבטיח את רציפות הפעילות הרשתית. אנשי המילואים שגויסו הגדילו את היקף כוח האדם שמטפל בתחום בעשרות אחוזים, והאיצו דרמטית את פתרונות ומעני ההגנה בסייבר". אתם פועלים באופן היברידי? "כן, ובמובנים רבים. יש לנו רשתות ניידות ונייחות, מערכות IT שמשלבות AI, פיתוח שנהיה יותר ויותר היברידי, פעילות בענן וגם בקרקע, ועבודה בסביבה מרובת עננים, מולטי קלאוד". לצד האתגרים התקשוביים של המלחמה, את מזהה גם הזדמנויות? "אכן. יש הזדמנות להוספת יכולות לתפיסת השילוביות והרב זרועיות. התקשוב מחבר זרועות – חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, אמ"ן וגורמים נוספים. פתחנו את הצ'ט המבצעי למרבית היישומים, לטובת העמקת השילוביות בעבודה של כלל הצרכנים-הלוחמים. כיום, בענן המבצעי, יש ליחידת לוטם יכולות AI מונגשות לכל הזרועות. הקורונה לימדה אותנו להנגיש את הכול על הרשת הניידת ולכן, למיקום הגיאוגרפי יש פחות חשיבות. המידע יכול – וצריך – לזרום בכל מקום".

ארגון הילמ"ה וחברת אסטריקס סקיורטי (Astrix Security) נפגשו לאחרונה להאקתון משותף, על מנת למצוא פתרונות אבטחת מידע לפיתוחים בעולמות הבריאות, שהשימוש בהם עלה בעקבות המלחמה. בהאקתון השתתפו לוחמים לשעבר ומילואימניקים שחזרו מהמלחמה בעזה.  אסטריקס סקיוריטי, המספקת לחברות הגנה ממתקפות דרך יישומים חיצוניים, ו-הילמ"ה (ר"ת – היי-טק למען החברה) – המכשיר לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי בפיתוח ועיצוב מוצרים – ניסו לאתר בהאקתון פתרונות יצירתיים ולהבין איך ניתן לחזק את רמת ביטחון המידע בפיתוחים השונים של הילמ"ה. מאחר שאותם הפיתוחים נמצאים בשימוש של בתי חולים ופצועים מהמלחמה, המידע בהם רגיש במיוחד. המשתתפים בהאקתון ניסו לאתר בהאקתון ניסו לפתח פתרונות יצירתיים ולהבין איך ניתן לחזק את רמת ביטחון המידע בפיתוחים השונים של הילמ"ה. צילום: יח"צ הצורך בהאקתון נבע מעלייה בשימוש ביישומי הבריאות של הילמ"ה בעקבות המלחמה. לכן, התגייסו אנשי אסטריקס למצוא דרכים לשפר את רמת אבטחת המידע. היישומים עליהם עבדו בהאקתון הם פיתוחים בעולמות הבריאות ובריאות הנפש, שעליהם עובדת הילמ"ה כבר מספר שנים. בעקבות המלחמה גדל מספר המשתמשים באותם יישומים והיקף השימוש של כל משתמש, מה שמגדיל את המידע הרגיש שנשמר באותם יישומים ואת החשיבות באבטחת המידע. במהלך ההאקתון. אנשי הילמ"ה (לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי) ומומחי סייבר ואבטחת מידע מאסטריקס. צילום: יח"צ באירוע לקחו חלק אנשי הילמ"ה (לוחמים לשעבר ובנות שירות לאומי) ומומחי סייבר ואבטחת מידע מאסטריקס. חלק מהמשתתפים היו עובדי אסטריקס, שחזרו לא מזמן משירות מילואים בעזה ולוחמים לשעבר המשתתפים בפרוייקט של הילמ"ה לשילוב בעולם ההיי-טק.