אחת התכונות המעניינות ביותר ששילבה מיקרוסופט ב-Windows 11 הייתה תמיכה בתת-מערכת, שמאפשרת להריץ אפליקציות אנדרואיד באופן טבעי בתוך מערכת ההפעלה שלה. תת המערכת הזו, שכונתה בקיצור WSA, שימשה את אמזון להקים חנות ייעודית שאפשרה להוריד ממנה אפליקציות ומשחקים, בדיוק כמו בטלפון שמבוסס על מערכת ההפעלה של גוגל. אבל נכון להיום מדובר באירוע שהגיע לסיומו. במקום להתקדם להרצה מלאה של כל אפליקציית אנדרואיד באופן מושלם במערכת השולחנית שלה, וכמובן עם ציפייה ושאיפה של המשתמשים שזה יגיע גם לאפשרות להוריד אפליקציות מ-Google Play, במיקרוסופט החליטו לבטל את התמיכה ב-WSA. לפי הודעת החברה, WSA לא תהיה זמינה עוד ב-Windows 11, לפחות באופן רשמי, החל מ-5 במרץ 2025. מעתה ועד אותו תאריך משתמשים שכבר הורידו אפליקציות ומשחקים מהחנות הייעודית של אמזון יוכלו להמשיך ולעשות זאת, עם תמיכה מלאה. מעבר לכך כבר לא ניתן יהיה עוד להוריד אפליקציות חדשות. משתמשים שירצו לנסות להמשיך להריץ אפליקציות אנדרואיד בסביבת Windows יצטרכו להשתמש ביישומים שמאפשרים התקנה של מערכות הפעלה וירטואליות, או להשתמש בשירותים של תוכנות צד שלישי שעושות את ההתאמה מאחורי הקלעים.

יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר (ו') ברחבי העולם, החל ב-1965 במדינות קומוניסטיות וסוציאליסטיות, כחלק מהמאבק האידיאולוגי לשוויון בכל התחומים, צדק חברתי ועוד. החל מ-1978, בעידוד האו"ם, החלו לציין אותו גם במדינות מערביות, כולל בישראל. אצלנו, היום המיוחד הזה מתחבר השנה למלחמה בכלל ולאירועי ה-7 באוקטובר בפרט. אחד הדברים שבלטו באותה שבת נוראה, ללא ספק, הוא גבורתן והצטיינותן של הנשים – הן בשדה הקרב והן בעורף. הן הצילו אזרחים, הובילו והשתתפו ביוזמות אזרחיות ולוחמות בעזה. הסנטימנט הכללי בציבור הוא הערכה והצדעה לנשים אלה – דבר שבא לידי ביטוי באמצעי התקשורת, באירועים ועוד. אבל, זה עדיין לא מתורגם לשיפור משמעותי בכל מה שקשור לשילוב נשים בתעסוקה, ובמקרה שלנו בהיי-טק. המעלית נתקעת מחקר של מכון המחקר והמדיניות RISE, שפורסם היום, לקראת יום האישה הבינלאומי, הוכתר בכותרת "מספסל הלימודים לקומת ההנהלה". הנתונים שמוצגים בו רחוקים מהגשמת היעד הזה, ומשקפים מציאות שבה המעלית שמובילה את הנשים לקומת ההנהלה נתקעת בקומת הביניים. כך, למשל, הנתון שאומר שמתוך כלל העובדים בהיי-טק, כשהם כמעט חצי מיליון אנשים, רק 36% הן נשים, ורק 13% מהמנהלים הבכירים בענף הן מנהלות. אמנם, יש מגמת עלייה במספרן של הנשים בהיי-טק הישראלי, אבל היא איטית: עדיין, שיעור הנשים שמצטרפות למעגל העבודה בענף עומד על 39% – נתון גבוה לעומת יתר המשק, אבל גם שיעור הנשים שנוטשות אותו הוא 39%. המחקר, יש לציין, מתבסס על נתונים מהרשת החברתית לינקדאין. גם בחברות שבהן יש נשים בתפקידי הנהלה בכירה – ורבות מהן טורחות לייח"צן את זה – בדרך כלל הן עדיין מיעוט, ולא מגיעות לכיסא המנכ"ל.ית. למה זה המצב? יש לכך סיבות רבות: כך, למשל, המחקר מראה שיש קיפאון מתמשך בחלקן של הנשים בלימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה, והנתון עומד על 28%, בעוד שביתר המקצועות הוא מגיע ל-40%. על פי הדו"ח, הנתון הזה לא השתנה בהרבה בשנים האחרונות. גם בבתי הספר התיכוניים, מספר הבנות שהולכות ללמוד חמש יחידות ומעלה בתחומי המדעים והטכנולוגיה נשאר סטטי כבר כמה שנים, ולא עולה. זה נכון גם בחינוך המקצועי, שם התחומים הטכנולוגיים נחשבים עוד יותר כתחומים "של בנים". הפערים בחינוך הם הסיבה העיקרית למיעוט נשים בתעשיית ההיי-טק. הם נובעים מהבניות חברתיות, אבל גם מהעדר הקצאת משאבים מספיקה כדי שתלמידות תיכון וסטודנטיות שרוצות ללמוד את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) יוכלו לעשות זאת. בתי ספר ומוסדות אקדמיים מוגבלים בתקציבים להקמת כיתות לימוד, גיוס מורים ובניית מעבדות שיאכלסו גם נשים. גבורתן והפעילות העצומה של נשים במלחמה עדיין לא מתורגמות לשיפור מעמדן במגזרים השונים, כולל בהיי-טק. הענף, שמהווה הקטר של המשק, צריך להוביל את הרכבת של מדינת ישראל גם בהקשר זה הקורונה ומצב החירום שהוכרז בעקבותיה העצימו את הגמישות של ארגונים לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק, והמצב הזה רלוונטי במידה רבה יותר לנשים, שלמרבה הצער, משימת חינוך הילדים עדיין נחשבת בחברה לכזאת שמוטלת עליהן יותר מאשר על הגברים. אבל הגמישות אינה מוחלטת, ונשים שרוצות לשלב בין עבודה בבית לעבודה במשרד עדיין נאלצות להתמודד עם חוסר התאמה של שעות עבודה במקומות שהנוכחות הפיזית נדרשת בהם, ובין חופשות בית הספר לימי החופשה המעטים שניתנים לעובדים.ות בישראל, מסגרות יקרות שעל ההורים לשלם עליהן כתוצאה מכך, ועוד אתגרי רווחה שפוליטיקאים מרבים להבטיח לפני בחירות, אבל לא עושים הרבה כדי לממש אותם במהלך הקדנציה. מה בעולם? מחקרים מראים שדווקא מדינות שנחשבות למובילות בשוויון בין נשים לגברים לא מצטיינות בשילוב נשים בענף ההיי-טק. כך, למשל, מחקר של הנציבות האירופית, שפורסם באוקטובר האחרון, מראה שבמרבית אזורי ההיי-טק במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה ומדינות סקנדינביה, שיעור הנשים בענף נמוך מאשר בישראל, ונע בין 27.5% ל-36%. לעומת זאת, דווקא בחלק ניכר ממדינות מזרח אירופה, השיעור גבוה מאשר בארץ, והדבר נכון גם בחלק מהערים בספרד, כולל ברצלונה. מחקר של חברת הייעוץ מק'ינזי ציטט יזמית סטארט-אפ מצליחה באמריקה הלטינית, שהתראיינה לאחד ממגזיני הפינטק ואמרה: "אני רוצה שהבנות שלי יגדלו בעולם שבו הן יכולות לחלום להיות מי שהן רוצות להיות, אבל אתה לא יכול לחלום על מה שאינך יכול לראות". נראה שהמשפט הזה אומר את הכול, או לפחות הרבה מאוד. השורה התחתונה: גבורתן והפעילות העצומה של נשים במלחמה עדיין לא מתורגמות לשיפור מעמדן במגזרים השונים, כולל בהיי-טק. הענף, שמהווה הקטר של המשק, צריך להוביל את הרכבת של מדינת ישראל גם בהקשר זה.

"כל נערה בת 18 צריכה להבין שהכול פתוח בפניה. עליה להאמין שהיא יכולה להצליח, וכל שנדרש הוא להעז ולא לפחד, ולא לחשוב 'לא אצליח'. כאשר הגברים הם המגדירים את הקופסה, לעתים יש צורך שנשים 'ישברו' אותה ויפעלו מחוץ לקופסה", כך אמרה נטלי קרמר, סמנכ"לית בכירה למוצרים, מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט. קרמר התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל יום האישה הבינלאומי, שחל מחר (ו'). לדבריה, "כדי להגדיל את היקף הנשים בהיי-טק בכלל ובפיתוח בפרט צריך טיפול רב מערכתי – של המדינה, החברות בענף והנשים עצמן. בצד החברות, דרוש גיוס אקטיבי של נשים – מה שלא היה קיים לפני 15 שנים, ובטח שלא לפני כן. כיום, כבר לא מספיק לומר 'הלב פתוח, נשים – היכנסו'. יש לחפש אותן ולפעול לגיוסן באופן אקטיבי, כשזה היעד המשולב בערכי ובחזון החברה. צריך לדאוג לכך לאורך שרשרת הגיוס, בראיונות ולאחר מכן, ביצירת סביבה טובה שתביא לשילוב של בית ועבודה". היא ציינה כי "עוד משהו שחברות יכולות לעשות הוא 'דווקא' לתת גם לגברים את המקום לצאת הביתה מוקדם כמה פעמים בשבוע, כי גם להם יש ילדים. קידום נשים משמעו גם לטפל בגברים". "כיוון שהמדינה, לצערי, לא פועלת מספיק בתחום, ענף ההיי-טק נוקט ביוזמות עצמאיות משלו לקידום נשים", אמרה קרמר. "כך, הקמנו, בצ'ק פוינט, מערך שיתופי פעולה לימודיים והדרכות עם עיריית תל אביב-יפו, שמקדם נשים, והן מהוות 50% מהלומדים.ות בו. כמו כן, יש לנו מרכז חינוך לסייבר, שאליו מגיעים 10,000 תלמידים ותלמידות בשנה". "חסרות רול מודליות, וצריך להביא נשים מצליחות לבתי הספר" "היבט חשוב שחסר הוא נשים שמהוות מודל הצלחה לנשים אחרות, רול מודליות", הוסיפה. "כמו כן, שוויון וצמצום הפערים המגדריים, כולל בתעסוקה בהיי-טק, מתחילים בחינוך ובשינוי תפיסתי. במערכת החינוך לא עושים מספיק כדי לקדם ולעודד ילדות ונערות להשתתף בלימודי מדעים. צריך פשוט להביא לבתי הספר עוד ועוד נשים מצליחות, היי-טקיסטיות, שתשתפנה את הצעירות בעבודתן". קרמר אמרה כי "צריך לגייס ולרתום נשים בכל אחד משלבי החיים שלהן – בבית הספר, בצבא ולאחר שחרורן מהשירות. יש לעודד אותן לעסוק בתחום ההיי-טק, ולהפיג את החששות שלהן מחוסר האיזון בין הפנאי לעבודה. מגפת הקורונה 'סייעה' לקדם את העבודה מרחוק, והיא הפכה לחלק מדפוס העבודה בעולם: ארגונים מבינים שאפשר לעבוד מכל מקום, העולם ההיברידי הוא הנורמלי החדש, ושילוב נשים בו יכול לסייע לא רק לקידום נשים בכלל, אלא לקידום לנשים מהפריפריה בפרט". היא ציינה כי "תפיסתית, יש לשדר לנשים שלא צריך לקבל את הכללים ה-'גבריים': להסביר להן מדוע עליהן ליטול קרדיט על עשייתן והצלחותיהן, ולא רק להציג זאת כהצלחה קבוצתית". מה קורה בצ'ק פוינט בהקשר זה? קרמר: "אני מובילה תוכנית מנטוריות נשים למען נשים, שנקראת Check Point women mentoring program. התוכנית מחברת בין נשים שונות בארגון הפיתוח שלנו במשך כמה חודשים. העובדות זוכות למנטורינג צמוד מנשים בכירות, משתתפות יחד בהרצאות, חולקות אתגרים ופתרונות מקצועיים, מעלות דילמות אישיות ומקיימות שיח פתוח על המשמעות של להיות אישה קרייריסטית ומצליחה ב-2024. כמעט מחצית מההנהלה הבכירה בצ'ק פוינט מורכבת מנשים. הן מנהלות קרוב ל-80% מהעובדים שלנו. יש בארגון יוזמות רבות של נשים, שבוחרות להעצים נשים אחרות, על ידי קיום מפגשים ומיט-אפים להעצמה נשית, תחת הכותרת 'הכירי את הקוד שבך'. יש גם מפגשי ג'וניוריות ו-ועידת ESG, שנפגשת בצורה קבועה ודנה כיצד אפשר לשפר את הגיוון ולהעלות את מספרי הנשים בארגון. לרגל יום האישה נקיים מפגש העצמה נשית שמורכב מעובדות צ'ק פוינט. בנוסף, החברה תארח בשבוע הבא את ארגון ProWoman לכנס מנהיגות נשית בזמן משבר, שבמסגרתו אשתף כיצד המנהיגות הנשית באה לידי ביטוי בצ'ק פוינט. במפגש ישתתפו עדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל, איריס חיים, אימא של החטוף יותם חיים ז"ל, שהצליח להימלט משבי החמאס ונהרג על ידי חיילי צה"ל, וליאור סמק, מקימת חמ"ל חיבורים". איך את מסכמת את המסר שלך? "יש לשדר לנשים שעליהן להעז יותר, שהן צריכות הרבה יותר תעוזה. חשוב שנשים ייחשפו לנשים ששילבו קריירה עם חיי משפחה באופן מוצלח. קרוב ל-80% מעובדי.ות צ'ק פוינט מנוהלים.ות על ידי נשים, ואין כל סיבה שהמצב לא יהיה כך גם בחברות אחרות".

"אני מאמינה מאוד בנשים הפועלות בקרנות הון סיכון: נשים מקדישות יותר תשומת לב לנשים, וזה בהכרח מפתח לקידום נשים בתעשיית ההיי-טק בכלל. הימצאותן של נשים בעמדות מפתח מביאה נקודת מבט אחרת, עתירה באינטליגנציה רגשית, יצירתיות וחדשנות. אני מאמינה שלמנהיגות נשית יש חשיבות וערך עצום. בדרך זו תיבנה נקודת מבט רחבה יותר ושונה ממה שיש היום, וזה יעשה טוב לא רק לקרנות, אלא לכלל הענף", כך אמרה גל אביטל, מובילת שותפויות ופיתוח עסקי ב-M12, קרן ההון-סיכון של מיקרוסופט (Microsoft). אביטל עוסקת בתפקידים שונים בעולם קרנות ההון-סיכון והיזמות זה יותר מעשור, ומזה שלוש שנים היא מכהנת בתפקידה הנוכחי. אביטל בת ה-37, היא גם אמא לאיתן בן 5, ולדניאל ונעמי, בנות השנה וחצי. בן זוגה, עידן מגידיש, 39, הוא מנהל אתרי המו"פ של לייטריקס (Lightricks) בחיפה ובבאר שבע. גל אביטל צוללת. צילום: פרטי "מגיל צעיר", סיפרה אביטל, "אני פועלת כדי להצליח בתחומים שנתפשים כתחומי עיסוק גבריים. אני מאמינה שאפשר להצליח ולהצטיין – גם במקומות בהן אין נשים רבות, כל עוד יש לך תשוקה לדבר. כך למשל, אני מדריכת צלילה: גרתי בתאילנד שלוש שנים והתאהבתי בתחום, שימשתי מדריכת צלילה ספורטיבית, ועסקתי בצלילות אקסטרים טכניות – לעומק של 100 מטרים – וצלילות במערות". "כשהגעתי לעולם היזמות", ציינה אביטל, "ידעתי שזה עולם שלא מאד אוהד נשים, אך הדבר לא הרתיע אותי. כך גם פעלתי כשהצטרפתי לעולם קרנות ההון סיכון". כיום אביטל עובדת ב-מיקרוסופט, אחת מחברות ההיי-טק היחידות בארץ, שבראשן עומדת אישה, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. "השתתפתי ב-SHESHE", אמרה. "זו תוכנית המנטורינג לנשים של מטא (Meta). התוכנית פועלת בארץ זה שבע שנים, ומחברת נשים מוכשרות ושאפתניות בתפקידי ביניים עם נשים מובילות בכל התעשיות – כדי לבנות קשרים שיעצימו אותן מקצועית ואישית. פגשתי רשת מדהימה של נשים בכירות ורבות השראה, ונוצר קשר מיוחד עם המנטורית שלי, דנה עזריאלי. גם מיקרוסופט יוזמת תוכניות חינוך ומנטורינג עבור נשים במקצועות הטכנולוגיה, כמו גם עבור ילדות ונערות". יזמות כדי לסייע לחולי ומחלימי סרטן בקשה לפטור ממס לחולים ומחלימים מסרטן. יוזמת 'גל ירוק' של גל אביטל ועידן מגידיש. צילום: לכידת מסך מאתר היוזמה "לפני ארבע שנים, מיד אחר פרוץ הקורונה, הנקתי את איתן, בני הבכור, וגיליתי גוש, שבמהרה אובחן כסרטן שד אגרסיבי. לצד כל המאבקים הרפואיים, הקשים בפני עצמם, גילינו, בן זוגי, עידן, ואני, כי בפני החולה ובני משפחתו.ה נפתחת עוד חזית: ההתמודדות עם הבירוקרטיה. לכן פצחנו ביוזמה המסייעת לחולי.ות סרטן למצות את הזכויות המגיעות להם.ן למול משרדי הממשלה", אמרה אביטל. "יוזמת 'גל ירוק' מסייעת לחולי סרטן למצות את זכויותיהם למול משרדי ממשלה", סיפרה. "קידמנו בנייה של טופס דיגיטלי שמאפשר לחולי סרטן לקבל את ההטבות וההקלות המגיעות להם מהרשויות בתוך עשרה ימים לכל היותר. מדובר בפתרון טכנולוגי שמקל על אלפי חולי סרטן את ההתמודדות עם המחלה. כבר סייענו ליותר מ-4,000 חולי וחולות סרטן". חלאסרטן היא עמותה התומכת בקהילה של צעירים בין הגילאים 18 ועד 44, המתמודדים עם סרטן והאתגרים הייחודים לקבוצת גיל זו. אביטל, על אף שלל עיסוקיה, מוצאת זמן ללוות מתמודדות עם סרטן השד. בתוך חלאסרטן, הקימו מגידיש ואביטל את תוכנית חלאס-טק בשיתוף עם מטא, גוגל, לייטריקס, מקאן דיגיטל ומיקרוסופט. חלאס-טק נועדה לחשוף מחלימים ומחלימות לעולם ההיי-טק, להעניק להם כלים דיגיטליים ולהרחיב את ההבנה שלהם בעולמות היצירה ועריכת התוכן, ושיווק דיגיטלי". המחזור הבא של חלאס-טק ייפתח במאי הקרוב. לדברי אביטל, "אני מאוד אוהבת להיות ביצירה ובהתפתחות כל הזמן, ומשלבת בעשייה שלי גם יוזמות חברתיות: גל ירוק, חלאסטק ו-Tech4Cancer – יוזמה חדשה לשילוב מומחים מההיי-טק לשם קידום מחקר הסרטן". "אני מאמינה גדולה בערבות הדדית, ומלווה נשים המעוניינות להיכנס להיי-טק בכלל ולתחום של קרנות הון סיכון, בפרט", סיכמה אביטל. "כיום יש התקדמות בשיח המגדרי והוא יותר שוויוני – ועדיין, נשים נמצאות במיעוט בענף ההיי-טק ובתחום ההון-סיכון. עם יותר כמות נגיע ליותר איכות נשית – עם יותר נשים בעמדות מפתח, בדירקטוריונים ובתפקידי ניהול בכירים. כך יורגש הערך המוסף של הגיוון, היצירתיות והחדשנות".

"אין להניח שרק מפני שארגון היה קורבן למתקפת סייבר, הוא למד את הלקח ולכן לא יותקף שוב, או שהסיכויים שתקיפה חוזרת נגדו תצליח נמוכים. בהרבה מקרים, ההאקרים חוזרים למקום האירוע, ושוב מוצאים את הקורבן שלהם לא מוכן. יתרה מזאת, במקרים מסוימים, רמת אבטחת הסייבר של הארגון דווקא יורדת אחרי שהוא חווה אירוע סייבר", כך אמר סינדי גוטסמן, מנכ"ל פינסק אינוביישן לאב. גוטסמן דיבר ב-Devcon & Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים – כנס שנערך אתמול (ד') בבורסה לניירות ערך בתל אביב. פינסק אינוביישן לאב היא זרוע משותפת של החברות אנל X ומאסטרקארד, שעובדת עם סטארט-אפים בתחילה דרכם, תוך שיתוף פעולה עם האקו-סיסטם. היא מחפשת חברות בין היתר בעולמות אבטחת הסייבר, אבטחת הדיגיטל, ההצפנה, האותנטיקציה, הבינה המלאכותית, פלטפורמות התשלומים וההכללה הפיננסית, ומשקיעה לכל היותר בחמישה סטארט-אפים בשנה. גוטסמן דיבר על יחידת הסייבר והמודיעין העסקי של מסטרקארד ואמר כי היא "בונה אבטחת סייבר למוצרים של החברה, מנטרת מתקפות אצל לקוחות שלנו, מונעת אותן ואם הן כבר קורות – מטפלת בהן". הוא הציג כמה נתונים אודות העלויות של מתקפות הסייבר: העלות הגלובלית של מתקפות הסייבר, יחד עם הירידה בהכנסות שהן מביאות, צפויה להגיע עד השנה הבאה, על פי הערכות, ל-10.5 טריליון דולר; הסכום הממוצע לארגון של דליפת הדאטה ממנו כתוצאה ממתקפת סייבר עומד על 4.2 מיליון דולר – הנתון הגבוה ביותר ב-17 השנים האחרונות; העלות הכוללת של מתקפות הכופרה צפויה להגיע עד 2031 ל-265 מיליארד דולר; וחל זינוק של 79% בעלויות של הונאות (שזוהו), לסך כולל של 24 מיליארד דולר. "לשחק הגנה, אבל לחשוב התקפה" בהמשך הציג גוטסמן מסקנות מניתוח מתקפות כופרה שריסק רקון (RiskRecon), שמסטרקארד רכשה, ערכה על שבע השנים האחרונות, ובראשן ש-"חברות שיש להן היגיינת סייבר טובה עושות יותר עסקים. אפשר לראות את טביעת הרגל הסייברית של ארגונים ולקשור מזה לכמות העסקים שהם עושים. כמו כן, הסיכון של חברות עם היגיינת סייבר טובה להיות קורבן למתקפות קטן בחצי מהממוצע. עם זאת, יש לציין שלא כל המגזרים נמצאים על הכוונת של ההאקרים, או מטורגטים על ידם, באותה המידה ובאותה התדירות. כך, לארגונים ממגזרים כגון הבריאות, החינוך והממשלה יש סיכון של יותר מפי שניים לחטוף מתקפת סייבר מאשר לארגונים ממגזרים אחרים. לכן, לא כל הספקים שווים בהקשר זה, צריך להסתכל על הספק מהפריזמה של מאיזה מגזר הוא מגיע ועם ארגונים מאילו מגזרים הוא עובד". גוטסמן קינח עם המלצות לארגונים איך "לשרוד" אל מול איומי הסייבר השונים, ובעיקר הכופרות: "להכין תוכנית גיבוי והתאוששות מאסון אפקטיבית; להיות מוכנים לאירועים, עם תוכנית מסודרת להתמודדות עם מתקפות כופרה; להדריך את העובדים כיצד לזהות מיילים החשודים כפישינג ומה לעשות במקרים כאלה; להעלות לאינטרנט רק שירותים מורשים ועם אבטחת סייבר מהודקת; להקפיד להתקין טלאי אבטחה עדכניים של תוכנות; לעשות ככל הניתן כדי למנוע מנוזקות 'לרוץ' על מכשירים שונים בארגון; ולשחק הגנה, אבל לחשוב התקפה".

מהנדס של מיקרוסופט פנה באחרונה במכתבים ליו"רית וועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, לינה קאן, ולדירקטוריון החברה. בפניות אלו התריע המהנדס כי בבדיקות שערך למחולל האימג'ים של החברה, Copilot Designer שמו, הוא גילה כי הכלי מייצר תמונות אלימות ומיניות מדי. המכתבים נצפו על ידי CNBC, שדיווחה על הפרשה בהרחבה. שיין ג'ונס, חוקר AI שעובד במיקרוסופט מזה שש שנים, כיום כמנהל הנדסת תוכנה ראשי במטה החברה ברדמונד שבוושינגטון, העלה באחרונה את חששותיו הרציניים לגבי מחולל הטקסט-לתמונה של הענקית – Copilot Designer, המבוסס על טכנולוגיה שפיתחה השותפה העסקית של מיקרוסופט, OpenAI. לדבריו, הוא בחן את פעולת מחולל התמונות מבוסס ה-AI בזמנו הפנוי, ונחשף לממצאים חמורים, עליהם התריע, לדבריו, שוב ושוב בפני המעסיקה העוצמתית שלו – אך לשווא. ג'ונס סיפר ל-CNBC ולבלומברג על התוכן המדאיג שנתקל בו בזמן שפעל בהתנדבות כדי לבדוק את נקודות התורפה של הכלי. עם זאת, לדברי ג'ונס, מיקרוסופט לא התייחסה מספיק להתרעותיו ובעיקר לא בחרה לעצור את השימוש הפתוח בכלי, או ליישם אמצעי הגנה שישנה את התנהלותו הבעיתית, שג'ונס חשף לכאורה. החברה אפילו לא ערכה בחנות האפלקציות לאנדרואיד, כך ציין, שינוי בהגדרת המוצר שלה לכזה שמתאים למבוגרים בלבד. במקום לנקוט בפעולה, מיקרוסופט הפנתה את ג'ונס לדווח על הבעיה ל-OpenAI, החוקרת שעומדת מאחורי מודל ה-DALL-E שעל בסיסו פועל ה-Copilot Designer. ואז, כך טען ג'ונס, גם OpenAI – לא הגיבה לאזהרותיו כלל. חשף את הממצאים ציבורית אבל גם זה לא עזר בניסיון להתריע בפני הציבור על הבעיות שמצא בכלי ה-GenAI הפופולרי של מיקרוסופט, ג'ונס נקט בצעדים דרסטיים יותר ויותר. הוא פרסם מכתב פתוח בלינקדאין, ובו פנה ל-OpenAI והתריע ציבורית על שגילה, אבל הצוות המשפטי של מיקרוסופט הורה לו להסיר את במכתבו ליו"רית ה-FTC, קאן, הצהיר ג'ונס כי מיקרוסופט ו-OpenAI יודעות אודות הבעיות שבהן נתקל לפחות מאז אוקטובר, ועם זאת הן "המשיכו לשווק את המוצר לכל אחד, בכל מקום ובכל מכשיר". ג'ונס התריע שהכלי ימשיך להיות מוצע למשתמשים, אפילו בלי סייגים על התוצרים הבעייתיים שלו, אלא אם ה-FTC תתערב בפרשה. ג'ונס גם עדכן את ה-FTC כי ה-Copilot Designer משווק כיום כבטוח לילדים, אך בפועל הוא "מחולל באופן אקראי דימויים בלתי הולמים של נשים כאובייקט מיני, בחלק מהתמונות שהוא יוצר". אם היא לא תתערב העניין לא יטופל? לינה קאן, יו"ר ה-FTC. צילום: מתוך אתרה של קאן המהנדס הזהיר את קאן וה-FTC שכלי ה-GenAI, המיומן ביצירת תמונות, יכול לשמש גם ליצירת "תוכן מזיק במגוון קטגוריות אחרות, כולל: הטיה פוליטית, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים בקרב קטינים", כמו גם לעשות "שימוש לרעה בסימנים מסחריים וזכויות יוצרים של תאגידים, ובתיאוריות קונספירציה ודת", וזאת רק אם להזכיר חלק מהתופעות הכרוכות בהפעלת הכלי, לדבריו. במכתב נפרד הפציר ג'ונס במועצת המנהלים של מיקרוסופט לחקור את קבלת החלטות ה-AI בחברה ולבצע "סקירה עצמאית של תהליכי הדיווח האחראים על תקריות בינה מלאכותית של מיקרוסופט". ג'ונס ציין כי הוא מאמין שהדבר הכרחי, לנוכח "כישלון מאמצי יוצאי הדופן לנסות להעלות את הנושא הזה באופן פנימי", שכללו דיווח ישירות הן ליחידת מיקרוסופט האמונה על בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI) והן ל"הנהלה הבכירה האחראית על Copilot Designer". דובר של מיקרוסופט לא עדכן את התקשורת העולמית האם החברה כבר נוקטת כעת בצעדים לסינון התמונות שמייצר ה-Copilot Designer שלה – אם לאו. עם זאת, דיווחים במדיה אודות ניסיונות שבוצעו לשכפל את ההנחיות (הפרומפטים) שהניבו כמה מהתמונות הפרובלמטיות ושותפו על ידי ג'ונס – יצרו הודעות שגיאה. דובר מיקרוסופט מסר מטעמה את ההצהרה הבאה: "אנו מחויבים לתת מענה לכל דאגה שיש לעובדים בהתאם למדיניות החברה שלנו, ומעריכים את המאמץ של העובד בלימוד ובדיקת הטכנולוגיה העדכנית ביותר שלנו כדי לשפר עוד יותר את הבטיחות שלה. בעבור בכשלי בטיחות או חששות שיכולים להיות להם השפעה אפשרית על השירותים שלנו או השותפים שלנו, הקמנו כלי משוב למשתמשים בתוך המוצר, וערוצי דיווח פנימיים חזקים כדי לחקור כראוי, לתעדף ולתקן כל בעיה – שהמלצנו שהעובד ישתמש בהם על מנת שנוכל לאמת ולבדוק את החששות שלו. גם קיימנו פגישות של צוות הנהגת המוצר עם מחלק הבינה המלאכותית האחראית שלנו, כדי לסקור את הדו"חות הללו, ואנו משלבים משוב זה באופן רציף, כדי לחזק את מערכת הבטיחות הקיימת שלנו". ה-FTC אישרה כי אכן הפנייה של ג'ונס התקבלה אצלה, אך לא הגיבה לפרשה. גם OpenAI לא הייתה מעוניינת למסור בעניין זה תגובה לתקשורת.

"ישנם מקומות וארגונים שבהם הפער המגדרי קטן יותר. הדרך לצמצום הפער הזה היא תרבות המנכיחה מודלים לחיקוי, Role Model. זה מאוד חשוב, כי הוא משקף בפני ילדות ונערות מצב שבו הן רואות בצמרת נשים מובילות, ועשוי להשפיע עליהן לחיוב", כך אמרה תת-אלוף יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר. תא"ל גרוסמן התראיינה לאנשים ומחשבים לכבוד יום האישה הבינלאומי, החל מחר (ו'). תא"ל גרוסמן עומדת בראש גוף המונה אלפי חיילים וחיילות, שבו הפער המגדרי קטן יותר בהשוואה לארגונים אזרחיים, עם ריבוי נשים בתפקידי מפתח, גם בדרגי הביניים והפיקוד הבכיר: ארבע קצינות בדרגת אלוף משנה, עשרות קצינות בדרגת סגן-אלוף, ומאות קצינות זוטרות. "באחרונה נערכנו לקראת טקס מצטייני הרמטכ"ל ומצטייני ראש האגף", סיפרה, "והייתי גאה מהתמהיל המגדרי: רבים מהמצטיינים הן בכלל מצטיינות. לכן יש לעודד נשים וגברים כאחד. יש בצמרת לא מעט נשים, וצריך לשדר לנשים הצעירות, כי ניתן לשלב בנייה של קריירה בתפקיד מורכב – עם החיים שמעבר". "עמדתי בעבר בראש מיזם She Shark – פיתוח המנהיגות הנשית הטכנולוגית בישראל בכלל ובצה"ל בפרט", אמרה מפקדת לוטם, "וכמו במיזמים נוספים, פעלנו לייצר מקום המעניק את מרב ההזדמנויות והכלים כדי שנשים תגענה לתפקידים בכירים, ושהן יצליחו בהם". "יש משהו במדי הצבא", הסבירה, "הגורם לכך שכולם נראים אותו הדבר, והמבטל חלק מהשוני. מעבר לסיפוק ולגאווה, אין בעשייה בלוטם משהו ששונה עבור נשים. גם כשמגיעים לתקשוב מועמדים לגיוס בלא ידע מוקדם, ניתן להשלים פערים שנוצרו במערכת החינוך ולהכניס לשירות הצבאי יותר נשים מקצועניות, וכך גם אצלנו – לתוכנית הליבה שלנו,' אלפא'. יש מקום לכולן". "בלוטם – יחידת הדיגיטל והמידע של צה"ל", אמרה, "התפקוד, השותפות, היזמות המבצעית ויכולת ההכלה של כלל הנשים בתקשוב – מסייעת. זה ניכר גם בשטח, עם הרבה יותר קשר"גיות (מפקדות גדוד קשר, מנמ"ריות – י.ה.), פרמדיקיות ועוד. 'חרבות ברזל' זו מלחמה ארוכה ביותר – ותרומת הנשים בצבא למלחמה היא אדירה". האם חשת אפליה על רקע מגדרי? "לא, בכלל לא".

אתמול (ד') נעצר מהנדס לשעבר בגוגל, ליאון דינג, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על גניבת סודות מסחריים הקשורים לתוכנה ולחומרה של שבב ה-AI של גוגל. לדברי התביעה, "דינג גנב מגוגל יותר מ-500 קבצים חסויים, המכילים סודות מסחריים של בינה מלאכותית תוך כדי עבודה חשאית עבור חברות סיניות, שמנסות להשיג יתרון במרוץ של טכנולוגיית ה-AI". לפי כתב האישום, דינג נשכר על ידי גוגל ב-2019 והיה מעורב בפיתוח התוכנה שנפרסה במרכזי מחשוב העל של גוגל. על פי החשד, הוא החל להעלות מידע סודי של גוגל לחשבון ענן אישי שלו בין מאי 2022 למאי 2023. הקבצים שנגנבו קשורים לתשתית החומרה ולפלטפורמת התוכנה, המאפשרת למרכזי מחשוב העל של גוגל לאמן דגמי AI גדולים באמצעות למידת מכונה. ביוני 2022 הוצע לדינג תפקיד מנהל הטכנולוגיות של חברה סינית בשם Rongshu, וזמן מה לפני מאי 2023  הוא גם הקים חברה משלו בסין בשם Zhisuan וכינה את עצמו מנכ"ל. לפי כתב האישום, דינג מעולם לא הודיע ​​לגוגל על ​​השתייכותו לשתי החברות האלה. לאחר שדינג התפטר מגוגל בדצמבר 2023, חקרה גוגל את היסטוריית הפעילות שלו ברשת וגילתה את ההעלאות הלא מורשות שלו ממאי 2022 עד מאי 2023. "לאחר חקירה, גילינו שהעובד הזה גנב מסמכים רבים, והפנינו את המקרה במהירות לרשויות אכיפת החוק", אמר דובר גוגל, חוסה קסטנדה, והוסיף, כי "יש לנו אמצעי הגנה קפדניים כדי למנוע גניבה של המידע המסחרי והסודות המסחריים הסודיים שלנו". דינג צפוי לעונש מקסימלי של 10 שנות מאסר וקנס של עד 250,000 דולר עבור כל סעיף, אם יורשע.