החמאס בנה מאגר מידע ענק על אלפי חיילים וקרוביהם. הדו"חות הרבים שבהם נמצא המידע שהיה כלול במאגר דלפו לרשת. הם מרוכזים בכמה תיקיות ומסתובבים ברשת מזה כמה חודשים. לפני שבוע הם פורסמו מחדש על ידי ארגון הדלפות בינלאומי, שחלק אותם עם קבוצת עיתונאים בינלאומיים, בהובלת גוף התחקירים Paper Trail Media, די צייט הגרמני, דר שטנדרט האוסטרי והארץ הישראלי. המניע לדו"חות מופיע על השער שלהם: "נקמה על רצח הילדים בעזה". הם כוללים את שמו המלא של החייל, היחידה שלו, מספר הטלפון נייד, כתובת המייל, מספר הרכב, חשבונות הרשת, שמות בני משפחה וחברים, ובחלק מהמקרים גם סיסמאות, מספרי אשראי ופרטי חשבון בנק. הדו"חות הורכבו משילוב של מידע שדלף מאתר שאינו צה"לי עם מידע גלוי מהרשתות החברתיות ונתונים מדליפות קודמות. הם הופקו באמצעות כלי בשם פרופיילר – תוכנה שמאפשרת לאסוף, להצליב ולהתיך מודיעין ממקורות גלויים, ליצירת דו"חות על יעדים מודיעיניים. כך נאסף מידע אישי רגיש על אלפי בעלי תפקידים בצבא. "ההדלפה מדגימה את היכולות המודיעיניות של החמאס" אף שמקור ההדלפה אינו ברור, נכתב בהארץ, מומחים אמרו לעיתון כי "היא מדגימה את היכולות המודיעיניות של החמאס. הדו"חות חושפים את אלפי החיילים לשלל סכנות – מנקמה ורדיפה ברשת, דרך טרגוט מודיעיני מתקדם ועד לחשיפה לתביעות משפטיות בחו"ל". הדו"חות הופקו אחרי ה-7 באוקטובר, אך המידע הגולמי שבאמצעותם הם הורכבו ישן יותר. לא ברור מי הדליף את הדו"חות באופן מרוכז לרשת, אולם הם זמינים בערוצי האקרים בטלגרם כבר מדצמבר. חלק מהמידע נלקח, ככל הנראה, מפריצה לרשת מכללות עתיד, שמציעה קורסים טכנולוגיים, ומספקת לצה"ל ומערכת הביטחון השתלמויות שונות. במאי אשתקד הותקפו שרתי המכללה על ידי האקרים איראנים, שחדרו אליהם והציעו את המידע שנגנב למכירה. בזמנו זו הייתה פריצה אחת מני רבות של האקרים לא מוכרים ליעד לא רגיש. מאז, וביתר שאת מפרוץ המלחמה, אירעו עשרות מקרים דומים. צה"ל מסר בתגובה להארץ כי הוא "פועל נגד ארגון הטרור חמאס בכל החזיתות והזירות. בשנים האחרונות סוכלו מספר ניסיונות של החמאס לאסוף מידע על צה"ל וחייליו. צה"ל מודע לאירוע המדובר והוא טופל לפני כמה חודשים".

בפרק השלישי בסדרת הפודקאסטים על בינה מלאכותית, במסגרת פודקאסט אנשים ומחשבים, מדבר יואב אבנשטיין, מנכ"ל Axitrack.AI, ויועץ ומומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, על מהפכת ה-GPT, שהציפה את טרנד הבינה המלאכותית היוצרת. "עכשיו, אחרי שאווירת ההתלהבת נרגעה, הנה כמה דברים שצריך לדעת ולפעול בהתאם", אמר. על מה נדבר היום? אבנשטיין: "מהפכת ה-GPT היא מהפכה מטורפת, שהפכה להיות ויראלית בעקבות הפריצה של הכלים של OpenAI, שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים. אבל רבים לא יודעים שמדובר במוצר אחד מתוך פורטפוליו ויש עוד מוצרים, וברמה העקרונית, הטכנולוגיה לא חדשה. בינה מלאכותית היא דבר שעושים כבר הרבה שנים. איפה החידוש? החידוש הוא בכך שהחברה ידעה לקחת תחום מחקרי ולהנגיש אותו באמצעות ממשק משתמש בצורה הכי פשוטה, שנמצאת כמעט בכל בית, והיא ממשיכה לפתח עוד ועוד אפשרויות". אז מה אנחנו צריכים לדעת עוד? "אחרי ההייפ הגדול, כולם כיום קצת יותר מפוכחים, ואנחנו רואים שיש לכך השפעה בתחומים רבים כמו חינוך, בריאות ושוק העבודה. מדברים הרבה על כך שהבינה המלאכותית תחליף אנשים או לא, אבל היא גם מייצרת המון תפקידים חדשים. הבדיחה אומרת שה-AI לא תחליף רואה חשבון, אבל מקומות עבודה לא יעסיקו רואה חשבון שלא יודע להשתמש ב-AI. מהצד השני, כבר מתחילים לזהות אתגרים כמו זכויות יוצרים על מידע שה-ChatGPT מספק, ומשתמשים מבינים שאנחנו נמצאים בשלב שבו צריך להסתכל על הכלים האלה במבט ביקורתי. זה נכון לא רק לגבי החברות שמפתחות את הכלים האלה, אלא גם למי שמטמיע אותם". איך הוא אחראי? "אם אתה מפתח ומטמיע פתרונות מבוססי AI, אתה אחראי לתוכן המוצר, מעבר לאחריות של היצרן. אם חברה רוצה לקבל הסמכה ויש לה פתרונות בינה מלאכותית, היא אחראית גם לכל מה שהרגולציה מחייבת, אף על פי שהיא צד שלישי. זו נקודה שרבים עדיין לא מפנימים. אסור לחשוב שאם רכשת רישיון או הטמעת כלי AI – אתה פטור מאחריות כוללת. היצרן אחראי למוצר אבל לא למה שאתה עושה אתו. בדיוק כמו שלא תתבע את מיקרוסופט בגלל יישום של וורד או אופיס שאתה מטמיע. ב-AI יש את הדוגמה הפופולרית של סכנת הטיה מגדרית, שעלולה להגיע עד כדי הפרת זכויות יסוד. זוהי נקודה שהטכנולוגיה לא נתנה לה מענה מושלם ולכן אתה, כחברה או כמפתח, חייב להיות מודע לזה". מה קורה בפועל בעולם? "הצורך במודעות לאחריות ובבדיקות קפדניות לא קשור רק לבינה המלאכותית. יש יותר ויותר דוגמאות של חברות, חלקן גדולות, שבגלל התחרות רוצות להיות ראשונות, והן ממהרות לשחרר כלים או פתרונות בלי לבדוק בצורה רחבה. או אז הן נאלצות להוריד את הכלי, כי הוא לא תפקד, או שגילו בדיעבד שהוא לא עומד בתקנים וברגולציה. בקורסים שאני מלמד אני מראה את הפער בין מחיר המניה של חברה ברגע שהיא מכריזה על מוצר חדש מהפכני, ועד לשלב שבו היא מורידה אותו ויש כבר דרישה לפטר את המנכ"ל. הלקח הוא פשוט: תבדקו היטב לפני שאתם מעבירים משהו ללקוח".

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, הודיע אמש (א') ​שהוא פורש מהמירוץ לנשיאות, ועשה זאת במכתב שפורסם בחשבון ה-X שלו, ושבו פנה ל-"חברי האמריקנים". ההודעה על הנטישה המאוחרת את המירוץ הסעירה רבים בעולם, והמדיה החברתית התמלאה באינספור תגובות, שכללו תודות, ברכות ושמחה, וכמובן התייחסות גם למועמדת האלטרנטיבית, שביידן הביע את תמיכתו בה, סגניתו קמלה האריס. pic.twitter.com/RMIRvlSOYw — Joe Biden (@JoeBiden) July 21, 2024 My fellow Democrats, I have decided not to accept the nomination and to focus all my energies on my duties as President for the remainder of my term. My very first decision as the party nominee in 2020 was to pick Kamala Harris as my Vice President. And it’s been the best… pic.twitter.com/x8DnvuImJV — Joe Biden (@JoeBiden) July 21, 2024 גם כמה מבכירי הטכנולוגיה האמריקנים התייחסו במדיה החברתית לפרישת הנשיא המכהן מריצה בבחירות הבאות. מי ש"מכסח" את ביידן כמעט מיום היבחרו ומאמין בגישה הפוכה מזו של הדמוקרטים ושל הנשיא הנוכחי לניהול המדינה הוא כמובן אילון מאסק, הידוע כפעיל ומטריל פוליטית. מאסק, אשר גם מזוהה, לפחות על פניו, עם הצד הימני של המפה הפוליטית האמריקנית, מצא בפרישת ביידן הרבה מקור להומור.  הכוח המניע מאחורי חברות הענק X, SpaceX, טסלה, ואחרות, הרבה להגיב מאז אמש על פרישת ביידן ועשה זאת במספר ציוצים וריטוויטים. באחד מהם, למשל, פיזר אימוג'ים של סמיילי צוחק על פוסט ציני שטען כי ג'יל ביידן, רעיית הנשיא, היא זו שלמעשה "פרשה מהמירוץ". ???????? https://t.co/6U7TpnhcMp — Elon Musk (@elonmusk) July 21, 2024 בין שלל הציוצים, בריטוויט מלפנות בוקר (שעון ישראל), התייחס מאסק למועמדת האופציונלית הבולטת להחלפת ביידן כנציגת המפלגה הדמוקרטית בבחירות 2024, האריס. הוא צייץ מחדש פוסט משנת 2022, בו האריס מתועדת עם מסיכת קורונה. כותב — Elon Musk (@elonmusk) July 22, 2024 בהמשך צייץ מאסק מחדש פוסט מזלזל נוסף של חשבון שמאוד קרוב לליבו בשם DogeDesigner, בו נכתב: "עדיין לא מאמין שהם חיכו ליום הגלידה הלאומי כדי לתת לביידן לפרוש". מאסק כתב בלוווית הציוץ מחדש: "העיתוי (של הפרישה – ג"פ) היה מושלם". יצוין כי מאסק הודיע לפני שבוע, מיד לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל שבוצע כלפי המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, על כוונתו לבחור ולתמוך בנשיא לשעבר בבחירות הקרובות. "אני תומך לחלוטין בנשיא טראמפ ומקווה להחלמתו המהירה", צייץ מאסק ב-X מיד לאחר האירוע המטלטל. Joe Biden has devoted his lifetime to public service and today’s announcement is another example of that commitment. I want to thank him for everything he has accomplished and for his ongoing service between now and inauguration day. Microsoft looks forward to working with his… — Brad Smith (@BradSmi) July 21, 2024 "מנהיג שפועל מתוך מחשבה על האינטרסים של אמריקה" בראד סמית', נשיא וסגן יו"ר מיקרוסופט, פרסם ב-X תגובה בה ציין כי ביידן "הקדיש את חייו לשירות הציבור" וטען שההכרזה על הפרישה כעת היא "עוד דוגמה למחויבות הזו". סמית' המשיך וכתב: "אני רוצה להודות לו על כל מה שהשיג ועל שירותו שימשך מעכשיו עד יום ההשבעה. מיקרוסופט מצפה לעבוד עם הממשל שלו במשך החודשים הנותרים של כהונתו". Read our new cover story on Joe Biden's decision to withdraw from the 2024 presidential race: https://t.co/RoiflsQi2H The cover at left was published on July 21; the one at right was published digitally June 28, the day after the first presidential debate. pic.twitter.com/hNFOhl1ZqR — TIME (@TIME) July 21, 2024 מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, שיתף קישור בחשבון ה-X שלו, לכתבת השער של הטיים מגזין אשר עסקה בפרישתו של ביידן מהבחירות ושתמונת השער שלה ושל המגזין מראה את האריס נכנסת לתמונה כשביידן יוצא ממנה. בשבוע שעבר איחל בניוף "החלמה מלאה ומהירה לנשיא טראמפ", בעקבות ניסיון ההתנקשות הכושל בו, והוסיף: "ירפא גופו, תרגע נפשו ותנוחם נפשו. יתברך בכוח ובאומץ ויחזור לבריאות במהרה. אין בארצנו מקום לאלימות פוליטית". סר ריצ'רד ברנסון, איל העסקים הבריטי שעומד מאחורי וירג'ין גרופ, בחר גם הוא ב-X כדי להתייחס להחלטת ביידן, וציין כי הבחירה הייתה "החלטה חכמה ועקרונית של אדם חכם ועקרוני". לדבריו בחירה זו "נותנת את ההזדמנות לדור הבא להניע את אמריקה והאנושות קדימה". לפי הביזנס אינסיידר, מוקדם יותר החודש כתב ברנסון באתר האינטרנט של וירג'ין ש-"עכשיו הזמן שהוא צריך לשקול מה עומד על כף המאזניים ולפרוש מעוד ריצה". לדבריו אז, ביידן "עדיין יכול לעשות טוב עצום בעולם". Joe Biden is a leader who acts with the best interests of America in mind. Not seeking re-election is one of the most selfless acts we’ve seen from a politician in modern American history. This is what’s right for our country—and our democratic future. — Reid Hoffman (@reidhoffman) July 21, 2024 ריד הופמן, מייסד שותף ויו"ר של לינקדאין, שיתף ב-X את השקפתו על הפרישה במספר ציוצים, בהם כתב בין השאר כי ביידן הוא "מנהיג שפועל מתוך מחשבה על האינטרסים של אמריקה". הוא המשיך וציין כי "לא לחפש בחירה מחדש הוא אחד המעשים הכי חסרי אנוכיות שראינו מפוליטיקאי בהיסטוריה האמריקנית המודרנית. זה מה שנכון למדינה שלנו – ולעתיד הדמוקרטי שלנו". הופמן הדגיש כי האריס "היא האדם הנכון בזמן הנכון", והזהיר מפני ההרס הפוטנציאלי שהאג'נדה של טראמפ ושל ואנס, סגנו, יכולה "לחולל לעם האמריקני". "כשאני עומד בפני הבחירה בין קמאלה האריס לדונלד טראמפ, אני סומך על העם האמריקני שיקבל את ההחלטה הנכונה עבור המדינה שלנו", כתב הופמן. "ממשל ביידן-האריס שם את האומה שלנו על הדרך הנכונה. הגיע הזמן שנתאחד. אני תומך באופן מלא בקמאלה האריס ובהצעה שהיא תרוץ לנשיאות ארצות הברית, בעודנו נלחמים למען הדמוקרטיה בנובמבר הקרוב". יצוין כי בינואר האחרון תרם הופמן 2 מיליון דולר ל-Super PAC Granite for America – שהריץ קמפיין עבור ביידן בניו המפשייר. President Biden deserves tremendous gratitude for his many decades of public service and his effective leadership from the White House during an especially consequential time for our nation. Over the past four years, President Biden has steered our country through multiple crises… — Melinda French Gates (@melindagates) July 21, 2024 מלינדה פרנץ' גייטס, המייסדת המשותפת של קרן ביל ומלינדה גייטס, ומי שהייתה לאורך שנים רעייתו של המייסד השותף של מיקרוסופט, צייצה ב-X כי ביידן "ראוי להכרת תודה עצומה על עשורים רבים של שירות הציבור והמנהיגות האפקטיבית שלו מהבית הלבן במהלך תקופה משמעותית במיוחד עבור האומה שלנו". היא שיבחה את עבודתו של ביידן בשמירת הכלכלה האמריקנית, בהובלת ארה"ב בזמן מגיפת הקורונה, ואת מאמציו למען שוויון והזדמנויות לאמריקנים. היא הוסיפה והבהירה מדוע לדעתה חובה להחליף את הנשיא המכהן במועמד.ת אחרים מהמפלגה הדמוקרטית וציינה: "ראינו איך נראה ממשל טראמפ, ואנחנו לא יכולים להסתכן בעוד אחד כמותו". לעת עתה הגרוש המפורסם של פרנץ' גייטס, ביל גייטס, לא הביע עמדה בנושא החם שמטלטל את ארה"ב. להבדיל מתגובותיהם המהירות מהשבוע שעבר על ניסיון ההתנקשות בטראמפ, הפעם מארק צוקרברג, מנכ"ל ומיייסד מטא; טים קוק, מנכ"ל אפל; סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל; וסטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט; לא התייחסו להודעת ביידן על פרישתו מהמירוץ בינתיים. למעשה, לאחר ההודעה, פרסם צוקרברג תמונה בחשבון הת'רדס שלו ובה שני אנשים חותרים בסירה עם הכיתוב "חתירה שלווה לפני שבוע גדול", ורבים חשבו שעשה זאת בהתייחס לשינויי ההנהגה הדמוקרטיים. אלא שבמהשך הסתבר ש

"את האירוע הקינטי של ה-7 באוקטובר בהיבט של מלחמת הסייבר כבר כולם מכירים כנראה. חמינאי, המנהיג האיראני העליון, נותן הוראה בו זמנית לכל קבוצות תקיפת הסייבר שמתחילות תקיפות CNA ו-CNE רבות מספור וגם עם חזרות רבות. מתקפות סייבר 'קלאסיות', ששמות את הבסיס להתקפות חזקות יותר. כמעט מייד התחלנו לראות מתקפות רבות של טרור סייבר, כמו על בית החולים זיו בשבוע השני של המלחמה, במטרה להשבית אותו, והבנו שזה כבר משהו חדש במלחמה: זה לא כדי לבצע גניבת מידע או שיבוש קל, זה לפגוע במשהו מרכזי", כך סיפר תא"ל (מיל') ניצן עמר, המשנה למנהל מערך הסייבר הלאומי וראש חטיבת ההגנה במערך, במהלך מסלול הסייבר של כנס IT for IDF השנתי הענק של אנשים ומחשבים. עמר התייחס להיבט של הגנת הסייבר בזמן מלחמת "חרבות ברזל" בסיוע לתמרון ולרציפות התפעולית של המשק, וגם על התפיסה המדינית בכלל בנושא ההגנה בגזרה בעלת העצימות החדשה. "רואים את החיבור בין חיזבאללה לאיראן, ומי שתוקף את זיו זה קבוצה שמראה הרבה תחכום בתקיפות. עוברים מריסוס לדיוק ומיקוד, וצריך להודות שהאיראנים מכירים אפילו יותר טוב מאיתנו את הארגונים ושרשרת האספקה, והם הלכו להאבים מרכזיים ברשת כדי להמשיך משם בתקיפות. ויותר מכך, זה שילוב של סייבר עם מלחמת תודעה – וזה לא רק אצלנו: רואים את זה בתקופת הבחירות עכשיו באירופה, כולל כמויות גדולות מאוד של דיוג רגיל, שעשה את העבודה בגלל הכמות האדירה", הוא אמר. עמר מכנה את סוג הלחימה הזה כ"ממד החמישי", והוא מציין שאי אפשר להתעלם מהפשיעה שנכנסה עמוק לתחום, ומצד שני, גם מהבינה המלאכותית. "המהפכה הדיגיטלית גורמת למהפכה גם בעולם הסייבר, והאתגר בסוף הוא איך הממד הזה ייראה בעתיד, כולל בינה מלאכותית. אנחנו מייצרים כמות גדלה והולכת של בינה מלאכותית, ופוטין אמר כבר ב-2017 שאומה שתשלוט בבינה המלאכותית תשלוט בעולם. היא אמנם עוזרת לנו לזהות את התקיפות, לזהות את התוקפים, אבל צריך להיזהר, כי זה יכול גם להתהפך", הוא אמר. מספרים, יותר מכל דבר אחר, חושפים לפעמים את גודל התמונה, ועמר מספק כמה וכמה כאלה. לדבריו, המדינה כבר חוותה למעלה מ-15,000 אירועי תקיפת סייבר, שהשתתפו בהן יותר מ-15 קבוצות תקיפה. במקביל נרשמות בכל יום כ-500 פניות לשירות 199, ומדובר בגידול של פי 10 לעומת מספר הקריאות בתקופת שגרה, ורוב הפניות הללו הן מצד אזרחים וארגונים קטנים. אז מה עושים? "צריך לכונן מאמץ הגנתי מרחבי ברחבי הסייבר עם הרבה מאוד מדינות שישתתפו בהגנה", הוא טוען. "מבחינתנו ,המשימה הראשונה שלנו הוא לשמור על חופש הפעולה בלחימה ועל תפקוד המשק בחירום. היכולת של צה"ל להילחם ולתמרן חשובה מאוד, כמובן. צה"ל לא יכול להיות בתמרון אם יש פגיעה בחברת החשמל, באזור שמשביתים שני בתי חולים, וכמובן כל התהליכים במשק בחירום – יש 15 תהליכים קריטיים ללחימה, ועליהם אנחנו צריכים להגן: תשתית מדינה קריטית, ארגונים חיוניים ושאר המשק והאזרחים, ועל שרשרת האספקה לכל סקטור כזה". הוא משווה בין "כיפת הסייבר" שמנעה פגיעה משמעותית במשק הישראלי ל"כיפת הברזל" בהגנה על המרחב בארגונים. "יש כעת ניטור של הרבה ארגונים ומודיעין, הרבה מאוד מידע שמצטבר במקום אחד כדי להגביר את החוסן וכדי להיות מוכנים לתקיפה הגדולה הבאה. עם זאת, יש צורך עוד בהעלאת חוסן משמעותית בשלטון המקומי, שאין להם רגולטור ראשי", הוא ציין. עמר סיכם את המגמות העיקריות, ולדבריו ימשיכו להיות מאות תקיפות מול ארגונים במשק לצורך השבתה ושיבוש, שיתופי פעולה רבים בין איראן לחיזבאללה, וגם תקיפות רבות של שרשרת האספקה, ובסוף – התמקדות בהאבים מרכזיים במטרה לפגוע בכמה שיותר חברות, "התעוזה והיצירתיות גוברים, ויש חציית קווים בדמות השבתת בתי חולים. ההצלחה התודעתית זורעת בהלה בציבור, ולכן למרות שזאת לא האחריות של המערך יצאנו עם פרויקט 'שתפת'. יש מאמץ משולב של קהילה שלמה על מנת להגן על מרחב הסייבר הישראלי, ולשמחתי, אנחנו באפס אירועים משמעותיים. לא רצינו שממד הסייבר ישפיע על המלחמה או יהיה חלק מהמלחמה, ולשמחתי, בסך הכל הצלחנו", סיכם עמר.

"אנשים בחו"ל מדברים כיום נגד ישראל ונגד יהודים ברמה ובמשמעות של שנות ה-30' בגרמניה, ויהודים רבים מפספסים, שוב, את העיתוי לעלות לישראל. ואם לא מספיקה אנטישמיות, יש הרבה מאוד פייק ניוז נגד ישראל. הן האנטישמיות והן הפייק ניוז נגדנו ילכו ויתגברו", כך אמר תא"ל (מיל') עומר דגן, שהיה עד השנה שעברה מפקד לוטם באגף התקשוב שבצה"ל וכיום עוסק במאבק באנטישמיות ברשת. תא"ל (מיל') דגן בא לכנס IT for IDF – ועידת הפסגה השנתית הגדולה לתקשוב, לצבא ולביטחון, בהפקת אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה באולמי לאגו שבראשון לציון, כדי לדבר על רתימת הרוח הישראלית וטכנולוגיות העילית למלחמה באנטישמיות. "הצד השני נערך הרבה מאוד שנים לקראת המתקפה של ה-7 באוקטובר גם ברמות הטכנולוגית והתעמולתית, והוא ממומן היטב ויש לו טכנולוגיות רבות", אמר. "מנגד, אנחנו בהגדרה בנחיתות מספרית בלתי אפשרית כמעט, ובנוסף מחולקים למאות ארגונים וקבוצות – בלי תיאום ועם מסרים שונים. כדי לסבר את האוזן, רק בארצות הברית יש 100 ארגונים שעוסקים במלחמה באנטישמיות. וגם אם אנחנו חושבים שאנחנו עושים משהו, אנחנו מדברים בדרך כלל עם מישהו שכבר חושב כמונו. אנחנו מצויים באיחור של 20 שנה במלחמה באנטישמיות ובפייק ניוז נגד ישראל". דגן הציג את עצמו כמייצג, גם אם לא נציג, של הרבה אנשים וקבוצות שעושים ומנסים לבנות מאז תחילת המלחמה אקו-סיסטם טכנולוגי להתמודדות עם המצב הזה. "לא מדובר רק בטכנולוגיה", אמר, "אבל היא זו שתשנה את המשחק, שתעזור לסגירת הפערים מול הצד השני שכאמור, התכונן מעל 20 שנה. אנחנו בתחילת הדרך ורחוקים מהמטרה, אבל ברמה האסטרטגית, בונים בימים אלה בונים מערכת שליטה ובקרה כדי להבין מה התווך, אילו הם הארגונים שנוכל למדוד. הישראלים עושים הרבה מאוד עבודה ברשתות החברתיות, כי רוב הצעירים צורכים שם את החדשות שלהם". "רבים מעלים חומרים אנטישמיים באופן מתוחכם ומתקדם" "יש שימוש באלגוריתמים מאוד מתקדמים למאבק באנטישמיות, כי רבים מבין אלה שמעלים חומרים אנטישמיים עושים זאת באופן מאוד מתחוכם ומתקדם, וברגע שבישראל מוצאים פריט תוכן כזה – רוצים ככל הניתן להחליש את ההד שהוא עושה, ומהצד השני להדהד את הפעילות שלנו ככל הניתן. על כל נרטיב פרו-ישראלי שמעלים רואים 100 עד 200 סטוריז של הצד השני, והרצון הוא לשנות את זה", אמר דגן. הוא סיפק כמה דוגמאות בולטות למה שמתרחש ברשת: "ויקיפדיה היא ממש שדה קרב. בגוגל, האויב מבצע קישורים ברמה גבוהה שהיא, לצערי, הרבה יותר טובה מזו שלנו. בימים אלה נמצאת בבנייה מערכת שמכינה מפה ותמונה משותפת כדי לארגן את ההיבטים הללו וכל דבר נוסף אחר ברשת, אבל כל זה הוא ניסיון לנצח במגרש הקיים. אני אומר: קדימה, בואו נצא מהקופסה. זו אחת הסיבות לכך שמנסים להוציא את טיקטוק מארצות הברית או לגרום לה להימכר לגורם אמריקני – ולא נגמר הסיפור, כי טיקטוק מנסה לבטל את זה. בנוסף, הרצון הוא לשנות את מידת השקיפות ברשתות החברתיות, וגם את כלי הבינה המלאכותית היוצרת, שמראש מבוססים גם על מידע מוטעה". לסיום הוא אמר: "יש לי את הזכות להיות אחד מאלה שמובילים את המאמץ הזה – לנסות להניע קהלים מאוד מאוד גדולים ברשת כדי לשנות את התמונה. זה מצריך אנשים, להביא אותם לעזור לקדם את הנרטיבים שאנחנו רוצים. הכלים שבונים כרגע יצליחו בסופו של דבר לקדם את המלחמה באנטישמיות, ואלה יכולות שיוכלו לקדם גם את המלחמה בפייק ניוז נגד ישראל".

"התקלה העולמית הענקית, שהחלה עם עדכון התוכנה הפגום של קראודסטרייק, הביאה את עדכוני התוכנה לראש הכותרות. באופן די אירוני, כפי שראינו במקרה זה, עדכוני תוכנה עלולים ליצור פרצות אבטחה חדשות, שאותן פושעי סייבר עלולים לנצל לפני שהן יתוקנו בעדכונים שיבואו אחריהם. למרות הסיכונים הגלומים בעדכוני התוכנה, היתרונות גוברים על החסרונות, ולכן חשוב לא להתעלם מהם – וגם לא צריך לפחד מהמסכים הכחולים", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. "ישנם מעט מאוד דברים שמעצבנים יותר מהיתקלות במסך כחול (Blue Screen of Death – BSOD) במחשב. המסך מבשר הרעות וקוד השגיאה המסתורי שבו מעוררים שילוב של כעס וחרדה – גם בקרב אנשים טכנולוגיים במיוחד", ציין שטיינברג. "הסיכונים גבוהים אפילו יותר כשמסכים כחולים קורים בהיקפים גדולים – כלומר, כשהם חלק מתקרית רחבה יותר, שמשביתה כמות אדירה של מחשבים ברחבי העולם, ואף פוגעת בפעילותם של חלק מהשירותים הקריטיים ביותר שעליהם אנחנו מסתמכים מדי יום". מה זה בעצם מסך כחול? שטיינברג אמר כי "מסך כחול הוא תקלת מערכת קריטית, שמכריחה את Windows לכבות את עצמה כדי למנוע נזק נוסף. הוא נגרם מסיבות מגוונות: תקלות ברכיבי חומרה, דרייברים לא מעודכנים שגורמים לקונפליקטים במערכת ההפעלה ושגיאות רציניות בה או באפליקציות קריטיות – ובעדכונים שלהן, וכמובן, גם מנוזקות". "כששגיאות כאלה מזוהות", הסביר, "מערכת ההפעלה עוצרת את כל הפעולות, מציגה את המסך הכחול יחד עם קוד עצירה, ובמקרים מסוימים גם קוד QR – ומפעילה מחדש את המחשב כדי למנוע נזק למערכות. מסך כחול הוא מעין תזכורת לחשיבות העדכון של תוכנות ומחשבים". "כל תוכנה זקוקה לעדכון מדי פעם", ציין שטיינברג. "כך גם מערכת ההפעלה והקושחה, שהיא סוג מסוים של תוכנה שמתחבר ישירות לחומרת המחשב – שמתחת לתוכנות אלה. עדכונים כאלה עשויים לעכב ולפגוע בפרודוקטיביות, או סתם לעצבן, אך הם חיוניים, כי הם מסייעים בהגנה על המשתמשים ועל הארגון מפני איומי סייבר. במקרים רבים מתגלות תקלות בתוכנות, וביניהן גם פרצות אבטחה שאותן האקרים עלולים לנצל. פרצות לא מתוקנות הן הסיבה למרבית הדלפות המידע". "לכן", אמר, "עדכוני אבטחה שמסופקים על ידי יצרני התוכנות כל כך חשובים. בשנה האחרונה נתגלו יותר מ-29 אלף פרצות אבטחה, לעומת כ-25 אלף בשנה הקודמת. עדכונים הם גם חלק חשוב משמירה על הבריאות הכללית של המחשב. הם מטפלים לא רק בבעיות אבטחה, אלא גם בטווח רחב של תקלות ובאגים, מוסיפים אפשרויות ופונקציות חדשות, משפרים את חיי הסוללה ומשפרים את ביצועי המערכת". בעיות חדשות "על אף שהיתרונות של עדכוני תוכנה עולים בהרבה על החסרונות שלהם, הם עלולים גם לגרום לבעיות חדשות", הוסיף שטיינברג. "לדוגמה, הם עלולים לגרום לקונפליקטים או אינטראקציות בלתי צפויות עם אפליקציות קיימות או תוכנות, או שהם עלולים להתגלות ככאלה שאינם עובדים בצורה המיטבית עם רכיבי חומרה ישנים. כמו כן, הם עלולים להשפיע על יציבות המערכת – מה שעלול לגרום לשגיאות ואף לדרישה להסרת העדכון (Rollback), שמהווה מעין רשת ביטחון למקרה שהעדכון גרם לבעיות. כך, יש ביכולתם של עדכונים ליצור פרצות אבטחה חדשות שאותן ההאקרים ינצלו. כפי שמחלקת המחקר של ESET הציגה פעם אחרי פעם, תוקפים מתוחכמים עלולים להשתמש במנגנון העדכון עצמו כדי להפיץ עדכונים מזויפים". לסיכום הוא אמר כי "התוכנות מניעות את העולם והקפדה על עדכון קבוע של כל התוכנות שיש למשתמש היא אחת האסטרטגיות הטובות ביותר להגנה. יש לזכור שיש להוריד עדכונים רק ממקורות רשמיים ולא באמצעות לחיצה על קישורים במיילים או בפרסומות. בפעם הבאה שנראה לכם מפתה להתעלם מהתקנת עדכון תוכנה, או לדחות אותה, זכרו מדוע הם כל כך חיוניים מלכתחילה".

לצד ההצלחה של הבינה המלאכותית והזינוק שלה למרכז החיים של בערך כל מי שברשותו טלפון או מחשב, יש לא מעט חשש מפני מה יכולות להיות ההשלכות שלה – בין אם במכוון ובין אם לאו. כנראה שזה היה המניע מאחורי הקמתו של גוף חדש, הקואליציה לבינה מלאכותית בטוחה – או, בקיצור, CoSAI. ההכרזה על הקואליציה בוצעה במהלך פורום אספן לאבטחה, באירוח של אואזיס – אחד מגופי התקינה הגלובליים בתחום האבטחה. כמה חברות הוגדרו כנותנות חסות ברמת פרימיום של הארגון החדש, והן גוגל, יבמ, אינטל, מיקרוסופט ואנבידיה. בין החברות הנוספות שהצטרפו במעמד ההקמה ניתן למצוא את אמזון, אנטרופיק, סיסקו, OpenAI – וגם את וויז הישראלית, שנמצאת בכותרות בזכות עצמה עקב מכירתה האפשרית לגוגל. לפי ההודעה של החברות, מדובר ביוזמת קוד פתוח שנועדה לתת לכל מי שעוסק בתחום, ובעיקר למפתחים, הדרכה וכלים ליצירת מערכות בינה מלאכותית מאובטחת. אחת המטרות העיקריות היא יוזמה לפתח יותר אמון ואבטחה בשימוש בכלי AI ובפריסה שלהם – והכול תחת גוף מוביל, שיהיה אחראי לקידום האג'נדה של הארגון. "CoSAI תהיה אחראית לטיפוח אקו-סיסטם שיתופי כדי לשתף מתודולוגיות קוד פתוח, מסגרות פיתוח סטנדרטיות וכלים", נמסר בעת ההקמה.

יועצי משכנתאות נוהגים לומר, שקניית בית זו העסקה הכי גדולה שנעשה בחיינו. האמת? הם צודקים. רוב האנשים מבצעים רק עסקת נדל"ן אחת או שתיים בחייהם, לפעמים גם זה לא. ולכן לרובנו לקיחת משכנתא נתפסת כתהליך מורכב ואפילו מרתיע. ועדיין, כולנו צריכים מקום לגור בו. ולכן שוק המשכנתאות הוא אחד הגדולים והחשובים בעולם. למשל, בארצות הברית, ב-2023 עמד החוב המצטבר של משכנתאות על כ-20.3 טריליון דולר. כלומר למרות שעסקאות נדל"ן הן נדירות לרובנו, ולמרות שהתהליך של לקיחת משכנתא נראה מורכב, רובנו נצטרך לעבור אותו. אבל יכול להיות שבשנים הקרובות לקיחת משכנתא תהפוך ידידותית יותר בזכות ה-AI שמתחילה לשנות את עולמנו. איך ה-AI יכולה לעשות זאת? מיד נגלה. מזה פחדתי? Rocket Mortgage חוסכת זמן בקבלת משכנתא לקיחת משכנתא היא תהליך ממושך עבור שני הצדדים. הצד שמעוניין לקחת את המשכנתא צריך לאתר מסמכים ונתונים פיננסיים. במקביל, הצד המלווה נדרש לבדוק שכל המסמכים הוגשו כראוי, לעבד את כל המידע הפיננסי ולהפיק הצעה למשכנתא. חברת Rocket Mortgage מדטרויט היא ספק משכנתאות מוביל בארה"ב, שמבינה את העלות הגבוהה בזמן שהפקת כל משכנתא תובעת. לאחרונה החברה פיתחה מערכת בשם Rocket Logic AI, שעליה אף רשמה פטנט. מטרת המערכת היא לייעל את תהליך קבלת המשכנתא עבור שני הצדדים. היא עושה זאת בזכות סריקת ולמידת מאגר מידע עצום בגודל 10 פטא-בייט של מסמכים (1,024 טרה-בייט) ותמלולי 50 מיליון שיחות קוליות. "שוק המשכנתאות הוא אחד הגדולים והחשובים בעולם… למרות שעסקאות נדל"ן הן נדירות לרובנו, ולמרות שהתהליך של לקיחת משכנתא נראה מורכב, רובנו נצטרך לעבור אותו. אבל יכול להיות שבשנים הקרובות לקיחת משכנתא תהפוך ידידותית יותר בזכות ה-AI שמתחילה לשנות את עולמנו" איך כל זה עוזר להפקת משכנתא? ראשית, המערכת מייעלת את התהליך עבור מבקשי המשכנתא. המשתמשים מעלים למערכת מסמכים פיננסיים ועונים על שאלונים ידידותיים שהיא יצרה עבורם. המערכת מעבדת את המסמכים ומוודאת שכל המידע הנדרש הוגש. בשלב הבא היא הופכת לחבר הכי טוב של מפתחיה. המערכת  מסוגלת לזהות כ-70% מ-1.5 מיליון המסמכים שמועלים אליה מדי חודש, וכך חוסכת כ-5,000 שעות עבודה של זיהוי מסמכים ואיתור חוסרים. המערכת גם מעבדת בהצלחה כ-90% מהנתונים שמוגשים אליה באופן אוטומטי, וכך חוסכת עוד 4,000 שעות עבודה חודשיות של עובדי החברה. המערכת הפכה למבצעית בסביבות פברואר 2024. כבר אז היא אפשרה לחברה לסגור משכנתאות במהירות גבוהה פי 2.5 מהסטנדרט שבתעשייה. משקיעים חכם: AI בשירות משקיעי הנדל"ן קהל יעד חשוב בשוק המשכנתאות הוא משקיעים. כלומר אנשים או חברות שמחפשים הזדמנויות לרכישת דירות, בתים, מגרשים, וכל מה שיכול להפוך לנדל"ן מניב. ארצות הברית היא יעד מועדף למשקיעי נדל"ן תודות להזדמנויות הרבות שבה, אך גם תודות לרגולציה והשקיפות שלה שנחשבים גבוהים במיוחד. לפיכך, משקיעי נדל"ן מכל העולם, כולל מישראל, מחפשים תמיד הזדמנויות בארצות הברית. נשמע לכם מסובך לרכוש נדל"ן בארץ אחרת? אתם לא טועים. משקיעים רבים מחמיצים הזדמנויות מאחר שלא היה להם מספיק מידע על הנכס או הסביבה, או שהתקשו להשיג מימון מקומי לרכישתו. המערכת הישראלית Lendai באה לפתור את הבעיות האלו. באמצעות בינה מלאכותית, המערכת מספקת מידע וסוגרת מעגל בין המשקיע והגוף המממן. איך זה פועל? כאשר משקיע מביע דרך הפלטפורמה כוונת רכישה לנכס כלשהו, היא תעבד מידע קיים כדי לספק למשקיע הערכת סיכון וכדאיות. בשלב הבא המערכת תציע למשקיע הלוואה בעזרת חברה בת שפועלת בארצות הברית, הלוואה שבסופו של דבר תימכר לבנק או לגוף מימון אחר שאיתו Lendai עובדת. המערכת תורמת גם לגוף המממן בכך שהיא מספקת לו הערכת סיכון לגבי המשקיע וסיכוי החזרת החוב שלו. באופן זה Lendai מספקת לכל הצדדים מידע קריטי לעסקה, יוצרת חיבור בין לווה למלווה,והופכת לאלמנט המקשר שבזכותו העסקה יכלה להתקיים. AI להצלה: מה קורה כשפרצה קוראת לגנב? בעולם המשכנתאות קיימת תופעה של הגשת מסמכים עם נתונים שקריים, כמו רמת הכנסה או דירוג אשראי מזויף. אלו נועדו לאפשר משכנתאות לאנשים שאחרת היו מסורבים. קיימים גם מקרים של נוכלות חמורה יותר, למשל אנשים שמקימים זהויות פיקטיביות כדי שיקבלו הלוואות שאין בכוונתם להחזיר. גם כאן פיתוחי AI מספקים מענה. חברת Resistant AI מפתחת מודלי AI לאבטחה. אחד מהם נועד לזהות מסמכים מזויפים מכל סוג שהוא: חשבוניות, מסמכי זיהוי, מרשמים, ועוד. כדי לעשות זאת המודל מתבסס על מאגר מידע שמכיל יותר מ-50 מיליון מסמכים. לפי המידע שהחברה מציגה, ה-AI שלה כה מדויק ואמין שהוא מבטל את הצורך ב-90% מהבדיקות האנושיות. בין לקוחות החברה ניתן לציין בנקים, חברות ביטוח וגם גופי מתן משכנתאות, כמו Habito הבריטית. בזכות העבודה עם Resistant AI הצליחה Habito לשפר את זיהוי המסמכים המזויפים שעברו אצלה ב-32%, זאת תוך חיסכון ממוצע של 52 דקות בטיפול בכל חקירת מסמכים מזויפים שניהלה. נתונים מרשימים בהחלט! ה-AI למשכנתאות שאנחנו מצפים לה ה-AI נכנסה בעוצמה רבה לשוק המשכנתאות. אבל למרות הפיתוחים המרשימים שמשפרים את חוויית המשתמש וומייעלים את עבודת הגוף המלווה, עד כמה שחיפשתי לא מצאתי פתרון AI שלדעתי מאוד נדרש: AI שתעזור לשפר את תנאי המשכנתא המוצעת, או כזו שתוכל להציע יחזורים או שיפורים בתנאי משכנתא קיימת. לפיכך, נכון לעכשיו, ה-AI לא תחליף את יועצי המשכנתאות. האמת? זה לא דבר רע. כשהולכים לבנק וחותמים על משכנתא בשווי מיליוני שקלים, לא מזיק שמישהו דואג לאינטרסים שלנו, או פשוט מחזיק לנו את היד.   הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי.