זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
31/07/24 15:13
7.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו עוברים שינוי משמעותי בשנים האחרונות, והופכים מחברת טלקום לארגון ICT בעל פעילות רחבת היקף. כשארגון בן 26 שנים עובר מהעולם הפרטי-צרכני ומסיט את המיקוד שלו לעסקים וארגונים – זה לא מהלך פשוט בכלל, אלא שינוי בסדרי גודל – ארגוני, תרבותי ועסקי. הטכנולוגיות המתקדמות מהוות עבורנו הזדמנות, 'מסייעות' לנו ונותנות לנו רוח גבית", כך אמר רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, בראיון לאנשים ומחשבים.
גלב ציין כי "ארגונים ניצבים בפני סערה טכנולוגית, שכוללת כמה מגמות על: צמיחת הענן הציבורי וההגירה מעבודה בסביבת און-פרמיס לסביבה מרובת עננים; הטרנספורמציה הדיגיטלית; התפתחות מסיבית של איומי הסייבר; וצמיחת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI)".
"גם אנחנו עוברים טרנספורמציה, והופכים מחברת טלקו לחברת ICT", אמר. "אנחנו עושים זאת תוך כדי תנועה: לא מוותרים על שורשי הטלקו ולצד זה מגדילים משמעותית את פעילות ה-IT. בזק בינלאומי הובילה את שוק האינטרנט הפרטי בישראל. הפניה לשוק העסקי היא עבורנו מגה אירוע – לא פשוט, אבל בעל הזדמנות".
"ההיסטוריה של החברה, שפעלה תמיד בתחומי התקשורת והאינטרנט, יוצרת בידול מול חברות ה-IT האחרות בישראל, כי אנחנו מספקים פתרונות ושירותים שאין לרובן, כגון פתרונות לארגונים גדולים, כמו ממשלה ובטחון, לצד פתרונות לעסקים קטנים. יש לנו רשת של 13 מתקני דאטה סנטר בישראל ובחו"ל, כולל מתקן תת קרקעי. אנחנו מספקים פתרונות קישוריות בארץ ומעבר לים. כ-40% מתעבורת האינטרנט בישראל עוברת דרך הכבל התת ימי שלנו, Jonah. בנוסף, יש לנו מרכז תפעול לאירועי סייבר (SoC), ואנחנו מייצגים חברות בתחומי אבטחת הסייבר והגנת הנתונים. בקלאוד אנחנו עובדים צמוד עם מיקרוסופט ו-AWS, עם פתרונות לעננים הציבורי והפרטי", הוסיף.
"נהיה 'מתווכי הטכנולוגיה' של ארגוני הביניים"
"כחברה היברידית", ציין גלב, "בזק בינלאומי יודעת כיצד לחבר בין העולמות עבור הארגונים, ובאופן רב ערוצי. נספק שירותי IT לכל לקוח ונתמקד בארגוני ביניים. נהיה 'מתווכי הטכנולוגיה' שלהם".
הוא הזכיר כמה מהפתרונות שהחברה מספקת: "היינו הראשונים להציע את Microsoft Modern Workspace – סביבת עבודה שמורכבת מכמה שירותי ענן וכלים של מיקרוסופט, שמאפשרים שיתוף מידע ותקשורת, כש-CoPilot מובנה בכלים. כחלק מהחבילה אנחנו מציעים את Teams Voice – מערכת טלפוניה בענן, שמספקת תקשורת אחודה וחכמה. בעולם הגנת הסייבר יש לנו את פתרון האבטחה של טרנד מיקרו לעסקים קטנים ובינוניים, המשולב עם ה-SoC שלנו. עוד אנחנו מטמיעים את הפתרון של FlowSec להתמודדות עם מתקפות DDoS".
"לצד הפתרונות", ציין גלב, "אנחנו נערכים להציע לשוק שירות ייחודי: רכישת פתרונות IT ותקשורת בערוצים דיגיטליים. כך, לקוח עסקי יוכל להיכנס למרקט פלייס של בזק בינלאומי ולהזמין פתרונות IT בלחיצת כפתור, עם מענה מהיר ומיידי, ללא צורך להמתין לנציג שירות".
"ישראל ממשיכה להוות האב משמעותי לעולם"
"על אף כל מה שקורה בארץ בשנתיים האחרונות, ישראל ממשיכה להוות משמעותי לעולם", אמר. "חברות רב לאומיות עדיין באות ורוצות לבוא לפה, ופותחות מרכזי מחקר ופיתוח מקומיים. ישראל מהווה ציר תקשורת משמעותי, כצומת שמחבר בין אירופה, אסיה ואפריקה. אנחנו מספקים את שירותי הקישוריות הללו של ישראל לעולם ומרגישים את הפוטנציאל".
גלב דיבר על תפקיד המנמ"ר.ית בארגון החדש: "תפקידו.ה הוא להיות חלק מהפיתוח העסקי של החברה, לאפשר לה לשנות את המודלים העסקיים שלה, ולהציע מוצרים ושירותים עסקיים מבוססי IT", אמר. "תרומת ה-IT בעידן החדש היא קריטית – ונעזור ללקוחות לממש את הפוטנציאל הגלום בה. נמשיך לרכוש חברות בעולמות המתפתחים, עם מענה בשלושה תחומים: תשתיות תקשורת ודאטה סנטר, הגירה לענן הציבורי והגנת סייבר".
לסיכום הוא אמר כי "השינוי שאנחנו, בבזק בינלאומי, עורכים יסתיים בשנה הבאה, ובעזרת ההון האנושי שלנו אני בטוח שהוא יזניק את הפעילות של החברה".
31/07/24 11:42
6.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אי השוויון בין הפריפריה למרכז הולך ומחריף, ובכירי צה"ל במיל' והחברה האזרחית לא נשארים אדישים: עשרות בכירים במילואים מצה"ל ומאגף התקשוב התכנסו בבאר שבע למפגש התנעה לקראת הקמת "בית אודי" ברובע החדשנות בבאר שבע, ויספק לנערות ונערים מהפריפריה ליווי והדרכה בתחומי החדשנות הטכנולוגית, וזאת על מנת להכשיר אותם ליחידות הטכנולוגיות המובחרות ובהמשך להייטק.
"בית אודי" הוא יוזמה מבית עמותת בנתיבי אודי, אשר הקימו ההורים השכולים מרדכי וג'ורג'ט אלגרבלי, לזכר בנם אודי אלגרבלי שנפל במלחמת לבנון הראשונה.
בין היתר, העמותה חרטה על דגלה לצמצם את אי-השוויון בין המרכז לפריפריה ולהנגיש הזדמנויות חינוך ותעסוקה לבני נוער וצעירים מוחלשים. העמותה מפעילה את תוכנית "ניצנים" להכשרה טכנולוגית, אשר מעניקה הכשרה טכנולוגית לאלפי נערות ונערים מהפריפריה, ואחראית על כ-40% מכלל החיילים שהגיעו ליחידות הטכנולוגיות המובחרות מהפריפריה.
"בית אודי" – הבית להכשרות הטכנולוגיות בנגב והסביבה
המרכז ישמש כבית לתוכנית "ניצנים" ותוכניות לאומיות נוספות, במטרה לממש את החזון של קידום טכנולוגי וחברתי, צמצום פערים, וצמיחת הפריפריה כולה.
במפגש הוצג הקונספט של הבית והערך המוסף של הבית להכשרות הטכנולוגיות בנגב והסביבה. הבכירים דנו בחזון צה"ל, במשימות הלאומיות, ובמטרות בית הנוער, לצד שילוב יוזמות וחיבור לתעשיית ההיי-טק ולשותפים אסטרטגיים.
לטובת הקמת "בית אודי" גוייסו כבר כ-7 מיליון שקל. בחודש ספטמבר העמותה מתכננת לצאת בקמפיין גיוס המונים, כחלק ממהלך של גיוס יתרת המשאבים הנדרשים.
*משתתפי המפגש המתועדים בתמונה הראשית (משמאל לימין): אל"מ במיל' אבי דדון, סמנכ"ל משרד הביטחון וראש מנה"ר לשעבר ורעייתו; אל"מ במיל' צביקה פלמון; אל"מ במיל' יוני מורגנשטרן; תא"ל במיל' מיקי בוסקילה; אל"מ במיל' עמוס הרוש; סא"ל בר ענבר, מפקד בסמח; אורן גדות, מדען ראשי באלביט; יזם ההייטק נתן בריקר; מרדכי אלגרבלי; סא"ל במיל' אודי קאוף; תא"ל במיל' ארנון זו-ארץ; תא"ל במיל' אייל זלינגר; תא"ל במיל' אילה חכים; תא"ל במיל' הרצל הללי; אל"מ במיל' דוד ברזילי; אל"מ במיל' ישראל פרץ; אל"מ במיל' בועז קוינה; תא"ל במיל' שרלי קסלסי ורעייתו; תא"ל במיל' אביהו (סשה) דיסטלמן; אופיר אלגרבלי; הדס פורת-רואש; סא"ל במיל' יניב אוסי; ושי אלמוג.
31/07/24 14:23
6.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
OpenAI החלה אתמול (ג') להפיץ את מצב הקול המתקדם של ChatGPT, המאפשר למשתמשים גישה ראשונה לתגובות האודיו ההיפר-ריאליסטיות של GPT-4o. גירסת האלפא זמינה לקבוצה קטנה של משתמשים משלמים של ChatGPT Plus, ולדברי החברה, התכונה תופץ בהדרגה לכל משתמשי פלוס בסתיו 2024.
כאשר OpenAI הדגימה לראשונה את הקול של GPT-4o בחודש מאי האחרון, התכונה הדהימה את הקהל בתגובותיה המהירות ובמיוחד בשל הדמיון של קולה של "סקיי" לזה של סקרלט ג'ונסון, השחקנית שמאחורי העוזרת הקולית בסרט "היא". זמן קצר לאחר ההדגמה של OpenAI, ג'ונסון אמרה שהיא סירבה למספר פניות מהמנכ"ל, סם אלטמן, להשתמש בקולה, ולאחר שראתה את ההדגמה של GPT-4o שכרה יועץ משפטי כדי להגן על זכויותיה. OpenAI הכחישה את השימוש בקולה של ג'ונסון, אך מאוחר יותר הסירה את הקול שהוצג בהדגמה שלה, וביוני הודיעה, כי היא תדחה את שחרורו של מצב קול מתקדם כדי לשפר את אמצעי הבטיחות שלה.
כעת אומרת OpenAI, כי יכולות הווידאו ושיתוף המסך שהוצגו באביב לא יהיו חלק מגירסת האלפא הנוכחית, והן יושקו ב"מועד מאוחר יותר". לעת עתה, ההדגמה של GPT-4o שהפתיעה את כולם היא עדיין רק הדגמה, אך, כאמור, לחלק ממשתמשי הפרימיום תהיה כעת גישה לתכונת הקול של ChatGPT המוצגת שם.
לדברי OpenAI מצב הקול המתקדם של GPT-4o שונה מהקול של ChatGPT בגירסה הישנה בכך שהוא הוא מולטי-מודאלי, שמסוגל לעבד משימות ללא עזרת מודלים נלווים, ויכול להביע אינטונציות רגשיות, כולל עצב, התרגשות או שירה.
בפיילוט זה, משתמשי ChatGPT Plus יזכו לחוות ממקור ראשון עד כמה מצב הקול המתקדם של OpenAI הוא היפר-מציאותי באמת.
OpenAI מציינת גם, כי היא משחררת את הקול החדש של ChatGPT בהדרגה כדי לפקח מקרוב על השימוש בו. משתמשים בקבוצת האלפא יקבלו התראה באפליקציית ChatGPT, ולאחריה הודעת אימייל עם הוראות כיצד להשתמש בתכונה.
לדברי החברה, בחודשים שחלפו מאז ההדגמה היא בדקה את יכולות הקול של GPT-4o עם יותר מ-100 צוותים חיצוניים, הדוברים 45 שפות שונות.
מצב קול מתקדם יהיה מוגבל לארבעת קולות מוגדרים, שנעשו בשיתוף פעולה עם שחקני קול בתשלום. דוברת החברה אף ציינה, כי "ChatGPT לא יכול להתחזות לקולות של אנשים אחרים, הן ליחידים והן לאישים ציבוריים, ויחסום פלטים ששונים מהקולות המוגדרים מראש" – זאת, במטרה להימנע מזיופים לא חוקיים. החברה אף הציגה מסננים חדשים כדי לחסום בקשות מסוימות ליצור מוזיקה או אודיו אחר המוגן בזכויות יוצרים.
31/07/24 18:29
6.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משפחת הרושעות המכונה Mandrake (ככל הנראה על שם הצמח דודא, או דודאים) התגלתה באחרונה שוב בחנות האפליקציות של גוגל, וכמו בעבר, היא פעלה מתחת לרדאר – במשך השנתיים האחרונות. אם בשני הגלגולים הקודמים של הרושעות הללו, כשהן פעלו בין 2016 ל-2017 ואז שוב בין 2018 ל-2020, מי שהצליחה לחשוף אותן הייתה חברת האבטחה ביטדיפנדר, הפעם הדיווח מגיע מצידה של קספרסקי.
מעבר לכך שההאקרים שעומדים מאחורי Mandrake הצליחו לפתח מערך חדש של אפליקציות שמשמשות להטעיה, הם גם תפעלו מערכי הסוואה חדשים, שהצליחו להסתיר את הפעילות שלה. זה כולל יכולת להתחמק ממה שמכונה ארגז חול (SandBox) – תהליכים שבהם משתמשים חוקרי אבטחה לעתים קרובות כדי לנסות לזהות פעילות מזיקה באפליקציות חשודות.
האפליקציות המתחזות עברו, בין השאר, עדכונים כדי להתחזות לאפליקציות רגילות, כשאחת מאלה שזוהו עודכנה במרץ האחרון. זו אחת מכמה שכבות שבהן Mandrake משתמשת כדי להטעות את הבדיקות של החוקרים ועל מנת לעבור את תהליכי הסינון של חנות האפליקציות של גוגל.
"תוכנת הריגול Mandrake מתפתחת באופן דינמי, משפרת את שיטות ההסתרה שלה, כולל התחמקות מארגזי חול ועקיפה של מערכי אבטחה אחרים. הקמפיין הנוכחי ארב בצל במשך שנתיים, בעודו זמין להורדה בחנות האפליקציות. זה מדגיש את הכישורים האדירים של שחקני האיום, וגם שבקרות מחמירות יותר מובילות לאיומים מתוחכמים יותר, קשים יותר לזיהוי, שמתגנבים אל שוק האפליקציות הרשמי", נמסר מקספרסקי.
בגל הנוכחי זוהו חמש אפליקציות שהכילו את Mandrake. כולן הוסרו אחרי שחלקן הורדו על ידי משתמשים רק כמה מאות פעמים, אבל לאחת מהן, AirFS, היו עשרות אלפי הורדות. נכון לחודש שעבר, כולן הצליחו להתחמק מהסריקה של גוגל.
31/07/24 14:26
5.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט פרסמה אמש (ג'), עם צלצול הפעמון לסגירת המסחר בנאסד"ק, את התוצאות העסקיות שלה לשנה הכספית 2024 ולרבעון האחרון שלה. הנתונים היו חיוביים – עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווחיות בשתי התקופות, אך המשקיעים לא היו מרוצים והביאו לירידה של 3% בשער המניה שלה במסחר המוקדם. הסיבה לכך היא הגידול הרבעוני בפעילות הענן, שהגם שהוא היה במספרים יפים – צמיחה של 19% ל-28.5 מיליארד דולר, בוול סטריט ציפו לגידול ניכר יותר.
הן ההוצאות והן ההכנסות הרבעוניות של הענקית מרדמונד עלו ב-15.2% – ל-36.8 מיליארד דולר ול-64.7 מיליארד. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות השירותים, כולל בינה מלאכותית, צמחו ב-31% – מה שמראה שה-Copilot מבסס את מעמדו בשוק – ל-51.5 מיליארד דולר, אך ההכנסות ממכירות המוצרים פחתו ב-21.6% ל-13.2 מיליארד. הרווח הנקי והרווח למניה גדלו בקרוב ל-10% ועמדו על 22 מיליארד דולר ו-2.95 דולר, בהתאמה.
מה בסעיפים הגולמיים? ההוצאות רשמו עלייה של 17.2% ונשקו ל-20 מיליארד דולר, הרווח גדל ב-14.3% ל-45 מיליארד והרווח השולי הגיע ל-69.59%. ההוצאות התפעוליות הציגו עלייה של 13.1% ל-17.1 מיליארד דולר והרווח התפעולי גדל ב-15.1% ועמד על 27.9 מיליארד. גם חבות המס של מיקרוסופט עלתה – ב-12.22% ל-5.2 מיליארד
החברה רשמה מגמות דומות גם בשנה הכספית כולה: ההוצאות שלה גדלו בסיכומה ב-11.3% ל-137.3 מיליארד דולר, ההכנסות עלו ב-15.66% ל-245.1 מיליארד, הרווח התפעולי הציג זינוק של 23.6% ל-109.4 מיליארד והרווח הנקי רשם עלייה של 21.8% ל-88.1 מיליארד.
סאטויה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, אמר כי "הביצועים השנתיים החזקים מוכיחים שאנחנו חברה חדשנית, שזוכה לאמון הציבור".
31/07/24 14:44
5.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קרן NFX של גיגי לוי-וייס, שותף ומייסד, אחת מקרנות הסיד הגדולות בעולם, הודיעה היום (ד') על מינויה של שרי ברונפלד (32) לשותפה נוספת בישראל. בכך מגדילה הקרן את המיקוד שלה בשוק הישראלי.
ברונפלד מונתה לשותפה לאחר שלוש שנים בקרן, שבהן שימשה כמנהלת השקעות בכירה ועבדה צמוד ללוי-וייס. קודם לתפקידה ב-NFX שימשה כאופרטורית בתפקידי ניהול בסטארט-אפים שונים בעולמות הצרכנות, הבינה המלאכותית והביומד, ולאחר מכן כמשקיעה בפמילי אופיס וכמשקיעה פרטית (אנג'לית), שם ביצעה 20 השקעות בחברות ישראליות בשלבים שונים, בטרם מלאו לה 30.
31/07/24 15:45
5.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
העלות השנתית הממוצעת של דליפת נתונים מארגון מגיעה השנה לשיא של 4.88 מיליון דולר – כך עולה ממחקר שפרסמה יבמ באחרונה. הנתון משקף עלייה של 10% לעומת העלות בשנה שעברה, שעמדה על 4.45 מיליון דולר.
חוקרי הענק הכחול בחנו 604 פריצות לארגונים ודליפות נתונים בארגונים ברחבי העולם בין מרץ 2023 לפברואר 2024. הפריצות קרו ב-16 מדינות וב-17 מגזרי תעשייה, ובכל אחד מהאירועים דלפו או נגנבו בין 2,100 ל-113 אלף רשומות. עוד רואיינו 3,556 מנהלי אבטחה וסמנכ"לי ארגונים. כך, בתוך ארבע שנים, העלות הממוצעת של אירוע דליפה גדלה מ-3.86 מיליון דולר ל-4.88 השנה – נתון המשקף זינוק של יותר מחמישית – 26%.
במזרח התיכון: צמיחה של יותר מחצי מיליון דולר בעלות לאירוע
בהיבט הגיאוגרפי, מדינות המזרח התיכון חוו את הגידול הכי גבוה בעלויות: עלות אירוע שכזה עומדת השנה באזור שלנו על 8.75 מיליון דולר לעומת 8.07 מיליון ב-2023 – נתון המשקף גידול של יותר מ-8%. לעומת זאת, בארצות הברית נרשמה ירידה – מ-9.48 מיליון דולר אשתקד ל-9.36 מיליון השנה.
מהדו"ח עולה כי הפריצות לארגונים ודליפות הנתונים הופכות לגורם שיבוש עסקי משמעותי יותר, כי האובדן העסקי והנזק ההיקפי – ללקוחות ולגורמי צד ג' – החמיר. 70% מהארגונים שנפרצו דיווחו שהפריצה גרמה לשיבוש עסקי משמעותי או משמעותי מאוד. ההשפעות המשבשות של אירועי דליפת נתונים, ציינו החוקרים, "לא רק מגדילות את העלויות המיידיות אלא גם את העלויות המשניות, שלאחר הפריצה".
סוגי האירועים העיקריים
כמעט מחצית מהאירועים (46%) היו כרוכים בדלף או גניבת נתונים אישיים של לקוחות ומידע מזהה (PII), דוגמת מספרי זיהוי, מיילים, מספרי טלפון וכתובות. ב-43% מהמקרים הודלפו או נגנבו פרטי קניין רוחני (IP). העלות של הנזק מדליפת רשומות זינקה: מ-156 דולר אשתקד ל-173 דולר השנה.
משך הזמן הממוצע שלקח לזהות את וקטור התקיפה ולהכיל דליפות או פריצות שבהם היו מעורבים אישורי גישה גנובים עמד על 292 ימים. מתקפות פישינג נמשכו 261 ימים ואלה שכללו הנדסה חברתית – 257 ימים.
עוד נתון שממחיש למה חשוב לא לשלם דמי כופר
הנתון הבא ממחיש את חשיבות הקריאה של ה-FBI לארגונים שלא לשלם דמי כופר במקרה של מתקפת כופרה: לפי חוקרי יבמ, ארגונים חוסכים בממוצע כמיליון דולר כאשר הם מערבים את גורמי אכיפת החוק במתקפות אלה. זאת, בצד החיסכון מאי תשלום דמי הכופר. עירוב של גורמי אכיפת החוק סייע לקצר גם את הזמן הנדרש לזהות ולהכיל מתקפות – מ-297 ל-281 ימים.
נתון נוסף מהמחקר מראה שיותר ממחצית מהארגונים התמודדו עם מחסור חמור בכוח אדם, בהשוואה לשנה הקודמת – זינוק של 26%. עלות הנזק שנגרם להם הייתה גבוהה בממוצע ב-1.76 מיליון דולר לעומת ארגונים שלא סבלו ממצוקת כוח אדם. "נתון זה בולט ברקע הדהירה של ארגונים לאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת, שצפויות להציף סיכוני סייבר חדשים", ציינו החוקרים.
ואם כבר בבינה מלאכותית עסקינן, המחקר מראה ששניים מתוך שלושה ארגונים נעזרים ביישומי AI ובאוטומציה במרכזי תפעול האבטחה שלהם. עלות הנזקים לארגונים אלה הייתה נמוכה בממוצע ב-2.2 מיליון דולר – לעומת ארגונים שלא משתמשים בטכנולוגיות החדשות. כמו כן, ארגונים שהפעילו כלי AI ואוטומציה באבטחה זיהו והכילו אירועי פריצה ודליפות נתונים 98 ימים מהר יותר בממוצע – לעומת ארגונים שלא משתמשים בהן.
לסיום, 40% מהפריצות כללו אובדן נתונים שאוחסנו בתשתיות מחשוב מגוונות, לרבות ענן ציבורי, ענן פרטי ובשרתי הארגון. דליפות נתונים מסביבות מגוונות אלה עלו בחמישה מיליון דולר יותר בממוצע, ודרשו את הזמן הארוך ביותר עד לזיהוי והכלה של האירוע – 283 ימים.
31/07/24 16:13
5.68% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנציבות האמריקנית לבטיחות מוצרי הצריכה, ה-CPSC (ר"ת The U.S. Consumer Product Safety Commission) מצאה את אמזון אחראית על פי חוק הבטיחות הפדרלי למוצרים מסוכנים הנמכרים על ידי מוכרי צד שלישי באתרה הקמעונאי, Amazon.com.
ה-CPSC הורה לאמזון לפתח תוכניות לתיקון המצב החמור, שבמסגרתן היא תודיע לרוכשים ולציבור שבידיהם מוצרים מסוכנים שקנו ממנה כיצד לקבל מהחברה פיצוי על המעל, וכיצד בכוונתה לאסוף את המוצרים המדוברים מבתי הצרכנים. בין מוצרי הצריכה המסוכנים שציינה הנציבות: גלאי פחמן חד חמצני (CO) פגומים; מייבשי שיער ללא הגנה מפני התחשמלות; ופיג'מות לילדים שהפרו תקני דליקות פדרליים, ושעלולות להיות דליקות.
אמזון טענה בפני הנציבות כי היא אינה מפיצה ואינה נושאת באחריות לבטיחות המוצרים הנמכרים במסגרת תוכנית Fulfilled by Amazon שלה. עם זאת, הנציבות קבעה שאמזון היא בהחלט המפיצה של המוצרים הפגומים, ולכן היא נושאת באחריות משפטית להחזרתם. CPSC Finds Amazon Responsible Under Federal Safety Law for Hazardous Products Sold by Third-Party Sellers on https://t.co/YTSsBu5yX1
Learn more: https://t.co/nCZwmHu7Gp
— US Consumer Product Safety Commission (@USCPSC) July 30, 2024 "לא ערערה שהמוצרים מהווים סכנה מהותית אלא שאינה המפיצה שלהם"
בתגובה לפסיקת ה-CPSC, אמזון טענה כי שליחת הודעות לרוכשים הראשונים של המוצרים הבעייתיים על בעיות בטיחות "פוטנציאליות" שקיימות ברכישותיהם, ומתן זיכויים שוב לרוכשים ראשונים של המוצרים ב-Amazon.com מספיקים כדי לתקן את סכנות המוצר שזוהו. הנציבות לא הסכימה עם כוונתה זו של אמזון, ומצאה שהפעולותי שמציעה החברה אינן מספקות להגנה על הציבור ולא הולמות לאחריותה על המכירות דרכה.
בהודעתה הרשמית ציינה ה-CPSC כי: "במקרה זה, מוכרי צד שלישי רשמו את המוצרים המסוכנים למכירה באתר Amazon.com כחלק מתוכנית Fulfilled by Amazon. בנוסף לכך שהיא אפשרה למוכרי צד שלישי לרשום מוצרים באתר Amazon.com, תוכנית זו מספקת מגוון שירותים למוכרים המשתתפים בה.
במהלך ההליכים המשפטיים המינהליים בפני ALJ (שופט משפט מינהלי בארצות הברית – ג"פ) והנציבות, אמזון לא ערערה שהמוצרים מהווים סכנה מהותית. במקום זאת, אמזון טענה כי היא אינה פועלת כמפיצה של המוצרים המסוכנים שקבעה ה-CPSA, ולכן אינה אחראית לנקוט בפעולות להגנה על הציבור. ה-ALJ דחה את הטיעון של אמזון, וקבע כי אמזון פעלה כמפיצה בעניין זה. הנציבות אישרה את ההחזקה בהחלטה של היום".