למרות שרוב המעבדים שהשיקה AMD מאז 2006 מושפעים מהתקלה החמורה Sinkclose, שנחשפה בידי חוקרי IOActive, כפי שדיווחנו אתמול (א') – לא כולם יזכו לטלאי שיתקן את הבעיה. AMD אמנם אישרה את קיום הבעיה, לאחר שכנהוג בשוק האבטחה היא קיבלה הודעה על כך כמה חודשים לפני פרסום הדיווח הרשמי, אבל כעת מתברר, כאמור, שהחברה אינה מתכוונת ללכת עד הסוף, בטענה כי חלק מהמוצרים כבר נמצאים מחוץ לחלון תמיכת התוכנה של החברה. Awesome talk, 'AMD Sinkclose: Universal Ring-2 Privilege Escalation,' presented by IOActive Principal Security Consultants Enrique Nissim & Krzysztof Okupski at this year's @defcon! pic.twitter.com/lTIfxbRyMd — IOActive, Inc (@IOActive) August 10, 2024 רוב המעבדים שלא יקבלו את התיקון שימשו בעיקר את השוק הצרכני, והרשימה כוללת את מעבדי ה-Ryzen 1000/2000/3000 וכן את מעבדי ה-Threadripper 1000/2000 – סדרות מעבדים שהיו פופולריות ביותר ועזרו לפריצת הדרך של החברה במאבק שלה מול אינטל. לעומת זאת, החברה הודיעה כי רוב המעבדים מעבר לכך כבר קיבלו עדכונים, והשאר יקבלו עדכונים ממש בקרוב. הרשימה כוללת את מעבדי הדאטה סנטר EPYC מדור ראשון ומעלה, וגם Instinct MI300A, מעבדי תחנות העבודה Thredripper Pro, וכן את מעבדי Thredripper 3000/7000 למחשוב עתיר ביצועים. ברשימה נכללים גם כל המעבדים למחשבים שולחניים החל מ-Ryzen 5000 ומעלה, כל מעבדי המחשבים הניידים החל מ-Ryzen 3000 ומעלה וגם סדרת Athlon 3000 וכן כל המעבדים המשובצים מ-EPYC 3000 ומעלה. הרשימה אינה כוללת את המעבדים השולחניים בסדרת Ryzen 9000 החדשה, וכן לא את מעבדי הבינה המלאכותית לניידים בסדרת Ryzen AI 300, וההערכה היא שהם הגיעו לשוק כבר עם טלאי מותקן מראש.

אי אפשר להתעלם מהעידן הנוכחי במחשוב האישי: בכל פינה ובכל מקום, כמעט בכל שיחה כמעט בין שני אנשים או יותר שקצת נמצאים בעניינים, צמד המילים "בינה מלאכותית" עולה מיד, ואם לא אז שניים-שלושה משפטים לתוך השיחה. רק באחרונה סקרתי כאן מחשב נייד, שהדבר העיקרי שדובר עליו הוא ה-NPU – המעבד לחישובים עצביים שלו, שאמור לעזור ליישומי בינה מלאכותית לעשות דברים במקום המשתמשים. היום (ב') לפני 43 שנים, ב-12 באוגוסט 1981, יצא המחשב האישי הראשון של יבמ. זה אמנם לא היה ה-PC הראשון בעולם (ה-Kenbak-1 יצא עשור לפני כן), אבל הענק הכחול הוא זה שהביא את המחשב האישי כמעט לכל בית. מדהים כמה שינוי עבר יקום המחשוב האישי בתקופה כה קצרה מבחינה היסטורית – 43 שנים בסך הכול. אין לי ספק שאם היה אפשר להעלות באוב את ה-PC הראשון של יבמ, הוא היה מסתכל על ניידי הבינה המלאכותית החדשים ושואל את עצמו: מה הקשר ביני לבינם? איך יכול להיות שאלה הצאצאים שלי? למחשב ההוא, הראשון, קראו IBM Personal Computer Model 5150, והוא צויד במעבד ה-8088 ההיסטורי של אינטל – במקרה שלו במהירות של 4.77 מגה-הרץ, ובמערכת ההפעלה הביתה IBM DOS 1.0. יבמ הביאה את מערכת ההפעלה הזאת מחברה צעירה בשם מיקרוסופט, ושילמה לה תמלוגים במקום לרכוש אותה – לשמחתו של בחור בשם ביל גייטס, שכיום לא בטוח שהוא יודע מה לעשות עם כל הכסף שלו. המחשב הראשון היה כל כך מוצלח, שעד מהרה הכיר העולם מושג חדש – "תואם יבמ", כשבזה אחר זה החלו להגיע לשוק המחשבים האלה (שנקראו גם "תואמי PC"). הבחירה של יבמ לבסס את המחשב על ארכיטקטורה פתוחה ואביזרים שמיוצרים על ידי חברות צד שלישי בהחלט עזרה לפתח את השוק הזה ולהביא את המחשוב האישי הביתה. שוק המחשוב האישי השתנה כל כך הרבה פעמים ב-43 שנים בלבד, וקצת קשה להאמין, לאור השינויים הללו, שעברו בסך הכול קצת יותר מארבעה עשורים. בנוסף, קצת קשה להביט קדימה אל העתיד ולחשוב איך ייראה המחשב האישי בעוד 43 שנים, עם הפריצה הנוכחית של הבינה המלאכותית ניסיון אישי גם אני הייתי שם, די בהתחלה, עם המחשב האישי הראשון שלי – תואם PC שרכשתי בתור נער צעיר, עוד לפני שנות הצבא, בחנות בקניון איילון ברמת גן. לקחו לי כמה סיבובים להעלות אותו הביתה ולהרכיב אותו בפינה של שולחן העבודה שלי, רק כדי למהר ולשחק במשחק התפקידים הראשון ששיחקתי בו אי פעם, שאיים להשמיד את המקלדת – וגם את העצבים של אבא שלי, אף על פי שהוא שמח מאוד שהפסקתי לגנוב לו את הטלוויזיה עם הקומודור 64 שלי. תראו מה קרה מאז אותה קופסה גדולה עם שני כונני דיסקטים, שבמקום אחד מהם התקנתי מאוחר יותר כונן ענק של Winchester, בנפח עצום של 20 מגה-בייט, שהרעיש באופן מפחיד. עשיתי את זה כי נמאס לעבור מכונן A עם מערכת ההפעלה לכונן B עם התוכנה שהפעלתי בפועל. יבמ כבר מזמן לא בשוק, אחרי שלנובו קנתה ממנה את חטיבת המחשוב האישי. השוק כבר מזמן הרבה יותר נייד מאשר נייח, ולך תסביר לאנשים שלא ידעו את הדור הזה מה זה בכלל כונן דיסקטים, מה זה מסך שהאותיות והגרפיקה שלו הם בצבע ירוק על רקע שחור, שהיה צריך הרבה מקום על השולחן כדי להניח מסך בגודל של 17 אינץ', שהרזולוציה שעליה דיברנו אז הייתה של 80 תווים על 25 שורות ולא 4K של פיקסלים, ושאת משחקי המחשב היינו קונים בחנות בקופסאות ענקיות ולא מורידים מחנויות ברשת. שוק המחשוב האישי השתנה כל כך הרבה פעמים ב-43 שנים בלבד, וקצת קשה להאמין, לאור השינויים הללו, שעברו בסך הכול קצת יותר מארבעה עשורים. בנוסף, קצת קשה להביט קדימה אל העתיד ולחשוב איך ייראה המחשב האישי בעוד 43 שנים, עם הפריצה הנוכחית של הבינה המלאכותית. מעניין האם הוא בכלל יהיה קיים אז בצורתו הנוכחית, שהיא עדיין, גם אם הוא השתנה כל כך הרבה פעמים וגם אם אנחנו יכולים לקחת אותו לכל מקום, סוג של קופסה שעושה בשבילנו חישובים ועוזרת לנו לשחק משחקים – וגם מסייעת לעבודה. ולא, על אף שכבר כל כך הרבה פעמים חזו זאת, ה-PC מוכיח שוב ושוב שהוא ממש, אבל ממש, עדיין לא מת.

האקרים שמפעילים מתקפות כופרה משתמשים בנתונים גנובים כדי להגביר את הלחץ על קורבנות שמסרבים לשלם את דמי הכופר. בין היתר, הם מאיימים בשיתוף פרטי קשר, או דוקסינג, של בני משפחות של מנכ"לים ובכירי עסקים, ואף מאיימים לדווח לרשויות על כל מידע על פעילות עסקית בלתי חוקית שנחשפה במאגרי נתונים גנובים – כך לפי מחקר חדש של סופוס. בדו"ח מתפרסמים פוסטים שהועלו בדארקנט, שמראים כיצד כנופיות כופר מתייחסות לקורבנות שלהן כ-"חסרי אחריות ורשלניים", ובמקרים מסוימים מעודדות קורבנות בודדים, שהמידע האישי שלהם נגנב, לפתוח בהליכים משפטיים נגד המעסיק שלהם. כריסטופר באד, מנהל מחקר איומים בסופוס. כריסטופר באד, מנהל מחקר איומים בסופוס, כתב כי "בעקבות הפריצה לקזינו MGM התחלנו לשים לב למגמה שלפיה כנופיות הכופר הופכות את התקשורת לכלי – לא רק כדי להגביר את הלחץ על הקורבנות, אלא גם על מנת להשתלט על הנרטיב ולהסיט את האשמה. אנחנו גם רואים כנופיות שמטרגטות מנהלים עסקיים שהן תופסות כ-'אחראים' למתקפות הכופר". באחד חוקרי Sophos X-Ops מצאו גם פוסטים רבים של תוקפי כופר, שמפרטים את תוכניותיהם לחפש מידע במאגרי נתונים גנובים במטרה לאיים על חברות שאינן משלמות דמי כופר. כך, באחד "חלק ממגמה של פושעים שסוחטים חברות עם נתונים רגישים" "פוסטים אלה עולים בקנה אחד עם מגמה רחבה יותר, של פושעים שמבקשים לסחוט חברות עם נתונים רגישים", ציינו החוקרים, "נתונים הנוגעים לעובדים, לקוחות או מטופלים, כולל רשומות בריאות הנפש, רשומות רפואיות של ילדים, מידע על בעיות מיניות של מטופלים ותמונות של מטופלים בעירום". כך, באחד המקרים, קבוצת הכופר Qiulong פרסמה את הנתונים האישיים של בתו של מנכ"ל, כמו גם קישור לפרופיל האינסטגרם שלה. באד סיכם באומרו כי "כנופיות הכופר הופכות יותר ויותר פולשניות ונועזות באמצעי הפעולה והסחיטה שלהן, מה שמגביר את הלחץ על חברות מותקפות. הן לא רק גונבות מידע ומאיימות להדליף אותו, אלא גם מנתחות אותו, כדי למצוא דרכים למקסם את הנזק וליצור הזדמנויות חדשות לסחיטה. ארגונים צריכים לדאוג – לא רק מריגול תאגידי, אובדן סודות מסחריים ופעילות לא חוקית של עובדים, אלא גם מניסיונות סחיטה של כנופיות כופר בשילוב של מתקפות סייבר".

לאחרונה ביקרו במאורת הנמר ורד ראובן, דירקטורית, מנהלת לקוחות, ושרון בן רפאל, דירקטור, מנהל שותפים ופיתוח עסקי ברימיני סטריט. רימיני סטריט פועלת בתתחום התמיכה בתוכנות ארגוניות ומציעה תמיכה עבור מוצרי אורקל (Oracle) סאפ (SAP) ו-VMware. החברה מציעה תוכנית תמיכה, המאפשרת לבעלי רישיונות של יבמ (IBM), אורקל, מיקרוסופט (Microsoft), סאפ וספקיות תוכנה נוספות לחסוך עד 90% מעלויות התמיכה הכוללות שלהן. עם לקוחות החברה נמנים כ־1,300 חברות גלובליות, הנכללות ברשימת פורצ'ן 500 (Fortune 500), חברות בסדר גודל בינוני וארגונים הפועלים במגזר הציבורי ממגוון רחב של תחומים, מהן יותר מ-45 חברות בישראל. במהלך הפגישה דנו בקושי של המנמ"רים לאזן את התקציבים שלהם ולהקצות מחדש משאבים לתחזוקת מערכות מדור קודם ועד להשקעה בפרויקטים חדשניים, במיוחד בזמנים כאלה של חוסר ודאות. רימיני סטריט ממלאת תפקיד מכריע בפתרון הבעיה, ציינה ראובן, שכן "מודל התמיכה מפחית או מייתר את רכיבי עלות התחזוקה השוטפת של המערכות ומאפשר ללקוחות לעכב או להימנע ממיגרציות יקרות. החברה מפנה כספים שניתן להשתמש בהם ליוזמות נוספות המניעות בידול תחרותי". לדבריה, "המודלים של התמיכה המוצעים על ידי ספקי התוכנה לא מספקים מענה רחב לעיתים קרובות, ומשאירים את להקוחות ממתינים ימים או אפילו שבועות כדי לפתור בעיות – מצב שיכול ליצור סיכון משמעותי עבור עסקים המסתמכים על מערכות אלו". "מאז הקמתה בשנת 2005", אמרה ראובן, "רימיני סטריט גדלה להיות הספק הגדול והמשוכלל ביותר בתעשייה. המחויבות של החברה לשביעות רצון הלקוחות ניכרת בציון שביעות רצון לקוחות ממוצע של 4.9 מתוך 5, תוצאה של התמקדות כלל החברה במתן מענה לצורכי הלקוחות". עוד ציינה, כי "החברה ממשיכה להרחיב את סל השירותים שלה, ומציעה כעת שירותים מנוהלים, ייעוץ מקצועי ותמיכה במוצרי ענן, כמו סיילספורס". בן רפאל סיפר, כי "רימיני סטריט בנתה מערכת AI שמאתרת תוך שניות את מומחה התמיכה המתאים ביותר מבין אלפי המומחים של החברה. המערכת מנתחת 40 מדדים של התאמה ומשקללת את כל המדדים הללו כדי לצוות ללקוח את המומחה המתאים ביותר למקרה שלו. המערכת קיצרה את תהליך ההתאמה מכ-20 דקות ל-7 שניות והיא מרכיב מרכזי בחוויית הלקוח". לדבריו, "לא רק שאנחנו יכולים לתמוך במערכות קיימות כל עוד אנשים רוצים מבלי שייאלצו להכריח אותם לעשות משהו, אם הם מחליטים שהם רוצים לעבור לענן או ליישם מחדש משהו, אנחנו יכולים לסייע גם במתווה הזה. יהיו לנו רק יותר ויותר שירותים, וזה פשוט יהיה גורם מאפשר עבור חברות בכל רחבי העולם".

נתונים שפרסמה היום (ב') הלמ"ס מראים כי המנהלים בענפי השירותים בהיי-טק אופטימיים יותר כיום מאשר לפני שנה באשר לעתיד החברה שלהם. כמו כן, הם אופטימיים יותר מאשר המנהלים בענפי השירותים בשאר המשק. המחקר בוצע בחודש יולי האחרון, והדו"ח כולל תחזיות של מנהלים בענפי השירותים במשק לשנה הקרובה – בפעילות החברה, בגיוס עובדים ובמקרה של ההיי-טק גם גיוסי הון. כשליש מהמנהלים בענפי ההיי-טק בשירותים צופים עלייה בפעילות החברה בשנה הקרובה, בדומה לאומדן זה ביולי אשתקד. לעומת זאת, חל צמצום ניכר במספר המנהלים שצופים ירידה בפעילות – מ-33% לפני כשנה ל-18% ביולי 2024. אופטימיות רבה נרשמה גם בצפי לגיוסי ההון: כ-34% מהמנהלים בענפי ההיי-טק בשירותים צופים שגיוסי ההון של חברתם יעלו בשנה הקרובה – נתון גבוה משמעותית מההערכות לפני כשנה, שעמדו על 13%. יש לציין שהשנה שעברה אופיינה ברצף העלאות ריבית בישראל ובארצות הברית, כמו גם במהפכה המשפטית – מה שהשפיע מאוד, והשפיע לשלילה, על גיוסי ההון. המנהלים אופטימיים גם באשר לגיוס העובדים בשנה הקרובה: בענפי ההיי-טק בתעשייה, כ-55% מהמנהלים צופים עלייה במצבת כוח האדם שלהם – שיעור גבוה מאשר בשאר ענפי התעשייה, שעומד על 14%, ואף מהאומדן בענפי ההיי-טק בתעשייה ביולי 2022, שעמד על 45%. שיעור המנהלים בענפי ההיי-טק בשירותים שחוזים עלייה בגיוס העובדים עומד על כ-23%. הנתון הזה מצביע אמנם על אופטימיות לעומת יולי 2023, אז הוא עמד על 10%, אך הוא עדיין נמוך מהאומדן שהתקבל לפני כשנתיים – 41%. עוד מעלה הדו"ח כי בכל ענפי השירותים במשק, שיעור גבוה של מנהלים צופים שלא תהיה ירידה בתשלומי השכר בשנה הקרובה. כשליש מהמנהלים בענפי השירותים בהיי-טק צופים עלייה בתשלומי השכר – נתון נמוך משמעותית מההערכות שהיו ביולי 2022, שהגיעו ל-56%, ונמוך במקצת מההערכות ביולי אשתקד – 37%. מה ההערכות מחוץ להיי-טק? בענפי השירותים ללא היי-טק, רק כ-16% מהמנהלים צופים עלייה בפעילות חברתם בשנה הקרובה, לעומת כ-20% ביולי 2023 וכ-31% באותו החודש ב-2022. כמו כן, חלה בענפים אלה ירידה בשיעור המנהלים שמעריכים כי יגדילו את גיוס העובדים לחברתם – כ-10% בלבד לעומת כ-13% ביולי אשתקד וכ-30% באותו החודש לפני שנתיים.

מלם תים סיימה את הרבעון השני של השנה, וגם את המחצית הראשונה שלה, עם תוצאות טובות – עליות דו ספרתיות הן בהכנסות והן ברווחים; כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ב'). בעוד שההוצאות של חברת ה-IT במחצית הראשונה של השנה גדלו ב-28.7% ל-1.7 מיליארד שקלים, ההכנסות שלה בתקופה זו צמחו ב-29.6% ל-1.8 מיליארד. גם סעיפי הרווחים רשמו עליות יפות: הרווח התפעולי זינק ב-47.5% ל-89.5 מיליון שקלים וזה הנקי עלה ב-20.4% ל-37.9 מיליון. נתוני הרבעון ההוצאות של מלם תים נותרו ברבעון השני כמעט ללא שינוי ועמדו על 97.7 מיליון שקלים. לעומת זאת, ההכנסות עלו ב-19.6% ל-840 מיליון. הרווח הנקי שלה צמח ב-30% ל-15.6 מיליון. מגזר הפעילות שרשם את העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות ממנו היה תשתיות הענן, שצמח ב-31.8% ל-323 מיליון שקלים. פעילות זו הניבה יותר מ-38% מהכנסות החברה ברבעון. עליות בולטות נוספות נרשמו במגזר שירותי השכר. לעומת זאת, ההכנסות ממגזר ההקמה וההשקעה בסטארט-אפים צנח ב-70.5% ל-2.3 מיליון שקלים בלבד. מגזר תשתיות הענן "כיכב" גם ברווחיות: הרווח הנקי ממנו צמח בכמעט 50%. נתונים נוספים מעלים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות של החברה גדלו ב-20.7% ל-755.2 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-10.6% ל-84.8 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 10.1%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-2.75% ל-473.1 מיליון שקלים והרווח צמח ב-33.7% ל-37.5 מיליון. כמו כן, ה-EBIDTA גדל ב-15.6% ל-65.2 מיליון שקלים וחבות המס זינקה ב-60.6% ל-4.8 מיליון. שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים, אמר כי "התוצאות החזקות של הקבוצה מבטאות את תנופת הצמיחה בכל מגזרי פעילותה, בדגש על התחום הביטחוני. לצד זה, נמשכת ההתרחבות שלנו בחו"ל, באמצעות פעילות Automate IT באירופה, שיתוף הפעולה בין סינריון ל-ADP בארצות הברית ורכישת פעילות רוסלייר בתחום בקרת הכניסה".

מטא (Meta) – החברה האם של פייסבוק (Facebook) – הכריזה לאחרונה על יוזמה חדשה, שמטרתה ללמד יוצרים אודות הפרות שביצעו לתקני הקהילה, במקום להעניש אותם באופן מיידי. גישה חדשה זו בעצם מספקת את מה שהחברה מגדירה כ"הכשרה חינוכית" בתוך האפליקציה, שיוצרים חייבים לבצע אחרי שהם נמצאו מפרים את תקני הקהילה של פייסבוק בפעם הראשונה. אם המשתמש השלים את ההכשרה בהצלחה, האזהרה הראשונית שלו תוסר מרשומות החברה. בפרסום הרשמי על הרענון המדיניות כותבת מטא: "אנחנו יודעים שכולם עושים טעויות. זו הסיבה שאנו משיקים תכונה חדשה המתמקדת בחינוך – לא בהענשה – של רוב המפרים את תקני הקהילה של פייסבוק בפעם הראשונה". החברה ממשיכה ומסבירה כי "הכשרה חדשה זו תעזור לאנשים ללמוד מהטעויות שלהם, במקום לקבל אזהרה רשמית מייד". ההכשרה החינוכית, למי שהפר את כללי הקהילה של פייסבוק. צילום: מטא לפי החברה, אם היוצר נמנע מהפרות נוספות במשך שנה שלמה אחר כך, הרשומות של היוזר שלו יתאפסו, ואם ישוב ויחטא בהפרת תקני הקהילה אחר כך, הוא יוכל להשתתף שוב ב"חוויית" ההכשרה ולהסיר שוב את האזהרה הבודדת שלו. אלא שב-מטא מדגישים שעם זאת, אם יוצר יבצע הפרה שנייה במהלך אותה השנה, האזהרה שתונפק לו תהיה קבועה ולא ניתנת להסרה, והפרות עוקבות נוספות עלולות להוביל להפחתת טווח ההגעה שלו אל משתמשים אחרים בפלטפורמה, וכן בהזדמנויות המונטיזציה שלו, משמע ביכולותיו להרוויח כסף מהתוכן שהוא מעלה לשירות. יוזמה זו של החברה מכירה בכך שהפרות עלולות להתרחש ללא כוונה, ומטרתה המוצהרת היא לסייע למשתמשי הפלטפורמה ללמוד מהטעויות שלהם, מבלי שיענשו מיידית על הפרה יחידה. החברה מאמינה שגישה חינוכית זו תהיה יעילה יותר במניעת הפרות עתידיות, תוך שמירה על הבטיחות והשלמות של קהילת פייסבוק. במטא הדגישו כי המדיניות המרועננת הזו אינה משפיעה על עמדת החברה בנוגע למצבים בהם מתפרסם בשירות תוכן המפר תקנים חמורים שלה, כגון תוכן הכולל ניצול מיני או למשל כזה העוסק במכירת סמים קשים או בהאדרה של ארגונים ויחידים מסוכנים. במקרים אלו מטא לא תסתפק באזהרה שניתן למחוק, אלא תיישם הסרת תוכן ותגיב בהענשת מפיציו. מטא גם ציינה כי למערכת הסרת האזהרות החדשה המסוימת לא תהיה השפעה מהותית על שכיחות התוכן הבעייתי שמופיע בפלטפורמה, וזאת משום שבכוונתה להמשיך למתן ולהסיר תכנים המפרים את המדיניות שלה גם בהמשך הדרך. תכונה חדשה זו מוצעת תחילה למשתמשי מצב מקצועי (Professional Mode), אך למטא יש תוכניות להפיץ אותה באופן נרחב יותר בעתיד.

בעקבות המחסור החמור בחוקרים לתחום החם של הבינה המלאכותית, רשות החדשנות תסייע בגיוס חוקרים בתחום ה-AI, כדי שיבואו לעבוד בישראל ולסייע לחברות לממש את הפוטנציאל הקיים. לצורך כך, רשות החדשנות מפרסמת "קול קורא" לתוכנית חדשה, שנועדה לייבא חוקרים מומחים מחו"ל, בתקציב כולל של 10 מיליון שקלים. מדובר בחוקרים בעלי תארים אקדמיים ובעלי ניסיון מעשי, שישובצו בחברות היי-טק ובמעבדות מחקר. החברות שיגישו הצעות, יצטרכו להוכיח שיש ביכולתן לקלוט את החוקרים ואת בני משפחותיהם. המימון הוא בין 50% ל-70% לתקופה של 24 חודשים. הטריגר לשכנע את אותם חוקרים הוא המוניטין שיש לישראל בעולם בתחום הבינה המלאכותית,. יצוין, כי אמנם "הקול הקורא" מציין חוקרים לא ישראלים, תושבי מדינות זרות, אולם באופן עקרוני יכולים להגיש בקשות לרשות גם גופים שעוסקים בהחזרת מדענים לישראל. מצוקת החוקרים בבינה מלאכותית נדונה בשורה של דיונים שנערכו באחרונה הן במשרד המדע והחדשנות והן בוועדת המשנה לבינה מלאכותית בכנסת, בראשותה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בדיונים אלו הוצגו נתונים על המחסור בארץ, הנובע ממיעוט סטודנטים שלומדים את התחום. בין היתר נמסר, כי בישראל יש רק 100 בוגרי תואר שלישי בתחום מדעי המחשב, בעוד שהדרישה של התעשייה היא פי כמה וכמה. הסיבות לכך הן העדר משאבים – הן פיסיים והן טכנולוגיים – שמאפשרים לחוקרים להתקדם ולעבוד, קושי בהשגת משאבי מחשב בעולם ומצבה הבינלאומי של ישראל בעולם עקב מלחמת "חרבות ברזל". בדיון הראשון שנערך בנושא אמרה חברת הכנסת פרקש הכהן, כי "מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית כדי לקדם את תחום הבינה המלאכותית אצלן, וישראל משתרכת מאחור, ללא כל תוכנית ליום שאחרי". באותו דיון השתתף יזם ההיי-טק מייקל אייזנברג, המשמש כשותף כללי בקרן הון-הסיכון אייזנברג, ואמר, כי "הטיפול הממשלתי בכל נושא הבינה המלאכותית הוא חובבני מאוד. יש הרבה מאוד דיונים על גבי דיונים, תוכניות מפוזרות בכל מקום – אבל אין כלל ביצוע. אי אפשר להמשיך עם החובבנות הזאת". כל הדוברים האחרים שהשתתפו בדיונים ציינו, כי ישראל ממוצבת כיום במקום גבוה מאוד מבחינת מספר החברות שמפתחות פתרונות לבינה מלאכותית, אולם הישגים אלו עלולים להישחק אם לא יהיו מספיק מומחים וחוקרים שיאיישו את עמדות הפיתוח והתכנון בישראל.