שם ותפקיד: ליאן סבירסקי, סמנכ"לית שיווק ו-Value Creation בקרן אייבקס (Ibex Investors). ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: ראש מחלקת שיווק ופיתוח עסקי במשרד מיתר עורכי דין, וגם יועצת תקשורת, כתבת ותחקירנית. השכלה ושירות צבאי: שירתי בבסיס חיל האוויר, כנף 25 במצפה רמון, בתפקיד מטה. סיימתי תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל למדתי עיתונאות בבית הספר כותרת. את התואר השני שלי סיימתי גם כן באוניברסיטת תל אביב, בלימודי דיפלומטיה, ובנוסף השתתפתי בתוכנית לחילופי סטודנטים ב-Sciences Po בפריז. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עולם הטכנולוגיה משך אותי מאז ומתמיד, נחשפתי אליו בפן המקצועי במהלך עבודתי במשרד 'מיתר', שהינו משרד עורכי הדין המוביל בישראל בתחומי טכנולוגיה והון סיכון. במסגרת תפקידי, הייתי אחראית בין היתר על דו"ח מיתר ו-IVC, שסקר את כל הגיוסים, עסקאות מיזוג ורכישה והנפקות בתעשיית הטק הישראלית. אני חושבת שאין עסקה שלא למדתי עליה ונחשפתי גם לעולם ההון סיכון והבנתי את חשיבותו בתעשייה. לפני שנתיים וחצי הצטרפתי לקרן האמריקנית אייבקס, כדי להקים ולנהל את פעילות השיווק של הקרן בישראל, וכן לתמוך בחברות הפורטפוליו של הקרן. ובתקופה זו נחשפתי ביתר שאת לתעשייה הטכנולוגית בישראל. הקרן משקיעה בסטארט-אפים ישראליים במגוון ורטיקלים ובשלבים שונים, החל משלב הסיד, דרך שלבי צמיחה. בנוסף, הקרן משקיעה בחברות ציבוריות ישראליות באמצעות קרן גידור. הצוות הישראלי של הקרן מלווה את חברות הפורטפוליו משלב ההקמה, דרך שלבי הצמיחה ועד להנפקה או האקזיטים המיוחלים. אנחנו לא רק נותנים צ'ק, אלא מלווים באופן אקטיבי את היזמים לאורך כל הדרך – תומכים, מחברים ליועצים, ללקוחות ועוד". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני לא חושבת שאפליה זו ההגדרה הנכונה. אני חושבת שקיימת נורמה חברתית שמתחילה מבחירת מקצועות מדעיים בתיכון, ומובילה לסינון ליחידות טכנולוגיות עילית בצבא, שהמסלול שלהן לרוב מוביל להצלחה בעולמות ההיי-טק עם סיום השירות הצבאי. הנורמה החברתית הזו משפיעה על ייצוג חסר של נשים בתעשיית ההייטק. רואים את זה גם בחוסר ייצוג של יזמיות בהשוואה ליזמים. אני מאמינה שזה ישתנה בשנים הקרובות, מאחר שגם ביחידות הללו מחפשים אחר ייצוג גבוה יותר של נשים מבעבר. לשמחתי הרבה, אני עובדת בקרן שיש בה שותפה, ניקול פריאל, שמובילה את ההשקעות של הקרן בסטארט-אפים ישראליים בשלבים מוקדמים.  אני כן אגיד על עצמי שבמסגרת העבודה שלי אני עושה ככל שביכולתי לוודא שתמיד תהיה לפחות אישה אחת בכל פאנל, ושואפת לכך שיהיו כמה שיותר נשים בקדמת הבמה, בראיונות לעיתונות וכדומה". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי, לא. אני באמת מאמינה שהתעשייה רוצה לראות עוד נשים בעמדות מפתח, ופועלת כדי להגיע למטרה הזו. אני לא חושבת שישנה אפליה מכוונת, אלא שזו תוצאה נסיבתית. אני ממש מקווה שאנחנו בכיוון של שינוי בהקשר הזה ונראה תוצאות חיוביות בקרוב. כולנו נרוויח אם לפחות 50% מתפקידי הניהול בתעשיית ההייטק ובכלל משרות טכנולוגיות יהיו מאוישות על ידי נשים.

אנבידיה, שלא מזמן הייתה, לזמן קצר, החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם, חוותה ביום ג' את יום המסחר הגרוע ביותר בתולדות המניה שלה, עם נפילה של 10% בשערה. המשמעות היא שביום אחד, החברה איבדה שווי שוק של 280 מיליארד דולר והמנכ"ל, ג'נסן הואנג, שהוא האדם הפרטי בעל המניות הרבות ביותר באנבידיה, איבד 10 מיליארד דולר. לשם השוואה, 280 מיליארד דולר הוא סכום שגדול מהשווי של שלוש חברות ענק אמריקניות – מק'דונלדס, שברון ופפסי – גם יחד. אתמול התמתנה הירידה בשער המניה של חברת הענק והיא קטנה ב-1.66%. במסחר שלפני פתיחת שערי וול סטריט היום הצבע הירוק חוזר למניית החברה והיא רושמת עלייה קלה, של כ-0.6%. למרות הירידה, השווי של מניית אנבידיה עדיין כפול מזה שהוא היה לפני שנה. הירידה במניית אנבידיה סחפה את השוק למטה והביאה לקיטון של כ-3.3% במדד הנאסד"ק בין סגירת המסחר ביום ו' לסגירתו ביום ג' (ביום ב' לא התקיים מסחר עקב יום העבודה, שנחוג בארצות הברית). מהן הסיבות לירידה? יש שתי סיבות לירידה: האחת היא התחזיות של האנליסטים, שלפיהן צפויה האטה בקצב הצמיחה בהכנסות של אנבידיה. יש לציין שהחברה פרסמה עם סגירת המסחר ביום ד' בשבוע שעבר את התוצאות הכספיות שלה, שהיו מצוינות: היא הכתה ברבעון השני את הצפי בוול סטריט והציגה זינוק של 122% בהכנסות וקפיצה של 174% ברווח הנקי. הירידה הגדולה בשער המניה החלה כבר אז – כאמור, עקב החשש מהעתיד. סיבה נוספת היא ההזמנה של אנבידיה לשימוע במשרד המשפטים האמריקני, עקב חשש כי היא מפרה את חוקי ההגבלים העסקיים של ארצות הברית. החקירה מתנהלת מזה כמה חודשים, שבמהלכם פנו אנשי משרד המשפטים בוושינגטון לחברות אחרות כדי לאסוף מידע, כולל שאלונים מחייבים. החשד הוא שאנבידיה מקשה על משתמשים במוצריה לעבור להשתמש במוצרים של ספקיות אחרות, וגם "קונסת", בצורה כזו או אחרת, לקוחות שלא משתמשים במוצרי הבינה המלאכותית שלה באופן בלעדי. הרגולטורים בוחנים בנוסף האם אנבידיה מעניקה הנחות מיוחדות ללקוחות שמשתמשים בטכנולוגיה שלה באופן בלעדי, או קונים ממנה מערכות שלמות. כמו כן, בימים אלה חוקר המשרד את הרכישה של החברה הישראלית Run:AI, אבל זו חקירה שמתנהלת בכל רכישה שמבצעת חברה בסדר גודל של אנבידיה. יצוין כי אנבידיה הכחישה שהיא הוזמנה לשימוע, ודובר מטעמה מסר כי "משרד המשפטים האמריקני מנהל חקירה נגדנו, אבל לא הוזמנו לשימוע. בכל מקרה, נשמח להשיב לכל שאלה שהרגולטרים יעלו על העסקים שלנו". משרד המשפטים של ארצות הברית סירב להגיב על כך. נכון לכתיבת שורות אלה, למרות הירידות, אנבידיה היא עדיין החברה בעלת שווי השוק השלישי בגודלו: זה עומד על 2.61 טריליון דולר, אחרי אפל עם 3.36 טריליון דולר ומיקרוסופט עם שווי של 3.04 טריליון.

קוואלקום הכריזה, במסגרת תערוכת IFA 2024, על תוספת חדשה למערך מעבדי הבינה המלאכותית לשוק המחשבים הניידים שלה: היא הציגה מעבד Snapdragon X Plus עם 8 ליבות מחשוב בלבד, ואת לעומת 10 ליבות בהשקה הראשונית – ועוד פחות מ-12 הליבות של מעבדי ה-Snapdragon X Elite המובילים. המטרה העיקרית בהשקת המעבד הזה היא לאפשר ליצרניות הניידים להציע מחשבי בינה מלאכותית זולים יותר מאשר בהשקה הראשונית. בקוואלקום מסמנים את הסכום של 700 דולר כקו העלות עבור ניידים שיהיו מבוססים על המעבד החדש, וזאת לעומת מחירים של 1,200 דולר ויותר בגל הראשון של הניידים שהושקו עם מעבדי ה-Copilot+ PC של החברה. לדוגמה, Vivobook S 15 עם מעבד Snapdragon X Elite, שנסקר כאן, באנשים ומחשבים, כמחשב הראשון בישראל שהוצע עם המעבד החדש, תומחר ב-1,300 דולר. כעת, עם המעבד החדש, הוא יוצע במחיר של פחות מ-900 דולר. אולם, לא מדובר רק בפחות ליבות מחשוב. למעשה, הדבר היחיד שזהה בין ה-Snapdragon X Plus החדש לחבריו הוא שבב ה-NPU, שיציע, גם במקרה שלו, 45TOPS. בנוסף, הוא יגיע עם מעבד גרפי חלש יותר, שלא יספיק למשחקים אפילו ברמה נמוכה יותר ממה שניתן להריץ במעבדים הנוכחיים, וכן עם 30% פחות זיכרון מטמון. גם שבב העיבוד הגרפי תומך בעד 36 מגה-פיקסל – כמעט מחצית מהמעבדים האחרים. מחשבים ניידים המבוססים על המעבד החדש כבר הוכרזו, והם אמורים להגיע לשוק עוד לפני סוף השנה.

ארכיון האינטרנט (IA – ר"ת Internet Archive) ספג באחרונה מכה משמעותית במאבקו המשפטי נגד הוצאות לאור גדולות, בנוגע להשאלה דיגיטלית של ספרים המוגנים בזכויות יוצרים.  הפרשה החלה כשבשנת 2020, המו"לים Hachette, HarperCollins, John Wiley ו-Penguin Random House הגישו תביעה נגד הארכיון והאשימו אותו ש-"הספרייה הפתוחה" שלו מאפשרת הפרת זכויות יוצרים בדומה לאתר פיראטי. התביעה נסובה סביב הנוהג של הארכיון לסרוק ספרים מודפסים, כדי להציע עותקים דיגיטליים שלהם בחינם לגולשים, מה שלטענת המו"לים הפר את זכויות היוצרים שלהם והיווה איום על הכנסותיהם. BREAKING: The Internet Archive has lost its appeal in Hachette v. Internet Archive, the long-running, closely watched copyright case over the scanning and lending of print library books. Full story to follow. — Publishers Weekly (@PublishersWkly) September 4, 2024 המאבק המשפטי המסוים הגיע כעת לשיאו בפסיקה של בית המשפט השני לערעורים של ארה"ב, שאישר את ההחלטה הקודמת של בית המשפט, לפיה סריקה והשאלה של ספרים המוגנים בזכויות יוצרים ללא רשות, כפי שנהג לבצע AI, אינה מהווה, כמו שטען הארגון, "שימוש הוגן", ולכן – אסורה. ארכיון האינטרנט טען בערעורו כי המניע שלו, ללא מטרות רווח, ומודל ההלוואות הדיגיטליות המבוקרות שהוא מספק, צריכים להיחשב כ"שימוש הוגן". אלא ש-בית המשפט הדגיש כי הדיגיטציה שעשה IA לספרים לא הפכה את היצירות לבעלות מטרות או דמויות חדשות, והדבר שולל לפיכך קביעת אפשרות שהיא על תקן "שימוש הוגן". בנוסף, בית המשפט הדגיש את הפוטנציאל של ההלוואות הדיגיטליות החינמיות של IA לשמש כתחליף לרכישה פיזית של ספר או לקניית ספרים אלקטרוניים, ובסופו של דבר הנוהג הזה משפיע או ישפיע על הכנסות המוציאים לאור. בית המשפט גם נימק שבפעילותו זו IA למעשה הפיק תועלת בעקיפין משותפויות ותרומות, והדבר פגע במעמדו כארגון ללא מטרות רווח, ולכן, בסופו של דבר, העדיף את זכות המוציאים לאור לשלוט בשכפול והפצה של יצירותיהם, על פני המטרה של הארכיון להרחיב את גישת הגולשים לידע.

כמו בכל דור חדש של מעבדים, ולא משנה של איזו חברה, השוק מגיב מהר מאוד עם הכרזות על מחשבים חדשים שמבוססים על המעבדים שזה עתה באו לאוויר העולם. אסוס כמעט תמיד נמצאת ברשימה הזו, וזה נכון גם במקרה של מעבדי הלונאר לייק החדשים של אינטל, שהוכרזו אתמול (ד'). החברה הכריזה על ExpertBook P5 (P5405) בסדרה העסקית שלה, שיהיה הראשון שמציעה החברה לשוק המוגדר הזה שמגיע עם מעבדים עם שבב NPU עוצמתי – שמציעים יכולת חישוב של 47 טריליון פעולות בשנייה לכל היותר בדגם הזה. אסוס מציעה את המחשב הזה עם אפשרות בחירה של אחד מכמה מעבדים, והמוביל ביניהם הוא Core 7 Processor 258 V עם 32 גיגה-בייט זיכרון מובנה במעבד עצמו, ועם מהירות בסיסית של 1.8 גיגה-הרץ ומהירות טורבו מרבית של 4.8 גיגה-הרץ. יש גם שבב גרפי חדש, Arc 140 V עם 16 גיגה-בייט זיכרון, שאף הוא אמור לספק ביצועי בינה מלאכותית חזקים במיוחד. הוא גם יניע את מסך ה-14 אינץ' ברזולוציית 2500×1600 פיקסלים של המחשב, שמציע בהירות של 400 ניט ותמיכה של 100% במרחב הצבעים sRGB. נפח האחסון משתנה גם הוא לפי בחירה, ויכול להגיע עד 2 טרה-בייט זיכרון. בהיבט האבטחה הוסיפה החברה הגנה נוספת ל-BIOS של המחשב, עם עמידה בתקן המחמיר המעודכן NIST SP 800-155, כדי למנוע התקפות על הקושחה של המחשב, וזאת מעבר לזיהוי פנים ולטכנולוגיות אבטחה מהשורה. המחשב שוקל כ-1.3 ק"ג, וזה כולל סוללת 63 וואט/שעה על גובה של 1.65 ס"מ. המחיר טרם פורסם. שני מחשבי Expertbook P1 עבור ארגונים שמחפשים ניידים עסקיים בעלות נמוכה יותר, לשימושים שונים כפי הנדרש, מציעה אסוס שני מחשבי Expertbook P1, עם מסכי 14 ו-15.6 אינץ' ברזולוציית FHD ועם משקל של 1.4 ו-1.6 ק"ג, בהתאמה. הם מבוססים אמנם על מעבדי הדור ה-13 של אינטל, עד Core i7-13700H, במטרה להוריד עלויות לעומת מחשבי הדור הנוכחי, אבל מגיעים עם אפליקציה ייעודית וקניינית בשם AI ExpertMeet, מבית אסוס עצמה, שניתן להשתמש באמצעותה ביכולות בינה מלאכותית כדי לשפר פגישות ופרודוקטיביות. מחשב ה-NUC הראשון של אסוס בגזרה הצרכנית, אסוס הציגה את מחשב ה-NUC הראשון שלה, אחרי שרכשה את הזכויות לשם מאינטל. המחשב, NUC 14 Pro AI בשמו המלא, מבוסס על מעבד Core Ultra 9 מדור המעבדים החדש של ענקית השבבים, והוא מציע ביצועי בינה מלאכותית כוללת שלפי אסוס מגיעים ל-120 TOPS. ה-NUC 14 Pro AI של אסוס. צילום: יח"צ כמו כל מחשבי ה-NUC, המידות שלו קטנות – 130x130x34 מ"מ, וזה מספיק כדי להציע ארבעה חיבורי UJSB-A, שני חיבורי USB-C, חיבור HDMI בגודל מלא, חיבור לרשת מקומית וחיבור לאוזניות. כמו כן, הוא תומך ב-WiFi 7, כולל קורא טביעות אצבע מבונה ומכיוון שמדובר במחשב בינה מלאכותית, יש בחזית שלו כפתור Copliot. למה כפתור? כי במחשבים נייחים עדיין אין את הגישה ל-Copliot מהמקלדות המותאמות להם – מה שכבר קיים במקלדות של המחשבים הניידים בדור הנוכחי. עוד הכרזות אסוס הציגה בנוסף את הניידים ההפיכים הראשונים שלה עם מעבדי בינה מלאכותית. מחשבים אלה מגיעים עם מסכי OLED בגדלים של 14 ו-16 אינץ', כחלק ממשפחת ה-Vivobook Flip, ושניהם מבוססים על מעבדי לונאר לייק ברמה של עד Core Ultra 7. לפי החברה, סוללת ה-70 וואט/שעה שלהם יכולה להספיק לעד 25 שעות עבודה. ה-Vivobook 14 Flip של אסוס. צילום: יח"צ החברה הציעה בנוסף גרסה מעודכנת של Vivobook S 15, שהיה הראשון שהוצע בארץ עם מעבד Snapdragon X Elite, ונסקר כאן, באנשים ומחשבים. הפעם מגיע המחשב עם המעבד החדש של קוואלקום, Snapdragon X Plus, שמוצע עם 8 ליבות בלבד. גם מחשב ה-Zenbook S 14 עם מסך ה-14 אינץ' של החברה זכה לגרסה מעודכנת, עם מעבד Core Ultra 9 ממשפחת הלונאר לייק, והוא מציע משקל קל של 1.2 ק"ג על עובי של 1.1 מ"מ. יש למשפחת המחשבים הזו "בן" חדש – Zenbook S 16 עם מסך OLED, כמו של "אחיו", אבל בגודל 16 אינץ', ועם אותו מעבד. מחשבים אלה אמורים להיות זמינים בשוק כבר החודש, ייתכן שגם בישראל.

מסתבר שיש מחלוקת בשאלה איזו חברה היא המעסיק הגדול ביותר בשדרות: "פגשתי את ראש העירייה, אלון דוידי, ואמרתי לו שאמדוקס היא המעסיקה הגדולה בעיר. הוא אמר לי: 'לא נכון – העירייה היא המעסיקה הכי גדולה בעיר, יש בה 600 עובדים'. השבתי לו: 'אמדוקס מעסיקה 700 עובדים בשדרות'", כך אמר רונן לבקוביץ', נשיא חטיבת השירותים הטכנולוגיים בחברה, עיקרם עובדים בעוטף עזה ובכלל בדרום. 700 עובדי החברה בשדרות הם חלק מ-29 אלף עובדיה בעולם, שכ-4,000 מתוכם נמצאים בישראל. מעל 1,000 מעובדי אמדוקס מועסקים בפריפריה. לבקוביץ' דיבר בפתח מפגש שערכו חברי C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. מפגש הפורום התארח היום (ה') בקמפוס אמדוקס ברעננה. פתח את האירוע פלי הנמר, נשיא ויזם הקבוצה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. המקום השני שבו אמדוקס פועלת בפריפריה, מבחינת מספר העובדים בו, הוא בנצרת. לבקוביץ' ציין שהפעילות בעיר הצפונית נפתחה בשנת 2013. "במשרד שלנו בנצרת עובדים כ-300 אנשי ומנהלי פיתוח – ערבים, יהודים ודרוזים", אמר. הוא הוסיף כי "עם פרוץ המלחמה בחמאס, התחלנו לחשוב על הקמת פארק היי-טק בנגב המערבי, שיועסקו בו אלפי עובדים. לשם כך חברנו לגופים בתעשייה ובאקדמיה, ויצאנו בקול קורא להקמת קמפוס, שיהווה מקום של תעסוקה וגם לימודים". "ה-IT בעולם הטלקום – מאוד מורכב" אמדוקס, שהוקמה ב-1982, מפתחת תוכנות ושירותים למערכות חיוב לקוחות (בילינג) ו-CRM. היא החלה כמיזם של דפי זהב בתחומי המחשוב ועברה במהלך השנים להתמקד בעולם הטלקום, והיא מספקת שירותים לרבות מחברות הטלפון בחו"ל ובישראל. "אנחנו כל הזמן מביטים קדימה וחושבים מהו הדבר הגדול הבא", ציין לבקוביץ'. "בשל שורה של רכישות, הרחבנו את היצע המוצרים והשירותים שלנו: לצד מערכות הליבה בעולמות הטלקום וחוויית הלקוח נכנסנו לתחומי פעילות נוספים ורכשנו עוד יכולות". "ה-IT בעולם הטלקום הוא מאוד מורכב", אמר, "ויש ללקוח ארגוני ממוצע בתחום מאות מערכות. אנחנו יושבים בליבה של ארגוני הטלקום ויודעים לסייע להם לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. זהו אתגר לא פשוט כלל: לא רבות הן החברות מתחום זה שמצליחות במשימה. אנחנו יודעים לקחת את חברות הטלקום, ולערוך את השינוי לרוחב הארגון ולאורך כל הדרך – עד להגעה ל-'חוף מבטחים', אל היעד – תוך טיפול בטרנספורמציה הדיגיטלית, בחוויית הלקוח, במערכות הליבה ובהגירת מערכות. רק בדרך זו ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות של הלקוח הארגוני". "התהליך כולל גם מעבר לענן", הוסיף לבקוביץ'. "העברנו לא מעט ארגוני טלקו לענן, טיפלנו במערכות הישנות שלהם, חידשנו מערכות והטמענו מערכות חדשות – הכול תוך וידוא שכלל המערכות עובדות. המרכיב הסודי ברוטב שלנו הוא במימוש של מודל אחריותיות כולל ומלא". הוא סיים באומרו כי "אנחנו פעילים בעולם הבינה המלאכותית ובתוכו, בעולם הבינה המלאכותית היוצרת. אנחנו עושים זאת לא רק מול הלקוחות, אלא גם פנימית, אצלנו. כך, Amdocs Cloud Management Platform (ACMP) היא פלטפורמה מבוססת GenAI, שמספקת יכולות אוטומציה, שמסייעות ומאיצות את הפיכת ספקיות השירות – לארגונים פתוחים, זריזים ואוטומטיים יותר. גישת הפלטפורמה לתהליכים המונעים על ידי בינה מלאכותית היא הוליסטית, וכמעט כל משימה שחוזרת על עצמה יכולה להיות אוטומטית. הפלטפורמה מבטלת את הצורך בהתערבות ידנית בתהליכים, מפחיתה למינימום את כמות השגיאות ומספקת נתונים מועשרים בתובנות עסקיות". המפגש הסתיים בסיור של חברי הפורום בקמפוס החדש של אמדוקס ברעננה.

"ארגונים ממגזר האקדמיה, ההשכלה הגבוהה, הם המותקפים ביותר בישראל בסייבר. מערכות המידע בארגונים אלה סופגות מתקפות רבות על בסיס קבוע, וזה משפיע על ההתנהלות שלהם בעננים. אנחנו עמלים רבות על מנת לספק פתרונות הגנה לאקדמיה. היבט האבטחה משפיע על ההגירה לענן ואנחנו מטפלים במידע רגיש, שדורש הגנה עליו בענן", כך אמר נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א – מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי. אברהמי השתתף בפאנל בנושא דילמת המעבר לענן, שנערך במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. הפורום התארח היום (ה') בקמפוס אמדוקס ברעננה. פתח את האירוע פלי הנמר, נשיא ויזם אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "מחב"א", ציין אברהמי, "הוא גוף בבעלות גופי האקדמיה בישראל, שמספק למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ולכל המגזר האקדמי, וכן לגופים ציבוריים, שירותים מגוונים, שכוללים: תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה". לדבריו, "מחב"א מתמקד ביצירת יתרון לגודל בעולמות ה-IT, עם רכש ותפעול אחודים. זאת, כדי להשיג גמישות, התייעלות, איגום משאבים, חיסכון כספי ושימור ידע – ולספק ערך משמעותי למוסדות להשכלה גבוהה". "הענן כמענה לדרישות המחשוב של האקדמיה – דבר מורכב" "יש להבין מהי אקדמיה כדי לקבל את מלוא המשמעות של המעבר שלה לענן", הסביר אברהמי. "אקדמיה משמעה מוסד לימוד, המנהלה שמאחור, שהיא בסדרי גודל של עיר חכמה עם מערכות מסורתיות רבות, וכן גופי מחקר. הענן כמענה לדרישות המחשוב של שלושת ההיבטים הוא דבר מורכב. לצד מענה לעולם המנהלה, הדורש לטפל במערכות רבות ו-ותיקות, אנחנו נותנים מענה לחוקרים. התשובה לכך בענן היא עם עננים 'רגילים', לצד פתרונות למחשוב עתיר ביצועים – שם אנחנו פועלים בשיתוף עם שני ארגונים בינלאומיים שיש להם מחשבי על ומאפשרים לחוקרים להריץ עליהם את נתוני המחקרים שלהם". הוא סיים בציינו כי "אנחנו עובדים עם שתי הזכייניות של נימבוס, הענן הממשלתי – גוגל קלאוד ו-AWS. במקביל, בשל החופש האקדמי, אנחנו עובדים גם עם העננים של מיקרוסופט ואורקל. לא פשוט לעבוד עם ארבעה עננים שונים, אבל הפוטנציאל גדול". עמי ותמי? עמ"י ורמ"י רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע ברשות מקרקעי ישראל, אמר כי "רמ"י היא הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול מקרקעי הלאום – קרקעות המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. מדובר ביותר מ-90% מהקרקע במדינה. היקף הפעילויות של הרשות עומד על עשרות מיליארדי שקלים בשנה". "במסגרת תוכנית רמיטק", ציין, "החלפנו את מערכות הליבה, שהן בנות ארבעה עשורים, במערכת ליבה חדשה – SAP S/4 HANA. עוד שילבנו בה מערכת CRM, אתר אינטרנט משודרג, ואזורים אישיים ועסקיים מאובטחים, לקבלת מידע וביצוע פעולות". לדבריו, "תוכנית רמיטק 2030, שהיא ההמשך לתוכנית רמיטק, תומכת בחדשנות בהיבטים תהליכיים, טכנולוגיים ותרבותיים. עמודי התווך של רמיטק 2030 הם: פרויקטים ומיזמי AI שמשולבים בתהליכים העסקיים, חדשנות וטכנולוגיות חדשות; טיפול בנתונים; מעבר לענן הממשלתי נימבוס; והעמקה בתחומי הדיגיטל והמובייל". רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע ברשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור שמואלי סיים באומרו כי "תהליך השינוי שעברנו הוא בעיקרו ב-און פרם, וכיוון שאנחנו מתמקדים בחדשנות, הכנסנו את הענן לתוכנית רמיטק 2030. הענן ישיא לנו ערך עסקי, ויביא לשיפור ההמשכיות העסקית ולחוויית משתמש טובה יותר. כך, על משקל עמי ותמי, יהיה לנו רמ"י לקרקע ועמ"י – ענן מקרקעי ישראל. נקפיד בענן על ערך עסקי, פונקציונליות, אבטחת מידע – ועלויות". עוד השתתפו בפאנל: ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל; קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן; ואוהד קאופמן, מנהל מכירת פתרונות בחטיבת השירותים הטכנולוגיים באמדוקס. המשך הדיווח מהמפגש – בשבוע הבא.

ישראל מצטרפת לאמנה הבינלאומית הראשונה לבינה מלאכותית של מועצת אירופה, הקובעת כללים ליישום נושאי בינה מלאכותית עם דגשים על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון. בכך מצטרפת ישראל למדינות מתקדמות וגדולות, כמו ארה"ב ובריטניה. האמנה תחול בעיקר על שימושי הבינה המלאכותית בסקטור הציבורי, ובאופן עקיף על המגזר הפרטי. היא מטילה חובות על מדינות להגן על זכויות אדם ולשמור על מוסדות דמוקרטיים ומציבה עקרונות, כמו כבוד האדם, שקיפות, אחריות ואיסור אפליה. כמו כן, האמנה מקימה מנגנוני תיקון במקרה של פגיעה בזכויות אדם ומחייבת מדינות להעריך ולצמצם את סיכוני הבינה המלאכותית. ישראל אימצה את כללי האמנה ותפעל ליישם אותם בארץ. החתימה על האמנה נעשתה בתום משא ומתן שנציגי ישראל השתתפו בו באופן פעיל בניסוח וגיבוש האמנה, למרות שהיא אינה חברה קבועה במועצה, אלא במעמד של משקיפה. צוות המשא ומתן הישראלי כלל נציגים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים, רשות החדשנות ומערך הדיגיטל הלאומי. הנוסח תואם את מדיניות האסדרה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית. טקס החתימה התקיים היום בוילנה במעמד השגרירה שם, הדס זילברשטיין. "אמנה זו מציבה את ישראל כשותפה מלאה ביצירת המדיניות הבינלאומית בתחום בשנים הבאות ותציב אותה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם", אמרה השרה גילה גמליאל. השרה הודתה גם לשר החוץ ישראל כ"ץ על הסיוע בחתימה על האמנה