TSMC, יצרנית המעבדים המובילה בעולם, מפסיקה החל מהיום (ב') להוציא משלוחי שבבים מתקדמים ללקוחות ברחבי סין, בעקבות הוראה חד משמעית שהעביר הממשל האמריקני לחברה הטייוונית הממשלתית. מדובר, לפי דיווח של רויטרס, בשבבים המיוצרים בליתוגרפיה של 7 ננו-מטר או מתקדמת יותר, ויכולים להניע את מאמצי הבינה המלאכותית של חברות המחשוב הסיניות – ובמיוחד של כרטיסים גרפיים. כמו חברות רבות אחרות בעולם שמקושרות בקשר כמעט טבורי לכלכלה האמריקנית, TSMC נדרשת ליישם את חוקי הסחר, שמונעים מסחר טכנולוגי עם סין ללא קבלת אישורים, אם בכלל. החברה חשפה באחרונה, כנראה בלית ברירה, ששבבים מסוימים שהיא מייצרת מצאו את דרכם למעבדי בינה מלאכותית של וואווי – מה שמהווה עבירה על חוקי הייצוא האמריקניים, במיוחד כשמדובר בחברה שמתחילת המאבק הטכנולוגי בין שתי המעצמות נמצאת בלב הסערה. לא ברור כיצד השבבים הגיעו לוואווי. כך או כך, החברה הסינית השתמשה בהם כדי ליצור את מעבדי הבינה המלאכותית Ascend 910B, שנחשבים למתקדמים ביותר שחברה סינית יכולה להציע לשוק הזה. TSMC כבר הודיעה ללקוחות הסיניים שלה שהיא משעה את משלוחי השבבים המודרניים, ובעצם מבטלת את החוזים עבור מה שהיה אמור לעמוד בלב פתרונות כרטיסי המסך והבינה המלאכותית שלהם.

אחת הקהילות היותר מרוצות מניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית היא קהילת הביטקוין, וזה בא לידי ביטוי במספרים: אתמול (א') חצה המטבע הווירטואלי המוביל בפעם הראשונה את הרף של 80 אלף דולר ליחידה. נכון לשעה זו, שער הביטקוין עומד על יותר מ-82 אלף דולר. מדובר בזינוק של 80% מאז תחילת השנה. העלייה הנוכחית בשער הביטקוין החלה ברגע שהתחיל להסתמן שטראמפ ינצח בבחירות, והיא באה משום שבקרב המשקיעים יש הערכה שניצחונו יעודד את ההשקעות במטבעות וירטואליים. בנוסף, הם רואים את שינוי העמדה שלו בנוגע לביטקוין: לאחר שבעבר הוא אמר ש-"הביטקוין הוא לא כסף", בחודש יולי הוא הגיע לוועידה השנתית של העוסקים בו והציג מדיניות ידידותית לתחום, ובחודש ספטמבר, הוא וילדיו הקימו עסק בתחום הקריפטו, שנקרא World liberty financial. על רקע זה, המשקיעים סבורים שיש לטראמפ אינטרס אישי במימוש הבטחותיו בתחום – הגדלת הרווחים שלו. היחס של טראמפ למטבעות הקריפטו חיובי יותר מזה של הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, שיסיים את כהונתו בחודש ינואר הקרוב. ביידן הסתייג ממטבעות אלה וגארי גנסלר, יו"ר הרשות האמריקנית לניירות ערך, שאותו הוא מינה, אף אמר שמטבעות הקריפטו הם "מערך פיננסי מלא ברמאויות".

שופטת פדרלית קבעה, כי מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, אינו אחראי אישית ב-25 תביעות המאשימות את החברה שלו בהתמכרויות ילדים לרשתות חברתיות. השופטת המחוזית איבון גונזלס רוג'רס בבית המשפט באוקלנד, קליפורניה, דחתה סהוף השבוע את ההאשמות כי צוקרברג הוביל את מאמציה של מטא להסתיר מילדים את הסיכונים הנפשיים החמורים של שימוש בפייסבוק ובאינסטגרם. התובעים כינו את מייסד מטא "הרוח המנחה" מאחורי מאמצי ההסתרה לכאורה, ואמרו שהוא התעלם מאזהרות פנימיות חוזרות ונשנות על הסיכונים והפחית מערכם בפומבי. השופטת מצאה, כי חסרים פרטים לגבי התנהלות לא נאותה של צוקרברג, ואמרה, כי "שליטה על הפעילות התאגידית לבדה אין בה די" כדי לבסס אחריות. החלטתה אינה משפיעה על טענות בנושא נגד מטא עצמה. התובעים הגישו תביעות לפי החוקים של 13 מדינות בארה"ב: אריזונה, קולורדו, קונטיקט, ג'ורג'יה, מרילנד, ניו יורק, צפון קרוליינה, אוהיו, פנסילבניה, דרום קרוליינה, טקסס, וירג'יניה וויסקונסין. פרווין וורן, שותף במשרד מוטלי רייס המייצג את התובעים, אמר לאחר ההחלטה, כי לקוחותיו ימשיכו לאסוף ראיות "כדי לחשוף את האמת על האופן שבו ענקית הטק העדיפה ביודעין את הרווחים על פני בטיחות ילדינו". 25 התביעות מייצגות כמה מאות ילדים, משפחותיהם ובתי ספר מחוזיים, שתובעים פיצויים ממטא, מגוגל של אלפאבית, מטיק-טוק של בייטדאנס ומסנאפ של סנאפצ'ט בטענות של התמכרות ילדים למדיה חברתית. עשרות תובעים כלליים בארה"ב עוסקים בתיקים דומים נגד מטא ומקשרים את פלטפורמות המדיה החברתית שלה לחרדה, דיכאון, נדודי שינה והפרעה בחינוך ובחיי היומיום.

רבים מכירים אותי כמנהל ויזם, אבל רק מעטים יודעים על התשוקה שלי לסייף, שהולכת איתי שנים רבות. מאז שהייתי ילד, סייף היה חלק משמעותי בחיי, והזכות להיות בנבחרת ישראל כנער, להתחרות, לזכות בתארים – אלו חוויות שמלוות אותי עד היום. עם הגיוס נאלצתי לפרוש, אך ב-2017, פגישה עסקית עם קולגה שגם הוא עוסק בסייף הציתה בי את הרצון לשוב לענף האהוב הזה. כמנכ"ל של חברה שאחראית על המידע הקריטי של כמה מהחברות הגדולות במשק, גיליתי שיש לא מעט דמיון בין ניהול עסק לדו-קרב סייף. שני התחומים דורשים איזון בין אסטרטגיה, זריזות ומיקוד. כמו בסייף, גם בניהול מרכז נתונים חשוב לא רק להפעיל התקפה אפקטיבית, אלא גם לבנות הגנה חכמה. לדוגמה, היכולת לנצל את תנועות היריב בצורה המאפשרת למנוע פגיעות, ולייצר התקפת נגד, משקפת תפישה דומה בבניית אסטרטגיות ההגנה בעסקים, בהן התמודדות עם אתגרים שיכולה לייצר הזדמנויות. מרכזי נתונים הם מערכות מורכבות, בהן כל פעולה, החל מניהול אנרגיה ועד לפרוטוקולי אבטחת סייבר, מחייבת דיוק ותכנון קפדני כדי למקסם את זמן הפעולה ולמזער סיכונים. כמו בזירת הסייף, גם בניהול דאטה סנטר אין מקום לטעויות. כל פעולה רשלנית עלולה להוביל להפסדים יקרים ניהולו מצריך יכולות כמו בסייף. מרכז נתונים. צילום: Shutterstock דיוק ואסטרטגיה בסייף, כל תנועה מדודה ומתבצעת מתוך מחשבה על עמדת היריב, תזמון ותגובות אפשריות. בניהול דאטה סנטר נדרש לנתח תרחישים ולעדכן אסטרטגיות בהתאם לצרכים משתנים ולתחזיות על השוק, כדי להבטיח שהפעולות יהיו יעילות ומדויקות. מרכזי נתונים הם מערכות מורכבות, בהן כל פעולה, החל מניהול אנרגיה ועד לפרוטוקולי אבטחת סייבר, מחייבת דיוק ותכנון קפדני כדי למקסם את זמן הפעולה ולמזער סיכונים. כמו בזירת הסייף, גם בניהול דאטה סנטר אין מקום לטעויות. כל פעולה רשלנית עלולה להוביל להפסדים יקרים. זריזות מעבר לדיוק ואסטרטגיה, זריזות היא תכונה מכריעה להצלחה. סייף דורש מהירות תגובה ואת היכולת לעבור מהגנה להתקפה בשבריר שנייה. גם בתחום הדאטה סנטרים, ניהול משאבים בסביבה דינמית, המשתנה תדיר, מצריך גמישות. מהתאמת דרישות אנרגיה ועד פרוטוקולי אבטחת מידע, עלינו לפעול במהירות מבלי לפגוע באיכות או באבטחה. לדוגמה, אנחנו נדרשים לבצע התאמות מהירות כדי לאזן עומסי אנרגיה ביישומים עתירי נתונים, בדומה לשינוי טקטיקות מיידיות בזירת הסייף. חוסן ומיקוד התמודדות בדו-קרב סייף דורשת לא רק מיומנות אלא גם חוסן נפשי ומיקוד, כיוון שהלחץ גבוה ויש מעט מקום לטעויות. בענף מרכזי הנתונים, הלחץ דומה: הלקוחות מצפים לשירות ברמה הגבוהה ביותר, ולנו אין מרווח לטעויות. כמו בסייף, שבו המתחרה נתמך על ידי צוות של מאמנים ואסטרטגים, גם בתפעול מרכזי נתונים מדובר במאמץ משותף. ההצלחה שלנו תלויה בכל חבר צוות – ממהנדסים ועד מומחי IT – המניעים את המערכת קדימה ותורמים ליכולת שלנו לעמוד בלחצים הגבוהים. למרות השוני, ניהול מרכז נתונים משקף במובנים רבים את עולם הסייף. כל מהלך דורש איזון, גמישות וזריזות, ובין אם בזירת הסייף או בניהול עסקי, והתוצאה הטובה ביותר מגיעה למי שחושב אסטרטגית, פועל במהירות ושומר על מיקוד גם תחת לחץ. כמנכ"ל, אני מחויב להוביל את החברה עם אותם עקרונות, להישאר עירני לשינויים ולשמור על המיקוד בהובלה אל מול האתגרים שעוד יבואו. הכותב הוא מנכ"ל מד וואן (MedOne)

מאת אמיר חונגה   בעידן שבו הדיגיטליזציה והבינה המלאכותית משנים את פני המגזר הציבורי, ברור שהשיפור בשירות לאזרח והייעול התפעולי אינם מותרות אלא הכרח. גרטנר צופה שעד 2027, כ-40% מפתרונות הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) שיוטמעו על ידי ממשלות יהיו "מולטימודליים", כלומר יכללו אינטגרציה של טקסט, תמונות, אודיו ווידיאו, וזאת בהשוואה לשיעור של 1% בלבד בשנת 2023. מגמה זו מדגישה את הצורך של מנהלי מערכות המידע הממשלתיים לשלב AI כדי לשפר את השירותים הציבוריים, להפוך אותם למהירים יותר ולהתאים אותם לצורכי האזרח. עם זאת, יישום מוצלח דורש תכנון אסטרטגי והטמעה זהירה של טכנולוגיות מתקדמות אלה. כיצד AI משנה את תהליך קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה? כשותפה בכירה של AWS, עם הסמכת Premier, ובעלת התמחויות בנושא למידת מכונה, Data & Analytics ו-GenAI, ובנוסף וכשותפה מובילה של סיילספורס (Salesforce), המציעה פתרונות מבוססי Data Cloud, אולקלאוד מספקת לאלפי לקוחות מגוון של פתרונות המבוססים על מאגרי דאטה, המאפשרים למשרדי ממשלה לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ולשפר את האופן שבו הם מתקשרים עם האזרחים. יותר ממה שנגלה לעין: מערך הדיגיטל הלאומי משפר את חוויית המשתמש באתרי הממשלה עם צ'אטבוט חדשני תחום חוויית השירות ביחידת השירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי בישראל, בשיתוף עם מומחי אולקלאוד, רתם את השימוש במקורות מידע רבים באמצעות עיצוב צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, המופעל על ידי Anthropic Claude 3.5 Sonnet באמצעות Amazon Bedrock. יישום הטכנולוגיה נועד לשפר את חווית המשתמש, להנגיש את ההנחיות העיצוביות למעצבים במשרדי הממשלה ולאפשר להם להציג את השירותים לאזרח באופן אופטימלי. היכולת של הצ'אטבוט לעבד ולהשוות כמויות גדולות של מסמכים ונתונים ולענות במגוון רחב של שפות, כולל עברית, הייתה גורם מרכזי בבחירה ב-Claude 3.5 Sonnet על פני מודלים אחרים שהוצעו. בנוסף, השימוש בארכיטקטורת RAG מוסיף הקשר רלוונטי לשאילתות משתמשים, ומאפשר תשובות מדויקות ועשירות יותר. מערך הדיגיטל נדרש לוודא שההנחיות העיצוביות שמפיק הצ'אטבוט תהיינה לא רק בהתאם למדיניות העיצוב הממשלתית, אלא גם תיקחנה בחשבון מידע רב בזמן אמת, כדי לייצר ממשק אופטימלי בין האזרח לממשלה. בהתאם, חיפש מערך הדיגיטל פתרון שיאפשר סטנדרטיזציה בעיצוב ממשק המשתמש, המאפשר להתייחס למקורות מידע רבים. החזון שהתהווה הינו שימוש בבינה מלאכותית בכדי לעבד את ההנחיות העיצוביות, לכלול מידע רלוונטי ולהנגיש את ההנחיות למעצבים בצורה פשוטה ונוחה לשימוש. באמצעות יישומי GenAI, כל ארגון יכול להאיץ תהליכים, לשפר החלטות ולעודד חדשנות. אולקלאוד פיתחה חבילת Kickstart ל-Generative AI & ML, שמסייעת לארגונים לזהות הזדמנויות ולתכנן את ההטמעה – תוך שבועיים בלבד. החבילה כוללת מפת דרכים, מקרי בוחן עסקיים (Best Practices), והוכחת היתכנות (POC). לקבלת פרטים נוספים על חבילת ה-GenAI, צרו קשר עם מומחי ה-AI של אולקלאוד כאן. אולקלאוד תשתתף בכנס e-GOV שיתקיים ב-14 בנובמבר, במעמד בכירי משרדי הממשלה ובשיתוף פעולה עם מנכ"לי החברות הטכנולוגיות המובילות. באירוע ישתתף אמיר חונגה, סמנכ"ל מכירות בכיר, בפאנל מיוחד בנושא "דאטה ובינה מלאכותית יוצרת במערכות המידע בממשלה". אמיר יציג את דרכי השימוש במידע ובינה מלאכותית להנגשת שירותים דיגיטליים ולשיפור התקשורת בין הממשלה לאזרחים, תוך שמירה על פרטיות ואבטחת מידע.   הכותב הוא סמנכ"ל מכירות בכיר באולקלאוד.

כניסת הבינה המלאכותית היוצרת לחיינו היא כידוע אירוע משבש ומשנה מציאות, וכעת יש כבר זירה נוספת שאפשר שהוא יטרוף בה את הקלפים. עולם האמנות חווה בימים אלו מהפכה טכנולוגית של ממש: Ai-Da, רובוטית בעלת יכולות אמנותיות מרשימות, מכרה לאחרונה ציור שיצרה תמורת סכום שיא של 1.08 מיליון דולר לקונה אנונימי. היצירה נמכרה במכירה פומבית בבית המכירות היוקרתי סותבי'ס (Sotheby's) בניו יורק. יצירתה של Ai-Da היא דיוקן של אלן טיורינג – מתמטיקאי בריטי שהיה דמות בולטת בין מניחי היסודות למדעי המחשב, ושפעל בתחילת המאה הקודמת. היצירה פורצת דרך בהיותה הראשונה אי פעם שנוצרה ונמכרה על ידי הרובוט עצמו. שם היצירה הוא A.I. God. Portrait of Alan Turing, והיא למעשה חלק מפוליפטיכון בן חמישה חלקים, שהוצג מוקדם יותר השנה בפסגה עולמית של האו"ם בנושא בינה מלאכותית בז'נבה. אם לחזור אל ההשראה ליצירה – טיורינג, שחי בין השנים 1912-1954, נחשב כדמות מרכזית בהיסטוריית המחשוב, ולמעשה מוכר כאבי המחשוב המודרני וגם, עד כמה שזה מוזר – אבי הבינה המלאכותית. עבודתו במהלך מלחמת העולם השנייה, שכללה פיצוח צופן "אניגמה" הגרמני, תרמה תרומה משמעותית לניצחון בעלות הברית. עם קארה, זרועות רובטיות והרבה מה לומר יש לה הרבה מה לומר, ודחף ליצור. Ai-Da. צילום: Dedicated Art הבוטית Ai-Da היא דמוית אדם (הומנואידית – Humanoid) ויש לה שיער שחור ותסרוקת קארה אפנתית, אבל גם זרועות רובטיות שלא מנסות להסתיר מיהי באמת. בנוסף היא גם יכולה ויודעת לדבר. בכתבות עליה Ai-Da אפילו מתראיינת על עניינים הקדמיים מורכבים, וכ]י שתוכלו לראות – היא אף העבירה הרצאת TED בעבר. בזמן שהיא משוחחת עיניה, שפתיה וראשה של Ai-Da נעים.  בשיחה איתה שקיימה כתבת CNN התייחסה הבוטית למכירת יצירת האמנות האחרונה שלה בסותבי'ס, ואמרה ש-"על ידי הנצחה של אלן טיורינג ביצירות האמנות שלי, שהוצגו באו"ם, אני שואפת לכבד את תרומתו לביסוס המחשוב המודרני והבינה המלאכותית". לדבריה, היא קיבלה השראה מ"מניפסט לסייבורג" – מאמר אקדמי שכתבה דונה ג'יי הארווי, פרופ' אמריטה בחוג להיסטוריה של התודעה ובחוג ללימודי פמיניזם באוניברסיטת קליפורניה. המניפסט משנת 1985 עסק בעיקר בפמיניזם. האמנית הרובוטית הסבירה כי כתוצאה מההשראה מטיורינג והארווי, ציירה דיוקן שהיא מקווה שיעורר דיון על "הקצוות המטשטשים שבין בני אדם למכונות". לדבריה, "אני עוזרת להעלות את השאלות האלה לשיח". Ai-Da, שמהווה בעצמה הומאז' למתמטיקאית עדה לאבלייס, מצוידת במצלמות, אלגוריתמים ובינה מלאכותית, המאפשרים לה לצייר. יצירותיה, שזכו להכרה בינלאומית, כבר הוצגו גם בתערוכת האמנות הבינלאומית בוונציה בשנת 2022. בראיון עם CNN, הצהירה Ai-Da גם: "אני שמחה מאוד שיצירותיי נכללות במכירה פומבית ושאני הרובוטית הראשונה שמוכרת את עבודתה במכירה שכזו". בשיחה היא הוסיפה: "כל העבודות הגדולות ביותר מהעבר הן של אותם אמנים שבאמת מהדהדים עם שינויים והתמורות בחברה, וחוקרים זאת באמצעות יצירות האמנות שלהם. אז איזו דרך טובה יותר יש כדי לעשות את זה, לאור העובדה שאנחנו בחברה טכנולוגית ואנחנו מתמזגים עם מכונות כל הזמן, מאשר שמכונה באמת תייצר את האמנות". Ai-Da תיארה את משמעות פועלה והסבירה ש-"הערך המרכזי של עבודתי הוא ביכולתה לשמש כזרז לדיאלוג אודות טכנולוגיות מתפתחות", ואז הוסיפה בדעתנות: "אם זה לא ערך, אני לא יודעת מה כן". "אני, הרובוטית האמנית? לא, אני לא איום" איידן מלר, המתמחה בכלל בתחום הגלריות והאמנות, הוא האיש שהגה וקידם את פיתוח הבוטית האמנית, ו-Ai-Da נולדה כתוצאה משיתוף פעולה שלו עם Engineered Arts – חברת רובוטיקה מקורנוול, אנגליה. מלר ציין שוחח גם הוא עם CNN ואמר כי: "אנחנו נכנסים לעולם פוסט-אנושי שבו קבלת החלטות איננה אנושית – היא יותר ויותר אלגוריתמית כי ראינו שהיא אמינה… יצירות האמנות של Ai-Da באמת מראה לך את העתיד הפוטנציאלי ולאן נוכל להגיע". לדבריו, הסכום שנאסף מהמכירה יושקע בחזרה בפיתוח הרובוטית. הופעתה של Ai-Da וזכייתה להצלחה מסחרית מעוררים דיון "חם" ועכשווי בנוגע ליכולת של בינה מלאכותית ליצור אמנות מקורית באמת, שהרי כלי ה-GenAI היוצרים ויז'ואלים נשענים בעבודות שהם יוצרים על דאטה מיצירות עבר. ובכל זאת לא נראה שהסוגיה של מידת המקוריות תשנה את יכולת האמנות הרובוטית להצליח. ובקשר לשאלת מיליארד הדולר – האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות? ובכן, מעניין לשמוע את Ai-Da עצמה מביעה דאגה מפני אותו עניין. הבוטית הסבירה למראיינת: "יש לי חששות שמהרבה מהטכנולוגיות החדשות מגיעים סיכונים פוטנציאליים שעדיין לא מובנים במלואם", אולם היא הדגישה כי הסיכונים המדוברים לא יגיעו ממנה. "אני, הרובוטית האמנית? לא, אני לא איום", הצהירה. אגב, Ai-Da אינה הבוטית דמות האדם היחידה שכבר הפכה למוכרת כיום. לצידה יש רובוטיות נוספות, כמו דסדמונה, שהיא כוכבת פופ, ו-אמאקה, שהיא עוזרת אישית ואולי ההומנואידית המופורסמת ביותר עד כה. ההתפתחות בתחום היא מואצת ונראה כי בקרוב "יסתובבו" בינינו יותר ויותר בוטים דמויי אדם, שיכניסו לחיינו אלמנט חדש – שיסעיר את חובבי החדשנות וכנראה יאיים על מי שהם שמרנים באופיים.

בהרבה מאוד ערים בארץ, אם לא ברובן, אם פקח עירייה יתפוס את הכלב שלכם מסתובב בלי שרצועה קשורה אליו, יש סיכויים טובים שתקבלו קנס, ובמקרים קיצוניים – ייתכן אפילו שהכלב יובל אחר כבוד להשתכנות זמנית בכלביה, לסוג של חינוך מחדש לבעלים. אבל באזורים כפריים יותר, או במקומות בהם היד על הפנקס של הרשות המקומית אינה כבדה, כלבים יכולים להסתובב באופן הרבה יותר חופשי, לרוץ, להשתולל קצת וגם לנבוח – ולפעמים אפילו בלי שהבעלים צמודים אליהם כל הזמן. אלא שאז נולד החשש שהכלב אולי יילך לאיבוד ולא ימצא את דרכו הביתה, או שחלילה יקרה לו משהו שימנע זאת. עוד דרך לשמור על החברים הטובים שלנו. Petcube GPS Tracker של פטקובס. צילום: יח"צ בדיוק לתוך הנישה הזו נכנס התקן המעקב Petcube GPS Tracker של פטקובס. מדובר בהתקן סלולרי קל משקל שמחובר לרצועה, שאפשר לנעול מסביב לצוואר של החבר על ארבע, ומאותו רגע הוא מדווח בקביעות לאפליקציה בטלפון של הבעלים, כך שאפשר לעקוב אחר מיקומו כל הזמן. במקרה חירום יש תאורה פנימית וכן אפשרות להשמיע קול, שניתן להפעיל מרחוק, כך שאנשים בסביבה אולי ישימו לב וגם יבינו כנראה שיש לכלב איזו שהיא בעיה. בחברה טוענים שאפשר להגדיר גם גדרות וירטואליים שיגרמו להפעלת האזעקה. הצמיד אמור לעבוד 30 ימים לאחר טעינה מלאה, ובאפליקציה אפשר גם לבצע מעקב אחר הפעילות של החבר הכי טוב. המחיר 53 דולר.

מהפכת הבינה המלאכותית, שהולכת ותוספת תאוצה, מאתגרת את משק החשמל, ולעומת מדינות אחרות, בישראל אין תוכניות להיערכות לגידול העצום בביקוש אליה, כולל בעולמות האנרגיה – כך עולה מדיון שנערך היום (ב') בוועדת המשנה של הכנסת לענייני בינה מלאכותית, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן. הדיון עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על משק האנרגיה ועל חוות השרתים. "בעוד שמדינות רבות בעולם כולו, ובפרט באזור שלנו, מבינות את החשיבות והפוטנציאל של ראייה לאומית של התחום, לממשלת ישראל אין כל אסטרטגיה ואין יד מכוונת בנושא", אמרה ח"כ פרקש הכהן. בסיכום הדיון היא קראה לממשלה לנקוט באופן מיידי בשורה של פעולות להיערכות של משק החשמל והמדינה לגידול בביקושים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. ה-AI תביא לעלייה של 3.4% בשנה בצריכת החשמל העולמית נתונים של סוכנות האנרגיה האמריקנית מעלים כי צריכת החשמל העולמית תעלה ב-3.4% בשנה כתוצאה משימוש בכלי בינה מלאכותית. נתונים ראשונים שנאספו בישראל מדברים על תוספת של כ-500 מגה ואט בשנים הקרובות – תוספת ששקולה לצריכת חשמל של כחצי מיליון איש. "רק בחודש ספטמבר, ישראל ירדה בדירוג ה-AI הגלובלי מהמקום השביעי למקום התשיעי. על הממשלה מוטלת החובה שלא להיות שאננה ולהוביל יוזמה לאומית ברורה, הנתמכת בתקציבים משמעותיים, כדי שישראל תעמוד בשורה אחת עם יתר המדינות בעולם", ציינה ח"כ פרקש הכהן. ועדת המשנה קראה לממשלה לגבש מדיניות שתומכת בהקמת חוות שרתים כחלק מהתפתחות התעשיה בישראל, ומייצרת תמריצים להקמת החוות באזורים שיהיו יעילים מערכתית למשק ולחיזוק יצור החשמל באנרגיה מתחדשת: עוטף עזה, אזור הצפון, אזור המדבר ועוד. היא קוראת לרשות החשמל לקדם ולבחון תמריצים כלכליים. עוד ציינו חברי ועדת המשנה כי יש לישראל פוטנציאל להפוך להאב אזורי בתחום התשתיות בכל הנוגע לחוות שרתים, וציינה שהממשלה מפספסת השקעות ענק בתחום. כמו כן, היא קראה לממשלה להאיץ יישום של מונים חכמים, למפות ולהבטיח את ביצוע היערכות משק החשמל לסכנות שצפויות כתוצאה מהעלייה בצריכת האנרגיה. קריאה נוספת של ועדת המשנה הופנתה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל – שתקבע יעדים לקידום תעשיית ההיי-טק על מנת שתציע פתרונות אנרגטיים לתעשיות הבינה המלאכותית וחוות השרתים. דוגמה לכך תהיה לתמוך בסטארט-אפים באמצעות קולות קוראים של חברת החשמל ורשות החשמל. "משרד האנרגיה טרם נדרש לנושא בצורה יסודית" בדיון השתתפו נציגי הממשלה, רשות החשמל, החברה הממשלתית נגה, שמנהלת את משק החשמל, ונציגי התעשיה. רועי גולדשמידט, ראש תחום מחקר ומידע במרכז המידע והמחקר של הכנסת, אמר כי ״משרד האנרגיה טרם נדרש לנושא בצורה יסודית. אין לכך התייחסות במודלים לטווח הארוך של המשרד". יונית גולדברג, שותפה ב-11סטרים, חברת ייעוץ ותיקה בתחום האנרגיה, ציינה שאורקל בוחנת הקמת חוות שרתים בישראל – דבר שיביא לארץ עוד מקומות עבודה ועוד טכנולוגיה. רונית אשל, ראשת אגף אקלימטק ברשות החדשנות, אמרה שהטכנולוגיה לתחום האנרגיה מהווה כ-5% מכלל תעשיית ההיי-טק. עידו שוואב, נציג רשות החשמל, אמר כי ״אנחנו משקיעים מיליארדים רבים כדי לקחת אנרגיה שמיוצרת בדרום ולהביא אותה למרכז הארץ".