שם ותפקיד: אדוה ויונטה, מנהלת מכירות טכנולוגית במיקרוסופט. תפקידים קודמים: בעלת ניסיון של כעשור בעבודה עם לקוחות ומוצרים טכנולוגיים בחברות היי-טק, בשנים האחרונות בעיקר בעולמות הדאטה וה-AI. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון מהטכניון בהנדסת תעשייה וניהול במסלול מערכות מידע. בשירות הסדיר היתי מדריכת סימולטור טיסה במגמת קרב בביה"ס לטיסה של חיל האוויר. כיום משרתת במילואים כנציגת חיל האוויר בתאי התקיפה של הגזרה הצפונית. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למען האמת, כנערה לא למדתי במגמה טכנולוגית ולא הצטיינתי במתמטיקה. במהלך השירות הצבאי התנסיתי לראשונה בלימודים טכנולוגיים ברמה גבוהה, והתאהבתי בשילוב שבין עבודה עם אנשים לבין טכנולוגיה מתקדמת. אחרי השחרור המשכתי לעבוד בתחום כמטמיעת מערכת בתעשייה הביטחונית, נרשמתי לתואר בטכניון, ומשם השאר היסטוריה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בעיניי, תעשיית ההיי-טק היא חלק מהחברה שבה אנו חיים, ולכן משקפת גם תפיסות רווחות שבה. לצערי, עדיין יש בחברה תפיסות מיושנות לגבי נשים ומקומן. אני חושבת שישנן קונוונציות חברתיות חזקות שמשפיעות גם על התעשייה וגם עלינו כנשים, והן אלו שמביאות לתחושת האפליה. האפליה אמנם מעודנת וכיום נמצאת מתחת לפני השטח, אך היא עדיין קיימת. יחד עם זאת, אני מאמינה שכדי להתקדם תמיד נדרשות השקעה והתמדה, בלי קשר למגדר. לכן הגישה שלי היא להתמקד במצוינות ולא בחסמים שאולי קיימים אך אינם בשליטתי. האם נתקלת באפליה בענף נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני לא יודעת אם לקרוא לזה אפליה, ואני לא חושבת שזה נגדי אישית, אבל אני חושבת שדוגמה שעולה לי לראש משקפת במדויק את ההטייה החברתית התפיסתית שציינתי מקודם. כאישה צעירה בעולם הטכנולוגי (בפרט בתעשיות הביטחוניות או בעולמות ה-AI שבהם עיקר הניסיון שלי) פעמים רבות מצאתי את עצמי האישה היחידה בחדר. לעיתים לאחר פגישות קיבלתי הערות שנאמרו לכאורה כמחמאה, כמו "את דווקא מבינה עניין", מה שגרם לי לתהות אם מגדרי או גילי הצעיר עוררו את ההפתעה אצל הנוכחים, כשהבינו שיש לי תרומה מקצועית ועניינית לשיחה. אני מאמינה ששינוי חברתי מתרחש לאט ובהדרגה, ולכן שהדרך לקדמו היא לעודד נשים להאמין בעצמן, לשאוף גבוה ולהוביל. כל אישה שפורצת דרך בחלקת האלוהים שלה תורמת לשינוי ומחזקת את הדור הבא של נשים בעולם הטכנולוגי ובחברה בכלל.

אחת ההחלטות האחרונות של משרד המשפטים האמריקני בעידן ביידן יכולה להיות ההחלטה האם לאשר או לא את עסקת הרכישה של HPE את ג'וניפר, תמורת 14 מיליארד דולר. בכירים בשתי החברות נפגשו באחרונה עם בכירים במשרד, במאמץ של הרגע האחרון למנוע החלטה שתבטל את הרכישה. במשרד המשפטים האמריקני כבר הביעו דאגה מפגיעה בתחרות בשל העסקה המתרקמת, שעל פי אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE, תושלם עד סוף השנה הנוכחית או בתחילת השנה הבאה. מה שעל המשרד להחליט הוא האם היא פוגעת פגיעה ממשית בתחרות בשוק או לא. "מודלים של AI דורשים רשת מהירה, גמישה ומאובטחת" נרי אירח בשבוע שעבר את רמי ראחים, מנכ"ל ג'וניפר, בדבריו באירוע Discover 2024 של HPE, שנערך לפני ימים אחדים בברצלונה. לדבריו, בזכותה הרכישה תוכל HPE "לבנות את עסקי הנטוורקינג הטובים ביותר על פני כדור הארץ", ואלה, אמר, חיוניים לתפעול מוצלח של חברות. ראחים הדגיש בשיחתו עם נרי את חשיבותה של רשת חזקה ומתקדמת עבור מימוש הפוטנציאל של ה-AI ואמר: "מודלים של בינה מלאכותית דורשים כיום רשת מהירה, גמישה ומאובטחת. ללא רשת כזו, ארגונים מסתכנים בצווארי בקבוק, שמונעים ניצול מלא של משאבים יקרים מאוד – המעבדים הגרפיים המשמשים לאימון או להסקת מסקנות, או שפרויקטי הבינה המלאכותית שלהם עלולים להיכשל לחלוטין ללא תשתית חזקה באמת". מנכ"ל HPE הביע אופטימיות רבה בנוגע לרכישה, והדגיש ששילוב שתי החברות יוביל לקפיצת מדרגה משמעותית בתחום הרשתות. רכישת ג'וניפר אמורה לאפשר ל-HPE לפתח רשת מבוססת AI שתספק "קישוריות חכמה מהקצה לענן", עם יכולות מתקדמות כמו אופטימיזציה אוטומטית ואבטחה פרו-אקטיבית. נרי ציין כי "לאחר סגירת העסקה, HPE תהפוך לחדשנית וחדשה ברשת, עם פריסת מארג רשת מבוסס AI, המספק קישוריות חכמה מהקצה לענן". יכולות הרשת המופעלות באמצעות בינה מלאכותית יכללו: ​אופטימיזציה (מיטוב) אוטומטית לכוונון עדין (פיין טיונינג) של ביצועי הרשת בזמן אמת; אבטחה פרו-אקטיבית לזיהוי ונטרול איומים; ותחזוקה חזויה לחיזוי כשלים, המאפשרת פעולת מנע.

אבנט תקשורת מקבוצת רד בינת, חברת ההפצה המובילה בישראל, הודיעה על פתיחת חברה בת בחוף המזרחי של ארה"ב. החברה, ABnet Communications, כבר נרשמה בארה"ב והחלה בפעילות עסקית. אבנט תקשורת, המשמשת כ-Cloud Services Aggregator מפיצה בישראל את שירותי הענן, האחסון, הגיבוי והסייבר של AWS, מיקרוסופט (Microsoft),היטאצ'י ונטרה (Hitachi Vantara) VMware, קומווולט (Commvault) באמצעות מאות משווקים ואינטגרטורים. רבים מאלפי לקוחות אבנט תקשורת בישראל הקימו חברות בנות בארה"ב שזקוקות לשירותי ענן זהים לאלה של חברות האם בישראל – ועל כן החליטה החברה להקים את ABnet Communications, שתספק את הפתרונות הנדרשים להם בקלות ובמהירות. שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת: "מזה למעלה מעשור לקוחות רבים שלנו יוצאים מגבולות ישראל ופותחים פעילות עסקית משמעותית בארה"ב באמצעות חברות בת מקומיות שהקימו. ביניהן חברות ענק בתחומי המזון, הטלקום וסקטורים נוספים וכן סטארט-אפים בשלבים שונים שנערכים לחדור לשוק האמריקני. הקמנו את ABnet Communications כדי להקל על לקוחותינו בישראל לשלב את הפעילות של השלוחות האמריקניות שלהם במערכת המידע שלהם. למעשה, רכש ה-IT עבור הלקוחות בארה"ב יהיה זהה לחלוטין מבחינה מנהלתית לזה של חברות האם בישראל לרבות: מאפייני הפתרון, מחירים, תנאים, שירותים נלווים, ליווי של המשווק הקיים ועוד. באופן זה נשחרר את לקוחותינו מהנטל הכרוך במציאת מפיץ ומשווק מקומי בארה"ב, משא ומתן, אפיון, תכנון והטמעת הפתרונות וחיבורם למערכת המידע בישראל". לדברי אמויאל, "עד סוף שנת 2024 אנו נפתח חברה בת גם באירופה, שתפעל במודל דומה, ואחריה בגיאוגרפיות נוספות. הכלכלה הישראלית משופעת בחברות שחותרות לכבוש שווקים בינלאומיים באמצעות חברות בנות מקומיות – ולמעשה הן יוצרות שוק חדש עבור חברות הפצה כמו אבנט תקשורת. היעד שלנו הוא להסיר מהן את העול הניהולי בתחום רכש שירותי ענן על מנת שיוכלו להסתער על השוק המקומי מהיום הראשון ולהתמקד בעסקי ליבתם". אבנט תקשורת מעצימה את היכולות של למעלה מ-3,500 משווקים ואינטגרטורים שעובדים אתה ומאפשרת להם כניסה חלקה, מהירה ונטולת סיכונים לעולם שירותי הענן. לצורך כך בנתה אבנט את מחלקת ה-Professional Services נבחרת עלית של מקצועני מחשוב וענן בעלי הסמכות גבוהות המסוגלים לתת מענה כולל למכירת הפתרונות ללקוחות: החל משלב היעוץ הראשוני, עבור באפיון – וכלה בהטמעה והתקנה. השרות מיועד לקהל משווקי אבנט עבור לקוחותיהם והוא פותח את הדלת למשווקים, החסרים יכולות הנדסיות בתוך הבית. כן הוא מיועד לספק למשווקים בעלי יכולות מוגבלות בבית גמישות ויכולת לבצע פרויקטים נוספים ועל ידי כך להרחיב את פעילותם העסקית. כן היא מספקת להם ליווי פיננסי במימון עסקאות אסטרטגיות שמאפשר להם לזכות בפרויקטים גדולים. אבנט תקשורת מעמידה לרשות הלקוחות והמשווקים את מערכת Velaris, רצפת מסחר אוטומטית לסביבת מולטי קלאוד, שמאפשרת רכש עצמאי של שירותי ענן של יצרנים שונים וניהול אחוד שלהם מקצה לקצה  באמצעות ממשק יחיד, לרבות הניהול, התפעול, האופטימיזציה והבקרה של עננים ציבוריים שונים והנגשתם לכלל הארגון וכלל הפעילויות האדמיניסטרטיביות הכרוכות בעננים שונים.

אילון מאסק הוא האיש העשיר בהיסטוריה – כך על פי פורבס, שמפרסם באופן שוטף את דירוג המיליארדרים. ההון שלו הגיע עם סגירת המסחר בנאסד"ק ביום ו' ל-334.3 מיליארד דולר, לאחר ששבר את השיא של עצמו, שנרשם ב-2021. הסיבה המרכזית לכך היא ניצחונו של דונלד טראמפ, שמאסק הריץ לנשיאות ארצות הברית והיה מהבולטים בקמפיין שלו, והעלייה החדה, של 40%, שרשמה חברת הרכב שהוא ייסד, טסלה, מיום הבחירות לנשיאות, ב-5 בנובמבר. מאסק מחזיק ב-13% ממניות טסלה. העלייה במניותיה נובעת בין היתר מההערכה של הנהלת טסלה שלפיה תחת טראמפ, הסביבה הרגולטורית בארצות הברית תהיה יותר נוחה לחברה. יש לציין שמי שישפיע מאוד על כך הוא מאסק עצמו, שטראמפ מינה אותו לעמוד בראש ועדה ממשלתית שתעסוק ברגולציה. בחזרה להון של מאסק – מאז יום הבחירות הוא גדל ב-70 מיליארד דולר. מלבד טסלה, תרמו לעלייה המטאורית בשווי של האיש העשיר ביותר בעולם העלייה בערך של חברת ה-AI שלו, xAI, שהוא מחזיק ב-60% מהמניות שלה, והגידול בחברה אחרת שהוא ייסד, SpaceX, שהוא מחזיק ב-42% מהמניות שלה. מי בהמשך העשירייה הראשונה? הפער בין מאסק לבין מי שנמצא במקום השני – ידידו, לארי אליסון – הוא כ-86 מיליארד דולר. השווי של יו"ר אורקל הוא 235 מיליארד דולר. במקום השלישי נמצא ג'ף בזוס, מייסד אמזון, עם 213.5 מיליארד דולר, כשאחריו מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, שגם הוא התעשר לא מעט בזמן האחרון, עם 193.5 מיליארד. איל האופנה ברנרד ארנו ומשפחתו, שבמשך זמן רב היו במקום השני, מדורגים כעת במקום החמישי עם הון של 155.5 מיליארד דולר. בהמשך הרשימה נמצאים וורן באפט, שני מייסדי גוגל – לארי פייג' וסרגיי ברין, וג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שפורחת בעידן ה-AI. מי שסוגר את העשירייה הראשונה הוא אמאנסיו אורטגה, המייסד של אינדיטקס, שבין החברות שלה נמצאת רשת האופנה הפופולרית זארה. סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, ומייקל דל, מייסד החברה הקרויה על שמו, נמצאים במקומות ה-11 וה-12, בהתאמה. מה עם ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, שבמשך שנים רבות עמד בראש הרשימה? הוא נמצא במקום ה-15 עם 105.9 מיליארד דולר. בפורבס מעריכים כי הונו של מאסק עשוי לגדול בקרוב ב-18 מיליארד דולר נוספים, עקב עסקאות של SpaceX.

"אם ממשלת ישראל לא תהיה למובילה בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו בעוד שלוש שנים נהיה מדינת עולם שלישית. כוח מדיניות הממשלות יהיה נתון ברמת ההטמעה של הטכנולוגיה הזו. צריך להבין כבר עכשיו ומיד כי כדי שארגון יצליח, הדבר הראשון שצריך להפנים זה שבינה מלאכותית זאת לא עוד טכנולוגיה – זו הדרך להגביר את הפריון במדינת ישראל". כך, במילים נוקבות אלו, העבירה טליה גזית, מנכ"לית PwC Next, את המסר כי היא חוששת שבישראל לא עושים מספיק כדי לקדם את תחום ה-AI בזירה הציבורית – ואולי אף מעבר לכך. "המנכ"לים הם אלו שצריכים להניע את התהליכים. הם אלו שצריכים לדחוף את ההטעמה של בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת. זה אומר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא לרתום את המנכ"לים במשרדי הממשלה השונים, ואז לרתום את העובדים במשרדים", אמרה גזית מעל בימת AI eGOV 2024 – כנס 'העתיד של הממשל' של אנשים ומחשבים שמשך אליו קהל ענק – עת השתתפה בפאנל 'דאטה ובינה מלאכותית יוצרת במערכות המידע בממשלה'. "אני טוענת שזו טכנולוגיה שצריך לעבוד איתה בבלגאן מסודר. תנו לעובדים שלכם לגעת, לשחק ולהטמיע בתוך תהליכי העבודה שלהם. אצלנו ב-PwC כל אנשי התוכנה מקודדים עם GenAI. למה זה חשוב שמצד אחד יבוא מלמעלה מהגורמים העסקיים ומצד שני שיבוא מלמטה מהיוצרים? כי הם מדברים על ה-AI כאילו היא החברה שלהם. וזה מהותי, וצריך להפנים", הוסיפה גזית. נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות, יחידת הדאטה והבינה המלאכותית. צילום: ניב קנטור "כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה" דוברת נוספת במסגרת הפאנל – אותו הנחתה מירב פרץ בילינסקי, סמנכ”לית דאטה במערך הדיגיטל הלאומי – הייתה נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות (Center of Excellence), יחידת הדאטה והבינה המלאכותית, שאמרה שהמבט של היחידה צריך להיות אסטרטגי. "אנחנו צריכים להביא מענה ולרכז את כל הדברים שאנחנו, גופי המטה, יכולים להציע למשרדים על מנת לדחוף קדימה את המהפכה. העמוד הראשון הוא ההון האנושי, והשני הוא נושא המשילות, לגשת אל הנתונים בצורה אחידה, לבחון את כל הכלים שאפשר להטמיע ואת כל ההיבט של הארכיטקטורה והטכנולוגיה שלפיהם אמורים לפעול. בנוסף, כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה ולהתנסות בפרויקטים בתוך המשרדים, זה משנה משחק", היא הסבירה. ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות. צילום: ניב קנטור "בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים" ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות, התייחס לשימוש ב-AI גם לצורך שיתוף מידע עם הגופים הרלוונטיים. "כחלק מהפקות הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והפערים העצומים שהיו בתחילת המלחמה, ראינו עד כמה שיתוף המידע עוזר לקבוע מדיניות, עד כמה הוא קריטי גם לתגובות. באופן פנימי, קודם התחלנו בבינה מלאכותית קלאסית, שפחות מדובר עליה בימים אלו, באזורים של המחקר מגדירים את התהליך מהמחקר עד למוצר באמצעות אלגוריתמים. הרצנו בנוסף לא מעט תרחישים, ועדיין מריצים, בעולמות הציוד והרכש, אבל אם לא נשכיל להטמיע את זה מלמעלה עד אחרון העובדים, זה לא יהיה מספיק שימושי", אמר שוקרון. פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד. צילום: ניב קנטור פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד (AllCloud) אמר כי, "כשניגשים לפרויקט בינה מלאכותית, צריכים להתמודד עם הזיות ובעיות אחרות, ולכן צריך מקצוענים. וזה חשוב במיוחד כי חשוב וקריטי לקבל את רמת הסמך גבוהה ביותר לתוצאות שאנחנו מקבלים מהכלים". מרנין הוסיף וסיפר כי "באחד הפרויקטים לדוגמה עם מערך הדיגיטל, היה צ'טבוט עם ממשק שמספק חוויית משתמש גבוהה, עם השפה הממשלתית, ומאפשר שימוש בשפה טבעית כדי לאפשר למעצבים באופן דינמי לשאול שאלות עיצוב ולקבל תשובות, כולל אפילו היכן להציב כפתור שקורא לפעולה". יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס. צילום: ניב קנטור יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס, התייחס לאתגר המשמעותי של התמודדות עם כמויות גדולות מאוד של נתונים והצורך לשנע אותם ממקום למקום. לדבריו, "בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים, ולא רק בגופים ממשלתיים, אלא אפילו בחברות קטנות, בעיקר לצורך קיצור זמן לשוק ויתרון תחרותי. אחת הסיבות לכישלון פרויקטים של AI היא העברת מידע מהרבה מאוד מערכות – כולל מערכות מקוונות ומקומיות ולקוחות ועוד. ואז להכניס ולהכין את זה לטעינה לשם לאימון, באמצעות העלאה לענן. ואז החזרה לארגון. יש הרבה תיאוריה אבל זה לא טריוויאלי, ומאוד מורכב. חשוב למדינה להציב יעדים לאן להגיע, מה אנחנו רוצים לשפר ואיך נגיע לשם", הוא ציין. גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס. צילום: ניב קנטור "בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות" גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס, סיפרה כי בלשכה עובדים משקיעים רבות בהנגשה של הנתונים. "לאחרונה שילבנו פלטפורמה לאומית למחקר, ואפשר לקבל מחשב ולבצע מחקר מהבית, מהמשרד, מכל מקום, וזאת באמצעות חדרי מחקר וירטואליים של הלמ"ס. עושים הנגשה לדאטה ציבור באמצעות AI, ויש עוד בדרך", אמרה. "איך בינה מלאכותית יכולה להשפיע על החלטות מדיניות? בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות, שבאמת יהיו מבוססות על מידע. אנחנו בלמ"ס מנתחים דו"חות כלכליים וכל התהליך הזה הוא לא אוטומטי נכון להיום במגזר הממשלתי, וזה גוזל כמות ענקית של חודשי עבודה", סיפרה. "כאן יש יכולת לבינה המלאכותית לתרום ולחסוך את כל הזמן הזה. כמובן שכל התהליך של הניתוח חייב להיות מאוזן ומנוהל, וזה יתרום לשוק ולשירות. וזו דוגמה קטנה עד כמה הבינה המלאכותית יכולה לתרום למהלכים", היא סיכמה.

נתיבי ישראל החלה באחרונה בהטמעת פרויקט רחב היקף להחלפת מערכות בקרת הרמזורים שהחברה מנהלת במערכת אחודה אחת – כך נודע לאנשים ומחשבים. החברה שזכתה במכרז, שהיקפו עומד על עשרות מיליוני שקלים, היא אריאל וימאזור. מדובר בפרויקט בעולם התחבורה החכמה. גורם באריאל וימאזור אמר לאנשים ומחשבים כי "המערכת החדשה תחליף שתי מערכות ישנות, שנמצאות בשימוש כיום. במקומן תותקן מערכת אחודה אחת, שתשפר את זרימת התנועה בכבישי מדינת ישראל, תוך שימוש ביכולות דוגמת ניהול גל ירוק ובקרת תנועה אדפטיבית". לדוגמה, הסביר אותו גורם, כאשר חוצים את כביש 5, אחד הכבישים העמוסים ביותר באזור המרכז, ניהול הרמזורים מתחלף ממערכת אחת לאחרת, ומשכך, התנועה לא מסונכרנת עם המערכת שמנהלת את הרמזורים בכבישים ראשיים סמוכים. המערכת לוקחת בחשבון את הגידול העצום במספר הרכבים בתחילת השנה פרסמה נתיבי ישראל מכרז שכולל אוסף רחב של דרישות למערכת ניהול ובקרה אחת אחודה וחכמה, ובה מגוון רחב של יכולות חדשניות, שמטרתן שיפור זרימת התנועה במדינה. המערכת שזכתה פותחה תוך לקיחה בחשבון של הגידול העצום בכמות כלי הרכב הנעה בכבישי ישראל, והיא אמורה לתת מענה לכמות כלי הרכב העצומה שצפויה להיות במדינה ב-2048. מדובר בפרויקט מורכב ביותר. הוא כולל תכנון והקמה של מערכת מחשוב מתקדמת, שמותקנת, לצורכי שרידות, בשני אתרים גיאוגרפיים נפרדים, וכן של תוכנה לניהול תנועה, ששודרגה ביכולות ניהול רמזורים, שלא קיימות כיום במערכות המנהלות את הרמזורים בצמתים השונים בכבישים שנתיבי ישראל אחראית עליהם. לדברי הגורם, "לצורך הגדלת אמינות המערכת לניהול צמתי הרמזורים נרכשו שרתים חזקים במיוחד ובוצע שימוש במגוון רחב של כלים טכנולוגיים, שמבטיחים את שרידותה ועמידה ברמת טיב שירות מהגבוהות הקיימות בישראל". פיתוח התוכנה לניהול הרמזורים מתבצע על ידי החברה הבת אקסלרייט. בכוונת נתיבי ישראל להגדיל במהלך השנה הקרובה את כמות הצמתים המנוהלים מרחוק במעל 50%. נתיבי ישראל היא חברה ממשלתית (שנקראה בעבר מע"צ), והיא אחראית על תכנון, פיתוח ואחזקה של רשת הכבישים הבינעירונית בישראל. האורך הכולל של הכבישים שהיא אחראית על ניהולם עומד על 8,500 ק"מ, ויש בהם 105 צמתים, 700 רמזורים ו-1,300 גשרים ומנהרות. אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה מקבוצת הנדל"ן YSB היא חברה ותיקה ומוכרת בשוק, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לעולמות בקרת התנועה, בקרת החניה וטעינת רכבים חשמליים. החברה היא גם זו שפיתחה את מערכת בקרת הרמזורים פלקון, שהיא אחת משתי המערכות הישנות שפועלות כיום בנתיבי ישראל. אריאל וימאזור נוסדה ב-1995 ומנוהלת על ידי ציון ג'רסי. מנתיבי ישראל לא נמסרה תגובה לפניות מערכת אנשים ומחשבים.  

האקרים סינים חדרו וממקמים עצמם ברשתות IT של תשתיות קריטיות בארה"ב. זאת, לקראת עימות אפשרי עם ארה"ב, כך אמרה בסוף השבוע בכירה באבטחת הסייבר האמריקני. מורגן אדמסקי, מנכ"לית סייברקום (USCYBERCOM), פיקוד הסייבר בצבא ארה"ב, אמרה, כי פעולות הסייבר ההתקפי הקשורות לסין, נועדו להשיג עבורה יתרון במקרה של עימות גדול עם ארה"ב. אדמסקי דיברה עם חוקרים בכנס האבטחה Cyberwarcon שנערך בארלינגטון, וירג'יניה. אדמסקי, שנכנסה לתפקיד ביוני השנה, היא האזרחית הבכירה ביותר בתפקיד – האזרחי וגם הצבאי. זאת, כי גנרל טימותי יו, ראש הסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA, משמש גם במקביל מפקד פיקוד הסייבר של הצבא. אדמסקי אמרה, כי "הממשל האמריקני ביצע פעילויות מסונכרנות ברחבי העולם, הן מבחינה התקפית והן מבחינה הגנתית, כדי למתן ולשבש את פעולות סייבר של סין ברחבי העולם. הפעילויות שלנו היו ממוקדות, וחדות כתער, כמו קרן לייזר". הפעילויות, ציינה, "היו בכל מישור: פעולות חשיפה, סנקציות, הגשת כתבי אישום, פעולות אכיפת חוק וייעוץ אבטחת סייבר, עם שיתופי פעולות והחלפת תובנות עם ובמדינות רבות ברחבי העולם". ביום ה' האחרון אמר הסנאטור האמריקני מארק וורנר לוושינגטון פוסט כי "המתקפה הסינית על חברות תקשורת אמריקאיות היא פריצת הטלקום החמורה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב". פקידים בכירים בממשל התריעו באחרונה כי האקרים "הקשורים לסין" פרצו לרשתות IT ונקטו צעדים לביצוע התקפות משבשות במקרה של עימות. הפעילויות שלהם כללו השגת גישה לרשתות מפתח, כדי לאפשר שיבושים פוטנציאליים, כגון מניפולציה של מערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר בחדרי שרתים, או שיבוש בקרות על מתקני אנרגיה ומים קריטיים. בשבוע שעבר נחשף, כי האקרים סינים תקפו ותוקפים זה ארבע שנים ספקיות טלקום ברחבי העולם, כך לפי מחקר חדש של קראודסטרייק (CrowdStrike). לפי ענקית האבטחה, פנדה גבולית, על הסף, LIMINAL PANDA, היא קבוצת האקרים הפועלת מאז 2020 לפחות, והתמקדה בחברות טלקום עם כלים מותאמים אישית להשגת גישה חשאית, שליטה ובקרה וגניבת נתונים. אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בענקית האבטחה, העיד בשבוע שעבר בפני תת-הוועדה המשפטית של הסנאט האמריקני לפרטיות, טכנולוגיה וחוק ותיאר את איומי הסייבר הסיניים על תשתיות קריטיות. בשבוע שעבר פרסמנו כי טי-מובייל הצטרפה לרשימת ספקיות התקשורת שנפגעו במתקפות על ידי קבוצת האיום טייפון מלח (Salt Typhoon), הידועה בקשריה עם הממשל בסין. ורייזון (Verizon) ו-AT&T נמנות עם ספקיות האינטרנט שנפגעו מקמפיין הריגול בסייבר. "מדובר בקמפיין ריגול בסייבר רחב ומשמעותי", אמרו ה-FBI ו-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות – בהודעה משותפת, "הקמפיין כלל פגיעה בתקשורת פרטית של מספר מוגבל של אנשים, המעורבים בעיקר בפעילות ממשלתית או פוליטית". להאקרים הסינים הייתה גישה למאגר משך חודשים, או יותר – והם חדרו לרשתות של AT&T, ורייזון, לומן (Lumen Technologies) וחברות אחרות. "הם עסקו במשימות חשאיות של גניבת נתונים והכנה אפשרית למתקפות סייבר עתידיות", נמסר. בייג'ין מכחישה בקביעות פעולות סייבר המכוונות נגד ישויות אמריקניות.

נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', קרא לנשיא הנבחר, דונאלד טראמפ, להגביר את הצעדים נגד מתקפות סייבר שמקורן ברוסיה, סין ואיראן. סמית' הדגיש את הצורך להתמודד עם יוזמות הממומנות על ידי מדינות, המכוונות לפקידי ממשל ולבחירות בארה"ב. סמית' קרא לממשלה הבאה לשלוח מסר תקיף כדי להרתיע את התוקפים והדגיש את החשיבות של התייחסות לאבטחת סייבר כנושא עיקרי ביחסים הבינלאומיים. הוא ציין, כי גם אם ממשל ביידן משפר את ההגנה על אבטחת הסייבר, נדרשות פעולות נוספות כדי לעצור תקיפות על ידי מדינות. על פי סטטיסטיקה של מיקרוסופט, המשתמשים שלה עוברים כ-600 מיליון התקפות סייבר ביום, כולל גופי ממשל. בשיחה על האופן שבו נשיאותו של טראמפ עשויה להשפיע על תעשיית ה-IT, אמר סמית', כי מוקדם מדי להעריך אם תהיה לכך השפעה משמעותית. "כל הקלה של חוקי המיזוגים והרכישות בארה"ב צריכה להיבחן ביחס לנורמות העולמיות", אמר. בעקבות ההגבלות האחרונות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית שהוטלו על ידי ממשל ביידן, סמית' גם ייעץ לארצות הברית לסייע בהעברת הטכנולוגיה הדיגיטלית האמריקנית לאזורים כמו המזרח התיכון ואפריקה. הוא הדגיש את הצורך בפיתוח נהלים עקביים כדי לאפשר לטכנולוגיה האמריקנית להתחרות ברמה הבינלאומית.