ענקית הטכנולוגיה יבמ (IBM) תוציא לפועל גל פיטורים נוסף בשנת 2025, והוא עלול להגיע לאלפים ממועסקיה בארה"ב. הקיצוצים, שעליהם דווח בשבוע האחרון, עתידים לפגוע במיוחד במשרות הקשורות ליחידת SoftLayer (שנרכשה ב-2013 והיוותה את הבסיס ל-IBM Cloud), וכן בחברת Neudesic (שנרכשה ב-2022) ובשירותים לממשל הפדרלי. חלק מהעובדים לשעבר ביחידות אלו אישרו ברשתות החברתיות את דבר פיטוריהם. לא ברור אם גל פיטורים זה הוא המשך לקיצוצי מצבת העובדים שנערכו בסוף השנה שעברה, כפי שציינו עוד במהלך הדיווח על כך בדצמבר. לפי דיווח ב-The Register, ייתכן שכרבע מעובדי יחידת הענן הקלאסי (Cloud Classic – שהתפתחה מ-SoftLayer) יפוטרו או כבר פוטרו, כמו גם כ-10 אחוזים מעובדי קבוצת הענן הנפרדת. כמו כן, דווח כי יבמ דורשת מעובדיה לחזור עד סוף אפריל לעבוד מהמשרד לפחות שלושה ימים בשבוע. IBM is cutting thousands of jobs across multiple locations in the U.S., and its Cloud Classic unit hit especially hard#MacroEdge — MacroEdge (@MacroEdgeRes) March 20, 2025 מוקדם יותר החודש פורסם כי שכרו הכולל של מנכ"ל יבמ, ארווינד קרישנה, אשתקד עמד על 25.14 מיליון דולר – עלייה של כ-23 אחוזים בשכרו לעומת השנה הקודמת. עיקר התגמול הגיע בצורת מענקי מניות שקיבל קרישנה. דירקטוריון החברה נימק את תשלום התמריצים למנכ"ל, בין היתר, בצמיחה בהכנסות מתוכנה וייעוץ, וכן במעבר מתמשך להכנסות בעלות צמיחה גבוהה יותר. מה לזה ול-AI – אם בכלל? לפי המדיה האמריקנית, יבמ פועלת כעת להגדלת ההכנסות הכוללות השנה, שמקורם בערוצי השותפים השונים שלה. הפיטורים מגיעים על רקע ובמקביל לכך שהענק הכחול מבצעת רכישות שונות במטרה להתבלט בעידן ה-AI, ביניהם רכישותיהן האחרונות של HashiCorp, DataStax ו-AST (ר"ת Applications Software Technology). יצוין כי לפני שדווח על מגמת הפיטורים העכשווית, קרישנה התייחס לנושא השפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה בכלל והתכנות בפרט. במהלך ראיון בכנס SXSW, הביע קרישנה את עמדתו בנושא הטעון והיא שה-AI לא תחליף עובדים ומתכנתים בזמן הקרוב. לדבריו, "ה-AI תהיה כלי רב עוצמה לשיפור הפרודוקטיביות שלהם, ותאפשר למפתחים לעבוד בצורה יעילה יותר". קרישנה העריך בנאומו כי הטכנולוגיה המשבשת אכן תוכל לכתוב 20-30 אחוזים מהקוד, אך הדגיש כי תפקידה במשימות מורכבות יותר יישאר מינימלי. הוא אף השווה את החששות הנוכחיים לגבי AI לחששות דומים שנשמעו בעבר בנוגע למחשבונים, שיחליפו מתמטיקאים, או פוטושופ, שיהפוך אמנים למיותרים. קרישנה טען כי הוא רואה ב-AI ככלי שישפר את איכות המוצרים בתעשיות שונות. יחד עם זאת, הוא הביע ספקנות לגבי יכולתה של הבינה המלאכותית המתקדמת להוביל לפריצות דרך מדעיות או ליצור ידע חדש לגמרי, וטען כי מחשוב קוונטי הוא שיהיה המפתח האמיתי להתקדמות מדעית ולא ה-AI לבדה. דבריו אלו של קרישנה עומדים בניגוד להערכות אופטימיות יותר של מנהיגים אחרים בתעשייה, כמו מנכ"ל אנת'רופיק (Anthropic), דאריו אמודי, שצפה כי AI תוכל ליצור עד 90 אחוזים מהקוד בתוך שלושה עד שישה חודשים בלבד. לפיכך אפשר כי משרותיהם של מפתחים ועובדים בהחלט יפגעו בגללה, או בזכותה, כבר השנה –  תלוי את מי שואלים.

תת גונדר אילן (פלג) יום טוב, ראש חטיבת הטכנולוגיה והגנת הסייבר בשירות בתי הסוהר, נפטר אתמול (ש'). הלווייתו התקיימה היום אחר הצהרים, בבית העלמין הצבאי במודיעין, בהשתתפות משפחה, חברים ורבים מאנשי שירות בתי הסוהר, כולל בכירים, בהם נציב השירות, רב גונדר יעקב (קובי) יעקובי. יום טוב, בן 47, שם קץ לחייו בביתו, בהיותו לבד. חבריו סיפרו כי הוא היה נתון בלחץ בשל העובדה שבשנה האחרונה הוא עשה ימי מילואים רבים – מאוד – בלחימה בעזה. גם אתמול הוא היה במילואים. "המלחמה הארורה הכריעה אותו", אמר אחד מחבריו לאנשים ומחשבים. בעשור הקודם שימש יום טוב ז"ל כסגן מנהל ממשל זמין במשרד האוצר. מי שהיה המנהל שלו, בועז דולב, אמר לאנשים ומחשבים כי "אילן היה מנוע IT אנושי. כאשר הוא היה הסגן שלי, הוא היה אחראי על ביצוע פרויקטי IT רבים, ואת כולם הוא עשה לשביעות רצון אלפי הלקוחות הממשלתיים". לדברי דולב, "במהלך עבודתו אילן הפיץ אנרגיה חיובית סביבו, אבל במקביל נראה היה כי הוא סחב עימו מטען של עצב. נזכור אותו תמיד ברגעים החיוביים, שבהם הוא תרם רבות למדינה". עם עזיבתו של דולב, יום טוב מונה לתפקיד מנהל זמני של ממשל זמין. לאחר מכן הוא היה ראש מחלקת הגנת סייבר במשרד לבטחון פנים (כיום המשרד לביטחון לאומי). בשנים האחרונות שירת יום טוב בשירות בתי הסוהר, כראש מחלקת תשתיות וכממלא מקום ראש החטיבה הטכנולוגית בשירות, וביוני האחרון מונה לעמוד בראש החטיבה וקודם לדרגת תת גונדר. פרויקט גדול בשירות בתי הסוהר במאי האחרון פרסמנו כי הסתיים פרויקט ענק של שירות בתי הסוהר, שבמסגרתו הוקם דאטה סנטר חדש בהר חוצבים בירושלים, בעומק 40 מטרים מתחת לאדמה. הפרויקט בוצע בשיתוף מטריקס ובינת תקשורת. הדאטה סנטר החדש החליף את זה הקיים, ששירת את שירות בתי הסוהר שנים רבות והיה ממוקם באחד ממתקני הכליאה של הארגון. היקף הנתונים המטופלים ומאוחסנים בדאטה סנטר החדש עומד על מאות טרה-בייטים. "בנינו חווה חדשה, שהיא מעין העתק של החווה הקודמת, כאשר כל התכולה הפנימית שלה שודרגה טכנולוגית", אמר אז יום טוב לאנשים ומחשבים. באחרונה הושלם עוד פרויקט שעליו הוא היה אחראי: מדובר במהלך טכנולוגי משמעותי, במסגרת פרויקט שחר אולימפי – מערך השיקוף בכל מתקני הכליאה שודרג במכונות מתקדמות, שפעלו בקיץ האחרון באולימפיאדה בפריז. הפרויקט כלל החלפת 76 מכונות ישנות והוספת 14 חדשות, ובסך הכול 90 מכונות שיקוף, שנרכשו בעסקה שהתאפשרה בעקבות האולימפיאדה. המכונות החדשות מספקות שיפור ניכר בזיהוי חומרים אסורים, ביעילות הבידוק הביטחוני ובחוויית המשתמש של לוחמי הכליאה (הסוהרים). הן בעלות יכולת חיבור למערכות AI, כך שאיכות השיקוף שלהן גבוהה, ויכולה לחשוף פריטים ספציפיים ולהתריע עליהם גם באופן קולי. יום טוב, שהיה בין מובילי הפרויקט, אמר כי "שחר אולימפי הוא נדבך נוסף במדיניות החדשנות שמוביל הנציב לקידום תהליכים טכנולוגיים, לשיפור הביטחון והיעילות המבצעית של הארגון". "אילן משאיר חלל גדול על אובדן חבר יקר" יקי זנו, כיום משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים, היה המנמ"ר הקודם של שירות בתי הסוהר ומפקדו של יום טוב. הוא אמר כי "אילן היה קצין, לוחם, איש טכנולוגיה מוביל, חבר ואיש משפחה למופת. הכרתי את אילן בתקופה שבה שירתתי בשירות בתי הסוהר. הוא הוביל את מחלקת מערכות המידע בחטיבה והיה יד ימיני – גם בהגדרה כממלא מקום, אך בעיקר כאיש עליו ניתן לסמוך, מנהל מהסוג של 'שגר ושכח', כי זה יטופל על הצד הטוב ביותר". זנו הוסיף כי "אילן היה מעמודי התווך בהובלת המהפכה הטכנולוגית שעובר שירות בתי הסוהר והפיכתו לגוף טכנולוגי מתקדם ומוביל, עם יכולות חדשניות ומתקדמות, המשמשות אותו בתחומי המבצעים, המודיעין, הכליאה, הרפואה והאסיר". "אילן התעקש להמשיך בשירות מילואים פעיל כלוחם, על אף שהיה פטור מכך", אמר. "במסגרת שירות זה הוא השתתף במלחמה בכמה סבבי מילואים, שמהם חזר עם משקעים כבדים, שכנראה היו קשים מנשוא עבורו". זנו סיכם באומרו ש-"אילן משאיר בשירות בתי הסוהר מורשת טכנולוגית וחטיבה שתלווה את הארגון שנים קדימה. אותנו הוא משאיר עם חלל גדול על אובדן חבר יקר. יהי זכרו ברוך". יום טוב השאיר אחריו אשה, מיכל, ושתי בנות, בגילאי 15 ו-10. המשפחה יושבת שבעה ברחוב הפסגה 11 בכפר אורנים.

הסטארט-אפ הרפואי AISAP  נבחר לאחת החברות החדשניות והמבטיחות בעולם לשנת 2025 על ידי המגזין הבינלאומי Fast Company. החברה דורגה במקום הרביעי העולמי בקטגוריית הבריאות. Fast Company הוא אחד המגזינים המובילים בעולם בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, עם תפוצה של יותר מ-40 מיליון קוראים ברחבי העולם. החברה הייתה החבר הישראלית היחידה AISAP פיתחה את AISAP CARDIO – מערכת מבוססת בינה מלאכותית ראשונה מסוגה, המאפשרת אבחון מדויק של מחלות לב בזמן אמת, ישירות ליד מיטת המטופל. המערכת, שקיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), ממצב אותה כפורצת דרך בתחום של אבחון מחלות לב, מביאה לדיוק אבחוני חסר תקדים, חוסכת זמן קריטי לרופאים ולמטופלים ומייעלת את מערכות הבריאות באופן משמעותי. החברה הוקמה במרכז הרפואי שיבא בשיתוף פעולה ייחודי של קבוצת טכנולוגים ורופאים מומחים בעלי שם עולמי: עדיאל עם-שלום, יזם טכנולוגי, מומחה מו"פ וטכנולוגיות מחשבים, אשר שירת בצה״ל בתפקידי פיקוד וניהול של צוותי מו"פ וסייבר ביחידה 8200; פרופ׳ אהוד רענני, מנתח לב, מנהל מרכז לב, חזה וכלי דם במרכז הרפואי שיבא, יזם ומייסד חברת אינוולב ביו-מדיקל, שנרכשה ב-2024 על ידי ענקית המכשור הרפואי אדוארדס; פרופ׳ רוברט קלמפנר (מנהל רפואי ב-AISAP), מנהל המכון למניעת מחלות לב ושיקום הלב במרכז הרפואי שיבא ומנהל המרכז הישראלי לחקר הלב וכלי הדם; פרופ׳ אהוד שוומנטל, קרדיולוג מומחה בעל שם עולמי באקו-קרדיוגרפיה, יזם ומייסד חברת ונטור, שנרכשה על ידי ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (2009), ושותף מייסד בחברת מג׳נטה מדיקל, שגייסה לאחרונה 105 מיליון דולר. המערכת מאפשרת אבחון מהיר של בדיקות אולטרסאונד וזיהוי מדויק של מחלות לב מבניות ואי-ספיקת לב. הפלטפורמה משלבת ארבעה מודולי CADx לפתולוגיות מסתמיות ושמונה פרמטרים לבביים מרכזיים, ומייצרת באופן אוטומטי אבחנות, מדידות ודו"חות מסכמים. היא מאפשרת לרופאים שאינם מומחים בדימות לבצע בדיקות ביעילות, לשפר את איכות הסריקות ולזהות עד 90% מהפרמטרים הקרדיאליים המרכזיים ליד מיטת המטופל – בתוך דקות. החזון של AISAP הוא להעניק לכל רופא עם אולטרסאונד נייד יכולת לאבחן מיידית מחלות וממצאים, בכל מקום ובכל זמן – מהמרכזים הרפואיים הגדולים ועד למרפאות ביישובים מרוחקים. המערכת מנחה את הקלינאי בסריקה ובפענוח, ושולחת את הנתונים לעיבוד אלגוריתמי בענן, שם מנותחים מבנה הלב, המסתמים, נוזלים בשריר הלב, זרימת הדם ועוד. התוצאות מתקבלות תוך דקות, והרופא יכול לאשרר או לערוך את האבחנה. דו"ח מפורט משתלב אוטומטית בתיק הרפואי. הפלטפורמה פועלת בהצלחה במחלקות פנימיות ובחדרי מיון בבתי החולים המובילים בישראל וארה"ב, ומחקרים הראו כי ב-50% מהסריקות מתגלה ממצא משמעותי, ב-30% מהן הטיפול משתנה, וכ-5% מובילים לפעולות דחופות ופרוצדורות מתקדמות. עם-שלום, מייסד שותף ומנכ"ל AISAP, אמר, כי  ״הבחירה בנו כאחת החברות החדשניות בעולם היא עבורנו מקור לגאווה ישראלית ומוכיחה, שהאתגר שאנחנו פותרים הוא גלובלי. זה חיזוק משמעותי לכך שהמוצר שלנו יכול להשפיע על עתיד הרפואה בעולם ולהציל חיים רבים על ידי אבחון מדויק בזמן אמת". פרופ' רענני, מייסד שותף ודירקטור, ציין, כי "אנו גאים להיות החברה הראשונה שמבטיחה אישור FDA במסלול CADx ייחודי מסוגו לאבחון מקיף מבוסס בינה מלאכותית בנקודת הטיפול, ומחויבים להמשיך להוביל את השינוי ולשפר את חייהם של מיליוני מטופלים ברחבי העולם". פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל טרנספורמציה ו-AI ומנהל זרוע החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא, אמר, כי "כחלק מהאסטרטגיה של שיבא להיות בית חולים מבוסס AI, מפותחות ומוטמעות טכנולוגיות ייחודיות מסוג זה, שהן בחוד החנית של הרפואה העולמית. AISAP היא דוגמה מצוינת לחדשנות שיוצאת משיבא ומביאה ערך עצום למטופלים ולמערכות בריאות גלובליות".

ביטוח איילון השלימה פרויקט רחב היקף לשדרוג כל שדרת התקשורת הארגונית בחברה באמצעות פתרונות הקמפוס של HPE Aruba. את הפרויקט ביצעה מטריקס נטוורקס, חטיבת פתרונות התקשורת של מטריקס. במסגרת הפרויקט הוחלפו מרכז הרשת, הקמפוס, המתגים ומערכות הניהול לציוד של HPE Aruba. כך נוצרה ארכיטקטורה State of the art, שמתאימה לצרכים של הלקוח ומבטיחה ניהוליות פשוטה של רשת התקשורת, ביצועים איכותיים וגמישות תפעולית. מדובר בפתרון קמפוס קלאסי, המבוסס על מערכת הניהול HPE-Aruba Central. פתרון הרשת הוקם בתפיסת ענן ציבורי רב עוצמה, שמציע פשטות ללא תחרות לניהול רשתות. הפתרון מהווה חלק מרכזי ב-ESP (ר"ת Edge Service Platform), ארכיטקטורת הדגל של HPE, ובכך הוא מספק נקודה אחת של שליטה, ניהול, ניטור והתקנה (בתפיסת ZTP) על כל סוגי הרשתות – LAN ,WLAN ו-WAN, ועבור כל גודל אתר או מספר אתרים (סניפים וקמפוסים). מערך ה-Central עונה על דרישות ארגונים שונים בכל קנה מידה. במסגרת הפרויקט שילבה מטריקס נטוורקס את פתרון האנליטיקה מבוסס הבינה המלאכותית (AI-powered analytics) לניתוח נתונים אודות ביצועי הרשת ותקלות, וכן שולבו אוטומציה ותכונות אבטחה מתקדמות בתוך הפלטפורמה, שבנויה על ארכיטקטורת מיקרו-שירותים בתפיסת ענן. הפלטפורמה של HPE Aruba מספקת לביטוח איילון כמה יכולות בולטות, ביניהן: ניטור וניהול מתגים ואלחוט ברמות הרשת והאתרים, קבלת תמונה כללית מלאה וחיה (מתעדכנת אוטומטית) של טופולוגיית הרשת, קבלת סטטוס הרכיבים ברמה כללית ופרטנית בצורה חיה וקבלת תמונה חיה ועדכנית, שמכילה מפות לוגיות על גבי תוכנית הבניין או האתר ועל מצב משתמשי הקצה, לפי חתכים שונים. "פרויקט שמוביל את החברה למעמד טכנולוגי חדש" אדי קויפמן, מנהל תשתיות בביטוח איילון, אמר כי "מדובר בפרויקט משמעותי, שמוביל את החברה למעמד טכנולוגי חדש, ומחזק את מאמציה לשדרג את תשתיות התקשורת והאבטחה. תוצאות הפרויקט לא רק שיפרו את חוויית העבודה של העובדים, אלא גם חיזקו את יכולות אבטחת המידע וההגנה על המידע הרגיש. אנחנו גאים ושמחים שפרויקט זה זכה בפרס במסגרת תחרות IT Awards. זוהי תעודת כבוד שמוכיחה את ייחודו של הפרויקט ויישומו המוצלח. תודה ל-HPE, למטריקס ולצוות אנשים ומחשבים". מארק יזגילוב, מנהל חטיבת מטריקס נטוורקס, ציין כי "הידע והניסיון שלנו ביישום מוצלח של פתרונות התקשורת של HPE מבוססי ארובה היו לצידנו במימוש פרויקט זה. העמדנו את הפרויקט בהצלחה בתוך פרק זמן קצר במיוחד". לדברי רועי לייימן, מנהל מכירות ארובה תקשורת ב-HPE ישראל, "הגענו לפרויקט התקשורת בביטוח איילון ולמדנו את דרישות הלקוח והצרכים. הרעיון היה להציע פתרון שהוא רלוונטי, מדויק ותואם לצרכים. הסברנו ללקוח את היתרונות בהצעה שלנו ואת לוחות הזמנים הנדרשים ליישום. תודה לאדי קויפמן ולכל הצוות – על הבחירה והאמון לכל אורך הדרך. תודה למטריקס על שיתוף הפעולה והיישום המוצלח". בתמונה למעלה: מימין – אורלי קראפט, מנהלת מכירות במטריקס; מארק יזגילוב, מנהל חטיבת מטריקס נטוורקס; ענת קליין-וינטר, מנכ"לית HPE ישראל; גיא שחם, מנהל הלקוח ב-HPE ישראל; יוגב נחום ממחלקת התקשורת של ביטוח איילון; אדי קויפמן, מנהל תשתיות בחברה; אורן גבע, ראש צוות התקשורת שלה; עידו עוזיאל, מנהל לקוחות אנטרפרייז ב-HPE ישראל; רועי ליימן, מנהל מכירות ארובה תקשורת בחברה; ואלי חפץ, פריסייל ארובה תקשורת בה.  

שם ותפקיד: ענת ברנשטיין, מנהלת מוצר בכירה בפריון (Perion). השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במסלול מערכות מידע מהטכניון. בצבא שירתי כמש"קית חינוך בבה"ד 12 והייתי חלק מהסגל שהכשיר חיילות לקצונה. תפקידים קודמים: אני בעלת ניסיון של מעל עשור בעולם הטכנולוגיה והפרסום, עם התמחות באד-טק, דאטה ומוצרים מבוססי ביצועים. לאורך הקריירה עסקתי בתפקידי ניהול מוצר שונים בתחום האד-טק, בהם הובלתי מוצרים חדשניים של פתרונות פרסום מקצה לקצה למפרסמים שמשלבים טכנולוגיות AI, דאטה וקריאייטיב. הניסיון שלי כולל פיתוח פלטפורמות לניהול קמפיינים, לוגיקות Bidding, פתרונות קריאייטיב דינמיים וכלים לאופטימיזציה, תוך איזון בין מקסום האפקטיביות של הקמפיינים לניהול מלאי הפרסום של הפבלישרים והרווחיות של החברה. בנוסף, עסקתי בפיתוח מוצרים המספקים תובנות ללקוחות לשיפור ביצועי הקמפיינים שלהם. כיום אני מובילה צוות מנהלי מוצר שאחראי על כל מוצרי ה-Demand שלנו, כולל פיתוח אסטרטגי ושיפור מתמיד של הפתרונות למפרסמים שלנו. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהתחלתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול, לא היה לי כיוון ברור, בחרתי בזה כי זה תואר שמאפשר להתפתח למגוון תחומים. בשנים הראשונות בעבודה עשיתי תפקידים של ניתוח מערכות, שנחשפתי בהם לניהול מוצר והבנתי שזה המקום שאני רוצה להיות בו – שילוב של טכנולוגיה, נתונים, אסטרטגיה וחשיבה עסקית. היכולת לזהות בעיה, לבנות פתרון טכנולוגי עם ערך אמיתי ולראות אותו יוצא לפועל, זה מה שמשך אותי לתחום. כשנכנסתי לעולם האד-טק, נשאבתי מיד. זה תחום דינמי שלא מפסיק להשתנות, טרנדים, רגולציות וטכנולוגיות שמתעדכנים כל הזמן, מה שמחייב אותנו לחדש ולהסתגל במהירות, והכל בעולם של ביג דאטה. למרות כל השנים בתעשייה, אני עדיין לומדת כל יום משהו חדש, והיכולת לפתח מוצרים עם השפעה אמיתית היא מה שמאתגר אותי ומניע אותי קדימה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? באופן כללי, בתעשייה במגזרים שונים כנראה שעדיין קיימת אפליה ברמות מסוימות, למרות שהמצב ללא ספק משתפר. עדיין יש דרך ארוכה עד שנראה ייצוג שוויוני יותר, במיוחד בתפקידי ניהול בכירים. עם זאת, בסקטור שבו אני פועלת, חברות היי-טק וטכנולוגיה, אני לא מרגישה שיש אפליה מגדרית מובנית. אני רואה יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, ולפחות מהחוויה האישית שלי הדלתות תמיד היו פתוחות בפני נשים מוכשרות ומובילות. האם נתקלת אישית באפליה? אישית לא חוויתי אפליה ישירה במהלך הקריירה שלי. להיפך, אני שמחה לעבוד בחברה שתמיד תמכה בי, אפשרה לי להתפתח ולצמוח, והתייחסה להישגים וליכולות שלי ללא קשר למגדר. יש לי שלושה ילדים, ותמיד לקחתי חופשות לידה ארוכות ואף פעם לא הרגשתי שזה פגע בי או עיכב את ההתקדמות שלי. זה לא מובן מאליו, ואני יודעת שלא בכל מקום זה המצב, אבל בעיניי זה מוכיח שכאשר ישנה תרבות ארגונית שמבוססת על כישרון ויכולות, ניתן לשלב בין קריירה למשפחה בלי חשש. בנוסף, אני מאמינה שחשוב לייצר סביבה שמעודדת נשים לקחת יוזמה, להתמודד על תפקידים בכירים ולהרגיש בנוח לתפוס מקום. ככל שיהיו יותר נשים בתפקידי ניהול והובלה, כך הדרך תהיה קלה יותר עבור הדור הבא.

חברת פרוסיד טק מחזקת את מעמדה כמובילת תחום ה-Low-Code בישראל, ומפתחת פרויקטים חדשים בנימבוס – הענן הממשלתי. מהקמת הענן הממשלתי ועד היום כעשרה משרדי ממשלה רכשו בעזרת פרוסיד טק את פלטפורמת OutSystems לפיתוח מהיר ב-Low-Code. הפלטפורמה של OutSystems, המותקנת ב-AWS בנימבוס בישראל, מאפשרת למשרדי ממשלה לייצר יישומים, אפליקציות ומערכות תוכנה במהירות רבה יותר ובלי ידע מעמיק בפיתוח תוכנה. בחודש שעבר הכריזה OutSystems על שילוב של יכולות GenAI בפלטפורמה, כאלו המאפשרות ליצור אפליקציות מלאות ומתפקדות על בסיס Prompt או מסמך דרישות של האפליקציה המבוקשת בלבד. תוך זמן קצר, OutSystems מייצרת אפליקציה מלאה ומדויקת, בהתאם לדרישות וללא התערבות של מפתח, לרבות Database, תהליכים, מסכים וקוד. פרוסיד טק – שותפת השנה של OutSystems בנוסף, חברת פרוסיד טק זכתה גם השנה (2024) בתואר שותף השנה של OutSystems באירופה, אפריקה והמזה"ת. הזכייה בתואר מהווה הוכחה למצוינות, להבנה המעמיקה של צרכי הלקוחות וליכולת לבצע פרויקטים בהצלחה ובדיוק גבוה על ידי הצוות של פרוסיד טק. עדות נוספת למצוינות הטכנולוגית באה לידי ביטוי בזכייה של מספר לקוחות פרוסיד טק בפרסים בכנס IT Awards עבור פרויקטים שפותחו על גבי OutSystems. המגזר הממשלתי ממשיך לקדם את המעבר לשירותים דיגיטליים, מתוך רצון לשפר את היעילות, הנגישות והחדשנות בתהליכים הממשלתיים. OutSystems, כפלטפורמת Low-Code מובילה, משחקת תפקיד מרכזי בתהליך זה' על ידי מתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ויכולת פיתוח מהירה וגמישה בענן הממשלתי. "פיתוח ב-OutSystems מאפשר לנו להציע פתרונות גמישים, מדויקים ומהירים, שמסייעים לשדרג את העבודה במשרדי הממשלה", אומר רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק. קניג המשיך והרחיב כי "הגמישות של הפלטפורמה מאפשרת להגיב במהירות לשינויי רגולציה, לתכנן ולפתח יישומים במהירות בעזרת AI, ולהתאים את המערכות הממשלתיות לצרכים המתפתחים של המגזר הציבורי. הדבר מאפשר לזרז תהליכים, לשפר את חוויית המשתמש במערכות ממשלתיות, ולהעניק שירותים דיגיטליים מתקדמים ואפקטיביים יותר לאזרחים".

המדינה סוערת בימים האחרונים, עקב ההחלטה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, כוונתה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, וצעדים נוספים שהיא עושה או מתכננת לעשות. הממשלה, משיקולים לא ענייניים – ובעיקר אישיים של העומד בראשה – לחצה שוב על הגז של רכב ההפיכה המשטרית, כאילו אין כאן קרע חברתי שנוצר על הרקע הזה ולא היה טבח, שהאווירה שהיא גרמה לה במדינה עודדה את החמאס לעשות אותו. כתוצאה מכך, המחאה התחדשה במלוא עוזה, ורבים מהארגונים הכלכליים והאחרים במדינה ובמשק הצטרפו אליה, ביניהם נשיאות המגזר העסקי, פורום כלכלנים למען ישראל, רבים מראשי הרשויות המקומיות, ההסתדרות, לשכת עורכי הדין – וגם מטה ההיי-טק הישראלי. המטה, שמונה עשרות חברות היי-טק מהמובילות בענף וקרנות הון-סיכון, הוציא ביום ו' הודעה שבה הוא קורא לממשלה לקיים את החלטות בג"ץ. זאת, לקראת אפשרות לא בלתי סבירה שאם הוא יחליט לבטל את הפיטורים של בר – היא לא תקיים את ההחלטה. בהודעה נכתב כי "במידה שהממשלה תחליט להוביל את ישראל בעיניים פקוחות למשבר חוקתי, נשבית את החברות ונצא למאבק ציבורי ביחד עם כל הכוחות של החברה הישראלית. אנחנו קוראים לנתניהו לבלום רגע לפני הנפילה לתהום". ספק אם זה יקרה. נתניהו נראה נחוש להישאר בשלטון, ולבטל את החקירה והמשפט שלו, בכל מחיר – גם במחיר פגיעה אנושה במדינה ובדמוקרטיה שלה. מה שכן, טוב לראות את ההיי-טק, שהיה ממובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית ב-2023, חוזר לעמדה הזאת. טוב לראות בכירים בהיי-טק, כמו אסף רפפורט, מייסד וויז, משתתפים במחאות, מביעים את דעתם על הבימה ונלחמים למען המדינה, לפחות כפי שהם רואים אותה. אם לא תהיה כאן דמוקרטיה, המשקיעים, שחזרו לכאן מאז המשבר הקודם, עלולים שוב להדיר את רגליהם מישראל, הסביבה הרגולטורית עלולה להשתנות לרעה ולא יהיה בית משפט שיגן עליה בנושאים עסקיים, בקניין רוחני ועוד – בצורה עצמאית, ללא חשש מהשלטון שמירה על הדמוקרטיה – גם משיקולים לאומיים וגם משיקולים מגזריים בכירי ההיי-טק מתנגדים למהלכי הממשלה ותומכים בשלטון החוק ובדמוקרטיה גם משיקולים של טובת המדינה ושמירה עליה כמדינת חוק דמוקרטית, וגם משיקולים כלכליים-מגזריים: לפי נתוני SNPI, ב-2023, השנה (הקודמת) שבה "כיכבה" המהפכה המשטרית, חלה צניחה של 60% בגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ ל-7.3 מיליארד דולר בלבד – הנתון הנמוך ביותר מאז 2018, ולפי נתוני הבנק העולמי, נרשמה באותה השנה ירידה של 800 מיליון דולר בייצוא של ההיי-טק הישראלי – קיטון של 5%. נכון שהנתונים האלה הושפעו גם מהמלחמה, שהחלה ברבעון האחרון שלה, ומהמצב הכלכלי העולמי, שגם אז לא היה מזהיר, אבל הם בעיקר השפעה של חוסר הוודאות וחוסר הליברליות שתוכניות המהפכה המשפטית של הממשלה הישרו על המשקיעים. מפגינים למען הדמוקרטיה. צילום: ShutterStock בכירים רבים בהיי-טק הישראלי התריעו אז שמשקיעים לא אוהבים סביבה של חוסר ודאות, והעובדה שהמדינה היא דמוקרטיה ליברלית ולא דיקטטורה בהתהוות היא משתנה שמשפיע לחיוב על ההחלטה שלהם היכן להשקיע את כספם. רפפורט אמר לאנשים ומחשבים באחת ההפגנות הראשונות של ההיי-טק הישראלי נגד המהפכה המשפטית כי "אנחנו מפגינים בשביל הדמוקרטיה. אי אפשר לקיים כלכלה חזקה ותעשיית היי-טק חזקה בלי בית משפט חזק ובלי מדינה דמוקרטית. ראינו מה קרה במדינות כמו פולין, הונגריה ורוסיה, איך התהליכים שקרו בהן הרחיקו משקיעים ופגעו בזכות הקניין – ועל זה אנחנו נלחמים". כשנשאל האם הם שומעים דאגה ממשקיעים נוכח המצב בארץ, הוא ענה: "בהחלט. 90% מההשקעות בהיי-טק הן השקעות זרות, ואנחנו שומעים מהם דאגה רבה יום יום. מרבית המשקיעים הם ממדינות ליברליות, שרוצים לעשות עסקים עם מדינות ליברליות". אותו רפפורט הגיע להפגנות גם אתמול, כדי להילחם על אותם ערכים, והחברה שלו רכשה מודעה שמתנוססת בימים האחרונים ליד קניון עזריאלי בתל אביב, שלפיה יש כיום עסקה חשובה אחת בלבד – עסקת החטופים. הוא גם אמר את הדברים האלה בשיחה שערך אתו נשיא המדינה, יצחק הרצוג. המודעה של וויז למען עסקת חטופים. צילום: וויז הנתונים מוכיחים את דבריו של רפפורט, אבל מן הראוי לציין שחלקית. קחו למשל את הונגריה – בשנים שבהן היא עברה את שיא תהליך ההתהוות שלה כמדינה דיקטטורית (או "דמוקרטיה לא ליברלית", כהגדרת ראש ממשלתה, ויקטור אורבן), יצוא ההיי-טק ממנה צנח ב-36%. אחר כך הוא אמנם מחק את הירידה הזאת ואף הגיע לנתון גבוה יותר, אולם זה כנראה כי הסביבה הרגולטורית הפכה להיות של מדינה דיקטטורית – אבל יציבה. בפולין, לעומת זאת, יצוא ההיי-טק גדל בשיעור דומה בעשור הפחות דמוקרטי שלה, בין 2014 ל-2023. מאז קמה ממשלה שמנסה להפוך כיוון ולהחזיר אותה לזרועות הדמוקרטיה האמיתית, בהצלחה חלקית. הליברליות של הקטר של המשק אולם, כאמור, הסיבות שבגינן תעשיית ההיי-טק מחתה אז וחוזרת למחות עכשיו נגד המהפכה המשפטית הן לא רק כלכליות: הקטר של המשק הוא גם ענף ליברלי, שדוגל בערכים ליברליים, של קבלת השונה, דמוקרטיה ושמירה על שלטון החוק – אם כי נכון שיש חריקות, ויש "שונים" שלא כל כך נמצאים בהיי-טק הישראלי, כמו ערבים וחרדים. ובמקום כמו זה שהממשלה מובילה אותנו אליו, הערכים האלה מצויים בסכנה ועלולים בעתיד להפוך למרמס. סביר להניח שזה מה שיקרה. כך, למשל, להט"בים – קבוצה לא קטנה בהיי-טק – כולל שניים ממייסדי וויז, רפפורט עצמו וינון קוסטיקה – "זוכים" להתנכלויות במדינות כגון רוסיה, הונגריה, וגם פולין, עד שהיא שינתה כיוון. שלטון החוק במדינות אלה מוכפף לרצונותיו של השליט והדמוקרטיה מקסימום נמצאת בשם המדינה, כמו שהיא הייתה בשמותיהן של מדינות שונות בגוש הקומוניסטי. ואנחנו יודעים איזו "דמוקרטיה" הייתה בגוש הזה. סביבה שכזאת עלולה להקשות על ההיי-טק להתקיים ולפרוח. גם הלהט"בים עלולים להיפגע מצעדי הממשלה. צילום: ShutterStock חשוב להדגיש: יש בהיי-טק גם כאלה שחושבים אחרת. כאלה שמאמינים שצעדי הממשלה הם הנכונים, ומאמינים לספינים של נתניהו שלפיהם הוא זה שמחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה – משלטון הדיפ-סטייט, שזה מונח שהוא מעולם לא השתמש בו, עד החודשים האחרונים. חשוב לשמוע גם את הקול הזה ולהכיל אותו, כדי לשמור על תעשיית ההיי-טק כסביבה פלורליסטית, אבל חשוב לא לשמוע לו, ולהמשיך להיאבק למען ישראל חדשנית, משגשגת ודמוקרטית באמת. כי אם לא תהיה כאן דמוקרטיה, המשקיעים, שחזרו לכאן מאז המשבר הקודם, עלולים שוב להדיר את רגליהם מישראל, הסביבה הרגולטורית עלולה להשתנות לרעה ולא יהיה בית משפט שיגן על התעשייה בנושאים עסקיים, בקניין רוחני ועוד – בצורה עצמאית, ללא חשש מהשלטון. לכן, טוב שההיי-טק מתגייס למאבק להצלת הדמוקרטיה – והמדינה.

בסוף השבוע (ו') האחרון התרחש אירוע משמעותי בעולם הנכסים הדיגיטליים בארצות הברית: כוח המשימה הייעודי של רשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, לנושא קריפטו, קיים את מפגש השולחן העגול הראשון שלו בנושא רגולציה של נכסים קריפטוגרפיים. האירוע, שכונה "מרוץ האביב לקראת בהירות קריפטו", נועד על מנת לדון בגישות הרגולטוריות השונות לנכסים הווירטואליים, ועל מנת להתחיל לקדם גישה שתאומץ במדינה, תוך ניסיון לאפשר ל-SEC לקדם חדשנות מחד ועם זאת עדיין לפעול כדי להגן על משקיעי הקריפטו מאידך. עיתוי האירוע היה מעניין במיוחד – הוא התקיים יום אחד בלבד לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נשא דברים בפסגת הנכסים הדיגיטליים של Blockworks, שם קרא לשליטת הדולר האמריקני והבטיח, ולא בפעם הראשונה מאז שובו לבית הלבן בינואר, להפוך את אמריקה למעצמת קריפטו. השולחן העגול הראשון של כוח המשימה המיוחד של ה-SEC לענייני המטבעות הקריפטוגרפיים, סימן ללא ספק נקודת מפנה אפשרית בגישת הרגולטור לתעשייה זו. על פי הדיווחים במדיה האמריקנית, למרות חילוקי דעות שהתגלו בין המשתתפים, בסך הכל ניכרה הסכמה הולכת וגוברת, אפילו בקרב הספקנים, בדבר הצורך ביצירת מסגרת רגולטורית עכשווית המותאמת לתעשיה הפיננסית האלטנטיבית. NEW: ???????? SEC Crypto roundtable lawyer says, "We all agree that #Bitcoin is not a security because it is sufficiently decentralized." pic.twitter.com/7R8oXRSS3j — Bitcoin Magazine (@BitcoinMagazine) March 21, 2025 שינוי גישה ניכר מול שלל החלטות לא פשוטות כידוע, במשך שנים ה-SEC התנגדה לקריאות חוזרות ונשנות לגבש חוקים המתאימים במיוחד לקריפטו. אולם, כפי שעלה מהדיונים, נראה כי כעת מתחיל להתרחש שינוי בהלך רוחה, ככל הנראה בהשראת שינוי גישתו של הנשיא טראמפ עצמו באותו עניין ממש. עם זאת הדיון חשף גם את האתגרים הרבים העומדים בפני ה-SEC בניסוח חוקים שישלטו על אלפי נכסים בעלי מאפיינים מגוונים ו-וירטואליים. למשל המכשול המוביל כעת – יישוב שאלת המפתח אילו נכסים דיגיטליים ה-SEC צריכה לדרוש שיירשמו מלכתחילה. כך למשל, קולינס בל טון, שותף מנהל ב-Brookwood PC, ציין בהתייחס לבעיה זו כי גם אם תהיה הסכמה שכל הנכסים הדיגיטליים הם על תקן ניירות ערך (ובפועל אין הסכמה כזו), עדיין נותרו שאלות רבות לגבי יישום הכללים שיחולו עליהם. אחד מהספקנים הנוספים שהשתתף בפאנל היה לי ריינרס מאוניברסיטת דיוק, שהסכים באופן חלקי עם דברי בל טון, וציין כי נכסים דיגיטליים זקוקים להנחיות גילוי-מידע הגיוניות. הוא אף הודה: "אני לא חושב שזה שנוי במחלוקת לומר שהמידע שמשקיע בנכס קריפטוגרפי ירצה הוא פשוט שונה באופן מהותי מהמידע שמשקיע במניית אפל, למשל, ירצה". השאלה המרכזית שעמדה בפני הפאנל הייתה האם סמכות השיפוט של ה-SEC חלה על העסקה (משמע על רגע העברת הבעלות) או על הנכס עצמו. בל טון הסביר כי "החלק העליון ביותר של המשפך הוא, האם יש לנו עסקת ניירות ערך, או שיש לנו נייר ערך פטור?". לואיס כהן, עורך דין ב-CahillNXT, הוסיף כי מצב מבלבל זה הוביל לכך שמכירות ראשוניות של טוקנים חדשים נערכו לרוב באופן פרטי וללא גילויים מובנים, ורק לאחר מכן אותם טוקנים (הנכסים) נסחרו בשווקים משניים. מיילס ג'נינגס, יועץ משפטי כללי של חברת ההשקעות A16Z Crypto, הדגיש את קיומם של אלפי טוקנים כיום, וטען כי גם אם השאלה היא פשוטה – האם נכסים דיגיטליים הם ניירות ערך אם לאו – היא עדיין מתעלמת מהמגוון העצום הקיים בשוק. הוא ציין כי ביטקוין – מטבע הקריפטו המפורסם ביותר – הוא הנכס הדיגיטלי היחיד שאיש אינו רואה בו נייר ערך, שכן הוא מבוזר לחלוטין ואין גורם אחד ששולט בו ויכול להשפיע באופן מכריע על ערכו. לעומת זאת, התייחס אל הטוקן FTT של בורסת הקריפטו הכושלת FTX ולכך שהוא איבד את רוב שוויו עם קריסתה, כאשר המשקיעים הבינו שערכו תלוי באופן מוחלט בחברה שמאחוריו. האם משקיעי קריפטו יכולים להתחיל להתלהב מהקלות רגולטוריות עתידיות שיעוגנו סופסוף ביחס ארה"ב לתחום – אולי. אך כדאי לשים לב שבסיום הדיון הובהר כי תהליך גיבוש הכללים החדשים צפוי להיות ממושך, ובסופו כוח המשימה יציג הצעה לוועדה המלאה של ה-SEC. אם ההצעה תאושר, תהיה לציבור הזדמנות להגיב עליה. במקביל, גם הקונגרס האמריקני דן בסוגיות אלה. לפיכך, יארך עוד זמן עד שהשינוי בגישה יתבטא בפועל בשטח. The SEC's Crypto Task Force will host a series of roundtables to discuss key areas of interest in the regulation of crypto assets. The first roundtable will be on March 21 from 1-5 p.m. See agenda: https://t.co/prXBO9RzZC pic.twitter.com/2PzEIVT2DS — U.S. Securities and Exchange Commission (@SECGov) March 17, 2025 היו"ר הזמני שמונה הולם את הלך הרוח החדש ופרו הקריפטו מעניין לשים לב לכך שבמהלך כנס שנתי של המכון לבנקאים בינלאומיים שנערך באחרונה, התמקד יו"ר ה-SEC הזמני, מארק אויידה, בניירות ערך של משרד האוצר האמריקני ואמר שאפשר שהרגולטור יבטל את הדרישה מחברות קריפטו להירשם כסוכני ניירות ערך. אויידה ציין כי הורה לצוות המיוחד של ה-SEC לבחון "אפשרויות לזנוח" חלקים מהשינויים הרגולטוריים המוצעים, שהיו מרחיבים את תקנות מערכות המסחר האלטרנטיביות (ATS) כך שיכללו חברות קריפטו. הוא הזכיר כי הכלל תוכנן במקור בשנת 2020 תחת יו"ר ה-SEC לשעבר ג'יי קלייטון, אך יועד בעיקר להשפיע על משתתפים בשוק האג"ח הממשלתי. אוידה אמר כי אחרי שיישום הכלל עבר, תחת יו"ר ה-SEC לשעבר גארי גנסלר, הוא קיבל "כיוון שונה מאוד", והתרחב מעבר לפלטפורמות ATS. לדברי אויידה, "זו הייתה טעות של הוועדה לקשור את הרגולציה של שווקי האוצר עם ניסיון כוחני לדכא את שוק מטבעות הקריפטו". בכל מקרה, מסתמן כי תחת ממשל טראמפ, שמביע כיום באופן אישי עמדת פרו-קריפטו מובהקת, תעשיית זו בארה"ב צפויה לראות הקלה מסוימת בלחץ הרגולטורי וחתירה גדולה יותר לבהירות. דבריו של הנשיא החדש/ישן, יחד עם הצעדים של ה-SEC, כמו הכוונה לבחון מחדש את דרישות הרישום של חברות הקריפטו, מעידים לדעת רבים על שינוי פוטנציאלי שיחול בגישת הממשלה. בהירות רגולטורית זו, אם אכן תתגבש ותתרחש, עשויה להגביר את אמון המשקיעים ולמשוך השקעות מוסדיות נוספות לשוק הנכסים הדיגיטליים המתפתח. עם זאת, נראה שהדרך לרגולציה גלובלית אחידה עוד ארוכה למדי.