האזהרות נגד האפשרות שצ'טבוטים וסוכני בינה מלאכותית יכולים להזות תוצאות הן מוכרות. עם זאת, נראה שסוכן שירות לקוחות של קרסר – חברה שמציעה עורך קוד מבוסס בינה מלאכותית – שבר שיא חדש: הוא המציא מדיניות חדשה, שבחברה עצמה, כמובן, לא ידעו עליה. הסוכן החכם, שמכונה סם, "שמע" בסוף השבוע תלונות רבות מצד לקוחות של החברה, אחרי שהתברר להם שמשהו התשנה בתפעול של הכלי שלה: כל מעבר בין מכשירים גרם להוצאתם מהמערכת. מעבר בין מכשירים לצורך תכנות ובדיקה של הרצת קוד הוא נוהג מקובל בקרב מפתחים, שרוצים לבדוק היבטים שונים של היצירה שלהם – והם פנו לקרסר בתלונה לאור השינוי הזה בזרימת העבודה שנכפה עליהם. מה שהם שמעו/קראו כמענה מסם הפתיע אותם: הוא ענה שמדובר בתופעה צפויה, שמוסברת במדיניות החדשה של החברה. "הכלי נועד לעבוד עם מכשיר אחד לכל מנוי, כמאפיין אבטחה מרכזי", הוא כתב כתשובה. החברה למדה על הבעיה רק אחרי שהודעות רבות של המפתחים הזועמים הופיעו בפורומים שונים, כולל ברדיט, עם איומים שהם מתכוונים לבטל את המנוי שלהם לכלי לאור השינוי במדיניות. "אין לנו מדיניות כזו. אתם כמובן חופשיים להשתמש בקרסר במספר מכשירים. למרבה הצער, זו תגובה שגויה של בוט תמיכה מבוסס בינה מלאכותית", ענתה החברה לאחר מספר שעות, ולאחר עוד כמה היא תיקנה את הבעיה. "יש מידה מסוימת של אירוניה שאנשים מנסים מאוד לומר שהזיות הן כבר לא בעיה גדולה, ואז חברה שנהנית מאוד מהנרטיב הזה נפגעת ממנו ישירות", כתב לאחר מכן אחד המשתמשים בפורום באתר האקר ניוז.

עלייה בשכר של הסיניורים בהיי-טק: על פי נתונים שפרסמה היום (א') חברת ההשמה להיי-טק גוטפרנדס, השכר החודשי הממוצע של בעלי ניסיון של חמש שנים ומעלה בענף רשם ברבעון הראשון של 2025 גידול של 3%, ועמד על 38,183 שקלים לעומת 37,071 שקלים ברבעון המקביל ב-2024. החברה מבצעת מדי שנה השמות של כ-2,000 עובדים בהיי-טק ולדבריה, התחומים המבוקשים ביותר הם אבטחה, AI, פינטק ואדטק. בעלי המקצועות המכניסים ביותר בענף ברבעון הראשון של השנה, עבור בעלי ניסיון, הם מנהלי פיתוח וראשי צוותים, עם שכר חודשי ממוצע שעומד על 51,258 שקלים – עלייה של 9%. לאחר מכן נמצאים תוכניתני ++C/C, ששכרם גדל ב-10% ל-43,218 שקלים. גם מנהלי המוצר רשמו ברבעון עלייה של 10% בשכרם, שהגיע ל-41,525 שקלים. מקור: גוטפרנדס השכר של חוקרי אבטחת המידע בעלי הניסיון גדל ב-5% ל-47,204 שקלים. כך גם שכרם של מהנדסי האלגוריתמים, שהשתכרו ברבעון הראשון של השנה 45,259 שקלים. השכר של תוכניתני הפיית'ון המנוסים גדל ב-6% ל-43,689 שקלים וזה של מנתחי הדאטה – ב-4% ל-27,430 שקלים. לעומת זאת, השכר של בעלי הניסיון בתחום בדיקות האיכות (QA) צנח ב-16% ועמד על 18,100 שקלים. ירידות נרשמו גם בשכר של תוכניתני הפרונטאנד, תוכניתני המובייל ומהנדסי האוטומציה. צמצום בערי השכר בין גברים לנשים מהנתונים עולה כי פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההיי-טק הצטמצמו ברבעון ב-3% ועומדים על 8%, כשהשכר הממוצע לגבר מגיע ל-40,657 שקלים ולאישה – ל-37,647 שקלים. עוד מראים הנתונים כי חלק ניכר ממקומות העבודה בהיי-טק ממשיכים ליישם את העבודה ההיברידית: 56% מהמשרות מציעות שני ימי עבודה מהבית, 18% מהחברות מציעות יום עבודה אחד מהבית, 14% מהחברות מציעות שלושה ימים ו-10% מהחברות דורשות עבודה מהמשרד בלבד, בעיקר חברות בעולמות הגיימינג, הבינה המלאכותית והאבטחה. שירי וקס, מנכ"לית גוט פרנדס, אמרה כי "הרבעון הראשון של 2025 מביא עימו רוח אופטימית לשוק ההיי-טק הישראלי, עם עלייה של 3% בשכר הממוצע ומגמה ברורה של התאוששות בגיוסים, למרות הטלטלות שעדיין ניכרות בארצות הברית. לצד ירידות בשווי החברות האמריקניות ופיטורים מתוקשרים, כאן, בישראל, נרשם אקזיט חסר תקדים. המגמות האלה ממחישות שוב עד כמה ההון האנושי שלנו הוא הנכס האמיתי, מה שמבדל את ההיי-טק הישראלי מהעולם – בזכות החדשנות, היצירתיות והיכולת לבצע ברגע האמת. אם נמשיך להשקיע באנשים נוכל לצלוח כל אתגר".

חברת Anysphere – המפתחת שעומדת מאחורי עורך הקוד הפופולרי Cursor – חוותה באחרונה תקרית מביכה כאשר בוט התמיכה שלה, המכונה סם (Sam), הפיץ מידע שקרי, דבר שגרם לגל של תלונות וביטולי מנויים בקרב קהילת המפתחים, שרבים מחבריה הם לקוחות החברה. התקרית התרחשה לאחר שהמשתמש בעל הכינוי BrokenToasterOven שם לב כי התנתקות מחשבון ה-Cursor במכשיר אחד גוררת ניתוק אוטומטי משאר המכשירים, דבר שמשבש את סדר העבודה הרגיל של מתכנתים רבים, שנוהגים לעשות שימוש במספר מכשירים. כשפנה אל התמיכה, השיב לו סם במייל כי מדובר ב"התנהגות צפויה" לנוכח מדיניות ההתחברות החדשה, המגבילה שימוש במכשיר אחד לכל מנוי. אלא שבפועל, מדיניות כזו לא הייתה קיימת כלל. תגובתו של סם הייתה פרי "הזיות" של מודל השפה הגדול (LLM) עליו הוא מבוסס – תופעה הקרויה גם "מילוי פערים יצירתי" (Creative gap-filling). במסגרת תופעה זו מערכות בינה מלאכותית, במקום להודות באי-ידע או בחוסר וודאות לגבי דבר מה, ממציאות בעצמן מידע שנשמע "הגיוני" או "מכובד", אך בפועל אינו נכון. המענה הרשמי והחד משמעי של בוט התמיכה סם גרר תגובה חריפה מצד משתמשים רבים בפורומים כמו Hacker News וברדיט (Reddit), שם הביעו רבים זעם על המדיניות החדשה, שכזכור הבוט בכלל המציא, וראו בה פגיעה משמעותית בהם ובנוחותם. גולשים רבים כעסו כל כך עד שהודיעו על ביטול המנוי שלהם באופן מיידי. ????????CHATBOT GOES ROGUE… INVENTS COMPANY POLICY, GASLIGHTS, SPARKS INTERNET MELTDOWN Meet Sam. Sam is an AI support bot for Cursor, the sleek AI-powered code editor that promises to make your coding life magical. Sam was trained on documentation, helpdesk scripts, and perhaps a… https://t.co/ee8khdsZXK pic.twitter.com/Uy5lx7tBQ8 — Mario Nawfal (@MarioNawfal) April 19, 2025 תקלה – לא שינוי מדיניות רק כעבור כשלוש שעות הגיעה תגובה רשמית מטעם נציג של Cursor ברדיט, בה נאמר כי "אין לנו מדיניות כזו" וכן צוין כי המשתמשים יכולים להמשיך להשתמש ב-Cursor על מספר מכשירים, כרגיל. נציג החברה גם הוסיף כי מדובר ב"תגובה שגויה מבוט התמיכה".  מאוחר יותר התנצל המייסד השותף של Cursor, מייקל טרואל, ב-Hacker News על הבלבול שנוצר, הסביר שהלקוח קיבל החזר כספי וציין כי הבעיה נבעה משינוי במערכת האחורית של Cursor, שמטרתו הייתה לשפר את האבטחה, אך שגרמה לבעיות אימות עבור חלק מהמשתמשים. עוד ציין טרואל כי "כל תגובות ה-AI המשמשות לתמיכה בדוא"ל מסומנות כעת בבירור ככאלו" וכן הוא הסביר שהחברה משתמשת בתגובות בסיוע AI רק כ"מסנן ראשוני" לתמיכה במייל. התקרית עוררה דיון בקרב המשתמשים בנוגע לשקיפות סביב סייעי בינה מלאכותית, שכן רבים מהם האמינו, לדבריהם, כי הם מתקשרים עם נציג אנושי בשם סם. גולשים רבים הביעו את מורת רוחם מכך שמערכת AI מתחזה לאדם ללא גילוי נאות, וטענו כי מדובר בהטעיה מכוונת. האירוע המסוים מזכיר מקרה שחל בפברואר 2024, בו חויבה חברת התעופה Air Canada לכבד מדיניות החזרים שהומצאה על ידי הצ'טבוט שלה, ובית דין קנדי דחה את טענת החברה כי שהכלי הוא ישות משפטית נפרדת, האחראית למעשיה. אלא שבתקרית אחרונה זו, שלא כמו במקרה של Air Canada, צוות Cursor קיבל אחריות על התקלה ופעל לתיקון המצב. @OpenAI previously held multiple discussions to acquire Anysphere, maker of the Cursor AI coding assistant, in both 2024 and 2025. The company is now prepared to spend $3 billion on WindSurf, potentially its largest acquisition to date. pic.twitter.com/3JZSvOgYvD — CryptoWeekly (@WeeklyCrypto) April 19, 2025 האם שהשלכות האירוע יהיו חמורות יותר? ואולם, מעבר להשלכות המיידיות בדמות פגיעה באמון המשתמשים ונטישתם את Cursor, התקרית המסוימת העלתה סימני שאלה לגבי כוונותיה של ענקית הבינה המלאכותית, OpenAI – החברה האם של מודל השפה הגדול GPT – לרכוש את Anysphere או את שירות Cursor שלה – כוונה שהסתמנה קודם לכן. על פי דיווחים אחרונים, בסוף 2023, קרן ההשקעות של OpenAI השקיעה ב-Anysphere. אחר כך OpenAI הביעה עניין ברכישת Anysphere (יצרנית Cursor) גם אשתקד ואז שוב בתחילת 2025, אך השיחות לא הבשילו, אז לדעת האנליסטים כנראה בשל הערכת השווי הגבוהה של Anysphere שעמדה על 10 מיליארד ד'. ואולם מה שמעניין לגלות הוא שביום ד' האחרון דווח ש-OpenAI החלה בשיחות לרכישת Windsurf – המתחרה של Anysphere. יום לאחר מכן (ה') פורסם הדיווח על התקרית הקשה והתסבוכת שיצר צ'טבוט התמיכה סם, שגרמה לביטולי מנויים. אף על פי שאין בדיווחים קשר ישיר ומפורש בין התקרית עם הצ'טבוט לבין הפנייה ל-Windsurf, סמיכות הזמנים של האירועים עשויה לרמז על אפשרות שהתקרית השפיעה סופית על החלטת OpenAI לרדת מרכישת Anysphere, גם אם הסיבה העיקרית לפנייה למתחרה הייתה חוסר הסכמה על מחיר הרכישה של Anysphere. איך שלא יהיה, התקרית עם בוט התמיכה של Cursor אמורה לשמש כתמרור אזהרה לחברות רבות השוקלות להחליף עובדים אנושיים באוטומציה מבוססת AI. מומחים בתחום מציינים כי שירות לקוחות דורש אמפתיה, ניואנסים ויכולת פתרון בעיות שה-AI לבדה עדיין מתקשה לספק. הם מזהירים מפני תלות מוחלטת בבוטים של AI לטיפול בבעיות משתמשים, שכן טעויות של AI עלולות לפגוע באמון הלקוחות וכן ביכולת לפתור בעיות בצורה יעילה.

"מרשם האוכלוסין הוא ה-'אקטיב דיירקטורי' של המדינה: הנפקנו כשלושה מיליון דרכונים ותעודות זהות בשנה האחרונה. אנחנו מנהלים את זהויות האזרחים והתושבים של ישראל, לצד אלה של הזרים, התיירים והאחרים – שנכנסים ארצה ויוצאים ממנה. היעד שהצבנו לפנינו הוא שמקבלי השירות לא יצטרכו להגיע באופן פיזי ללשכות שלנו, והם יוכלו לעשות כמה שיותר פעולות בדיגיטל", כך אמר לאנשים ומחשבים אורן אריאב, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות האוכלוסין וההגירה (מנמ"ר הרשות). "בכל שנה, הרשות 'פוגשת' 20-30 מיליון אנשים בשנה בנתב"ג, וללשכות שלה מגיעים כשלושה מיליון איש ואישה", אמר אריאב. "היעד שלנו הוא לצמצם השנה את היקף המפגשים הפיזיים של אזרחים איתנו, כך שהאזרחים והאזרחיות יוכלו לעשות כמה שיותר פעולות בדיגיטל, מרחוק ובזמן הנוח להם". כמה פרויקטים שזכו במצטייני המחשוב רשות האוכלוסין וההגירה מונה כ-2,400 עובדים, הפרוסים ב-120 הלשכות שלה ברחבי הארץ. אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות מונה כ-200 עובדים, שפועלים בצוותים משותפים. נס היא האינטגרטור הראשי של הרשות ואנשיה מעורבים בכלל הפעילויות המחשוביות בה. באחרונה זכו אריאב והאגף שבראשו הוא עומד ב-10 אותות הוקרה ב-IT Awards – תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. הכנסת אישרה בספטמבר האחרון את הצו להארכת תוקף הוראת השעה, המאפשרת לבקש הארכה של דרכונים ותעודות זהות ביומטריות באמצעים מקוונים, בלא צורך בהגעה פיזית ללשכות מרשם האוכלוסין. במסגרת פרויקט זה, יותר מ-100 אלף איש האריכו את תעודות הזהות והדרכונים שלהם – וחסכו הגעה ללשכה. "השנה נרחיב את הפרויקט", אמר אריאב, "וכך נביא לצמצום הגעת האזרחיות והאזרחים ללשכות שלנו". עוד פרויקט שזכה בתחרות הוא שינוי שיטת מסירת תעודת זהות. "בעבר היה נדרש לתקף את התעודה בדואר, וכעת ההפעלה היא אוטומטית, וחוסכת טרטור לאזרחים", הסביר אריאב. "העלינו מודול איחוד משפחות", הוסיף. "זו 'הסנונית הראשונה' שלנו לשדרוג מערכת איתן – מערכת הליבה של הרשות". "עם פרויקט 'הזמנת עובד זר לסיעוד' שיפרנו את כלל תהליך הבאת הזרים שהם מטפלים סיעודיים, עם קיצור תהליך ושקיפות בו", ציין. "בנוסף, הקמנו פורטל לזרים, שמהווה תשתית מתן שירותים עבורם, לרבות בירור מידע על הזכויות המגיעות להם". על "עמדות ההרכשה בשירות עצמי" אמר אריאב כי "זה פרויקט מטורף: לצד הפקידים בלשכות, העמדות הללו משרתות את האזרחים ומאפשרות הוצאת תעודות זהות ודרכונים באופן ממוכן, בשילוב עם עבודת הפקידים. ברחבי הארץ פזורות עשרות עמדות ובקרוב נחצה את רף ה-100". בפרויקט "הזדהות ביומטרית", סיפר, "פיתחנו תשתית הזדהות מרחוק. הפרויקט הזה יאפשר קבלת שירותים מתקדמים מהטלפון". "עוד קיבלנו אות הערכה על 'תעודת זהות לתושב ארעי' – פרויקט שמאפשר לבעלי המעמד של תושב ארעי לקבל שירותים מהממשלה. פרויקט נוסף הוא הארכת האישורים למבקשי מקלט ב-'איתנומטים' – עמדות אוטומטיות שמאפשרות להם להאריך את האשרה שלהם, בלא צורך במעורבות פקיד". פרויקט נוסף, ציין, הוא "טאבלטים לזיהוי וצפייה בתיקי זרים" עבור עובדי מנהל אכיפה וזרים הנמצאים בשטח. "כך הם יכולים לראות את נתוני הנאכף בזמן אמת", אמר. העבודה עם נס "מומחי נס אחראים על התפעול והתשתיות, והם מעורבים כמעט בכל הפרויקטים שלנו", ציין אריאב, "העבודה עימם נעשית בשיתוף פעולה הדוק, והם רואים באופן ברור את צרכי הרשות. ברוב הפרויקטים, אנשינו מבצעים את ליבת הפרויקט ואנשי נס אחראים על כלל המעטפת: פיתוחים נלווים, פרויקטים בענן, וכן שירותי DevOps, תשתיות ותחזוקה. עובדי נס מהווים חלק מעמוד השדרה הטכנולוגי שלנו, ובלעדיהם דבר לא היה קורה. הם משקיעים את נשמתם על מנת שנעמוד ביעדים שהוצבו בפנינו". לדבריו, "לפני המלחמה, ב-2023, פצחנו במיזם 'מרתון דרכון' – להנפקה ולחידוש של דרכונים ביומטריים. מומחי נס היו שותפים למיזם, וכך הנפקנו, בזמן שיא, 400 אלף דרכונים. ימים לאחר ה-7 באוקטובר התגייסנו כדי לסייע למפונים. הענקנו להם כל שירות אפשרי בכל מקום שבו הם שהו. הנפקנו למפונים יותר מ-10,000 תעודות זהות ודרכונים – ובמהירות. אנשי נס היו שותפים מלאים בפרויקט. הם הקימו את המיזם הלא פשוט הזה ונתנו את הנשמה לטובת תפעול יעיל שלו". אריאב, שנמצא לקראת סיום הקדנציה שלו, סיכם: "רשות האוכלוסין וההגירה היא ארגון מרכזי, שנמצא בליבת החיים היומיומיים של כל מי שנמצא בישראל. היה לי כבוד גדול לעבוד ביחידה וברשות, ולהביא פתרונות חדשים לציבור. יש עוד המון מה לעשות, ואני מקווה שהמחליף.ה שלי ת.ייהנה בתפקיד לפחות כמוני".

פושעי הסייבר מעדיפים טקטיקות חמקניות ותקיפות בפרופיל סיכון נמוך, כמו גניבת אישורי כניסה, על פני מתקפות כופרה – כך לפי חטיבת X-Force של יבמ. מחקר חדש של החטיבה, שניתח את המתקפות בשנה החולפת, העלה כי חל גידול בהיקף המתקפות על תשתיות קריטיות: המסחר בקודים לניצול החולשות הפופולריות ביותר מגדיל את הסיכון למתקפות נגד רשתות חשמל, בתי חולים ומתקני תעשייה. מהמחקר, מדד X-Force Threat Intelligence לשנת 2025, עולה תמונה של שינוי מגמה בתחום מתקפות הסייבר: פושעי הסייבר מעדיפים טקטיקות חמקניות יותר ותקיפות בפרופיל נמוך כגון פריצה למערכות בעזרת גניבת זהות וסיסמאות (Credentials) על פני מתקפות כופר. זינוק של 84%… במה? המחקר מצא כי ב-2024 חל זינוק של 84% בהשוואה לשנה שלפניה במיילים שמאפשרים החדרת "גנבי מידע" (Infostealers) – שיטה שתוקפים נסמכים עליה כדי לגנוב זהויות, לפרוץ למערכות ולהשתלט על חשבונות. כמעט אחת מכל שלוש תקריות אשתקד הובילה לגניבת אישורים לצורך התחברות מהירה למערכות ולארגונים. נתונים מתחילת השנה הנוכחית חושפים עלייה גדולה עוד יותר – של 180% – בהשוואה ל-2023. השכיחות של הודעות ספאם ונוזקות בסביבות ענן ציבורי. מקור: יבמ לפי חוקרי הענק הכחול, פישינג וגניבות מידע הפכו את מתקפות הזהות לזולות ולכאלה שהתוקפים יכולים להפעיל באופן רחב ורווחי. "גנבי מידע" מאפשרים השתלטות על חשבונות וחילוץ מהיר של נתונים, מצמצמים את זמן התקיפה ומשאירים מעט ראיות פורנזיות. כך, ב-2024, לחמשת "גנבי המידע" המובילים לבדם היו יותר משמונה מיליון פרסומות בדארקנט. "מגמה זו מצביעה על מינוף של בינה מלאכותית להפצת 'גנבי מידע' בקנה מידה רחב", הסבירו החוקרים. מגזר הייצור התעשייתי ממשיך להיות המותקף ביותר עוד עולה מהמחקר כי 2024 הייתה השנה הרביעית ברציפות שבה מגזר הייצור התעשייתי היה המותקף ביותר. כמו כן, ארגוני תשתית קריטיות היוו היעדים של 70% מכלל המתקפות שלהן הגיבו אנשי יבמ אשתקד. יותר מרבע מהמתקפות הללו נגרמו מניצול חולשות במערכות הארגוניות. סקירת הפגיעות והחשיפות (CVEs) המוזכרות ביותר בפורומים בדארקנט העלתה כי ארבע מ-10 החולשות המובילות קשורות לקבוצות תוקפים מתוחכמות, כולל גורמים המקושרים למדינות. "מגמה זו", ציינו החוקרים, "מגבירה את הסיכון לשיבושים, ריגול וסחיטה פיננסית בקנה מידה רחב. קודים לניצול החולשות הפופולריות ביותר נסחרו בגלוי בפורומים רבים – מגמה שמניעה שוק הולך וגדל של התקפות נגד רשתות חשמל, בתי חולים ומתקני תעשייה. שיתוף המידע הזה בין יריבים בעלי מוטיבציה פיננסית לבין יריבים ממדינות לאום מדגיש את הצורך ההולך וגובר בניטור הדארקנט, כדי לסייע באסטרטגיות הטלאות וניהול תיקונים (פאצ'ינג) ולזהות איומים פוטנציאליים לפני ניצולם". עוד עולה מהמחקר כי הסתמכות על טכנולוגיה מדור קודם (לגאסי) ואיטיות תיקון של החולשות מהוות אתגר מתמשך עבור ארגוני תשתית קריטית: פושעי סייבר ניצלו נקודות תורפה ביותר מרבע מהתקריות שאליהן הגיבו החוקרים במגזר זה אשתקד. השיטות המרכזיות ששחקני האיום השתמשו בהן כדי להשיג גישה לסביבות של הקורבנות שלהם. מקור: יבמ מהו שיעור הירידה שנרשם באירועי הכופרה? מתקפות הכופרה היוו את הנתח הגדול ביותר של שימוש בנוזקות ב-2024 – עם 28%. למרות זאת, מהדו"ח של יבמ עולה כי בסך הכול חלה ירידה באירועי הכופרה, בהשוואה ל-2023, ובמקומם זוהה גידול במתקפות הזהות. הסיבה היא, ככל הנראה, הלחץ הבינלאומי נגד כנופיות כופרה, שדוחף אותן לבחון מחדש את אפיקי התקיפה בסיכון גבוה, ואז להמיר אותן בפעולות מבוזרות יותר, שהן בעלות סיכון נמוך יותר. עוד עולה מהדו"ח כי יותר פושעי סייבר בחרו לגנוב נתונים (18%) מאשר להצפין אותם (11%). זאת, כי טכנולוגיות זיהוי מתקדמות והגברת פעילות האכיפה לוחצות על פושעי הסייבר לאמץ נתיבי יציאה מהירים יותר מתוך המערכות, ולבצע מתקפות בפרופיל סיכון וחשיפה נמוך יותר. ולסיום – AI: אמנם, ב-2024 לא היו מתקפות רחבות היקף על טכנולוגיות בינה מלאכותית, אולם חוקרי אבטחה עסוקים כיום בזיהוי ובתיקון נקודות תורפה בהן, לפני שפושעי הסייבר ינצלו אותן. חוקרי הענק הכחול כתבו כי "עם הגידול השנה באימוץ של טכנולוגיות AI יגדלו גם התמריצים של תוקפים לפתח ערכות כלים מיוחדות להתקפה המיועדות לבינה מלאכותית. בשל כך, אנחנו ממליצים לעסקים לאבטח את תשתיות הבינה המלאכותית שלהם כבר משלב ההקמה".

אלפבית, החברה האם של גוגל, שנאבקת בימים אלה נגד הקולות בממשל האמריקני שקוראים לפירוקה לגורמים, ספגה בסוף השבוע מכה לא קלה בכנפיים שלה כשהשופטת המחוזית ליאוני ברינקמה קבעה שהיא מונופול בשוק הפרסום אונליין. לפי קביעת השופטת בתביעה שהגיש משרד המשפטים של ארצות הברית נגד אלפבית, החברה עברה על התקנות של חוק ההגבלים העסקיים, ופוגעת במפרסמים ובצרכנים כאחד. "מעבר לשלילת יכולת התחרותיות מהיריבים שלה, התנהגות חריגה זו פגעה באופן מהותי בלקוחות המפרסמים של גוגל, בתהליך התחרותי ובסופו של דבר, בצרכני המידע ברשת", כתבה השופטת. היא הוסיפה שלפי המידע שהוצג בפניה, גוגל מתנה תנאים בגישה למוצר מסוים שלה על ידי תשלום למוצר אחר שהיא מציעה. עם זאת, היא דחתה את החלק בתביעה שבו נטען שהחברה הפכה למונופול גם באמצעות תשלום לחברות צד שלישי שעזרו למפרסמים לקנות מודעות ברשת. גוגל תערער בגוגל כמובן דוחים את ההחלטה של השופטת על הסף. "אנחנו לא מסכימים עם החלטת בית המשפט לגבי הכלים שאנחנו מציעים לבעלי אתרים. לבעלי אתרים יש אפשרויות רבות והם בוחרים בגוגל מכיוון שכלי הפרסום שלנו הם פשוטים, סבירים ויעילים", אמרה לי אן מולהולנד, סגנית נשיא בגוגל, שסיפרה שהערעור כבר בדרך. לפי הטענות של משרד המשפטים, עסקי המודעות הכניסו לאלפבית כ-31 מיליארד דולר בשנה שעברה – כ-10% מכלל ההכנסות שלה, והוא דורש שהחברה תמכור חלקים מעסקים אלה, אם לא את כולם. ההחלטה הזו מגיעה כמה חודשים לאחר שבית המשפט המחוזי בוושינגטון הכריז על גוגל כמונופול בגלל מנוע החיפוש שלה, וגם החלטה זו נמצאת בדרך לערעור.

הכירו את קבוצת הרובוטיקה Makers Assemble 5951, המונה 33 תלמידי ותלמידות תיכון תיכונט מתל אביב, שזכו בימים אלה בפרס Engineering Inspiration בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST העולמי, שהתקיימה ביוסטון, ארה"ב. זוהי השנה העשירית שהקבוצה משתתפת בתחרות. מדי שנה, כל הקבוצות ברחבי העולם מקבלות אתגר שבו הם נדרשות לתכנן, לייצר, להרכיב ולתכנת תוך שישה וחצי שבועות את מאנטה ריי – הרובוט התחרותי. הם עשו זאת תוך מוטיבציה להשקיע ולהצליח לייצג בגאווה את ישראל. לשמחתם, המאמץ השתלם, והם זכו באחד הפרסים היוקרתיים בתחרות כולה – Engineering industrial inspiration – פרס על עשייה קהילתית ומצוינות הנדסית. הרובוט מאנטה ריי. צילום: יח"צ נויה ראובן, תלמידת י"ב וקפטנית הקבוצה, מספרת: "השנה הדרכנו 35 קבוצות רובוטיקה מבתי ספר יסודיים ברחבי תל אביב. אנחנו מנגישים מדע וטכנולוגיה לילדים ממגוון רקעים ואף צרכים מיוחדים, ובכך מאפשרים לעשרות ילדים וילדות לחוות את החוויה הבלתי נשכחת של FIRST. ההתנדבות בקהילה היא חלק מערכיה של הקבוצה, של המגמה ושל בני הנוער. במסגרת הלימודים שלנו, חוץ מבניית רובוטים אנחנו גם לומדים דרך הידיים מגוון תחומים – מהנדסת מכונות ותוכנה, דרך צילום ומדיה ועד ניהול והדרכה. כל אחד ואחת מוזמן לבקר אותנו בסדנה שלנו, שתמיד פתוחה לכולם, שבה ניתן להכיר לעומק את עולם הרובוטיקה. "בעזרת תמיכה שלכם, נוכל להמשיך לשנות את המציאות, להגיע לעוד אוכלוסיות ולייצג את ישראל ברחבי העולם. היום, יותר מתמיד, אנחנו חייבים להיות על המפה העולמית".

משפט ההגבלים העסקיים של מטא הביא לגילויים חדשים על האופן שבו החברה, הידועה בעבר כפייסבוק, התייחסה לאיום התחרותי שהציבה אינסטגרם בתחילת שנות ה-2010. ממשלת ארה"ב מאשימה את מטא בהפרת חוקי התחרות על ידי רכישת חברות כמו אינסטגרם ו-וואטסאפ, שאיימו על המונופול של פייסבוק. אם עורכי הדין של ה-FTC – ועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, יצליחו להוכיח את טענותיהם, הממשלה עלולה לאלץ את מטא לפרק את עסקיה על ידי מכירת אינסטגרם ו-ווטסאפ. כחלק מהמשפט הציגה ה-FTC ראיות לכך, שפייסבוק הייתה מודעת מאוד לסיכון שהציבה אינסטגרם לעסקיה על רקע הגידול המהיר בפופולריות של אפליקציית שיתוף התמונות. במסמכים המכילים הודעות דוא"ל פנימיות של פייסבוק, בכירי החברה מוטרדים מהצמיחה של אינסטגרם ודנים כמה לשלם עבור האפליקציה, אם פייסבוק תרכוש אותה. בכירי החברה דנים גם באסטרטגיות אחרות להגבלת הצמיחה של אינסטגרם, כולל העתקת הפונקציונליות שלה ושחרור אפליקציה משלהם, או קניית האפליקציה ולאחר מכן לא להוסיף לה עוד תכונות חדשות תוך כדי עבודה על המוצרים שלה. על פי טיעוני הממשלה, בשיחות הללו מוצגת האסטרטגיה של פייסבוק לקנות או לקבור את המתחרים שלה וכיצד ראתה החברה את התחרות שלה באותה תקופה, המסרים מעידים על האסטרטגיות החותכות שאפשרו למטא להפוך למה שהיא כיום. להלן כמה דגשים מהודעות הדוא"ל שהציה ה-FTC: "נראה שאינסטגרם צומחת במהירות. בעוד ארבעה חודשים הם יגיעו 2 מיליון משתמשים ו-30 אלף העלאות יומיות של תמונות. זה הרבה. אנחנו צריכים לעקוב אחר זה מקרוב. כמו כן, נראה שהדחיפה הגדולה הבאה של דרופבוקס הולכת להיות בשיתוף תמונות" – מארק צוקרברג, פברואר 2011. "אם אינסטגרם תמשיך להתקדם במובייל, או אם גוגל תקנה אותם, אז במהלך השנים הקרובות הם יוכלו בקלות להוסיף חלקים מהשירות שלהם שמעתיקים את מה שאנחנו עושים עכשיו, ואם יש להם מספר גדל והולך של תמונות של אנשים, אז זו בעיה אמיתית עבורנו. הם גדלים מהר מאוד עכשיו. נראה שהם מכפילים את עצמם כל חודשיים בערך והבסיס שלהם כבר מגיע ל-5-10 מיליון ברגע שנשיק מוצר משכנע, הרבה אנשים ישתמשו במוצר שלנו יותר, ומשתמשי אינסטגרם עתידיים לא ימצאו סיבה להשתמש בהם. אבל בקצב הנוכחי, ממש כל חודשיים שאנו מבזבזים מתורגמים להכפלה בצמיחה שלהם ולעמדה שקשה לנו יותר לצאת ממנה" – מארק צוקרברג, ספטמבר 2011. "מגמה אחת מדאיגה היא שמספר עצום של אנשים משתמשים באינסטגרם בכל יום – כולל כולם, החל מתלמידי תיכון לא טכניים ועד אפילו עובדי פייסבוק – שמעלים רק חלק מהתמונות שלהם לפייסבוק. זה יוצר מבחינתנו חור ענק, ואני בטוח שכל מה שאנחנו הולכים לעשות בפלטפורמה או עם דינמיקה חברתית יפתור את זה לחלוטין" – מארק צוקרברג, פברואר 2012. "אני תוהה אם כדאי לנו לשקול לקנות אינסטגרם, גם אם זה עולה  עד 500 מיליון. כרגע נראה שיש להם שני דברים שאין לנו: מצלמה ממש טובה ורשת שיתוף ממוקדת בתמונות" – מארק צוקרברג, פברואר 2012. "אני חושב שזה בהחלט אפשרי שהתזה הראשונית שלנו הייתה שגויה ושלהם נכונה – שמה שאנשים רוצים זה יותר לצלם את התמונות הטובות ביותר מאשר להעלות אותן בפיסבוק… אולי כדאי שנשקול לשלם הרבה כסף על זה" – מארק צוקרברג, פברואר 2012. "אני חושב שמה שהיינו יכולים לעשות זה להשאיר את המוצר שלהם פועל ופשוט לא להוסיף לו עוד תכונות, ולמקד את הפיתוח העתידי במוצרים שלנו, כולל בניית כל תכונות המצלמה שלהם למוצר שלנו. בכך שלא נהרוג את המוצרים שלהם אנחנו מונעים מכולם לשנוא אותנו ואנו מוודאים שלא ניצור מיד חור בשוק שמישהו אחר יוכל למלא, אבל כל הפיתוח העתידי יעבור למוצרי הליבה שלנו" – מארק צוקרברג, פברואר 2012. "אחת הדרכים להסתכל על זה היא שמה שאנחנו באמת קונים זה זמן. גם אם כמה מתחרים חדשים צצים, רכישת אינסטגרם, Path, Foursquare וכו' עכשיו תיתן לנו שנה או יותר לשלב את הדינמיקה שלהם לפני שמישהו יוכל להתקרב שוב לקנה המידה שלהם" – מארק צוקרברג, פברואר 2012.