"ב-7 באוקטובר 2023, חמישים שנים ויממה לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים – כשלנו בהגנה על הבית. שלושה שבועות לאחר מכן צה"ל יצא לתמרון, במסגרתו האגף וחיל התקשוב איבדו 15 חיילים ומפקדים. הלחימה בשבע זירות במזרח התיכון, אתגרה אותנו ודרשה יכולות הסתגלות, יצירתיות, נחישות אומץ ומקצועיות – כי פגשנו מציאות אחרת, שיצרה עוד אתגרים מבצעיים. ניתן לקבוע שהיתרון המרכזי בהכרעה בשדה הקרב, נובע מהתבססות על מידע ו-AI, ולכן פעלנו רבות להענקת ולהנגשת עוד יכולות לקצה", כך אמר תת-אלוף עומר כהן, קשר"ר (ר"ת קצין קשר ותקשוב ראשי) באגף התקשוב והגנה בסייבר. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין תא"ל כהן דיבר בכנס ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, התקיים בשבוע שעבר באולם אירועים לאגו בראשל"צ. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה. הכנס התקיים לפני פרוץ מלחמת איראן-ישראל: הדוברים בכנס התייחסו אמנם לפעילות התקשוב הצבאי בזירות של עזה, תימן ולבנון – אבל דבריהם אקטואליים גם למלחמה בזירה הנוספת. "מהפכת הקצה והנגשת המידע לקצה – מאיץ בהכרעה בקרב" "מהפכת הקצה והנגשת המידע לקצה מהווה מאיץ בהכרעה בקרב. אנו בעיצומה, והיא קשורה לשרשרת הערך שבנינו", אמר תא"ל כהן. "היא נובעת ממעטפת ICT כוללת, תקשוב מבצעי – מהליבה הדיגיטלית ועד הקצה המבצעי. זו כוללת כמה מרכיבים: הדיגיטל כמרכז כובד, ארכיטקטורה, תפישה מבצעית ואנשים. התשתית המרכזית היא האנשים הטכנו-מבצעיים, המפתחים הם המנוע המרכזי. הדיגיטל הוא כינון מרחב דיגיטלי, רב-זרועי, מהליבות ועד הקצה המבצעי – והוא קשור לכך שהספקטרום הוא סוגיה משמעותית בבניין הכוח שלנו. התפישה המבצעית היא הפתיח לכל הפעילות שלנו. הארכיטקטורה היא סוגיה משמעותית, ונוגעת בתקינה רשתית, בנייה וטיפול במידע". לדברי כהן, "כיום, לוחמה מבוססת רשת ומידע מהווים תשתית ומרכיבים מרכזיים בשדה הקרב. לכן, אחת המשימות שלנו היא הנגשה של בינה ומידע לקצה. ככל שהדיגיטל יהיה חזק, רובסטי ויעניק יכולת מיצוי מידע ומיטוב תהליכים – ככה התקשוב יסייע לצה"ל להיות אפקטיבי יותר בשדה הקרב". "לפני מלחמת חרבות ברזל", אמר קשר"ר, "עסקנו במימוש תר"ש (ר"ת תכנית רב שנתית) תנופה. במסגרתה טיפלנו בהיבטים של בניית תשתית – עם כשירות, יכולת גידול והרחבה, תקינה וארכיטקטורה, וכן תפישה מבצעית. ב-7 באוקטובר ערכנו הסתגלות, ולאחריה עשינו שלושה דברים: עדכון תפישתי, התאמת התשתיות ומתיחת היכולות שלנו. עם תחילת התמרון, נדרשנו לחיבור ולתמיכה בתהליכים בליבות. הצלחנו לעשות זאת במהירות, בתוך ארבעה חודשים והגענו למצב בו יכולנו להכיל את צרכי הצבא". "מימשנו את התפישה החיילית של 'עד קצה המימד'", אמר תא"ל כהן. "היעד הוא לבנות מערכת 'אנטי שבירה', בה ארבעת שדות הפעילות שלנו – הגנה בסייבר, כינון מרחב דיגיטלי, לוחמה מבוססת רשת ומידע, ועליונות בספקטרום – פועלים במעין משולש הפוך, מהמטכ"ל מטה". אלוף משנה עידן חרירי, מקשא"פ דרום. צילום: ניב קנטור מיצוי מידע ברמה הטקטית אלוף משנה עידן חרירי, מקשא"פ (ר"ת מפקד הקשר והאלקטרוניקה הפיקודי, מנמ"ר – י"ה) דרום, הציג דוגמאות למימוש התפישה שהציג הקשר"ר כהן – יישומים ותתי-מערכות שפלוגת ה-BI בפיקוד הדרום פיתחה. "היישום הראשון", אמר אל"מ חרירי, "הוא שעל"ח (ר"ת שעון לחימה) אינטגרטיבי. המערכת מאגדת את כל האירועים שקורים על פני ציר זמן אחד, ולפי סדר ההתרחשות ובאופן מסונכרן. היא מעודכנת בזמן אמת על ידי היחידות הלוחמות השונות – מודיעין, מרכז האש ואג"ם – ומקצרת את תהליכי התקשורת בין היחידות השונות. היא נבנתה באופן ידידותי ואינטואיטיבי למשתמש. מאז שהמערכת הונבטה בתחילת הלחימה, נבנו על בסיסה יותר מאלף שעונים, יש לה יותר מ-10,000 משתמשים, עם 6.5 מיליון כניסות". אל"מ חרירי המשיך וסיפר על הפיתוח השני, "שהוא דאטאגם. מטרתו למצות מידע ולנתח נתונים מבצעיים בעולמות, האג"ם, האש, ההנדסה והנפגעים – לטובת שיפור דפוסי הפעולה בעולמות אלה. למשל – האם יש זמנים שונים ביממה, בהם יש יותר נפגעים, או פילוח הפגיעות לפי סוגי אירועים שונים". חרירי סיפר גם על סדפי"ה, שלדבריו "היא מערכת לניהול אירועים מתפרצים, הדורשים בקרה ומעקב בביצוע משימות ושלבים מוגדרים. המערכת מבוססת קליק, ועליה הוספנו פיתוחים והתאמות שלנו". "מערכת שעון זהב", אמר מנמ"ר פד"ם, "מרכזת ומנתחת נתוני רפואה בלחימה, מתעדפת צוותים רפואיים במרחב הלחימה, מווסתת עומסים ומתאימה את המענה הרפואי לכוחות. מערכת נוספת, נפגעים, מספקת שליטה פיקודית על תמונת המצב של החללים והפצועים, ורמת הכשירות של היחידות הלוחמות". אל"מ חרירי סיים בציינו כי "שתי המערכות קשורות למושג מעולם הרפואה הצבאית, 'שעת הזהב', המתייחס לכך שמתן טיפול רפואי לפצועים בשדה הקרב בשעה הראשונה מהפציעה מציל את חיי רובם. המערכות הביאו לצמצום זמן פינוי הפצועים. זו פעולה מצילת חיים". "ניתן למפקדים מידע זמין, מבהיר מציאות, שמסדר להם את הנתונים" "תשתיות הדיגיטל מניבות עוד אפקטיביות מבצעית", סיכם תא"ל כהן את דבריו בכנס. "אנו מטמיעים אותן כי הן מאפשרות מיצוי מידע, גם בקצה. היעד הוא איגום כלל התשתיות לאחת, מבוססת ענן, עם יכולות מיצוי מידע, שילוב AI במערכות הקריטיות ולומ"ר (ר"ת לוחמת רשת בינה). ניתן למפקדים מידע זמין, מבהיר מציאות, שמסדר להם את הנתונים. זה העתיד. מדובר בחזון שאפתני, שמאתגר בהיבטי טכנולוגיה ומשאבים. נגיע לשם בתוך שנתיים-שלוש".

הארגון העסקי המשפחתי של הנשיא האמריקני דונאלד טראמפ, המנוהל על ידי בניו, הודיע ​​כי הוא מתכנן למכור סמארטפון בצבע זהב, "שנבנה בארצות הברית" (תמורת 499 דולר), יחד עם חבילת שירות סלולרי תמורת תשלום חודשי של 47.45 דולר (המספרים מתייחסים לאביהם, שכיהן כנשיא ה-47 וה-45 של המדינה). גופי פיקוח שונים על אתיקה התריעו, כי המיזם הזה מייצג אמצעי נוסף לשחיתות פוטנציאלית וניגודי עניינים. בדיווח שפורסם ב-BBC צוטטה מייגן פוקנר, מנהלת התקשורת של אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון, שאמרה: "זה לא ייאמן שמשפחת טראמפ יצרה דרך נוספת עבור הנשיא טראמפ להרוויח באופן אישי בזמן כהונתו". טראמפ אמר כי הפקיד את האינטרסים העסקיים שלו בקרן נאמנות, המנוהלת על ידי ילדיו. הבית הלבן טען, כי הוא פועל למען האינטרסים של כל האמריקנים. אך פוקנר אמרה, כי המיזם האחרון מעלה סוגיות מוכרות, כולל האם העסק החדש יזכה בלקוחות מאנשים המקווים להשפיע על טראמפ וכיצד הנשיא יגבש מדיניות ורגולציה עבור תעשייה שבה למשפחתו יש כעת חלק. בנוסף, מומחי טכנולוגיה הטילו ספק בטענת ארגון טראמפ, שהמכשיר "נבנה בארצות הברית" וטענו, כי נראה שלא ניתן כיום לייצר סמארטפונים מאפס בארה"ב, ובוודאי שלא עד אוגוסט, כפי שהצהיר ארגון טראמפ. ההחלטה מגיעה כאשר טראמפ מנסה ללחוץ על מנכ"ל אפל, טים קוק, לייצר בארה"ב את מכשירי ה-iPhone שנמכרים לקונים אמריקנים. לפי הערכה של אחד האנליסטים המצוטטים, "ייתכן שהמכשיר יורכב בארה"ב עם חלקים שיובאו מחו"ל. זו עשויה להיות התוצאה הסבירה ביותר שתאפשר ל-T1 לטעון שהוא מוצר אמריקני". ההודעה הייתה דלה בפרטים, כולל שם השותף העסקי שיקבל רשיון למותג ויפעיל את השירות. בהכרזה של ארגון טראמפ צוין, כי "אמריקנים חרוצים ראויים לשירות אלחוטי במחיר סביר, המשקף את ערכיהם ומספק איכות אמינה שהם יכולים לסמוך עליה", ונכתב כי לשירות הסלולרי יהיה צוות תמיכת לקוחות הממוקם בארה"ב כדי לענות על שאלות, כמו גם הטלפון בצבע זהב, הזמין כעת להזמנה מראש. החברה הציגה מדיניות של שיחות בינלאומיות "מוזלות" למשפחות עם בני משפחה המשרתים בצבא מחוץ לארה"ב. ראוי לציין, כי עוד לפני נשיאותו חתם טראמפ על עסקאות למכירת שמו לחברות שונות בתמורה לעמלות ותמלוגים, אך מאז שנכנס לפוליטיקה לפני עשור התרחבו מאוד ההזדמנויות להרוויח מהמותג שלו. פורבס העריך בחודש מרץ האחרון, כי שוויו הנקי עומד של 5.1 מיליארד דולר – יותר מפי שניים לעומת שנה קודם לכן. הזינוק בערכו נובע בחלקו מ"מעריציו הנלהבים" של הנשיא, אשר זוכים להכרה כמי שסייע לתמוך בערך חברת המדיה החברתית של טראמפ, המפעילה את פלטפורמת Truth Social, שהיוותה כמחצית מעושרו בשנה שעברה.

11 שנים לאחר רכישת ווטסאפ תמורת כ-16 מיליארד דולר, מטא (שבעת הרכישה הייתה פייסבוק) מקדמת במלוא המרץ את תוכניותיה להפיק רווחים מפלטפורמת המסרים הפופולרית ביותר בעולם. ובעוד גורמים בענקית המדיה החברתית מבטיחים שפרטיות המשתמשים עדיין תהיה מוגנת, מומחים מביעים חששות. מטא הודיעה אתמול (ב') כי במהלך החודשים הקרובים היא תשלב פרסומות בווטסאפ – שינוי קיצוני באפליקציה שמייסדיה בחרו במכוון לא לכלול בה פרסומות (או משחקים או כל דבר אחר שהיה פופולרי בקרב יצרני אפליקציות באותה תקופה). המודעות יופיעו רק במקטע אחד של האפליקציה שנקרא עדכונים, שמשתמשים בו כ-1.5 מיליארד אנשים ביום, או בערך מחצית מכלל המשתמשים החודשיים של האפליקציה. מודעות לא יהיו חלק מתכונת הצ'אט של ווטסאפ עם חברים. מטא מסרה, כי תאסוף נתונים מסוימים ממשתמשים כדי לסייע במיקוד המודעות. זה כולל מיקום ושפה. החברה מסרה כי לא תאסוף מידע מהודעות או שיחות. משתמשי ווטסאפ יראו שלושה סוגים שונים של מודעות באפליקציית המסרים שלהם. הראשון הוא בכרטיסיית הסטטוס, שם משתמשים בדרך כלל משתפים תמונות, סרטונים, הערות קוליות ו/או טקסט עם חבריהם, אשר נעלמים לאחר 24 שעות. בזמן גלילה בין עדכוני הסטטוס של חברים, משתמשים יראו עדכוני סטטוס ממפרסמים ויוכלו לשלוח הודעה לחברה על ההצעה שהיא מקדמת. הסוג השני הוא באמצעות ערוצים מקודמים: "לראשונה, למנהלים יש דרך להגדיל את הנראות של הערוץ שלהם", אמרה מטא. והאחרון – ווטסאפ מאפשרת למפרסמים לגבות ממשתמשים תשלום חודשי על מנת "לקבל עדכונים בלעדיים". לדוגמה, אנשים יכולים להירשם לערוץ בישול ולבקש התראות על מתכונים חדשים. על מנת להחליט אילו מודעות משתמשים רואים, מטה אומרת ש-ווטסאפ תמנף מידע על המשתמשים כמו קידומת המדינה שלהם, גילם, הגדרות השפה של המכשיר שלהם ו"מיקום כללי (לא מדויק) של המשתמש, כמו עיר או מדינה". ווטסאפ גם מנסה לשכנע את המשתמשים שפרטיותם עדיין תהיה בעדיפות עליונה, והיא מציינת בפוסט בבלוג שלה, כי "כמו כל דבר אחר בווטסאפ, בנינו את התכונות הללו בצורה הכי מוכוונת פרטיות שאפשר. ההודעות האישיות, השיחות והסטטוסים שלכם נשארים מוצפנים מקצה לקצה, כלומר אף אחד לא יכול לראות או לשמוע אותם. זה כולל את מטא". עוד נכתב, כי "ווטסאפ משתמשת בטכנולוגיה של מטא כדי להציג מודעות לאנשים. כברירת מחדל, אנו מסירים או משנים מידע אישי (כגון מספרי טלפון) לפני שיתוף שלו עם מטא, כך ש-מטא לא תוכל לזהות אתכם ותוכל להציע רק מודעות שעשויות לפנות לאנשים שחולקים מאפיינים כלליים, כמו אזור כללי. עוד מצהירה ווטסאפ, כי מטא לא תשתמש במידע אישי כדי להציג מודעות באפליקציית המסרים, אלא אם כן המשתמש יבחר להשתמש בתכונות אופציונליות שפועלות במוצרי חברת מטא, כמו מרכז החשבונות". תכונת המודעות של ווטסאפ גם מאפשרת למשתמשים לראות "מדוע אתה רואה מודעה זו", לשנות אילו מפרסמים יכולים להציג מודעות, ולהסתיר או לדווח על מודעות. וואטסאפ הציגה את עצמה מראשיתה כפלטפורמת מסרים פרטית יותר, אבל כניסתה לתחום הפרסומות כעת עלולה לשנות את המוניטין האלה, שכן החברה מנסה לרצות הן את המשתמשים והן את המפרסמים. בתוך כלכלה סוערת ושוק פרסום מתנדנד, פלטפורמות מדיה חברתית פונות יותר ויותר למודעות. עם התרבות המודעות במרחב המדיה החברתית, אין זה מפתיע לראות שגם וואטסאפ נכנעת לפרסומות. זהו גם מהלך טבעי, בהתחשב בכך שווטסאפ שייכת למטא, ש-98% מהכנסותיה נוצרו באמצעות פרסום לפי הדו"חות האחרונים שלה.  

ארה"ב מחפשת מידע על האקרים איראנים, שפגעו, לדבריה, בתשתיות קריטיות באמצעות זן של נוזקות – שנפרסו ופעלו נגד מערכות בקרה תעשייתיות. משרד החוץ בארה"ב הודיע על תגמול כספי בשיעור של עד 10 מיליון דולר עבור פרטים על האקר המזוהה עם קבוצת CyberAv3ngers. חברי הקבוצה התפרסמו בשנים 2023 ו-2024 בשל שורה של מתקפות סייבר על תשתיות מים בארה"ב ובישראל. סוכנויות אכיפת החוק הצליחו – לאחר חקירה – לקשר את CyberAv3ngers לפיקוד הסייבר-אלקטרוני של משמרות המהפכה האיראניים. באוגוסט 2024 הם הציעו פרס על מידע על לפחות שישה מההאקרים הפועלים בחסות ממשלת איראן. במרכזו של הפרס החדש שמציעה מחלקת המדינה עומדת ישות מקוונת הידועה בשם מר סול (Mr. Soul או Mr. Soll). בהודעה נאמר, כי "CyberAv3ngers מזוהה עם אותה ישות והיא השיקה סדרה של פעילויות סייבר זדוניות נגד תשתיות קריטיות בארה"ב. היא עשתה זאת בשם פיקוד הסייבר האלקטרוני של משמרות המהפכה האיראניים (IRGC-CEC)". לפי ארה"ב, "שחקני CyberAv3ngers עשו שימוש בנוזקות הידועות בשם IOControl כדי לפגוע במכשירים המשמשים ארגונים במגזרי תשתיות קריטיות בארה"ב וברחבי העולם". מחלקת המדינה, כמו גם CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות – לא הגיבו לבקשות מהעיתונות הטכנולוגית בארה"ב למידע על המתקפות האחרונות של CyberAv3ngers. חברי CyberAv3ngers התגאו בטלגרם בהתקפות ובפריצות שערכו באמצעות הנוזקה. הנוזקה נחשפה על ידי פקידי ממשל בדצמבר 2024, כאשר כמה חברות אבטחת סייבר אמרו, כי נעשה בה שימוש על ידי שחקנים איראנים כדי לתקוף מכשירים בישראל ובארה"ב. מומחי קלארוטי (Claroty) הישראלית אמרו, כי הנוזקה שימשה לתקיפת מצלמות, נתבים, פיירוולים וטכנולוגיה תעשייתית אחרת – שפותחה על ידי ספקים פופולריים כמו Unitronics, D-Link, Hikvision, Baicells ועוד. החוקרים ניתחו דגימה של הנוזקה, שנלקחה ממערכת ניהול תחנות דלק פופולרית – שנפגעה על ידי ההאקרים. הנוזקה מאפשרת להאקרים לשלוט מרחוק במכשירים נגועים, לנוע לרוחב בתוך המערכת של הקורבן ועוד. חברת אבטחת הסייבר ארמיס אמרה, כי היא נראתה בראשונה תחת שמות אחרים – לפני יותר משנה. ג'ון הולטקוויסט, אנליסט ראשי בקבוצת מודיעין האיומים של גוגל, הזהיר, כי "שחקני איומי סייבר איראנים צפויים לפעול בעוצמה מוגברת בהתקפות על ישראל", לאור המלחמה בין שצתי המדינות. "פעילות הסייבר האיראנית בישראל היא כבר כיום עיקשת ואגרסיבית, וכך כבר זה כמה שנים. פעילות הסייבר האיראנית לא הייתה כה נרחבת מחוץ למזרח התיכון – אך המצב עלול להשתנות לאור המערכה", אמר, "מטרות בארה"ב יכולות לקבל עדיפות מחדש לפעולה על ידי שחקני האיום בסייבר של איראן. כבר כיום פעילות ריגול הסייבר האיראנית מכוונת נגד הממשל האמריקני, הצבא והפוליטיקה, אך פעילות חדשה עלולה לאיים על תשתיות קריטיות בבעלות פרטית, או אפילו על אנשים פרטיים".

"בשבוע שעבר השתתפתי בכנס Digital Health 2025 של אנשים ומחשבים. למחרת, טסתי לצרפת להשתתף בכנס הענק VivaTech 2025, שהתקיים בפריז. הייתי אמור לטוס במוצאי שבת חזרה ארצה, ואז פרצה המלחמה עם איראן. שיניתי את הנתיב וטסתי לקפריסין, וכעת אני בלימסול. נרשמתי לרכבת האווירית של אל על, ועם עוד כמה אלפים, אני מחכה בסבלנות", כך סיפר ד"ר ניסים פרץ, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית Itay&Beyond. ד"ר פרץ הוא חוקר מוח, שפרסם עשרות מאמרים מדעיים ופטנטים בתחום פיתוח תרופות להפרעות פסיכיאטריות, יזם בתחום הביוטכנולוגיה ומרצה. הוא בעל הכשרה רחבה בתחומי הנוירוביולוגיה, חישוביות עצבית ופיתוח תרופות. "מוח על שבב" מתאי גזע חברת הסטארט-אפ שבהובלתו פיתחה טכנולוגיה חדשנית, המשלבת רקמת מוח אנושית עם שבבים אלקטרוניים, בניסיון למצוא טיפולים חדשים ויעילים לאוטיזם. החברה מייצרת "מוח על שבב" מתאי גזע, כדי לחזות את יעילות התרופות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות. המטרה: ליצור מערכת שתנבא את השפעת התרופות על תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. הטכנולוגיה פותחה במרכז הרפואי הדסה בירושלים, שם החוקרים מגדלים רקמת מוח במעבדה ומעבירים אותה לשבב אלקטרוני המחובר למחשב. השבב מאפשר למדוד את הפעילות החשמלית של תאי המוח ולבחון כיצד הם מגיבים לתרופות שונות. כך ניתן לבדוק את השפעת התרופות על תפקוד המוח בצורה מדויקת יותר מאשר בשיטות המסורתיות. החברה נוסדה על ידי שמוליק בצלאל, יזם ומשקיע; בועז גולדמן, משקיע בחברה וחבר דירקטוריון; וד"ר פרץ, המנכ"ל. "אנחנו מקווים", אמר ד"ר פרץ, "שהטכנולוגיה תאפשר פיתוח של טיפולים מותאמים אישית לאוטיזם ולמחלות נוירו-פסיכיאטריות אחרות, ושהיא תביא לשיפור של איכות החיים של המטופלים. בנוסף, הטכנולוגיה עשויה לסייע בהבנת המנגנונים הביולוגיים של המחלות הללו ולתרום למחקר בתחום". "הוזמנתי להשתתף בכנס בפריז בפאנל", פירט ד"ר פרץ, "שאותו הנחתה פרופ' סטפאני דבט, ראשת המכון לחקר במוח בפריז. לצדי בפאנל השתתף גם ד"ר עלי חדאד, מנכ"ל חברה העוסקת במציאות רבודה לטובת ניתוחי מוח מתקדמים. מדובר בכנס טכנולוגי-רפואי רחב היקף, בהשתתפות 165 אלף איש ואישה. הפאנל היה מוצלח, קיימתי כמה פגישות מעניינות ונערכתי לקראת חזרתי ארצה בסוף השבוע". "ביום ו' לפנות בוקר שמענו על פרוץ המלחמה", אמר ד"ר פרץ, "ושיניתי את הטיסה שלי. הגעתי ללימסול שבקפריסין. אני וארבעה ישראלים אחרים מתארחים אצל חבר שלי בדירה. המצב לא פשוט: לכולם יש משפחה עם ילדים קטנים וכולם רוצים לשוב ארצה בהקדם". "התחברנו כולנו", סיכם ד"ר פרץ את תיאורו. "אנו תומכים ומסייעים האחד לשני. כולנו מבינים שאנו במלחמה קיומית. אנו כנראה לא הראשונים בסדר העדיפויות לטוס חזרה ארצה – אבל אנחנו ממתינים. אנשים מבינים את המצב".

המלחמה ההיברידית בין ישראל ואיראן – בממד הפיזי וגם הקיברנטי – עולה שלב: רשת הבנקים ספאח (Bank Sepah) נפגעה במתקפת סייבר היום (ג'). במהלך היום הגיעו דיווחים רבים על שיבושים נרחבים בבנקים באיראן. חלק מסניפי הבנק היו סגורים היום, ולקוחות סיפרו כי לא הצליחו להשיג גישה (מקוונת) לחשבונותיהם. לפי דיווחים, לקוחות לא הצליחו למשוך כסף מכספומטים השייכים לבנק הגדול במדינה, שבעצמו שייך למשמרות המהפכה. אזרחים באיראן צילמו סרטונים – אותם שלחו למערב – של תושבי טהרן, המחפשים אחר כספומט שעובד, לאחר שביקרו בכמה מהם, אשר לא פעלו. לבנק ספאח יש 1,800 סניפים באיראן, לצד סניפים נוספים במערב. ארה"ב הטילה עיצומים על הבנק ב-2019, לאחר שהוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן מ-2015. משתמשים דיווחו גם כי כרטיסים בנקאיים שהונפקו על ידי בנק קוסאר (Kosar) ובנק אנצאר (Ansar) – שגם הם קשורים לצבא איראן – לא פעלו. אנצאר היה גם הוא תחת סנקציות אמריקניות. תקלות נלוות בתחנות הדלק ברחבי איראן סוכנות הידיעות האיראנית פארס אישרה את קיום מתקפת הסייבר בחצות היום. לפי דבריה, "לפני שעה, מתקפת סייבר נערכה על התשתית של בנק ספאח והיא שיבשה את שירותי הבנק. ייתכנו שיבושים בכמה תחנות דלק בשעות הקרובות. הבעיה צפויה להיפתר תוך כמה שעות". סוכנות הידיעות ציינה כי הבנק מהווה תשתיות תמיכה ברשת הפצת הדלק האיראנית, ולכן ישנן תקלות בתחנות הדלק ברחבי איראן. הסוכנות דיווחה מאוחר יותר היום, כי רשות הסייבר של איראן הוציאה הנחייה גורפת, על איסור השימוש של כלל פקידי הממשל האיראני, במכשירים המחוברים לרשתות תקשורת ציבוריות. ההאקרים העלו לרשתות מסמכים פנימיים ומסווגים של הבנק, ביניהם – סיכומי פגישות ודיונים בהם נדונו העברות כספים אל משמרות המהפכה ואל הצבא – בלא שהפעולות ייחשפו. Destruction of the infrastructure of the Islamic Revolutionary Guard Corps “Bank Sepah” We, “Gonjeshke Darande”, conducted cyberattacks which destroyed the data of the Islamic Revolutionary Guard Corps’ “Bank Sepah”. “Bank Sepah” was an institution that circumvented… pic.twitter.com/1r4XyDmXcJ — Gonjeshke Darande (@GonjeshkeDarand) June 17, 2025 הדרור הטורף מכה שנית, ושלישית ורביעית לפי איראן אינטרנשיונל – ערוץ אופוזיציוני למשטר – קבוצת ההאקרים הדרור הטורף (Predatory Sparrow) ערכה מתקפת סייבר רחבת היקף נגד בנקים איראניים. קבוצת הדרור הטורף התפרסמה בעבר כאשר נטלה אחריות על פעולות רבות שבוצעו בתוך איראן, בין השאר – כנגד מפעלי פלדה ותחנות דלק איראניות. בפוסט שפרסמה הקבוצה במדיה החברתית טענו חבריה כי הבנק שימש למימון תוכניות צבאיות ולעקיפת סנקציות בינלאומיות. לדברי הדרור הטורף, "מתקפת הסייבר הזו חיסלה לחלוטין את כלל הנתונים של בנק ספאח". על פי הקבוצה, הבנק שימש לעקיפת הסנקציות הבינלאומיות על איראן ולמימון פעילויות של משמרות המהפכה, לרבות תוכניות הטילים והגרעין. "זהו גורלו של מוסד שמוקדש לשימור פנטזיות הטרור של הדיקטטור", נכתב, לצד הבעת תודה של חברי הקבוצה ל"בעלי ברית" – אשר עזרו לה, לדבריה, לערוך את המתקפה. זהותם של ההאקרים חברי הדרור הטרוף אינה ברורה, מעבר לכך שברור כי הקבוצה היא פרו-ישראלית. לצד ההערכות כי ההאקרים הם מישראל, יש מומחים שסבורים שהתוקפים אינם האקרים ישראלים או תומכי ישראל. קבוצת הדרור הטורף – מבצעת מתקפות סייבר המיוחסות לישראל. לקבוצת "הדרור הטורף" מיוחסות פגיעות בתחנות דלק באיראן, בדצמבר 2023. הקבוצה ביצעה מתקפה על תחנות דלק במדינה גם באוקטובר 2021 – מתקפה שהשלטונות בטהרן עצמם הודו שפגעה ב-4,300 תחנות דלק ברחבי המדינה. עוד תקיפה, שלפי חוקרי צ'ק פוינט תואמת לדרכי הפעולה של הדרורים הטורפים, אירעה שלושה חודשים קודם לכן – ביולי 2021 – ופגעה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי, כמספר הטלפון של מודיעין הרכבת, עם כיתוב שקורא לנוסעים להתקשר אליו. מתקפה נוספת שקבוצת הדרור הטורף מקושרת אליה הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. צילומי טלוויזיה במעגל סגור של המפעל הראו קבוצה של עובדים שעוזבים את המקום ומיד לאחר מכן החלה להיפלט פלדה מותכת, שגרמה לפריצת השריפה. קבוצה ישראלית או בכלל כזו השייכת למוג'אהדין ח'לק? בעבר אמר לאנשים ומחשבים חוקר הבקיא בתחום, כי "אף שהדרורים הטורפים נטלו אחריות על המתקפה הבוקר, מוקדם לדעת מי מפעיל את קבוצת ההאקרים. בהחלט ייתכן שלמרות ההכרזות, אין מדובר בהאקרים ישראלים, אלא בכלל בקבוצות של האקטיביסטים, או האקרים שפועלים בשירות מתנגדי משטר שפועלים במדינה – או מחוצה לה". הוא ציין כי בעבר, חלק מהמתקפות, גם כשהן היו הרבה פחות דרמטיות, יוחסו למוג'אהדין ח'לק – ארגון טרור שמתנגד למשטר האיראני מזה עשרות שנים. בכל מקרה, ברור כי לחברי הדרור הטורף יש מוניטין של הרתעה. נזכיר כי כבר לא מעט שנים ישראל מוכיחה שהיא מסוגלת לערוך מתקפות סייבר איכותיות על תשתיות. לפי פרסומים זרים, ישראל קשורה למתקפת סטוקסנט, ולמתקפה במאי 2020 על מחשבים בנמל בנדר עבאס – בתגובה לתקיפת מתקני מים בישראל. מומחים ציינו בעבר כי "נראה שהתוקפים הם בעלי יכולות רבות לעשות דברים נוספים". בשולי האירוע, נציין כי מתקפת הסייבר באיראן אירעה זמן קצר לאחר שהאלוף שלומי בינדר, ראש אגף המודיעין, אמר הבוקר כי "בקרוב נפרוץ את הדרך במרחבים נוספים… השבח למודיעין שפרץ את הדרך לטהרן, ואפשר פגיעה במטכ"ל האיראני… בקרוב תפרצו (אתם, החיילים עימם הוא שוחח – י"ה) דרך גם במרחבים נוספים. הוכחתם שאתם יודעים לפרוץ גבולות ולהגיע לכל יעד".

במסגרת החזית שנפתחה מול הרפובליקה האיסלמית, כדאי להעיף מבט ביכולות ובשימושים שאיראן עושה בבינה מלאכותית. איראן רואה ב-AI כלי קריטי ליכולת הגנה ותקיפה והקרנת כוח, ומשלבת אותה ביישומים צבאיים שונים, כמו חימוש מדויק, מערכות ימיות ותקיפות סייבר, ובמיוחד בלוחמה פסיכולוגית ומבצעי השפעה. במאי 2025, אושרה באיראן תוכנית לאומית להשקעה בבינה מלאכותית (מה איתנו?) בהיקף של 115 מיליון דולר, ליצירת מובילות אזורית בנושא, ובתחרות ישירה עם מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. המדיניות הלאומית מפוקחת שם על ידי המועצה העליונה של המהפכה התרבותית (SCCR) – גוף פוליטי הכפוף ישירות לחמינאי. בחזית הישירה מול ישראל, אפשר למנות כטב"מים כמו ה-מוהאג'ר-6 ו-אבאביל-5, המצוידים בטילי חימוש מדויק מונחה בינה מלאכותית, ואשר כוללים ראיית מכונה והרכשת מטרות בזמן אמת. הכטב"מים הללו הוצגו בתחילת השנה בתרגיל הימי שכונה "הנביא מוחמד". עוד הודיעה בשעתו סוכנות הידיעות האיראנית, כי משמרות המהפכה חשפו את המזל"ט שאהד-149, שזכה גם לכינוי 'עזה', עם מוטת כנפיים של 21 מטרים וטווח פעולה של 4,000 קילומטר, המצויד גם הוא בחימוש מדויק. החשש הוא שהשימושים מהסוג הזה רק יגברו, לאור העובדה שאיראן מטפחת אינקובטורים של בינה מלאכותית באוניברסיטאות ומוסדות מדעיים ברחבי הרפובליקה, כמו גם שיתוף פעולה הדוק בנושא עם הרוסים מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלמי, שחוסל השבוע, אמר בשעתו כי הטילים האיראניים וכלי התקיפה שלהם מצוידים ב-"טכנולוגיות בינה מלאכותית מדויקות במיוחד". הרפובליקה האיסלאמית שילבה, לטענתה, כלי בינה מלאכותית גם בספינות קרב בזירה הימית. לפי סלמי, הצי של משמרות המהפכה עושה שימוש ב-AI כדי לזהות ספינות עוינות ממרחק, מבלי לפגוע בספינות תומכות. לטענתו, איראן עושה שימוש בבינה מלאכותית גם כדי לזהות נקודות תורפה במטרות. עוד ציין אז הגנרל המנוח כי האיראנים גם משתמשים בבינה מלאכותית להגנה אווירית, וזאת לצרכים של סינון מטרות ותמצות מידע במהירות גבוהה. למזלנו, כפי שזה נראה, הטכנולוגיה לא הייתה מספיק זריזה מול טייסי חיל האוויר שלנו… חשבון בשם "יהודי תימן" (50K עוקבים) פרסם סרטון שמראה נזקים לכאורה מפגיעה ישירה של כטב"ם איראני במגדל בתל אביב. מדובר בסרטון שפורסם בחודש שעבר. בנוסף, ניתן לראות שהאמבולנסים והניידות לא מישראל, ושנעשה גם שימוש בכלי AI. pic.twitter.com/uMPKHSzdhN — פייק ריפורטר | FakeReporter (@FakeReporter) June 17, 2025 מזייפים תמונות הרס איראן עושה שימוש כבד בבינה מלאכותית גם בזירות הסייבר והלוחמה הפסיכולוגית, שני תחומים שלא פעם מעורבבים שם יחדיו. כך למשל, הרפובליקה האיסלמית, באמצעות זרוע הסייבר של משמרות המהפכה, משתמשת בבינה מלאכותית כדי ליצור אתרי חדשות מזוייפים המכוונים לקהל אמריקני, המבוססים על חומר שנמשך מאתרי חדשות לגיטימיים, הכל בעזרת כלי בינה מלאכותית. גם OpenAI דיווחה בשעתו כי שחקנים זדוניים המקושרים לאיראן, עושים שימוש ב-ChatGPT למטרות זדוניות, כמו יצירה של עמודי פישינג, תוכן דיפ פייק ומבצעי דיסאינפורמציה ודגלים כוזבים בצד הלוחמה הפסיכולוגית, כמו למשל מבצע "דמעות המלחמה" אחרי ה-7 באוקטובר (ראו בהמשך). בזמן הבחירות בארצות הברית, דווח כי האקרים איראנים גנבו מידע מהקמפיין של דונלד טראמפ, ושלחו אותו לבכירים במטה של ביידן. באופן כללי, יצויין שהאיראנים מומחים ביישום של לוחמה א-סימטרית מול כוחות עדיפים כדי להאט כוח פולש, והתפישה הזו מבוססת על החשדנות רבת השנים של איראן במעצמות זרות הבוחשות בענייניה. השימוש בבינה מלאכותית, הוא ככפפה ליד לדוקטרינה הזו, המכונה גם "הגנת פסיפס". על פי דיווח של מיקרוסופט, דיפ פייקים כאלה גם לקחו חלק במבצע השפעה מורכב של שלוחותיה של איראן נגד ישראל. במבצע נעשה שימוש בחשבונות מזוייפים מסוג "בובות גרב", שהפיצו מידע כוזב על ההצלחות שלהם בפריצות, ובשלב השני כלים אוטומטיים הגבירו את המתקפות נגד מטרות אסטרטגיות. השלב השלישי כלל יצירת זיופים עמוקים, דיפ פייק שהפיצו את הרעיונות של המהפכה האיראנית. אחרי שבאיראן פורסמו תמונת פייק ב-AI של הפלת "אדיר" F35 ישראלי – שכמובן לא קרה, התחילו גם לצאת דחקות על הפייק האיראני שנמשך מזה ארבעה ימים. גם הפרופורציה של גודל המטוס לעומת הסקרנים לא מופרך ביחס לבייגל עם ביצת עין ענקית והולנדז pic.twitter.com/cN67IU16AK — איתי בלומנטל ???????? Itay Blumental (@ItayBlumental) June 16, 2025 קבוצות תקיפת סייבר המזוהות עם איראן השתמשו בבינה מלאכותית יוצרת כדי ליצור תעמולה מקוונת אחרי ה-7 באוקטובר. למשל, חשבון מזויף במסגרת "דמעות המלחמה", השתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונות שיעודדו אזרחים ישראליים להתקומם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. באופן דומה, אחרי תקיפת כטב"מים, נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי לזייף תמונות של תוצאות התקיפה, ולהפיץ את התוכן ברשת X. השימוש המוגבר בבינה מלאכותית יוצרת, בהחלט מהווה נדבך חשוב בלוחמה הפסיכולוגית של האיראנים. החשש הוא שהשימושים מהסוג הזה רק יגברו, לאור העובדה שאיראן מטפחת אינקובטורים של בינה מלאכותית באוניברסיטאות ומוסדות מדעיים ברחבי הרפובליקה, כמו גם שיתוף פעולה הדוק בנושא עם הרוסים. אז כדי להיזהר לפני שמשתפים תמונות הרס מחשבונות בלתי מזוהים – ייתכן שהם בכלל מזויפים בעזרתה האדיבה של AI שנרתמה למשימה בעל כורחה.

"בשדות הקרב השונים, לצד הקרבות הקינטיים (פיזיים) והקיברנטיים, יש קרב נוסף – הקרב על המידע. הוא מקבל משנה חשיבות בעידן ה-AI: נדרש להבין את תמונת המצב בקרב, והצד שיהיו לו יותר נתונים – יצבור יתרונות. אבל זה לא מספיק: שילוב יכולות AI הוא מהלך הכרחי בתהליכי עיבוד הנתונים", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל קליק (Qlik) ישראל. סיון דיבר בכנס ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, התקיים בשבוע שעבר באולם אירועים לאגו בראשל"צ. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה. הכנס נערך בטרם פרוץ מלחמת ישראל-איראן, אולם הדברים שנאמרו בו רלוונטים גם לזירת הלחימה במפרץ הפרסי. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "הצבאות שכשלו, ידעו פחות מהצד שכנגד" סיון התייחס לדברי בכירים בצבא שהשתתפו בכנס, ביניהם: תת-אלוף עומר כהן, הקשר"ר, ואל"מ עידן חרירי, מנמ"ר פיקוד דרום. "קרב קארה", סיפר סיון, "נערך בשנת 53 לפנה"ס בין הרפובליקה הרומית והאימפריה הפרתית ליד העיר העתיקה קארה, כיום הרן, שבטורקיה. זו הייתה אחת התבוסות המוחצות ביותר בהיסטוריה הרומית, לצבא נחות ממנה. הסיבה: הרומאים התבססו על מידע שגוי ולא הצליבו נתונים. כך גם ב-2003, בקרב כרבלה שבעיראק: כוחות צבא ארה"ב נכנסו לסמטאות העיר ורבים נהרגו, כי המידע שהיה ברשותם לא שותף והיה לא אמין. במלחמת חרבות ברזל – המידע היה קיים, אבל קראו אותו באופן שגוי, וגם פה הוא לא שותף". "המכנה המשותף לשלוש דוגמאות אלו", אמר סיון, "הוא שהצבאות שכשלו, ידעו פחות מהצד שכנגד, או היה להם את המידע, רק שהם לא עשו את הדבר הנכון עם הנתונים. לניצחון דרוש מידע אמין ועדכני, שלם ולא חלקי, ששותף בין הגורמים השונים". "אילו מודלי שפה גדולים (LLMs) היו שותפים באיסוף ועיבוד המידע", ציין, "היה ניתן לזהות חריגים, ולנתח אותו באופן שונה, ואז – אולי להבין טוב יותר מה קורה. צריך שיהיה מידע ומודיעין, זה הכי חשוב, אבל גם נדרש לטפל בכך נכון". "אתגרי הדאטה כיום", אמר סיון, "הם: הררי המידע, כמות נתונים עצומה; סוגים שונים של נתונים – חוזי, קול, וידיאו, מידע אקלימי ועוד; הדאטה מבוזר ומפוזר בין הקרקע והענן, ובין יחידות נפרדות; שיתוף ועיבוד המידע נעשה על ידי גורמים רבים מדי שלעתים לא מתואמים; יש סיכון באי שימוש במידע, מחשש לפגיעות. כך, בשל היעדר סינכרון, הגוף הצבאי עלול להפסיד בקרב, ותבוסה זו מקבילה להפסד כספי בארגון אזרחי". "כעת הופיע השלב הבא ב-AI – בינה מלאכותית יוצרת" "כעת", ציין סיון, "הופיע השלב הבא ב-AI, בינה מלאכותית יוצרת. פה נדרש מנוע, שיספק את התשובה הנכונה. אם לא נבין שעליה להיות נקיה ומסודרת – נקבל תשובה שגויה, או לא מדויקת. זה הכי חשוב". "בזירה הצבאית", הבהיר סיון, "כשעומדים מול שטף אדיר של נתונים, ממגוון סוגים, המגיע ממגוון מקורות – היכולת לנוע במהירות – מנתונים גולמיים למידע מוכן לפעולה, כשהוא נגיש לכל הגורמים הרלוונטיים – היא קריטית". הוא סיכם באומרו כי "שילוב יכולות AI הוא מהלך הכרחי בתהליכי עיבוד הדאטה ומביא לצמצום ההיקף של הטיות, הזיות  וטעויות. מערכות כמו קליק מספקות מעטפת שלמה – משלב הנתונים הגולמיים ועד לנתונים מוכנים לעיבוד (ready data) – תוך שמירה על איכות, ממשל נתונים ושרשור מלא, כדי שיהיו ודאות ודיוק, גם תחת לחץ. כאשר המידע נגיש, איכותי ומגובה בבינה מלאכותית, אפשר להבין לא רק מה קורה – אלא למה זה קורה, לחזות תרחישים ולזהות איומים והזדמנויות ברגע שהם קורים, ואפילו לפני שהם מופיעים בשטח. זהו הבסיס החיוני להפעלת AI מבצעי".