משרד החוץ האמריקני מחפש אחר זוג האקרים, העובדים ב-שאהיד שושטארי (Shahid Shushtari), יחידת סייבר זדונית הפועלת תחת יחידת  פיקוד הסייבר-אלקטרוניקה של משמרות המהפכה האיראניים. הרשויות מציעות פרס של עד 10 מיליון דולר, עבור מידע על מחמוד באקר שירינקר ופאטמה סדיג'יאן קאשי. "עזרו לנו להסיר את החיוך מפניהם", פרסמה בשבוע שעבר תוכנית "תגמול בעבור צדק" של […]

עדכון של אפליקציית התרגום של גוגל, Google Translate, כעת בגרסת בטא, מאפשר לבצע תרגום בזמן אמת באמצעות שימוש בכל זוג של אוזניות. עד עתה התכונה הזו הייתה זמינה רק עבור משתמשי האוזניות מבית גוגל, Pixel Buds. השיפור באפליקציית התרגום מבוסס כמובן על ג'מיני, שלפי החברה מבטיח תרגום מדויק יותר, עם הבנה רבה יותר של הקשרים, של משפטים שמשמשים כביטויים, וכן שימוש במבטא שיישמע טבעי למשתמשים. הבטא שוחררה בינתיים בגרסת אנדרואיד עבור משתמשים בארצות הברית, מקסיקו והודו, ורק בהן ניתן להשתמש בכל אוזניה שרוצים. האפליקציה מציעה תמיכה בתרגום ליותר משבעים שפות – ועברית היא עדיין לא אחת מהן. במהלך 2026 מתכוונים בגוגל להשיק את גרסת התרגום החי החדשה גם לסביבת iOS ולהרחיב עוד יותר את מגוון השפות שאליהן ניתן לתרגם, בתור התחלה, ולאחר מכן לתרגם מהן על ידי שימוש באוזניות. כזכור, ניתן לבחור באחד משני מצבי תרגום: תרגום במצב האזנה שמבוצע באופן רציף לשמע כמו מטלוויזיה, לדוגמה, או תרגום במצב שיחה שבו מבוצע תרגום לשתי שפות משפט אחר משפט עם החלפה לפי הצורך. ניתן גם לבחור להציג רק כתוביות על המסך במקום תרגום קולי.

פובי גייטס, ביתם הצעירה של מלינדה וביל גייטס, ממייסדי והמנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט, הלכה בעקבות הרוח שספגה בבית והפכה ליזמית. גייטס בת ה-22 ייסדה יחד עם סופיה קיאני, שותפה שלה ללימודים ולחדר באוניברסיטת סטנפורד, את הסטארט-אפ פיה (Phia), שפיתח מנוע חיפוש מבוסס AI לעולם הקניות. לפני ימים אחדים פורסם כי החברה גייסה 30 מיליון דולר. פיה היא חברה שנוסדה ב-2023 ולכדה את תשומת הלב של דמויות מפורסמות כמו כוכבת הריאליטי קיילי ג'נר, שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול והדמות מספר 2 במטא, והדוגמנית ושדרנית הטלוויזיה היילי ביבר. החברה לכדה גם את העין של המתחרה הגדולה שלה בעולם מנועי החיפוש, גוגל. הגיוס בוצע לפי שווי של 180 מיליון דולר ומגיע שלושה חודשים בלבד לאחר שפיה גייסה סכום נמוך בהרבה – שמונה מיליון. מדובר בקצת יותר מרבע מהסכום שגויס בסבב הנוכחי. היזמות של גייטס וקיאני החלה להתגלגל בסטנפורד, שם הן למדו בינה מלאכותית והתנסו בכלים שונים של GenAI. בהתחלה הן עבדו על מיזם בשם "טמפון הבלוטות'", שבסופו של דבר כשל, אולם מענק של רבע מיליון דולר מתוכנית היזמות החברתית של סטנפורד סייעה להן להשקיע את מלוא זמנן בפיתוח פיה ולעבור לניו יורק. ההורים של הבת הצעירה למשפחת גייטס אמנם אהבו את הרעיון והאבא הביע בו תמיכה פומבית, אבל הוא לא השקיע בחברה, והמליץ לה לעשות אותו כפרויקט צד, ולא במקום הלימודים. בסופו של דבר היא השלימה את התואר בשנה שעברה, ואז התפנתה לפיה בפול טיים. האם פיה תתרחב מעבר לעולם הקניות? מה פיה עושה? במקום להקליד איזה מוצר מחפשים במנוע החיפוש ואז לגלול במשך דקות ארוכות, משתמשים יכולים לבקש ממנוע החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית שלה למצוא את המוצר במחיר הטוב ביותר, להשוות עסקאות ולעקוב אחר מבצעים והנחות שפלטפורמות שונות מציעות. מומחים אומרים כי ייתכן שההשפעה של פיה והטכנולוגיה שלה לא תסתכם בעולם הקניות, אלא היא יכולה לגלוש מעבר אליו ולנסות לקחת נתח שוק לא קטן מגוגל. זאת, מאחר שלדבריהם, המוצר שלה "מרגיש יותר כמו בן לוויה חכם מאשר כמו הרחבה של דפדפן". אלא שכרגע היא מסתפקת בעולם הקניות ומעוניינת להפוך לברירת המחדל של קמעונאים.

אבינתן אור ובת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר 2023, נפגשו ביום ה' האחרון, בראשונה מאז שובו של אור מהשבי, עם מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג. את המפגש ארגן עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, שבו עובד אור. המפגש המרגש, במטה החברה בארצות הברית, כלל גם את צוות ההנהלה הישראלי, שנמצא שם בימים אלה לטובת פגישות מקצועיות. ארגמני ואור נחטפו ממסיבת הנובה, והסרטון המתעד את חטיפתם היה לאחד הסרטונים הזכורים מהשבת השחורה ההיא. ארגמני שוחררה ביוני 2024, יחד עם שלושה חטופים נוספים – אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו – במבצע ארנון, שנקרא על שם קצין הימ"מ פקד ארנון זמורה ז"ל, שנהרג בפעולת השחרור. אור שוחרר באוקטובר האחרון, בעסקה שהביאה לסיום המלחמה – יחד עם 19 החטופים האחרונים שנותרו בחיים וטרם שוחררו עד אז. הוא החל לעבוד באנבידיה כשנה וחצי לפני החטיפה.  "אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, אנבידיה עמדה לצד אבינתן" בפוסט שפרסמה בחשבון ה-X שלה לאחר הפגישה עם הואנג כתבה ארגמני כי "מתישהו בראשית 2022, אבינתן החל לעבוד במשרה הראשונה שלו באנבידיה – החלטה שמאוחר יותר תוכח כאחת ההחלטות הטובות ביותר שהוא קיבל בחייו". היא שיבחה את היחס של החברה לאורך תקופת השבי וציינה כי "לאורך כל השנתיים שבהן אבינתן הוחזק חטוף, אנבידיה הייתה הרבה יותר ממקום עבודה; היא הייתה משפחה אחת גדולה. התמיכה העצומה שאנבידיה נתנה לאבינתן ולמשפחתו הייתה יוצאת דופן. אנשים שמעולם לא פגשו אותו אחזו בשלטים עם תמונתו בכל יום, כל פגישה החלה עם אזכור שלו וקריאה להחזרתו, והם אפילו לא נגעו בשולחן שלו עד ליום שבו הוא חזר". Somewhere in early 2022, Avinatan started his first job with @nvidia, a decision that would later prove to be one of the best he ever made in his life. Throughout the entire two years that Avinatan was held captive, @nvidia was much more than just a workplace; it was one big… pic.twitter.com/6T2cC2fFU2 — Noa Argamani (@ArgamaniNoa) December 11, 2025 "כולם – ממש כולם – נחלצו ועזרו: חברי צוות, המנהל הישיר שלו, עובדים באתר הישראלי ומנהלים בכירים", הוסיפה ארגמני. "כל זה נעשה בשיתוף פעולה ועם תמיכה ישירה ממנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ליווה את המשפחה באופן אישי ושוב ושוב התקשר כדי לדרוש בשלומם". "אנבידיה מעולם לא שכחה את אבינתן, שעבד בה רק כשנה וחצי לפני שנחטף", הוסיפה ארגמני. היא ציינה כי "העובדה שהחברה עמדה לצידו בכל הזמן הזה מראה לנו מה המשמעות האמיתית של אחריות משותפת – איך אפילו בימים של הצלחה ושגשוג, הם עמדו לצידו של עובד שלהם, ולחמו יחד אתנו (לשחרורו – י"ה). תודה!"

היום (א') לפני 800 ימים בדיוק אירע טבח ה-7 באוקטובר – האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאז קמו שלל מיזמי הנצחה – על ידי קרובי משפחה, חברים ואנשים שלא הכירו אף אחד מהנרצחים, אבל הנושא והסיפורים שלהם נגעו להם מאוד. אחד מאותם מיזמים הוא "שבילי זיכרון". מדובר באפליקציה שהקימו שלושה סטודנטים – נועם בן בנימין, בן מנדלסון ויוסי בן שושן – במסגרת הלימודים שלהם במכללת אפקה, לזכר חבר שלהם, עידן הרמן ז"ל, שנרצח במסיבת הנובה, וגם הוא למד במכללה. הארבעה למדו הנדסת תוכנה, וקצת אחרי ה-7 באוקטובר היו צריכים לבחור רעיון לעבודת גמר. לדברי מנדלסון, "היינו במסיבת הנובה 12 חברים מהמושב שלנו, קדרון, ושני חברים ממש קרובים שלי, חברי ילדות – נרצחו. עידן ז"ל הוא אחד מהם. חווינו אירוע מאוד קשה ורצינו להקים מצפה זיכרון במושב לזכר הנרצחים. כשהתחלנו לעבוד על זה נתקלנו בביורוקרטיה, צורך בגיוס כספים, מורכבות במציאת מקום במושב ועוד. החלטנו להמשיך עם בניית האנדרטה הפיזית, שבימים אלה נמצאת בשלבי סיום, ובמקביל לפתח אפליקציה לאנדרואיד – מה שאפשר לבצע הרבה יותר מהר". אפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה האפליקציה מאפשרת להנציח נופל.ת או נרצח.ת במלחמות ופעולות איבה, באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה. היא מציגה מפה של ישראל, ומאפשרת למנציחים למקם אנדרטה וירטואלית במקום שהם בוחרים בו ברחבי המדינה. כאשר המשתמש.ת מגיע.ה למקום, הוא.היא יכול.ה לראות דרך המצלמה את המודל התלת ממדי משתלב בסביבה הפיזית. "הטכנולוגיה מאפשרת למקם אובייקטים באמצעות המצלמה על גבי העולם האמיתי. המשתמש בוחר מקום במפה, פותח את המצלמה, מכניס פרטים על הנופל או הנופלים ובונה את האנדרטה הווירטואלית", ציין בן בנימין. "האפליקציה מתממשקת עם ספריית AI חיצונית (AI Meshi – י"ה), שמאפשרת לקחת תמונה של פריט של נופל שרוצים להכניס, כולל פרומפט, להמיר אותה למודל תלת ממדי ולמקם אותו בעולם הווירטואלי". ממשק המשתמש של האפליקציה. צילום: דוברות מכללת אפקה הסטודנטים ממכללת אפקה הונחו על ידי ד"ר מיכל הוכמן, ועומר ניניו ועדן סולומון, סטודנטיות ממכללת HIT בחולון, פיתחו את ממשק המשתמש של היישומון. בהקשר של ה-UX אמר בן בנימין כי "יש חשיבות לצבעים שבוחרים לטובת זיכרון והנצחה. זה צריך להיראות מושך, אבל גם לשמור על חוויית ההנצחה. היינו צריכים לבחור את גוון הצבעים, שם – שבילי זיכרון ולוגו. יצרנו לוגו של אנדרטה משולב עם אייקון של מפה". האם המדינה עזרה לכם באיזושהי צורה? מנדלסון: "התקשינו לקבל ממשרד הביטחון את המאגר המלא, של כל הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה. הצלחנו לקבל את המאגר של אלה שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר. כדי להגיע לנופלים נוספים, יצרנו סקריפט שעובר בין הרבה נתונים מאתרים שונים והצלחנו ליצור דאטה בייס משלנו".  צילום: דוברות מכללת אפקה כרגע, האפליקציה נמצאת ברמת האבטיפוס, לפני פרודקשן. "השאיפה היא להעלות אותה בעתיד לחנויות האפליקציות, כדי שאנשים יוכלו להוריד אותה ולהנציח את יקיריהם", אמר בן שושן. לדברי מנדלסון, "בניית האפליקציה וכל ההשקעה שבאה איתה הגיעו מהמקום האישי, מהרצון לרתום את הטכנולוגיה שלמדתי במכללה ליכולת להנציח חברים שלי. כמו כן, משפחות וחברים של נופלים אמרו לי שההנצחה הווירטואלית הייתה חסרה להם. הפידבק שאנחנו מקבלים נותן לנו הרבה ביטחון להמשיך". כיצד הלימודים במכללת אפקה סייעו לכם? "לאורך ארבע השנים של הלימודים שלנו למדנו על הרבה מאוד כלים, למדנו להבין כיצד אנחנו מפתחים מערכת גדולה, איך אנחנו מגדירים את הדרישות ומהם היוז קייסס שכדאי לנו להשתמש בהם. מימשנו את זה בפרויקט שבילי זיכרון, כמו גם דברים שלמדנו בקורסי מיקרו-שירותים, ממשק משתמש ומחשוב ענן. סייעה לנו גם ההתמחות שביצענו בתחומי פיתוח אפליקציות לסלולר ו-AI. הכנסנו את כל הכלים שלמדנו ואת ההתמחות שביצענו למערכת, ואנחנו גאים במה שיצרנו". אנדרטה שנבנתה במציאות רבודה באפליקציית "שבילי זיכרון". צילום: דוברות מכללת אפקה להנציח ולטייל בשביל ישראל בימים אלה עובדים מנדלסון, בן בנימין ובן שושן על אפליקציה ל-iOS, כך שגם משתמשי המכשירים של אפל יוכלו לבנות אנדרטאות וירטואליות. הם רוצים להפוך את האפליקציה למיזם עסקי. "אנחנו עובדים על זה", אמר מנדלסון. "החלק של הביזנס הוא קשה מאוד. אנחנו מחפשים את ההדרכה איך ממשיכים מפה, ומחפשים משקיע אסטרטגי, שיאפשר למיזם החשוב הזה לפרוח". העובדה שעדיין אין למיזם משקיע לא מנעה משלושת הסטודנטים לחשוב על עוד רעיון, שהם עדיין לא מימשו: הנצחה של חבר נוסף שלהם, שנרצח גם הוא בנובה, על בסיס שיתוף חוויות מהטיולים שלו בשביל ישראל. "אחד החברים שלי שנרצח אהב מאוד לטייל בשביל", ציין מנדלסון. "ארוסתו סיפרה לי שהיא הייתה רוצה שתהיה פלטפורמה שתאפשר לשתף את החוויות שלו בטיוליו שם. זה גרם לנו לחשוב על עוד פיצ'ר, של יצירת דרך לזכר נופל או נרצח, שאפשר יהיה לצעוד בה עם המשפחה והחברים, כולל נקודות ציון. המציאות הרבודה יכולה ללכת לכל מיני כיוונים, גם מבחינת הנצחה, ומאפשרת להכיר את הנופל או הנרצח הרבה יותר טוב".

אפל שחררה את עדכון iOS 26.2 וממליצה למשתמשים להתקין אותו מיד. החברה מזהירה כי שתיים מיותר  מ-20 פגיעויות נוצלו בהתקפה מתוחכמת מאוד יומיים לאחר שפרסמה בקרב משתמשיה בכל העולם אזהרה על תוכנת ריגול. שתי הפגיעויות משפיעות על WebKit – המסגרת שבסיס דפדפני ה-iPhone השולט במסגרת העומדת בבסיס כל דפדפני האייפון. CVE-2025-43529 ו-CVE-2025-14174 נחשפו על ידי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל. בהתייחס לשתיהן, אפל מזהירה, שהאיום היה ש"תוכן אינטרנט שנוצר באופן זדוני עלול להוביל להרס הזיכרון", המשפיע על מכשירים שלפני iOS 26. אפל גם פרסמה גרסה שנייה לבודקי בטא מוקדם יותר השבוע מסמנת, נה ש/מעיד כי כי ייתכן שיהיה צורך לטפל בשינויים ובאגים נוספים. אפל מאיצה במשתמשי iOS 18 לעדכן לגירסה iOS 26 – מה שהופך את העדכון החדש הזה לחשוב עוד יותר, שכן עדכון iOS 26 כולל בתוכו הגנות הונאה חדשות ל-iPhone, וסוגר את הפער מול אנדרואיד, שכבר כולל את ההגנות הללו, כמו גם הגדרות ברירת מחדל נגד טביעות אצבע בספארי. התגובה ל-iOS 26 מגבה את ההנחה הזו, שזה חמור יותר מהצפוי. לפי Cyber ​​Press, שתי הפגיעויות התגלו בשיתוף פעולה עם קבוצת ניתוח האיומים (TAG) של גוגל והיו קשורות לקמפיינים ממוקדים של ניצול כנגד iOS 26 וגירסאות קודמות. אפל אישרה שייתכן שבעיות אלו שימשו בהתקפות מתוחכמות נגד אנשים ספציפיים, דבר המצביע על כך שהפגמים "יכלו להיות חלק משרשרת ניצול של יום אפס שנועדה לריגול או למעקב."

סרוויס נאו מנהלת בימים אלה מגעים מתקדמים לרכישת ארמיס הישראלית תמורת שבעה מיליארד דולר – כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע. על פי הדיווח, המגעים טרם הבשילו לכדי עסקה, וההכרזה על השלמתה צפויה בימים הקרובים. עם זאת, עדיין אין הסכמה סופית בין הצדדים, ולכן יש סיכוי שבסופו של דבר, העסקה לא תמומש. הן סרוויס נאו והן ארמיס החברות לא הגיבו לדיווח של בלומברג. באוגוסט האחרון דווח כי ארמיס מצויה במגעים לרכישה על ידי תומא בראבו תמורת חמישה מיליארד דולר. אלא שמגעים אלה לא נשאו פרי וארמיס פנתה לאפיק של הנפקה: בחודש שעבר היא ביצעה סבב גיוס טרום הנפקה בסך של 435 מיליון דולר, לפי שווי של 6.1 מיליארד. עם הדיווח על המגעים בינה לבין סרוויס נאו נראה כי ארמיס ויתרה על הנפקה, וחוזרת למסלול של רכישה. בחודש יולי האחרון ארמיס גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 4.5 מיליארד. כך, בארבעה חודשים בלבד, השווי שלה עלה ביותר משליש – מעל 1.5 מיליארד דולר. בנוסף, באחרונה היא חצתה את הרף של 300 מיליון דולר בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR) – עלייה של 100 מיליון דולר בשנה. מוקדם יותר השנה, ארמיס ביצעה סבב סקנדרי בסך של 100 מיליון דולר, שעל פי החברה סיפק נזילות לעובדיה וחיזק את בסיס המשקיעים ארוך הטווח שלה. חברה שייסדו שניים מהמשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי ארמיס נוסדה ב-2015 בידי יבגני דיברוב, מנכ"ל החברה, ונדיר יזרעאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות – שניהם משקיעים בולטים. השניים היו בין המשקיעים הראשונים בוויז, שנרכשה השנה על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, באקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. אלכס מושר מונה לנשיא ארמיס בפברואר השנה. הוא שימש לפני כן כסמנכ״ל המכירות (CRO) של החברה. כ-40 מחברות הפורצ'ן 100 נמצאות ברשימת הלקוחות של ארמיס, לרבות מפעלי ייצור, חברות תעופה, מוסדות פיננסיים, ארגוני בריאות, ישויות מדינתיות וסוכנויות פדרליות. בין היתר, נמנים על לקוחותיה שירות הדואר האמריקני, יונייטד איירליינס וקולגייט-פלמוליב. החברה מעסיקה כ-850 עובדים בישראל וברחבי העולם. הפתרון של ארמיס מאבטח תשתיות קריטיות, ומספק לארגונים נראות והגנה של כל משטח ההתקפה בזמן אמת – מהסביבה המקומית ועד לענן. אחד מתחומי העיסוק העיקריים שלה הוא אינטרנט של הדברים – הגנת מכשירים שמחוברים לרשת הארגונית, בהם מדפסות ומצלמות. התוכנה של ארמיס מזהה את הפעילות האופיינית של מכשירים אלה, מתריעה על פעילות חריגה ובמידת הצורך מנתקת אותם מרשת הארגון. תחום עיסוק נוסף שלה הוא הגנה על מערכות טכנולוגיות תפעוליות (OT), בין היתר בתחום הרפואה. Centrix, הפלטפורמה של ארמיס, מנהלת ומאבטחת יותר מחמישה מיליארד מכשירים ברחבי העולם. רכישות שארמיס ביצעה במרץ האחרון רכשה ארמיס את אוטוריו תמורת סכום שהוערך ב-120 מיליון דולר. אוטוריו, שאחד ממייסדיה הוא תא"ל (מיל') דניאל ברן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, פיתחה טכנולוגיה שמגינה על מפעלים ותשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר. המערכת מתמקדת בהגנה על מערכות התפעול התעשייתיות, והיא מתחברת למערכות שבמפעלים, מנתחת את המידע מהן ויוצרת שכבת הגנה מותאמת לאותן סביבות תעשייתיות במגזרים השונים. כשנה לפני כן, באפריל 2024, החברה קנתה, תמורת 150 מיליון דולר, את סילק, שפיתחה פלטפורמה שמעניקה למנהלי אבטחת מידע בארגונים אפשרות לזהות ולתעדף חולשות, ובהתאמה – לתקן אותן. עוד חברה שהיא רכשה היא CTCI, תמורת 20 מיליון דולר. "מומנטום צמיחה יוצא דופן" גולדמן סאקס, שהשקיעה בארמיס בחודש שעבר, כתבה עליה כי "ארמיס היא פלטפורמת סייבר שנמצאת במומנטום צמיחה יוצא דופן. היא מגדירה מחדש את ניהול חשיפת הסייבר בכך שהיא הופכת שטחים מתים ונקודות עיוורון למקור מידע עבור ארגונים. בהובלת יזמים חזקים ועם הבנה אמיתית של לקוחות, ארמיס הצליחה להתרחב לתאגידים והגופים הציבוריים הגדולים ביותר בעולם". סרוויס נאו היא ענקית תוכנה בענן, שמתמקדת בפיתוח ושימור פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות לניהול שירותים ותהליכים עסקיים. היא מאפשרת לארגונים להפוך ליצרני שירותים דיגיטליים, לנהל את חיי התהליך העסקי שלהם ולשפר את ביצועיהם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 180 מיליארד דולר.

ברודקום סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית עם תוצאות טובות: ההכנסות צמחו משנה לשנה ב-28.2% והרווח הנקי זינק ב-97% – כך הולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. זאת, הודות לצמיחה בפעילות הבינה המלאכותית שלה בעולמות המוליכים למחצה, שזינקה ב-74%. גם בשנה כולה ברודקום הציגה עליות: ההכנסות שלה גדלו ב-12 החודשים שלה ב-23.9% ל-63.9 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-89.3% ל-25.5 מיליארד והרווח הנקי קפץ בכמעט פי שלושה ל-23.1 מיליארד דולר. ההכנסות הרבעוניות של ברודקום עברו במעט את ה-18 מיליארד דולר והרווח הנקי עמד על 8.5 מיליארד. הרווח הנקי למניה הגיע ל-1.74 דולר – קפיצה של פי שניים לעומת הרווח הנקי למניה ברבעון המקביל בשנה הכספית הקודמת. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות הציגו עלייה של 14.1% ל-5.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-36.67% ל-12.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 67.99%. ההוצאות התפעוליות עלו ב-8.4% ל-4.7 מיליארד דולר והרווח התפעולי צמח ב-62.3% ל-7.5 מיליארד דולר. העלייה ברווחים באה לידי ביטוי בגידול ניכר, של 273%, בחבות המס של ברודקום – ל-1.65 מיליארד דולר. הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, אמר כי "אנחנו צופים להמשך גידול בפעילות הבינה המלאכותית שלנו גם בעתיד, ומעריכים שברבעון הראשון של השנה הכספית הנכנסת, ההכנסות שלנו ממוליכים למחצה מבוססי AI יהיו כפולות משנה לשנה ויעמדו על 8.2 מיליארד דולר".