הרעש סביב הבינה המלאכותית בעולם אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות מותיר ארגונים ומנהלי אבטחת מידע רבים מבולבלים. אלא שבתוך תחום רועש זה, מסתמנת נקודת מפנה חדשה במאבק בין מערכות זיהוי פנים – לבין האנשים שמנסים להתחמק מהן: סוג חדש של הסוואה דיגיטלית צמח ממחקר בינה המלאכותית של DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – גוף המחקר הפדרלי בעל השם הקליט – "הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני" – אחראי על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבא ארה"ב ובצבאות זרים, לצד שימושים אזרחיים, ומכונה (הסוכנות) "המשוגעת". כלי ה-AI החדש, הנתמך על ידי סוכנות המחקר, פועל באופן שונה מהרגיל: במקום להוסיף רעש, פילטרים או עיוותים נראים לעין, הטכניקה, הנקראת DiffProtect, משכתבת בעדינות את פניו של אדם בתמונה, תוך שימוש באותה טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת, העומדת מאחורי כלי יצירת תמונה. התמונה שמתקבלת עדיין נראית לכל צופה אנושי כמו הדמות שבתמונה – אך במערכות זיהוי פנים מתקדמות, התמונה הופכת למשהו אחר לגמרי. הטכנולוגיה פותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת הונג קונג ו-AMD. המחקר נתמך על ידי תוכנית של סוכנות GARD (הבטחת עמידות של AI מפני הטעיה), שנועדה להבנה טובה יותר ולמציאת דרכים להתמודד עם האופן שבו מערכות לימוד מכונה עלולות להטעות. תוכנית GARD מתמקדת במחקרים על דינמיקות עוינות בין מערכות AI לקלטים (הנתונים המוכנסים לעיבוד) מטעים. אנליסטים ציינו, כי ממצאי המחקר פורסמו ב"תזמון מרשים", כאשר מערכות זיהוי פנים עברו מעולם האבטחה הפיסי, שם נעשה בהם שימוש נישתי – לשדות תעופה, טלפונים חכמים, מערכות מניעת אובדן ברשתות קמעונאות ומאגרי נתונים נרחבים של מדיה חברתית. כך, ציינו אנליסטים, "מיליארדי אנשים חיים כבר בתוך רשת ביומטרית גלובלית, שאליה הם לא בחרו להצטרף באופן מודע. ככל שיותר מערכות שכאלו מוטמעות באופן נרחב, כך גדלים החששות לגבי שיעורי טעויות, הטיות, זיהוי שגוי ושחיקת האנונימיות – במרחבים ציבוריים ודיגיטליים". בבסיס המחקר של DiffProtect עומדת ההנחה, שלפיה אותו סוג של מודלים מבוססי AI, שמאפשרים זיהוי פנים באופן הולך וגדל – יכול גם לערער אותו. היא בנויה על מודלים של דיפוזיה (פעפוע), טכנולוגיה שעומדת בבסיס רבים ממחוללי תמונות ה-AI. אלא שבניגוד לאפליקציות שיוצרות תמונות מאפס, DiffProtect משתמשת במקודד אוטומטי מפעפע, לוקחת תמונת פנים ומפצלת אותה לשני ייצוגים פנימיים: קוד סמנטי ברמה גבוהה, שקולט את הפרטים והתכונות העיקריים בתמונה; וקוד רועש ברמה נמוכה, שמקודד טקסטורה, תאורה ופרטים עדינים נוספים. על ידי התאמת הקוד הסמנטי בלבד, המערכת יכולה לשנות בעדינות את תכונות האדם המצולם בעת שחזור התמונה. השינויים האלה כמעט בלתי מורגשים. לפי החוקרים, התמונה המשופרת נראית כמו צילום אמיתי וקוהרנטי ולא שגויה או פגומה. כך, DiffProtect מציגה שינויים זעירים בהבעות הפנים, בצורת העין, בגוון העור או במבנה הפנים, שמספיקים לבלבל מודל זיהוי ממוחשב, אך לא בולטים מספיק לצופה אנושי. על מנת שהשינויים יישארו מזעריים ולא ישנו את דמות המצולם, החוקרים בנו "רגולציה", "מדיניות" – מערך חוקים סמנטיים, שמשווה ובודק את התמונה המקורית מול זו שעברה שינוי, ומגביל את פעילות האלגוריתם. כך, הסבירו, "לכלי מותר להטעות את המכונה, אבל לא את האנשים שמביטים בתמונה". לפי החוקרים, הכלי הציג ביצועים מרשימים: בתרחישי תקיפה ממוקדים, שבהם המערכת מנסה שתמונת פנים אחת תיראה כאחרת, DiffProtect השיגה שיעורי הצלחה גבוהים ב-24% לעומת החלופות המובילות, תוך שמירה טובה יותר על איכות התמונה. הכלי נותר יעיל גם בעת שימוש בסוגי הגנות שונים, לרבות מערכות זיהוי פנים מסחריות. "כלים כמו DiffProtect אינם מיועדים להסתיר פושעים", ציינו החוקרים, "הם מציעים לאנשים דרך טכנית להשיב לעצמם מידה מסוימת של חופש, פרטיות ועצמאות". למרות ההבטחה שלו, DiffProtect עדיין אינו משווק כיישום צרכני בשל הצורך בחומרה חזקה וזמן חישוב משמעותי. החוקרים סיכמו: "חל שינוי עמוק. הפרטיות בעידן ה-AI עשויה בסופו של דבר להיות תלויה ב-AI עצמה".

אילון מאסק עשה אתמול (ב') עוד קפיצה, וכזו משמעותית, בדרך להיות הטריליונר הראשון בעולם: הוא הרוויח ביום אחד 167 מיליארד דולר, ושוויו, נכון לשעת כתיבת

שם ותפקיד: הודיה (דיה) נוביץ', מהנדסת תוכנה בחברת הטרוול‑טק הישראלית לוקלבירד (Localbird), המפתחת פלטפורמת קונסיירז' היברידית (AI משולב צוות אנושי) לתעשיית דירות הנופש וחדרי האירוח, תפקידים קודמים: מתמחה ב-GenAI ב-BCG, מתמחה בחקר משתמשים בסטארטאפ Millie השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב עם לימודי משנה ביזמות וחדשנות, אוניברסיטת מרילנד. עליתי לישראל במאי 2025. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בכנות, ניסיתי להימנע מזה בהתחלה. גדלתי בפאלו אלטו, קליפורניה, ממש בלב עמק הסיליקון. אבי עבד בתחום התוכנה ועודד אותי לעשות פרויקטים טכנולוגיים כשהייתי צעירה. אבל ניסיתי לא ללכת בדרכו. התחלתי את הקולג' כסטודנטית לרפואה. החשיבה שלי מדעית ורציתי לעזור לאנשים, ולכן ראיתי ברפואה כדרך היחידה לשלב זאת. אבל במהלך הלימודים, למדתי לראשונה קורס מדעי המחשב והכול התחבר לי. הבנתי שיכולה להיות לי השפעה משמעותית לא פחות באמצעות טכנולוגיה, ואולי אפילו יותר. בנוסף, רציתי שתהיה לי היכולת לבנות כל מה שארצה, מבלי להיות מוגבלת בגלל חוסר ידע טכנולוגי, וללמוד את כל הכלים המקצועיים. אבל הייתה לי גם סיבה פרקטית לבחור במדעי המחשב. ידעתי שאני רוצה לעלות לישראל, ומדעי המחשב יפתחו בפני הזדמנויות טובות יותר בישראל מאשר רפואה, ויביאו אותי לישראל מהר יותר. ככל שהמשכתי בלימודים, זה רק חיזק את אהבתי לטכנולוגיה. הבנתי שאני יכולה לעזור לאנשים עם פתרונות לבעיות אמיתיות באמצעות קוד. עוד לפני שהתחלתי לצבור ניסיון מקצועי, תמיד חיפשתי פתרונות טכנולוגיים ומצאתי דרך להביא אותם לכל תפקיד שמילאתי. בין אם זה היה בניית מחולל תפריטי אוכל כראש מטבח במחנה סטון, או יצירת מערכות לניהול משימות בתפקידי ניהול בארגון הסטודנטים. יכולתי לראות צורך ופשוט לבנות משהו שיפתור אותו. ככל שצברתי יותר ניסיון ולמדתי יותר, התאהבתי בכל העניין. אחרי השבעה באוקטובר, הכול השתנה. זה קיצר את לוח הזמנים המתוכנן של העלייה שלי. המעורבות שלי בתפקידי ניהול בקהילה היהודית חשפה אותי למציאות לא פשוטה של חיים מחוץ לישראל. הרגשתי שאני תמיד מסתירה חלק ממי שאני. התוכנית המקורית הייתה להגיע לישראל עם ניסיון עבודה מבוסס, אך במקום זאת הגעתי כמעט בלי ניסיון. אבל ידעתי שאני רוצה להשתלב בהיי-טק הישראלי, שמציע סביבת עבודה מיוחדת עבורי, שבה אני יכולה לבטא את עצמי במלואי ולבנות משהו משמעותי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כן, אפליה קיימת, אבל המצב משתפר. סבתא שלי הייתה מתכנתת בשנות ה-70, כמעט ללא נשים בטכנולוגיה. אבא שלי סיפר לי שהיו רק כמה נשים בשיעורי מדעי המחשב שלו בקולג'. אבל בשיעורים שלי באוניברסיטת מרילנד נשים היוו כמחצית מהכיתה. זו התקדמות של ממש. ועדיין, יש לא מעט אתגרים. הייתי בצוותים שבהם הייתי האישה היחידה. יש הנחות יסוד שבגלל שאני אישה, אני בטח מעוניינת יותר בעבודת front-end או בעיצוב. "תרבות החברים" (Bro culture) בקרב מפתחים נוכחת מאוד. ותסמונת המתחזה היא מאבק מתמיד. אבל אני אופטימית. לאורך השנים הייתי מוקפת בנשים מדהימות שתמכו בי בכל שלב. בתיכון, עשיתי את "Kode with Klossy", תוכנית לבנות במדעי המחשב. אישה עמדה מאחורי הגיוס שלי ל-BCG. המנכ"לית של Millie, שם התמחיתי, היא אישה. כשעליתי והתחלתי בנטוורקינג באקו-סיסטם בישראל, מצאתי קהילה מדהימה של נשים משפיעות בטכנולוגיה ובעסקים, שדחפו אותי להמשיך ולהרחיב את רשת הקשרים שלי ותמיד הציעו את תמיכתן. נשים אלו יוצרות את הסביבה התומכת שהדור הבא זקוק לה. האם נתקלת באפליה נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני בתחילת דרכי המקצועית. לוקלבירד הוא התפקיד המלא הראשון שלי כמהנדסת תוכנה, ואני עולה חדשה צעירה. אז אין לי שנים רבות של ניסיון בתעשייה. לשמחתי, לא חוויתי אפליה משמעותית עד כה. מה שכן חוויתי זו תסמונת המתחזה, וזה אינטנסיבי. להיות צעירה, להיות אישה, להיות עולה חדשה בישראל, להיות בתחילת הקריירה שלי יוצרים לי לעיתים רגעים שבהם אני מפקפקת אם אני מספיק טכנולוגית או אם אני שייכת. כשאת לעתים קרובות האישה היחידה בחדר, הספקות האלה מתעצמים. אבל לוקלבירד היו מדהימים מהיום הראשון. הם נתנו לי הזדמנות כעולה חדשה צעירה במקום לגייס מישהו מנוסה יותר. המנהל הישיר שלי, אלון, והצוות יצרו סביבה שבה אני יכולה לצמוח ולתרום. הם רואים את הפוטנציאל שלי, לא סטריאוטיפים. לעבוד בסטארט-אפ שבו כולם בונים יחד וחדשנות עושה את כל ההבדל. אני לא צריכה להסתיר חלקים מעצמי או להוכיח שאני שייכת בכל יום, אני פשוט לוקחת חלק בבנייה של הטכנולוגיה ומשפיעה. אני שמחה על ההזדמנות לבנות את הקריירה שלי מוקפת בנשים חזקות ובמנהלים שתומכים בי כמו אלון. השאיפה והחזון שלי הם שנמשיך ליצור מרחבים שבהם כל אישה, בכל שלב בקריירה שלה, תרגיש שהיא שייכת לכאן. כי אנחנו באמת שייכות.

הקשר בין אמזון, גוגל ומיקרוסופט לישראל ולצה"ל הביא לביקורת רבה, להתנגדויות ולקריאות לנתק אותו מצד ארגוני זכויות אדם ותנועת ה-BDS, ובמקרה של שתי האחרונות גם למחאות של עובדים. השבוע, אחד מבעלי המניות באמזון ביקש ממועצת המנהלים של החברה לבדוק את הקשר הזה והאם הוא עומד בתנאים שלה. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה כי בעל המניות, הארגון האמריקני Baptist Home Mission Societies, פנה לבורד על מנת שחבריו יבדקו האם הקשרים של החברה עם צה"ל ועם משרד ביטחון המולדת של ארצות הברית עונים למדיניות הבינה המלאכותית האחראית שלה. בפנייה מתבקשים חברי הבורד לבחון "טענות לאי התאמה" בין הסטנדרטים שלה לבין מכירות שהיא ביצעה של ענן ובינה מלאכותית. על פי הארגון, יש בקשרים האלו סיכונים משפטיים ותדמיתיים עבור אמזון. הפנייה הקשורה למשרד לביטחון המולדת בוושינגטון, שאליה הצטרפו 30 בעלי מניות נוספים, שעל פי ההערכות מחזיקים במניות אמזון בשווי של 59 מיליון דולר, נוגעת לשאלה האם הטכנולוגיה של החברה מסייעת לרשויות האמריקניות לעצור מהגרים שנחשדים כלא חוקיים. רשויות ההגירה של ארצות הברית מנהלות מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן מסע לתפיסתם, שעל פי טענות כולל מעצר בתנאים קשים ובמתקנים מבודדים, כמו גם הפרדה בין משפחות. הדיווח בבולומברג מציין שהפנייה היא בעצם הצעת החלטה, שיש סיכוי סביר שתועלה להצבעה בפגישה השנתית של בעלי המניות של אמזון, שתיערך בחודש מאי הקרוב. פעמים רבות, הצעות החלטה שמגיעות מצד בעלי מניות לא זוכות לרוב, אולם הן משפיעות על המדיניות של החברות. אמזון סירבה להגיב. הקריאות לנתק את הקשרים בין חברות כגון אמזון – ובמיוחד חברת הענן שלה, AWS, גוגל ומיקרוסופט לבין צה"ל, ובמקרים מסוימים גם הרשויות הביטחוניות האמריקניות, החלו לעלות עוד לפני המלחמה בעזה, והמשיכו ביתר שאת במהלכה. הן כללו עצומות, הפגנות ומחאות. כך, בכירה ב-AWS – ד"ר רובה בורנו, סגנית נשיא למומחי ושותפי החברה – הופיעה באוקטובר 2024 בסרטון שקורא להשתתפות בכנס השנתי של החברה כשהיא עונדת תליון ובו מפת ארץ ישראל (או פלסטין, בעיני הפלסטינים) עם הדגל הפלסטיני. בנוסף, עובדים במיקרוסופט קבלו על השימוש של צה"ל בבינה המלאכותית ובענן של החברה, והענקית מרדמונד הודיעה בספטמבר השנה ליחידה 8200 שהיא תמנע ממנה גישה לשירותים של Azure.

הזיות של בינה מלאכותית הן מצבים שבהם מערכות AI מייצרות מידע משפטי שאינו קיים ועם זאת נשמע סמכותי, קוהרנטי ומשכנע עד כדי כך שעורכי דין מחליטים לשלב אותו בכתבי טענות שהם מגישים לערכאות השונות. מאז כניסתן של מערכות ה-AI היוצרת לשוק, נתקלו בתי המשפט בתופעה חדשה ולא מוכרת: עורכי דין מגישים כתבי טענות הנשענים על פסיקה או חקיקה שאינן קיימות, תוצר "דמיון משפטי" של מודל בינה מלאכותית. התרחבות התופעה הגיעה עד לבג"ץ, שמצא לנכון לסקור אותה ולהתייחס אליה בשורה של פסקי דין, בהם בג"ץ 38379-12-24 בעניין פלונית ובג"ץ 23602-01-25 בעניין העמותה לקידום זכויות הכלבים. גם ערכאות נוספות מצאו עצמן מתמודדות עם התופעה וחלקן אף חייבו את עורכי הדין שעשו שימוש ב"הזיות" בתשלום הוצאות. עבור מי שאמון על חקר האמת, ודיוק בפרטים הוא נר לרגליו, זו תזכורת חשובה: גם כאשר התוצר מתעתע היות שהוא מנוסח היטב ונראה בפורמט הנכון, הוא אינו תחליף לבדיקת המקור. המאפיין המטעה הוא הדואליות: מצד אחד, כלי AI מסוגלים ליצר במהירות מרשימה טיוטות לכתבי טענות, הסכמים ותכתובות, לנתח עומסי מידע ולהציע מבני טיעון מרשימים וברורים. מצד שני, המודל עלול לייצר מידע שאינו קיים, אך נשמע משכנע כאילו נשאב ממאגר משפטי רשמי. זהו הפער שמלווה היום עורכי דין רבים – בין ניסוח שנשמע אמין לבין תוכן שעלול להיות לא נכון. כיצד נוצרות ההזיות? הזיות אינן תקלה נקודתית, אלא חלק מובנה מאופן הפעולה של המודלים. מערכות AI  אינן מתחברות למאגרים משפטיים מוסמכים. הן מחוללות טקסט על בסיס דפוסים לשוניים, לא על בסיס מסד נתונים מאומת. כאשר חסר להן מידע, הן ״מייצרות״ אותו, בהתאם למה שנראה להן סביר באותו רגע. "הבינה המלאכותית לא מהווה איום, אלא היא מתנה שמשלבת אתגר מקצועי: היא עשויה לטעות ולעשות זאת בביטחון רב. לכן תפקידה הוא לתמוך, לסייע ולייעל, אך לא להחליף את שיקול הדעת המשפטי ואת חובת האימות שעל כתפי עורכי הדין" כך מקבלים עורכי הדין תוצרים הכוללים תיקוני חקיקה שמעולם לא נחקקו, סעיפים שאינם מופיעים בשום ספר חוקים, או פסקי דין שלא ניתנו. במקרים אחרים, המודל אינו ממציא אלא מעוות: משנה פרטים מהותיים, מייחס קביעות שלא נאמרו או מציג פרשנות סטטיסטית כהלכה משפטית מחייבת. אז מה עושים? המסקנה אינה להפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא להפסיק להסתמך עליה כמקור מידע. המודלים מצוינים ליצירת טיוטות, ארגון טיעון, העלאת כיווני מחשבה והבהרת מורכבויות. הם אינם מתאימים להפקת פסיקה או חקיקה ולא לשם כך נוצרו. מכאן נגזרים עקרונות עבודה ברורים: כאשר הבינה המלאכותית כותבת — עורך הדין מאמת. כאשר הבינה המלאכותית מנסחת — עורך הדין אחראי. כיצד מיישמים זאת בפועל? אימות חובה –  כל טענה שמפיק מודל AI חייבת לעבור אימות עצמאי במאגר משפטי רשמי (דוגמת נבו ותקדין). שקיפות – ניתן לדרוש מהמודל לציין כאשר התשובה שלו אינה מבוססת על מקור ברור. הנחיות מותאמות אישית – שימוש בהנחיות מותאמות אישית מאפשר לצמצם הזיות באמצעות הנחיות ישירות למודל, כמו: "אל תייצר פסיקה שלא אומתה", או "כאשר אינך בטוח ציין זאת". סביבת עבודה סגורה – עבודה בפרויקטים סגורים מאפשרת למודל להסתמך רק על מסמכים שהוזנו ע"י עורך הדין ולא על מידע אקראי מהאינטרנט. נהנים מהפירות מבלי לשלם מחיר הבינה המלאכותית לא מהווה איום, אלא היא מתנה שמשלבת אתגר מקצועי: היא עשויה לטעות ולעשות זאת בביטחון רב. לכן תפקידה הוא לתמוך, לסייע ולייעל, אך לא להחליף את שיקול הדעת המשפטי ואת חובת האימות שעל כתפי עורכי הדין. אם נאמץ לעצמנו "קוד אתי" ברור של בדיקה, הצלבה ואימות, נוכל ליהנות מהערך האמיתי של הכלים החדשים וליצור תוצרים משוכללים ומשודרגים תוך שימור עקרונות היסוד של המקצוע: אמינות, דיוק ואחריות.   הכותבת היא יו״רית משותפת של ועדת הבינה המלאכותית – מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין בישראל.

כ-50 אנליסטים של צוותי הגנת סייבר (SOC) מארגונים מובילים במשק השתתפו באירוע Flag the Hack, שקיימה חברת אבטחת הסייבר פורטינט לראשונה בישראל במלון הרודס בהרצליה. האירוע כלל תרגיל סייבר אינטראקטיבי וייחודי המדמה תרחיש מתקפה מתקדם בזמן אמת. במסגרת התרגיל פעלו המשתתפים, אשר חולקו ל-6 צוותי הגנה (צוות כחול), לאיתור, ניהול וסיכול מתקפות סייבר, שבוצעו על ידי צוות תקיפה (צוות אדום) מקצועי של פורטינט. התרחישים נבנו על בסיס ניתוחים פורנזיים ומודיעין הסייבר הגלובלי של פורטינט וכללו תקיפות על תשתיות הדומות לסביבות ארגוניות אמיתיות ומאובטחות מנקודת הקצה ועד לענן. המשתתפים – כולם אנליסטים של מוקדי הגנת סייבר – התחרו באופן ידידותי על מנת לזהות, לעצור ולהכיל את התקיפה במהירות הרבה ביותר, תוך שימוש בכלי האבטחה המתקדמים של פורטינט, כולל FortiEDR, פתרונות פלטפורמת ה-SOC של פורטינט ה-FortiSIEM ו-FortiSOAR. הקבוצות לוו על ידי מהנדסי אבטחה של פורטינט וצברו ניקוד בהתאם לצעדים הטקטיים והמקצועיים שבוצעו  לאורך התרגיל. האירוע בישראל הוא חלק מסדרת אירועי Flag the Hack הנערכים על ידי פורטינט בכל העולם במטרה לקדם תרבות של מוכנות וחדשנות בהתמודדות עם איומי הסייבר המתפתחים.

אפליקציית שולחן העבודה של פייסבוק מסנג'ר עבור מק וחלונות אינה זמינה עוד למשתמשים החל מהיום, והמשתמשים הקיימים מופנים לאתר האינטרנט של פייסבוק כדי להמשיך להשתמש בשירות המסרים הפופולרי. האפליקציה הושקה במקור בתחילת מגיפת הקורונה, אך לא הצליחה להתמודד עם מספר רב של משתתפים בשיחות וידיאו כמו תוכנות יריבות עסקיות כמו זום, ולא הציעה שיתוף מסך או כתובות URL קלות לשיתוף. פייסבוק הודיעה למשתמשים מוקדם יותר השנה כי אפליקציית שולחן העבודה של מסנג'ר תצא משימוש עד סוף השנה ועודדה משתמשים להגדיר קוד PIN כדי לשמור את היסטוריית הצ'אט שלהם לפני המעבר לאינטרנט. מי שמשתמשים במסנג'ר  ללא חשבון פייסבוק מופנים ל-Messenger.com, שם יוכלו להתחבר מבלי ליצור חשבון פייסבוק.

ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, פתח אתמול (ב') את המפגש שלו עם עיתונאים בישראל בטון שמנסה לחבר בין שני קצוות: מצד אחד, עידן הבינה המלאכותית, עם הרעב הבלתי פוסק לעוד ועוד תשתיות, מודלים וכלים. מהצד השני, השאלה היותר פרוזאית שריחפה באוויר הייתה: "מי אמור לאבטח את כל הדבר הזה, כשכל חידוש טכנולוגי מגיע עם עוד חור בגדר?". בהקשר זה, ארורה מיקם את ישראל לא כתחנת ביניים, אלא כמרכז העצבים של פעילות החברה: לדבריו, כאן "נולדים" חלק מהמוצרים שמובילים את השוק. הוא קשר את זה לחוסן של העובדים המקומיים וליכולת לגייס כאן טאלנטים. מאז ביקורו הקודם ב־2022, אמר, פאלו אלטו גדלה בישראל במאות עובדים והכפילה את הצוות המקומי. כשהדיון עבר לשאלת המחויבות לישראל, במיוחד על רקע העובדה שניר צוק, מייסד החברה, כבר לא נוכח בה, ארורה היה ישיר: “האחריות היא שלי” (The buck stops at me). הוא תיאר כיצד, דווקא אחרי שהמלחמה בעזה פרצה, שאלו אותו האם פאלו אלטו שקלה להאט את ההשקעות שלה בישראל או האם יש לו "תוכנית ב׳", והוא אמר שהוא לא חשב על זה עד לאותו רגע, ומיד השיב בשלילה. מבחינתו, התוכנית נשארה אותה התוכנית, ללא קשר מהו המצב בישראל. כדי להמחיש, הוא סיפר שברמת המבנה הארגוני, החברה העבירה את פעילות Prisma Cloud מקליפורניה לישראל כדי שזו תנוהל תחת צוות Cortex המקומי, על אותה פלטפורמה, והדגיש שהמחויבות לשוק הישראלי לא תשתנה. פורש. ניר צוק, מייסד פאלו אלטו. צילום: ניב קנטור ה-AI – תנופה כלכלית ותשתיתית לצד אתגר אבטחתי לדברי ארורה, הבינה המלאכותית היא לא מילת באזזז, אלא כוח שמייצר תנופה כלכלית ותשתיתית, ומכאן גם אתגר אבטחתי. הוא דיבר על הפער בין הביקוש ליכולות AI ליכולת המחשוב הזמינה בעולם והוסיף שבארגונים, קצב האימוץ של הבינה המלאכותית איטי יותר מאשר בשוק הצרכני, בגלל דרישת הדיוק: בארגון אי אפשר להרשות הזיות AI, ולכן אימון, בחירת מקרי שימוש ופריסה לוקחים זמן. באותה נשימה הוא תיאר איך הבינה המלאכותית כבר מקצרת תהליכים של איסוף מידע, סיכום ותמיכה, והציג אותה יותר כמאיצת עבודה מאשר כמחליפת עובדים. אחד המקומות שבהם ארורה נשמע הכי חד היה בדיון על סוכנים חכמים, ובעיקר על כך שהמונח עצמו עדיין לא סגור. לדבריו, "הנושא ברור כמו בוץ" – כלומר, לא ברור בכלל, כי לכל אחד יש הגדרה אחרת לסוכן AI. או אז הוא שלף את הדוגמה שמבחינתו היא הדוגמה לסוכן אמיתי: מיזם המכונית האוטונומית Waymo. "זהו לא בוט שמסכם מיילים, אלא מכונית אוטונומית, כלומר סוכן שבפעם הראשונה בן אדם באמת מסר לו שליטה. הוא נוסע לאן שהוא צריך, עוצר כשצריך, מבין את הסביבה ומקבל החלטות. סוכן אמיתי הוא ישות שמקבלת החלטות בעולם, או במערכת, עם אוטונומיה משלה, ולא רק אוטומציה משודרגת שאוספת נתונים ומגישה דו"ח", אמר. מה סוכן יודע? כאן נכנסת האבטחה: ברגע שנותנים לסוכן חכם אוטונומיה, חייבים לדבר על הרשאות. ארורה תיאר שתי צורות פעולה: סוכן מואצל, שמקבל את הסמכות של המשתמש ופועל בשמו, מול ישות שעומדת "לידך" עם מרחב החלטה עצמאי. בשני המקרים, שאלת ההרשאות הופכת ללב הבעיה: אם הסוכן יכול לבצע פעולה, מישהו צריך להחליט אילו מפתחות יש לו, איך מאמתים אותו וכיצד מוודאים שהוא לא הופך למשתמש על בלי פיקוח. סייברארק. צילום: יח"צ בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים, ארורה חיבר את זה ישירות לרכישה שפאלו אלטו ביצעה באחרונה של סייברארק, ולמיקום שלה באסטרטגיית אבטחת הבינה המלאכותית של הרוכשת. הוא תיאר את שוק אימות הזהויות כמפוצל לאינספור קטגוריות וראשי תיבות, והציג יעד של "קונסולידציה של אבטחת זהויות" – כשהרעיון הוא להפוך את סייברארק לעמוד שדרה שיאחד סביבו את התחום. הוא גם סימן סינרגיות "קלאסיות" יותר, כמו חיבור בין ניהול זהות לחומת אש, ושילוב אפשרי בין יכולות ניהול סיסמאות לבין הדפדפן של החברה. אבל, הדגש עבר מהר מאוד לעולם הסוכנים: ארורה ציין שאייג'נטיקס, פלטפורמת הסוכנים של החברה, נבנית בצוות הישראלי ותעבוד בעקביות לרוחב כל הפלטפורמות. לצד זה הוא דיבר על הצורך ב־Agentic IDP – שכבת זהות שתדע לאמת ולהסמיך הרשאות לסוכנים, בדיוק בגלל תרחישי ההאצלה שהוא דיבר עליהם. אם זה הצד ה-"מסדר" של האסטרטגיה, הצד השני הוא זה הכאוטי: כל סוכן חדש, כל שכבת אוטונומיה וכל תשתית AI חדשה מגדילים את משטח התקיפה. ארורה הסביר ש-"ככל שהבינה המלאכותית דוחפת להקמה של עוד מרכזי נתונים, עוד פריסות מודלים ועוד 'סטאקים', כך גם גדלה החשיפה, והצורך בפתרונות אבטחה עולה בהתאם". מוכנות קוונטית או אז הגענו, במסיבת העיתונאים, לנושא שבו ארורה היה הכי קונקרטי טכנולוגית: מוכנות לעידן המחשוב הקוונטי. הוא העריך ש-"המחשוב קוונטי יהפוך 'אמיתי' בטווח של בין ארבע לשבע שנים, ויש מדינות שעשויות להגיע ליכולת הזו מוקדם יותר, גם אם לא בצורה מסחרית או יציבה לחלוטין". הוא דיבר על היכולת שהמחשוב הקוונטי עלול להביא עימו לפרוץ קריפטוגרפיה קיימת, אבל גם הזהיר מהזווית הארגונית: ללקוחות יש הרבה ספקים, ולכן גם אם פאלו אלטו "תעשה שיעורי בית", עדיין ייתכן שהלקוח יהיה חשוף לפגיעויות דרך מערכות אחרות. מכאן הוא עבר למה שפאלו אלטו עושה בפועל בנושא: לדבריו, חומות האש של החברה כבר "מוכנות לקוונטום" ברמת התוכנה, ובמוצרי ה-SASE החברה תוכל להציע הפעלה של יכולות רחבות יותר עוד בשנת הכספים הנוכחית. אבל, המהלך המעניין יותר שהוא תיאר הוא "היכולת לתת ללקוח 'מלאי' של כל התשתיות בארגון שמשתמשות בקריפטוגרפיה שעלולה להיות פגיעה, גם אצל ספקים אחרים, ולצד זה מעטפת שמגנה על מפתחות שאינם מוגנים בפני יכולות המחשוב הקוונטי, גם בתקופת הביניים". כלומר, הוא לא רק ציין ש-"אנחנו מוכנים" למחשוב קוונטי, אלא תיאר גם ניסיון להפוך את המגננה מולו לשכבה רוחבית, שמכסה גם את בעיית הרב ספקיות. ולבסוף, כשהשיחה חזרה לישראל עצמה, ארורה זרק כמה אמירות שהן כמעט "תמונת אופי" של האקו-סיסטם הישראלי: "אני לא מתיימר להסביר את הפסיכולוגיה של יזמי הסייבר הישראלים ולמה הם מוכרים את החברות שלהם מוקדם. מה שאני יודע הוא שהמעבר ל-AI הוא המשך טבעי של בעיית האבטחה, לא שינוי ב-DNA. הבינה המלאכותית מביאה איתה 'תחייה' של מיומנויות שלא נלמדות באקדמיה, והיא משנה גם את הדרך שבה חברות מגייסות. אנחנו רואים שיש בישראל גל של סטארט-אפים שקמו בתקופה האחרונה סביב אבטחת AI ואבטחת סוכנים – מה שלא פוגע במומנטום של השוק המקומי, ואולי נהפוך הוא".