אחרי יותר מעשור שבו הסמארטפון עיצב מחדש כמעט כל היבט בחיינו, נדמה היה שתעשיית הסלולר נכנסה לקיפאון יצירתי. המסכים דומים, השפות העיצוביות חוזרות על עצמן, והפערים בין הדגמים הולכים ומיטשטשים. אבל מתחת לפני השטח מתרחש שינוי מהותי: המעבר מסמארטפון שמבצע פעולות – לסמארטפון שמנסה להבין את המשתמש. השנה הקרובה מסתמנת כשנת מעבר. פחות מהפכות ראוותניות ויותר תהליכים שקטים, כאלה שישפיעו על חוויית השימוש היומיומית לאורך זמן. בינה מלאכותית: המלכה החדשה של עולם הדיגיטל הבינה המלאכותית: לא פיצ’ר, אלא תשתית – הטרנד המרכזי והמשפיע ביותר הוא, כצפוי, הבינה המלאכותית. לא עוד תוספות נקודתיות או גימיקים שיווקיים, אלא שילוב עמוק בליבת מערכת ההפעלה. הסמארטפון ילמד דפוסי שימוש, יציע פעולות מראש, וייקח על עצמו משימות שבעבר דרשו התערבות ידנית: תיאום פגישות, סינון הודעות, סיכום מיילים, תרגום בזמן אמת ואפילו יצירת תוכן בסיסי. לא פחות חשוב הוא המעבר ההדרגתי לעיבוד מקומי על גבי המכשיר עצמו. המהלך הזה נועד לשפר זמני תגובה, לצמצם תלות בענן – ובעיקר לחזק את ההגנה על פרטיות המשתמש. התוצאה: שוק שסבל מרוויה ומהאטה במחזורי השדרוג מקבל מנוע צמיחה חדש. יצרניות נדרשות לחומרה שתומכת ביכולות AI מתקדמות, והצרכנים מקבלים "סיפור חדש" שמצדיק החלפת מכשיר. לא במקרה, מכשירים שממותגים כ־AI Phone זוכים לעניין גובר, בעיקר בקרב משתמשים כבדים ואנשי מקצוע. החומרה מתבגרת: פחות כוח, יותר איזון – שדרוגי החומרה יימשכו, אך הדגש משתנה. המעבדים החדשים לא נמדדים רק בעוצמה, אלא ביעילות אנרגטית: היכולת להריץ יישומים כבדים לאורך זמן, בלי התחממות ובלי לפגוע משמעותית בחיי הסוללה. גם בתחום הסוללות לא צפויה קפיצה דרמטית, אך נראה שיפור עקבי בזכות ניהול חכם יותר של משאבים. טעינה מהירה תישאר מרכיב חשוב, אך הדיון עובר לאריכות חיים – סוללה שמחזיקה שנים, לא רק יום. פרטיות ואבטחה: תגובת נגד לעידן הדאטה – ככל שהטלפון הופך אישי וחכם יותר, כך גובר גם החשש מפגיעה בפרטיות. יצרניות הסלולר מבינות שזהו שדה תחרותי של ממש, ומציעות הצפנה מתקדמת, שליטה רחבה יותר בהרשאות ואחסון מקומי של מידע רגיש. גם המשתמשים עצמם בוגרים יותר: המודעות למחיר שנגבה עבור נוחות עולה, והדרישה לשקיפות ולשליטה כבר אינה שולית. צילום: התוכנה מנצחת את החומרה – מצלמות הסמארטפון ממשיכות לאתגר את עולם הצילום המסורתי, אך מוקד החדשנות זז. החיישנים עצמם לא יגדלו משמעותית, אבל האלגוריתמים יעשו את ההבדל. צילום לילה משופר, וידיאו באיכות קולנועית ועריכה אוטומטית בזמן אמת יהפכו לסטנדרט – גם במכשירי ביניים. עבור רבים, הטלפון כבר אינו רק כלי תיעוד, אלא פלטפורמת יצירה של ממש. 5G כשגרה, והצצה קדימה – הדור החמישי מפסיק להיות הבטחה והופך לסטנדרט. הגלישה יציבה ומהירה יותר, והיישומים מתחילים לנצל זאת בפועל – משיחות וידיאו איכותיות ועד משחקים בענן. במקביל, התעשייה כבר מדברת על הדור הבא, אך עבור הצרכן הממוצע מדובר עדיין באופק רחוק. קיימות ואורך חיים – לחץ רגולטורי וציבורי דוחף את היצרניות לשנות גישה: יותר עדכוני תוכנה ארוכי טווח, שימוש בחומרים ממוחזרים ואפשרויות תיקון נגישות יותר. הסמארטפון אמור לשרת את המשתמש חמש שנים – לא להישחק אחרי שנתיים. המחיר: פרימיום מול מציאות – מכשירי הדגל ממשיכים להתייקר ולהפוך למוצרי יוקרה, אך במקביל – שוק הביניים פורח. דגמים במחירים נגישים מציעים כיום חוויית שימוש שמספיקה לרוב המשתמשים, ומעמידה סימן שאלה אמיתי על הצורך לשלם את תג המחיר הגבוה. לאן הולך שוק המתקפלים? צמיחה משמעותית בשוק המתקפלים – תחזיות של IDC מצביעות על עלייה חזקה במכירות מכשירים מתקפלים בשנת 2026 — עם צמיחה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, וזאת לאחר עלייה מתונה יותר בשנים האחרונות. כך, ההערכה היא שמגמת המתקפלים לא רק תמשיך, אלא תתרחב בצורה ניכרת בשנה הקרובה. כניסת אפל: נקודת מפנה בשוק – לפי הערכות של אנליסטים, אחד המפתחות למגמת הצמיחה של המתקפלים הוא הצפי  להשקת המתקפל הראשון של אפל בסוף 2026, שעשוי להוביל לעלייה בביקוש ולחשיפה רחבה יותר של הקטגוריה לקהל משתמשים רחב יותר. סמסונג, המובילה בפלח השוק הזה עם שני דגמים – האחד שמתקפל כמו ספר, והשני, שמתקפל כמו טלפון צדפה – כבר מתקדמת למכשיר עם מסך שמתקפל פעמיים, בעל שלושה מסכים, במטרה להרחיב את היצע הקטגוריה. גם מותגים אחרים מתכננים דגמים חדשים בסגנונות שונים, ושחקניות נוספות, כמו וואווי, הונור ואחרות ימשיכו לנסות לתפוס נתחי שוק בפלח המתקפלים – מה שמעודד חדשנות ומוביל לירידת מחירים פוטנציאלית בעתיד. עדיין שוק נישה – אך צפוי להתרחב – על אף כל האמור לעיל, מכשירים מתקפלים עדיין מהווים חלק קטן יחסית מהשוק הכללי של הסמארטפונים, בעיקר בגלל מחירים גבוהים ואימוץ נמוך של צרכנים בהשוואה למכשירים המסורתיים. עם זאת, הצפי הוא שבשנים הקרובות הם יתפסו נתח גדול יותר מהשוק, במיוחד בקטגוריית הפרימיום. סיכום: פחות רעש, יותר משמעות השנה הקרובה לא תיזכר בזכות עיצוב מהפכני או פיצ’ר אחד ששינה הכול. היא תסמן מעבר לסמארטפון בוגר, אישי ומודע יותר – מכשיר שלא רק מגיב לפקודות, אלא מבין הקשר, הרגלים וצרכים. הסמארטפון של 2026 אולי חכם יותר, יעיל יותר ומלוטש יותר – אבל הוא גם כוחני יותר. ובעידן שבו המכשיר הזה הוא שער לעבודה, לחברה ולזהות האישית שלנו, השאלה האמיתית כבר אינה כמה הוא יודע לעשות, אלא מי באמת שולט בו.

מה שהתחיל במקור כוויכוח טכני על התקנת אינטרנט במטוסים, הפך בימים האחרונים למופע בידור תקשורתי חוצה יבשות שמנהלים ביניהם יזם הטק התזזיתי אילון מאסק ולמנכ"ל חברת התעופה ריינאייר (Ryanair), מייקל או'לירי. בהתפתחות האחרונה בפרשה הבהיר או'לירי כי הוא נהנה מכל רגע מה"התקוטטות" עם איל ההיי-טק, ואף רואה בה מנוע צמיחה עסקי. שורשי הסכסוך נעוצים בסירובו של או'לירי להתקין את מערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink – שבבעלות חברת החלל SpaceX של מאסק) במטוסי החברה. הסיבה לסירוב הייתה הטענה שהעלויות גבוהות מדי והנוסעים בטיסות קצרות אינם מעוניינים לשלם על כך. The delightful Michael O'Leary hands Elon Musk his arse on a plate over his "Idiot" and "Retarded Twat" comments and discusses Starlink on planes and the poll for Elon to buy Ryanair. Isn't Social Media fabulous. pic.twitter.com/aujAt0B6P5 — MrBounceBack.com (@Bounce_BackLoan) January 21, 2026 "אידיוט – עשיר מאוד, אבל עדיין אידיוט" אלא שהעימות – כדרכם של עימותים מול מאסק – הסלים במהירות לפסים אישיים. או'לירי הצהיר באחרונה בראיון לתחנת הרדיו האירית Newstalk כי מאסק הוא "אידיוט – עשיר מאוד, אבל עדיין אידיוט", ואף הוסיף כי הוא לא מתכוון להקדיש לו תשומת לב. בתגובה, מאסק לא נשאר חייב, כינה את או'לירי "דביל גמור" ו-"קוף בלתי נסבל", ואף ערך סקר בקרב עוקביו ב-X (שבבעלותו) בשאלה האם עליו לרכוש את ריינאייר ולהחזיר לניהול אדם ששמו באמת "ריאן" – הצעה שזכתה לתמיכה גורפת של כ-76% מהמשיבים. Should I buy Ryan Air and put someone whose actual name is Ryan in charge? — Elon Musk (@elonmusk) January 16, 2026 נבהיר כי מאסק לא הגיש הצעה קונקרטית או רשמית לרכישת ריינאייר, ולא נקב בסכום מוגדר לביצוע העסקה. למעשה הרעיון לרכישה לא יצא, ככל הידוע, מגבולות X. למרות האיומים המרומזים ברכישה עוינת, מנכ"ל חברת התעופה האירית נותר משועשע מהסיטואציה וניכר כי החליט לנצל אותה בציניות אופיינית לגריפת רווחים. במסיבת עיתונאים בדבלין ציין או'לירי כי "הטוויטר-טנטרום" של מאסק עשה רק טוב לעסקים: "אנחנו אוהבים את מריבות היח"צ הללו שמניעות הזמנות בריינאייר", אמר, וחשף כי מכירות הכרטיסים עלו בשיעור של שניים עד שלושה אחוזים בעקבות הסערה התקשורתית. כפי שדווח ב-CNN, או'לירי אף התבדח על העלבונות שהטיח בו מאסק ואמר: "יש לי ארבעה ילדים מתבגרים שקוראים לי דביל וקוף בלתי נסבל באופן קבוע בבית, אני לא צריך לצאת החוצה כדי שייעלבו בי". כחלק מהחגיגה על חשבון המיליארדר, ריינאייר השיקה מבצע שיווקי פרובוקטיבי תחת השם "מכירת המושבים לאידיוט הגדול", המכוון במוצהר למאסק ול"אידיוטים אחרים" ברשת X, ומציע כרטיסי טיסה במחירים מוזלים. באשר לאיום הרכישה עצמו, או'לירי ביטל אותו בזלזול, תוך שהוא נשען על הרגולציה האירופית. הוא הסביר כי בעוד שמאסק "מוזמן מאוד לקנות מניות בריינאייר", חוקי האיחוד האירופי אוסרים על אזרחים שאינם מהאיחוד להחזיק בגרעין שליטה בחברת תעופה אירופית. בראיון ל-Sky News, עקץ או'לירי את מאסק פעם נוספת וציין כי השקעה בריינאייר תהיה "השקעה טובה משמעותית מהתשואות הפיננסיות שהוא משיג ב-X". הוא אף הוסיף כי מאסק "מבין בכללי בעלות על חברות תעופה אפילו פחות ממה שהוא מבין באווירודינמיקה של מטוסים", זאת על רקע הוויכוח המקצועי ביניהם לגבי התנגדות האוויר (Aerodynamic Drag) שיוצרות אנטנות הלוויין על גוף המטוס. השיא הביזארי של העימות נרשם כאשר או'לירי נענה לאתגר פיזי מול איל הטכנולוגיה. בעקבות הצעה שהועלתה על ידי האינדפנדנט, המנכ"ל האירי הביע נכונות ליישב את הסכסוך בדו-קרב של הורדת ידיים. "אני חושב שזה רעיון מבריק", צוטט או'לירי, "בואו נפתור את זה כמו ששני אידיוטים צריכים: שני נודים זקנים בהורדת ידיים או בקרב איגרוף". הוא סיכם את הגישה שלו לפרשה באומרו כי קרב כזה יכול להיות "הדרך הטובה ביותר לבדר את העולם", תוך שהוא מדגיש כי למרות חילופי המהלומות המילוליים, הוא שולח למאסק כרטיס טיסה חינם על מנת להודות לו על הפרסום ועל קידום החברה.

אפל בוחנת כניסה לשוק האביזרים הלבישים מבוססי בינה מלאכותית – תחום שבו ניסיונות קודמים של חברות אחרות הסתיימו בכישלון. לפי דיווח של אתר דה אינפורמיישן, ענקית הטכנולוגיה מפתחת בימים אלה סיכת AI, שתתחרה במכשיר לביש מסתורי שעליו עובדת OpenAI. על פי הדיווח, סיכת ה-AI של אפל עשויה להגיע לשוק כבר בשנת 2027. המכשיר צפוי להיות בגודל של AirTag, מעט עבה יותר, ומתואר כיחידה דקה, שטוחה ועגולה, עם מעטפת מאלומיניום וזכוכית. בדומה לשעון אפל, הוא יכלול כפתור פיזי אחד בצידו וממשק טעינה בגב המכשיר. אחד המאפיינים הבולטים של המוצר, אם אכן יושק, הוא מערך צילום מתקדם יחסית: שתי מצלמות בחזית – האחת עם עדשה רגילה והשנייה עם עדשה רחבה – שנועדו לצלם תמונות וסרטונים של סביבת המשתמש. בנוסף, הסיכה תכלול רמקול ושלושה מיקרופונים לצורך קליטת שמע. המהלך מגיע על רקע מאמציה של אפל להדביק את הפער בתחום הבינה המלאכותית, לאחר שבשנים האחרונות נותרה מאחור לעומת מתחרות כמו גוגל ומיקרוסופט. לאחרונה הודיעה אפל על שיתוף פעולה עם גוגל, שבמסגרתו ישולב מודל ג'מיני במערכת Apple Intelligence ובעוזרת הקולית סירי. במקביל, החברה עובדת על שדרוג מקיף של יכולות ה-AI בסירי. על פי הדיווח, אפל מתכוונת להשיק את סיכת ה-AI שלה בשנת 2027, במטרה להתחרות במכשיר הלביש של OpenAI, שצפוי להיחשף כבר בהמשך השנה. עם זאת, צוין כי הפרויקט נמצא בשלב מוקדם מאוד, וקיימת אפשרות שאפל תבחר לבטל אותו אם לא יעמוד בסטנדרטים הגבוהים של החברה. שוק סיכות ה-AI נחשב מאתגר במיוחד. הדוגמה הבולטת לכך היא ה-Humane Pin שנחשב לאחד מכישלונות הדגל בתחום: החברה גייסה מאות מיליוני דולרים, אך מכרה פחות מ-10,000 יחידות בלבד ונסגרה בתוך פחות משנה מהשקת המוצר.

"קיים כשל מבני בדרך שבה איראן מנהלת את פעילות המודיעין המשולבת שלה. הניתוח שלנו מעלה כי בניגוד לציפיות מגוף צבאי בעל משאבים, מטה 40 (Department 40) פועל מתוך הלך רוח של האקרים ולא של אנשי מודיעין מבצעיים מקצועיים – תוך ערבוב לא הגיוני של משימות מודיעין שונות בתוך אותה יחידה", כך לפי קבוצת מחקר הסייבר DIR של טרנד מיקרו (Trend Micro). באוקטובר האחרון פרצה קבוצת האקרים בשם מכסחי החתולים (Kitten Busters – הדהוד לשמות של קבוצות האקרים איראניות ששמן הוא חתלתול, י”ה) לרשת האיראנית. הם פרסמו מסמכים גנובים מ"מחלקה 40" ב-GitHub, כולל כלי סייבר, דו"חות פנימיים והנחיות בשפה הפרסית. מחלקה 40 היא שם נוסף לקבוצת חתלתול מקסים (Charming Kitten). הדליפה נחשבת לאחת מהמשמעותיות אצל הרעים – ומספקת הצצה לפעילותה, לנוהלי העבודה שלה ולזהות העובדים בה. מטה 40 היא יחידת הסייבר של משמרות המהפכה (IRGC-IO) והיא כפופה לאגף 1500, האחראי למבצעי חוץ. לפי החוקרים, "מטה 40 מפגין חוסר עקביות דרמטי בניהול המשימות, המתבטא בשני היבטים. האחד, היחידה מקשרת באופן ישיר בין מבצעי סייבר טהורים לבין תכנון טרור קינטי (חיסולים). מטה 40 מפתח ומפיק רחפנים מתפוצצים למטרת טרור, כשהמודיעין לתקיפות אלו נאסף באמצעות פריצה למערכות סוכנויות נסיעות (FlyDubai, EgyptAir) או בתי מלון יווניים. זהו שימוש מבצעי-לוגיסטי בסייבר, כשלב בשרשרת הרג, אך הערבוב הזה – של לוגיסטיקה, פיתוח אמל"ח ואיסוף מודיעין – תחת יחידה אחת, מעיד על ליקוי חמור בקווי ההפרדה המבצעיים". ההיבט השני בחוסר העקביות, כתבו, "הוא, שהיחידה לא רק תוקפת גורמים זרים (כגון משטרת דובאי, או משרדי ממשלה בירדן) – היא מפעילה במקביל מודיעין נגדי פנימי. דוגמה לכך היא ביצוע מעקבים פיזיים בטהראן, יחד עם ריגול נגדי סביב שגרירויות מערביות, כולל ניטור שגרירויות גרמניה, טורקיה ויפן". חוקרי טרנד מיקרו טוענים, כי "המסמכים שדלפו מאשרים כי במטה 40 קרס עקרון ההפרדה והמידור הנדרש בארגון מודיעין מקצועי. המקרה הבולט ביותר הוא מסמך סודי ביותר, מ-2004, שנכתב על ידי משרד המודיעין (MOIS), ונמצא במחשבו האישי של מפקד מטה 40, עבאס רהרווי. המסמך, הדן בהשגת דו"חות חשאיים של סבא"א (IAEA) על תוכנית הגרעין, מספק הקשר לכך שאחד מכותביו, אולי היינונן, הוגדר מאוחר יותר כיעד איסוף של מטה 40". על פי חוקרי DIR של טרנד מיקרו, "העובדה שמסמך מודיעיני אסטרטגי כל כך, המקשר בין השגת מידע מודיעיני לבין מטרות החיסול הקינטיות של היחידה, מאוחסן בתשתית הרשת האישית של המפקד, מלמדת על כשל חמור בביטחון המידע הפנימי ועל התנהלות של 'חאפרים' טכניים בעלי גישה בלתי מוגבלת – ולא של מנהלי מודיעין ממוסדים". לפי החוקרים, "דו"ות העבודה היומיים שנחשפו, של צוות הפישינג, ממחישים הלך רוח בעייתי: במקום להתמקד במשימות איסוף מודיעין ברמה גבוהה, הצוותים האיראניים מבזבזים זמן רב על התמודדות עם לוגיסטיקה חובבנית. בנוסף, ניסיונות הפישינג מלמדים על חוסר תחכום טכנולוגי ועבודה רבה ב'שיטת מצליח', בלא מיקוד והגדרות אופרטיביות מדויקות". "המסמכים שפורסמו מעידים על חפיפה בין חשבונות ונכסים המיועדים למבצעי השפעה, דעת קהל, פישינג ותקיפות", כתבו החוקרים. "מדובר בבזבוז זמן יומיומי. הדו"חות מתעדים שעות עבודה שהוקדשו לפתרון תקלות בסיסיות וחוסר יכולת טכנית להתמודד עם שגיאות קלות". בנוסף, "קיימת תלות באבטחת חשבונות פייק – הפעילים מנהלים קמפיינים הנסמכים על חשבונות פייסבוק וטוויטר רגישים שנקנו בשוק הפתוח. ידוע שיש להמתין 3-5 ימים לפני שינוי האימייל הראשי בחשבונות שנקנו, מחשש שהפלטפורמות יחסמו אותם. זה מעיד שהיחידה לא הצליחה לייצר בסיס אמין של זהויות מבצעיות, ונאלצת להתמודד בקביעות עם מערכות הגנה אזרחיות מערביות". "מטה 40 מנוהל כארגון צבאי ממוסד, עם זהויות כפולות לדרג הפיקוד, תשתית ביטקוין מתוחכמת, המשתמשת בארנקים חד-פעמיים כדי לשמור על אבטחה פיננסית גבוהה, ופלטפורמת מעקב טוטאלית", סיכמו חוקרי טרנד מיקרו, "ודווקא היחידה הזאת, בעלת המשאבים והמומחיות הטכנית הגבוהה, נכשלת ברמת אבטחת המידע המודיעיני הבסיסית ביותר, ומבזבזת משאבים אדירים על תפעול קמפיינים טקטיים, שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים, כתוצאה מהערבוב הכאוטי של יעדים ומשימות תחת קורת גג אחת".

שם ותפקיד: יאנה סיון, דירקטורית פיתוח בחברת הפינטק אפריל (April). תפקידים קודמים: התחלתי את הדרך שלי בתעשיית ההיי-טק מיד לאחר סיום התואר במדעי המחשב, בתפקיד של תמיכה טכנית. זו הייתה עבורי נקודת פתיחה חשובה, שאפשרה לי ללמוד המון הן בתחומי הטכנולוגיה והמוצר והן בתחומי קשרי לקוחות. בזכות שילוב זה קיבלתי כלים רבים ומשמעותיים, שפחות נפוצים בקבוצות פיתוח. מתפקיד זה התקדמתי לניהול צוותי תמיכה ופיתוח באותה החברה, ולאחר מכן עברתי לניהול צוותי פיתוח בחברות נוספות. לאפריל הגעתי כשהחברה הייתה בתחילת דרכה, עם מספר חד ספרתי של עובדים וללא תקני ניהול, מתוך אמונה באנשים ובטכנולוגיה התחלתי בתפקיד מפתחת. זה היה שלב מאוד מאתגר ולצד זאת מספק, שכן לקחתי חלק מרכזי בתכנון ובניית המוצר מראשית דרכו, ובהמשך גם בתהליך הצמיחה של הארגון לחברה בוגרת עם מוצר מבוסס. ככל שהחברה גדלה, התקדמתי לניהול צוות, ובהמשך לתפקידי הנוכחי כדירקטורית פיתוח, המנהלת קבוצה של מעל 20 עובדות ועובדים. במסגרת זו אני מובילה את תרגום אסטרטגיית המוצר של החברה לביצוע בפועל, תוך איזון סדרי עדיפויות, יצירת סטנדרטים ושיתוף פעולה, וכן ניהול סיכונים, כשהדגש המרכזי הוא תמיד על האנשים והטכנולוגיה החזקה שיש לנו בחברה. גם בתפקידי היום אני ממשיכה לפתח בחלק מהזמן, אני נהנית מזה וחשוב לי לשמור על הקשר הישיר לקוד ולמוצר. השכלה ושירות צבאי: הגעתי מרקע דתי ועשיתי שירות לאומי בארגון יד ריבה, המעניק סיוע משפטי לקשישים. לאחר מכן  למדתי תואר במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למרות שלא הגעתי עם רקע מוקדם בעולמות המחשוב החלטתי ללמוד מדעי המחשב מכיוון שתמיד אהבתי מתמטיקה ומדעים מדויקים.  במהלך התואר הסקרנות שלי סביב טכנולוגיה הלכה וגדלה, וההתלהבתי מכל מה שניתן לעשות בזכות הטכנולוגיה. גיליתי תחום שמתפתח בלי הפסקה, שבו תמיד יש דברים חדשים ללמוד, ובעיקר הזדמנות לעבוד עם אנשים מוכשרים ומגוונים. בתחילת הדרך, בעולמות התמיכה הטכנית, מצאתי עניין רב בעבודה הישירה מול לקוחות. הנסיעות בעולם והדינמיות של התפקיד הראו לי שכל יום נראה אחרת ושמאחורי המוצר יש משתמשים אמיתיים. כשעברתי לעולמות הפיתוח, כל משימה חדשה הרגישה לי כמו אתגר או חידה שאני צריכה לפצח. זה נתן לי המון מוטיבציה לראות איך הפיתוח עובד אצל לקוחות אמיתיים. גם היום,

מגזר הטכנולוגיה, תהליכי ייצור ושרשרת אספקה, הם בין הגורמים אשר תורמים לזיהום הסביבה ופגיעה בכדור הארץ. דו"ח חדש שפורסם אתמול (ד'), במסגרת הפורום הכלכלי העולמי שנערך השבוע בדאבוס, קובע כי שינוי סדרי עדיפויות במגזר הטכנולוגיה לטובת הסביבה לא יפריע לצמיחת המגזר אשר מוּנעת על ידי בינה מלאכותית ומיחשוב ענן. שני וקטורים אלו מעלים את הביקוש לתשתיות אלקטרוניות פיזיות, כמו למשל מיחשוב קוונטי, דבר שמביא לעלייה בתרומת הענף לזיהום סביבתי, כתוצאה משימוש במים לא מטוהרים, זיהום ופסולת של גזי חממה המשפיעים על הקרקע. הצמיחה המהירה של תעשיית הטכנולוגיה הובילה לעלייה בפיתוח תשתיות, ובמיוחד מרכזי נתונים, מה שהוביל לביקורת גוברת מצד קהילות מקומיות ורגולטורים. מנתונים המופיעים בדו"ח, אפשר להתרשם מהיקף התרומה של הענף לזיהום הסביבה. כך למשל, מעל טריליון שבבים – שמוטמעים בטלפונים חכמים, מכוניות, טלוויזיות ומכשירים יומיומיים אחרים – נמכרים מדי שנה. זאת ועוד, פעילות דאטה סנטרים מתאפיינת בביקוש גובר והיא צפויה לעלות ב-19-22% מדי שנה עד 2030. מרכזי נתונים גלובליים צורכים יותר מ-60 ג'יגה-וואט של חשמל – נתון שמייצג ביקוש שהוא מעבר לביקוש השיא לחשמל של כל קליפורניה. לדוגמה, ייצור חומרה תורם ליותר מ-60 מיליארד קילוגרמים של פסולת אלקטרונית מדי שנה, כאשר פחות מרבע מהם ממוחזרים כיום. מודלים עסקיים בעלי אפס פליטות נטו – יקדמו חברות "חברות שמשקיעות בטבע ועוברות למודלים עסקיים בעלי אפס פליטות נטו, חיוביים לטבע ועמידים, ישפרו בניהול סיכונים וייהנו מיתרונות תחרותיים", אמר פים ולדרה, ראש תחום האקלים והטבע בפורום הכלכלי העולמי. יתרונות אלה כוללים תמיכה חזקה יותר מצד קהילות ורגולטורים לצמיחה, חוסן רב יותר לזעזועים סביבתיים, כמו גם התאמה טובה יותר לציפיות הלקוחות, העובדים והמשקיעים, והזדמנויות חדשות לצמיחה וחיסכון בעלויות. הדו"ח מציין כי מגזר הטכנולוגיה אחראי כיום לכ-4% מצריכת האנרגיה העולמית. על ידי הרחבת אנרגיה מתחדשת, שיפור יעילות האנרגיה והמים וקידום מודלים של ייצור ומיחזור מעגליים, המגזר יכול להפחית את השפעותיו על הטבע. אימוץ חידושים, כמו קירור נוזלי במרכזי נתונים, יכול להפחית את פליטות גזי החממה בעד 21%, בעוד שיוזמות להשבת חומרים מעגליים השיגו הפחתות פליטות של עד 95% בהשוואה לכרייה בתולית.

חברת ההיי-טק הישראלית דאטהריילס (Datarails), שפתחה פלטפורמת AI לתכנון וניהול פיננסי, השלימה סבב גיוס של 70 מיליון דולר בסדרה C. הסבב הובל על ידי קרן ההשקעות One Peak, המתמחה בחברות בצמיחה מהירה, בהשתתפות משקיעים חדשים וקיימים ובהם Vertex Growth, Vintage Investment Partners, Zeev Ventures, Innovation Endeavors, Joey Low, Qumra Capital ו-ClalTech. סבב הגיוס נעשה על רקע צמיחה שנתית של 70% בהכנסות וכמעט הכפלת מספר עובדי החברה ליותר מ-400 ברחבי העולם, ומביא את היקף הגיוס מאז הקמת החברה ל-175 מיליון דולר. כספי ההשקעה ישמשו להאצת ההתרחבות הגיאוגרפית של החברה בצפון אמריקה ובאירופה, להגדלת ההשקעה במו"פ ולבחינת אפשרויות לרכישת חברות סטארט-אפ רלוונטיות בחודשים הקרובים. לפי החברה, דאטהריילס היא פלטפורמת ה-AI היחידה המספקת מקור אמת אחד (Single Source of Truth) לאנשי הכספים, כולל ניהול מזומנים, בקרת הוצאות וסגירת חודש. איחוד נתונים מכלל מחלקות החברה ויצירת חיבור בין דאטה פיננסית ותפעולית מאפשרים לפלטפורמה לספק ל-CFOs בארגונים תובנות יישומיות ותחזיות לעתיד. הפלטפורמה מאפשרת לאנשי הכספים להמשיך לעבוד בתוכנת האקסל המוכרת, בלי צורך ללמוד מערכות חדשות או לדלג בין מספר פלטפורמות. בשנים האחרונות עברה החברה מפתרון שהתמקד בתכנון וניהול פיננסי FP&A לפלטפורמה כוללת למחלקת הכספים, באמצעות השקת מוצרים חדשים, שהניעו למעלה ממחצית הצמיחה של החברה בשנת 2025. המוצרים החדשים כוללים בין היתר את Month-End Close – כלי המסייע ל-CFOs לנהל ולייעל את תהליך סגירת החודש ו-Cash Management, שמתחבר בזמן אמת לנתוני הבנקים ומאפשר לצוותי כספים לעקוב אחר מצב המזומנים ולנהל בקלות את התזרים בעזרת תחזיות שהוא מנפק. "מוצרים מבוססי AI הפכו לכלי עבודה קריטי עבור צוותי כספים" החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי דידי גורפינקל, המשמש כמנכ"לה, אייל כהן, סמנכ"ל התפעול, ועודד הר-טל, סמנכ"ל הטכנולוגיות. הצמיחה המהירה של דאטהריילס משקפת את הצלחת גישת ה-Excel-Native שלה. אנשי הכספים מבלים בממוצע למעלה משלוש שעות ביממה בתוכנת אקסל. הפלטפורמה חוסכת להם עבודה ידנית בהעתקה של נתונים ממערכות שונות לאקסל, ובכך מייעלת משמעותית את העבודה ומאפשרת לצוותי הכספים להתמקד בקבלת החלטות אסטרטגיות. דאטהריילס הודיעה על הרחבה נוספת בפלטפורמה, עם השקת סוכני AI חדשים לבניית אסטרטגיה פיננסית, תכנון ודיווח, שמאפשרים לאנשי כספים לשאול באופן חופשי שאלות כמו: "מהם הגורמים שמשפיעים על הרווחיות שלנו השנה?", "מה יקרה אם ההכנסות יצמחו לאט יותר ברבעון הבא?" או "מדוע מחלקת השיווק חרגה מהתקציב בחודש שעבר?" ולקבל באופן מיידי תשובות שערוכות כמצגות פאוור פוינט מוכנות לדירקטוריון וכן קבצי PDF ו-Excel, המבוססים על נתוני ה-ERP, ה-CRM, ה-HRIS ו-Excel המאוחדים של החברה. הסוכנים החדשים, שנבנים באופן ייעודי בהתאם לדאטה הפנימית של כל ארגון, הם פרטיים, מאובטחים, מדויקים ומהירים משמעותית מכלי AI גנריים. דידי גורפינקל, מייסד שותף ומנכ"ל דאטהריילס: "מוצרים מבוססי בינה מלאכותית הפכו לכלי עבודה קריטי עבור צוותי כספים. לכן בחרנו להפוך את ה-AI לתשתית של משרד ה-CFO כולו, לא כתוספת או כפיצ'ר, אלא ככזו שמעצבת מחדש את אופן קבלת ההחלטות והעבודה הפיננסית. האתגר המרכזי היום הוא כבר לא האם להשתמש ב-AI, אלא איך לעשות זאת בצורה אפקטיבית. הפלטפורמה שלנו מרכזת את כלל הנתונים הפיננסיים והתפעוליים ממקור אחד ומספקת תובנות ותחזיות שמאפשרות לארגונים לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר".

"הרעים עברו שינוי דרמטי והם מתמקדים פחות בפיתוח טכנולוגיות התקפה חדשות ויותר ויותר בתפוקה של מסעות התקפה פעילים. האסטרטגיה של ההאקרים תתמקד באיסוף מידע מוקדם לפני הפריצה לרשתות ומערכות שפגיעות להתקפות, בגילוי פגיעויות שהם כבר מכירים ויש להם ניסיון מוצלח בהפעלתן, ומשם הם יעברו לשלב המונטיזציה (היוון), עם סחיטה, או גניבה, בזמן הקצר ביותר. השימוש בכלי AI ואוטומציה מאיץ ומגדיל את היקף הנזק עבור אותו תוקף", כך אמר איציק מלכה, מנהל פעילות פורטינט (Fortinet) ישראל. מלכה דיבר אתמול (ד') במליאה המרכזית של כנס בינת (Bynet) "יערות הכרמל".  הכנס נערך השבוע במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את הכנס, המתקיים זו הפעם ה-12, הנחה העיתונאי טל שנהב, והוא נערך תחת המוטו "עידן סוכני ה-AI – הרמוניה תבונית". "ההתפתחות החדשה דורשת Agentic SoC – מרכז תגובת אירועים סוכני" "התוקפים הפכו למתוחכמים יותר", הסביר מלכה, "ומאמצים כלי AI למתקפות. קבוצות תקיפה עושות שימוש בסוכנים אוטונומיים לביצוע משימות שגרתיות כמו סריקת פגיעויות, פריצה ראשונית וחילוץ נתונים. סוכני AI אוטונומיים מסוגלים 'לחשוב' ולבצע מתקפות רציפות ומורכבות, בלא התערבות אדם. בעוד הבוט המסורתי עבד לפי תסריט קבוע, הרי שסוכן ה-AI מתאים את עצמו לאמצעי ההגנה בזמן אמת: מנתח הודעות שגיאה, ומנסה מחדש לנצל פגיעויות ולנווט בין תהליכי אימות מורכבים. התפתחות חדשה זו דורשת מענה הגנתי תואם, של Agentic SoC – מרכז תגובת אירועים סוכני, בו מערכות הגנה מבוססות AI פועלות אוטונומית לבלימת מתקפות במהירות מכונה". "ארגונים", ציין מלכה, "נדרשים לפלטפורמות אחודות, בהן אבטחת נקודות קצה, רשת וענן 'מדברות' זו עם זו בשפה אחת. בכלכלת ה'תפוקה' של הרעים, הזמן שאובד בניסיון להתאים לוגים בין פיירוול לבין מערכת EDR – הוא קטלני. פלטפורמה מאוחדת משתפת מודיעין בזמן אמת ומאפשרת תגובה אוטומטית ומתואמת". "פורטינט", אמר מלכה, "עונה לאתגר זה עם ארכיטקטורת מארג האבטחה: הפלטפורמה מקשרת חיישני אבטחה על פני כל משטח התקיפה הדיגיטלי. המארג מאפשר לכלים נפרדים לשתף מודיעין איומים מבית גוף חקר המודיעין וצייד האיומים שלנו, FortiGuard Labs. תזמור כלל רכיבי האבטחה שובר את העמודים הנפרדים (Silos) שהתוקפים מנצלים. לטובת תפישה תגובתית, אנו מאפשרים אוטומציה של תהליכי התגובה. שירותי המודיעין של FortiGuard Labs מספקים תמונת מצב רחבה, עוד בטרם קרה האירוע, ומאפשרים לארגון להתכונן בהתאם בפני התוקף ששם אותם על הכוונת שלו. עוד אנו מציעים גישה פרו-אקטיבית, המשנה את חוקי המשחק מול הרעים: במקום שהם יתחבאו ברשת ויחכו לזמן הנכון המתאים עבורם לתקוף, בעזרת רשת של מערכות דמה ומלכודות, המערכת מטעה את התוקף, מגלה את כוונותיו וחושפת אותו". "הסייבר הישראלי נותר מוקד כוח עולמי" "אנו עובדים עם בינת על מימוש פרויקטי הגנת סייבר ואבטחת מידע בקרב לקוחות רבים", סיכם מלכה. "בינת היא אחד המיישמים של תפישת מארג האבטחה שלנו. למרות האתגרים המשמעותיים שכלכלת ישראל ספגה בשנתיים האחרונות, הסייבר הישראלי נותר מוקד כוח עולמי". מלכה הוסיף ואמר כי "המגמה של פלטפורמות אבטחה מניעה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות. דוגמה מובהקת לכך היא הרכישה של פורטינט את סורידאטה (Suridata) – המשלבת חדשנות ישראלית באבטחת ה-SaaS לפלטפורמה גלובלית רחבה. המסר השנה למנהלי אבטחת מידע הוא חד וברור: נוף האיומים עבר תיעוש מלא. התוקפים פועלים במהירות ובקנה מידה של תאגידי ענק, תוך מינוף AI למקסום התפוקה. ימי התגובה הידנית לאירועים חלפו. המהירות העצומה של המתקפות מחייבת הגנה אוטומטית מוּנעת AI. חוסן סייבר הוא המנדט החדש ולנו יש היצע אבטחה מודרני, מאוחד, המועצם על ידי AI, כדי שארגונים יבנו את החוסן הנדרש על מנת לעמוד בסערות של 2026. מנהל האבטחה חייב להיות מנצח של תזמורת אוטומטית, המבטיח שהתבונה האנושית ומהירות המכונה יפעלו בהרמוניה, לטובת הגנת העתיד הדיגיטלי".