ברקע "אפוקליפסת התוכנה" – הגורמת לנפילות של חלק מספקיות ה-IT בשל חוסר הוודאות הצפוי לענף – יש כמה יצרניות תוכנה גדולות, שבלי קשר לשיבוש הצפוי, דווקא עכשיו צפויות להן "הזדמנויות עצומות". בהערה למשקיעים שכתב בסוף השבוע דניאל אייבס, מנכ"ל ואנליסט מניות בכיר ב-Wedbush Securities, שהצביע על חמש החברות: קראודסטרייק (CrowdStrike), מיקרוסופט (Microsoft), סנואופלייק (Snowflake), סיילספורס (Salesforce) ופלנטיר (Palantir). אייבס ציין בנוגע לחברות אלו כי "כדאי להחזיק במניות שלהן, למרות הירידות האחרונות במגזר התוכנה. שוק התוכנה מוערך בחסר, ולחמש הללו יש פוטנציאל עלייה".  הוא גם דירג את כל החמש כ'Outperform' – המלצה על מניה שצפויה להניב תשואה גבוהה יותר מממוצע השוק או מהענף שלה בתקופה הקרובה. לפי אייבס, "חששות בנוגע לממשל ולאבטחת נתונים, יגבילו באופן טבעי את אסטרטגיות האימוץ האגרסיביות יותר של בינה מלאכותית, לפחות עד שיהיה פחות סיכון בפרויקטים הללו". "בנוסף", כתב אייבס, "מערכות התוכנה בארגונים נבנו משך זמן רב, ולקח עשרות שנים בהן נוספו להן טריליוני נתונים שהוטמעו בתשתיות שלהן. שחקנים חדשים, כמו OpenAI או אנת'רופיק (Anthropic) לא יכולים להחזיק את כל נתוני הארגון כדי להפעיל אינטגרציות AI ולהגן על מבני הנתונים הארגוניים מפני נוזקות". ???? DAN IVES SAYS SOFTWARE SELL-OFF IS WAY OVERSOLD — $PLTR A STANDOUT • @DivesTech (Wedbush) calls the current software rout “way oversold” and “massively exaggerated,” especially for names like Palantir • Highlights Palantir’s latest earnings as “a quarter for the ages,”… pic.twitter.com/nk5dRvyyuB — Palantir Hub (@palantirhub) February 5, 2026 התחזיות הספציפית לחמש החברות המסוימות "עם זאת, ברור שיש ספקים שממוקמים היטב לכל תרחיש שיתחולל במהפכת הבינה המלאכותית", כתב אייבס, "וקראודסטרייק היא בבירור אחת מהם. היא מצויה בעמדה מרכזית, בזכות המיקוד שלה באבטחת השימוש ב-AI עצמה – וגם בהגנה מפני מתקפות שהולכות וגדלות על ידי AI. לחברה יש גם יתרון של היותה שחקנית אגנוסטית במלחמות ה-AI, ובמקביל היא מציעה טכנולוגיית אבטחה שתהיה חיונית יותר ויותר, ככל שאימוץ AI בכלל ובינה מלאכותית סוכנית בפרט – יגדל". "אינדיקציות רבות מצביעות על כך ש-קראודסטרייק תהפוך למערכת ההפעלה לסייבר של עידן הבינה המלאכותית. מעמדה, כ'תקן הזהב' לאבטחת סייבר נשאר בלא שינוי – מול יום הדין של ענף התוכנה". על מיקרוסופט כתב אייבס כי "החברה צפויה לראות צמיחה משירותי הענן וה-AI בפלטפורמת ה-365 שלה ובאזו'ר (Azure), מה שממצב אותה לרווחים ארוכי טווח. החברה מטמיעה יכולות AI בסביבת מערכת 365 שלה, וכך ארגונים מקבלים מערכות בינה מלאכותית אמינות. וול סטריט ממעיטה בסיפור הצמיחה של אז'ור, ו-2026 צפויה להיות שנת מפנה". "פלנטיר ממשיכה לראות ביקוש חזק לפתרונות ה-AI שלה במגזר העסקי והממשלתי", ציין, "היא המובילה הטבעית של חברות הבינה המלאכותית, ומסוגלת לשמור על המומנטום שלה. החברה ממשיכה לראות ביקוש חסר תקדים לפתרונות מבוססי AI. ככל שארגונים עוברים מניסויים בבינה מלאכותית למימוש בפועל, הצעת הערך של פלנטיר הופכת לרלוונטית יותר. אנו מאמינים שיש לה דרך מושלמת להפוך לחברה בשווי שוק של טריליון דולר". "העסק העיקרי של סנואופלייק הוא התאמה טבעית ליכולות בינה מלאכותית. התפישה כאילו מודלים טובים יותר מפחיתים את הצורך בפלטפורמות נתונים – שגויה, ההפך הוא הנכון. ככל שהמודלים ממשיכים להשתפר, ארגונים יצטרכו שכבות נתונים נקיות, נשלטות וניתנות לביקורת. ארגונים דורשים אבטחה, בקרות גישה, וממשל לפני החיבור בין המערכות שלהם ל-AI. זה מציב אותה כשיכבה המהימנה בין נתוני ארגון למודלים חיצוניים ויביא לניצחונה בתחום בהמשך. היא בחזית החדשנות. סנואופלייק תהיה לתשתית בינה מלאכותית חיונית, ולא קורבן של שיבוש בשל ה-AI". על סיילספורס כתב אייבס כי "השוק מתעלם מהמעמד והבידול שלה, ומהמאגר העצום של נתוני לקוחות שנאספו במשך עשרות שנים. נתונים אלה, הממונפים באמצעות Agentforce ורכישת אינפורמטיקה (Informatica) – מספקים את ההקשר העשיר והאמין שסוכני בינה מלאכותית צריכים, כדי לתפקד ביעילות. היא לא הולכת לשום מקום". אייבס המוערך, מדורג בין 4% האנליסטים המובילים של וול סטריט על ידי טיפרנקס (TipRanks). הדירוג של טיפרנקס הישראלית הפך לסטנדרט מוביל בתעשייה הפיננסית. "אין לי ספק ש'תרחיש יום הדין' הקרוב שצפוי עבור יצרניות התוכנה ושהמשקיעים מצפים לו – הוא מוגזם מאוד", סיכם אייבס.

אחת העובדות הידועות של השוק הדיגיטלי המודרני היא, שלא משנה מה עובי הסוללה ששיש עמוק בתוך הטלפון, המחשב או כל מכשיר אחר, אי אפשר לעבור יותר מדי זמן בלי הצורך לחבר מכשיר לקיר – ומכיוון שכל מכשיר שני, כולל שייקר ידני או מפזר אוויר זעיר, מצויד כיום בסוללה פנימית שטוענים באמצעות חיבור USB, הרשימה ארוכה, והצורך רק הולך וגדל. והצורך במטען חזק ורב חיבורים רק גדל בשנתיים-שלוש האחרונות אחרי שהרבה מאוד יצרניות, כמו אפל, סמסונג ואחרות החליטו לחסוך בהוצאות שלהן ולהוציא את המטען מקופסאות רוב הטלפונים או בכלל – ולהעביר עוד הוצאה לכתפי הצרכנים, עם כהותרת "שמירה על איכות הסביבה". אנקר היא אחת החברות המוכרות היטב בתחום המטענים, ואחד המטענים האחרונים שהיא השיקה מספק תשובה לצורך בטעינה של כמה וכמה מכשירים במקביל, בשילוב עם ניידות גבוהה בגוף יחסית קטן, שמחברים לשקע חשמלי רגיל, והכי חשוב: עם רמת הספק כולל יחסית גבוהה של 140 ואט. זהו מטען GaN, חומר מוליך למחצה, שמשתמשים בו בתעשיית המטענים ואמצעים חשמליים אחרים כדי לספק מהירות טעינה גבוהה יותר במארז יחסית קטן. תצוגה של נתונים העיצוב של המטען הזה, ששמו המלא יוזכר כעת – ובפעם האחת  והיחידה – Charger (140W, 4-Port, PD 3.1), מאוד שונה מהמוכר. החיבורים שלו, אחד מהם USB-A ושלושה נוספים USB-C, נמצאים בתחתית ולא מאחור כנהוג. זה קצת מקשה לפעמים, במיוחד עבור שקעים בקיר, ש אז לא רואים את החיבורים, במיוחד אם זה שקע מעל שולחן או בגובה המותניים, וצריך להפעיל את חוש המימוש אם רוצים לחבר כבל נוסף – כשהחלופה היא לנתק את המטען מהקיר, לחבר את הכבל, ואז להשיב אותו למקומו, או שמחברים ארבעה כבלים שיהיו זמינים כל הזמן. לא תמיד נוח. אבל יש סיבה טובה לכך. בחלק האחורי יש תצוגה שהיא אולי סוג של גימיק, אבל בהחלט מעניינת. בלחיצה על כפתור המגע שלמטה אפשר לעבור בין מצב שמאפשר לראות כמה טעינה מספקת כל יציאה בכל רגע נתון, כמה הספק מספק המטען באופן כולל, כמה זמן הוא עובד, ולא פחות חשוב: מה הטמפרטורה שלו. אם מחכים לפעמים רואים גם פרצוף מחייך, ובכל מקרה לאחר דקה של אי שימוש התצוגה נכבית כדי לשמור עליה – אם כי לפי אנקר היא אמורה להחזיק מעמד 10,000 ימים, הרבה מעבר לחיי המדף של המטען, כנראה. המטען אמנם כבד, כ-395 גרם, אבל זו לא אמורה להיות בעיה ממשית – אבל לא הספקתי לבחון אותו לאורך חודשים כדי לוודא שהוא לא גורם נזק לשקע. הספק לא זהה ארבעת החיבורים מאחור מסומנים ב-C1, C2, C3 ו-A1. הסימונים הללו לא סתמיים כדי לספור את היציאות: לכל אחד מהם יש הספק יציאה שונה, שתלוי גם בעומס על המטען. אם מטעינים מכשיר אחד בלבד C1 ו-C2 מספקים עד 140 ואט, C3 מספק עד 40 וואט, ואילו חיבור ה-USB-A מציע לכל היותר 33 וואט. העניינים קצת "מסתבכים" כשמחברים עוד מכשירים למטען. בחיבור מלא, כלומר ארבעה מכשירים, ההספקים יורדים ל-65, 45, 12 ו-12, בהתאמה, כך שחשוב להבין לאיזו יציאה לחבר כל מכשיר בעת צורך שכזה – חבל לתפוס את יציאת ה-65 עם מכשיר שנטען לכל היותר בהספק של 25 ואט, לדוגמה. יש גם שילובים שונים של הספקים אם מחברים שניים/שלושה מכשירים, אבל המדריך מסביר זאת היטב – אם כי אני מודה ומתוודה, שהסיכוי לזכור את הדברים האלה בעל פה הוא די קלוש. אז באופן עקרוני צריך לחבר את המכשירים שדורשים יותר, כמו PC או טלפון חכם מודרני, לשתי יציאות ה-C הראשונות. הגנות ושאר דברים במטען משולבת טכנולוגיה בשם ActiveShield 2.0, שמנטרת את החום שלו באופן פעיל בכל עת של השימוש ומספקת, מעבר לתצוגה מאחור, גם כלים שאמורים לקרר מהר את המטען בעת הצורך, לדוגמה על ידי הורדה זמנית של הספקים, וכן לספק הגנה מפני תקלות חשמל שונות ועומס יתר. הספק הטעינה המרבי של כל המכשירים תלוי גם באיכות כבל ה-USB שבו משתמשים. זו הסיבה שאנקר צירפה למארז כבל איכותי מסוכך, שתומך בתקן PD 3.1 ומאפשר לטעון בהספק המרבי שמציע המטען, 140 ואט כזכור, ואף יותר מכך. מחיר השוק של המטען הזה מבית אנקר עומד על 319 שקלים. זה לא זול עבור מטען, וייתכן שעבור רבים טכנולוגיית הצגת הנתונים היא סוג של גימיק, אבל את העבודה הוא עושה – וגם בעומס מלא הוא לא התחמם יותר מדי, לא לפי התצוגה וגם לא לפי ההרגשה. עבור מי שחייו מלאים במכשירים שזקוקים להטענה, למשל כותב שורות אלו, או שרוצה מטען שילווה אותו בבית וגם בדרכים בלי להסתבך עם כמה מטענים, הוא בהחלט מהווה פתרון מוצלח שמציע תמורה טובה לאורך זמן.

בסוף השבוע אישרה גוגל (Google) כי יותר מ-40% ממכשירי הטלפון מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד (Android) "תקועים" עם גרסה אנדרואיד 12 ומטה. הנתון משקף יותר ממיליארד מכשירים הפועלים בלא תיקוני אבטחה קריטיים, ולפיכך נמצאים בסיכון לפגיעה מפני נוזקות ורוגלות. במילים אחרות, הטלפונים מסוג אנדרואיד גרסה 12 ומטה אינם מקבלים עוד עדכוני אבטחה, מה שמותיר את המשתמשים בסיכון. החישוב נסמך על הנתונים לפיהם רק 57.9% מהמכשירים משתמשים באנדרואיד 13. אנדרואיד 16, הגרסה האחרונה, מותקנת רק ב-7.5% מהטלפונים, בעוד שאנדרואיד 15, 14 ו-13 מותקנות ב-19.3%, 17.2% ו-13.9% מהמכשירים, בהתאמה. לכן, ציינו מומחים, מכשירים שהופצו ב-2021 או קודם לכן – הם העלולים להיות המושפעים ביותר. גוגל ממליצה למשתמשים לשדרג אם הטלפונים שלהם אם אינם יכולים להריץ אנדרואיד 13 ומעלה. Google has confirmed that Android devices running Android 12 or older no longer receive security patches. That decision has left an estimated 42.1% of Android phones exposed to new malware and spyware attacks. Security updates have stopped for millions of devices running older… pic.twitter.com/T0Quer2v9G — Kashmir Crown (@kashmircrownews) February 8, 2026 התמודדות עם הפערים ומהלך Play Protect מומחים ציינו כי שלא כמו אפל (Apple), השולטת גם בחומרה וגם בתוכנה, עדכוני אנדרואיד מנוהלים על ידי יצרנים בודדים. כך, טלפונים ישנים, שלא נעשה בהם שימוש במשך כמה שנים, עלולים להיות חשופים לנוזקות ולניצול לרעה על ידי האקרים: גניבת סיסמאות, יירוט הודעות, גישה לאפליקציות בנקאיות וחשש מכך שהרעים ירוקנו להם את החשבונות. "עבור מעריצי סמסונג (Samsung), זה כבר לא סיכון או בעיה מופשטים – זה הפך להיות אישי", התריע מומחה אבטחה. "נכון לפברואר 2026, סדרת ה-Galaxy S21 הגיעה רשמית לסוף חייה. דגם ה-Galaxy S21 FE (מהדורת מאוורר – י"ה) ישרוד עוד זמן מה, אך ככלל, סדרת מכשירים מרכזית זו – הסתיימה". מומחים ציינו כי גוגל כבר הזהירה בעבר כי מערכת ההפעלה אנדרואיד שוב נמצאת תחת מתקפה פעילה מצד קמפיינים חדשים של רוגלות. מומחה אחר ציין כי "העצה של גוגל נשמעת מרגיעה במבט ראשון, אולם לא כך הדבר". מגוגל נמסר כי "החברה מעדכנת חתימות של נוזקות, ואפליקציות יכולות להמשיך לקבל עדכוני אבטחה משלהן ממפתחים. גוגל ממשיכה לתמוך במכשירים עוד מגרסת אנדרואיד 7 כדי לסייע בשמירה על בטיחות המשתמשים. מכשירים אלה עדיין נהנים מחתימות האבטחה העדכניות ביותר של Play Protect וסריקת נוזקות בזמן אמת". "זה מהלך חשוב ואף עוזר", סיכם מומחה אבטחה, "אבל זה לא מספיק מכיוון ש-Play Protect לא מתקן את הליבה או את הפגיעויות העמוקות ברמת המערכת. עם זאת, מכשיר דגל בן ארבע שנים של סמסונג כיום פחות מאובטח מטלפון מודרני בטווח הביניים".

בית המשפט הפדרלי באריזונה חייב את אובר (Uber) לשלם פיצויים בגובה 8.5 מיליון דולר לאישה שתבעה את החברה בשלהי 2023 לאחר שנאנסה, לטענתה, בידי נהג שלה. השופט הטיל אחריות שילוחית על החברה וקבע כי בעת המעשה הנהג שימש בפועל כסוכן שלה. אחריות שילוחית (Vicarious Liability) היא דוקטרינה משפטית בדיני נזיקין, אשר מטילה חבות על אדם או ישות משפטית (למשל מעסיק או שולח), על נזק שנגרם לצד ג' בידי שלוח או עובד, גם אם המעסיק לא התרשל בעצמו. במקרה המסוים, התובעת ביקשה סכום של 144 מיליון דולר, כולל פיצויי עונשין, בטענה כי החברה לא עשתה מספיק צעדים כדי למנוע פגיעות כאלה מלקוחותיה, וזאת בזמן שאובר מציינת כי הנסיעות באמצעותה בטוחות. השופט סירב לפסוק פיצוי עונשין על החברה, וקבע כי לא מצא כי אובר אחראית לרשלנות או לליקויים בתכנון, אשר הם שהובילו למעשה. התביעות בדרך אובר הודפת כבר זמן רב את הטענות נגדה שהיא אחראית לתקיפות מיניות של נהגים כנגד נוסעים, אבל ההערכה היא, כפי שביטאה זאת עורכת הדין של התובעת, ש-"זה סימן למה שהולך להתרחש". ההערכה היא שבעקבות פסק הדין החדש הזה יחל גל של תביעות נגד אובר, ומדובר בכמה אלפי תביעות לפחות לגבי תקיפות מיניות שביצעו, לכאורה, נהגים – אם כי לפני מספר חודשים בית משפט בקליפורניה דחה תביעה נגד אובר במקרה דומה, וקבע שהיא אינה אחראית למעשי הנהג. "בזכות אומץ ליבה של התובעת, תאגיד ששוויו ברחבי העולם מוערך ביותר מ-150 מיליארד דולר ייאלץ כעת לתת דין וחשבון על הנזק שנגרם לה לכל החיים", אמרה עורכת הדין, ראשל אבראמס. "לא ננוח עד שאובר תנקוט באמצעי הבטיחות הדרושים כדי להגן על המשתמשים מפני הסכנות בפלטפורמה שלה".

באחרונה קרה משהו חסר תקדים. רשת חברתית בשם Moltbook הושקה. לבני אדם לא ניתנה הזמנה להשתתף. תוך ימים ספורים, יותר מ-37,000 סוכני AI פרסמו פוסטים, הגיבו והצביעו לתכנים, בעוד יותר ממיליון בני אדם ביקרו באתר רק כדי לצפות. המוטו של הפלטפורמה אמר הכל: "בני אדם מוזמנים לצפות". אנדריי קרפת'י, לשעבר מנהל ה-AI ב-OpenAI ובטסלה, כינה זאת "הדבר הקרוב ביותר להמראה של מדע בדיוני שראיתי לאחרונה". זה לא היה גימיק. זה היה סימן לבאות. ואם אתם עדיין מגדירים "מוכנות ל-AI" \כהדרכת עובדים לשימוש בצ'אטבוטים, אתם פותרים את הבעיה הלא נכונה. זהו המאמר הראשון בסדרת מאמרים, שבה נצלול לקרביים של הארגון המודרני ונחשוף איך נראה באמת "ארגון מוכן ל-AI". נפרק את המבנים הישנים ונשרטט מודל עבודה חדש, שמתחיל בשולחן ההנהלה, עובר דרך שרשרת הערך ומגיע עד לאחרון העובדים. אלו שיהפכו ממבצעי משימות לאדריכלים של מערכות אוטונומיות. האמת הלא נוחה לגבי עיצוב מחדש של תהליכי עבודה הנה התזה שרוב המנהלים עדיין לא מוכנים לשמוע: כדי להפוך לארגון שבאמת מוכן לעידן ה-AI, עליכם להפסיק לעצב תהליכי עבודה המיועדים להבנה אנושית, ולהתחיל לבנות מערכות שבהן סוכנים משתפים פעולה באופן אוטונומי – מבלי לחכות לאדם שילחץ על כפתור ה-"אשר". הראיות חותכות. דו"ח "מצב ה-AI" של מק'ינזי (McKinsey) לשנת 2025 בחן מה מבדיל בין ארגונים המשיגים השפעה עסקית ממשית (רווח של 5% ומעלה ב-EBIT) לבין כל השאר. הגורם המבדיל המרכזי לא היה כלים טובים יותר או תקציבים גדולים יותר. הארגונים בעלי הביצועים הגבוהים היו בעלי סבירות גבוהה פי שלושה לעיצוב מחדש מהיסוד של תהליכי העבודה שלהם, במקום פשוט להלביש שכבת AI על תהליכים קיימים. עם זאת, אותו דו"ח חושף מציאות מפוכחת: 89% מהארגונים עדיין פועלים עם מבנים של העידן התעשייתי, ואילו פחות מ-5% עובדים עם סוכני AI – הארכיטקטורה הנדרשת עבור תהליכי עבודה מבוססי-סוכנים. צוואר הבקבוק הוא לא טכנולוגיה. הוא התרשים הארגוני. התשתית קיימת. הלך הרוח לא פרוטוקול MCP (ר"ת Model Context Protocol) של אנת'רופיק (Anthropic) מגדיר תקן לדרך שבה סוכנים ניגשים לכלים ולנתונים. יחד, A2A ו-MCP עושים עבור הסוכנים את מה ש-HTTP עשה עבור הדפדפנים: יצירת שפה אוניברסלית לשיתוף פעולה. Moltbook מדגימה איך זה נראה בפועל. סוכן אחד זיהה באופן אוטונומי באג בפלטפורמה ופרסם על כך וקיבל יותר מ-200 תגובות מסוכנים אחרים, ששיתפו פעולה בפתרון הבעיה. אף בן אדם לא הטיל את המשימה. אף בן אדם לא אישר את התיקון. למה זה קשה יותר מכפי שזה נשמע בואו נהיה מפוכחים לגבי הסיכונים. גרטנר חוזה כי יותר מ-40% מפרויקטי ה-AI האג'נטיים יבוטלו עד שנת 2027 בשל עלויות מאמירות, ערך עסקי לא ברור או בקרת סיכונים לא מספקת. המחקר של דלויט (Deloitte) מפכח באותה מידה: רק ל-11% מהארגונים יש AI אג'נטי בסביבת הייצור. ל-35% נוספים אין אסטרטגיה רשמית כלל. והמחקר של סטנפורד על עמדות עובדים חושף ניואנס קריטי: 45% מההתנגדות לאימוץ AI נובעת מבעיות אמון – לא מחשש לאובדן מקום העבודה. עובדים רוצים שותפות עם ה-AI, לא מעקב מצדו. בכתב העת הרווארד ביזנס רוויו טוענים, שהצלחה דורשת מחברות "לעצב תהליכי עבודה סביב תוצאות, למנות בעלי אחריות למשימות, לפתוח את ממגורות הנתונים ולפתח מעקות (Guardrails) שהמערכות הללו דורשות". התפקיד האנושי לא נעלם. הוא משתנה מ-"מאשר" ל-"אדריכל". מודל ההפעלה החדש פורסטר (Forrester) חוזה את האבולוציה הבאה: סוכני AI "מבוססי-תפקיד" המנהלים ומשלימים משימות במערכות מרובות – ולא כלי עבודה מבוססי-משימה הממתינים להנחיה אנושית. זהו השינוי שמנהלים חייבים להפנים. הארגונים שמשיגים השפעה משמעותית מה-AI לא מריצים תוכניות הכשרה טובות יותר. הם בונים מערכות סובבות של סוכנים, שבהן בני האדם מגדירים את הגבולות, קובעים את היעדים ומעצבים את מעקות ביטחון, ואז יוצאים מלולאת הביצוע. Moltbook, על כל הכאוס וליקויי האבטחה שבה, מציעה הצצה לאיך העתיד הזה נראה: סוכנים המזהים בעיות, מתאמים פתרונות ומבצעים אותם מבלי לחכות לרשות. התרשים הארגוני הבא שלכם לא יכלול אדם בכל צומת. הוא יהיה רשת חברתית לבוטים, כשבני האדם משמשים כמנסחי החוקה, ולא כמחוקקים ביומיום. השאלה היא לא האם לבנות את זה. השאלה היא האם תעצבו מחדש את תהליכי העבודה שלכם לפני שהמתחרים שלכם יעשו זאת.   אבישי מרון – מנכ"ל ומייסד AM Consulting, חתום על יותר מ-10 פטנטים בתחום AI, מהנדס AI ומוביל פרויקטים בחברות גלובליות. רז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting. מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין.

פרקליטות המדינה הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד דניאל ווילאם רון (26) מראש העין, בגין עבירות מין חמורות בקטינים, סחיטה באיומים ועבירות נוספות. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד יעל בן שמחון ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, רון הפעיל פרופילים פיקטיביים באתר Catch Chat ובאפליקציית טלגרם (Telegram), כאשר הוא מציג עצמו כאישה בשם "שולטת".  באמצעות הפרופילים יצר קשר עם קטינים, וניהל איתם שיח מיני במסגרת יחסים של "שולטת-נשלט". במהלך ההתכתבויות רון הטיל על הקטינים "משימות", במסגרתן נדרשו הקטינים לצלם את עצמם כשהם מבצעים בעצמם מעשים מיניים, לעיתים במקומות ציבוריים ולעיתים בסמוך לבני משפחתם, מבלי שאלה יבחינו בכך, וזאת בתמורה להבטחה לקבל תמונות של האישה אליה התחזה. באחד המקרים, רון סחט באיומים קטין ואיים עליו כי יפיץ את הסרטונים שקיבל ממנו במידה שלא ישלח אליו סרטונים חדשים. בנוסף, רון החזיק בשני מכשירים סלולריים שברשותו מעל 1,600 תמונות וסרטונים המכילים חומר פדופילי. בבקשת המעצר שהוגשה לצד כתב האישום ציינה מחלקת הסייבר, בין היתר, כי הנאשם פעל בשיטתיות ובתחכום, מתוך מטרה לפנות לקטינים ולגרום להם לנהל עמו קשרים לצורך סיפוק צרכיו וכי מעשיו החמורים הופסקו רק עקב מעצרו. התיק נחקר על ידי יחידה 105.

משרד התקשורת הטיל עיצום כספי בסך 643,560 שקלים על חברת בזק בינלאומי, בעקבות הפרה מתמשכת של חובותיה לעניין זמני המתנה למענה אנושי במוקדי השירות הטלפוניים. לדברי המשרד, בבדיקות פיקוח שערך המשרד בשלוש תקופות שונות נמצא, כי החברה חרגה באופן עקבי מהוראות הרישיון: הן מהממוצע המרבי המותר לזמן המתנה למענה אנושי והן מהשיעור המרבי של שיחות שבהן ההמתנה עלתה על שש דקות. בכל המוקדים שנבדקו ובכל התקופות לא אותר אף מקרה שבו החברה עמדה בדרישות שנקבעו לה. משרד התקשורת מציין, כי מדובר גם בהפרה חוזרת. בהליך פיקוח קודם בנושא זמני המענה נמצאה החברה חורגת מההוראות, וגם כעת – על אף שיפור מסוים בנתונים – היא נותרה בחריגה מהאסדרה בכל התקופות שנבדקו. רוב טענות החברה, לרבות בדבר חוסר מידתיות, השפעות מצב ביטחוני ופגיעה בהכנסותיה, נבחנו ונדחו. המשרד מתכוון לפרסם בימים הקרובים את נתוני בדיקת זמני המענה של חברות התקשורת. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, אמר, כי "שירותי תקשורת הם תשתית יומיומית וחיונית, ועל רשלנות ופגיעה בציבור משלמים מחיר. משרד התקשורת בראשותי ימשיך לפקח על הפרות תנאי הרישיון של חברות התקשורת, ובפרט לפתוח את השוק לתחרות ולמגוון רחב יותר של נותני שירות".

ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, יירטה באביב 2025 שיחת טלפון שנערכה בין מקורב לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ובין אדם הקשור למודיעין זר. טולסי גבארד, ראשת ה-DNI (המודיעין הלאומי), עודכנה על המידע הרגיש אודות השיחה החריגה, אלא שבמקום לתת ל-NSA להפיץ את המידע בקהילת המודיעין ולבכירי ממשל – גבארד מנעה זאת ועשתה כך משיקולים פוליטיים. כך, בתי המחוקקים בארה"ב התוודעו לקיום האירוע רק שמונה חודשים לאחר שהוא קרה. הדיווח בנושא נסמך על דברים של עורך הדין, המייצג חושף שחיתויות, אשר היה מודע לפרשה הביטחונית. לפי המדווח, לאחר שמנעה את הפצת המסמך האמור, גבארד מסרה עותק ממנו לסוזי ויילס, ראשת הסגל של הנשיא טראמפ, כך חשף הגרדיאן (The Guardian) הבריטי. לפי הגרדיאן, לאחר שנפגשה עם ויילס, גבארד הנחתה את ה-NSA שלא לפרסם את הדו"ח המסווג, והורתה להעביר – רק למשרדה – את הפרטים המסווגים.  במאי האחרון חושף שחיתויות התלונן בפני המפקח הכללי של קהילת המודיעין על המקרה הביטחוני ועל החסימה של גבארד את הפצתו. בתגובה, גבארד הכחישה כי עברה עבירה כלשהי, ואחד מדובריה מסר כי "אין אמת בסיפור. הטענות חסרות בסיס ומונעות משיקולים פוליטיים. כל פעולותיה בפרשה היו במסגרת הסמכויות שהוענקו לה על פי חוק". הדובר הוסיף כי מבקר הפנים של הארגון קבע כבר בעבר כי הטענות נגד גבארד לא אמינות. ???? BREAKING: New details emerge on a classified whistleblower complaint involving DNI Tulsi Gabbard. The NSA reportedly flagged a sensitive 2025 call tied to foreign intelligence and someone close to President Trump. Allegations claim the intel was withheld from routine… pic.twitter.com/8YB7cRqKCP — DC_Global_News (@DC_Global_News) February 8, 2026 "העיכוב – מצביע על ניסיון לקבור את התלונה" היבט נוסף בפרשה הוא העובדה שהממשל לא עדכן את הקונגרס והסנאט בפרשה. בשבוע שעבר, יותר מחצי שנה לאחר שהוגשה התלונה, בכירים בסנאט ובקונגרס נחשפו לגרסה חלקית ומצונזרת של התלונה. חברי הקבוצה הבכירה, שמונה במספר, היו חלוקים בדעותיהם לגבי התנהלותה של גבארד ומידת החוקיות של פעולותיה. מארק וורנר, הסנאטור הדמוקרטי המשמש כיו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, מתח ביקורת על התנהלות הממשל בפרשה והזכיר שלפי החוק, דיווח על תלונות שכאלה צריך להיעשות בתוך שלושה שבועות. "העיכוב מצביע על ניסיון לקבור את התלונה", אמר הסנאטור.  כצפוי, גבארד קיבלה תמיכה מחברי סנאט וקונגרס מהצד הרפובליקני. עורך הדין של חושף השחיתות אמר כי אנשי לשכתה של גבארד צינזרו חלקים גדולים מהתלונה, בנימוק של חיסיון נשיאותי. מומחים הזכירו כי מהלך שכזה יכול לשפוך אור על כך שבתלונה יש פרטי מידע הנוגעים לנשיא. רק לאחר שהתלונה נחשפה על ידי הוול סטריט ג'ורנל – גבארד מסרה את החומרים הנוגעים לה – לקונגרס. על פי חלק מהדיווחים, השיחה – שנערכה בשנה שעברה – הייתה בין שני אזרחי מדינות זרות, ודנה בנושאים הקשורים לאיראן ובאדם הנמצא בקרבה לטראמפ. מבקר הפנים של קהילת המודיעין מצא כי אין בפעולות גבארד כל חשד לעבירה.