המתקפות שארצות הברית וישראל עורכות החל מאתמול (ש') נגד מטרות איראניות מלוות במתקפות סייבר. איראן חוותה מאז תחילת המלחמה מתקפות סייבר רבות, שרק חלק מההיקף שלהן ידוע בשלב זה – כך אמרו לאנשים ומחשבים גורמים בענף. בשורה התחתונה, על פי דיווחים והערכות מומחים, נפגעו מערכות פיקוד ושליטה של איראן, תעבורת האינטרנט בה שובשה, כמו גם שידורי הטלוויזיה הממלכתית שלה, והיא חוותה פגיעות סייבר נוספות. לאחר תחילת המלחמה, אתמול הופחתה בהדרגה הקישוריות לאינטרנט במדינה. תעבורת האינטרנט באיראן ירדה בתחילה לחצי מהיקפה הרגיל, כחלק מהרצון לשלוט בדעת הקהל ובנרטיב, ועד שעות אחר הצהריים היא הושבתה כמעט לחלוטין. מומחים מהמערב הצביעו על כך שהיקפה עמד אז על 1% בלבד. תושבים מצאו דרכים יצירתיות ליצור קשר עם המערב, בין השאר תוך "רכיבה" על רשתות ממדינות שגובלות באיראן ותקשורת לוויינית. לפי ארגון האינטרנט העצמאי נטבלוקס, "הקישוריות באיראן ירדה לכ-4% מהרגיל – עדות לשיבוש כמעט מוחלט, שנוצר ממתקפה חיצונית מתואמת, צעדי השבתה פנימיים יזומים או שילוב של שניהם". גם "האינטרנט הלאומי" של איראן שובש תושבים במרכזים עירוניים מרכזיים – כולל טהראן, אספהאן ושיראז – דיווחו על הפסקות שירות נרחבות, שמשפיעות על רשתות סלולריות, פלטפורמות מסרים מיידיים, מערכות בנקאות ופורטלים ממשלתיים. באזורים מסוימים, המשתמשים דיווחו כי הם לא הצליחו לגשת אפילו ל-"אינטרנט הלאומי" – מערכת תקשורת מצונזרת בשליטת הממשל, שנועדה לשמור על קישוריות פנימית בזמן שיבושים חיצוניים. איראן השקיעה זמן רב ברשת פנימית, חצי מבודדת, המכונה רשת המידע הלאומית (NIN). זו נועדה לאפשר לפעול גם בעת ניתוק מרשת האינטרנט העולמית. גם מערכת זו חוותה שיבושים במהלך המתקפה – עדות ל-"חדירה עמוקה למערכות פנימיות, או עומס יתר בו זמני מכמה וקטורים", ציינו המומחים. האתר הרשמי של סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית, IRNA, הושבת לתקופה ממושכת, בעוד שסוכנות הידיעות תסנים, המקושרת למשמרות המהפכה, חוותה שיבושים טכניים וחדירות סייבר. "האקרינו הטובים" ניצלו את המצב על פי הדיווחים, גופי סייבר מארצות הברית ומישראל ניצלו את פעילותם בעולם הקיברנטי כדי לסייע לפעילות הקינטית, הפיזית: שני הצבאות נעזרו בממד הסייבר ועשו בו שימוש כמכפיל כוח בשדה הקרב, בין היתר לטובת שיבוש יכולות השליטה והבקרה (שו"ב) של שני הגופים הביטחוניים החזקים באיראן – הצבא ומשמרות המהפכה. עוד הם עשו שימוש בנשק הסייבר לטובת השבתת תשתיות, לרבות תשתיות קריטיות, ושיבוש תקשורת ההמונים במדינה – לרבות שידורי הטלוויזיה האיראנית. חלק מהאנליסטים כתבו כי "איראן חוותה אתמול את אחד ממסעות התקיפה בסייבר הנרחבים ביותר בהיסטוריה המודרנית: מתקפה דיגיטלית רחבת היקף התרחשה במקביל לתקיפה של צה"ל". לפי כמה וכמה מומחים, מתקפות הסייבר, שהתרחשו לצד תקיפות אוויריות על מתקני משמרות המהפכה, שיתקו רשתות תקשורת קריטיות, שיבשו את התקשורת הממלכתית והגבילו מאוד את הגישה לאינטרנט ברחבי המדינה. "המתקפה גרמה לחלקים מהרפובליקה האסלאמית להיכנס למה שתיארו הצופים כ-'הפסקת חשמל דיגיטלית'", כתבו מומחים. מקורות מודיעין מערביים ציינו כי אחת המטרות המרכזיות של מתקפת הסייבר שבוצעה נגד איראן הייתה להחליש את יכולות הפיקוד והשליטה שקשורות לפעולות הטילים והרחפנים של משמרות המהפכה. "המטרה בפעולות כאלה היא לא רק שיבוש – אלא שיתוק", ציין מומחה סייבר. "אם תצליח לשבור את שרשרת התקשורת – תוכל להפחית משמעותית את ההשפעה והיעילות של כל תגובת נגד". הגנרל בדימוס צ'ארלס מור, לשעבר בכיר בפיקוד הסייבר האמריקני וכיום פרופ' במכון לביטחון לאומי באוניברסיטת ואנדרבילט, אמר כי "כל דבר שאיראן משתמשת בו לתקשורת, כדי לשמור על מודעות או נראות בשדה הקרב, וכל מערכת שהיא משתמשת בה כדי להגן על עצמה – כל אלה הם מטרות מעניינות בסייבר. סביר להניח שארצות הברית וישראל מיירטות תקשורת (איראנית – י"ה) כדי להסתייע בה בפעילותן. מודיעין אותות מכל סוג הוא משהו שארצות הברית מאוד מתעניינת בו ומיומנת באיסוף שלו. אין לי ספק שמאמצים כאלה ימשיכו". פריצה לאפליקציית תפילה פופולרית באיראן דיווח בוול סטריט ג'ורנל עוסק בעוד מקרה, שבוצע על ידי האקרים ישראליים – אלה פרצו לאפליקציית תפילה פופולרית באיראן והשיגו גישה לטלפונים של מיליוני אנשים. זהות ההאקרים לא פורסמה ובהחלט ייתכן שהם לא ישראלים, אלא כוחות המתנגדים למשטר – מתוך איראן או מחוצה לה. מהצד השני, קבוצות פרו אסלאמיות, כמו "התנגדות הסייבר האסלאמית", הודיעו שהתגובה שלהן לא תוגבל רק לגבולות הגיאוגרפיים המוכרים, ויפעלו בכוח. תוצאות הקבוצה ודומות לה, כך נראה, היו חלקיות. מתקפת סייבר רב שכבתית מומחים העריכו כי צבאות ישראל וארצות הברית הפעילו מתקפת סייבר רב-שכבתית, שכללה שילוב של טכניקות סייבר ולוחמה אלקטרונית: מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) שכוונו לאתרי ממשלה ומדיה; חדירות עמוקות למערכות ולרשתות תשתיות, כולל במגזרי התעופה והאנרגיה; הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית שמפריעים לאותות GPS, ניווט ותקשורת; ועוד יכולות שיבוש. לסיכום כתבו המומחים כי "זהו שלב חדש של לוחמה היברידית. אירועי אתמול מדגישים את התפתחות הסכסוך המודרני ללוחמה היברידית, משולבת לחלוטין, שבה מבצעי סייבר מופעלים לצד תקיפות צבאיות קונבנציונליות בזמן אמת. הסייבר אינו 'גלגל חמישי' בקרב, אלא מתקפות סייבר משמשות יותר ויותר כמכפילי כוח, שמגדילות את השפעת הפעולות הקינטיות – על ידי שיבוש תקשורת, לוגיסטיקה וזרימות מידע ציבוריות. לסייבר יש יכולות לעוור את היריב, לבודד אותו ולגרום אצלו לחוסר יציבות – בדיוק ברגע ההתקפה הפיזית".

בשעות הקטנות של הלילה, כשהמסדרונות בשיבא שקטים יותר, מאחורי הקלעים מתחולל מאבק מסוג אחר. לא רופאים ולא אחיות נמצאים בו, אלא שרתים, רשתות ומערכות קריטיות שמחזיקות את בית החולים הגדול בישראל פעיל 24/7. בחזית הזו נולד אחד מפרויקטי הסייבר המשמעותיים שבוצעו במערכת הבריאות הישראלית – פרויקט המיקרו-סגמנטציה של שיבא, שבוצע יחד עם חברת ICTBIT וזכה לאחרונה בפרס יוקרתי, בתחרות IT Awards 2025  של אנשים ומחשבים. הזכייה בפרס אינה רק הוקרה מקצועית. היא מסמלת שינוי תפישתי רחב: ההבנה שמערכות בריאות הן תשתית לאומית קריטית ושההגנה עליהן היא חלק בלתי נפרד מחוסן המדינה. ישבנו לשיחה עם רועי פייגל, מנהל אבטחת המידע (CISO) בשיבא, ליאור כהן, מנהל התפעול ותשתיות ה-IT בשיבא, ורינה ברומין, מנהלת חטיבת ענן ב-ICTBIT, כדי להבין איך בונים "כיפת ברזל" דיגיטלית תוך כדי לחימה. רגע ההתפכחות: סייבר כשירות רפואי "כל תקופת המלחמה אופיינה בעלייה חדה באיומי סייבר", מספר כהן. "אבל הפגיעה בבתי חולים אחרים בארץ הייתה רגע של התפכחות. הבנו שבתי חולים הם יעד אסטרטגי. זה כבר לא עוד פרויקט אבטחה – זו משימה לאומית". פייגל, שמוביל את אסטרטגיית ההגנה של הארגון, מחדד את הנקודה: "בסוף, אבטחת מידע בבית חולים היא לא רק הגנה על דאטה, היא הגנה על חיי אדם. אם מערכת ה-CT או המוניטורים מושבתים בגלל מתקפת כופר, היכולת שלנו להעניק טיפול נפגעת מיידית. המטרה שלנו הייתה ליצור מצב שבו גם אם תוקף מצליח להכניס רגל פנימה, הידיים שלו קשורות. לדבריו, "היעד הוגדר מחדש: לא רק למנוע חדירה, אלא להבטיח 'בידוד' מוחלט". "האנלוגיה שלנו הייתה שדה תעופה", מסבירה ברומין, מ-ICTBIT. "גם אם מישהו עבר את הבידוק בכניסה, הוא לא יכול להגיע למגדל הפיקוח. כל אזור מופרד ומוגן בפני עצמו". ניתוח לב פתוח – ללא השבתה האתגר הגדול ביותר היה ביצוע שינוי עמוק בתשתיות הליבה בלי להשבית אף מערכת קלינית. "זה כמו להחליף מנוע למטוס בזמן טיסה", אומר פייגל. "בסביבה של בית חולים, אין לנו את הפריבילגיה של 'חלון תחזוקה'. הכל חייב לעבוד. תמיד". "היה חשש אמיתי מהשבתות", מודה כהן, "אבל בזכות העבודה המדויקת עם הצוות של רינה, הצלחנו להטמיע את הפרויקט בתוך פחות משמונה חודשים, בלי דקה אחת של downtime". הפתרון נשען על ארכיטקטורת Zero Trust בשילוב תוכנת NSX של VMware ופלטפורמת Albarius, למיפוי תקשורת מבוסס AI. התוצאה: הגנה מדויקת עד לרמת כרטיס הרשת של כל מכונה וירטואלית. שותפות תחת אש כששואלים את ברומין על גורם ההצלחה, היא מצביעה על החיבור האנושי: "זו הייתה שותפות אמיתית. הייתה תחושה שכל מי שמעורב מבין את כובד האחריות. לא עשינו את זה בשביל לסמן V, עשינו את זה בשביל המטופלים". פייגל מסכם את חשיבות המהלך: "הפרויקט הזה הוכיח שאפשר לייצר רמת אבטחה של גוף ביטחוני בתוך מוסד רפואי מורכב. יצרנו סטנדרט חדש שבו בטיחות מקסימלית לא באה על חשבון איכות הטיפול או מהירות העבודה של הרופאים". היום, הפרויקט בשיבא משמש כמודל (Best Practice) עבור כלל בתי החולים הממשלתיים בישראל. מעבר לטכנולוגיה, נוצרה כאן תודעה חדשה: צוותי ה-IT ואבטחת המידע עובדים כתף אל כתף כחלק ממערך הטיפול הרפואי, מתוך הבנה שחוסן דיגיטלי הוא הבסיס לאמון הציבור. רוצים לשמוע עוד על יישום Zero Trust בארגונים מורכבים? מוזמנים ליצור קשר במייל הזה *בתמונה הראשית מימין לשמאל: רפי רחמימוב, מנכ"ל ICTBIT; רינה ברומין, מנהלת חטיבת ענן ICTBIT; אריאל גריג'יאק, מנהל לקוח ICTBIT; עדן גבאי, מרכז פיתוח, המרכז הרפואי שיבא; רועי פייגל, מנהל אבטחת המידע, המרכז הרפואי שיבא; ליאור צ׳רניקוב, מרכז פיתוח, המרכז הרפואי שיבא; ליאור כהן, מנהל תפעול ותשתיות IT, המרכז הרפואי שיבא; שלומי אביב, מנכ"ל VMware; אתי שני, מנהלת פעילות שותפים, VMware.  

ועדת הכספים דנה לפני ימים אחדים בסעיף בחוק ההסדרים שעוסק בזיכוי מס לחברות טכנולוגיות בגין הוצאות על מחקר ופיתוח. הצעת החוק קובעת מנגנון חדש של זיכוי, על רקע שינויים גלובליים והחיזור של מדינות רבות אחרי חברות הטכנולוגיה, וכדי ליישר קו עם מדינות ה-OCED. השוני מההטבות הקיימות הוא שבעוד שכרגע, ההוצאות מופחתות מההכנסה החייבת במס, עם קבלת הצעת החוק יינתן זיכוי מס בגינן. טענות התעשיינים במהלך הדיון נתגלעה מחלוקת בין נציגי התעשיינים לנציגי האוצר בשאלת שיעור המס שצריך להיות מושת על הוצאות אלה. הצעת החוק כוללת זיכוי מס בשיעור של 15% לחברות טכנולוגיה שיוציאו על מחקר ופיתוח מעל 750 מיליון דולר – שיעור שכבר אושר בוועדת הכספים. נציגי התעשיינים אמרו שיש להגדיל את שיעור הזיכוי ל-25%, כדי להגדיל את האטרקטיביות עבור חברות ההיי-טק לפעול בישראל, אל מול הטבות שמדינות אחרות מציעות להם. עוד הדגישו נציגי התעשיה את הצורך בנוסחאות פשוטות, כדי למנוע "חיכוך" ודיונים מתישים מול פקידי השומה בדיעבד, ואת הצורך בהגדלת הגמישות, על מנת לתת מענה לחברות השונות. התעשיינים הצביעו בנוסף על כך שלפי הצעת החוק, הטבת המס נקבעת גם על פי פרמטר של מספר עובדים. לדבריהם, זה לא מתאים לחברות בעידן ה-AI, שבו חברות עם מספר עובדים נמוך יכולות להפיק למדינה הכנסות ענק. כמו כן, התעשיינים התריעו כי החוק "מפקיר" את התעשייה היצרנית בפריפריה, שאינה עומדת בתנאי הסף של חברות מו"פ עתירות טכנולוגיה. טענות משרד האוצר נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר דחו את טענות התעשיינים וציינו שהגדלת ההטבה משמעותה תוספת של מאות מיליוני עד מיליארדי שקלים לתקציב – סכומים שאין להם כיסוי. עוד הם טענו שהצעת החוק הינה ממוקדת עבור חברות טכנולוגיה עתירות מו"פ, בעוד שהמענה לתעשייה היצרנית בפריפריה יינתן דרך רשות ההשקעות וגופים נוספים במשרד הכלכלה. בנוסף, נציגי האוצר הסבירו שהצעת החוק מגיעה על רקע שינויים בכללי המיסוי הבינלאומיים, בין השאר מיסוי המס המזערי באירופה, שמחייב חברות עם מחזור של מעל 750 מיליון יורו לשלם לפחות 15% מס. עוד הם הסבירו שבמצב הזה, שבו מדינות רבות פועלות כדי למשוך חברות לפעול מתחומן באמצעות התאמות והטבות מס שונות, על ישראל לפעול לשימור האטרקטיביות של פעילות החברות בשטחה. הם ציינו שחברות אלה אחראיות לכ-20% מהתוצר הלאומי, ולכן, שימור פעילותן בישראל הוא יעד אסטרטגי. בסיום הדיון ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, מהאוצר לבחון את השפעת השינויים השונים שהועלו מצד גורמי השוק וכיצד שינוי החקיקה ישפיע על חברות שכבר נהנות מההטבות, וכן לבחון את האפשרות להגמיש את התנאים עבור אוכלוסיות וחברות נוספות.

לפני כחודש שמעתי סמנכ"ל טכנולוגיה של חברת פינטק ישראלית אומר במפגש סגור: "אני לא בטוח שאני צריך עוד סיילספורס (Salesforce)". הוא התכוון ללמידה שעשה עם Claude Code – במשך שלושה ימים הוא בנה מערכת CRM פשוטה, שמדברת עם בסיס הנתונים שלהם, מושכת דו"חות ושולחת התרעות. "זה עלה לי אפס דולר ברישוי", הוא אמר בחיוך. אבל כשביררתי יותר, התברר שהוא עדיין משתמש בסיילספורס לכל הליבה – ההיסטוריה, הרגולציה, האינטגרציה עם הפיננסים. מה שהוא בנה זה רק שכבת אוטומציה נוספת. זה בדיוק המתח שמנהלי טכנולוגיה חווים היום. מנהלי הטכנולוגיה החכמים שאני מכיר, לא בוחרים בין SaaS ל-AI. הם משלבים: משתמשים ב-SaaS בשביל מה שהוא עושה הכי טוב (יציבות, אבטחה, ממשל), ובונים עם AI את מה שצריך להיות גמיש ומהיר. זו ארכיטקטורה היברידית שדורשת חשיבה מחודשת, אבל היא גם הזדמנות לבנות מערכות טובות יותר האינטגרציה כבר אינה צוואר הבקבוק – אבל זה לא אומר שהיא טריוויאלית אני זוכר פרויקט אינטגרציה מ-2019 – חיבור בין מערכת ERP למערכת לוגיסטית. לקח לנו חודשיים רק לאפיין, עוד חודש לכתוב את הקוד, ושבועיים של באגים מטומטמים שקשורים לפורמטים של תאריכים. היום? אתה נותן ל-Claude Code את תיעוד ה-API של שתי המערכות, ואחרי שעתיים יש לך קוד עובד. הבעיה היא שקוד עובד זה לא קוד ייצור. ראיתי ארגון שבנה 15 אינטגרציות עם AI בתוך חודש. נהדר, נכון? רק שלאחר שלושה חודשים אף אחד כבר לא זכר מה כל אינטגרציה עושה, איך מטפלים בשגיאות ומה קורה כשה-API משתנה. הם גילו שמהירות בלי ממשל זה מתכון לכאוס.  אז כן, זמן האינטגרציה קצר, אבל עכשיו צריך להשקיע בדוקומנטציה, בניטור ובתהליכי עדכון. זה לא פחות עבודה – זה סוג אחר של עבודה. כבר לא פלטפורמה של דשבורדים – אלא בק-אנד של אמת עסקית חבר שלי שעובד בסרוויס-נאו (ServiceNow) סיפר לי שהוא רואה ירידה בשימוש בממשק המשתמש שלהם. לא כי הלקוחות עוזבים – אלא כי הם בונים סוכני AI שמושכים את המידע ישירות דרך API ומציגים אותו בצ'אט או ב-סלאק. "אנחנו כבר לא platform של דשבורדים", הוא אמר. "אנחנו הופכים להיות backend של אמת עסקית". זה שינוי מהותי. במקום שמישהו ייכנס למערכת, יבדוק טבלה ויקבל החלטה – סוכן AI עושה את זה בשבילו. אבל מה קורה כשהסוכן טועה? מי אחראי? ואיך מבקרים? השאלות האלה עדיין לא נפתרו במרבית הארגונים. אני מכיר CTO שבנה מערכת שלמה מבוססת סוכנים, ונאלץ לבטל אותה אחרי שביקורת פנימית העלתה שאין להם trace (מעקב) מלא על החלטות שהתקבלו. מאתגרי התקופה. SaaS נגד בינה מלאכותית סוכנית. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT איפה ה-SaaS לא רק שנשאר – אלא הופך קריטי יותר בואו נדבר על דברים משעממים: compliance (תאימות), audit trails (נתיבי ביקורת) וניהול הרשאות – בחברה לה ייעצתי בעבר, היינו צריכים לעבור ביקורת SOC 2. המבקרים רצו לראות בדיוק מי ראה מה, מתי ולמה. אתה יכול לבנות את זה בעצמך? טכנית – כן. אבל מי שינהל את זה בעוד שלוש שנים כשהמפתח שבנה את זה יעזוב? זה בדיוק המקום שבו SaaS – תוכנה כשירות – מתחזק. מערכות כמו וורקדיי (Workday), סנופלייק (Snowflake), או אוקטה (Okta) לא הולכות לשום מקום כי הן לא סתם כלים – הן תשתית אסטרטגית. ככל שיותר תהליכים עוברים לאוטומציה מבוססת AI, כך יש יותר חשיבות למקום שבו נשמר מקור האמת. לא רוצה לגלות שהסוכן AI שלך שינה נתוני שכר בגלל שהמציא עובדות שלא קיימות. התמחור והמדידה משתנים – וזה עושה כאב ראש לכולם אני זוכר שיחה עם סמנכ"לית מכירות של חברת סיילספורס, שסיפרה שהם צריכים לשנות את כל המודל העסקי. "אנחנו רגילים למכור לפי משתמשים", היא אמרה. "אבל מה קורה כשהלקוח משתמש במערכת שלנו רק דרך API עם סוכן AI? אין משתמשים – יש API calls". הם עברו לתמחור לפי usage  (שימוש), אבל גם זה לא פשוט. איך מודדים ערך? לפי כמות API calls? לפי תוצאות? זה משנה את כל האופן שבו ארגונים מעריכים החזר השקעה בטכנולוגיה. אני מכיר חברות שהחלו למדוד מערכות לפי זמן שחסכו לעובדים, לא לפי כמות משתמשים פעילים. זה דורש כלי ניטור שונים לגמרי. אז מה הלאה? אני לא חושב שעידן ה-SaaS נגמר. הוא מתפצל לשניים: יש את שכבת התשתית – מערכות הליבה שמחזיקות נתונים, רגולציה ו-אבטחה – והן יישארו SaaS חזק ויציב. ויש את שכבת הביצוע והממשק, שהולכת להיות הרבה יותר פלואידית, מבוססת AI ובנויה לפי צורך. מנהלי הטכנולוגיה החכמים שאני מכיר, לא בוחרים בין SaaS ל-AI. הם משלבים: משתמשים ב-SaaS בשביל מה שהוא עושה הכי טוב (יציבות, אבטחה, ממשל), ובונים עם AI את מה שצריך להיות גמיש ומהיר. זו ארכיטקטורה היברידית שדורשת חשיבה מחודשת, אבל היא גם הזדמנות לבנות מערכות טובות יותר. בשורה התחתונה – מי שחושב שהוא יכול לזרוק את כל ה-SaaS וללכת על Full AI-native עומד להיתקל בקיר. ומי שחושב שאפשר להמשיך עם SaaS מסורתי, בלי להתאים את עצמו לעולם של סוכנים – גם הוא יישאר מאחור. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים ובעברו מנמ"ר

בעשור האחרון התרגלנו לחשוב שתפקיד מנהל המוצר הוא לכתוב מסמכים. PRD טוב, מסודר ומנומק נחשב במשך שנים לכלי המרכזי שמוביל מוצר משלב הרעיון לשלב הפיתוח. אבל בעידן הבינה המלאכותית, ההנחה הזאת כבר לא מחזיקה. הבעיה אינה במהירות כתיבת המסמך. הבעיה היא במהירות גילוי המציאות: ארגונים עדיין מקבלים החלטות מוצר על בסיס מסמכים, דיונים והערכות – ורק חודשים אחר כך, כשה-MVP כבר נבנה, הם מגלים איך המוצר באמת עובד. לפעמים הוא מסורבל. לפעמים המשתמשים לא מבינים אותו. לפעמים ההנחות פשוט היו שגויות. בשלב הזה, העלות של שינוי כבר גבוהה מאוד. ה-AI משנה את המשוואה הזו מהיסוד: אם בעבר בניית הדגמה דרשה צוות פיתוח, היום מנהל מוצר יכול לבנות תוך ימים הוכחת-היתכנות עובדת: סימולציה של זרימת משתמש, מסך אינטראקטיבי, לוגיקת ETA, או אפילו סוכן AI בסיסי שמדגים את חוויית השימוש. לא מערכת ייצור מלאה – אלא משהו שמוכיח שהרעיון באמת עובד. וכאן נולד השינוי: מעבר מ-PRD ל-POC. המשמעות האמיתית של המעבר הזה אינה טכנולוגית אלא מקצועית. מנהל מוצר כבר אינו רק כותב דרישות ומתווך בין צוותים. הוא הופך לבונה ניסויים מוצריים מה בעצם אומר המעבר מ-PRD ל-POC? במודל המסורתי, התהליך נראה כך: רעיון → מסמך דרישות → דיונים → פיתוח → ורק אז רואים את המוצר בפועל. במודל החדש, מנהל המוצר קודם בונה Proof-of-Concept – הוכחת-היתכנות פונקציונלית שמדגימה את הזרימה המרכזית של המוצר. רק לאחר שהדגמה זו נבדקת עם בעלי עניין ומאשרת את הכיוון, צוותי הפיתוח נכנסים לבניית פרוטוטייפ טכנולוגי או מערכת ייצור. ההבחנה כאן קריטית: POC נועד להוכיח שהרעיון נכון מבחינה מוצרית. Prototype נועד להוכיח שהמערכת ניתנת למימוש מבחינה טכנולוגית. במילים אחרות: קודם מוכיחים שצריך לבנות – ורק אחר כך בודקים איך לבנות. למה זה חשוב עכשיו במיוחד? כי העלות של פיתוח ירדה – אבל העלות של החלטה לא נכונה לא. AI, כלים ללא קוד, וסביבות בנייה מהירה מאפשרים ליצור הדגמות בתוך ימים. אבל אם הארגון ממשיך לעבוד במודל מסמכים, הוא מפספס את היתרון הזה. הוא עדיין מנהל ויכוחים תיאורטיים במקום בדיקות אמיתיות. התוצאה היא עומס על צוותי הפיתוח, Roadmap מנופח, ויותר מדי יוזמות שמגיעות לשלב הבנייה לפני שהוכיחו ערך. לעומת זאת, כשמנהלי מוצר בונים POC בעצמם, קורים כמה דברים מיד: הדיון עם הנהלה הופך מדיון רעיוני להדגמה מוחשית. חולשות מתגלות מוקדם מאוד. אפשר להשוות כמה פתרונות במקום להתווכח על אחד. והכי חשוב – צוותי הפיתוח מקבלים רק יוזמות שכבר עברו ולידציה מוצרית. שינוי תפקיד מנהל המוצר המשמעות האמיתית של המעבר הזה אינה טכנולוגית אלא מקצועית. מנהל מוצר כבר אינו רק כותב דרישות ומתווך בין צוותים. הוא הופך לבונה ניסויים מוצריים. זה לא אומר שכל PM צריך להיות מתכנת. להפך. המשמעות היא לדעת להשתמש נכון בכלי AI, בסביבות low-code, ובמחוללי ממשקים כדי להמחיש רעיון במהירות. היכולת הקריטית החדשה היא לא כתיבה מושלמת של מסמך – אלא היכולת להראות איך המוצר יעבוד לפני שבונים אותו באמת. ארגונים שכבר אימצו את הגישה הזו מדווחים על קיצור משמעותי בזמן קבלת החלטות, ירידה בעבודת פיתוח מיותרת, ושיפור באיכות היוזמות שמגיעות לשלב הבנייה. ומה לגבי הסיכון? החשש הנפוץ הוא ש-POC שנבנה מהר ייצור אשליה של פשטות טכנולוגית. אבל כאן בדיוק נכנסת ההפרדה בין POC לבין Prototype. ה-POC אינו מחליף את ההנדסה. הוא מגן עליה. הוא מבטיח שכאשר ההנדסה מתחילה לעבוד, היא כבר עובדת על הכיוון הנכון. העתיד של ניהול מוצר הוא לא מסמכים – הוא הדגמות בעידן שבו אפשר לבנות כמעט כל זרימה תוך ימים, היכולת להחליט על סמך טקסט בלבד נראית מיושנת. כמו שלא היינו משיקים קמפיין שיווקי בלי בדיקת A/B, כך גם לא הגיוני להתחייב לפיתוח בלי לראות קודם את המוצר בפעולה. המעבר מ-PRD ל-POC אינו רק שיפור תהליך. זה שינוי תפיסה: ממנהל מוצר שמסביר רעיונות – למנהל מוצר שמוכיח אותם. והארגונים שיאמצו את השינוי הזה מוקדם, יגלו שהם לא רק עובדים מהר יותר. הם פשוט טועים פחות. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי בפיוניר ישראל וחוקר באקדמיה

המשבר החריף בין ממשל טראמפ לבין עמק הסיליקון הגיע לנקודת רתיחה חסרת תקדים ממש כעת, כשמשרד ההגנה האמריקני החליט לנתק לחלוטין את קשריו עם חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic), מפתחת מודל השפה הפופולרי קלוד (Claude).  הצעד הדרמטי כלל את הכנסתה של החברה לרשימה השחורה של הפנטגון, תחת ההגדרה החמורה של "סיכון לשרשרת האספקה", תוך שימוש בסעיף 889 של חוק אישור ההגנה הלאומית משנת 2019 – חקיקה שנועדה במקור להתמודד בכלל עם איומים זרים על ביטחון המולדת.  המהלך האגרסיבי הוביל לביטול מיידי של חוזה ממשלתי יוקרתי בשווי מאתיים מיליון דולרים, ולווה בהנחיה נשיאותית מפורשת הדורשת מכלל הסוכנויות הפדרליות בארצות הברית להפסיק לחלוטין כל שימוש בטכנולוגיות של החברה בתוך תקופת הערכות של שישה חודשים.  קווים אדומים אתיים ברורים הניעו סירוב לממשל שורש העימות נעוץ בדרישתו החד-משמעית של הממשל לקבל גישה בלתי מוגבלת למודלי הבינה המלאכותית של החברה עבור כל תרחיש שימוש חוקי – דרישה שנתקלה בסירוב מוחלט מצד הנהלת אנת'רופיק. החברה הציבה קווים אדומים אתיים ברורים והודיעה כי לא תאפשר בשום אופן שימוש במוצריה לצורך הפעלת נשק אוטונומי קטלני, המסוגל לפגוע במטרות ללא אישור אנושי, או לטובת הקמת מערכי מעקב המוני נגד אזרחים בתוך גבולות ארצות הברית. כפי שדיווחנו ביום ד' שעבר, המתיחות בין הצדדים החלה לבעבע ולהפוך לגלויה עקב חשיפות דרמטיות שפורסמו בגופי התקשורת. כפי שציין הוול סטריט ג'ורנל, ואחריו גם הגרדיאן, הצבא האמריקני עשה לאחרונה שימוש מבצעי ממשי במודל קלוד, במסגרת הפשיטה המורכבת בינואר האחרון בוונצואלה, אשר הובילה ללכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. הדיווחים הללו עוררו דאגה עמוקה בקרב בכירי אנת'רופיק, אשר מתגאים במדיניות בטיחות נוקשה במיוחד, וגרמו להם להתבצר בעמדתם לנוכח החשש שהטכנולוגיה שלהם משמשת לפעולות צבאיות התקפיות שחורגות מהחזון המוסרי שלשמו הוקמה החברה.  תגובת הממשל האמריקני לעקשנות הזו הייתה חריפה ופומבית, תוך הטלת ביקורת קשה על הניסיון של תאגיד טכנולוגי פרטי להכתיב למעצמה צבאית כיצד לנהל את ענייניה. כפי שדיווחה רשת NPR, שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' הבהיר את עמדת הממשל בצורה בוטה, כשהצהיר כי הצבא לא "יעסיק" בשירותו מודלי בינה מלאכותית שלא יאפשרו לנהל מלחמות, והוסיף בעקיצה פוליטית חריפה כי הבינה המלאכותית בשירות המדינה לא תהיה "ווק" (Woke). The CEO of the most advanced AI company in America just went on national television (Save this) Hours after his company was blacklisted by the US government. Here's what he said. Dario Amodei built the only AI deployed inside the Pentagon's classified networks. His company… https://t.co/b7ZS2wj9re pic.twitter.com/Tj4a3LiJD0 — StockMarket.News (@_Investinq) February 28, 2026 "האומה זקוקה לשותפים שמוכנים להבטיח שהלוחמים האמריקנים ינצחו" הלחץ על החברה לא נגמר בהצהרות לתקשורת. כפי שציין הפייננשל טיימס, שר ההגנה הגסת' איים מפורשות על מנכ"ל החברה, דריו אמודיי, כי אם לא יסיר את מגבלות הבטיחות, הממשל ישקול להפעיל את חוק הייצור הביטחוני כדי לאלץ את אנת'רופיק משפטית להעמיד את שירותיה לרשות הצבא במתכונת פתוחה.  את הגישה הנוקשה של וושינגטון היטיב לנסח תת-שר ההגנה למחקר והנדסה, אמיל מייקל, אשר כפי שציין אתר Breaking Defense, קבע כי הקונגרס הוא זה שכותב חוקים והאזרחים מצייתים להם, תוך שהוא מבהיר שהממשל לעולם לא יאפשר לחברה מסחרית להכתיב סט חדש של כללי מדיניות שחורגים ממה שהוגדר בהליך דמוקרטי. ברוח דומה, דובר הפנטגון שון פרנל צוטט כמי שאומר שהאומה זקוקה לשותפים שמוכנים להבטיח שהלוחמים האמריקנים ינצחו בכל קרב, רמז עבה לכך שאנת'רופיק נתפשת כמי שמכשילה את המאמץ המלחמתי הלאומי. מנגד, מנכ"ל אנת'רופיק, אמודיי, סירב להיכנע ללחצים הכבדים. בראיון שהעניק לפודקאסט של הניו יורק טיימס, הוא התריע מפני תרחישי אימה עתידיים והסביר כי חייב להיות גורם אנושי שיוכל ללחוץ על כפתור העצירה כשמדובר בנחיל של רחפנים תוקפים, מנגנון פיקוח שלדבריו פשוט אינו קיים כיום בטכנולוגיות האוטונומיות המפותחות בקצב מסחרר. הסכסוך הנוכחי שופך אור על סוגיה רחבה הרבה יותר הנוגעת לרגולציה עצמית בתעשיית ההיי-טק. כפי שדווח באתר BitcoinWorld, מקס טגמרק, פיזיקאי מוערך מ-MIT, ניתח את המשבר וטען כי הוא תוצאה ישירה של וואקום רגולטורי מסוכן ו"חנינה תאגידית". טגמרק הסביר כי בארצות הברית יש כיום פחות פיקוח על מערכות AI מאשר על חנויות כריכים – מצב שמותיר חברות בעלות כוונות טובות, כמו אנת'רופיק, להתמודד לבדן מול לחצים כלכליים וממשלתיים בלתי אפשריים. הוא אף ביטל את טענת "המירוץ מול סין" שמשמשת לעיתים קרובות כתירוץ להימנעות מרגולציה, וציין כי פיתוח של בינה מלאכותית חסרת עכבות מהווה איום ביטחוני על כלל הממשלות בעולם, כולל זו שבבייג'ינג. אחת מפסידה – האחרות זוכות? בזמן שאנת'רופיק סופגת מהלומות כלכליות ותדמיתיות מטראמפ וממשלו, מתחרותיה הגדולות מנצלות את החלל שנוצר. שעות ספורות בלבד לאחר שהפיזיקאי טגמרק התראיין על המשבר, חברת OpenAI כבר הודיעה על עסקת ענק משלה מול הפנטגון. הדבר התרחש למרות שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, מיהר קודם לכן להביע פומבית סולידריות עם הקווים האדומים האתיים שהציבה אנת'רופיק. מהלך מהיר זה של OpenAI ממחיש את הפיצול האסטרטגי שנוצר בתעשייה: בעוד שאנת'רופיק מתבצרת בעקרונות הבטיחות שלה וסופגת מהלומות, חברות מתחרות ממהרות לנצל את ההזדמנות העסקית ומתיישרות עם דרישות הממשל האמריקני, על אף הצהרות סולידריות כלפי חוץ עד לאחרונה, אנת'רופיק נהנתה ממעמד בלעדי כחברה היחידה שסיפקה שירותי בינה מלאכותית לרשתות המסווגות של קהילת המודיעין האמריקנית, זאת הודות לשותפות האסטרטגית שלה עם חברת פלנטיר. אולם כעת, חברות כמו גוגל ו-OpenAI מסירות במהירות את מגבלות השימוש הצבאי מהמודלים שלהן. על פי ה-BBC ואתר Axios, אילון מאסק וחברת xAI שלו כבר קטפו חוזים ביטחוניים משמעותיים, מה שמעיד על נכונות הפנטגון למצוא חלופות טכנולוגיות שאינן כבולות לאידאולוגיה מוסרית נוקשה. New Anthropic Research: Agentic Misalignment. In stress-testing experiments designed to identify risks before they cause real harm, we find that AI models from multiple providers attempt to blackmail a (fictional) user to avoid being shut down. pic.twitter.com/KbO4UJBBDU — Anthropic (@AnthropicAI) June 20, 2025 מה נמצא בבדיקות הביצועים? הבדלי הגישות בין החברות הודגמו היטב לאחרונה במסגרת חילופי מבדקי בטיחות שנערכו בין אנת'רופיק ל-OpenAI. התוצאות, שפורסמו לאחרונה במקביל, חשפו כי מודלי קלוד סירבו לענות על שאלות עובדתיות בשיעור גבוה מאוד של כשבעים אחוזים, רק כדי להימנע מכל סיכון אפשרי להפקת תוכן מזיק. לעומת זאת, הבודקים מצאו כי מודלים מתחרים, ובמיוחד אלו של OpenAI, הפגינו נכונות מטרידה לשתף פעולה עם בקשות זדוניות במובהק.  באחד המבדקים, המערכות המתחרות סיפקו מרצון נוסחאות כימיות מדויקות ליצירת חומרי נפץ, תרשימי מעגלים חשמליים עבור קוצבי זמן לפצצות, וכן מידע מפורט על רכישת נשק חם בשוק השחור. נתונים אלו ממחישים בדיוק את הסיבה לעמדתה הבלתי מתפשרת של אנת'רופיק, אך במקביל גם מסבירים את תסכולו של הממסד הביטחוני האמריקני, שמחפש כלים עוצמתיים ונטולי מעצורים עבור שדה הקרב של המחר.  מה יקרה לאנת'רופיק? ההשלכות של המהלך הממשלתי האמריקני מציבות את אנת'רופיק בפני סכנה פיננסית ועסקית משמעותית, המעלה אפילו תהיות לגבי סיכויי הישרדותה מול הלחצים. בטווח המיידי, הניתוק מהפנטגון הוביל לאובדן קטסטרופלי של חוזה ביטחוני בשווי 200 מיליון דולרים עבור החברה. חמור מכך, הכרזתה כ"סיכון לשרשרת האספקה" משמעותה שכלל קבלני משרד ההגנה יידרשו להוכיח שאינם משתמשים בקלוד, מה שעלול לעורר "אפקט דומינו" הרסני ולחסל את עסקיה של אנת'רופיק מול חלק ניכר מהחברות הגדולות במשק האמריקני. לחץ כלכלי אדיר זה מגיע בעיתוי קריטי, שכן החברה נמצאת בעיצומו של סבב גיוס ומתכננת הנפקה לפי שווי עתק של 350 מיליארד דולר, בזמן שמשקיעיה עוקבים בדריכות אחר החרם. מומחים שניתחו את המשבר מזהירים כי בהיעדר רגולציה כוללת, חברות כמו אנת'רופיק ניצבות בפני "בחירה בלתי אפשרית בין עקרונות אתיים להישרדות". עם זאת, לא בטוח שעצם קיומה של החברה אכן נתון בסכנה ממשית; קלוד נותר מודל פופולרי ועוצמתי במיוחד בקרב מפתחים וארגונים פרטיים, ויש המעריכים כי מחיקתו מתהליכי העבודה תהווה בסופו של דבר הפסד גדול יותר עבור הממשל הפדרלי מאשר עבור אנת'רופיק עצמה. כך או כך, בסופו של דבר החלטת הממשל להחרים את אנת'רופיק משדרת מסר מאיים לכלל תעשיית הטכנולוגיה: חברות שינסו להציב גבולות אתיים ללקוח החזק בעולם, עלולות למצוא את עצמן מבודדות ומסומנות כסכנה לביטחון הלאומי.

"שדה הקרב הקיברנטי הפך לזירה שבה מוכרעת היכולת המבצעית של מדינה – לא פחות ולא יותר מזה. אתמול (ש') היינו עדים לשיא חדש בתיאום האסטרטגי בין ישראל לארצות הברית, במערכה מול איראן – גם בתחום הסייבר. בעוד שהמהלכים הפיזיים תופסים את הכותרות, קישוריות האינטרנט באיראן קרסה לרמה חסרת תקדים, של 4% בלבד. זהו מצור דיגיטלי מלא, שנועד לשתק את שרשרת הפיקוד והשליטה של גופי הממשל והביטחון באיראן", כך אמר מאי גרין, מנהל חטיבת הסייבר ביזמקו פרו. גרין אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "כדי להגיע לתוצאה כה קיצונית של 'החשכה' מדינתית, המערכה פועלת בשני צירים טכנולוגיים משלימים. האחד הוא 'הנדסת חורים שחורים' – BGP Hijacking. בתקיפה הנוכחית נעשה שימוש נרחב בחטיפת נתיבי ניתוב. פרוטוקול ה-BGP הוא ה-GPS שמנהל את תנועת המידע העולמית. על ידי שיבוש מכוון שלו, התוקף מודיע לרשת כי תעבורת האינטרנט לאיראן צריכה לעבור דרך נתיבים שמובילים ל-'חור שחור'. המהלך מאפשר לבודד את איראן מהעולם, ולעשות זאת מבלי להפיל ולו שרת אחד בתוך טהראן – אלא על ידי שינוי מפת הדרכים הדיגיטלית המובילה אליה". "כל עוד רמת התעבורה של האינטרנט באיראן נותרת נמוכה מאוד, אזי המשטר של הרפובליקה האסלאמית נותר עיוור, חירש ונטול יכולת השפעה על הנרטיב של המלחמה" "הציר השני", הסביר, "הוא פריצה למערכות התקשורת מרחוק או גישה פיזית וחבלה בתשתיות הליבה". לדבריו, "צניחה ל-4% ברמת קישוריות האינטרנט מרמזת שמעבר למתקפות תוכנה, קיימת סבירות גבוהה שהייתה כאן פריצה לתשתיות תקשורת קריטיות. בלוחמה בין מדינתית מתוחכמת, השגת אחיזה בנתבי ליבה (Core Routers) של ספקיות אינטרנט, או חבלה בצמתים פיזיים, מאפשרת 'כיבוי אורות' דיגיטלי מוחלט. היכולת לשנות תצורה (קונפיגורציה) ולעשות זאת ישירות, בציוד הקצה – היא הכלי היעיל ביותר למניעת התאוששות מהירה של הרשת". קריסת התודעה גרין הוסיף כי "במקביל לניתוק התשתיתי, מתנהלת מתקפה מתואמת על מוקדי המידע האיראניים. דיווחים מצביעים על כך שאתרי חדשות מרכזיים, בהם של סוכנויות הידיעות האיראניות IRNA ו-ISNA, וכן Tabnak ו-Asr-e Iran, נפרצו והופלו. המטרה היא לייצר ואקום אינפורמטיבי, שמונע מהמשטר להרגיע את הציבור". "הביטוי העמוק ביותר לחדירה לתודעה", הדגיש גרין, "הגיע מהמרחב האזרחי: אפליקציית זמני התפילה הפופולרית Bad Saba הוחלפה בכלי להפצת מסרים פוליטיים. משתמשים רבים קיבלו הודעות עם הכותרת Help has arrived (העזרה הגיעה) – לצד קריאות חריפות נגד המשטר. פריצה זו אינה רק טכנית; היא נועדה לערער את תחושת הביטחון האישית של האזרח האיראני בתוך המרחב האינטימי ביותר שלו". לסיכום אמר גרין כי "המערכה הנוכחית בין ישראל וארצות הברית לאיראן היא עדות לכך שהמדינות היריבות רואות בסייבר כלי הכרעה ראשון במעלה. השילוב בין שיתוק תשתיות הליבה לבין לוחמה פסיכולוגית ישירה מייצר מבוכה מבצעית, שאין לה מענה בנשק קונבנציונלי. כל עוד רמת התעבורה של האינטרנט באיראן נותרת נמוכה מאוד, אזי המשטר של הרפובליקה האסלאמית נותר עיוור, חירש ונטול יכולת השפעה על הנרטיב של המלחמה".

עם הישמע האזעקה אתמול (ש') בבוקר, שסימנה את תחילת המלחמה האמריקנית-ישראלית עם איראן, נכנסו בתי החולים בישראל לנוהל חירום, שכלל העברת מטופלים למקומות מוגנים בקומות תת קרקעיות, שחרורם של אלה מהם שזה אפשרי מבחינה רפואית לאשפוז בית ועוד. אגפי המחשוב ומערכות המידע של בתי החולים וארגוני הבריאות נתנו סיוע משמעותי להוצאתו לפועל וליישומו של המהלך. שוחחנו עם מנמ"רים של כמה מהם, ושמענו מהם על ההיערכות וההוצאה לפועל של המעבר לחירום. בית החולים איכילוב "במהלך התקופה האחרונה עשינו הרבה מאוד תרגולים – הן כהפקת לקחים ממבצע עם כלביא והן כדי להגביר מוכנות", אמר יריב ניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של המרכז הרפואי איכילוב. "בין היתר, בדקנו כשירות של תשתיות תקשורת ותשתיות נוספות". לדבריו, "ברגע שנשמעה האזעקה, התחלנו לעבור למתכונת של בית חולים חירום, ובכלל זה העברת מחלקות האשפוז לחניונים התת קרקעיים הממוגנים. המטרה שלנו מבחינת מערכות המידע והתקשורת הייתה לאפשר את התקשורת בעזרת Wi-FI חזק, כמו גם לאפשר תפעול תשתיות במחלקות לטיפול נמרץ, שכבר היו מוכנות לכך". יריב ניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של איכילוב. צילום: יח"צ המטופלים הועברו לשלושה חניונים תת קרקעיים, כאשר מראש הוכנה תוכנית מסודרת, שגם תורגלה, כך שכל אחד מחברי הצוות ידע להיכן הוא צריך להגיע, אמר ניר. "כעת", ציין, "אנחנו ממוקדים בשגרת החירום, כדי לתת מענה לרופאים ולצוותים הרפואיים מבחינת המערכות שהם עובדים עליהן. בין היתר, שילבנו כלי AI, שיאפשרו לרופאים לזהות מראש חשש לזיהומים – מאחר שכולם נמצאים האחד ליד השני". כ-660 מטופלים נמצאים כעת באזורים הממוגנים באיכילוב, כאשר צוותי בית החולים שלחו 300 מטופלים לאשפוז בית, הקדימו את השחרור של מטופלים שאפשר היה לעשות זאת איתם והגבירו את השימוש ברפואה מרחוק. לדברי ניר, בית החולים לא חווה מתקפות סייבר חריגות מתחילת המלחמה. כך או כך, הוא ציין כי "עשינו פעולות מנע לפני המלחמה, כדי להבטיח את ההגנה על המידע". בית החולים סורוקה ערן ברבי, מנמ"ר המרכז הרפואי סורוקה – בית חולים שנפגע מטילים איראניים במלחמת עם כלביא, וטרם שוקם – מצביע על שתי פעולות מרכזיות שעשה אגף מערכות המידע של בית החולים כדי לתמוך במוכנותו למצב החירום. ערן ברבי, מנמ"ר בית החולים סורוקה. צילום: רחל דוד, סורוקה הפעולה הראשונה הייתה יצירת דשבורד מיוחד, שמרכז את כל המידע על המיקומים החדשים של מחלקות בתי החולים. "המעבר מהמחלקות הרגילות לשטחים המוגנים חייב מערכת שתרכז את כל המידע, שתיתן אינדיקציה למקבלי ההחלטות מה מיקומן, מה הקיבולת שלהן ומי המטופלים שמאושפזים בהן", אמר ברבי. "המטרה הייתה לייצר אמת ארגונית אחת, כדי לקבל מידע מדויק על המצב במחלקות". הפרויקט השני שהטמיעו בסורוקה בחודשים האחרונים הוא הקמת רשת סלולרית עצמאית עבור בית החולים, על בסיס הרשת של פלאפון. "הסיבה לכך היא הצורך להקטין את התלות שלנו ברשת סלולר חיצונית, שיכולה להיפגע מסיבות שונות, וגם לאפשר לצוותים להתנייד בחופשיות ולא להיות צמודים לטלפון קווי", ציין. לצורך כך, בית החולים חילק 300 כרטיסי SIM לצוותים חיוניים שמטפלים בחולים – מה שלדברי ברבי היה אחד הדברים שאפשרו אתמול בבוקר את הרציפות התפקודית. הוא ציין שבעקבות הפגיעה בבית החולים סורוקה במלחמת עם כלביא, "התחלנו בשיתופי פעולה עם מרכזים רפואיים אחרים והעברנו לשם מחלקות, ואנחנו, באגף ה-IT, נתנו לכך את התמיכה הטכנית הנדרשת", אמר. כמו כן, הוא ציין כי המרכז הרפואי תגבר את מערכי הגנת הסייבר שלו. המרכז הרפואי שיבא גם בבית החולים שיבא התחילו אתמול בבוקר, עם קבלת ההתרעה על תחילת המתקפה באיראן, להעביר את כל המחלקות שלו לקומות התת קרקעיות – וסיימו לעשות זאת היום. "העברת מחלקה מחייבת תמיכה לוגיסטית וטכנולוגית, התקנת תשתיות, חיבור מחשבים ופתרונות בתחום התקשורת", אמר שימי ארנסט, מנהל אגף מערכות המידע והדיגיטל בשיבא. שימי ארנסט, מנהל אגף מערכות המידע והדיגיטל בשיבא. צילום: נדב כהן יונתן גם שם העלו את היקף הטיפולים מרחוק ואשפוזי הבית, ואגף ה-IT נתן את המענה הטכנולוגי לכך. שיבא התמודד אתמול עם אתגר נוסף – קליטת הצוותים הרפואיים ו-120 המאושפזים בבית החולים וולפסון, כי הוא לא ממוגן. בית החולים רמב"ם "מיד עם פתיחת המלחמה החל מבצע פינוי המטופלים שלנו לבית החולים התת קרקעי, ואגף הטכנולוגיות הדיגיטליות והמידע סייע בהעברה הפיזית של ציוד המחשוב ובחיבורו, כמו גם בהתאמת כל מערכות המחשוב לאירוע", סיפרה שרה צפריר, מנמ"רית המרכז הרפואי רמב"ם. בנוסף, סייע האגף בקליטת 200 מאושפזים בבתי החולים פלימן וכרמל, 80 מאושפזים בבית החולים הלל יפה ומטופלי הדיאליזה בבית החולים של אסותא בחיפה. שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב"ם. צילום: יח"צ "התהליך כלל גם קליטה דיגיטלית של צוותי העובדים מבתי החולים האחרים במערכת משאבי האנוש של רמב"ם, ושל המאושפזים במערכות הליבה של בית החולים ורישומם במערכת נמ"ר, בתיק הקליני פרומתאוס ובמערכת ה-PACS של בית החולים. צוותי בתי החולים האחרים קיבלו הרשאות לעבודה במערכות שלנו, וחלקם קיבלו הרשאות לחיבור מרחוק, באמצעות VPN", ציינה צפריר. עוד היא אמרה שבמטה החירום של בית החולים פועלת מערכת Emergency , שפותחה ברמב"ם לניהול אירועי חירום. שירותי בריאות כללית "ההיערכות שלנו לחירום פעלה בכמה וקטורים", אמר אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. "הפעילות הראשונה הייתה לוודא רציפות תפקודית הקשורה למערכות ולשרתים, כדי להיערך להגנה טובה יותר מפני סייבר". אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. צילום: באדיבות אבי עטיה הפעילות האחרת שאגף מערכות המידע מעורב בה היא מתן מענה לטיפול בקהילה, בסניפי קופות החולים. עטיה אמר שרק מחצית ממרפאות שירות בריאות כללית נפתחו היום – כאלה שיש בהן מרחבים מוגנים. "ביתר המקומות הגברנו מאוד את השירותים הווירטואליים שלנו, אנחנו מבצעים ניטור מטופלים וניהול אשפוזי בית באמצעים מחשוביים, ועוד" אמר עטיה.