סין החליטה לחסום את עסקת הענק שבמסגרתה מטא הסכימה לרכוש את הסטארט-אפ בעל השורשים הסיניים מאנוס תמורת סכום של יותר משני מיליארד דולר. מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, הודיע על רכישת החברה, שכיום יושבת בסינגפור, בשלהי השנה שעברה. הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה הסינית החלה לבדוק האם העסקה עומדת במלואה בחוקי הייצוא של טכנולוגיות והשקעות של מדינות זרות. במטא טענו שאין ברכישה כל בעיה מבחינת החוק – לא מהצד הסיני וגם לא האמריקני – אלא שהשלטון בבייג'ינג חושב אחרת. אתמול (א') הוועדה הצהירה שהיא לא מאשרת כל השקעה זרה במאנוס, בגין השורשים הסיניים שלה. מטא התבקשה כאן, בלשון מכובסת, לבטל את העסקה. הרמת גבה גם באמריקה ההודעה של מטא על רכישת מאנוס גרמה להרמת גבה גם בארצות הברית, כי על אף שהנרכשת עברה, כמו חברות סיניות אחרות, לסינגפור כדי להתחמק מהביקורת ומהמניעה, הקשרים שלה עם סין נותרו חזקים, בעיקר כי ענקיות סיניות כמו עלי באבא וטנסנט משקיעות בה. מאנוס היא חברה שמפתחת סוכני בינה מלאכותית כללית (AGI) והשיקה את סוכן ה-AGI הראשון שלה במרץ בשנה שעברה. הסוכן יכול לבצע משימות מורכבות כמו מחקרי שוק, קידוד וניתוח נתונים. מטא התכוונה להמשיך למכור את המוצרים של החברה, בנוסף לשילוב הטכנולוגיה בכלים שלה.

"הלחץ והמהירות באימוץ יכולות של בינה מלאכותית בסביבות ארגוניות לא רק מביא ליצירה של פגיעויות אבטחה חדשות, אלא גם מחזיר לחיים כישלונות וטעויות אבטחה ישנים", כך אמר יורגן קוצ'ר, סגן נשיא מנדיאנט מבית גוגל קלאוד. בשיחה עם עיתונאים טכנולוגיים בשבוע שעבר, אמר קוצ'ר, כי "פריסת בינה מלאכותית בארגונים מלווה לעיתים קרובות בהזנחת בקרות אבטחה בסיסיות". "הרבה מהבעיות ששגינו לחשוב שהן חדשות, התגלו כבעיות ישנות שהופיעו שוב," אמר קוצ'ר, "ראינו ארגונים שמאוד מודאגים מאיומי בינה מלאכותית חדשים כמו הרעלת מודלי שפה גדולים, אבל הם שוכחים לבצע בקרות אבטחה בסיסיות". קוצ'ר אמר ש"הצוות האדום" של מנדיאנט "חשף כשלי אבטחה אמתיים. הם נגרמו במהלך תרגולים של הדמייה של התקפות בעולם האמיתי: הבודקים אימצו טקטיקות של יריבים אמיתיים, כי לבדוק את ההגנות של ארגונים". "במהלך המפגשים והעבודה יחד עם 'צוות אדום', הייתי עד לסביבות מבוססות בינה מלאכותית. בהן, התוקף היו יכולים לשנות סיווג של נתונים, מה שמאפשר לו לעקוף הגנות כמו פתרונות הגנה מפני דלף ואובדן נתונים, DLP". יתרה מזאת, אמר קוצ'ר, "הופתעתי לגלות אפילו טעויות פשוטות. כך לדוגמה, במהלך עבודתנו לחיזוק ההגנה במוסד פיננסי, ראינו תעבורה של תקשורת לא מוצפנת בין הבינה המלאכותית לדפדפן". הוא הוסיף, כי "בכמה מקרים, חברי הצוות האדום הצליחו להשיג גישה ראשונית על בסיס הונאה, או בהסתמך על הנדסה חברתית. אז ההאקרים נעזרו בבינה המלאכותית לביצוע פעולות המשך, כולל חילוץ נתונים ושינויים במדיניות". "ברגע שאנחנו בפנים", ציין הבכיר במנדיאנט, "הבינה המלאכותית עושה את השאר, כולל גניבת נתונים. אני מדבר על פריסת בינה מלאכותית מורשית, לא על מקרים של 'צל AI', בהם העובדים פרסו תהליכי עבודה של בינה מלאכותית בלא פיקוח של החברה". "ארגונים צריכים לבנות תהליכי ממשל על אבטחת בינה מלאכותית", אמר, "ועליהם לעשות זאת בהקדם. הרבה יותר פשוט וקל ליצור מדיניות שכזו ואז לאכוף אותה – מאשר לטפל בנזקי השימוש הבלתי מבוקר בבינה מלאכותית לאחר מכן. אני ממליץ לבחון מחדש את הארכיטקטורה המאובטחת שלכם, ואז להפעיל צוות אדום. כך ניתן יהיה להבטיח שנכסים קריטיים באמת יהיו שמורים בנפרד". "למרות הכוח שיש לבינה המלאכותית בהגנה, אני קורא למנהלי האבטחה ולמנמ"רים לא להניח שאימוץ AI יפטור אותם מאחריות בסיסית לאבטחת סייבר", סיכם קוצ'ר, "לא תמיד מנמ"רים מעורבים בפריסת תהליכי עבודה של בינה מלאכותית. היעדר בקרות אבטחה בסיסיות סביב פריסות של בינה מלאכותית – הוא סיכון משמעותי".

גיא עומר  בעולם ה-IT המודרני, המושג "זמן השבתה" (Downtime) הפך ממטרד תפעולי לסיכון עסקי ממשי. עבור ארגונים המנהלים בסיסי נתונים, סביבות וירטואליזציה או מאגרי גיבוי (Repositories), כל דקה של חוסר זמינות מתרגמת להפסד כספי ופגיעה במוניטין. כאן נכנס לתמונה פתרון ה-High Availability Manager של QNAP – פתרון Active-Passive HA, המהווה טכנולוגיה אסטרטגית להבטחת המשכיות עסקית. הכוח שמאחורי הקלעים: QuTS hero ו-ZFS הבחירה במערכת ההפעלה QuTS hero המבוססת על מערכת הקבצים ZFS כבסיס לפתרון ה-HA נועדה להבטיח שלמות נתונים (Data Integrity) ברמה הגבוהה ביותר. מערכת ה-ZFS תוכננה להתמודד עם אתגרי אחסון מורכבים, כגון פרויקטים בקנה מידה של PB-scale או פתרונות All-Flash. אחד היתרונות הבולטים הוא מנגנון ה-Self-healing, המזהה ומתקן שחיתות נתונים שקטה (Silent Data Corruption) באופן אוטומטי. בסביבות שבהן ה-NAS משמש כמאגר לגיבויים או כשרת קבצים מרכזי, יכולת זו קריטית להבטחת שחזור תקין של המידע. בנוסף, QuTS hero מציעה טכנולוגיות צמצום נתונים מתקדמות כמו Inline Data Deduplication ו-Compression, המאפשרות ניצול מקסימלי של נפח האחסון ושיפור ביצועים משמעותי. High Availability Manager ברמת ההגדרה: פשטות בעולם מורכב אחד החסמים בהטמעת פתרונות זמינות גבוהה הוא המורכבות הטכנית, אך QNAP High Availability Manager מפשט את התהליך באופן משמעותי. הגדרה מהירה – תהליך ה-Setup הופך את הקמת המערך לפשוט ומובנה, תוך התבססות על ארכיטקטורה טכנית ברורה הכוללת דיאגרמות פריסה מוגדרות. ניהול אחוד – למרות שהמערכת מבוססת על שתי יחידות עיבוד (כגון תצורת 2xZFS), הניהול מתבצע תחת ישות אחת המנטרת את בריאות הבקרים באופן רציף. Failover אוטומטי – במקרה של כשל חומרתי, המערכת מבצעת מעבר אוטומטי לשרת הפאסיבי לטובת המשכיות עסקית ומינימום זמן השבתה. Repository לגיבוי וסטרימינג: זמינות ללא פשרות כאשר ה-NAS מתפקד כ-Backup Repository, במיוחד בשילוב עם תוכנות כמו Veeam, הזמינות שלו היא קריטית להצלחת חלונות הגיבוי. שילוב HA מבטיח שגם בזמן עומסי סטרימינג גבוהים או תחזוקת חומרה, המידע ימשיך לזרום ללא הפרעה. נגישות לעסקים קטנים ובינוניים: מחיר שפוי, הגנה ברמת אנטרפרייז השוק הישראלי מורכב ברובו מעסקים קטנים ובינוניים (SMB) הרגישים לעלויות. אחת מנקודות החוזק של QNAP High Availability Manager היא זמינותו על פני טווח רחב של דגמים – מה שמאפשר לארגונים לבחור פתרון המותאם לתקציבם מבלי לוותר על רמת ההגנה. בניגוד לפתרונות Enterprise מסורתיים הדורשים השקעת תשתית כבדה, High Availability Manager של QNAP מציע יחס עלות-תועלת גבוה במיוחד: שני NAS תואמים מספיקים להקמת סביבת Active-Passive HA מלאה, ללא צורך בחומרה ייעודית יקרה. לרשימת הדגמים התואמים לפתרון, ראו כאן. שימוש בפתרונות אלו מאפשר למנהלי IT להציג תוצאות עסקיות מוכחות, הכוללות שיפור בזמני התגובה ושרידות מקסימלית של המידע הארגוני. פתרון ה-HA מספק את השקט הנפשי הנדרש בארגונים שבהם הנתונים הם לב הפעילות. צילום: QNAP צילום: QNAP סיכום: אסטרטגיה של שקט נפשי השקעה ב-QNAP High Availability היא מהלך אסטרטגי שמעמיד את ההמשכיות העסקית בראש סדר העדיפויות. עבור מנהלי IT ומקבלי החלטות, מדובר בפתרון המספק שרידות ברמת Enterprise, ניהול פשוט והחזר השקעה מהיר, תוך התבססות על טכנולוגיות מתקדמות המותאמות לאתגרי המחר. למידע נוסף על פתרונות האחסון המתקדמים של QNAP וייעוץ מקצועי, בקרו באתר. חברת ויז'ואל ד.ג ההפצה הרשמית של QNAP בישראל.   הכותב הוא פריסייל בכיר, Visual D.G.

פחדים וחששות לגבי מיתוס, מודל הבינה המלאכותית של אנת'רופיק, גרמו למנכ"לים של גוגל, OpenAI, מיקרוסופט, קראודסטרייק ואחרות – לקיים שיחות טלפוניות עם ממשלת ארה"ב; כך לפי CNBC. עוד לפני שאנת'רופיק הציגה את מודל הבינה המלאכותית החזק ביותר שלה, גם באופן מוגבל ולא ציבורי – ממשלת ארה"ב כבר הייתה מודאגת. לפי רשת הטלוויזיה האמריקנית, ג'יי.די. ואנס, סגן הנשיא, וסקוט בסנט, שר האוצר – ערכו כמה שיחות טלפוניות עם כמה מהמנכ"לים של ענקיות הטק העולמיות. הם עשו זאת בשבוע שעבר על מנת לדון בהשלכות האבטחה של המודל החדש. לפי הדיווח, מול ואנס ובסנט בצד הממשל שוחחו דאריו אמודי מאנת'רופיק, סם אלטמן מ-OpenAI, סונדר פיצ'אי מגוגל, סאטיה נדלה ממיקרוסופט, אילון מאסק מ-xAI, ג'ורג' קורץ מקראודסטרייק וניקש ארורה מפאלו אלטו. השיחות התמקדו בכמה נושאים ספציפיים: מצב ויכולת האבטחה של מודלי שפה גדולים (LLMs); כיצד לפרוס אותם בצורה מאובטחת ובטוחה; כיצד להגיב אם יכולות הבינה המלאכותית מתחילות להתרחב באופן שמעניק לתוקפים יתרון על פני המגינים. אנליסטים ציינו, כי בעקבות אותן שיחות החליטו החוקרים של החברה שלא לפרסם אותן לציבור, ובמקביל ולכאורה בלא קשר – העניקו גישה מוגבלת למודל לקבוצה של כ-40 חברות טכנולוגיה גדולות, בהן אפל, פאלו אלטו, מיקרוסופט, גוגל, קראודסטרייק ואנבידיה. ואנס ובסנט ביקשו לדעת מה הסיכוי שה-AI תטה את הכף בין התקפה להגנה בתחום הסייבר. המנכ"לים הסבירו להם, כי "אם 10 סוכנגי בינה מלאכותית יכולים לבצע את עבודתם של 100 עובדים, אין צורך ב-100 מנויים לתוכנה". ההפסד הזה כונה "סאאספוקליפסה", SaaSpocalypse. כאשר פרטים על מיתוס דלפו בסוף מרץ בעקבות טעות קונפיגורציה באנת'רופיק, המניות של חברות אבטחת הסייבר ספגו מכה: החשש שעלה בשוק הוא שהבינה המלאכותית עלולה גם להפוך את כלי האבטחה שנועדו להגן מפניה – לכלי תקיפה.

בעוד שארגונים בישראל ובעולם בכלל דוהרים לעבר אימוץ פתרונות בינה מלאכותית, נוצר פער מסוכן בין קצב הפיתוח ליכולות האבטחה הארגוניות. סוכני ה-AI, אותן ישויות אוטונומיות שמבצעות פעולות, מקבלות החלטות ומחזיקות בהרשאות נרחבות, פועלים לעתים קרובות תחת הרדאר של צוותי ה-IT והסייבר. ללא נראות בזמן אמת (Runtime Visibility), הם עלולים להפוך לנקודת התורפה הקריטית הבאה של הארגון. על רקע זה התקיים באחרונה וובינר מקצועי משותף של סוויט סקיוריטי (Sweet Security) וקבוצת הפתרונות נספרו בחברת נס, שעסק בחיבור ההכרחי שבין אבטחת ענן לאבטחת AI. את הוובינר פתח רן כהן, מנהל תחום פתרונות ניהול זהויות וסייבר בנספרו. כהן הציג את תפקידה של החברה כגוף שמאתר ומטמיע פתרונות "Best of Breed" מקצה לקצה. לדבריו, נספרו פועלת כשותפה טכנולוגית, שמסייעת לארגונים לנווט בתוך המורכבות של סביבות הענן המודרניות, תוך דגש על צמצום זמני תגובה ויצירת חוסן ארגוני מול איומים משתנים. "חוקי המשחק השתנו – לא ניתן להפריד בין ענן ל-AI" זאב הופמן, מנהל תחום המכירות בסוויט סקיוריטי, הציג תמונה מדאיגה של הדיסוננס שקיים בארגונים: הם מהגרים לענן במהירות שיא ובונים תשתיות בקצב גבוה משמעותית מהיכולת של האבטחה להדביק אותו. "סוכני ה-AI יוצרים משטח תקיפה חדש לחלוטין", הסביר הופמן. "מדובר בישויות עצמאיות שלא פעם צוותי האבטחה כלל לא מודעים לקיומן או להיקף הרשאותיהן. האיום כיום לא נובע רק מהתחכום של התוקפים, אלא בעיקר מהיקף החדירה של הבינה המלאכותית לתוך סביבות ה-IT והפיתוח. בעולם כזה, לא ניתן עוד להפריד בין ההגנה על הענן להגנה על ה-AI – נדרש מענה אחוד ומוכלל". הופמן הדגיש כי האתגר המרכזי כיום הוא "עייפות מהתראות" (Alert Fatigue), שנובעת מהסתמכות על סריקות סטטיות. סריקות אלה מדווחות על אלפי פגיעויות פוטנציאליות, אך לא יודעות לומר מה מתוכן באמת חשוף ומנוצל בזמן אמת. "ללא קונטקסט של זמן ריצה, קשה מאוד לתעדף איומים. הבעיה היא לא מחסור בכלים, אלא מחסור בתובנות איכותיות", ציין. הפתרון: נראות 360 מעלות מבוססת Runtime סוויט סקיוריטי, שהוקמה על ידי בכירים במערך הסייבר של צה"ל – תא"ל (מיל') דרור קשתי, אל"מ (מיל') אייל פישר ואוראל בן ישי – מציעה גישה אחרת. הפלטפורמה שלה מתמקדת בעולמות ההרצה (Runtime), באמצעות חיישן קל משקל (eBPF) שמתחבר לכל סביבה: קוברנטיס, ענן ציבורי או און-פרם. מנהלי אבטחה בפעולה. אפשר להפוך את החיים שלהם למתוקים יותר. צילום: ג'מיני (אילוסטרציה) המערכת מסוגלת לחבר בין כלל שכבות האבטחה – מתשתיות ולוגים ועד לזהויות ופעילות אפליקטיבית (Layer 7). באמצעות מנוע LLM פנימי, היא מזהה אנומליות, מקשרת ביניהן ובונה "סיפור" קוהרנטי של אירוע האבטחה. יכולת זו מאפשרת לצמצם את רעש ההתראות בשיעור דרמטי של עד 99% ולהתמקד ב-0.04% מהאירועים, שבאמת מהווים סכנה מוחשית. "האיום החדש נמצא בלולאת הסוכן" יגאל ברגר, מנהל תחום הבינה המלאכותית בסוויט סקיוריטי, צלל בוובינר לעומק האיומים הייחודיים של ה-Agentic AI. הוא הסביר שבלב פעילות הסוכן נמצא ה-"לופ הסוכני" (Agentic Loop) – לולאה שבה הסוכן מקבל החלטות ומבצע פעולות באופן רציף. "לולאה זו היא משטח תקיפה חדש", אמר ברגר. הוא מנה סוגי מתקפות חדשים, כגון Prompt Injection, Jailbreaks ושימוש לרעה בכלים (Tool Misuse). "מתקפות יכולות להתחיל בענן, לעבור דרך סוכן ה-AI ולחזור לסביבה הארגונית, תוך עקיפת מנגנוני אבטחה מסורתיים. לכן, אנחנו מרחיבים את היכולות שלנו לאבטחת בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי מהפלטפורמה", סיפר. היכולות החדשות כוללות גילוי של Shadow AI, ניתוח אינטראקציות בין סוכנים למודלי שפה גדולים, ביצוע סימולציות תקיפה (Red Teaming) ואכיפת מדיניות בזמן אמת באמצעות מעקות (Guardrails) – כל זאת מבלי לפגוע בביצועים או לשנות קוד. השליטה חוזרת לידי מנהלי האבטחה בשורה התחתונה, המסר של הוובינר למקבלי ההחלטות היה ברור: בעידן שבו הענן והבינה המלאכותית הופכים לישות אחת, הגישה הסטטית מתה. כדי להשיג החזר אמיתי מהשקעות הטכנולוגיה מבלי להסתכן בחשיפת ליבת המידע הארגוני, יש לעבור למודל של הגנה מגיבה, מהירה ומבוססת Runtime. סוויט סקיוריטי ונספרו מציעות לארגונים פתרון שלא רק מזהה איומים, אלא מבין את ההקשר המלא שלהם ופועל בדיוק כירורגי. במקום לנסות למנוע כל סיכון תיאורטי מראש, המיקוד עובר למה שקורה בפועל – וזהו המפתח לשקט נפשי בעולם של סוכנים אוטונומיים.

השלטון המקומי בישראל פועל בתוך פרדוקס קבוע: לרשויות המקומיות יש אחריות רחבה מאוד, אך חלק גדול מן הסמכויות, התקציבים ומוקדי קבלת ההחלטות נותר בידי הממשלה. התושב מצפה למענה מהרשות המקומית, אך לא פעם הכוח האמיתי עדיין נמצא בירושלים. הבעיה מחריפה נוכח העובדה, כי יש בישראל 259 רשויות מקומיות, המשרתות כ-10 מיליון תושבים, מרביתן קטנות או בינוניות. במציאות כזו, לא כל רשות יכולה להחזיק לבדה מעטפת מקצועית מלאה בתחומים מורכבים כמו תשתיות, מכרזים, פסולת, תחבורה, דיגיטל, סייבר והיערכות לחירום. זאת אף שהרשות המקומית היא הגוף שמכיר טוב מכולם את התושבים ואת צורכי השטח. "האשכולות אינם עוד ניסוי. הם הפכו בשנים האחרונות למסגרת אזורית ממשית, שמצליחה לייצר ערך, לחסוך כסף, לגייס משאבים ולקדם שירותים לתושב שכל רשות בנפרד לא העניקה" לכך מצטרפת בעיה מבנית נוספת: בישראל אין רובד שלטוני אזורי בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. במדינות אחרות, כמו הולנד וצ׳כיה, שבהן גם יש ריבוי רשויות מקומיות ביחס לגודל האוכלוסייה, קיימת שכבת ביניים הנושאת בחלק מהסמכויות והמשימות. בישראל, לעומת זאת, האחריות מוטלת על הרשויות המקומיות, אך ללא מסגרת אזורית מחייבת שתוכל לרכז תחומים חוצי גבולות, למנוע כפילויות ולייצר יתרון לגודל. הפתרון המבני הנכון הוא איחוד רשויות. זהו פתרון יעיל, חסכוני ונכון מבחינה ניהולית. אלא שבישראל, פעם אחר פעם, מהלכים כאלה נתקלו בהתנגדות פוליטית חריפה. לכן, במקום להמתין לפתרון שאינו ישים בטווח הנראה לעין, צריך לחזק את החלופה המעשית שכבר קיימת: האשכולות האזוריים. האשכולות אינם עוד ניסוי. הם הפכו בשנים האחרונות למסגרת אזורית ממשית, שמצליחה לייצר ערך, לחסוך כסף, לגייס משאבים ולקדם שירותים לתושב שכל רשות בנפרד לא העניקה. דוח האימפקט הכלכלי של משרד הפנים לשנים 2022-2023 מלמד כי האשכולות הפעילו 99 סוגי שירותים בהיקף של כ-450 מיליון ש"ח, מהם 79 שירותים חדשים שלא ניתנו קודם לכן. באותה תקופה הופעלו גם מכרזי מסגרת ומערכי פסולת אזוריים שהניבו חיסכון מצטבר משמעותי. יכולים לצמצם פערים בין רשויות אבל תרומתם של האשכולות אינה רק תקציבית. הם יכולים לצמצם פערים בין רשויות. רשות קטנה אינה יכולה להחזיק לבדה את אותה רמת מומחיות, תכנון, כוח מיקוח ויכולת ביצוע שיש לעיר גדולה. הדבר נכון במיוחד בתחומי הדיגיטל, מערכות המידע והסייבר, שבהם לרשויות קטנות רבות אין יכולת מקצועית רציפה. אשכול אזורי יכול לאפשר להן ליהנות ממעטפת מקצועית רחבה יותר, בלי למחוק את עצמאותן. מעבר לכך, הוא יכול לייצר סטנדרט מקצועי משותף, רציפות ניהולית ויכולת לתכנן ולא רק להגיב. הצורך הזה התחדד במיוחד בשש השנים האחרונות. ממשבר הקורונה ועד התקופה שלאחר 7 באוקטובר, התברר שוב ושוב כי השלטון המקומי יודע לפעול מהר, קרוב ומדויק יותר כשהציבור זקוק למענה מיידי. רשויות מקומיות חזקות הוכיחו יכולת ביצוע, גמישות ניהולית וקשר ישיר עם התושב. אבל המסקנה החשובה היא שלא כל רשות יכולה לבנות לבדה את אותן יכולות. לכן, ביזור סמכויות אמיתי מחייב גם חיזוק של הרובד האזורי. גם המדינה עצמה כבר מכירה בכך הלכה למעשה. די להסתכל על קולות קוראים ממשלתיים מהשנים האחרונות, במיוחד בתחומים כמו פסולת ושירותים אזוריים, המעודדים איגום משאבים, מכרזים משותפים והקמה של מערכים אזוריים. כלומר, גם ברמת המדיניות כבר קיימת הבנה שהפתרון האזורי איננו רק אפשרי, אלא רצוי. כאן בדיוק נמצא הכשל של המודל הקיים. כל עוד האשכולות פועלים על בסיס וולונטרי בלבד, היכולת שלהם לתכנן לטווח ארוך מוגבלת. קשה לפתח מומחיות יציבה, להשקיע בתשתיות מקצועיות ולבנות תוכניות רב שנתיות, כאשר בכל מהלך צריך להתחיל מחדש את השכנוע, התיאום והגיוס של כל רשות לקחת חלק. המשמעות היא לא רק חוסר יעילות, אלא גם שחיקה ניהולית ובזבוז זמן יקר שיכול היה להיות מושקע בביצוע ובשיפור שירות. אם איחוד רשויות אינו ישים פוליטית, אי אפשר להסתפק במודל וולונטרי. המהלך המתבקש הוא להפוך את האשכולות למסגרת אזורית מחייבת, עם חלוקת תפקידים ברורה, סמכויות מוגדרות ויכולת ביצוע בתחומים בעלי היגיון אזורי מובהק. עצמאות מוניציפלית צריך לשמור. בדידות מוניציפלית צריך להפסיק.  רן גולדשטיין יוביל פאנל בנושא האשכולות בכנס השנתי SMART CITIES.   הכותב הוא יועץ בתחום הערים החכמות וחדשנות.

צרות ב-OpenAI: ביום שבו נפתח המשפט בתביעה של אילון מאסק לבטל את הפיכתה לארגון עם מטרות רווח, ושעלול לטלטל את תעשיית הבינה המלאכותית, מתפרסם היום (ג') דיווח בוול סטריט ג'ורנל שלפיו החברה נמצאת במצב בעייתי, בפרט כשמדובר בחודשים שלפני ההנפקה הממשמשת ובאה שלה. לפי הדיווח, החברה של סם אלטמן מתקשה לעמוד ביעדי המשתמשים וההכנסות שלה. מספר המשתמשים הפעילים השבועיים ב-ChatGPT זינק פי שלושה מאז תחילת 2025, אז הוא הגיע לכ-300 מיליון. עם זאת, מאז סוף השנה הואט קצב העלייה: אם בסוף דצמבר עמד המספר על כ-800 מיליון, כיום הוא עומד על מעל 900 מיליון. מדובר בכישלון מבחינתה של החברה, שכן היעד שלה היה להגיע למיליארד משתמשים פעילים בשבוע עד סוף 2025. כאמור, גם היום, בסוף אפריל 2026, היא עדיין לא שם. עוד צוין בדיווח, מפי כמה מקורות המעורים בנושא, ש-OpenAI החמיצה השנה לפחות חלק מיעדי ההכנסות החודשיים שלה. הסיבות להחמצות היעדים הן ההצלחות של אנת'רופיק בסוכני AI לקידוד ולארגונים, והתחרות העזה מול הזינוק החד של מספר המשתמשים בג'מיני מבית גוגל. מנגד, OpenAI גייסה באחרונה 122 מיליארד דולר, בסבב הגיוס הגדול בהיסטוריה של תעשיית ה-AI. ועדיין, רבים בתעשייה, כולל משקיעים ב-OpenAI, מעלים שאלות על המודל העסקי שלה והאם היא תצליח לעמוד בהוצאות הנרחבות על דאטה סנטרים ותשתיות AI שהיא התחייבה להן. לפי הג'ורנל, סמנכ"לית הכספים של OpenAI, שרה פראייר, שותפה לדאגה, והעלתה את השאלה בפני בכירים אחרים בחברה. הדבר גרר שמועות על חילוקי דעות קשים בינה לבין אלטמן. עסקאות עם אורקל, אנבידיה ועוד OpenAI חתמה השנה ובשנה שעברה על כמה וכמה עסקאות ענק, בסכומים של מאות מיליארדי דולרים. זאת, על מנת להגיע לקיבולת המחשוב הרבה שמספיקה לצורכי החברה. בין היתר, היא כרתה עסקה של 300 מיליארד דולר עם אורקל, שבמסגרתה זו תספק ל-"אימא" של ה-ChatGPT כוח מחשוב עצום. בספטמבר האחרון חתמה אנבידיה על הסכם להשקעה של 100 מיליארד דולר ב-OpenAI לאורך כמה שנים, כדי לאפשר לה לבנות תשתיות שרתים משל עצמה, המבוססות על המעבדים והמערכות של אנבידיה. אלא שבפברואר פורסם שבכירים באנבידיה לוחצים לבטל את העסקה, בשל החשש ש-OpenAI לא תוכל לעמוד בה. בתגובה לדיווח פרסמו אלטמן ופראייר הצהרה משותפת, שבה הם כתבו כי "אנחנו מחויבים לחלוטין לקנות כמה כוח מחשוב שאנחנו צריכים ולעבוד קשה על זה ביחד בכל יום". לדבריהם, הטענות כאילו הם חלוקים בדעתם, או מתכוונים לסגת מעסקאות ש-OpenAI חתמה עליהן, "מגוחכות". אילון מאסק. צילום: ShutterStock העיניים נשואות לאוקלנד בתוך כך, היום ייפתח באוקלנד, קליפורניה, הדיון בתביעה של אילון מאסק נגד OpenAI ואלטמן אישית, שמבקשת לבטל את הפיכתה לחברה למטרות רווח. OpenAI הוקמה כארגון ללא מטרות רווח למחקר בינה מלאכותית, ומאסק היה אחד המשקיעים הראשונים בה. הפיכתה לחברה למטרות רווח מאפשרת לה להתחרות יותר בקלות מול xAI והצ'טבוט של מאסק, גרוק. השופט היושב בדין קבע אתמול את זהות תשעת המושבעים שישמעו את התיק, ועורכי הדין של מאסק מזה, ואלטמן ו-OpenAI מזה, ישמיעו היום את טיעוני הפתיחה שלהם. מאסק רואה את המהלך שביצעה OpenAI כלא פחות מבגידה בו ובציבור מצידם של אלטמן וגרג ברוקמן, נשיא OpenAI, והונאה שלהם – סעיף שבית המשפט הסיר מהתביעה לפני ימים אחדים. כמו כן, הוא גורס כי המהלך הופך אותה מארגון שפועל למען האנושות ל-"מכונת רווחים". מאסק קורא להחזיר אותה להיות ארגון ללא מטרות רווח ולהזיז את אלטמן ממועצת המנהלים. OpenAI, מצידה, טוענת שמאסק ידע על הכוונה להפוך אותה לחברה עם מטרות רווח, ואף תמך בו. לטענתה, הוא החליט לתבוע את החברה ואת אלטמן רק לאחר שלא מונה למנכ"ל שלה.

שם ותפקיד: ענת וקסלר ישראלי, סמנכ"לית במרכז כנרת לחדשנות ויזמות. ותק בתפקיד: חמש שנים. תפקידים קודמים: מנהלת פרויקטים והתחדשות עירונית בתל אביב. השכלה ושירות צבאי: תואר שני במנהל עסקים, שירות צבאי כמדריכת חי"ר ולאחר מכן כקצינת צלפים, ושחרור אחרי שש שנות מילואים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "כשהחלטנו לעבור מתל אביב לקבוצת כנרת, היתרונות היו ברורים לי – איכות חיים, טבע, חינוך, ציונות (שורשים עמוקים של המשפחה של בעלי בעמק הירדן, מתקופת חצר כנרת) ועוד. מה שנותר מעורפל הוא התעסוקה. בעלי מפקד-לוחם בצה"ל והמעבר לא היה כרוך בשינוי תעסוקתי מבחינתו. במקרה שלי, הייתי צריכה להתחיל לחפש בתחומים חדשים – כל התחומים שבהם עבדתי בתל אביב לא קיימים בפריפריה. כשנתקלתי בהזדמנות של עבודה במרכז כנרת לחדשנות ויזמות, שעוסק בטכנולוגיות אקלים, מים וחקלאות, למדתי שטכנולוגיה וחדשנות הן מנוע הצמיחה הכלכלי לפריפריה. כך נולדה הזדמנות לפתח כלכלית את המרחב שבו אנחנו חיים, באמצעות הגדלת היצע הזדמנויות התעסוקה הטכנולוגית בצפון-מזרח המדינה, ולייצר עתיד במקצועות הטכנולוגיים לתושבי הצפון. אישית, אני לא מגיעה ממקצוע טכנולוגי, אלא אני בתפקיד שבו מפתחים תשתיות לחברות טכנולוגיות, כדי שיקבעו את מיקומן בצפון וייצרו מאות משרות טכנולוגיות במרחב. זאת ציונות באמצעות טכנולוגיה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "לא. אני מאמינה שמי שרוצה ומסוגלת להשתלב ולהוביל בתעשיית ההיי-טק – תעשה זאת. יש דוגמאות רבות לכך: למשל, היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מהוות מקפצה מעולה לתחום, וככל שנראה יותר נשים ביחידות אלה, כך נראה יותר נשים יזמיות ומנהיגות בתעשיית ההיי-טק". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא נתקלתי. נהפוך הוא, נתקלתי בהנהלות ודירקטוריונים שפונים תחילה לאיוש משרות לנשים, מתוך ההבנה שנדרשות יותר נשים בתפקידי ניהול ויזמות".