לג'יט סקיוריטי (Legit Security) הודיעה על מינויה של יפית שאול לתפקיד מנהלת מכירות אזורית. במסגרת תפקידה תהיה שאול אחראית על הובלת פעילות המכירות האזורית והרחבת נוכחות החברה בשוק הישראלי והאזורי. יפית מביאה עימה למעלה מ-28 שנות ניסיון בעולם הסייבר, שבהן כיהנה בתפקידי מכירות בכירים בחברות מובילות כגון סייברארק (CyberArk) וסייפברנץ' (SafeBreach). היכרותה המעמיקה עם התעשייה, לצד יכולות הובלה וניסיון רב בעבודה עם ארגוני אנטרפרייז, הופכים אותה לתוספת משמעותית לצוות ההנהלה המסחרי של החברה. רוני פוקס, מנכ"ל ומייסד-שותף של לג'יט סקיוריטי, אמר: "אנחנו רואים ביקוש הולך וגובר מצד ארגונים לפתרונות שמאפשרים לפתח תוכנה במהירות –  מבלי להתפשר על אבטחה. הניסיון העמוק של יפית בעולמות הסייבר והיכולת שלה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם לקוחות יהוו מכפיל כוח משמעותי עבורנו, ואנחנו שמחים מאוד שהיא מצטרפת ללג'יט." יפית שאול אמרה: "אחרי 28 שנים בעולם הסייבר, אני יודעת לזהות מוצר שפותר בעיה אמיתית. הצטרפתי ללג'יט סקיוריטי בדיוק בגלל זה, ואני נרגשת להוביל את הצמיחה והפעילות מהמרכז בתל אביב". לג'יט סקיוריטי היא פלטפורמת אבטחת אפליקציות סוכנית, המאפשרת לארגונים לפתח תוכנה במהירות מבלי להתפשר על אבטחה. הפלטפורמה מזהה, מתעדפת ומסייעת בטיפול בסיכוני אבטחה לאורך כל מחזור חיי הפיתוח: החל מהקוד ועד לענן, כולל קוד שנוצר באמצעות AI. החברה נוסדה ב-2021, עם מטה בתל אביב ובבוסטון, וגייסה עד כה כ-77 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כגון Cyberstarts של גילי רענן, CRV, Bessemer ו-TCV.

כולנו מרגישים את זה: טווח הקשב האנושי מצטמצם לאורך של סרטון טיקטוק. מרגרט, מנכ"לית אחת מסוכנויות השיווק הדיגיטלי המובילות Woodpecker, הגדירה זאת היטב כשדיברה על "חוק שמונה השניות". הקורא הממוצע ב-2026 כבר לא באמת קורא אימיילים; הוא סורק אותם. אם אתם מעבירים מסר שיווקי במייל יש לכם חלון הזדמנויות צר מאוד לייצר ערך לפני שהאצבע עוברת הלאה באופן אוטומטי. הבעיה היא שהקלות שבה ניתן לשלוח אלפי מיילים הפכה לחיסרון הגדול ביותר שלנו. השוק מוצף בתוכן גנרי, המסננים הפכו לאגרסיביים יותר, ושיטת ה-"Spray and Prey" (שליחה המונית ללא אבחנה) לא רק שאינה עובדת – היא מסכנת את המוניטין שלכם. מי שלא מצליח לעבור את מסנני ה-AI של ספקיות הדואר, פשוט משחית את הזמן והתקציב על פעילות שיווק שמגיעה לשום מקום. מהמשתמש ש"חרש" על המערכת ועד לסגירת המעגל בתוך הכאוס הדיגיטלי הזה, אני נזכר בדרך שעברתי בעצמי. כשנכנסתי לעולמות ה-Outreach לפני כמעט עשור, מהר מאוד נתקלתי באותו תסכול שמשותף לכל איש מכירות:

במסגרת הסכם חדש וחסר תקדים, שנחשף במסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, ענקית החיפוש גוגל (Google) תשלם לחברת SpaceX של אילון מאסק סכום של 920 מיליון דולר מדי חודש. העסקה, שתיכנס לתוקף באוקטובר 2026 ותימשך עד יוני 2029, תעניק לגוגל גישה מרחוק לקיבולת מחשוב אדירה מתוך מרכזי הנתונים של חברת החלל, הכוללת כ-110,000 מעבדי בינה מלאכותית (GPUs) של חברת NVIDIA, לצד מעבדים מרכזיים וזיכרון.  לשם הבנת העסקה המשמעותית ונפחה – אם החוזה יגיע למיצויו המלא בתום שלוש השנים, שוויו הכולל צפוי להסתכם ביותר מ-30 מיליארד דולר. מבחינתה של גוגל, ההתקשרות הנוכחית היא פתרון קריטי להתמודדות עם הצמיחה המהירה בצרכי העיבוד של מודלי הבינה המלאכותית שלה. בהצהרה שפרסם נציג גוגל קלאוד (Google Cloud) נמסר כי "גוגל קלאוד ו-SpaceX הן שותפות ותיקות. זהו הסכם קצר טווח ובעל תזמון מדויק, שנועד להבטיח שיש לנו קיבולת גישור כדי לעמוד בביקוש הגואה של לקוחות לפלטפורמת הסוכנים שלנו, Gemini Enterprise, שהיה אפילו גבוה ממה שציפינו". על מנת לשמור על גמישות, ההסכם כולל סעיפי יציאה המאפשרים לכל אחת מהחברות לבטל את ההתקשרות בהתרעה של 90 יום, החל מסוף שנת 2026. בנוסף, לגוגל שמורה הזכות לבטל את החוזה מוקדם יותר אם SpaceX לא תעמוד ביעדי האספקה של מעבדי הבינה המלאכותית עד סוף ספטמבר. BREAKING: SpaceX has announced a new deal with Google worth $920 million per month to provide AI computing power, according to a new filing. As part of the deal, Google will pay SpaceX $920 million monthly from October this year to June 2029, with capacity ramping up through… pic.twitter.com/369pYEj8Mv — Bull Theory (@BullTheoryio) June 6, 2026 "מאפשר לנו לייצר הכנסות מיכולת מחשוב לא מנוצלת בתשתית שלנו" עבור החברה של מאסק, מכירת כוח מחשוב ממרכזי הנתונים שלה – כדוגמת חוות השרתים העצומה 'קולוסוס' (Colossus) שבממפיס – היא אסטרטגיה כלכלית רווחית. במסמכיה הרשמיים נימקה SpaceX את הרציונל העסקי מאחורי המהלכים הללו וציינה כי "המבנה הזה מאפשר לנו לייצר הכנסות מיכולת מחשוב לא מנוצלת בתשתית שלנו, ועדיין מתיר הקצאה מחדש של הקיבולת ליוזמות הפנימיות שלנו אם נידרש לכך בעתיד". אסטרטגיה כלכלית זו כבר הוכיחה את עצמה לאחרונה, עם חשיפתה של עסקת ענק קודמת שעליה חתמה SpaceX בסוף חודש מאי האחרון מול חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) – המפתחת את מודלי קלוד (Claude). במסגרת הסכם זה, שגם כן צפוי להימשך כשלוש שנים עד מאי 2029, התחייבה אנת'רופיק לשלם לחברה של מאסק סכום חסר תקדים של 1.25 מיליארד דולר מדי חודש, המשקף עבור SpaceX הכנסות עתק מובטחות של כ-15 מיליארד דולר בשנה. בתמורה לסכום זה – המעניק למתחרה אנת'רופיק הלכה למעשה כוח מחשוב גדול פי שניים מזה שגוגל רוכשת כעת – קיבלה חברת ה-AI גישה ל"כל קיבולת המחשוב הזמינה" של מתקן הדטה-סנטר העצום 'קולוסוס 1' ליד ממפיס, אשר נבנה במקור עבור פעילות הבינה המלאכותית של חברת xAI של מאסק. העסקה הזו נולדה מתוך צורך קריטי של אנת'רופיק, שסבלה קודם לכן ממגבלות מחשוב משמעותיות, ובזכות הגישה המיידית למשאבי הענן של SpaceX היא הייתה מסוגלת להעלות את מגבלות השימוש ללקוחותיה, כבר ביום שבו הוכרזה העסקה. ???? do you understand what happened to the AI money loop.. Google just signed a deal to pay SpaceX $920 million a month for AI compute. Yes, Google – the company that owns one of the biggest GPU stockpiles on Earth – is now renting servers from a rocket company. – Anthropic… https://t.co/wav2WDT3jL pic.twitter.com/bm0Z72Op8u — BuBBliK (@k1rallik) June 5, 2026 ה-IPO חסר התקדים אוטוטו יוצא לפועל אם נחזור לעסקה הדרמטית מול גוגל – התקשרות עסקית זו מתבצעת ימים ספורים לפני תחילת המסחר הציבורי במניות SpaceX, שצפוי לשקף לחברה שווי אדיר של כ-1.75 טריליון דולר. הקשר ההדוק בין שתי החברות מבוסס גם, כפי שדיווחנו, על השקעה היסטורית של גוגל, שמחזיקה כיום בכ-5% ממניות חברת החלל. מדובר בנתח שהוא בלבד עתיד להיות שווה כמאה מיליארד דולר עקב ההנפקה.  בכלל, ההתרגשות בשווקים לקראת ה-IPO נמצאת בשיאה, וכפי שדווח אצלנו בשבוע שעבר, SpaceX ומאסק החליטו לקבוע מראש מחיר של 135 דולר למניה, בצעד חריג ביותר שמבטל למעשה את תהליך 'גילוי המחיר' המסורתי. משקיע אנונימי התייחס לאווירה יוצאת הדופן סביב המהלך וצוטט במדיה העולמית באומרו כי "שום דבר בהנפקה הזו אינו נורמלי בשום צורה או מובן, אבל שוב, זו ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, אז אולי זה לא מפתיע". טים האט מ-GSMA Intelligence הדגיש אף הוא את ייחודה של החברה בבורסה, וציין כי "SpaceX אינה מסורתית בשום צורה ואין באמת חברות ציבוריות שניתן להשוות אותה אליהן". 

לקראת כנס SHIFT 2026, אנו ממשיכים לדבר עם השותפים של קומוולט בישראל – והפעם שוחחנו עם אושרי שרון, מנכ"ל DnA-IT. כשמסתכלים על הדרך הארוכה שעשיתם עם קומוולט, איך היית מגדיר את המהות של השותפות הזו? "השותפות שלנו עם קומוולט הולכת עוד לתחילת שנת 2015, כאשר מיד הבנו שמדובר בצוות אנושי איכותי, אמין ונמרץ, כזה שאפשר לסמוך עליו ועל הפלטפורמה שלו כדי לשדרג את מערך הגיבוי של הלקוחות הכי גדולים בישראל. מאז עברו 11 שנים של עבודה משותפת, וכיום, כשאנחנו במעמד Elite, השותפות הזו רק הולכת ומתחזקת בכל הפנים: העסקי, הטכנולוגי והתפעולי. מהזווית שלי כמנכ"ל, החדשנות, השירותיות והזמינות המוחלטת של אנשי קומוולט, עבורנו ועבור הלקוחות, הופכות את החיבור הזה לחזק ומצליח יותר משנה לשנה".  כיצד השותפות הזו באה לידי ביטוי עבור הלקוחות שלכם בשטח? "הסינרגיה מתבטאת בהבאת הפתרון הרחב ביותר בשוק לכל סוגי המידע הארגוני. אנחנו כבר מזמן לא מדברים רק על שחזורים פשוטים, אלא על פלטפורמה שמציעה אוטומציות, תרחישי השוואה חכמים ויכולות התאוששות מתקדמות בזמן אמת. האמינות המוחלטת הזו מאפשרת ללקוחות האנטרפרייז שלנו לדעת שיש להם פתרון אסטרטגי מקצה-לקצה, שמגובה בצוות מקומי מיומן אשר נמצא איתם בשטח בכל רגע קריטי".  מהו האתגר המורכב ביותר שאתם מזהים כיום אצל הארגונים בישראל? "האתגר הגדול ביותר הוא היכולת להבטיח זמינות, התאוששות מהירה והגנה מלאה על המידע בסביבות מבוזרות ומורכבות (Multi-Cloud). מנהלי IT מתמודדים כיום עם מתקפות כופרה מתוחכמות, שמטרתן למחוק את הגיבויים עצמם, לצד הצורך לטפל במידע שנוצר מ-Shadow IT ובגידול המעריכי של הנתונים. האתגר הוא לא רק טכנולוגי, אלא עסקי: איך מקצרים את זמני ההתאוששות (RTO/RPO) כדי למנוע השבתה מוחלטת של הפעילות, ואיך מייצרים נראות ושליטה מרכזית על כלל המערך, תוך הורדת התקורה התפעולית באמצעות אוטומציות חכמות".  מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות קומוולט שגורמים ללקוחות לבחור בהם שוב ושוב? "הלקוחות מצביעים על חמישה עוגנים מרכזיים בפלטפורמה –  אבטחה והגנת Air-Gapped: מנגנוני הגנה אקטיביים המונעים כל אפשרות לשינוי או מחיקה של המידע הארגוני על ידי גורמים עוינים.  שחזור רכיבי ליבה קריטיים: יכולת שחזור מ-0 של Active Directory ו-EntraID, המהווים את בסיס הזהויות והגישה של הרשת הארגונית.  שחזור Tenant מלא בענן: שחזור ברמת הקונפיגורציה ולא רק ברמת הדאטה – יתרון עצום שמקצר תהליכים של חודשים במקרה של מחיקה מסיבית.  אוטומציה ואינטגרציית API: מערכת החשופה לחלוטין לכלי API, מה שמאפשר להגיע לרמת אוטומציה גבוהה וחיבור חלק לאפליקציות ופלטפורמות שונות.  הכל תחת ממשק אחד: שילוב מנצח של אבטחה, מהירות התאוששות, פשטות תפעולית וסקלביליות, הכל בתוך פלטפורמה אחודה אחת".  לסיכום, מהו הערך המוסף שאתם רואים בשותפות הזו מעבר לצד הטכנולוגי? "בסופו של יום, הערך המוסף הוא השקט הנפשי ו

  נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הפתיע השבוע בכירים בתעשיית הטכנולוגיה כאשר העלה רעיון, שלפיו הציבור האמריקני יקבל חלק מהבעלות בחברות הבינה המלאכותית המובילות במדינה. בשיחה עם עיתונאים על סיפון מטוס אייר פורס 1 אמר טראמפ, כי מדובר ברעיון "מעניין מאוד", שבמסגרתו הציבור יהפוך למעשה לשותף במהפיכת ה-AI. "זה כמעט הופך לשותפות עם הציבור האמריקני. אתה הופך אותם לשותפים במהפכה הזאת. זה יהיה דבר יפה… זה יעשה אותם עשירים", אמר הנשיא. האמירה מגיעה לאחר שבמהלך השנה האחרונה קידם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, את הרעיון מול בכירים בממשל. במקביל, הסנאטור העצמאי בני סנדרס, הצית מחדש את הדיון כאשר הציע להעניק לציבור "נתח בעלות ישיר" בחברות ה-AI המובילות באמצעות מס חד-פעמי של 50%, שישולם במניות. עם זאת, גורמים בתעשייה התומכים ביוזמה מדברים בדרך כלל על מודל מתון בהרבה, שבו יוקצו לציבור אחזקות של 1%-5% בלבד במסגרת קרן עושר ציבורית. למרות ההתלהבות של המשקיעים, הבינה המלאכותית עדיין מעוררת חשדנות בקרב חלקים נרחבים מהציבור האמריקני. בכירים בתעשייה מאמינים שאם אזרחים יוכלו ליהנות ישירות מהרווחים העצומים שיניבו חברות ה-AI, היחס לטכנולוגיה יהפוך חיובי יותר. לקראת הנפקות אפשריות של חברות כמו ספייסX, אנת'רופיק (Anthropic) ו-OpenAI, אמר טראמפ, כי "יש כל כך הרבה כסף, והתחום הזה כל כך גדול, שיש רעיונות שלפיהם אפשר לתת חלקים ממנו לציבור האמריקני, כך שהציבור יהפוך למעשה לשותף בחברות." לדבריו, הממשל יבחן את האפשרות, משום שהוא רוצה שהציבור האמריקני ייהנה מהצלחת מהפיכת ה-AI. הרעיון של "קרן עושר ציבורית" הופיע כבר באפריל במסמך המדיניות של OpenAI, שכותרתו "Industrial Policy for the Intelligence Age". לפי הגישה הזאת, חלק קטן מהערך שייווצר על ידי חברות הבינה המלאכותית יופנה לטובת כלל האזרחים. כאשר נשאל טראמפ כיצד הוא מוצא את עצמו מקדם רעיון הדומה להצעה של סנדרס, המגדיר עצמו סוציאליסט דמוקרטי, השיב הנשיא, כי בכל הנוגע לכלכלה קיימים ביניהם גם תחומי הסכמה. "בכל מה שקשור לכלכלה, יש דברים מסוימים שבהם אנחנו לא כל כך רחוקים זה מזה. אנשים מופתעים מזה", אמר טראמפ. אם הרעיון אכן יקודם, הוא עשוי להפוך לאחת ההתערבויות הממשלתיות החריגות ביותר בתעשיית הטכנולוגיה האמריקנית מאז עידן האינטרנט — וליצור מודל חדש שבו הציבור משתתף ישירות בעושר שיוצרת מהפכת הבינה המלאכותית.

חברת הטכנולוגיה סטרטסיס (Stratasys) חגגה את הפתיחה החגיגית של המטה התאגידי האזורי שלה ביבשת אמריקה (ARCH – Americas Regional Corporate Headquarters). המתקן החדש מתפרס על פני שטח של כ-18,500 מ"ר (200,000 רגל רבוע) ושוכן במינטונקה שבמינסוטה. מסטרטסיס נמסר כי "צעד זה מדגיש את מחויבותה המתמשכת של החברה לשוק האמריקני ולחיזוק התעשייה והייצור המתקדם באזור. האירוע ריכז פוליטיקאים ובכירים מהממשל האמריקני, ובהם חברי בית הנבחרים של ארה"ב בטי מקולום וטום אמר, נציגים מהתאחדות התעשיינים הלאומית של ארה"ב (NAM), וכן את סקוט קראמפ, חבר דירקטוריון סטרטסיס, ורעייתו ליסה קראמפ, שהיתה שותפה להקמת סטרטסיס בשנת 1988. המתקן המודרני מאחד תחת קורת גג אחת את פעילויות ההנדסה, המחקר והפיתוח (R&D) ושיתוף הפעולה עם לקוחות של החברה. המטה החדש משמש גם כביתה של Stratasys Direct – זרוע הייצור לפי דרישה (On-demand manufacturing) של החברה – ומציג טכנולוגיות הדפסה בתלת-ממד בקנה מידה תעשייתי, המיועדות למגזרי התעופה והחלל, הביטחון, הרכב, הבריאות, רפואת השיניים ויישומים תעשייתיים נוספים. יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס: "המתקן החדש זה במינסוטה מאחד את הכישרון, הטכנולוגיה והיכולות הדרושים כדי לחדש, לשתף פעולה ולסייע ללקוחותינו להאיץ את הייצור בטכנולוגיית הדפסת תלת-ממד בקנה מידה רחב". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה