משטרת מונטנגרו עצרה האקר, אזרח איראני-טורקי, שמתקפות הסייבר שלו על תשתיות אמריקניות גרמו לנזקים של מיליארדים. המעצר אירע בסוף השבוע, ברקע אזהרות חוזרות ונשנות מצד הרשויות האמריקניות מפני פעילות סייבר התקפי של איראן. ה-FBI סייע למשטרה המקומית במעצר. הוא מבוקש על ידי ארה"ב בשל מתקפות סייבר שהסבו נזק של 3.4 מיליארד דולר. "המעצר הוא חלק ממאמץ רחב של ארה"ב לשבש את פעולות הסייבר", ציינו התובעים, "אלו בוצעו בהתאם לאינטרסים של איראן". משטרת מונטנגרו מסרה, כי החשוד בן ה-39, ששמו נמסר רק בראשי תיבות, .A.B, נעצר בעיירת הנופש והתיירות קוטור בשיתוף פעולה עם ה-FBI. הוא מחזיק באזרחויות איראנית וטורקית. "העצור מבוקש על ידי בית משפט פדרלי בניו יורק בכמה אישומים, כולל קשירת קשר להונאת מחשבים, פריצה, פשע מאורגן וגניבת זהות. משנת 2013 ואילך ביצע א.ב. פיגועי פריצה רחבי היקף בסייבר כנגד תשתיות אמריקניות, כולל יותר מ-150 אוניברסיטאות", מסרה המשטרה המקומית. לפי הרשויות במונטנגרו, "הנתונים הגנובים והגישה לחשבונות האוניברסיטאות שנפרצו שימשו למימון פעילויות של כוחות משמרות המהפכה האיראניים וגופים נוספים, כולל אוניברסיטאות איראניות". הבולשת של ארה"ב עבדה עם הרשויות במדינה שבמערב הבלקן כדי לאתר ולעצור את החשוד. ה-FBI לא הגיב לדיווח. ההאקר העצור צפוי להופיע בפני בית משפט בבירת מונטנגרו, פודגוריצה, שם השופטים ידונו בבקשת ארה"ב להסגרתו. ב-2018 האשים משרד המשפטים האמריקני תשעה אזרחים איראנים בפריצות לאוניברסיטאות ולארגונים אחרים כדי לגנוב מחקר ונתונים אקדמיים. הרשויות בארה"ב לא מסרו אם המעצר הנוכחי קשור למקרה הזה.

האירוע הספורטיבי הגדול, המונדיאל, מתמודד עם גל חסר תקדים של מתקפות סייבר. סביב האירוע חלה עלייה דרמטית בפעילות בסייבר שמגיעה משלל גורמים: האקרים פליליים, אקטיביסטים והאקרים הפועלים בחסות מדינות. "שחקני האיום מנצלים את תשומת הלב העולמית למונדיאל, ומשיקים קמפיינים מתוחכמים נגד מארגנים, ספונסרים, ספקים ואוהדים", כתבו חוקרי ריסקנה (Rescana) הישראלית. ריסקנה מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול סיכוני סייבר בשרשרת האספקה, TPRM (ר"ת Third-Party Risk Management). החוקרים הוסיפו כי "נוף איומי הסייבר סביב המונדיאל מאופיין בהתכנסות של איומים מתמשכים מתקדמים (APT), הונאות בהיקפי ענק, איסוף אישורים, כופרות ופעולות אקטיביזם משבשות". לדבריהם, "אחת הסיבות היא משטח התקיפה העצום, שכולל פלטפורמות דיגיטליות של פיפ"א, ספקים חיצוניים, מערכות אירוח וכרטוס, שותפי שידור, ומכשירים אישיים של מיליוני אוהדים ועובדים". החוקרים ציטטו אזהרה של IC3 – מרכז התלונות לפשיעה באינטרנט של ה-FBI – ממאי, על עלייה באתרים זדוניים מזויפים של פיפ"א. "המורכבות של אתרים אלה כה גדולה, שגם משתמשים מנוסים עלולים לטעות: הדומיינים משמשים לאיסוף אישורים, להונאות פיננסיות ולהפצת נוזקות". עוד ציטטו החוקרים מחקר של קלע וצ'ק פוינט, "המדגיש את התיעוש של ההונאות במונדיאל. יותר מ-4,300 דומיינים דומים זוהו, כולל הונאות מורכבות בסגנון 'אצטדיון רפאים', המפרסמות אולמות שאינם קיימים. שחקני האיום מפעילים גם פורטלים מזויפים לוויזות ולנסיעות, לצד אתרי אירוח וכרטיסים מזויפים. היקף גניבת האישורים מדהים: יותר מ-1.5 מיליון חשבונות נפרצו ויותר מ-7,300 פרטי אשראי שדלפו – הקשורים לפיפ"א ולשותפיה – נסחרו ברשת האפלה". ריבוי קמפיינים של הנדסה חברתית "סביב המונדיאל יש הרבה קמפיינים של הנדסה חברתית", נכתב. "עם מיילים, פישינג והודעות SMS – כולם נועדו לנצל את ההתרגשות והדחיפות סביב האירוע. פיתויים נפוצים כוללים אישורי כרטיסים מזויפים, הצעות חבילת אירוח והודעות גיוס מתנדבים, המשמשים לאיסוף מידע אישי מזהה (PII)". "יש הפצה מסיבית של נוזקות, כופרות וגנבי מידע", נכתב, "המכוונות לארגונים המעורבים בטורניר. וקטורי התקיפה כוללים מיילים של פישינג עם קבצים מצורפים זדוניים בנושא לוגיסטיקה של גביע העולם, וכן הורדות מאתרים שנפרצו או מזויפים". "לפחות שני ספקי אירוח דיווחו על מתקפות כופרה הקשורות לגביע העולמי. הן גרמו לשיבושים תפעוליים ולחשיפה אפשרית של נתוני לקוחות רגישים". "אירועים בולטים כמו מונדיאל הם מגנטים לקבוצות אקטיביסטיות שמבקשות לשבש פעילות, להשחית אתרים או להדליף מידע רגיש. במונדיאל הקודם, הרוסים דיווחו על 25 מיליון מתקפות סייבר – היקף דומה צפוי ב-2026. כמה פורטלי כרטיסים אזוריים כבר חוו הפסקות בשל מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) מתואמות". ריגול ו-APT בחסות המדינה: "קבוצות APT בחסות רוסיה, איראן וסין עוסקות בריגול, ובמבצעי השפעה. הן מנצלות פישינג, פגיעה בשרשרת האספקה ושירותי ענן חשופים כדי להשיג גישה מתמשכת למערכות קריטיות. חברות APT בולטות הן דוב מהודר (Fancy Bear) הרוסית ולזרוס הצפון קוריאנית, שיש לה היסטוריה של התקפות פיננסיות ומשבשות". גם שרשרת אספקה והספקים בתחרות מהווים סיכון: "משטח התקיפה חורג מתשתית הליבה של פיפ"א", נכתב, "וכולל אקוסיסטם עצום של ספקי צד שלישי, כולל ספקי אירוח, כרטיסים, תחבורה, תקשורת וטכנולוגיות תפעוליות (OT)". "החשיפה מרחיבה את הפוטנציאל לפגיעת שרשרת האספקה, והתוקפים מנסים לנצל בקרות אבטחה חלשות יותר בקרב שותפים וקבלני משנה", סיכמו חוקרי ריסקנה.

כחודש וחצי לאחר שהודיעה על תוכנית רה-ארגון רחבה, הכוללת מחיקה של 4,000 משרות, הודיעה כעת סיסקו על פיטוריהם של 471 עובדים במתקניה שבקליפורניה, שמרביתם עוסקים בתפקידי הנדסת תוכנה. מפתחת טכנולוגיות הרשת, האבטחה והבינה המלאכותית שלחה בשבועות האחרונים שלושה מכתבי WARN (התראה על התאמת עובד והכשרה מחדש) למחלקת פיתוח התעסוקה קליפורניה, שמפורטים בהם עשרות קיצוצי משרות. לפי חוק ה‑WARN של קליפורניה, מעסיקים עם 75 או יותר עובדים נדרשים למסור הודעה בכתב מראש של 60 יום. במכתבי ה‑WARN צוין, שהעובדים קיבלו הודעה על הפיטורים במאי, והפיטורים ייכנסו לתוקף באמצע יולי ."המהלך צפוי להיות קבוע במהותו. העובדים יקבלו הודעה על הפיטורים בתאריך 14 במאי 2026, ועבודתם תופסק בתאריך 13 ביולי 2026 (או בתוך פרק זמן של 13 ימים לאחר תאריך זה)," נכתב במכתבים, שחתומה עליהם סיידה גרייסון דיל, סמנכ"לית וסגנית היועצת המשפטית לענייני תעסוקה בסיסקו. הסיבה הרשמית למהלך היא רצונה של ההנהלה להסיט משאבים אסטרטגיים לטובת מנועי צמיחה עתידיים, דוגמת אבטחת מידע, תשתיות רשת, אופטיקה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. צ'אק רובינס, יו"ר ומנכ"ל החברה, חשף בשיחת המשקיעים על תוצאות הרבעון האחרונות את תוכנית הארגון מחדש, שמטרתה "למקד משאבים בתחומים אסטרטגיים". במכתב לעובדים בחודש מאי האחרון הסביר רובינס במזכר פנימי שנשלח לעובדים, כי "החברות שינצחו בעידן ה-AI יהיו אלו עם מיקוד, דחיפות והמשמעת להסיט ללא הרף השקעות לעבר התחומים שבהם הביקוש ויצירת הערך לטווח ארוך הם החזקים ביותר".

שם: "נילי גור". תפקיד: "סניור דירקטור, מנהלת מיתוג מעסיק וחווית העובד בסיילספורס (Salesforce)". ותק בתפקיד: "שש שנים". תפקידים קודמים: "לפני התפקיד שלי בסיילספורס ניהלתי במשך חמש שנים את מיתוג המעסיק במיקרוסופט (Microsoft), ולפני זה הייתי מנהלת שיווק משך שלוש שנים בוויקס (Wix)". השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון במנהל עסקים מ-מכללת ברוך (Baruch College) בניו יורק, ו-Advertising Design באקדמיה הטכנולוגית לעיצוב ופרסום בטורונטו. בשירותי הצבאי השתחררתי בדרגת סגן, ושירתי בתפקיד האחרון כקצינת הדרכה בקורס קציני מטה. לפני זה הייתי קצינת הסברה בפיקוד העורף". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הגעתי להיי-טק במקרה, האמת. גרתי ולמדתי בארה"ב שבע שנים, ושנתיים בקנדה. כשחזרתי לארץ ב-2004 חיפשתי עבודה במשרדי פרסום, רציתי להיות ארט דיירקטורית. במקרה חברה סיפרה לי שמחפשים מנהלת מרקום בחברת סטארט-אפ שנראתה לי סופר מעניינת, וכללה סקילז שונים מכל התחומים שלמדתי, שהבנתי שאני יכולה לחבר ביניהם ולצמוח בתוך התפקיד. התקבלתי לתפקיד ומשם הכל התגלגל". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "ברמה האישית, ומתוך הניסיון שלי ב-סיילספורס, מעולם לא הרגשתי או נתקלתי באפליה על רקע מגדרי. להפך, אני זוכה לסביבת עבודה מעצימה ושוויונית. עם זאת, ברור לי שהאפליה והפערים בתעשיית ההיי-טק עדיין קיימים, רואים את זה בנתונים ובשטח, בין אם זה בייצוג נמוך של נשים בתפקידי ניהול בכירים ובתפקידים טכנולוגיים מורכבים, ובין אם בפערי שכר שעדיין צפים במחקרים שונים. הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה, ולכן חשוב שחברות ימשיכו להשקיע באופן אקטיבי בגיוס, קידום ויצירת סביבה שוויונית". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לשמחתי לא. לאורך הקריירה שלי תמיד נמדדתי לפי הביצועים, היכולות וההישגים שלי, ומעולם לא הרגשתי שהמגדר שלי היווה מכשול או השפיע על היחס כלפיי. יחד עם זאת, אני מודעת לכך שלא כולן חוות את התעשייה באותו אופן ושיש נשים שנתקלות באתגרים האלו, ולכן הנושא הזה עדיין כל כך חשוב".

במשך יותר מ-25 שנה האינטרנט פעל לפי עיקרון די פשוט: אנשים חיפשו מידע, גוגל (Google) – שמחזיקה במונופול בתחום החיפוש – הפנתה אותם למקומות שונים ברשת, ואתרים, מותגים ופלטפורמות התחרו על תשומת לבם. כך נבנתה למעשה הכלכלה הדיגיטלית כולה. אתר עם תוכן איכותי יכול היה להרוויח יותר מפרסום, למכור מנויים, לאסוף דאטה, למכור מוצרים ושירותים ולחזק את המותג שלו. זו הייתה העסקה הלא כתובה של האינטרנט: האתרים מייצרים תוכן והערך נוצר מהטראפיק של תהליך הבחירה. באחרונה הציגה גוגל את מה שניתן להגדיר כנקודת המפנה הדרמטית ביותר בתחום. בכנס המפתחים שלה, היא תיארה מעבר מעולם שבו משתמשים מחפשים ובוחרים בעצמם, לעולם שבו סוכני AI עושים זאת עבורם. זהו אינו עוד שיפור במנוע החיפוש או מודל שיודע לענות מהר יותר, זוהי מהפכה באופן שבו אנשים צורכים מידע, שירותים ומוצרים. הבחירה האנושית היא לא רק אמצעי להגיע לתוצאה אלא חלק מהחוויה, מהשיקול ומהיכולת להיחשף לאפשרויות בלתי צפויות. כשסוכן דיגיטלי מחליט עבורנו מה לקרוא, לאן לנסוע או עם מי להיפגש, אנחנו לא רק חוסכים זמן. אנחנו מעבירים למכונה חלק מהשיפוט, מהסקרנות ומהעצמאות שלנו עד היום האינטרנט היה מרחב שחיבר בין מוכרים ועסקים לבין משתמשים ולקוחות. גם כשהשתמשנו בכלים חכמים, עדיין אנחנו היינו מי שקיבלו את ההחלטה הסופית. כעת מתחילה להיווצר פרדיגמה אחרת: אינטרנט שבו AI מייצר תוכן, מוצרים ואתרים, וסוכן AI אחר בוחר, מסנן ומקבל החלטות עבורנו. במקום לחפש טיסה ולהשוות מלונות – מערכת AI תחפש, ואפילו תבצע את ההזמנה בפועל. במבט ראשון זה נשמע כמו שיפור בנוחות. ההבטחה הגדולה של סוכני ה-AI היא שהם יכירו אותנו טוב מספיק כדי לבחור עבורנו בצורה מדויקת יותר. אבל כשחושבים על זה לעומק, מבינים שהשינוי האמיתי אינו רק במהירות או ביעילות, אלא בעצם הוויתור ההדרגתי על תהליך הבחירה עצמו. הבחירה האנושית היא לא רק אמצעי להגיע לתוצאה אלא חלק מהחוויה, מהשיקול ומהיכולת להיחשף לאפשרויות בלתי צפויות. כשסוכן דיגיטלי מחליט עבורנו מה לקרוא, לאן לנסוע או עם מי להיפגש, אנחנו לא רק חוסכים זמן. אנחנו מעבירים למכונה חלק מהשיפוט, מהסקרנות ומהעצמאות שלנו. מחדשת ועוברת לעידן סוכני ה-AI. גוגל. צילום: לכידת מסך מגוגל על מנת למשוך קהל יש להרשים את הסוכן OpenAI, אנת'רופיק (Anthropic) ואחרות פתחו למעשה "מירוץ חימוש" חדש: האתרים לא צריכים עוד להתחרות על תשומת ליבנו, אלא על תשומת ליבה של המערכת. האתגר הבא של מותגים כבר לא יהיה למשוך את תשומת לב הצרכן, אלא להיכנס למערכת השיקולים של הסוכן שמקבל החלטות עבורו. במקום אנשים, חברות יצטרכו לשכנע אלגוריתמים. השינוי הזה מטלטל גם את עולם השיווק. במשך שנים מותגים השקיעו מאמצים בבניית קשר ישיר עם צרכנים. הם יצרו שפה מותגית, השקיעו בקמפיינים, בתוכן, בחוויית משתמש ובעיצוב, מתוך הנחה שהלקוח יפגוש אותם ישירות. אבל בעולם שבו מערכות AI מקבלות יותר ויותר החלטות עבור המשתמשים, חלק גדול מהמפגש הישיר הזה נעלם. הכוח עובר בהדרגה ממי שמייצר את התוכן למי ששולט במערכת שמחליטה מה יוצג למשתמש, והמתווך הופך חזק יותר מיוצרי התוכן. כאן נמצא גם הפרדוקס הגדול של האינטרנט החדש. מערכות AI זקוקות לתוכן של אתרים, יוצרים ועסקים כדי לתת תשובות איכותיות, אבל באותו זמן הן משנות את המודל הכלכלי של טראפיק ופרסום שעליו נבנה חלק גדול מהאינטרנט. מדוע שיוצרי תוכן ישקיעו בעיצוב, בחוויית משתמש או בבניית מותג דיגיטלי, אם המשתמש לא פוגש את האתר, אלא רק את התשובה שהמערכת חילצה עבורו? זה כבר לא שינוי של מוצר, אלא שינוי שיכול לערער את המודל שעליו נבנה האינטרנט. האם זהו סוף האינטרנט שהכרנו? סביר להניח שלא באופן מיידי. הידע והתוכן האיכותי לא ייעלמו, אלא המודל הכלכלי שסביבם ישתנה מהיסוד. ככל שמנועי ה-AI יישענו על תוכן איכותי, אמין ומעודכן, יידרש מנגנון חדש שיתגמל את יוצרי הידע ויאפשר את המשך יצירתו. במובן הזה, הכנס של גוגל לא היה רק אירוע טכנולוגי נוסף, הוא סימן נקודת מפנה עמוקה יותר. זהו רגע שממחיש כיצד הטכנולוגיה אינה רק משנה את הכלים שבהם אנו משתמשים, אלא מעצבת מחדש את מנגנוני הבחירה האנושית. הכותבת היא סמנכ"לית, ראש חטיבת שיווק ולקוחות, ברשות החדשנות