כשמסתכלים בפעם הראשונה על ThinkPad T14 Gen 7 של לנובו יש הרגשה של דז'ה וו, ובצדק. רק חדי עין, אולי, יבחינו במשהו שונה לעומת הדור הקודם ואפילו לעומת הדור שלפניו – אם בכלל יש משהו שונה בעיצוב הכללי של המחשב. משפחת ה-ThinkPad T, ובמיוחד ה-T14, ניתנת להגדרה כסדרת הניידים העסקיים העיקרית של לנובו שאמורה להציע בעיקר עמידות ואמינות בלי לוותר על ביצועים יותר מדי. העיצוב תואם לכך, והוא בעיקר פרקטי. זהו מחשב מוצק שאכן משרה הרגשה של אמינות ביכולת שלו להתמודד גם עם קשיים לאורך היום, וזה כולל בין השאר ציר מסך חזק מאוד שממש מקבע את המסך במקום – כל עוד לא מפעילים עליו מעט כוח כדי לסגור או לפתוח אותו. הוא כמובן פונקציונלי מאוד, אבל בלי יותר מדי בונוסים. המסך, לפחות בגרסה שהגיעה אלי לבדיקה, אינו תומך במגע וזה יכול להיות חיסרון עבור מי שמגיע אליו מדגם שיש בו תמיכה. המקלדת מצוינת כרגיל, ועבורי – אחרי זמן רב שלא יצא לי לעבוד עם מקלדת ThinkPad – זו הייתה מעין התגלות מחדש. הבעיה שהמסורת הזו גם אומרת משטח שליטה מעט קטן מדי לטעמי בגלל התמיכה במערכת הניווט הכפולה. המקלדת מכילה, כמיטב המסורת, כמה מקשים מיוחדים. אחד מהם הוא Mode, שמאפשר לבחור את מצב הביצועים בלי צורך להיכנס לדף ההגדרות, כפתור מסורתי שפותח את Lenovo Vantage – בגרסה העסקית – שמאפשרת בעיקר מעקב אחר מצב המערכת והעדכונים ועוד. כפתור ההפעלה נמצא ממש מחוץ למקלדת מעל חריצי האוורור הימניים, ולמרות שהמחשב לא מציג חורי אוורור רבים הוא לא ממש מתחמם. יש כמובן תריס פרטיות למצלמת הרשת, אבל הוא לא חשמלי, והזיז שלו לא כל כך נוח לשימוש. מצד שני, בגלל שהוא פרקטי הרבה יותר ממעוצב, יש ל-ThinkPad T14 Gen 7 מספיק מחברים כדי לעבוד בנוחות: שני חיבור USB-A, אחד מהם פעיל כל הזמן, שני חיבורי USB-C שתומכים ב-Thunderbolt 4, חיבור לרשת מקומית, חי בור HDMI 2.1 בגודל מלא וכן חיבור מדיה. המשקל שלו עומד על 1.375 ק"ג, כולל סוללת 60 ואט לשעה, ועוביו מאחור מגיע ל-15.88 מ"מ. הסוללה החזיקה מעמד בבדיקות הרגילות 12:30 שעות, וזה יפה מאוד למחשב עם סוללה יחסית קטנה עם מסך 14 אינץ'. המטען המלווה את המחשב מציע הספק של 65 ואט והוא קטנצ'יק, אפילו קטן יותר מזה של טלפונים ניידים – וכמובן הוא יכול לשמש להטעין אותם, כמו שהמחשב יכול להשתמש במטען USB של טלפון שמספק 65 ואט, ויש כבר רבים כאלה בשוק. הוא הגיע לבדיקה עם מסך 14 אינץ' המבוסס על פאנל IPS ברזולוציית 1920×1200 פיקסלים ובהירות מרבית של 400 ניט, וללא תמיכה במגע – שלי באופן אישי זה היה מאוד חסר. בדגם שהגיע שובץ הכי חזק שמוצע עבור הסדרה Core Ultra 7 365 with vPro של אינטל, שהוא יחסית לדור הנוכחי די סטנדרטי, אבל עושה את זה עם דרישת הספק יחסית נמוכה שעומדת על 25 ואט בלבד בבסיס – ומכך הצורך באוורור יורד, והמחשב לא ממש מתחמם. מצד שני יש שבב גרפי בינוני מאוד, הו-N PU כמו בשאר מעבדי הדור הנוכחי של אינטל, מציע כ-50 TOPS. לנובו כבר משלבת מזה זמן מה את Qira בליין המחשבים העסקיים שלה, שעומדים בדרישות המערכת, והדור החדש של ThinkPad T14 אינו יוצא דופן. היא הציגה אותה באופן רשמי ב-CES 2026, ומדובר בפלטפורמת AI, שמשתלבת במערכת ההפעלה כדי לספק יותר יכולות מאשר מאפשרים צ'אטבוטים מהשורה, עם אפשרות להיענות לבקשות לשינוי הגדרות מחשב ("אני רוצה בהירות גבוהה יותר"), לפתוח ולסגור תוכנות ("אני לא צריך עכשיו את Word. תסגרי אותה"), וגם תומכת בחיפוש קבצים מבוסס הנחיות קוליות בשפה טבעית. היא גם מתחברת באופן הדוק לטלפונים המתקדמים של מוטורולה, החברה הבת של לנובו, כזכור. בנוסף, מאחורי הקלעים, היא מובילה הרצת מודלי AI באופן היברידי, כלומר מריצה מה שאפשר באופן מקומי, ומה שצריך יותר משאבים היא מעבירה לענן – ולפי הידוע היא משתמשת באופן מקומי במודל המבוסס על Phi-4 mini, ובענן שלה היא משתמשת בגרסה מותאמת של GPT-4.1 nano – מה שכמובן יכול להשתנות, בהתייחס לשוק ה-AI באופן כללי, בכל רגע נתון. המחשב הגיע עם הכי הרבה זיכרון שאפשר, 64 גיגה-בייט, ועם נפח אחסון נדיב של 2 טרה-בייט, ובימים אלו של עלויות זיכרון, זה כמובן השפיע מאוד על המחיר, שעומד על לא פחות מ-14,999 שקלים.

הבינה המלאכותית היוצרת משנה במהירות את סדר היום של המנמ"רים. לצד ההכרח להתמודד עם עלויות הענן ההולכות ותופחות, הרגולציה המתהדקת ואיומי הסייבר, שנעשים מתוחכמים יותר ויותר, מנהלי מערכות המידע נדרשים להרחיב את השימוש ב-GenAI בכל רחבי הארגון. מסקנות אלה עולות מדו"ח חדש של חברת המחקר והייעוץ הגדולה גרטנר. הדו"ח סקר את השאלות המרכזיות שהמנמ"רים מפנים לאנליסטים של החברה – מה שמן הסתם משקף את הנושאים שמטרידים אותם כיום, במחצית השנייה של 2026. העורכים ציינו ש-"המנמ"ר כבר לא נמדד רק בזמינות מערכות המידע, אלא גם ביכולתו לייצר ערך עסקי, להגדיל פריון, לשמור על רווחיות ולהגן על נכסי הארגון". אחת המשימות המרכזיות של המנמ"רים היא תכנון, התנעה וביצוע פרויקטי AI, והטמעת הטכנולוגיה כחלק מתהליכים מהותיים בארגון. המנמ"רים נתונים תחת לחץ הולך וגדל מצד ההנהלות, שמבקשות לראות את פירות ההשקעה האדירה שלהן בפרויקטים הללו, כדי שאלה יביאו להתייעלות בארגון, יועילו ללקוחות ויבואו לידי ביטוי בשורת הרווח. בחלק גדול מהמקרים מדובר בכלל בפיילוטים, ולפי נתוני גרטנר, 59% מהם כלל לא מגיעים לשלב הייצור. כדי שזה יקרה כמה שפחות, העצה של האנליסטים של החברה היא לא להתעסק עם אינסוף פרויקטים נקודתיים, אלא לשאוף להקים פלטפורמת AI ארגונית אחודה. הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו של המנמ"ר למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים עוד היבט בפרויקטי בינה מלאכותית הוא שהם צורכים משאבי מחשוב גדולים, במיוחד בכל מה שקשור לאימון מודלים ותפעול שירותים – מה שיוצר לחץ על תקציב ה-IT, שבמקרים רבים הוא גם ככה לא מספיק. לפי הדו"ח של גרטנר, 81% מהמנמ"רים צריכים להגדיל את תקציבי הבינה המלאכותית (שברוב המקרים הם חלק מהתקציב הכולל של ה-IT, אם כי המגמה הולכת ומשתנה), וכדי לגרום לזה לקרות, עליהם לנהל את בקרת השימוש בענן. זאת, מבלי לפגוע בתפעול השוטף. האתגר השלישי, הסייבר, היה מאז "הולדתו" אחד מכאבי הראש הקבועים של המנמ"ר, ובעידן הבינה המלאכותית האתגר הרבה יותר מורכב. על פי הדו"ח, 93% מהדירקטוריונים רואים באבטחת הסייבר איום ישיר על ערך החברה ועל בעלי המניות שלה. העצה של גרטנר (ובכלל של הרבה מומחים) היא לעבור מגישה של התמקדות בתגובה לגישה פרו-אקטיבית, שמתמקדת ביצירת חוסן סייבר לארגון. לשם כך, על המנמ"ר לבצע מספר מהלכים, בהם מודרניזציה של תשתיות האבטחה, ואוטומציה של תהליכי הזיהוי והתגובה. לזה מתווסף עוד רובד: שימוש של עובדים בכלי בינה מלאכותית לא מאושרים, שחושף את הארגון לסכנות מבחוץ – מה שמחייב, לדעת גרטנר, להגביר את מאמצי הניטור והבקרה. השורה התחתונה: הדו"ח הזה משקף את השינוי בתפקידו של המנמ"ר – ל-CAIO (מנהל בינה מלאכותית ראשי). הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים. עצמאות טכנולוגית דורשת גם משילות ממשלתית הצורך בעצמאות טכנולוגית עולה לדיון בתקופה האחרונה, בעיקר כאחד מלקחי המלחמות בשלוש השנים האחרונות (בשביל הלקחים האלה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית). המטרה היא לצמצם עד כמה שאפשר את התלות הטכנולוגית של ישראל בגורמי חוץ, בין היתר על רקע הקריאות של עובדי חברות ענק שמספקות טכנולוגיה לצה"ל ולממשלת ישראל להפסיק לעשות זאת, על רקע מה שהם מכנים "רצח העם בעזה". במקביל עולה הדיון בצורך להבטיח שהשירותים שאותן חברות מספקות יהיו יציבים ולא מושפעים מגורמים חיצוניים. הנושא הזה נדון בדיון על פעילות המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שערכה ועדת המשנה של הכנסת שעוסקת בתחום. בדיון השתתף דן אייל, סגן ראש האגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן במשרד הביטחון. בסיום דבריו ציינה יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן, את הדיווחים שהיו בכלי התקשורת ולא הוכחשו, שלפיהם מיקרוסופט חסמה את הגישה של 8200 לחלק משירותי הענן של Azure, שעליהם, לטענת החברה, נשמרו שיחות מעקב עם פלסטינים. המהלך הזה בוצע לאחר קמפיין של עובדים במיקרוסופט ותנועת ה-BDS, ומיקרוסופט נימקה את ההחלטה בכך שהשימוש הזה נוגד את ערכי החברה ומדיניותה. ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת ח"כ פרקש הכהן דרשה לדעת כיצד הנושא טופל על ידי ממשלת ישראל ואיך מונעים מצב כזה בעתיד. תשובותיו של אייל, שלפיהן המשרד מקיים שיח שוטף עם מיקרוסופט, לא סיפקו את היו"רית, והיא תקפה בחריפות הן את התנהלות החברה והן את העובדה שהממשלה לא הגיבה בצורה הראויה, לפחות לדעתה, למה שקרה. "לחברות שמספקות שירותים לצה"ל לא יכולה להיות הזכות לנתק יחידות משיקולים אידיאולוגיים", אמרה ח"כ פרקש הכהן. "הדבר צריך לעבור לטיפול משפטי באפס סבלנות, ובמקביל על ממשלת ישראל לבצע מהלכים כדי שהמדינה תהיה פחות ופחות תלויה ביכולת הזאת להוריד את השאלטר". לדבריה, "אם הפעילות של אותה יחידה שעליה דווח לא תואמת את המדיניות של מיקרוסופט, אני בטוחה שיהיו מספיק חברות שיסכימו לתת לה שירותי ענן". השורה התחתונה: הצורך בעצמאות טכנולוגית התחדד בשנים האחרונות. אולם נדרשת מדיניות ברורה, שמגיבה במקרים כמו זה של מיקרוסופט ו-8200 בצורה הכי חריפה וחד משמעית. אנחנו לא צריכים להירתע מאחר שמדובר בחברת ענק, גם אם היא מספקת שירותים חשובים אחרים למדינה.

ארגון יוניקוד (Unicode), האחראי על תקן האימוג'ים העולמי, סיפק הצצה ראשונה לתשעה אימוג'ים חדשים (או מחודשים) הצפויים להגיע במהלך שנת 2027. לדברי ג'ניפר דניאל, העומדת בראש ועדת האימוג'ים של הארגון, לא כל החידושים הם דמויות חדשות לחלוטין – חלקם נועדו לתקן אי הבנות שנוצרו לאורך השנים. אחד השינויים הבולטים הוא פיצול של אימוג'י אחד לשניים: שביט ומטאור. כאשר אימוג'י השביט הושק לראשונה, הוא עוצב ככדור קרח כחול ונוצץ החוצה את החלל. בהמשך שונה העיצוב לסלע לוהט הנכנס לאטמוספירה – כלומר, למטאור. אלא ששביט ומטאור הם שני גרמי שמיים שונים לחלוטין. לדברי דניאל, "לאחל משאלה בעקבות כוכב נופל ולחזות באירוע הכחדה עולמי הם שני מצבים שונים לחלוטין." כעת, עם הוספת אימוג'י נפרד למטאור, כל פלטפורמה תוכל להציג את השביט באופן אחיד – כשובל כחול של קרח בחלל – בעוד שהמטאור יופיע כסלע בוער החודר לאטמוספירה. לדבריה, אימוג'י המטאור יתאים במיוחד למצבים של "סוף העולם": כאשר הרשת סוערת, ויכוח יוצא משליטה או סתם כדי להביע תחושת אבדון. היא אף מתבדחת שתשתמש בו כדי לייצג את תופעת ה-"doom scrolling" – גלילה אינסופית אחר חדשות שליליות. גם בעולם המזון והטבע בוצעו תיקונים. יוניקוד מוסיפה הבחנה ברורה בין מלפפון טרי למלפפון חמוץ, וכן בין פרפר כחול לפרפר כתום. לצד התיקונים, מצטרפים גם כמה אימוג'ים חדשים לחלוטין. בין התוספות החדשות: מגדלור –  סמל ל"אור מנחה" ברגעים קשים, או פשוט מגדלור אמיתי. מחק –  שאמנם לא יכול למחוק הודעה שנשלחה בטעות בשתיים בלילה, אך מסמל רצון להתחיל מחדש או "למחוק את הלוח" מחוות יד חדשות –  בנוסף לאצבע המורה המוכרת, יתווספו סימני אגודל ימינה ושמאלה, שנועדו להפנות את תשומת הלב לאדם מסוים ולא רק למיקום. פרצוף מחייך וסדוק –  אולי האימוג'י המסקרן ביותר ברשימה. הוא מיועד לרגעים שבהם אומרים "אני בסדר", אבל בפועל ממש לא. לדבריה של דניאל, הוא מבטא את הפער בין החזות החיצונית לבין התחושות הפנימיות – מסכה של שלמות שמתחילה להיסדק, בעוד החיוך עדיין נשאר על הפנים. רשת –  אימוג'י המסמל תפיסה או שליפה של משהו מתוך "האתר הדיגיטלי": איסוף מידע, לכידת רעיון, או כל דבר אחר שרוצים "לתפוס". כל האימוג'ים החדשים צפויים להיות מושקים באופן רשמי באביב 2027, ולאחר מכן הם יתחילו להופיע בהדרגה במערכות ההפעלה, באפליקציות ובמכשירים של יצרניות הטכנולוגיה השונות.

הממשלה אישרה אתמול (ד') הקצאת תקציבים בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים, לחיזוק ענף ההיי-טק. האישור מבוסס על המתווה שגיבש משרד האוצר יחד עם התאחדות התעשיינים לסיוע להיי-טק ולתעשייה בעקבות משבר הדולר.  על פי ההחלטה מיליארד שקל יוקצו לרשות החדשנות, לצורך מתן מענקי תמיכה מהירים, מותנים במאצ'ינג, לחברות מחקר ופיתוח בשלבי הזנק וצמיחה מוקדמת, וזאת על מנת לסייע להן להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה ולשמר את פעילותן בישראל. 175 מיליון שקל אושרו לצורך הפעלת מסלולי מענקים, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שמטרתם השתתפות בעלות ציוד ומכונות והטמעת טכנולוגיות חדשניות במפעלים. כמו כן אושרו 20 מיליון שקל עבור קידום פעולות היצוא, שמתוכם 10 מיליון יועברו אל מכון הייצוא עבור שירותים ליצואנים והכשרות, תערוכות ופעולות להסרת חסמים מסחריים בעולם. מענקים נוספים אושרו לחברות שרוצות לפרוץ לשווקים חדשים ומעסיקים שיכשירו עובדים חדשים בתמורה להעסקתם. כמו כן הוחלט להקים צוות מיוחד יחד עם רשות החדשנות, לגיבוש מדיניות תקציבים לקראת תקציב שנת 2027. בהחלטת הממשלה הוסבר כי "הצוות יבחן מהלכים לשימור התחרותיות הישראלית בהשוואה בינלאומית. המסקנות, שיוגשו תוך 150 יום ויבחנו סוגיות מיסוי ורגולציה ביחס לעולם, ישמשו בסיס לרפורמות ולמנועי צמיחה שישולבו בתקציב הבא". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על החלטת הממשלה ואמר: "אני משוכנע שההשקעה הזו תחזיר את עצמה כשהיא תשמור על מדינת ישראל כמובילה בתחום כיוצרת טכנולוגיה מתקדמת".

שלב חצי הגמר במונדיאל הסתיים אמש (ד') – ויש לנו גמר. ועוד איזה גמר…: ביום א' הקרוב נראה משחק כל לטיני בין שתי ענקיות כדורגל וטכנולוגיה – ספרד-גוגל וארגנטינה-מיקרוסופט. במשחק הזה יוכרע האם מי ששולט הוא הדור הצעיר, בדמות למין ימאל הספרדי, או ש-"הפרעוש", קפטן נבחרת ארגנטינה ליאו מסי, לא מוותר על הכתר. חצי הגמר של אמש, שבו ארגנטינה-מיקרוסופט ניצחה את אנגליה-יבמ 1:2, היה "לוהט" ואלים משהו, לפחות במחצית הראשונה. אלא שהשופט כלל לא שרק עבירה בכמה מקרים שבהם זה היה נדרש, וכשהוא כבר שרק, עד שלב מסוים הוא נמנע מלהוציא כרטיס צהוב. זה מוביל אותי לספר לכם כאן על אותם כרטיסים – צהובים ואדומים, שהם אחת ההמצאות הפשוטות ביותר בכדורגל, אבל גם אחת המשפיעות ביותר. הכרטיסים ששינו את פני הכדורגל עד אמצע שנות ה-60, שופטים הסתפקו באזהרות מילוליות ובהרחקות – דבר שיצר בלבול עצום בין שחקנים, קהל ואפילו מאמנים. נקודת המפנה הייתה ברבע גמר מונדיאל 1966, שגם בו התמודדו אנגליה וארגנטינה, כאשר קפטן ארגנטינה, אנטוניו ראטין, הורחק, אך בשל מחסום השפה הוא סירב לרדת מהמגרש – והמשחק הפך לכאוס. בעקבות האירוע חשב השופט האנגלי קן אסטון על רעיון שנולד בתחום התחבורה: כפי שרמזור צהוב מתריע שעוד מעט הוא יהפוך לאדום והנהג יהיה חייב לעצור, כך יהיה כרטיס צהוב, שישמש כאזהרה, ואם השחקן יבצע שוב עבירה משמעותית, יישלף לו הכרטיס האדום והוא יורחק מהמגרש. פיפ"א אימצה את הרעיון והכרטיסים הוצגו בראשונה במונדיאל מקסיקו 1970. הכרטיסים הללו יצרו שפה אוניברסלית, שכל אוהד, בכל מדינה, מבין בתוך שנייה. הם הפכו את המשחק להוגן יותר, הגנו על שחקנים, ובעיקר כוכבים, מפני עבירות אלימות, ואפשרו לשופטים לנהל משחקים בצורה עקבית וברורה יותר. אדוני השופט, אדוני השופט… צילום: ג'מיני בהיי-טק, "הכרטיס הצהוב" הוא התרעה של מערכת סייבר או מערכת ניטור בענן – היא לא עוצרת את המשתמש, אלא מזהירה שיש חריגה שדורשת תשומת לב. "הכרטיס האדום" הוא חסימת משתמש, ניתוק שרת או עצירת תהליך שמסכן את המערכת. בעולם ה־AI אפשר להקביל את "הכרטיסים" מעולם הכדורגל לפילוסופיה של המשילות (Governance) – קודם התרעה, אחר כך אכיפה. ההתפתחות של הכרטיסים ומה שסביבם מזכירה את האבולוציה של התוכנה: פעם הסתמכו על שיקול דעת אנושי בלבד. כיום, ה-VAR, החיישנים, המצלמות והבינה המלאכותית מסייעים לשופט לקבל החלטות מדויקות יותר, ולהוציא כרטיסים – או לבטל אותם – כשצריך. השופט הפך ממפעיל יחיד למנהל מערכת שלמה של טכנולוגיות – כפי שמנהל IT מודרני מקבל החלטות בעזרת מערכות ניטור, אנליטיקה ו-AI. אנגליה-יבמ נגד ארגנטינה-מיקרוסופט ולמשחק של אתמול: כמו כל מפגש בין שתי הנבחרות הללו (ולא היו הרבה כאלה), חצי הגמר אמש בין אנגליה-יבמ לארגנטינה-מיקרוסופט היה הרבה יותר ממשחק כדורגל – זה היה מפגש טעון, פוליטי, בין נבחרות, ומפגש בין שתי אימפריות טכנולוגיה. המחצית הראשונה הייתה, כאמור, אגרסיבית במיוחד. המשחק התאפיין במהלכה בדחיפות, תיקולים ומאבקים פיזיים, אך השופט איבד את השליטה כשנמנע מהוצאת כרטיסים צהובים (עד שהתעשת בשלב די מאוחר). כפי שבעולם הטכנולוגיה נדרש מנגנון משילות ברור כדי למנוע כאוס בפרויקטי AI, על כר הדשא, היעדר אכיפה מוקדמת אפשר למשחק להתחמם מעבר לרצוי. בפתיחת המחצית השנייה, ארגנטינה-מיקרוסופט המשיכה את המשחק הטוב שלה מהמחצית הראשונה. אלא שדווקא אנגליה-יבמ עלתה ליתרון בדקה ה-55 – אותה דקה סמלית, שבה דייגו ארמנדו מראדונה כבש את "שער המאה" ברבע הגמר בין האנגלים לארגנטינאים מונדיאל 1986. לרגע היה נדמה שהניסיון והמשמעת של יבמ ינצחו את הקצב והיצירתיות של מיקרוסופט. אבל מכאן המשחק השתנה לחלוטין: ארגנטינה עשתה את מה שמיקרוסופט עושה בעולם העסקי – הגבירה קצב, הגדילה את הלחץ, יצרה עוד ועוד הזדמנויות ולא הפסיקה לחדש. כמו Azure, שמספק תשתית בקנה מידה עצום, וכמו Copilot, שמייצר ערך בכל אינטראקציה, גם על המגרש ההתקפות הגיעו בגלים. מסי ניצח על התזמורת, והכדורים המשיכו לזרום לרחבה. השוער האנגלי, ג'ורדן פיקפורד, סיפק הצלות גדולות, בעיקר מול הנגיחות הרבות, אך גם הוא לא הצליח לעצור את הסחף. יש לו סיבות להיות מתוסכל. שוער אנגליה, ג'ורדן פיקפורד. צילום: Dokshin Vlad / Shutterstock.com בדקה ה-85 הגיע הרגע ששינה את המשחק: מסי מצא את אנסו פרננדס מחוץ לרחבה, והקשר שלח בעיטה מדויקת לרשת. בתוספת הזמן הגיע המהלך שסגר את הסיפור – עוד בישול גאוני של מסי, והמחליף, מרטינס, השלים מהפך 2:1, והעלה את האלופה המכהנת לגמר. מהצד האנגלי, המאמן, תומאס טוכל, ייזכר בעיקר בגלל מה שלא עשה: במקום להגיב למומנטום הארגנטינאי אחרי השער של נבחרתו ולבצע חילופים, תוך עיבוי ההתקפה, הוא הסתגר בבונקר. בעולם הטכנולוגיה, חברה שלא מגיבה בזמן למהפכת ה-AI מאבדת יתרון תחרותי. בעולם הכדורגל, מאמן ונבחרת שלא מגיבים בזמן לא עולים לגמר גביע העולם. בסופו של דבר, הארגנטינאים-מיקרוסופטים ינסו לשמור על התואר שלהם מהמונדיאל הקודם, והאנגלים-יבמים טסים ללונדון לאחר עוד הפסד, שממשיך את המסורת הלוזרית שלהם בטורנירים גדולים. מבט אל הגמר גמר מונדיאל 2026 מזמן מפגש מסקרן בין ספרד-גוגל לארגנטינה-מיקרוסופט – שתי נבחרות שהציגו לאורך הטורניר את הכדורגל האיכותי, היציב והבוגר ביותר. ספרד-גוגל הגיעה לגמר לאחר הצגה במהלך הטורניר של כדורגל מודרני, מבוסס שליטה בכדור, הנעת כדור מהירה, לחץ גבוה ומשמעת טקטית. כמו גוגל, גם ספרד מאמינה בכוח של מערכת חכמה, נתונים ותיאום בין כל החלקים. ארגנטינה-מיקרוסופט, האלופה המכהנת, הוכיחה במונדיאל הנוכחי שכדי לזכות בתארים לא חייבים להוביל בכל משחק, לאורך כל שלביו – צריך לדעת גם לעשות מהפכים ולנצח ברגעים הנכונים. זה מזכיר את כל אותן פעמים שבהן הספידו את מיקרוסופט שהיא לא מסתגלת לשינוי – ותמיד היא ידעה להגיב ולהוביל. כמו מיקרוסופט, גם ארגנטינה מצטיינת בניסיון, ביכולת להסתגל לכל יריבה ובחוסן מנטלי. לאורך הטורניר היא עברה משחקים מורכבים, כולל שלבי נוקאאוט קשים, וידעה למצוא את הפתרון בכל פעם מחדש. האם "הפרעוש" יכבוש גם בגמר? ליאו מסי. צילום: Fabideciria, ShutterStock מעבר לקרב על גביע העולם, מדובר באחד המאבקים הגדולים בעולם הטכנולוגיה בכלל ובתחום ה-AI בפרט. גוגל השקיעה במשך שנים במחקר ובפיתוח בינה מלאכותית, ומיקרוסופט הפכה בשנים האחרונות את ה-AI למנוע צמיחה עסקי באמצעות שילובה במוצרים ובשירותי הענן שלה. כפי שעל הדשא יש כאן התנגשות של שני סגנונות משחק, כך יש כאן התנגשות בין שתי תפיסות שונות של חדשנות, ביצוע והובלת שוק. מבחינה מקצועית, ספרד צפויה להחזיק יותר בכדור ולנסות להכתיב את הקצב, בעוד שארגנטינה תחפש לנצל טעויות, מעברים מהירים ורגעי קסם של כוכביה, ובראשם מסי. התחזית: צפוי גמר צמוד ואיכותי מאוד. אם ספרד-גוגל תצליח לכבוש ראשונה, יהיה לה יתרון משמעותי, אולי אפילו יותר מאשר לכל נבחרת שמובילה. מנגד, אם ארגנטינה-מיקרוסופט תגרור את המשחק להארכה, הניסיון והיכולות הפיזיות של שחקניה עשויים להכריע. מה אני חושב שיקרה? אני שם את הז'יטונים שלי על ארגנטינה-מיקרוסופט וחוזה שהיא תנצח את ספרד-גוגל 1:2. האם זה אמנם מה שיהיה? את זה נראה בלילה שבין ראשון לשני. בכל מקרה, אין ספק שיהיה משחק מותח.

אירוע Business Resiliency in the Quantum Era של HPE הצליח להוציא את הברנז'ה הטכנולוגית של ישראל מהמזגנים לטובת מרתפי הוויסקי בר בתל אביב, כדי להבין איך להתכונן לעידן אחרי שסגרו פינה עם ארוחת בוקר ודברי פתיחה של עידו עוזיאל, סמנכ"ל מכירות HPE ישראל, קיבלו המשתתפים הצצה לעתיד המרתק מפי פרופ' איל רונן מאוניברסיטת תל אביב שדאג "להפחיד" את כולם עם הרצאה על האיומים והאתגרים בעולם ליאב נחמני, מומחה פתרונות Private cloud AI ב-HPE ישראל בהווה ו-CISO בעברו, המשיך עם הרצאה על הדברים המעניינים שקורים מתחת למערכת ההפעלה ואיך HPE מגינה עליהם עם מוכנות מלאה לעולם האירוע נחתם אבוכל משובח וגלנמורנג'י 12 שנה, שגרמוה לכולם לשכוח לרגע מכל האיומים. ציפי לא הוזמנה, ועכשיו תיאלץ לחכות לעידן הקוונטי הבא.

"ההתכנסות בין בינה מלאכותית למחשוב עתיר ביצועים (HPC) יוצרת עומסי עבודה חסרי תקדים ומאיצה את הביקוש לתשתיות מחשוב מתקדמות. אלו יאפשרו לארגונים להתמודד עם אתגרי המחקר והחדשנות. ארגונים נדרשים לדור הבא של יישומי HPC ו-AI, על מנת להתמודד עם עומסי העבודה הגוברים והתובעניים", כך אמר ארון נאראיאנן, סגן נשיא בכיר, מחשוב ורשתות בחברת דל (Dell Technologies). נאראיאנן שוחח עם עיתונאים טכנולוגיים באחרונה ואמר כי "הדחיפה הגלובלית לחדשנות ב-AI מגדילה את הביקוש לתשתיות ביצועים גבוהות, ששומרות על נתונים, חישוב ושליטה במקום שבו ארגונים זקוקים להם". ברקע הזינוק בהשקעות בתחום, דל מרחיבה את מפעל ה-AI שלה עם אנבידיה (NVIDIA), והשיקה שרת חדש, PowerEdge XE8812, המיועד לדור הבא של יישומי HPC ו-AI. לפי דל, "תשתית הדור הבא ל-HPC ול-AI היא שרת בלא מאווררים, המבוסס על טכנולוגיית קירור נוזלי ישיר. השרת מיועד למוסדות מחקר וארגונים המפעילים עומסי עבודה מורכבים בתחומי ה-HPC וה-AI. בין השימושים המרכזיים ניתן למצוא סימולציות מולקולריות, סימולציות רב-פיזיקליות ויישומי AI עתירי עיבוד". $DELL unveiled its PowerEdge XE8812 AI server built on $NVDA Vera Rubin NVL144 architecture for large-scale AI and HPC workloads. The system supports liquid cooling, scales to 144 GPUs per rack and is expected to be globally available in early 2027. pic.twitter.com/oXRaBYDCTS — VanquishTrader (@VanquishTrader) June 22, 2026 "ההשקעות בתחום ה-AI צפויות לצמוח ב-44% השנה" השרת מבוסס על ארכיטקטורת אנבידיה, Vera Rubin NVL4, ומציע שיפור משמעותי בצפיפות המחשוב וביכולות הזיכרון. בהשוואה לדור הקודם, הפלטפורמה מספקת יותר Host Memory, מספר ליבות גדול יותר, נפח זיכרון GPU מוגדל וכוח עיבוד משופר. "בשילוב ספריות NVIDIA CUDA-X (אוסף ספריות תוכנה מואצות – י"ה), ארגונים יכולים להריץ מודלים וסימולציות גדולים במיוחד ישירות בזיכרון, בלא צורך בהעברת נתונים מתמדת בין רכיבי המערכת – לטובת הפחתת השהיות ושיפור הביצועים", נמסר. "המערכת מציעה צפיפות מחשוב גבוהה במיוחד, עם תמיכה בעד 144 מעבדי GPU בכל ארון שרתים ובהספק כולל של יותר מ-300 קילוואט. הקירור הנוזלי הישיר למעבדים ולמעבדי ה-GPU, נועד לשפר את היעילות האנרגטית". השרת יהיה זמין בתחילת השנה הבאה. "ההשקעות בתחום ה-AI צפויות לצמוח ב-44% השנה ו-87% מהארגונים כבר רואים בבינה מלאכותית ובחדשנות חלק מרכזי מהאסטרטגיה העסקית שלהם", אמר נאראיאנן. "אלפי לקוחות ארגוניים מפעילים את מפעל ה-AI שלנו בעולם, ביניהם, בארה"ב: שם, עם אנבידיה ו-NERSC (ר"ת National Energy Research Scientific Computing Center) אנו בונים את Doudna – מחשב הדגל הבא של משרד האנרגיה – במעבדת לורנס ברקלי הלאומית (Lawrence Berkeley National Laboratory)", הרחיב. "בבריטניה, מכון Wellcome Sanger משתמש בשרתים שלנו עם כרטיסי אנבידיה כדי לפענח DNA בהיקפי ענק. המכון מייצר כיום גנום מורכב במלואו כל שבע שעות, ומנהל יותר מ-100 פטה-בייט של נתונים גנטיים. העבודה מהווה בסיס לתכנית עץ החיים במכון, ותרמה יותר מ-70% מהגנומים לפרויקט הביוגנום העולמי של כדור הארץ (Earth BioGenome Project)". "המוסדות שמבצעים את המחקר החשוב ביותר בעולם – כמו פענוח הגנום האנושי, מידול מערכות האנרגיה של העתיד ובניית תשתית בינה מלאכותית ריבונית שעליה מדינות תלויות – ראויים לתשתית שתתאים לשאיפות עבודתם", סיכם נאראיאנן, שהוסיף והצהיר: "נעניק לארגונים את הצפיפות, הזיכרון והארכיטקטורה הפתוחה שהם צריכים כדי להתמודד עם עומסי עבודה שבעבר נראו בלתי אפשריים".

סי דאטה (C-DATA) – חברת ההפצה הישראלית לפתרונות מחשוב, אבטחת מידע, תקשורת וציוד היקפי – ממשיכה להרחיב את פעילותה בשוק הישראלי ומודיעה על צירופה של חברת URU Sec – סימניה (Symania) לפורטפוליו שלה. המהלך מצטרף לפעילותה הענפה של סי דאטה – מחברות ההפצה המובילות בישראל בתחום הסייבר, התקשורת וה-IT, מייצגת עשרות יצרני טכנולוגיה מהמובילים בעולם, ומספקת פתרונות מתקדמים באמצעות רשת רחבה של אלפי משווקים, אינטגרטורים ושותפים עסקיים. הפעילות תנוהל על ידי יניב ברזילי במסגרת חטיבת C-DATA Security ותתמקד בהרחבת הנוכחות של פתרונות סימניה בשוק המקומי ובקידום טכנולוגיות מתקדמות להגנה על זהויות דיגיטליות ואימות משתמשים ללא סיסמאות. פתרונות ה-passwordless MFA של סימניה חברת URU Sec, המפתחת את סימניה פתרון חדשני ל-Passwordless MFA אשר מאפשר אימות משתמשים ללא סיסמאות, קודים או הקלדת נתונים, תוך הגנה מקסימלית מפני פישינג, גניבת והשתלטות על זהויות דיגיטליות המותאם לעידן ה-AI. במסגרת הסכם הפצה הבלעדי, סי דאטה תפיץ את פתרונות סימניה באמצעות רשת המשווקים והשותפים ותספק מעטפת מלאה הכוללת ייעוץ, ליווי מקצועי, תמיכה טכנית, ושירותי ערך מוסף. גישה זו משקפת את תפישת ה-VAD (ר"ת Value Added Distributor) של סי דאטה. מהחברה נמסר כי הצטרפותה של סימניה מחזקת את פורטפוליו פתרונות הסייבר והאבטחה של סי דאטה, הכולל יצרנים מובילים כגון: F5, פורטינט (Fortinet), צ'ק פוינט (Check Point), טרליקס (Trellix), אריסטה (Arista), תאלס (Thales), ואחרים. "אבטחת זהויות היא אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים כיום" יניב ברזילי, מנכ"ל משותף, סי דאטה, מסר: "אבטחת זהויות היא אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים כיום. חברת URU מביאה לשוק את Symania – טכנולוגיה חדשנית המאפשרת מעבר לעולם נטול סיסמאות, קודים ו-OTP, תוך שילוב בין חוויית משתמש פשוטה ונגישה לרמת אבטחה גבוהה במיוחד. אנו גאים לצרף את סימניה לפורטפוליו הפתרונות המוביל של סי דאטה ולהנגיש את הטכנולוגיה שלה ללקוחות ולשותפים שלנו בישראל". משה חיטי, CTO Security ב-סי דאטה, הוסיף: "המעבר לפתרונות Passwordless Authentication ו-Identity Security הוא מגמה עולמית. הפתרון של סימניה מספק שכבת הגנה מתקדמת מפני מתקפות פישינג, התחזות ושימוש בפרטי הזדהות גנובים, במיוחד לאור השימוש הגובר ב-AI במתקפות אלה, ומאפשר לארגונים לחזק משמעותית את מערך ניהול הזהויות שלהם. אנו מאמינים שהשוק הישראלי יאמץ במהירות פתרונות מסוג זה כחלק מאסטרטגיות Zero Trust".