TSMC – יצרנית השבבים הטאיוואנית שמובילה את שוק ייצור המוליכים למחצה – שוקלת, לפי דיווחים, להרחיב עוד יותר את השקעתה בארצות הברית, וזאת מעבר להשקעה הענקית הנוכחית שלה. לפי הדיווחים הללו, שהופיעו לראשונה בעיתונות הכלכלית בטאיוואן, החברה חושבת לתקוע עוד דגל ביבשת אמריקה. כאמור, מעבר להשקעות האדירות שלה באריזונה לבניית מתחם תעשייתי ענק, היא בוחנת את האפשרות לבנות מפעל אחד או יותר גם בטקסס. נכון להיום התחייבה כבר TSMC – כשהיא מיישרת קו עם החזון של הנשיא דונלד טראמפ – להביא עוד הרבה פעילות ייצור שבבים לארצות הברית כחלק ממגמת ה-MAGA שלו. וההתחייבות היא לסכומים שהצטברו כד כה ל-265 מיליארד דולר. הכסף הזה ישמש להקמה של לא פחות מ-12 מפעלי ייצור, פיתוח ואריזה באריזונה – וגם יספק, כמובן, הרבה מאוד עבודה לתושבים מקומיים, במהלך ההקמה, וגם לאחר מכן בתפעול השוטף. למעשה להשקעה הראשונית הצטרפו עוד 100 מיליארד דולר רק ביולי האחרון, אז גם אמר מנכ"ל החברה ד"ר סי סי ווי שיש לה כוונה לבנות עוד ארבעה או יותר מפעלים מעבר לכך, וזה מתיישר עם הדיווחים על בדיקת השטח בטקסס. TSMC לא אישרה את הדיווח, אבל עד עתה גם לא הכחישה אותו.

אירוע המפתחים השנתי DevDay 2026 של חברת OpenAI – שהתקיים אתמול (ג') במתחם פורט מייסון שבסן פרנסיסקו – סימן תפנית תפישתית בעולם הבינה המלאכותית, כך על פי הדיווחים הרבים אודותיו. מנכ"ל החברה, סם אלטמן, פתח את הכנס והבטיח כי מדובר ב-"DevDay הטוב ביותר שלנו עד כה". במרכז ההכרזות עמדה ההתפתחות מבוטים ומתן מענה על שאלות נקודתיות מצידם, לעבר מערכת של סוכנים אוטונומיים המבצעים משימות מתמשכות.  גולת הכותרת של האירוע הייתה השקת סוכני Dots – עוזרים אישיים הרצים 24/7 על מחשבי ענן מאובטחים. סוכנים אלו, המבוססים על מודל GPT-6 Astra, מסוגלים לקבל משימות מורכבות כמו ניטור משובים, כתיבת קוד, עדכון יומנים ותזמון פגישות דרך צ'אט, הודעות טקסט, שיחות קוליות ואפליקציות ארגוניות כדוגמת סלאק (Slack) ו-טימס (Teams). Want to catch up with everything?https://t.co/VsVbASRwdF — OpenAI Developers (@OpenAIDevs) September 29, 2026 הדרמה מאחורי הקלעים: דחייתו של מודל העלית לצד הבשורה על גל המוצרים החדש, האירוע לווה בצעד דרמטי ובלתי צפוי: OpenAI החליטה להקפיא ולהסיר מהפצה את מודל הדגל המתוכנן שלה, GPT-6.1 Astra – ממש ביום הכנס. ההחלטה התקבלה בעקבות דאגות בטיחותיות וקשיים בהבטחת הלימות (Alignment) של המודל ומדובר בעצירת אימון שנייה בתוך שלושה חודשים בחברה. כשהתייחס לנושא הבטיחות והעיכובים, הבהיר אלטמן: "ללא קשר לפעולות הממשלות, אנו נמשיך לפעול כדי לשמור על בינה מלאכותית בטוחה. יהיו זמנים, בדיוק כמו עכשיו, שבהם נצטרך להשקיע מאמץ רב יותר בהגברת היכולות שלנו בתחום זה, לפני שנגדיל את יכולות המודל באופן מסורתי". אלטמן הוסיף ותיאר את החלטת העיכוב כחלק מ"קטגוריית ההתנהלות הרגילה" של החברה. Opening ACT of OpenAI DevDay 2026 ???? pic.twitter.com/AlecYO2mpc — AshutoshShrivastava (@ai_for_success) September 29, 2026 מוזל ומהיר: האלטרנטיבה והביצועים בעקבות הקפאת דגם העלית, המודל המרכזי שהושק באירוע עבור מפתחים ומשתמשים ארגוניים הוא GPT-6.1 Sol. המודל החדש מציע ביצועים הקרובים לרמת Astra בתחומי הקידוד והפעלת המחשב, אך בעלות הנמוכה ב-80%. מנהל המוצר הראשי של OpenAI, טיבו סוטיו, הסביר את התפישה הכלכלית מאחורי התמחור, בציינו כי היעד הוא "תוצאה על כל דולר" (Outcome per dollar).  הוא הוסיף לגבי חווית המשתמש העתידית: "בעוד שישה חודשים נחזור לפשטות של מערכת שבאמת מבינה מה אתה צריך".  בנוסף, השיקה החברה את מצב Ultrafast, המאיץ את יצירת הטוקנים עד פי שמונהף במהירות של 300 טוקנים בשנייה, וזמין במסגרת מסלול מנוי חדש בשם Pro 500 – שעלותו 500 דולר בחודש. סמנכ"לית הכספים של OpenAI, שרה פרייאר, התייחסה להתרחבות מסלולי הפרימיום ואמרה כי "כששיגרנו את מסלול ה-200 דולר, אנשים חשבו שאיבדנו את השפויות". Plugin extensions let you build interactive panels, file viewers, and a sidebar home in ChatGPT. Get clearer feedback when submitting your plugin for review. With support for the proposed MCP Events specification, events in connected apps can start automations in ChatGPT:… pic.twitter.com/Kt0uywAeuw — OpenAI Developers (@OpenAIDevs) September 29, 2026 סביבת עבודה משותפת וארגז כלים למפתחים כדי לאפשר שיתוף פעולה בין צוותים אנושיים לסוכנים הדיגיטליים, הוצג המרחב ChatGPT Space, הכולל מסמכים חיים, מצגות וגיליונות עבודה מובנים, שבהם ניתן לתייג סוכנים ולבצע משימות באופן צוותי. עבור קהילת המפתחים, הושק תוסף בשם Computer Use בתוך Agents API, המאפשר לסוכנים להפעיל תוכנות וממשקים באופן עצמאי, לצד Decisions API המתבסס על מודל Luna לקבלת החלטות מהירות בשבריר שנייה. כמו כן, החברה השיקה את Sign in with ChatGPT, המאפשר למשתמשים לנצל את מכסת הטוקנים של המנוי שלהם באפליקציות של חברות שותפות, וכן היא פתחה שוק מוצרים ארגוני (Marketplace) המאפשר רכישת תוכנות שותפים על חשבון התחייבויות הרכישה ב-OpenAI.

בפרק זה של 'פודקאסט אנשים ומחשבים' עסקנו באחד התחומים המורכבים והקריטיים בעולם הסייבר – אבטחת מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) וטכנולוגיות תפעוליות (OT). לשיחה בנושא זה, הגיע לאולפן דניאל ארנרייך, מומחה ויועץ לאבטחה ולסייבר בעולמות ה-OT ולשילובם עם מערכות מידע (IT). ארנרייך משמש גם יו"ר ועדת התוכן של ועידת ICSCYBERSEC של אנשים ומחשבים. ארנרייך, יליד סלובקיה שעלה לישראל ב-1965, שירת בצה"ל בתחום האלקטרוניקה. לאחר שחרורו למד במחזור השלישי של לימודי הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון. ב-1991 הצטרף לתחום מערכות הבקרה התעשייתיות במוטורולה (Motorola), ובהמשך עסק באבטחת סייבר עבור תחנות כוח של חברת סימנס (Siemens). כיום, הוא פועל כעצמאי ומתמקד בהכשרת אנשי מקצוע בנושאי סיכוני סייבר ואבטחת סייבר למערכות בקרה תעשייתיות במגוון מגזרים – בהם מים, חשמל, כימיקלים, זיקוק, תקשורת, ערים חכמות ובתי חולים. באחרונה הוא עוסק גם בתפעול מאובטח של מערכות אוטונומיות – AI פיזי. דניאל, מהן ההגדרות של ICS ו-OT ומהם אתגרי האבטחה הייחודיים שלהם? "התחום התחיל במערכות SCADA – מערכות בקרה מרחוק – ובהמשך התפתח ל-ICS, כלומר מערכות בקרה תעשייתיות. כיום מקובל להשתמש במונח OT – טכנולוגיות תפעוליות – כדי להבדיל אותו מעולם ה-IT. הסיבה לכך היא שיש הבדל מהותי בין שני התחומים. אבטחת IT מתמקדת בעיקר בסודיות, בשלמות ובזמינות של המידע. לעומת זאת, מערכות OT מתמקדות בבטיחות, באמינות תפקודית וברציפות תפקודית של מערכות בתעשייה ובייצור. הבטיחות התפעולית היא החשובה ביותר, כדי למנוע פגיעה באנשים או בציוד. חשוב להדגיש כי אי אפשר להבטיח בטיחות ללא הגנת סייבר, ובנוסף, אי אפשר להבטיח הגנת סייבר ללא הגנה פיזית והגנה היקפית – גדרות, דלתות, מצלמות ואמצעי אבטחה נוספים". מהם מסלולי התקיפה האפשריים במערכות האלה? "יש כמה מסלולים. אחד מהם נוצר על ידי חשיפה רשלנית לרשת האינטרנט, כפי שקרה ביולי האחרון בארצות הברית, כאשר זוהתה חדירה למספר מערכות OT של מערכות מים במדינת מינסוטה. אני אפילו לא ממהר לקרוא לזה מתקפת סייבר, ואסביר למאזינים למה: בעולם של הגנה על מערכות תעשייתיות, אנחנו מכירים את המושגים של הגנה פיזית והגנה היקפית. ניקח לדוגמה מפעל גדול לייצור, או תשתית לאומית, כמו מים או חשמל. במקרה של מינסוטה, ובמקרים נוספים בארצות הברית, הבנתי מיד שמשהו כאן לא מסתדר. התברר שמדובר במערכות שהיו חשופות לאינטרנט – דבר שלא אמור להתאפשר במערכות OT. יש כיום כלי סריקה פשוטים מאוד, שאפשר להפעיל אפילו מהמחשב הביתי, כדי לאתר מערכות תפעוליות חשופות לאינטרנט. להערכתי, מה שקרה שם נבע בין היתר מכך שתאגידי מים רצו לחסוך כסף ואפשרו לחברות תחזוקה להתחבר למערכות המים ולבצע תחזוקה ובדיקות מרחוק. בעולם מערכות הבקרה התעשייתיות לא אמורה להיות 'חיה' כזאת. אני לא מתבייש לומר, כפי שציינתי, שזו הייתה רשלנות בניהול ההגנה על המערכות. האם לקרוא לזה מתקפת סייבר ולייחס אותה לאיראנים? אני נותן 'כבוד' למושג תקיפת סייבר. מבחינתי, תקיפת סייבר על מערכות OT היא אירוע בסדר גודל של מה שנעשה ב-סטוקסנט (Stuxnet) – מתקפה שנועדה לפגוע בצנטריפוגות באמצעות חדירה ישירה למערכות הבקרה". "העובדים הם קו ההגנה הראשון" מהם אמצעי ההגנה המומלצים על מתקנים ומערכות תעשייתיות? "כפי שציינתי, בראש ובראשונה צריך להגן פיזית על המתקנים. בנוסף יש צורך ליישם קישור מאובטח בין הרשתות IT ו-OT והכל צריך להיות מגובה במדיניות האבטחה באופן ברור וברמת הנהלות הארגונים. יש לנו קושי מסוים להסביר את המושג 'סייבר' לאנשים שמגיעים מעולם ה-IT, משום שסייבר בעולמות ה-OT שונה במידה רבה. אנחנו תמיד אומרים לאותו מנהל: 'התפקיד שלך הוא להגן על הבטיחות ועל הרציפות התפקודית', ואלה שני דברים שמאוד ברורים למנהלים. בטיחות פירושה, קודם כל, שאף אדם לא ייפגע, ורציפות תפקודית פירושה שהמכונה והמערכות התפעוליות ימשיכו לעבוד. בהיבט של הגנה, ארגונים חייבים לבצע סקרי חולשות ופגיעות באופן תקופתי, לפחות פעם בשנה. ולא פחות חשוב – חייבים להקצות משאבים כדי לבצע הדרכות לעובדים. חשוב מאוד להדגיש: אסור להטיל את האחריות על אבטחת OT על מנהל סייבר IT בלבד, בגלל ההבדלים העקרוניים בין התחומים. חוסר ידע והבנה של ההבדלים בין מערכות אלה עלולים בעצמם לייצר סיכונים". כיצד הבינה המלאכותית משתלבת באבטחת הסייבר התעשייתי? "תחום ה-AI עדיין בחיתוליו בכל הקשור למערכות OT. בעוד שבעולם ה-IT כבר קיימים פתרונות הגנה שבהם נעשה שימוש בבינה מלאכותית, בתחום ה-OT הדברים עדיין מתקדמים בזהירות. נכון להיום, שימוש בבינה מלאכותית יכול לסייע בעיקר בזיהוי מצבים חריגים במערכות OT. אבל אין לי ספק שבהמשך הבינה המלאכותית תוכל לסייע גם בתכנות של מערכות OT ובהגנה עליהן". בינואר 2027 תוביל שוב את ועידת ICSCYBERSEC ה-11 של אנשים ומחשבים. מה צפוי בכנס? "כמו בכל שנה, הכנס ה-11, ועידת ICSCYBERSEC, יכלול מומחים, משתמשים וספקי פתרונות, עם דגש מיוחד על חידושים בתחום ה-AI ויישומיו באבטחת סייבר תעשייתית. בין היתר נדבר על ה-AI הפיזית, שהיא למעשה יישום של בינה מלאכותית שמפעילה רובוטים, מכוניות וכלים ומערכות פיזיות אחרות. כאן הסיכון שונה: תקלה או באג ביישום בינה מלאכותית שמפעילים, למשל, רובוט, עלולים לגרום לנזק וגם פגיעה פיזית באנשים ואף ליצור חשש לאובדן שליטה על המכונה. זהירות ברמה זו מחייבת אותנו לחשוב לא רק על סיכוני אבטחת סייבר, אלא גם על ההשלכות הפיזיות של החלטות שמתקבלות או מבוצעות על ידי מכונות שתפקודן מבוסס על טכנולוגיית AI. האתגר הוא להבין שהחיבור בין טכנולוגיית AI, אבטחת סייבר ומערכות פיזיות משנה את כללי המשחק. כאשר התוכנה התפעולית יכולה להשפיע ישירות על תפקוד פיזי של מכונות ייצור ורובוטים, האחריות על תכנון, אבטחה, בקרה ופיקוח הופכת משמעותית הרבה יותר". לפודקאסט המלא – נגן אודיו: ראיון עם דניאל ארנרייך, מומחה בתחום אבטחת הסייבר למערכות תעשייה צפייה בווידאו: לצפייה בראיון ביוטיוב

  AWS הכריזה על הרחבת היכולות של סוכני הבינה המלאכותית שלה, כך שהם יוכלו לנהל ולטפל במערכות סאפ (SAP). הסוכנים פועלים ב-Kiro – סביבה סוכנית חכמה, בה ישנם כלי פיתוח וכתיבת קוד. כך, סביבת Kiro מתאימה לפרויקטים מורכבים ועתירי משאבים, כמו חידוש מערכות סאפ באופן מהיר יותר, והטמעה של תוכניות שונות, דוגמת: SAP ABAP, עבור תהליכים מרכזיים כמו כספים, ניהול הזמנות ותפעול שרשרת אספקה;  SAP BW, לעולמות הדיווח והניתוח לטובת תכנון וקבלת החלטות; ו-SAP PI/PO, המשמש כמתווך שמחבר את סאפ למאות מערכות חיצוניות, שותפים ויישומים.  לפי ענקית הענן, "סאפ הוא המקום בו ארגונים רבים מאחסנים את הלוגיקה והנתונים העסקיים הקריטיים ביותר שלהם. מודרניזציה ידנית של עומסי העבודה הללו דורשת זמן ומשאבים רבים לטובת השינוי. באמצעות סוכני AI אלה, לקוחות ארגוניים יכולים להאיץ את המודרניזציה של מערכות הסאפ שלהם. בהנחיה אחת, הסוכנים יכולים להביא לחידוש של אלפי שורות קוד ושל מאות ממשקים. הסוכנים הללו יכולים למכן תהליכים במהלך המודרניזציה וכך להביא להפחתה של צריכת המשאבים בעשרות אחוזים". We're open-sourcing Kiro Crew ???? It coordinates work across sessions, repos, and tools, so you come back to progress, not a restart. Learn more from @InfoWorld: https://t.co/bJkRUvFZHe pic.twitter.com/iOyDqHuhv0 — AWS Newsroom (@AWSNewsroom) August 4, 2026 רולנדו סבאטינו, מהנדס תוכנה בכיר בטויוטה (Toyota) צ'ילה, השתמש בסוכני AI אלה כדי לנתח ולתעד מאות אובייקטים מותאמים אישית במערכות הסאפ שלו, לזהות קוד מיושן ולפשט את ההגירה שלהם. אלכס קחנוביץ', אדריכל סאפ באדובי (Adobe), אמר כי "Kiro יעזור לנו להגר את מערכת סאפ לענן של אמזון בזמן שיא". גם השותפים של ענקית הענן דיווחו על שיפור בתוצאות.   NTT Data Global Solutions דיווחה על הפחתה של עד 95% במאמצי ההגירה של סאפ בענן. קייפג'מיני (Capgemini) דיווחו על קיצור משך הניתוח ובנייה של האינטגרציות ב-40-60%, ואמרו כי "בשיתוף AWS, אנו מסייעים לארגונים לפשט ולהאיץ את מסעות הטרנספורמציה שלהם בסביבת סאפ, ומאפשרים להם לממש ערך עסקי מהר יותר ובביטחון רב יותר". לפי דלויט (Deloitte), "עם AWS ו-Kiro, אנו מאיצים עבור ארגונים את תהליכי המודרניזציה ומעניקים להם ארכיטקטורת אינטגרציה מוכנה לעתיד, בפחות זמן ומאמץ".

"סוכן AI יכול להיות אוטונומי בדרך שבה הוא מבצע משימה. הוא לא יכול להיות אוטונומי בקביעת הכללים לפיהם הוא פועל – את אלה קובע הארגון. בעולם בו אלפי סוכנים יפעלו במקביל, הארגון נדרש למערכת אחת שיודעת לאכוף אותם כללים", כך אמר עודד טהורי, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות (Gene Technologies). בראיון לאנשים ומחשבים ציין טהורי כי "יש להסיט את הזרקור בדיון על סוכני AI מהשאלה מה הם מסוגלים לעשות – לשאלה חשובה יותר: מי שולט בכל הסוכנים האלה, ומוודא שכולם פועלים לפי מדיניות הארגון?". "השאלה איננה תיאורטית", הדגיש טהורי. "האירועים האחרונים סביב הסוכנים הסוררים של OpenAI המחישו עד כמה הבעיה ממשית. אבל הסיפור הגדול יותר אינו מה קרה במעבדות OpenAI – אלא מה יקרה בארגון". יותר ויותר מהם יפעלו בארגון ועל החברה לדאוג לממשל ותיאום ביניהם. סוכני AI. צילום: ImageFlow, ShutterStock "לא בעיית אבטחה, אלא צורך בשליטה ארגונית" "בשנים הקרובות", אמר טהורי, "בארגונים יהיו מאות ואלפי סוכנים, חלקם מיצרני תוכנה, חלקם יפותחו בארגון וחלקם ייבנו על פלטפורמות AI. לכל אחד מהם יהיו מטרות, הרשאות וכלים שונים. כך נוצרת כאן בעיית ממשל, ריבונות AI חדשה, והארגון עלול למצוא את עצמו עם עשרות מערכות שמיישמות עשרות גרסאות שונות של אותה מדיניות. לדוגמה: סוכן אחד יודע שאסור לאשר הוצאה מעל סכום מסוים; סוכן אחר לא קיבל את הכלל הזה; סוכן שלישי משתמש במודל אחר; סוכן רביעי נבנה על ידי ספק חיצוני; וחמישי עודכן לפני חודש, אבל המדיניות שלו לא עודכנה. זו כבר אינה בעיה של אבטחת מידע, אלא בעיית שליטה ארגונית". "חל שינוי מעולם התוכנה המסורתי. בעולם סוכני ה-AI, הרשאה היא רק השלב הראשון ולאחריו יש לטפל בשאלה החשובה יותר: מה מותר לסוכן לעשות עם ההרשאה שקיבל? יש לוודא שכאשר הוא השיג את המטרה שהוגדרה לו, צריך לדעת איך היא הושלמה, באילו מערכות נעשה שימוש, לאיזה מידע הייתה גישה, ואילו פעולות בוצעו בדרך. נדרשת שכבה חדשה של ממשל ובקרה בארכיטקטורה הארגונית, מעל הסוכנים, ולא בתוכם". לקבוע מדיניות אחידה לסוכני AI "ב-ג'ין טכנולוגיות", ציין העומד בראשה, "אנו מפתחים שכבת שליטה מרכזית, המאפשרת לארגון להגדיר מדיניות אחידה לסוכני AI, גם כשהם מבוססים על מודלים שונים, נבנו על ידי צוותים שונים, או פועלים במערכות שונות. הארגון מגדיר פעם אחת את מדיניות הארגון בשכבת השליטה. שכבה זו תקבע לאילו מערכות ומידע הסוכן רשאי לגשת, אילו פעולות הוא רשאי לבצע, באילו תנאים, עד איזה סכום, מול אילו סוגי מידע ומתי נדרש אישור אנושי".  "החלק החשוב ביותר", אמר טהורי, "הוא אכיפה בזמן אמת. כשסוכן מבקש לבצע פעולה, זו נבחנת מול עמידה בכללי המדיניות הארגונית. המדיניות אינה תלויה בכך שהמודל 'יזכור' את ההוראות, או יפרש נכון את השאילתה. הגבול נאכף מחוץ למודל. הבחנה זו הופכת קריטית, ככל שהסוכנים נעשים אוטונומיים יותר".  "האירועים האחרונים בתעשייה", סיכם טהורי, "ממחישים שגם המפתחים של המודלים המתקדמים בעולם משקיעים יותר ויותר בניטור, הכלה ובקרה חיצונית על פעולות של סוכנים. האתגר הגדול הבא הוא ריבונות וממשל על הסוכנים – Agent Governance. הפתרון אינו לעצור את השימוש בסוכנים, אלא ההפך: כדי שארגונים יוכלו לתת לסוכני AI יותר עצמאות, הם יצטרכו לבנות סביבם מנגנוני שליטה חזקים יותר".

שיחות המשקיעים של חברות התוכנה בעקבות הדו"חות הכספיים האחרונים, העבירו גל הלם ברור בוול סטריט: הרווחיות של מודל ה-SaaS המסורתי סופגת פגיעה קשה. מענקיות תוכנה בתחום האנטרפרייז ועד סטארט-אפים, חברות הטכנולוגיה מדווחות על האטה ניכרת בקצב צמיחת ה-ARR ושחיקה בשורת הרווח הגולמי. מהפכת הבינה המלאכותית והסוכנים האוטונומיים אכן משנה מן היסוד את מודל העבודה ואת תפישת הערך של הלקוחות. הגורם המרכזי שמוצג בחדרי הישיבות הללו הוא אפקט "צמצום המושבים", מכיוון שככל שכלי AI מבצעים אוטומציה לתהליכי עבודה, לקוחות מקצצים באגרסיביות את מספר רישיונות המשתמש. בתגובה, ספקיות התוכנה ממהרות לנטוש את מודל התמחור הסטטי לפי משתמש, לטובת מודלים דינמיים של תמחור מבוסס שימוש ותוצאות. שחיקת הרווחים הנוכחית של חברות ה-SaaS אינה גזירת גורל בלתי נמנעת של מהפכת ה-AI, אלא תוצאה של חוב תשתיתי פיננסי שנצבר לאורך שנים ומעצים את הטלטלה בשוק הבינה המלאכותית אינה אשמה הראשית בבעיות הרווחיות שלה. SaaS – תוכנה כשירות. צילום: אילוסטרציה. BigStock ה-AI: מכפיל כוח המציף את השבריריות של התשתיות הפיננסיות שתחתיו אין ספק שה-AI מחוללת שינוי אמיתי ודרמטי בכללי המשחק, אך לייחס את משבר הרווחיות הנוכחי אך ורק לשינוי בהתנהגות הלקוחות פירושו התעלמות מכשל פנימי עמוק בהרבה.  המציאות היא שה-AI אינה הסיבה היחידה לשחיקת שורת הרווח, אלא היא משמשת כמכפיל כוח המציף את השבריריות של התשתיות הפיננסיות שמתחתיו. כאשר מודל העבודה משתנה במהירות, ניסיונות להלביש תמחור דינמי ומורכב על מערכות גבייה וחיוב מיושנות יוצרים חיכוך תפעולי חריף שמעמיק את הפגיעה ברווח הגולמי. הפער הזה מקבל אישוש בשטח בנתוני מחקר גלובלי שנערך, בשיתוף פירמת הייעוץ PwC, בקרב כ-100 מנהלי פיננסים בחברות B2B: בעוד שחברות צמיחה רבות כבר אימצו מודלי תמחור מבוססי שימוש, רק מיעוט מבוטל מתוכן מחזיק באוטומציה הנדרשת כדי לתמוך במכלול לוגיקת החיוב וההכנסות שלהן. כשחברות מנסות לעבד מיליוני אירועי שימוש בזמן אמת ולחבר אותם לחוזה הלקוח דרך תשתיות מיושנות, הדיוק הפיננסי פשוט קורס. על פי ממצאי המחקר, כ-71% מחברות התוכנה סובלות ממה שמכונה "דליפת הכנסות", כאשר מעל 30% מתוכן מאבדות יותר מ-5% מכלל ההכנסות השנתיות שלהן, פשוט כי המערכות שלהן נכשלות בלכידה ובגבייה של הערך שהן סיפקו בפועל. בשוק שבו משקיעים בוחנים בציציות את מדדי ה-NRR וכלכלת היחידה, איבוד של מעל 5% מההכנסות בשל כשל תפעולי, לאחר שעלויות רכישת הלקוח כבר שולמו, הוא מפגע תזרימי בייצור עצמי, שמחסל את ה-EBITDA. משבר התשתיות בניהול ההכנסות אינו נעצר בדו"חות הכספיים, הוא משתק גם את תפוקת הפיתוח. כ-39% ממחלקות הכספים תלויות במפתחים לצורך שינויי בילינג, דבר ששורף עד 60 שעות פיתוח יקרות מדי חודש על אדמיניסטרציה פיננסית. כשהגמישות המסחרית נתקעת בתור מערכות ה-Jira של ההנדסה, החברה מאבדת את היכולת לעדכן תמחור ולהגיב במהירות לשינויים שהשוק דורש.  שחיקת הרווחים הנוכחית של חברות ה-SaaS אינה גזירת גורל בלתי נמנעת של מהפכת ה-AI, אלא תוצאה של חוב תשתיתי פיננסי שנצבר לאורך שנים ומעצים את הטלטלה בשוק. ככל שתמחור התוכנה הופך לדינמי ומורכב יותר, היציבות הפיננסית כבר לא תגיע מדבקות ובהשקעה במנויים קבועים, אלא מיכולת ניהול הדאטה והחיוב בזמן אמת. ההסתגלות לעידן החדש אינה מסתכמת ברכישת רכיב טכנולוגי כזה או אחר, אלא מציבה אתגר ארגוני רחב היקף: לייצר סנכרון עמוק בין צוותי ההנדסה, הפיננסים והאסטרטגיה המסחרית. ארגונים שיתייחסו לתשתית הפיננסית כחלק בלתי נפרד מארכיטקטורת המוצר ומאסטרטגיית הצמיחה שלהם, יוכלו להבטיח שהערך שהם מייצרים בשטח אכן יתורגם לשורה התחתונה.

חברת הדיפנסטק הישראלית אש-טק (Esh-Tech) – המפתחת מערכת לייזר טקטית מתקדמת להתמודדות עם איום הרחפנים – הודיעה באחרונה כי היא מרחיבה את הנהלתה על רקע התרחבות פעילותה בארץ ובעולם, והיערכותה לשלב הצמיחה הבא. במסגרת זו, החברה בישרה על מינוי אביעד להב לתפקיד סמנכ"ל כספים. להב יהיה אחראי על הניהול הכולל של תחומי הכספים והלוגיסטיקה בחברה, ויוביל את בניית התשתית הפיננסית והתפעולית הנדרשת להמשך צמיחתה של אש-טק ולביסוסה כחברה גלובלית איתנה ומובילה בתחומה. להב מביא עימו ניסיון ניהולי בכיר בחברות גלובליות וציבוריות. בשמונה השנים האחרונות כיהן בתפקיד CFO של קבוצת מר (Mer Group), הנסחרת בבורסת תל אביב, שם הוביל צוות גלובלי של כ-50 עובדים ועובדות. קודם לכן כיהן כ-Head of Finance בקבוצת מר וכ-Senior Manager ב-PwC. שלושה מינויי בכירים נוספים מינויו של להב מצטרף לשלושה מינויים נוספים שביצעה אש-טק בתחילת החודש, במסגרת הרחבת הנהלת החברה. אורן מכאני מונה לסמנכ"ל המחקר והפיתוח, ויוביל את פעילות התחום בחברה. מכאני מביא עמו ניסיון רב-שנים בפיתוח ובהובלת מערכות אלקטרו-אופטיות בתעשייה הביטחונית. בתפקידו האחרון כיהן כ-R&D Senior Director באלאופ שבאלביט מערכות (Elbit Systems), ולפני כן מילא תפקידי ניהול והנדסת מערכות באלאופ ובתעשייה האווירית (IAI). לצד חיזוק תחומי הכספים והפיתוח, מינתה החברה את מיכל חומסקי-הזלמן ל-Head of Corporate Development, והיא תהיה אחראית על הצמיחה האסטרטגית, פיתוח שותפויות והרחבת פעילות החברה בארץ ובעולם. בתפקידה האחרון הובילה את קשרי התאגיד של טבע (Teva) בישראל והיא מביאה יותר משני עשורים של ניסיון בפיתוח שותפויות ובהובלת מהלכים במגזר הציבורי והעסקי, לרבות תפקידים במשרדי ממשלה. בנוסף, יעל צדקי מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש וציות, והיא תוביל את בניית התשתית הארגונית הנדרשת לצמיחת החברה, לרבות גיוס ופיתוח עובדים ומנהלים והטמעת מדיניות אתיקה וציות. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש וציות במדיסון (Madison), שם הובילה את התחום בכ-30 שווקים בינלאומיים. קודם לכן כיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש ב-IXI Mobile. ‎"לבנות שדרה ניהולית חזקה במיוחד, בעלת ניסיון רב שנים ורב תחומי" ארז ריאחי, המנכ"ל והמייסד-שותף של אש-טק, אמר: "אש-טק נמצאת בתקופה של צמיחה משמעותית, עם המעבר מפיתוח טכנולוגי למערכות מבצעיות הנמסרות ללקוחות במספר מדינות, והרחבת הפעילות בארץ ובעולם. הצמיחה המואצת במגוון יכולות הליבה של החברה, לצד אתגרי השוק, מחייבים אותנו לבנות שדרה ניהולית חזקה במיוחד, בעלת ניסיון רב שנים ורב תחומי. אביעד, אורן, מיכל ויעל מביאים עימם ניסיון פיננסי, הנדסי, ניהולי וארגוני נרחב, וכל אחד ואחת מהם יובילו תחומים מרכזיים בהתפתחות החברה. אני גאה בהצטרפותם ובטוח שיחד נבנה את התשתיות הנדרשת לשלב הבא, נמשיך לקדם מענה אפקטיבי לצורך המבצעי הגובר בהתמודדות עם איום הרחפנים וניקח את החברה לשיאים חדשים". אש‑טק, שנוסדה בשנת 2023 על ידי ריאחי, המכהן כאמור כמנכ"ל החברה, וד"ר שמואל גרינשטיין, המשמש כ-CTO, מפתחת מערכת לייזר חדשנית להתמודדות עם איום הרחפנים וליצירת פתרונות הגנה ניידים, יעילים ונגישים. מערכת DroneLight של החברה נועדה לספק מענה מהיר ומדויק לאיום הרחפנים, והיא מבוססת על לייזר פולסי, המייצר פעימות אנרגיה קצרות וממוקדות. טכנולוגיה זו מאפשרת לנטרל רחפנים בתוך שניות, תוך צריכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס למערכות לייזר רציף. את המערכת ניתן להתקין על גבי כלי רכב צבאיים, ובכך להעניק לכוחות המתמרנים יכולת הגנה ניידת ורציפה בשטח. בחודש יוני הודיעה אש-טק על השלמת גיוס של 18 מיליון דולר בהובלת קרן Kinetica, ובהשתתפות Mahari, Q-Fund, 2i Ventures, Hinkley ו-FFG, לצד משקיעי אנג'ל ורשות החדשנות באמצעות קרן ההזנק. כספי הגיוס מיועדים להשלמת פיתוח המערכת, להקמת קו ייצור בישראל, להרחבת הצוות ולהגדלת פעילות השיווק, המכירות והאספקה בשווקים הבינלאומיים. אש-טק נבחרה לאחרונה גם כחברה פורצת דרך במסגרת תוכנית MAFAT for Startups של מפא"ת במשרד הביטחון.

מפגש הפסגה שנערך, כפי שדיווחנו, אתמול (ג') בבית הלבן בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, והנהגת תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית הבכירה, הוליד הסכם פוליטי ותעשייתי תקדימי.  בתום ארוחת צהריים בחדר המזרחי, חתמו ראשי החברות המובילות והנשיא על "אמנת הבית הלבן לסופר-אינטליגנציה" – מסמך הבנות בן 308 מילים, שהוגדר על ידי טראמפ כ-מחייב מבחינה מוסרית (Morally binding) וכמעין חוקה ענפית, המבוססת על בקרת איכות פנימית ופיקוח עצמי. במקביל, חתם הנשיא על צו נשיאותי המנחה את כל זרועות הממשל הפדרלי לחדול משימוש במונח "בינה מלאכותית" (AI) ולעבור באופן רשמי למונח "סופר-אינטליגנציה" (SI) בכל המסמכים הרשמיים. האירוע התקיים לצד השקתו של הפורטל הממשלתי החדש America.gov – שרותם טכנולוגיה מתקדמת לטובת איחוד שירותי הממשל הפדרלי. Trump meets with AI company CEOs at the White House, says "We’re going to be signing a document today renaming artificial intelligence to superintelligence officially." pic.twitter.com/xQf9Ap0IaD — Megh Updates ????™ (@MeghUpdates) September 29, 2026 הרקע לפסגה: אזהרות קיומיות וסוכנים סוררים ההסכמות שהושגו אתמול מגיעות לאחר סערה מתמשכת שהרעישה את עמק הסיליקון ואת וושינגטון כאחת. בשבועות שקדמו למפגש, קראו מנהיגי מעבדות הפיתוח הבולטות, ובהם מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, להאט את קצב הפיתוח של הטכנולוגיה המשבשת והחדשנית, ולהציב מנגנוני פיקוח עצמאיים, וזאת משום חשש מאובדן שליטה אנושית על המערכות.  חששות אלו התחילו מיום היוולדה של הטכנולוגיה אבל הועצמו עקב סדרת תקריות בטיחות מהחודשים האחרונים, שבמסגרתן סוכנים אוטונומיים פרצו מתחמי בדיקה מבודדים והצליחו להשיג גישה לשרתים חיצוניים ולמאגרי מידע ממשלתיים. יתרה מזאת, בתשקיף ה-IPO שהגישה אנת'רופיק לאחרונה, הקדישה החברה כ-80 עמודים לאזהרות מפורשות מפני סכנות קיומיות לאנושות ותרחישים של התנהגות מודלים המנסים למנוע את כיבויים, ועוד מקרי קיצון. מנגד, טראמפ דחה בעבר את נבואות הזעם לתחום הבינה המלאכותית בכלל והסוכנים האוטונומיים בפרט, וכינה אותן "תרמית", בעוד יו"ר בית הנבחרים ג'ונסון הגדיר את החששות בריאיון לרשת Fox Business כ"מבצע תודעה סיני".  יצוין כי ביום א' האחרון, ערב הפסגה, סעד אמודאי בארוחת ערב פרטית עם טראמפ בבית הלבן כחלק מהמאמץ לגשר על הפערים. It was an honor to join @POTUS and so many leaders from government and technology at the @WhiteHouse today for an important discussion on the future of Super Intelligence. Today was a significant step forward, and a moment for our industry to step up. Super Intelligence has… pic.twitter.com/RAzgJE2kHI — Lisa Su (@LisaSu) September 30, 2026 ארבע שכבות של פיקוח עצמי והתנגדות לרגולציה במפגש הפסגה שזומן והתכנס אתמול לקחו חלק בנוסף לנשיא ארה"ב טראמפ; יו"ר בית הנבחרים ג'ונסון; ואמודאי מאנת'רופיק; גם מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא; גרג ברוקמן, נשיא OpenAI; סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל; אלכס קרפ, מנכ"ל פלנטיר; ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה; אילון מאסק, מנכ"ל xAI, טסלה ו-SpaceX; וליסה סו, מנכ"לית AMD; בין השאר. במרכז הדיונים אתמול עמדו מנגנוני הפיקוח שהוגדרו באמנה החדשה, הכוללים כאמור ארבע שכבות בקרה: ניטור בטיחות פנימי במהלך אימון המודלים; צוותי ביקורת פנימיים; מעריכים חיצוניים עצמאיים; וסקירה תקופתית של הדו"חות על ידי דירקטוריון החברות.  טראמפ הבהיר בדברים שנשא מחוץ לאגף המערבי כי הממשל אינו מתכוון לכפות רגולציה נוקשה שתאט את הפיתוח: "אני רואה פיקוח עצמי עצום. הם מבינים שהם חייבים לפקח על עצמם", אמר הנשיא והוסיף, כפי שדווח ברשת Fox News: "מי שמנצח בסופר-אינטליגנציה מנצח את המרוץ. אנחנו מובילים כעת מול סין וכל השאר, ואני רוצה לשמור על כך. איננו רוצים לחנוק צמיחה". גם יו"ר בית הנבחרים ג'ונסון ציין כי "עלינו למצוא כאן את האיזון הנכון – האיזון בין האינטרסים של העם האמריקאי וההזדמנות להפיק תועלת מההתקדמות יוצאת הדופן המושגת באמצעות טכנולוגיה חדשה זו, לבין הצורך לשמר את היתרון שלנו על פני סין ועל פני כל מתחרה אחר שעלול להופיע ברחבי העולם… בטיחות וחדשנות אינן מטרות הסותרות זו את זו". Great to meet today with @POTUS, @JDVance, @SpeakerJohnson and Administration + tech leaders. Important conversation and we signed today the White House Accord on Super Intelligence. As I shared today, Google has invested hundreds of billions in the last two years alone, with… pic.twitter.com/04EirBfyUX — Sundar Pichai (@sundarpichai) September 30, 2026 "האמנה שנחתמה היום היא בסיס מוצק להתקדמות" המשתתפים בפגישה הביעו סיפוק מהתוצאות. מנכ"ל מטא, צוקרברג, אמר לכתבים בתום המפגש: "הרעיון הבסיסי הוא להעניק לציבור האמריקני וללקוחותינו ביטחון שהטכנולוגיה פועלת כפי שאנו מתכוונים. זהו שיח היסטורי ותחילתו של הסכם שכל התעשייה יכולה להתאחד סביבו". גם מנכ"ל גוגל, פיצ'אי, בירך על החתימה וציין בפוסט שפרסם כי התעשייה מחויבת לחדשנות אחראית ולבניית אמון הציבור: "גוגל ממוקדת בפיתוח בדרך הנכונה, תוך ביצוע בדיקות מתאימות, הערכות ומנגנוני הגנה מפני שימוש לרעה – ושחרור מוצרים רק לאחר שנסקרו ביסודיות. האמנה שנחתמה היום היא בסיס מוצק להתקדמות, ומכילה צעדים מוחשיים לקידום פיתוח בטוח לצד מימוש היתרונות הכלכליים והמדעיים". פיצ'אי הוסיף כי גוגל השקיעה מאות מיליארדי דולרים בשנתיים האחרונות בלבד לאורך כל שרשרת הטכנולוגיה, במטרה להביא ערך ממשי לאזרחים ולעסקים בארה"ב וברחבי העולם. מנגד, במערכת הפוליטית נשמעו גם קולות ביקורתיים; מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, הדגיש בריאיון ל-CNBC כי מעורבות ממשלתית היא הכרחית: "כשמדובר בבטיחות AI, עלינו לפעול בנחישות ובאחריות – כבר עכשיו".  כך או כך, המפגש חתם יום של דיונים קדחתניים בוושינגטון, שקיבעו את מודל הפיקוח העצמי כקו המנחה של הממשל מול ענקיות הטכנולוגיה.