אריה דרעי הוכיח אתמול ששום דבר לא השתנה בממלכת התודעה שלו. נאומו בכנסת היה מופת של בזבוז אמפתיה ציבורית וזילות כואבת של מצב המוחלשים

ההתבטאות של וופי גולדברג היא עוד אנקדוטה ביחסים המורכבים בין שחורים ליהודים בהיסטוריה האמריקנית, וסימפטום מדאיג של פוליטיקת הזהויות בארה"ב. זו תחרות על מעמד הקורבן והאשמה בהצטרפות למעמד הלבן המדכא

נפתלי בנט טען בצונאמי הראיונות שהוא מקים מחנה חדש, "שלא מושתת על שלילת האחר". הוא שוגה באשליות באשר למיקומו ברצף ההיסטורי של הימין

אללה ירחמו וסליחה, וגם מאוד חשוב לי לציין, שזה לא אני שהרגתי את המסכן