אנשי כוחות הביטחון נמצאים בסכנה מתמדת ומתים אלפי מיתות קטנות ביום, אבל במקום לכבד אותם ואת פועלם הם נשפטים בציניות ובצדקנות. קל לנו לצקצק ממרחק מסכי הפלזמות - מבלי לראות את התמונה הרחבה, הפחד, השחיקה והכאב. הם פה, איתנו, בואו לא נחכה שימותו כדי להיות איתם

עיתונאית אל-ג'זירה נכנסה לאזור לחימה וידעה שהיא מסכנת את עצמה. אז הגיע הזמן להפסיק עם ההכאות הישראליות על חטא ולהתחיל לתבוע הסברים: האם האמריקנים חוקרים גם מוות של עיתונאים בשדות הקרב שלהם? ואיפה הגינוי של האו"ם לחיסול העיתונאיות במקסיקו? ג'ודי ניר מוזס שלום קוראת להפסיק את היבבות ומזכירה לנו מי הרעים בסיפור האומלל הזה

ככל שמטפחים את הסיפור הפלסטיני של הנכבה, כך מטפחים את השנאה. האמת ההיסטורית היא שערביי פלשתינה תמכו בנאצים, בדיוק כמו המופתי. אכן הייתה נכבה, בעיקר כדי למנוע את מזימות ההשמדה. מי שרוצה פיוס, צריך לקדם את האמת, ולא נרטיב שקרי