הניסיון לצייר אותן כגוף אחד הוא אימוץ הקמפיין האגרסיבי של הימין, שלפיו ממילא כל השמאלנים אותו דבר. אבל העבודה חותרת למרכז, ואילו מרצ פחות

חשיפת הפרוטוקולים מהמשפט היא תזכורת לכך שאת העבר אין דרך להעלים. אבל ההתמכרות לו מכרסמת בסיכוי הישראלי לבנות חברה מתפקדת ובריאה

הרוח הציונית מציגה עצמה כמתווכת מהאו"ם שתכפה "אחדות". באמת? אחדות בין סער לביבי? בין לפיד לחרדים? זו מלכודת דבש לפני המלצה על בנימין נתניהו