אוסלו הוא לא "אירוע" אלא רעיון שבבסיסו הנחה שיש רק דרך אחת ומי שלא מתיישר איתה הוא "אויב השלום", משיחי וקיצוני. נתניהו אולי לא דייק, אבל...

הם מבקשים לחכות, לנהל מו"מ קשה, לשדר מסר קשוח לאויבים ולסרב לשחרור האסירים. אבל לסכנות העתיד אפשר להתכונן, בעוד חיי החטופים בסכנה מיידית. אם לא נקיים את מצוות פדיון שבויים, ולא נציל אותם, ישראל תאבד את דרכה

בזיכרון הארגוני של מערכת הבריאות יש אלפי שיתופי פעולה יהודיים-ערביים להצלת חיים. אבל מאז הטבח ניכרות השתיקה וההשתקה. ככה נוותר על זה?