במסיבת העיתונאים שלו, במסגרת בריחתו מאחריות, ניסה נתניהו להתחבא מאחורי אילן גבוה ועבות, מאחורי ראש הממשלה שרון. אין לו בושה והוא בורח כמעט עשרים שנה לאחור כדי להימלט מהאחריות לאסון שקרה במשמרת שלו, וכדי לתרץ את כישלונו בניהול המערכה כבר קרוב לשנה

קו ישיר מחבר בין כל האירועים שמטלטלים את ישראל בשבוע האחרון - משתקף מהם דיוקנה של מדינה נטולת אסטרטגיה המונעת מכוח היגיון של צבירת הישגים צבאיים, אך בלי הסבר איך הם מסתכמים לשיפור במצב הכללי שהולך ומידרדר

בהיעדר אומץ אמיתי, "מנהיגינו" מאמצים לעצמם פסאדה של אמיצים. כדאי להזכיר להם שאדם אמיץ אינו זה שחסר פחדים, אלא דווקא מי שמודע היטב לפחדיו אך לא פוחד מהם ולא מאפשר להם לשתקו

היחסים מול העולם המערבי, השפעות המלחמה על המורל והלכידות, ניצול הזדמנויות בשדה הקרב: אוקראינה החלה לייצר שינוי בסיפור המלחמה שלה מול רוסיה, וישראל יכולה ללכת בדרכה

ראש הממשלה ניסה להציג עצמו כמי שמתלבט בין שתי חלופות קשות בניסיון להצטייר כמוסרי - אך לא הצליח לשכנע את הציבור שהישגי המלחמה עד כה מצדיקים את אי-שחרור החטופים

החטופים נרצחים, ואנחנו מאבדים חלק מהלב שלנו, חלק מהמדינה שהכרנו וחלק מהקוד הגנטי של מדינת ישראל בתור "המקום הכי בטוח ליהודים". זה הקוד הגנטי שהביא לתקומה של עמנו אחרי השואה, לחזרה לארץ ישראל מהגולה. ואת הקוד הזה אסור לשבור

מי שרוצה לחיות בישראל מתוקנת ואיתנה חייב בכל הכוח להמשיך לתמוך במאבק לחיים של משפחות החטופים ולצאת להפגין - ואת ההפגנות חייבים לכרוך כעת גם בדרישה לפירוק מיידי של הממשלה, בשל אי-כשירותה להיות אחראית לחיי אדם

תקרית ביזוי ההמנוןן על ידי חלק מאוהדי בני סכנין חייבת להיות תמרור אזהרה לטיפול מהיר ולענישה חריפה נגד תופעות מסוג זה - כדי שלא ניתן לקיצוניים לגרור אותנו לאנרכיה, בספורט ובכלל