הימנעותו של המשטר בטהרן עד כה מתגובה על חיסולו של איסמעיל הנייה מעלה תהיות בנוגע למעורבותו בעימות האזורי - ומלמדת ככל הנראה על היערכות וחשיבה מחדש נוכח פעולותיה של ישראל בעומק לבנון - כמו גם אלו המיוחסות לה - ועל הבנה שהמערכה נכנסת לשלב חדש

ההישגים הצבאיים מצטברים, אבל בהיעדר אסטרטגיה ברורה לא מיתרגמים לתפנית. בינתיים, ממשיכה ישראל להישען על תפיסות עבר מול אויב שהשתנה

גם עכשיו, עיקר הרושם שלנו מופנה לפגיעה בסמלים של האויב, לא ביכולות ולא בתשתיות. אנחנו עדיין מאפשרים לנסראללה להחליט כמה גבוהות יהיו הלהבות. במקום לשבור לו את ארבע הגפיים, עכשיו כשהוא בחולשתו ויש הזדמנות