הרעב, כמו החתול של שרדינגר, הפך להיות אירוע הקיים דרך עיני המתבונן. העולם טוען שיש, ישראל טוענת שאי

האמת המרה - אדום על גבי לבן. כשח"כ נעמה לזימי לבשה חולצה עם הכיתוב "יו"ר הוועדה חשוד באונס", היא לא עשתה פרובוקציה - היא הציבה מראה.

האם, בדומה לאומות רבות, מגילת העצמאות יכולה להאיר כמגדלור של חוקה? האם מעמדה הוא הצהרתי בלבד? האם יש לה תוקף משפטי מחייב? על כך התגלעו חילוקי דעות בבית המשפט העליון  

הטענות נגד ישראל לא צריכות הרבה יותר מבסיס עובדתי רופף כדי לזכות לתהודה. עבור אלו המאמצים אותן בעולם, האמת לא חשובה - כולנו מרעיבי תינוקות כתחביב

לא אגזים אם אומר שניתנה כעת בידיך הזדמנות היסטורית להנציח את שמך בצד שדואג באמת לאחדות השורות ולאיחוי השבר הפנימי שאליו מוביל אותנו נתניהו באמצעות שליחיו השונים, או להיות חתום על הרס ואולי חלילה חורבן בית שלישי, לא בגלל אויבנו שמבחוץ, אלא בגלל השבר הפנימי 

יש הבדל אחד קריטי: בתוכניות ריאליטי, לפחות מישהו נשאר עם מיליון שקל. אצלנו? הציבור נשאר עם אפס. בלי שלטון חוק יציב, בלי מערכת איזונים, בלי אמון