בלב המאפלה של מלחמת חרבות ברזל, מותר לנו לחלום ערב יום העצמאות גם על נס השלום עם איראן. חלום שאולי אינו באספמיה

ושוב זכינו לראות את הסיפוח הזוחל-בואכה-רץ שמבצע ראש ממשלה באירוע שפעם היה שייך לכנסת, נרטיב ה"החזרנו את כולם" החצוף שמתעלם מהאחים והאחיות שנחטפו לעזה בחיים ושבו ממנה מתים והבחירה המפוקפקת במשיאי ומשואות כמו גל הירש ואברהם זרביב

כבר כמעט שמונים שנה שיש לנו מדינה, אך עתידנו עודנו לוט בערפל. כמו אבותינו שלפני מאה וחמישים שנה, גם אנחנו נמצאים במקום בו הזהות שלנו תוקעת אותנו. אנחנו זקוקים ליהודי ישן-חדש, יהודי "אלט-נוי", אם תרצו