דוגמא למודעה שהפיצה תעשייה אווירית בקמפיין הרעיון מאחורי הקמפיין הוא להדגיש את הפער בין תעשיית היי-טק חלולה לכאורה שמטרתה רק כסף, לבין תעשייה ביטחונית שעושה דברים עם משמעות. ובכן, לא כולם ברשת קונים את הבידול הזה. והתגובות? קורעות

כשאנחנו מקלידים מידע בטפסים באתרים, אנחנו נוטים לחשוב שהמידע נשלח רק כשאנחנו שולחים את הטופס. מחקר חדש מגלה שאלפי אתרים אוספים את מה שאנחנו מקלידים - עוד לפני ששלחנו

חברת הסטארט-אפ הישראלית אבו (Avo), שפועלת בתחום המשלוחים, מחסלת בימים אלה את פעילותה בישראל. החברה מפטרת את מרבית עובדיה בארץ, שנותרו לאחר מהלך הפיטורים הגדול שהיא ביצעה לפני כמה חודשים, למעט כמה עובדי פיתוח שיישארו, וכן את רוב עובדיה בארצות הברית – שגם בה היא מצמצמת את הפעילות באופן משמעותי. אבו הוקמה ב-2017 על ידי דקל ולצר, המנכ"ל ולשעבר אלוף ישראל בטניס, והושקעו בה 80 מילון דולר. היא פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לדיירי בנייני מגורים ועובדים בבנייני משרדים להזמין מוצרים שונים ללא דמי משלוח. ולצר כתב בפוסט שפרסם בעמוד הלינקדאין האישי שלו: "את "אשתף במעט פרטים עובדתיים", הוסיף. "לצערי, נאלצנו להמשיך ולהגיב באופן מיידי לשינויים המתרחשים בשוק ולמציאות המורכבת שממנה לא ניתן, לא אחראי ואסור להתעלם, והחלטנו לסגור את הפעילות העסקית בישראל, תוך התאמת פעילות החברה בארצות הברית למצב החדש בשוק. פרטים בהמשך". הכתובת הייתה על הקיר המהלך הנוכחי לא בא בהפתעה, שכן לפני כמה חודשים היא פיטרה 500 מ-750 העובדים שלה, מהם 350 בישראל – מה שהצביע על כך שמשהו לא טוב קורה לחברה. כעת היא מפטרת את מרבית העובדים שנותרו. באתר הישראלי של אבו, שבאמצעותו היה ניתן להזמין מוצרים, מופיע הודעה שהוא לא פעיל יותר. לאחר ההודעה על סגירת פעילותה בישראל, ספק אם החברה תוכל להמשיך את פעילותה בארצות הברית. משמעות הדבר היא שההשקעה בחברה כנראה הולכת לטמיון.  

חברת Dott, המספקת פתרונות תחבורה אישיים שיתופיים בערי אירופה, כמו מילאנו, לונדון, פריז, רומא, בריסל ועוד, הודיעה על הפעלת שירות הקורקינטים השיתופיים שלה בעיר

דגם הביניים בסדרת מכשירי הדגל של סמסונג לא ממש שונה מקודמו – אך נעשו בו מספר שינויים מתבקשים. המכשירים מציגים יכולת בהירות מרשימה במסך, מעבדים חזקים ומערך צילום משולש ואיכותי

הצעת חוק שהוגשה בכנסת ע"י יו"ר הוועדה לביטחון הפנים ח"כ מירב בן ארי, מציעה לעכב משמעותית פרסומים אודות מתקפות סייבר. הסיבה המרכזית: לפגוע במוטיבציה של התוקפים

כוחות צבא רוסיים פלשו לחברת אינטרנט בעיר חרסון שבאוקראינה, ניתקו את כל הציוד שלה ואיימו להחרים אותו – אם החברה לא תתחבר לרשתות רוסיות, כך דיווח הממשל באוקראינה. מומחי אבטחה ציינו, כי מדובר במקרה שבו נעשה שילוב, מוצלח מבחינת צבא רוסיה, בין לחימה במימד הקינטי וזה הקיברנטי. לדבריהם, התקרית היא האחרונה בשורה של התקפות נגד ספקיות אינטרנט אוקראיניות וספקיות שירותי פס רחב לווייני. "גישה חופשית למידע היא איום מרכזי על האויב (רוסיה, י.ה.) בשטחים הכבושים של ארצנו", נאמר בהצהרה שפרסם השירות הממלכתי האוקראיני לתקשורת ולהגנה על מידע, "כל עוד האוקראינים יודעים על מהלך המלחמה האמיתי – אז התעמולה הרוסית נכשלת". הרב לין, חוקר למדיניות סייבר ואבטחה במרכז לביטחון ושיתוף פעולה בינלאומי באוניברסיטת סטנפורד, אמר, כי "המתקפה בולטת על רקע העובדה שהיא כללה שימוש בכוח פיזי. שלילת היכולת מהעם האוקראיני להשיג גישה למידע מדויק על המלחמה – תחזק את מאמצי הדיסאינפורמציה הרוסיים". לדברי לין, "זהו סוג אחר לגמרי של מתקפת סייבר: החברה הזו לא הותקפה דרך האינטרנט. למרות זאת, זו מתקפת סייבר לכל דבר ועניין – כי הציוד שלה טופל ונתפס על ידי בריונים וחמושים, מפקדים בצבא". לין הוסיף כי "הסוג הזה של מתקפת סייבר הוא כוחני ביותר, ויש למתקפה הזו אפקט חזק יותר – על ידי הפחדת אנשים". לדבריו, "ההתמקדות הרוסית בהשבתת ציוד ומערכי מידע באוקראינה, נובעת מההבנה שלהם כי דיסאינפורמציה פועלת באופן יעיל יותר כאשר אנשים צמאים למידע מדויק. העובדה שהאוקראינים אינם יכולים לצרוך מידע וחדשות מהמערב היא משמעותית. לא מדובר 'רק' על שינוי כתובת והוספת הסיומת ru. – זה הניתוק של מיליוני אוקראינים ממידע מדויק אותו הם קיבלו בכתובות שהסיומת שלהן היא eu (האיחוד האירופי) ו-us (ארה"ב)". לדברי הסוכנות האוקראינית שחשפה את המתקפה, "כוחות הצבא הרוסיים מנסים להשיג שליטה מלאה על כל הפעילות של משתמשים אוקראינים באינטרנט". היא כינתה את הפעולה הצבאית של רוסיה "הפרה בוטה של ​​החוק הבינלאומי" ואמרה, כי תציג אותה כראיה במשפטים שייערכו של פשעי מלחמה. החדשות מגיעות כמה ימים לאחר שהאיחוד האירופי, בריטניה וממשל ארה"ב האשימו באופן רשמי את הממשל הרוסי בפריצה למודמים לווייניים באירופה ב-24 בפברואר, בשעות שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. הקביעה לגבי זהות הפורצים נעשתה בעקבות "מידע מודיעיני חדש בנושא של בריטניה וארה"ב", והפריצה ללווייני ויאסאט (Viasat) הייתה אחת מכמה מתקפות סייבר שממשלת רוסיה הפעילה לפני הפלישה לאוקראינה, לצד השחתת אתרים אוקראיניים ב-13 בינואר השנה ופריסה של נוזקות, שמאוחר יותר זוהו כ-Whispergate. בעבר אמרו פקידי ממשל אמריקנים בכירים, כי האקרים הפועלים מטעם צבא רוסיה הם העומדים מאחורי המתקפה על חברת התקשורת הלוויינית מקליפורניה, אך עד השבוע למתקפה לא היה כל ייחוס רשמי. רומן אוסדצ'וק, חוקר מאוקראינה המתמחה באירואסיה ועובד עבור המועצה הדיגיטלית של נאט"ו, אמר, כי "הרוסים מתמקדים בתקיפה של ספקיות אינטרנט אוקראיניות, בין השאר, משום שהם יודעים שרשתות בשליטה רוסית יחסמו את פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם – בנוסף למקורות חדשות חיצוניים. צעדים אלה מכוונים לצמצום ההתנגדות של האוכלוסיה בשטחים הכבושים. הפצת דיסאינפורמציה על השטחים הללו על ידי מקורות רוסיים עלולה לגרום לדמורליזציה של האופוזיציה. רוסיה גם יצרה כמה ערוצי טלגרם מקומיים שהתמקדו בערים הכבושות. כמובן שהערוצים הללו מספקים נקודת מבט פרו-רוסית ומותחים ביקורת על אוקראינה".

שירות הסטרימינג דיסני+ מתקרב בצעדי ענק להשקה בישראל בחודש הבא, וכעת פותחת החברה אפשרות להירשם מראש לרכישת מנוי במחיר מוזל. ההטבה החדשה מגיעה החל מהיום (ג’, 17.5) למי שיחליט להירשם מראש למינוי בתשלום שנתי. הנרשמים שינצלו את האפשרות יזכו ליהנות מ-12 חודשי צפייה במחיר של 8 חודשים בלבד. הרשמה מוקדמת לדיסני פלוס המחיר במועד ההשקה […]