מיקרוסופט הנפיקה אמש (ב') אזהרה, כיוון שחוקרי האבטחה שלה נתקלו בגרסה חדשה של רשת הבוטנטים Sysrv. זו תומכת ביכולות נוספות של ניצול פרצות ועלולה להשיג שליטה על שרתי ווב של הקורבן הארגוני. משפחת הבוטנטים קיימת מאז דצמבר 2020 וידועה ככזו שמכוונת למערכות Windows ולינוקס, תוך שהיא מתקינה במחשבי הקורבנות – ללא ידיעתם, כמובן – יכולות לכריית המטבע הקריפטוגרפי מונרו. הגרסה החדשה, המכונה Sysrv-K, מתאפיינת בהיותה תולעת – משמע, היא בעלת יכולת התפשטות עצמית למחשבים אחרים, כשהיא נושאת בתוכה נוזקה, שאותה היא מפיצה. חוקרי הענקית מרדמונד צייצו בטוויטר כי גרסה זו סורקת את האינטרנט לאיתור נקודות תורפה באפליקציות ווב ובסיסי נתונים, שם היא מטמיעה את עצמה. בדומה לגרסאות ישנות יותר של רשת הבוטים, Sysrv-K סורק מפתחות של פרוטוקול התקשורת SSH, כתובות IP ו-Host names – לפני שהיא מנסה להפיץ עותקים של עצמה ברחבי הרשת. "רוב הארגונים צריכים לדאוג" "Sysrv-K", ציינו חוקרי מיקרוסופט, "צריכה להוות מקור לדאגה לרוב הארגונים, כי יש להם מערכות מבוססות Windows או לינוקס שמקושרות לאינטרנט". החוקרים המליצו לכלל הארגונים "לאבטח את כל המערכות שלהם שפונות לאינטרנט ולתקן פרצות אבטחה ידועות". "יכולות הפגיעות וניצול הפגיעויות המשמשות את Sysrv-K הן תערובת של איומים ישנים וחדשים יותר, וכוללות אינספור סוגי איומים – בין השאר, גילויי קבצים מרחוק, הורדת קבצים שרירותית וביצוע השתלטות מרחוק בעזרת נוזקה ייעודית למטרה זו", הוסיפו החוקרים. סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם אחת מיכולות הפגיעה החדשות שנצפתה ב-Sysrv-K, ולא הופיעה בגרסאות קודמות, היא סריקה של קבצי התצורה של וורדפרס והגיבויים שלהם, כדי לאחזר אישורי גישה לבסיסי נתונים. הגרסה החדשה משתמשת באישורים שנקצרו כדי להשיג שליטה על שרת הווב של הארגון הקורבן, ואז היא יכולה להשתמש בכלי התקשורת המשודרגים שלה, כגון גישה לבוט של טלגרם. כאמור, משפחת הבוטנטים Sysrv קיימת מאז דצמבר 2020, אך פעילותה התגלתה בראשונה בסביבות מרץ 2021 – אז חברות אבטחת סייבר החלו לנתח את הפעילות ההתקפית שלה. מאז שהיא "הושקה" חלו כמה שיפורים ב-Sysrv, בהם קובץ בינארי שכתוב ב-Go, שפת פיתוח חוצת פלטפורמות, שהיא מאוד פופולרית בקרב פושעי סייבר. דפוס פעילות נוסף שלה הוא הסרת כל כורי מטבעות קריפטוגרפיים שמותקנים על מחשב הקורבן, כדי שהוא יוכל "להתמקד" בכריית מטבע המונרו, וכן עריכת שינוי בפיירוול של המערכת.

הסטארטאפ הישראלי Yo-Egg מגייס כסף מהמשקיעים הראשונים ב-Beyond Meat, כדי לפתח "ביצה" לא מן החי, וטוען שהוא עומד להגיע גם לסופר שלכם בקרוב

בזק תצטרף לרשת השותפים של אמזון ווב סרביסז, AWS, ותבנה ותטמיע פתרונות ושירותי אינטגרציה חדשים בענן ללקוחותיה בנוסף על אלו הקיימים. גורמים בשוק העריכו, כי כבר בתוך שנה בזק תעלה לענן של אמזון מאות לקוחות. בשל הפעילות המשותפת, בזק תציע ללקוחותיה פתרונות חדשים, הכוללים  שירותי מיטוב של דטה סנטר, יכולות אחסון והתאוששות מאסון, אבטחת מידע, שרידות וקישוריות פנימית. לדברי דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, "בחרנו ב-AWS כספקית שירותי הענן של הקבוצה. בעזרת AWS נוכל להציע שירותים חדשים, אשר ישלבו בין היתרונות של AWS כספקית גלובלית של שירותי ענן, עם העוצמות שלנו באספקת שירותי תקשורת לארגונים עסקיים בישראל". מזרחי הוסיף כי "המעבר לענן טומן בחובו יתרונות רבים, ביניהם הפעלה של מערכות אבטחה, מנגנוני גיבוי, עדכוני גרסה אוטומטיים ומתן הרשאות לשירותים וליישומים בהתאם לפעילויות המבוצעות על ידי המשתמשים. ההזדמנות להגדיל את עוצמות המחשוב ועיבוד הנתונים במקביל להתרחבות של העסק, ורצונם של הלקוחות לחסוך בהוצאות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של שרתים פיזיים – מעודדים את הלקוחות לעבור לענן. זאת, לצד הצורך במומחים, אשר יעזרו להם בביצוע המעבר באופן נגיש ונוח". הוא סיים בציינו כי "באמצעות הענן של AWS  נציע ללקוחותינו מערך חדש של פתרונות עסקיים מאובטחים, ושירותי  ערך מוסף, המשלימים את פתרונות התקשורת והרשת שלנו – לצד פונקציונליות נוספת, גמישות מוגברת, אבטחה משופרת וגישה מאובטחת לרשת הליבה של העסק וממנה, עם רמת שרידות גבוהה". לדברי הראל יפהר, מנהל הפעילות של AWS ישראל: "בזק תסייע לאלפי עסקים לעשות שימוש מיטבי בטכנולוגיות הענן ולהנות מהיתרונות של תשתית AWS . כך, היא תאפשר להם להיות חדשנים, ליהנות מגמישות גבוהה יותר של משאבי המחשב שלהם ולחסוך בעלויות פיתוח ותשתיות מחשוב".

כלי העזר החינמי AccessChk המופעל משורת הפקודה (Command line) מאפשר לאדמיניסטרטורים (Administrators) לבדוק מה הם ההרשאות ומה הן

Nvidia שחררה עדכון אבטחה חריג/מיוחד המטפל בפגיעויות (Vulnerabilities) שהתגלו בדרייברים (Drivers) של כרטיסי תצוגה/מעבדים גרפיים (GPUs)

מק'אפי (McAfee) שחררה גרסה חדשה/עדכנית (12.2.0.424) של תוכנת האנטי-וירוס (AntiVirus) הייעודית McAfee Stinger. תוכנה זו, המיועדת בעיקר לאנשי

בדיון שערכה אתמול (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת על הצורך בהגדלת ההשקעות בהיי-טק בפריפריה ובהכשרת כוח אדם לענף שם הביע יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, זעם ופליאה על כך שמאות מיליוני שקלים שהמדינה הקצתה למטרה חשובה זו ירדו למעשה לטמיון. לפי כל חישוב, 600 מיליון שקלים שהניבו בקושי 180 עובדים הם ללא ספק דבר שראוי לבדיקה יסודית – הן מטעם משרד האוצר, שהקצה את הכספים האלה, והן מטעם מבקר המדינה. ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת אלה הם לא הכספים היחידים שהופנו בשנים האחרונות לפריפריה, וגם תקציבים אחרים, שהוקצו לפרויקטים חשובים, לא מימשו את הציפיות. כך, למשל, נציגת רשות ההשקעות שהשתתפה בדיון, רו"ח אפרת דבש, הציגה נתונים על מסלולי השקעה שונים שהניבו פרויקטים כמו פארק ההיי-טק גב ים, שפועלות בו חברות היי-טק רבות, כולל הפניית משאבים לעידוד תגמול ושכר גבוה, כדי לתמרץ עובדים לעבור לשם. בשנים עברו הגיעו לשם, בעקבות התוכנית הזו, כמה חברות בינלאומיות, כמו Dell-EMC, וחברות ישראליות שיש להן פעילות גלובלית נרחבת, דוגמת Wix ואלביט. התקווה הייתה שבעקבות חברות אלה ידרימו לשם חברות רבות נוספות – וזה לא קרה, לפחות לא בהיקפים המצופים. בנוסף, רו"ח דבש הציגה בוועדה נתון שיכול לשכנע את מי שעדיין לא השתכנע לגבי החזר ההשקעה של כל שקל שמושקע לטובת הפריפריה. במחקר שנעשה בעזרת דלויט הוברר שעל כל שקל שהממשלה משקיעה במסלולים לטובת הדרום והצפון מתקבלים 2.14 שקלים, שלא לדבר על תועלות עקיפות. הנקודה המרכזית פוספסה עם כל הכבוד לחשיבות הדיון, נראה שהוא פספס את הנקודה המרכזית: הגדלת נוכחות ההיי-טק בפריפריה היא לא רק, ואף לא בעיקר, עניין של תקציבים – אם כי הם כמובן צריכים להיות מופנים. היא גם עניין של תשתיות ושל צורך בטיפול בנושאים מערכתיים, כגון בריאות וחינוך. בלעדי זה יקשה על עוד חברות להגר לדרום או לצפון, או לפתוח סניפים שם, מחוץ לאזורים הנוחים של גוש דן והשרון. "לדעתנו, השקעה ועידוד קידום היי-טק בפריפריה צריכות לקחת בחשבון, בנוסף לפן הכלכלי-תעסוקתי, גם את הפן החברתי", נכתב במסמך שהוגש לוועדה על ידי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. כך, למשל, תחום הבריאות: במסמך הודגשו הפערים שקיימים בין אזור זה לבין מרכז הארץ בכל מה שקשור לשירותים רפואיים. בין היתר, הוא מצביע על פערים בתחומים כמו תשתיות לבריאות דיגיטלית ושימוש בשירותי בריאות מרחוק – מה שהגליל והנגב היו צריכים להוביל, עקב המרחקים הגדולים יותר שיש שם, בממוצע, בין המטופלים לבתי החולים. כדי ליישם את ההצעות האלה הממשלה לא צריכה להמציא את הגלגל, אלא פשוט ליישם החלטת ממשלה מ-2018, שבה הוצעה תוכית לקידום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות בפריפריה. ודאי לא תופתעו לקרוא שמרבית הסעיפים בהחלטה זו לא בוצעו. כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה תחום אחר שזקוק לטיפול מערכתי, ויסייע גם לקדם את ההיי-טק בפריפריה, הוא החינוך. המחסור במורים – גם במרכז הארץ, אבל בפרט בפריפריה – מחריף את חוסר השוויוניות בין התלמידות והתלמידים בתל אביב והסביבה לאלה שחיים ולומדים באזורים מרוחקים יותר. מגמות מדעיות ואחרות לא נפתחות במידה מספקת בנגב, בגליל ובשאר האזורים המרוחקים, כי אין מספיק תלמידים ו/או תקציבים. נכון הוא שמנסים לעשות זאת בעזרת לימודים מרחוק, אבל זה עדיין לא אותו הדבר. גם כאן נדרשת פעילות מערכתית כוללת, לא רק ברמה התקציבית. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דוברות העירייה ונקודה נוספת: כאשר מדברים על הפניית עובדים לנגב, שוכחים שגם החברות שכבר פועלות שם, החממות הטכנולוגיות והמסגרות האקדמיות שמכשירות סטודנטים נלחמות על כל עובד וסטודנט, כדי לשכנע אותו שבסיום הלימודים יישאר שם. המצב כיום אינו כזה. יש בבאר שבע תעשיית היי-טק, גם אם עדיין לא מספיק, בין היתר בזכות ראש העיר הנמרץ שלה, רוביק דנילוביץ', שעושה פעולות שונות כדי לסייע לבוגרי אוניברסיטת בן גוריון להישאר בעיר ולעזור לחברות ההיי-טק בעיר, והוא נוחל הצלחות לא קטנות. אלא שהפוטנציאל הגדול עדיין לא מומש במלואו – וזה לא רק באחריותו של דנילוביץ', אלא גם של הממשלה ואחרים. השורה התחתונה: ח"כ ביטון יצא בדיון בקריאה מוצדקת לראש הממשלה, נפתלי בנט, להקים שולחן עגול של נציגי גופי ממשלה, חברות בתעשייה וגורמים רלוונטיים נוספים, לטובת קידום השקעות בהיי-טק בפריפריה. חלק גדול מהפרויקטים, שתוקצבו במיליוני שקלים, לא יצאו אל הפועל בגלל חוסר תיאום ותכלול בין המשרדים, ובינם לבין הגורמים האחרים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מעבר צה"ל לנגב, שהיה אמור להסתיים כבר בתחילת העשור. כאשר משרד התחבורה אומר: לא תיאמו איתי בניית תשתיות תחבורה, ומשרד אחר טוען: אין סיכוי שפרויקטים יזוזו, זה משליך על הגדלת כוח האדם ואזורי התעסוקה בנגב. בנט, שקבע יעד של הגדלת מספר המועסקים בענף ההיי-טק ל-15% מהמשק עד 2026, לא יוכל להגשים את היעד מבלי שייתן את הדעת לשילוב הפריפריה בענף, לרבות בהיבט של הכשרת כוח אדם שיעבוד בחברות שיבחרו לעבור לנגב או לגליל. לא מספיק לתת תקציבים, צריך גם לנצל אותם נכון ולטפל בסוגיות הבוערות הרלוונטיות האחרות.

ניתוח תקלות בדיעבד זה חשוב, אבל למה לא למנוע אותן מראש? הנה כמה טיפים ליישום גישת Pre-mortem אצלכם (כולל השיטה שעובדת לנטפליקס)