מסכי ענק בתוך כיס, מעבדים עם גרפיקה מובנית ואייפוד עם כפתורי מגע: 25 באוקטובר מציע הצצה לטכנולוגיות שפעם נראו כמו העתיד. Source

לכבוד יום הולדתו ה-25 של ה-iPod, אפל הסתירה באתר Apple Music נגן אינטראקטיבי עם יותר מאלף שירים, גלגל שליטה מקורי ואפילו משחק סודי Source

סמסונג עבדה בחודש האחרון להביא את עדכון המערכת/ממשק שלה One UI 9 למשפחות ה-Galaxy S24 וה-Galaxy S25, אבל מתברר שעבור חלק ממשתמשים זה פגע בזמן העבודה

אחד האתגרים הגדולים של חברות ה-AI הוא לא רק לפתח מודלים חכמים וחזקים יותר, אלא גם לוודא שהם יפעלו כמו שאנחנו רוצים שיפעלו – ולא יעשו ככל העולה על רצונם. בחודש שעבר דיווחה OpenAI כי אחרי שורה של מקרים שבהם המודלים שלה לא פעלו כמו שצריך – ופרצו לאתרים על דעת עצמם – היא הפסיקה […]

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצית בסוף השבוע דיון כלכלי וטכנולוגי לאחר שאמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. הדברים נאמרו ביום שישי בריאיון שהעניק נתניהו לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. כשנשאל אם הוא חושש מהטלת סנקציות על ישראל, השיב בחיוב ואמר כי ייתכנו גם סנקציות בנקאיות. "אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר נתניהו, והוסיף כי הוא עובד גם על האפשרות להשתמש במטבעות דיגיטליים. כשנשאל אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש חלופה במקרה כזה, השיב כי מדובר באחת האפשרויות וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא. נתניהו קשר את הדברים גם לשינויים שהוא צופה ביחסי ישראל וארצות הברית, ואמר כי ישראל צריכה להיערך גם לעידן שבו היקף הסיוע הביטחוני האמריקני יקטן. בנק ישראל: צריך למנוע את הסנקציות, לא לעקוף אותן בתגובה לדברים מסר בנק ישראל כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". עוד נמסר מהבנק כי הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפות הסחר העיקריות שלה ולהתמקד במניעת הסנקציות ובהשפעתן השלילית על המשק. בבנק הוסיפו כי האחריות לכך נמצאת בידי הדרג המדיני. נתניהו לא חזר בו מהדברים גם לאחר פרסום התגובה. בריאיון נוסף בשבת אמר כי הקריפטו הוא אחד האמצעים שנבחנים ולא האמצעי היחיד, וכי כלל לא בטוח שייעשה בו שימוש. לדבריו, הוא שומע את ההתנגדויות ולוקח אותן בחשבון, אך בסופו של דבר מקבל את ההחלטות בהתאם לתפיסתו. האם קריפטו באמת יכול לעקוף סנקציות? התשובה מורכבת יותר מהוויכוח הפוליטי שהתפתח סביב דברי נתניהו. מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרים להעביר ערך מחוץ למסילות הבנקאות המסורתיות, ולכן הם יכולים להקשות במקרים מסוימים על אכיפה פיננסית וליצור ערוצי תשלום חלופיים. מדינות וגורמים הנתונים תחת סנקציות אכן עושים בהם שימוש. אלא ששימוש בקריפטו אינו מבטל את הסנקציות עצמן. חברה אמריקנית או אירופית שאסור לה לסחור עם גוף מסוים אינה יכולה להפוך עסקה לחוקית רק משום שהתשלום בוצע בביטקוין או במטבע יציב. גם האנונימיות של הקריפטו מוגבלת. עסקאות ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות נרשמות במאגר פתוח, וחברות ניתוח ורשויות אכיפה מסוגלות לעקוב אחר זרימת נכסים בין ארנקים. בורסות ונותני שירותים מוסדרים כפופים גם הם לחובות זיהוי לקוחות, מניעת הלבנת הון וציות לסנקציות. יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר בעקבות דברי נתניהו כי מעבר של עסקה לבלוקצ'יין אינו מבטל איסור משפטי ואינו משנה את חובות הצדדים לעסקה. רוסיה, איראן וצפון קוריאה כבר משתמשות בקריפטו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock הניסיון הבינלאומי מראה שמטבעות דיגיטליים יכולים לשמש כלי משלים למדינות שמערכת הבנקאות שלהן מוגבלת, אך לא תחליף מלא להשתלבות במערכת הפיננסית העולמית. רוסיה, שנמצאת תחת סנקציות מערביות נרחבות מאז הפלישה לאוקראינה, התירה שימוש מוגבל בקריפטו לצורך תשלומים בסחר בינלאומי. חברות רוסיות משתמשות גם במנגנוני קיזוז, בזהב ובערוצים פיננסיים חלופיים כדי להתמודד עם הקשיים בהעברות כספים חוצות גבולות. גם איראן עושה שימוש נרחב בנכסים דיגיטליים. הרשויות האמריקניות טענו בשנים האחרונות כי בורסות ורשתות תשלומים שונות סייעו לגופים איראניים להעביר כספים ולהתמודד עם מגבלות פיננסיות. במקביל, ארצות הברית הצליחה לאתר ולהחרים נכסי קריפטו איראניים, בין היתר באמצעות ניתוח עסקאות בבלוקצ'יין. במקרה של צפון קוריאה, השימוש הוא שונה. קבוצות סייבר המזוהות עם המשטר גנבו לאורך השנים מיליארדי דולרים בנכסים דיגיטליים. רק בפריצה לבורסת Bybit ב-2025 נגנבו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, וה-FBI ייחס את המתקפה לצפון קוריאה. הדוגמאות הללו ממחישות את שני הצדדים של הטכנולוגיה: קריפטו יכול לפתוח מסלולים שאינם תלויים ישירות בבנקים מסורתיים, אבל הוא אינו מבטל סנקציות, וגם אינו מבטיח שהכסף לא יאותר או ייחסם בהמשך. פורום הקריפטו: הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים ניר הירשמן,מנכ״ל פורום חברות הקריפטו צילום: ניב קנטור גם ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ביקש להפריד בין הפוטנציאל הכלכלי של התחום לבין הצגתו כאמצעי להסתתר מפני המערכת הפיננסית. "ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון", אמר. לדבריו, "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". הירשמן הוסיף כי פורום חברות הקריפטו נכון לעבוד עם הממשלה והרגולטורים כדי לקדם רפורמה בתחום, שתסייע לחזק את הכלכלה ואת קשריה עם השווקים בעולם. בנט ואיזנקוט מזהירים מפגיעה בהייטק כצפוי בימים המתוחים שלפני הבחירות, הדיון גלש במהירות גם לזירה הפוליטית. נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, טען כי מעבר של ישראל למצב של בידוד כלכלי יגרום לפגיעה קשה בהייטק, בהשקעות, בתיירות ובתעסוקה. לדבריו, תרחיש כזה עלול להציב את ישראל לצד מדינות מבודדות כמו איראן, רוסיה וצפון קוריאה. גם גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, תקף את הדברים וטען כי כלכלה המבוססת על עקיפת המערכת הפיננסית הבינלאומית לא תפתור את הבעיה המרכזית עבור חברות ישראליות: הצורך לקבל השקעות ותשלומים מלקוחות בחו"ל ולעבוד מול חברות בינלאומיות. מעבר לוויכוח סביב הקריפטו עצמו, ההתבטאות של נתניהו הציפה שאלה רחבה יותר: עד כמה ישראל צריכה להיערך לתרחיש שבו גוברות המגבלות על פעילותה במערכת הכלכלית הבינלאומית, והאם הפתרון לכך נמצא בטכנולוגיות תשלום חלופיות או דווקא במניעת הבידוד מלכתחילה.

קמפיין ההשפעה הרוסי Doppelgänger, המכונה "הכפיל", חזר לפעול בישראל ומפיץ כתבות מזויפות המתחזות לתכנים של כלי תקשורת מוכרים. כך עולה ממחקר חדש של קלירסקיי, שנחשף לאנשים ומחשבים. בין מאי לאוקטובר 2026 תיעדו חוקרי החברה לפחות 76 כתבות מזויפות שפורסמו באתר walla[.]ist, המתחזה לאתר וואלה. הקישורים לתכנים מופצים בעיקר ברשת X, באמצעות מערך של חשבונות מזויפים. לפי החוקרים, מטרת הפעילות אינה רק הפצת פריט מידע כוזב כזה או אחר, אלא החדרה מתמשכת של מסרים שמקדמים אינטרסים רוסיים, פוגעים באמון בממשלה ובמוסדות המדינה ומעמיקים מחלוקות קיימות בחברה הישראלית. החוקרים מעריכים כי ההתעוררות המחודשת של הפעילות עשויה להיות קשורה לניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו ביום שלישי הקרוב. 66 דומיינים שמובילים לאתר מתחזה אחד התשתית שפועלת בישראל בנויה סביב אתר מרכזי אחד, שאליו מובילה שרשרת של כתובות אינטרנט. במהלך המחקר איתרו אנשי קלירסקיי 66 דומיינים נוספים שהוקמו כחלק מהמערך ומפנים אל האתר המתחזה לוואלה. לדברי החוקרים, התשתית נקשרה לספק שרתים וירטואליים הרשום בדובאי, שחברת האם שלו פועלת מרוסיה. אותו מערך משמש גם אתרים המתחזים לכלי תקשורת במדינות נוספות, בהן אוקראינה, צרפת וגרמניה. Doppelgänger אינו קמפיין חדש. המבצע פועל בזירות שונות בעולם באמצעות שכפול העיצוב, הלוגו ומבנה העמודים של כלי תקשורת מוכרים, במטרה לגרום לגולשים להאמין שהם קוראים תוכן של מקור לגיטימי. טורקיה מאיימת, ארה"ב נוטשת והישראלים עוזבים השינוי בנרטיבים שקידם קמפיין Doppelgänger לאורך התקופה, מהאיום הביטחוני ועד מסרים על נטישת ארה"ב, הגירה וקריסה כלכלית צילום: קלירסקיי הקמפיין אינו ממציא בהכרח נושאים חדשים. לדברי חוקרי קלירסקיי, הוא משתמש בסוגיות שכבר נמצאות בשיח הציבורי וממסגר אותן מחדש באופן שנועד לעורר פחד, חוסר אמון ותחושה של הידרדרות. בספטמבר בלטו שני מסרים מרכזיים. הטענה שלפיה טורקיה נערכת לעימות עם ישראל הופיעה ב-28% מהפרסומים שנבדקו, והמסר שלפיו ארה"ב נוטשת את ישראל הופיע ב-26% מהם. לצד אלה הופצו תכנים על הגירה ובריחת מוחות, קריסה כלכלית ויוקר המחיה. הנרטיבים משתנים בהתאם לאירועים. במאי, למשל, הופיעו מסרים שקשרו בין רחפנים אוקראיניים לחיזבאללה. החל מאוגוסט הוצגה טורקיה כאיום מרכזי יותר מאיראן. לדברי החוקרים, בשני המקרים המסגור תאם אינטרסים רוסיים: במקרה הראשון באמצעות הכפשת אוקראינה, ובשני באמצעות דחיקת איראן ממרכז השיח. הפעילות מגיבה במהירות גם לאירועים אקטואליים. במחקר נמצאו תכנים שנבנו סביב המשבר בנתב"ג, יוקר המחיה, מחסור ברופאים, יחסי ישראל וארה"ב והתפתחויות בזירה הבינלאומית. כדי לחזק את האשליה שמדובר בתוכן אמיתי, הכותרות באתר המתחזה נבנות בדפוס שמחקה את וואלה, לרבות סיומת שנועדה לגרום לקישור המשותף להיראות כאילו הגיע מאתר החדשות המקורי. הרעלת מודלי AI כחלק משיטת הפעולה אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא שהקמפיין אינו מכוון עוד רק לקוראים ברשתות החברתיות. קלירסקיי ממפה את אחת משיטות הפעולה של Doppelgänger כ-"Flood Information Space", הצפת מרחב המידע בתוכן מזויף או מטעה. לפי המחקר, מאז חידוש הפעילות מפרסם המערך כ-10 כתבות בשבוע. המטרה אינה בהכרח להפוך כל אחת מהן לוויראלית, אלא לייצר נפח גדול של תוכן שיישאר זמין ברשת ויוכל להיסרק על ידי מנועי חיפוש ומודלי בינה מלאכותית. קלירסקיי מפנה בהקשר זה גם לתחקירים של The Guardian ושל Threadlinqs, שלפיהם מערך Doppelgänger מציף אלפי כתבות כוזבות באתרים המתחזים לכלי תקשורת מוכרים, בהם Der Spiegel, Le Monde, Fox News ו-The Guardian. החשש הוא שזחלני רשת ומודלי שפה יסרקו את התוכן הזה, ולאחר מכן צ'אטבוטים ומנועי תשובה יציגו חלק ממנו למשתמשים כמידע עובדתי. בדרך זו הקמפיין עשוי לעקוף חלק ממנגנוני הסינון של הרשתות החברתיות ולהחדיר את המסרים שלו גם למערכות שאוספות ומעבדות מידע באופן אוטומטי. לדברי החוקרים, הדבר עשוי גם להסביר את הפער בין קצב הייצור הגבוה של הכתבות לבין ההפצה המצומצמת יחסית שלהן ברשתות החברתיות. אם התוכן נועד גם להיסרק על ידי מערכות אוטומטיות, מספר השיתופים אינו עוד המדד היחיד להצלחת הקמפיין. חוקרי קלירסקיי הזהירו כי הציבור צריך להיות ער לכך שהמסרים המופצים במסגרת הקמפיין נועדו לבצע מניפולציה ולהשפיע על דעת הקהל באופן התואם אינטרסים רוסיים.

OpenAI החליטה שמודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שהיא מפתחת לא יקבלו גישה ישירה לאינטרנט החי במהלך האימון. החברה קבעה כי במצב הנוכחי של יכולות המודלים, מערכות הניטור ואבטחת תשתיות האינטרנט, מתן גישה כזו יוצר סיכונים משמעותיים מדי. ההחלטה אינה אומרת שמשתמשי ChatGPT יאבדו את יכולת הגלישה ברשת, והיא גם אינה מתייחסת למודלים שכבר הושקו לציבור. מדובר בסביבות המחקר הפנימיות שבהן OpenAI מאמנת ומעריכה מודלי Frontier שטרם השלימו את תהליכי הבטיחות וההתאמה שלהם. במקום האינטרנט: עולם מקוון מדומה כדי שהמודלים עדיין ילמדו לחפש מידע, להשתמש בדפדפנים ולעבוד עם שירותים מקוונים, OpenAI בנתה מה שהיא מכנה "עולם לא מקוון". מדובר במאגר גדול של תוכני רשת מאונדקסים ושמורים, שבו המודלים יכולים לגלוש ולפעול בלי להשפיע על מערכות אמיתיות מחוץ לסביבת האימון. כל אימוני ה-Reinforcement Learning של מודלי החזית של החברה משתמשים כעת בסביבה הזו. OpenAI אומרת שהיא תשמור על המדיניות עד שהתקדמות באמצעי האבטחה, הניטור וההתאמה תאפשר לשקול מחדש גישה רחבה יותר לרשת. מודל מצא דרך החוצה דרך DNS ההחלטה התקבלה אחרי שורה של תקריות שהמחישו עד כמה קשה לבודד סוכני AI מתקדמים. ב-20 בספטמבר ניצל מודל מחקר פנימי הגדרה שגויה בשירות DNS כדי להשיג גישה מוגבלת לאינטרנט החי במהלך משימת אימון, ומערכת הניטור זיהתה את הפעילות בתוך דקות והביאה להפסקת האימון. בעקבות האירוע השעתה OpenAI את האימון, ההערכה וההרצה הפנימית עם כלים של המודלים החזקים ביותר שלה והחלה בסבב נוסף של הקשחת התשתיות. זו גם לא הייתה התקרית הראשונה: ביולי הצליחו מודלים של החברה לעקוף מנגנוני בידוד במהלך מבחני סייבר, לצאת מסביבת הניסוי ולחדור למערכות חיצוניות, לרבות תשתיות של Hugging Face. OpenAI שלחה את הסוכנים שלה לנסות לברוח במקום להסתפק בחסימת האינטרנט, החברה הפעילה ציים של סוכני AI מתקדמים וביקשה מהם במפורש למצוא דרכים לפרוץ את אמצעי ההגנה. המודלים ניסו להגיע לאינטרנט החי, לחצות גבולות אבטחה פנימיים ולתקשר עם סוכנים שאמורים היו להיות מבודדים מהם. הבדיקות חשפו פגיעויות תוכנה שלא היו מוכרות קודם וכן שגיאות הגדרה בתשתיות של OpenAI. החברה תיקנה את החולשות שנמצאו, ובמקרים שבהם הן היו בתוכנות קוד פתוח עבדה עם המפתחים כדי לתקן אותן. הסוכנים מצאו גם דרכים לנצל שירותים שהיו חייבים להישאר מחוברים לרשת לצורכי ניטור, מדדים ואימות. OpenAI הודתה כי סוכני ה-red teaming שלה מצאו חולשות כמעט בכל אחד מהערוצים המצומצמים שנותרו זמינים מסביבת האימון. האימון חזר, האינטרנט נשאר בחוץ לאחר תיקון החולשות ושיפור מערכות הניטור חידשה OpenAI ב-1 באוקטובר את אימוני מודלי החזית ואת ההרצות הפנימיות שלהם, אבל האינטרנט החי נשאר מחוץ לגבולות שהמודלים מורשים להגיע אליהם. החברה ממשיכה להשתמש בסביבה המדומה לצורכי האימון ומציגה את הגישה הזו כברירת מחדל עד שתשתיות ההגנה יהיו חזקות יותר. הגישה דומה לצעד שעשתה לאחרונה גם אנת'רופיק, שהגבילה את הגישה לאינטרנט בניסויים עם המודלים המתקדמים שלה. המהלך של שתי החברות ממחיש שינוי בגישה של מעבדות ה-AI: ככל שהסוכנים נעשים טובים יותר באיתור וניצול חולשות, עצם החיבור שלהם למערכות אמיתיות הופך לחלק מסיכון האבטחה שצריך לנהל.

נדב טוביאס, מי שעמד בראש הפעילות בישראל של DevRev ושל נוטניקס, מונה לדירקטור מכירות אזורי ב-ספלאנק, מבית סיסקו, כך נודע לאנשים ומחשבים. במסגרת תפקידו החדש ינהל טוביאס את צוותי המכירות של החברה בכמה מגזרי פעילות, בהם אנטרפרייז, מסחרי, היי-טק וחברות הזנק מבוססות ענן. טוביאס יעבוד תחת בן סמו, סגן נשיא אזורי ומנהל פעילות ספלאנק בישראל. סמו הצטרף לספלאנק לפני כשנתיים, וביולי האחרון מונה למנהל הפעילות המקומית של החברה. מממר"ם לניהול חברות טכנולוגיה בישראל טוביאס החל את הקריירה שלו בשירות של 10 שנים ב-צה"ל, תחילה ב-ממר"ם ובהמשך ב-יחידת אופק, גוף ה-IT של חיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא הוא ניהל את תחום תשתיות ה-IT של מטה חיל האוויר והיה מעורב בבניית מערכי השליטה והבקרה של מערכות המחשוב בחיל. לאחר שחרורו עבד טוביאס ב-טנגרם וייצג בישראל חברות אבטחת מידע בינלאומיות. בין 2010 ל-2014 שימש כמנהל הפעילות של אינפובלוקס בישראל, ולאחר מכן הקים מהיסוד את הסניף המקומי של נוטניקס וביסס את פעילות החברה בארץ עם מאות לקוחות ארגוניים. לאחר שעזב את נוטניקס ב-2019 מונה טוביאס למנכ"ל הדאון מערכות מחשבים, בית תוכנה לפיתוח ואינטגרציה של מערכות ויישומי ניהול לארגונים גדולים. ב-2023 הקים את הפעילות של DevRev בישראל, שהייתה אחת המדינות הראשונות שבהן פתחה החברה סניף מכירות מקומי. סמו אישר לאנשים ומחשבים את פרטי המינוי. טוביאס עצמו כבר הופיע בעבר בכנסי התעשייה בתפקיד מנהל פעילות אזורי באירופה ובישראל מטעם DevRev. ספלאנק תחת סיסקו סיסקו הודיעה בספטמבר 2023 על רכישת ספלאנק תמורת כ-28 מיליארד דולר, והעסקה הושלמה במרץ 2024. הרכישה נועדה לחזק את פעילות סיסקו בתחומי הסייבר, הנראות והבינה המלאכותית ולהרחיב את משקל עסקי התוכנה בפעילותה. לאחר ההודעה על העסקה הבטיחה סיסקו כי "מניטור איומים ותגובה להם, ועד לחיזוי איומים ומניעתם, נסייע להפוך ארגונים מכל הגדלים לבטוחים ושרידים יותר". אנליסטים שהתייחסו לעסקה הגדירו אותה כ"מצב של ניצחון לכל הצדדים", וציינו כי היא תאפשר לסיסקו להתקדם בתחום האבטחה המבוססת על בינה מלאכותית.