באוקטובר 2005, במוצאי שמחת תורה, החל ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ומי שהיה אז מנכ"ל החברה, את ביקורו בישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שלו בארץ בכלל, ומאז שנחנך הסניף המקומי ב-1989. הביקור עורר תהודה רבה וזכה לסיקור תקשורתי רחב ביותר. במהלך הביקור, שנמשך יומיים בלבד, נפגש גייטס עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, ועם ממלא מקומו ומי שהיה באותם הימים שר האוצר, אהוד אולמרט. בנוסף, הוא ערך פגישות עם בכירי התעשייה - מצ'ק פוינט, אמדוקס, נייס ועוד. הוא נפגש גם עם עובדי מיקרוסופט בארץ וביום השני והאחרון לביקורו השתתף בכנס השנתי TECH ED, שבו לקחו חלק מנמ"רים ומנכ"לים בכירים, חברי פורום C3 של אנשים ומחשבים. [caption id="attachment_301056" align="alignnone" width="600"] ביל גייטס עם דני ימין, המנכ"ל דאז של מיקרוסופט ישראל (מימין). צילום ארכיון: פלי הנמר[/caption] שלוש שנים אחרי הביקור ההיסטורי, ביקר בישראל מחליפו של גייטס, סטיב באלמר. המנכ"ל הנוכחי, סאטיה נאדלה, עשה זאת ב-2016. במהלך השנים מביקורו של גייטס ועד עכשיו הגיעו לישראל מנכ"לים נוספים של חברות היי-טק רב לאומיות, כגון יבמ, דל, EMC (כל אחד בנפרד, בטרם החברות מוזגו), סיסקו (גם ג'ון צ'יימברס, ידידו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, וגם מחליפו, צ'אק רובינס), אורקל (הן לארי אליסון והן צפרא כץ, הישראלית לשעבר) ואפל. מנכ"ל סאפ, ביל מק'דרמוט, שהודיע בסוף השבוע על פרישתו, היה אמור לבקר בישראל ב-2012, אבל הביקור בוטל ברגע האחרון באופן מפתיע. [caption id="attachment_301057" align="alignnone" width="600"] עובדות מיקרוסופט דאז. מימין: ענת שני, שי-לי שפיגלמן, שלי לנצמן וצופית חן. צילום ארכיון: פלי הנמר[/caption] כאמור, השלוחה הישראלית של מיקרוסופט נוסדה ב-1989, ביוזמתו של אריה סקופ, שכיהן כמנכ"ל החברה בישראל עד 2004. דני ימין, שהחליף את סקופ, הוא זה שאירח את גייטס בישראל. ימין כיהן כמנכ"ל החברה עד 2015, אז הוא עבר לתפקיד בכיר במטה החברה העולמית. שלי לנצמן החליפה אותו עד לפרישתה בקיץ האחרון. רונית אטד, שהייתה מנכ"לית אלעד מערכות, היא המנכ"לית הנוכחית של מיקרוסופט ישראל. לפניכם כמה תמונות מהביקור ההיסטורי של גייטס בישראל, מארכיון אנשים ומחשבים.

מארק בניוף, מייסד, יו"ר ומנכ"ל חברת סיילספורס, פרסם טור דעה בניו יורק טיימס אתמול (ב'), ובו הציג מודל שלתפישתו עשוי לתקן את המצב הקיים - שלהגדרתו הוא חוסר שוויון עמוק אשר מקורו במערכת הקפיטליסטית הקיימת. לדבריו, יש לגבות מס גבוה במיוחד ממיליארדרים, וזה יסייע בצמצום הפערים המקשים על כלכלת ארצו. בניוף סבור שעל ארצות הברית להקים מבנה כלכלי חדש שיועיל לכולם. "אני מודה שהקפיטליזם היה טוב עבורי. במהלך 20 השנים האחרונות החברה שהקמתי, סיילספורס, הניבה רווחים של מיליארדי דולרים והפכה אותי לאדם עשיר מאוד. הייתי בר מזל לחיות חיים מעבר לדמיון הפרוע ביותר של סבא רבא שלי, שעלה מקייב לסן פרנסיסקו בשלהי 1800. עם זאת, בתור קפיטליסט, אני מאמין שהגיע הזמן לומר בקול רם את מה שכולנו יודעים שנכון: הקפיטליזם, כידוע, מת", כך טען בניוף בטורו. סוג חדש של קפיטליזם לדבריו, הקפיטליזם שהיה נהוג בעשורים האחרונים, שליבתו הרצון למקסום רווחים של בעלי מניות, הביא לאי-שוויון מחריד בחברה. בכדי להמחיש את טענתו, ציין בניוף כי ל-26 האנשים העשירים בעולם יש עושר רב כמו לכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. יתר על כן, לדבריו, הוא מעריך שבארצות הברית העשירים ביותר - המהווים כ-0.1% מכלל האוכלוסיה - ואשר הוא ביניהם, מחזיקים בכ-20% מהעושר, בעוד שאמריקנים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם הוצאת חירום פתאומית בגובה 400 דולר, נתון שנמצא במחקר שפורסם בטיימס באחרונה. על מנת לפתור את התופעה, ולסגור את הפער בין עשירים לעניים, בניוף מציע סוג חדש של קפיטליזם. הקפיטליזם החדש לדידו צריך לכלול מערכת פיסקלית המייצרת את המשאבים הדרושים להשגת היעדים - שהם למשל: להילחם בעוני, לפעול נגד מצב של חוסר בית, נגד אי שוויון חברתי וכדומה, או המאבק נגד שינויי האקלים), ובסופו של דבר על המנגנון לגבות מיסים גבוהים יותר ממי שמוגדרים כעשירים ביותר מקרב תושבי המדינה. עוד הצהיר היזם והמיליארדר בטור הדעה כי הוא סבור שעל חברות עסקיות להתמקד פחות ברווחים ויותר בהשפעתן על החברה, תוך שימוש בכוחן לקידום סיבות חשובות, כולל יצירת חוק לאומי להגנת הפרטיות והצטרפות למאבק נגד שינויי האקלים. הדברים הם למעשה המשך למה שכבר אמר מנכ"ל סיילספורס בתחילת החודש, בסן פרנסיסקו, באירוע Disrupt SF 2019 של TechCrunch, שם היה אחד הנואמים הבולטים. גם בכנס הצהיר בניוף שהקפיטליזם מת וציין כי בשלו התנאים לצורה חדשה של קפיטליזם שמתמקדת יותר בטובת החברה. לדבריו: "הסוג החדש של הקפיטליזם שעומד להתעורר הוא לא הקפיטליזם של מילטון פרידמן, שעוסק רק בלהרוויח כסף. אם האוריינטציה שלך היא פשוט להרוויח כסף, אני לא חושב שאתה עומד להישאר זמן רב כמנכ"ל או כמייסד חברה. אתה צריך להיות יותר מזה בעולם של ימינו". בנוסף אמר בניוף לקהל שומעיו כי מהלכים אקטיביסטיים והפגנת מעורבות חברתית מטעם בכירי ענקיות הטכנולוגיה יסייעו לתפוס את הריק המנהיגותי שנוצר משום שהממשלה לא מספיק דומיננטית בטיפול בבעיות הללו. אמרו את זה קודם לפניו בניוף אינו המיליארדר הראשון שטוען כי עשירי אמריקה צריכים לשלם יותר מיסים. קדמו לו איל ההון והיזם וורן באפט, והמייסד השותף של מיקרוסופט, ביל גייטס, שניהם ניצבים בצמרת טבלת עשירי תבל, שתמכו בסוג זה של מודל מיסוי לא פעם בעבר. בנוסף, שניים ממובילי המירוץ הפנימי במפלגה הדמוקרטית לקביעת המתמודד המוביל לבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב, הסנטורית אליזבת וורן, והסנטור ברני סנדרס, עוסקים אף הם בהצעת מודלי מיסוי אלטרנטיביים, בדיוק מאותו נימוק - הצורך בצמצום הפערים בעצומים בין עשירים לעניים. וורן העלתה בעבר רעיון לגביית "מס עושר", מס של 2% על מי שהונו הוא מעל 50 מיליון דולר ו-3% על הון של מעל מיליארד דולר (בסך הכל 75,000 משפחות), ובאחרונה הציע סנדרס תכנית מעט שונה - וכנראה יותר קרובה להלך הרוח של בניוף - העוסקת במיסוי הנוגע בפסגת איילי ההון של אמריקה – מיסוי ששמו פשוט "מס העושר הקיצוני" (Extreme Wealth Tax). מס זה, אם יצא לפועל אי פעם, יחול על מי שהשווי הנקי שלו מתחיל "נמוך" יותר מהרף של וורן - ב-32 מיליון דולר - ובמקרה זה יידרש הנישום לשלם "רק" אחוז מכספו כמס. אלא שאז יטפס המיסוי כלפי מעלה, כאשר העשירים ביותר, מי ששווי הונם עומד על 10 מיליארד דולרים או יותר, יחויבו בתשלום 8% מס מתוך כלל כספם למדינה. במסגרת הקמפיין שלו סנדרס טוען שהמיסוי המסוים יצבור 4.35 טריליון דולר לקופת המדינה. גם בניוף בטוח שמיסוי שכזה ייסגור חורים בקופה ויסייע להשקעה בשלל מטרות חיוניות אחרות להחלמת ארה"ב.

רבעון שני ברציפות ששוק ה-PC מציג עליה קלה, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, וזאת לאחר רבעון ראשון של ירידות קלות באותה מידה. לפי חברות מחקרי השוק המובילות בתחום, גרטנר ו-IDC, מדובר בעליות של כ-1% וכ-3%, בהתאמה, וסך הכל נמכרו ברבעון השלישי, בממוצע לפי שתי החברות, כ-69 מיליון מחשבים. למרות ההבדלים במספרים, כמו תמיד, בשתי חברות המחקר מסכימים שהעליות הללו נובעות מכך שארגונים רבים מאמצים בחודשים האחרונים את Windows 10, לאור העובדה שהתמיכה הסופית בהחלט ב-Windows 7 תגיע ב-14 בינואר, 2020. המעבר למערכת ההפעלה החדשה מביא עימו במקרים רבים גם צורך בחומרה חדשה - וזה אומר שדרוג למחשבים מעודכנים, וכמובן עלייה במכירות. לנובו ממשיכה להוביל את השוק בכל מקרה, עם עלייה ממוצעת של כ-6.5%, ועם נתח שוק של כ-24.7%. גם HP הגדילה שוב את נתח השוק שלה עם צמיחה ממוצעת של כ-7% במונחים של שנה לשנה, והיא במקום השני עם נתח שוק של כ-23%. באופן דומה גם דל נותרה במקום השלישי, עם עלייה ממוצעת של 5.4% ברבעון השלישי של 2019, לעומת הרבעון השלישי של 2018, והיא שמרה על נתח שוק של 16.8%. אפל שוב, בשני במקרים, נמצאת במקום הרביעי ובשני הדו"חות היא סבלה ירידה: 3.7% לפי גרטנר ו-6.1% לפי IDC למכירות של כ-5 מיליון מחשבים בלבד, ולנתח שוק ממוצע שעומד על כ-7.3%. אייסר, שבמקום החמישי, עלתה לפי גרטנר ב-3.3% לנתח שוק של 6.2%, אבל לפי IDC, המכירות שלה נתחו ב-7.2% אך עם נתח שוק זהה.

דורון בר-נתן, מנכ"ל פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יז, מרכז הפיתוח והייצור של פיליפס בישראל מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה? "מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין העלתה חששות שאנחנו עומדים בפתח משבר נוסף בענף ההיי-טק. למרות זאת, ההשקעות הישירות בישראל הגיעו ב-2018 לשיא של 21.8 מיליארד שקלים. מדובר בהבעת אמון של משקיעים זרים בכלכלה הישראלית". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "הטרנדים הגלובליים בענף לא פוסחים על ההיי-טק הישראלי, כאשר תחומים כמו בינה מלאכותית, לימודי מכונה, ביג דטה, פתרונות תחבורה מתקדמים, מהפכת ה-Voice, רובוטיקה, בלוקצ'יין, סייבר ואינטרנט של הדברים רלוונטיים גם פה. אני מאמין שבשנה הקרובה יבשילו פירות המאמץ המרוכז להפוך את ישראל למעצמת חדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית. מדובר בתכנית לאומית שתוקצבה במיליארד שקלים ושמה לה למטרה לשדרג את איכות הרפואה בישראל ולמצב אותה כחדשנית ומובילה בתחום טכנולוגיות ושירותי הבריאות - כל זאת תוך קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, ריכוז מאמץ אקדמי ותעשייתי ועידוד מחקר, תוך שימוש במאגרי נתונים". [caption id="attachment_301027" align="alignnone" width="600"] דורון בר-נתן, מנכ"ל פיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יז, מרכז הפיתוח והייצור של פיליפס בישראל. צילום: סטודיו שלמה שהם[/caption] בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "התמורות הטכנולוגיות הגלובליות המואצות בעשור האחרון והמעבר לעולם דיגיטלי ללא גבולות עושים חסד עם ההיי-טק הישראלי ומושכים לכאן משקיעים שמעוניינים בחדשנות שלנו. תחילתו של העשור שחלף לא הייתה אופטימית - ב-2009 התבטא המשבר במלוא עוצמתו. ההאצה החלה לקראת 2016, כאשר יותר ויותר חברות רב לאומיות זיהו את הפוטנציאל ופתחו מרכזי פיתוח בתחומי מומחיות כמו ביג דטה, ענן, סייבר ובינה מלאכותית". מיהי בעיניך אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "אני רוצה לציין לחיוב את רות פולצ'ק, יזמת סדרתית ופעילה חברתית בקהילת ההיי-טק הישראלית, שייסדה את She Codes - קהילת מפתחות תוכנה שבה חברות מעל ל-20 אלף משתתפות. הגיוון בכוח האדם משפיע לטובה על הביצועים ועל התוצאות העסקיות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מאחל למשק הישראלי טרנספורמציה מאומת סטארט-אפ למשק טכנולוגי חכם ומתקדם. יש להכיר בכך שהצמיחה תגיע לא רק מחברות הזנק, אלא גם מטיפוח השקעות של חברות רב לאומיות, שיכולות להצמיח תעשייה אמיתית ותעסוקה מגוונת. בנוסף, ההיי-טק הישראלי מחויב לעקוב ולהתאים את עצמו לתמורות הטכנולוגיות והכלכליות. לסיום, הטיפול בהון האנושי הוא הנושא החשוב מכל, כאשר יש לתת את הדעת לכל החוליות בשרשרת - החל במערכת החינוך, עבור באוניברסיטאות ובמכללות, פיתוח ערוצים חוץ אקדמיים ושילוב אוכלוסיות מגוונות". יוסי רודריק, מנכ"ל אקורייט מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה? "אני מזהה הפנמה בארגונים שטרנספורמציה דיגיטלית הולכת יד ביד עם מהפכת הדטה. המעבר לארגון דיגיטלי יכול להתבצע רק אם הנתונים הדרושים לביצוע של תהליכים יהיו זמינים, איכותיים ומעודכנים. זה מחייב את הארגונים להקדיש מחשבה נוספת על אסטרטגיית הדטה שלהם, מה היעדים שלהם בתחום, לרענן את הפלטפורמות שלהם ולהתאים אותן לדרישות של העידן הנוכחי. ארגונים כבר מבינים שלא תהיה אצלם חדשנות אם לא ירימו את מכסה המנוע ויטפלו בדטה הארגוני כמו בכל משאב אחר". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "בשנה הקרובה נראה התרחבות של מהפכת הדטה. ארגונים מבינים שניתוח נכון של הנתונים הוא המפתח לשירותים חדשים, מוצרים חדשים, מקורות הכנסה חדשים ואופטימיזציה של הפעילות. אני מעריך שנראה עלייה בכמות האנליסטים בארגונים. הם ידרשו פלטפורמות שירות עצמי, שאינן תלויות בגורמי IT לצורך תפעולם וישחררו אותם להתמקד בפעילויות הליבה שלהם. מגמה נוספת שנראה היא הצורך לבצע התאמות לדרישות הרגולציה, שיחייבו בנקים וחברות ביטוח ליצור מאגרי נתונים חדשים, שיוכלו להתמודד עם הרגולציות החדשות, ולעשות זאת תוך יכולת ביצוע מעקב אחרי הנתונים ותיעודם". [caption id="attachment_279077" align="alignnone" width="600"] יוסי רודריק, מנכ"ל אקורייט. צילום: יח"צ[/caption] בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "בעשור האחרון, מנהלי הטכנולוגיה והמנמ"רים בארגונים הפכו לשותפים מלאים ושווים מסביב לשולחן ההנהלה. הם כבר לא רק תומכים במהלכים העסקיים של הארגון או ביישום תכניות שיזמו אחרים, אלא נמצאים בליבה של הפעילות. אין כיום כמעט פעילות שארגון גדול מבצע שאינה קשורה בדרך כזו או אחרת לאנשי הטכנולוגיה והמחשוב, ולמנהלי המחשוב יש את הראייה הרחבה של הארגון, מכל הזוויות והכיוונים שלו. ראינו בשנים האחרונות מספר דוגמאות של מנהלי טכנולוגיה שעברו את הקווים לצד העסקי, ובמספר מקרים אף התמנו למנכ"ל הארגון. בשנים הקרובות נראה התגברות של מגמה זו". מיהם בעיניך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "אנשי השנה שלי הם בוגרי קורס מנתחי הנתונים המבצעיים בצה"ל. החשיבות של ניתוח מידע שמגיע ממגוון מקורות ובזמן אמת הגיע גם למערכת הצבאית, והדבר מסמל עוד שלב במהפכת הדטה שעוברים אינספור ארגונים ובכלל הסקטורים. אני בטוח שהתרומה של אותם מנתחי נתונים למערכת הצבאית לא תסולא בפז ותהווה מכפיל כוח משמעותי עבור מפקדי השדה, שישתמשו בכישוריהם ובכישרונותיהם. אני תקווה שהקורס, שהוגדר כפיילוט, יהפוך לדבר של שגרה, ושקהילת האנליסטים הצבאית תגדל, תתפתח ותתעצם". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מאחל לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך ולשמש מנוע צמיחה עולמי של חדשנות. יש המגדירים את הדטה כ-'נפט' של המאה ה-21, והמשמעות היא שמדובר במשאב שאם משתמשים בו כהלכה, הוא רב ערך וחיוני, ממש כמו ערכו וחשיבותו של הנפט במאה ה-20. לתעשיית ההיי-טק הישראלית יש הזדמנות להוביל את מהפיכת הדטה העולמית, לפתח שימושים ופתרונות שיצליחו להפוך את המידע למוצר קומודיטי לכל דבר. האתגר הזה משתלב עם הענף המתפתח גם כן של הבינה המלאכותית, ויש לנו כאן אפשרות להקים תעשייה בקנה מידה עולמי, שתביא לידי ביטוי את החיבור בין תחומים אלה". אילן סגלמן, מנהל פעילות ופיתוח עסקי לישראל בדיג'יטל אלמנטס מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה? "שוק הפרסום אונליין ממשיך לרתוח ככל שיכולות ההתאמה האישית והגאוגרפית של תכנים וקמפיינים עולות ברמתן. שוק זה הפך למורכב ומרובה פלטפורמות, שמשתמשות במידע ובפרופילים של לקוחות פוטנציאליים על מנת למקסם את האפקטיביות של הקמפיינים ולהשיג החזר השקעה משמעותי. ללא ספק, עלתה השנה הפקת ההון כתוצאה מדחיפה של פרסום ממוקד - מגמה שרק תלך ותתחזק". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "מידע גאוגרפי ימשיך להיות חלק חשוב מתמהיל המידע, ושילובו בקמפיינים אונליין יאפשר הבאת מסרים משמעותיים יותר ומותאמים יותר ללקוחות. כתוצאה מכך, מפרסמים וחברות טכנולוגיה שעוסקות בפלטפורמות פרסום ימשיכו לשאוף לדייק יותר את השימוש שלהם במידע גאוגרפי, על מנת לספק לגולשים תוכן רלוונטי להם בקונטקסט הנכון וכך להגביר את מעורבותם". [caption id="attachment_300228" align="alignnone" width="607"] אילן סגלמן, מנהל פעילות ופיתוח עסקי בישראל בדיגיט'ל אלמנטס. צילום יח"צ[/caption] בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "זה היה עשור האונליין, שבו פרחה תעשייה ישראלית מצוינת סביב הזירה הזאת, עם שחקנים מובילים ומשפיעים, שמספקים פלטפורמות שיווק, פרסום ותוכן, שירותים בנקאיים מקוונים לציבור הרחב במובייל, אפליקציות ריטייל מתוחכמות ועוד. סטארט-אפים בתחומי הפינטק, האד-טק, האי-קומרס והריטייל פורצים לוקלית וגלובלית, ומביאים בשורה לשוק עם כלים טכנולוגיים מתקדמים, ממוקדים ומותאמי קונטקסט, שהופכים את ישראל למובילה עולמית בעולמות הללו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מקווה שאומת הסטארט-אפ תהפוך לאומת תעשיית ההיי-טק. אני מאחל למדינה לקיים תעשיית טכנולוגיה ישראלית אמיתית, שתגדל ותצמח, ותספק מקומות עבודה ותרומה משמעותית למשק לאורך שנים רבות, ולא רק עד האקזיט. לצורך כך דרושים יותר משנה אחת והשקעה גדולה יותר של המדינה בחינוך הטכנולוגי, במחקר, במשיכת 'מוחות' לישראל, בהגדלת כוח העבודה המקצועי, ובתמיכה ובסיוע באתגרים הקשים והכואבים הכרוכים בניהול מפעל שכזה". דורון גיל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Logz.io מה יהיה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה הקרובה? "כניסת הפעילות הקמעונית של אמזון לארץ". בראש השנה ציינו גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "הצלקות של התפוצצות הבועה ב-2008 נעלמו כלא היו. השוק בארץ נמצא בסחרור מטורף, בייחוד עם כניסת הענקיות - פייסבוק, AWS וכדומה. בנוסף, שוק מיקור-החוץ פורח". מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "גידול ההיצע של העובדים המקומיים".

12 סטארט-אפים של חרדים נבחרו להשתתף באקסלרטור של קמא טק - עמותה שפועלת לקידום ההיי-טק במגזר זה. התכנית תימשך חצי שנה ותכלול מעטפת מקצועית תומכת, ליווי והכוונה בהקמת מיזמים וסיוע בגיוס השקעה ראשונה. התכנית שתפעיל קמא טק, שבראשה עומד משה פרידמן, היא חלק מסדרת אקסלרטורים שפועלים במימון משרד הכלכלה. עד כה הוקמו במסגרת זו כ-20 תכניות האצה ברחבי הארץ - מקריית שמונה ועד אילת, שברובם מופעלים על ידי מעוף - מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. רן קיוויתי, מנהל הסוכנות, אמר בטקס ההשקה של האקסלרטור כי "החיבור של החרדים להיי-טק יתרום לאוכלוסייה החרדית ובנוסף יחזק את הכלכלה של ישראל". הוא ציין שהסוכנות מסייעת ל-35 אלף עסקים בשנה, כאשר פרויקט המאיצים הטכנולוגיים מתמקד בפריפריה ובאוכלוסיות כגון המגזר החרדי. "החרדים יכולים להצליח בסביבת הסטארט-אפים התחרותית" לדברי פרידמן, זוהי הפעם הראשונה שבה אקסלרטור חרדי פועל בתמיכת משרד הכלכלה ועיריית בני ברק. "קמא טק נבחרה להפעיל אותו בזכות הניסיון הרב שצברה בתחום זה", ציין. "אנחנו מאמינים ביזמים וביזמות החרדיים, ויותר מכך ביכולתם להצליח ולפרוח גם בסביבת הסטארט-אפים התחרותית שיש כיום". ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, אמר בטקס כי "נמשיך בשותפות עם כל הגורמים הרלוונטיים, כיוון שלפעילות הזו יש חשיבות רבה לחיזוק מעמדה של הקהילה החרדית עבור אלה שהוצרכו לצאת לעבודה, בהוראת רבותיהם". תומר לשם, מנהל מעוף בני ברק, ציין ש-"בהמשך ישיר לפעילות האקסלרטור, בעקבות עידוד עיריית בני ברק אנחנו עתידים לפתוח קורסים ייעודיים בעולם הסטארט-אפים, המותאמים לאופי האוכלוסייה החרדית. חלק משמעותי מהעלות יהיה מסובסד. בנוסף, יינתן לכל יזם ליווי פרטני, אחד על אחד, על מנת לזקק את הרעיון הטכנולוגי שלו ולהביא אותו לכדי ביצוע, במידת האפשר".

היכולת לשתף ולהעביר מידע שינתה כליל את העולם העסקי והפכה אותו ליעיל ושקוף יותר בעידן הבלוקצ'יין. מנגד, היא הציפה בעיה חמורה למדי: כיצד יכולים ארגונים לשתף פעולה, לרבות מתן גישה למאגרי המידע זה לזה, ולהסתיר בפני שותפיהם כל מידע שאינו רלוונטי לביצוע העסקה? קחו למשל חברת ספנות וחברת שילוח, העובדות יחד בסביבה דיגיטלית, שנועדה להגביר את האמון והשקיפות ביניהן, לקצר את זמני השילוח ולהוזיל את העלויות שלו. עם זאת, הגישה המשותפת למסדי הנתונים עלולה להוביל לחשיפה מיותרת ומזיקה של נתונים חשובים עבור כל אחד מהצדדים. עם האתגר המאוד מורכב הזה, שאפשר לדמותו ל"ריקוד על שתי חתונות", מתמודדות כיום חברות טכנולוגיה רבות, בהן הסטארט-אפ הישראלי קיו-אדיט (QEDIT). החברה, שהוקמה ב-2016 על ידי יונתן רואש, ראובן ארנולד ופרופ' אביב זהר, מפתחת מערכת לשמירת פרטיות המידע עבור ארגונים באמצעות שיטת ההצפנה המכונה "הוכחה באפס ידיעה" (Zero Knowledge Proof). "הפתרון שלנו מאפשר חילופי מידע בין גופים עסקיים ומבלי שהנתונים הרגישים של כל גוף יהיו גלויים בפני רעהו באמצעות קריפטוגרפיה. בניית המערכת דורשת ידע  טכנולוגי רב והיכרות מעמיקה עם עולם הבלוקצ'יין",  מבהיר יונתן רואש, מנכ"ל קיו-אדיט. רואש מציין, כי קיו-אדיט הינה המובילה העולמית בפיתוח כלים מבוססי "הוכחה באפס ידיעה" לעולם האנטרפרייז. הטכנולוגיה של החברה, שנבחרה השנה לאחת מ"חלוצות הטכנולוגיה" של הפורום הכלכלי העולמי, משמשת את תחומי הביטוח והשירותים הפיננסיים. "לפתרון שלנו יש שימוש נרחב, כיוון שהוא מתאים לכל ארגון המעוניין באיזון בין ההרשאה לשימוש במאגר המידע שלו והרצון להגן על מידע יקר ערך". בימים אלה מפתחת החברה פתרון חדש לשוק שירותי מימון חשבוניות עבור חברת טריידשיפט (Tradeshift), המפעילה פלטפורמת סחר דיגיטלית, שמעניקה שירותים פיננסים מגוונים לכ-1.5 מיליון בתי עסק ברחבי העולם. "הפתרון שלנו יאפשר מימון של חשבוניות, אולם מבלי להסגיר את המידע הפיננסי הרגיש שניצב בליבת בתי העסק ואת המחיר שהמממן מוכן לתת". במחצית השנה האחרונה סיימה החברה בהצלחה סבב גיוס A, שבמהלכו גייסה 10 מיליון דולרים בהובלת MizMaa Ventures, ובשיתוף הקרנות Ant Financial, RGAX, Meron Capital, Collider Ventures, Jovono ו-Target Global. הגיוס מצטרף לגיוס סיד בסך שלושה מיליון דולרים בהובלת מייסדי חברת אנוביט, ויאפשר, לדברי רואש, להגדיל את מצבת החברה מ-20 ל-25-30 עובדים ולהמשיך בפיתוח פתרון הפרטיות של קיו-אדיט לבלוקצ'יין עבור ארגונים. מה מייחד את שיטת הוכחה באפס ידיעה משאר השיטות הקיימות להגנה על פרטיות המידע בעולם הארגוני? "על מנת להגן על המידע נהוג כיום להוסיף עוד ועוד הגנות כדי לחזק את המבצר. אבל קיים סיכוי שהמבצר ייפרץ, ואז התוצאות תהיינה מאוד דרמטיות. התפיסה שלנו מושתתת על כך, שהמידע הלא הכרחי בכלל לא צריך לעבור לצד השני. אנחנו מאפשרים להעביר רק את  אמיתות הטענה ולספק הוכחה על כך, שהנכס באמת נמצא בבעלותי ולא את המידע עצמו, ובכך מורידים את האפשרות שהוא יזלוג. חברת הסעות, למשל, חייבת לספק הוכחה לחברת הביטוח שלה, שצי הרכבים שלה עבר בהצלחה מבחני בטיחות, אבל אינה חייבת להעביר מידע טכני מפורט על כל רכב ולחשוף את כל שאר פעילותה. הפתרון שלנו מספק שכבת אבטחה מקודדת, המבטיחה ששאר הנתונים אשר אינם דרושים להשלמת העסקה ייוותרו חסויים". מה הם האתגרים המרכזיים שניצבים בפני הענף בשנים הקרובות? "האתגר הראשי הוא להגביר את המודעות לכך, שניתן לשמור על פרטיות המידע על ידי הפרדה של המידע מההוכחה. אנחנו משקיעים מאמץ בנושא יחד עם קהילה שלמה, שעוסקת בטכנולוגיה הזאת. לשמחתנו, נוצר קונצנזוס בין מי שבונה פרוטוקולים של בלוקצ'יין ושיתוף פעולה בין חברות, שזהו כלי אמין שיפתור הרבה מאוד בעיות ליבה. אבל התובנה הזאת צריכה לחלחל בין כל מיני מקבלי החלטות, אינטגרטורים וכדומה, שהוכחה באפס ידיעה היא כמו חתימה דיגיטלית". מה החזון שלך בנוגע לקיו-אדיט וכיצד בכוונתך לממשו? "אנחנו בונים כלים ומוצרים על מנת שיהיה אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזאת כבר היום. על פי חברת המחקר גרטנר, הוכחה באפס ידיעה היא אחת הטכנולוגיות הכי צומחות כיום, ואנחנו מפתחים עוד ועוד פתרונות לארגונים ממבחר רחב של תחומים. המערכות הראשונות שלנו כבר פרוסות בשטח. אנחנו עובדים כיום בשיתוף עם סטארט-אפ ישראלי בשם ג'י-ויו (G-View) על מעקב דיגיטלי אחר יהלומים לאורך שרשרת האספקה, ולדעת בכל רגע נתון מי מחזיק ביהלומים. הדבר מונע זיופים ומרמה, אבל שומר על הפרטיות של הגורמים השונים שמעורבים בענף. כך שהחזון שלנו הוא לאפשר שיתוף מידע רגיש בין ארגונים, לקדם אימוץ טכנולוגיות פרטיות מתקדמות בקרב עולם האנטרפרייז, ולפרוס את הכלים הללו בכמה שיותר ארגונים ותעשיות". [caption id="attachment_301033" align="alignnone" width="602"] מייסדי קיו-אדיט. מימין: ראובן ארנולד - יו"ר החברה, יונתן רואש - מנכ"ל, פרופ' אביב זוהר - המדען הראשי. צילום: רונן גולדמן[/caption]

לא מכבר התארחו במאורת הנמר סולומון עמר, המנכ"ל והבעלים של קבוצת AllStars-IT, והיועץ האסטרטגי לחברה, הח"כ לשעבר אלכס מילר. הם הגיעו לביקור במסגרת ההכנות לשבוע ישראל באוקראינה, המתרחש בין ה-29 ל-31 באוקטובר בקייב (להרשמה לאירוע לחצו כאן). הוזמנתי להרצות בכנס על ההכרח הוא אבי ההמצאה - איך צמחה אומת הסטארט-אפ בישראל, ואשתתף בפנל האורחים מחו"ל שיתקיים במהלכו. [caption id="attachment_301051" align="alignnone" width="600"] במאורת הנמר. מימין: ח"כ לשעבר אלכס מילר, פלי הנמר וסולומון עמר. צילום: אירנה ברלינסקי[/caption] כחלק מההכנות לאירוע, הגיעה לבקר בישראל משלחת של מנכ"לי הסטארט-אפים המובילים באוקראינה, באירוח, בין היתר, של אנשי AllStars-IT Ukraine. את הביקור בירושלים הם החלו במשכן הכנסת. אלכס, שהיה ח"כ במשך שלוש קדנציות, ערך להם סיור במשכן ושוחח עימם על הרגולציה בתחום ההיי-טק בישראל, הליכי חקיקה ומדיניות הממשלה לגבי הענף והאקו-סיסטם. על פי מילר, "ישראל הצליחה להגיע להישגים אדירים בתחום הטכנולוגי באמצעות שילוב נכון של המשאב האנושי ומדיניות ברורה של הרשויות המבצעת והמחוקקת. כולי תקווה שאוקראינה תלמד את סיפור הצלחת אומת ההיי-טק ותשכיל להקים אקו-סיסטם שיאפשר את צמיחת הענף במדינה". בערב נפגשו המנכ"לים לסדרת הרצאות מרתקות בקמפוס של גוגל, קמפוס ובכלל זה הרצאתו של עמר על עבודה עם ישראלים. הוא הסביר כיצד הצוותים האוקראינים של AllStars-IT בקייב מתחברים לעמיתיהם הישראליים דרך מילים ישראליות כמו תכל'ס, דוגרי, צבר וסבלנות. [caption id="attachment_301052" align="alignnone" width="600"] משתתפים בכנס. צילום: אלכסיי פיבוברצב[/caption] הערב הסתיים בארוחה ושתייה כיד המלך, כנהוג בקמפוס של גוגל. המארגנים ציינו את Global Israeli Initiative, וכן את אלנה נובגורודסקיה ודמיטרי אימין מ-Unit City, על מאמציהם הרבים ועל תרומתם לקיום האירועים בישראל ובאוקראינה.

"לארגונים יש כעת הזדמנות מצוינת לבצע מהפך בעסקים שלהם. עם המעבר לסביבה מרובת עננים, נוצר חיבור בין עסקים וטכנולוגיה, שמאפשר להם להאיץ את הפעילות העסקית. המעבר לעולם מרובה עננים וליישומים שעובדים בסביבות ריבוי עננים מאפשר לנהל נתונים ביעילות, בתקופה שבה נפח המידע הארגוני גדל דרמטית בכל שנה", כך אמר סאנג'י מירצ'נדאני, מנכ"ל קומוולט. בראיון לאנשים ומחשבים במהלך ביקורו בישראל אמר מירצ'נדאני, כי "ארגונים מתקדמים מתפיסה של אחסון יקר, ולכן צריך לכווץ את נפחו, כי הנתונים הם נכס אדיר שמאפשר לעסקים לנוע מהר יותר". מירצ'נדאני, שמונה לתפקיד בפברואר השנה, הסביר, כי "כדי לעבור לסביבה מרובת עננים נדרשת יכולת תזוזה בין עננים, או בין התשתית הפנים ארגונית - לענן. אנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים אפשרות להעביר נתונים ומידע בין עננים, עם גישה קלה לנתונים באמצעות תשתית פשוטה יותר". מירצ'נדאני מילא בעבר תפקידי ניהול ב-VMWare, ב-EMC ובמיקרוסופט. בתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל Puppet, חברת פתרונות DevOps. לדבריו, "ארגונים מתקדמים כיום מתפיסה של 'אוי לא, המידע מתרחב, האחסון יקר, ולכן ננסה לכווץ את נפח הנתונים באמצעות פעולות כמו דה-דופליקציה ולהבטיח שהנתונים יהיו שם כשצריך אותם' – לתפיסה של 'וואו, הנתונים הם נכס אדיר שאפשר לעשות איתו המון כדי לגרום לעסק לנוע מהר יותר'". מנהלים, ציין, "מדברים על ניתוחים אנליטיים, אבל זה רק מרכיב אחד – המטרה היא לספק נתונים לאנשים שלך ולתת להם מידע בזמן אמת, כדי להיות מסוגל לתקשר עם הלקוחות שלך טוב יותר ולתת שירות טוב יותר. לכן רכשנו את הדוויג – חברה שעוסקת בתחום האחסון מוגדר התוכנה, ב-225 מיליון דולרים – כי היא משתלבת באסטרטגיה שלנו לסביבה מרובת עננים". "יש לנו בחברה", הסביר, "שלושה עקרונות ליבה: פשטות אמיתית - אם אתה שותף או לקוח, אני רוצה שנהיה החברה שהכי קל לעשות עמה עסקים; דגש למצוינות במימוש; וחדשנות. הלקוחות הארגוניים תמיד עוברים מדבר אחד למשנהו. אפילו לקוחות שקמו אתמול והקימו את כל ה-IT שלהם בענן, תוך זמן לא רב תהיה להם טכנולוגיה חדשה שלא הייתה להם קודם. אני מכיר מקרוב את מה שהם עוברים על מנת לעשות את הדבר הנכון". לשאלת אנשים ומחשבים על המתחרים של קומוולט, אמר מירצ'נדאני, כי "יש מתחרים מסוימים, חברות גדולות שהלחימו יחד חלקי טכנולוגיה שונים, כדי לספק פתרון לבעיות. אחרים, צעירים יותר, פיתחו פתרון בודד שנועד לפתור מספר מצומצם של בעיות. לקוחות לא אוהבים את הראשונים, כי הם נדרשים ללמוד יותר מדי ואין שם די חדשנות. אצל האחרים, חברות צעירות וקטנות, יש  חדשנות בתחום מצומצם, אבל הם לא יכולים להקיף הכל. הם מספקים פתרון מצומצם, שאינו מקיף את כל צורכי ניהול והגנת הנתונים כפי שאנו מספקים, במגוון סביבות. הלקוחות רוצים פתרון מקיף, פלטפורמה שתוביל אותם בכל מה שהם רוצים לעשות, אם הם במיינפריים - או בקונטיינר". לקוחות קומוולט בישראל, אמר, "יודעים מה הם רוצים. הם מבצעים מחקר שוק כל הזמן, הם בוחנים, הם מדברים זה עם זה. הם צרכנים מאוד מתוחכמים של טכנולוגיה. ולכן העובדה שיש לנו כאן נתח שוק מוביל, משמעה שאנחנו עושים עבודה טובה. אנחנו לא נחים, וזו הסיבה שאני כאן". "לא צפויות רכישות בישראל", סיכם מירצ'נדאני, "אין משהו כרגע, אבל זה לא אומר שלא יהיו בעתיד. יש לי הערכה רבה לכשרון ההנדסי בישראל, ואף פעם אי אפשר לדעת".