זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/12/19 13:49
14.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יותר מ-80 פרצות אבטחה במוצרים שונים מבוססי מערכת הפעלה חלונות נחשפו על ידי חוקרי סייברארק. פרצות אלו מאפשרות לתוקף להשיג אחיזה ממושכת וסמויה במחשב בלא ידיעת המשתמש, להשיג הרשאות גבוהות יותר ויותר, ולהשפיע על התנהגויות של אפליקציות לגיטימיות.
ממצאי המחקר הוצגו בכנס הלקוחות השנתי שערכה החברה בשבוע שעבר. חוקרי מעבדות סייברארק פיתחו כלי, בשם X-RAY, באמצעותו הם הצליחו לחשוף בזמן קצר את פרצות האבטחה.
על פי החוקרים, העלייה ברמת ההרשאות מובילה ליכולות לדלג בין מחשבים ברשת, מה שעלול להוביל להשתלטות על הרשת כולה. כיוון שמדובר בתוכנות מאוד פופולריות, הרי שמדובר במיליוני עמדות קצה. חלק מהחברות שכבר תיקנו את בעיות האבטחה הן אינטל, מיקרוסופט, אדובי וסמסונג.
X-RAY - הכלי שמאתר חולשות אבטחה
את הכלי האחראי למציאת הפרצות פיתח ערן שמעוני, חוקר במעבדות סייברארק. מדובר בכלי המאפשר סריקה אוטומטית של בעיות אבטחה מסוג Symbolic Link ו-DLL Hijacking.
דוגמא לפירצה (CVE-2019-1142) אחת שתוקנה, אך טרם פורסמה בבלוג רשמי, נמצאה בתשתית .NET, הקיימת בכל מכונת חלונות. הפירצה מאפשרת לתוקף שהשתלט על משתמש חלש לקבל הרשאות גבוהות - וכך לבסס את אחיזתו במכונה וברשת.
ב-30 הימים הראשונים להפעלתו, הכלי חשף יותר מ-30 חולשות אבטחה במוצרים שונים. פעילות הכלי עודנה נמשכת גם בימים אלה. מטרת הניצול של ההאקרים את הפרצות אינה ספקיות התוכנה - אלא הלקוחות הארגוניים שלהן.
הכלי מבוסס על כלי אותו שמעוני פרסם ב-GitHub, העונה לשם DLLSpy. הוא מאפשר לסרוק מקרים דומים של חורי אבטחה אלה. הקוד נגיש לכולם וניתן להתנסות איתו, כדי לאתר פגיעויות מסוג DLL Hijacking.
[caption id="attachment_286388" align="alignnone" width="600"] דורון נעים, ראש צוות מחקר בסייברארק. צילום: שירן סיבוני[/caption]
לדברי דורון נעים, ראש קבוצת המחקר בסייברארק, "על אף שמקור חולשות אלו מוכר כבר שנים בעולם אבטחת המידע, אנחנו עדים למגמה בה נחשפות כל יום עוד ועוד חולשות מהסוג הזה. הבעיה אינה נפתרת במלואה על ידי מפתחי האפליקציות או מערכת ההפעלה. מטרתנו היא להעלות את המודעות ולסייע בתיקונן של אפליקציות החשופות לפרצות אבטחה אלו. בינתיים, כדאי לבצע את עדכוני הגרסה שמגיעים מאותם ספקי תוכנה". הוא סיים בציינו כי "אנו מעריכים כי נמצא עוד ועוד חולשות בחודשים הקרובים, נמשיך לעבוד צמוד עם ספקיות התוכנה".
02/12/19 10:26
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת סלקום הודיעה אתמול (א') שעוד השבוע היא תצא בהנפת מניות והנפקת אופציות. הנפקת המניות תסתכם ב-280 מיליון שקל, ואילו הנפקת האופציות תסתכם ב-120 מיליון שקל.
דסק"ש, שבשליטת אדוארדו אלשטיין, ושהיא בעלת השליטה בסלקום, תשקיע כ-135 מיליון שקל בהנפקת המניות.
החתימות תעשה באמצעות אפסילון חיתום, שמחצית ממנה היא בבעלות דסק"ש, לצד אפיסלון ישמשו כמה חתמי משנה, ביניהם לידר, אי.בי.אי, ועוד.
הנפקת המניות והאופציות היא חלק מתכנית ההבראה של החברה, ושבמסגרתה יפוטרו כ-800 איש, שמייצגים כ-22% מתוך מצבת כוח האדם של החברה, שעומדת על כ-3,600 עובדים.
02/12/19 17:27
9.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צ'ק פוינט הודיעה אחר הצהרים (ב') כי רכשה את פרוטגו הישראלית, שפיתחה טכנולוגיית הגנה עבור אפליקציות נטולות שרת, שמונעת מתקפות זדוניות עליהן בזמן ריצה ומונעת הטמעה של קוד פגיע בסביבת הייצור. סכום הרכישה לא נמסר, אולם על פי הערכות בשוק הוא עומד על 40 מיליון דולר (כ-140 מיליון שקלים).
השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות ענן נטולות שרת (Serverless), כגון למבדה של אמזון, מאתגר תפיסות אבטחה קיימות על שירותי ויישומי ענן. המעבר ליישומים מבוססי ענן טומן בחובו חשיפה לחולשות אבטחה ושגיאות תצורה. עם הרכישה, צ'ק פוינט מספקת פתרון אחוד להגנה על אפליקציות ענן ועל ניהול תצורת האבטחה בענן, המאפשר הגנה מתמשכת על אפליקציות חסרות שרת באמצעות הגנה בזמן ריצה והקשחה אבטחתית של יישומים בקלאוד.
צ'ק פוינט תשלב את הטכנולוגיה כחלק מפלטפורמת CloudGuard, שנועדה להגנה על שירותי ענן - פרטי, ציבורי או היברידי, ומהווה חלק מארכיטקטורת ההגנה האחודה שלה - אינפינטי.
[caption id="attachment_304548" align="alignnone" width="600"] אנשי פרוטגו. צילום: יח"צ[/caption]
פרוטגו, שהמטה שלה הוא בבולטימור, ארצות הברית, נוסדה ב-2017 על ידי חמישה יוצאי NDS, שנרכשה על ידי סיסקו: ציון גונן, המשמש כמנכ"ל החברה; הלל סולוו, סמנכ"ל הטכנולוגיות; שלי מור, סגן נשיא למו"פ; ואיתי הרוש ובני זמור, שניהם מנהלי הנדסה. היא מעסיקה 12 עובדים וגייסה עד כה 3.5 מיליון דולר מהקרנות גלילות קפיטל, מטרוסייט ומיזמה ונצ'רס.
ד"ר דורית דור, סמנכ"לית מוצרים, מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט, אמרה כי "בבואם ליישם טרנספורמציה דיגיטלית והטמעה של שירותי ענן, ארגונים נדרשים לתפיסת אבטחה חדשה כדי להגן מפני הדורות החמישי והשישי של מתקפות סייבר. השילוב של יכולות הגנה על אפליקציות נטולות שרת בתוך פלטפורמת CloudGuard והיכולת למנף יכולות אבטחה ותאימות בענן מאפשרים לנו לספק לארגונים הגנה חסרת תקדים על סביבות הענן שלהם".
02/12/19 11:02
8.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארגון RIPE, הארגון המנהל את כתובות ה-IP של המרחב האירופי (וישראל בתוכו), הודיע השבוע, כי ביצע את ההקצאה האחרונה של קבוצות של 1024 כתובות IP בפרוטוקול IPv4, מתוך אלה שנותרו במאגר שהוקצה לאירופה. המשמעות היא, שכעת לא נותרו עוד כתובות IPv4 פנויות להקצאה. בארגון ציינו, כי בשורה זו איננה מפתיעה, שכן המחסור בכתובות IPv4 זמינות הינו צפוי וידוע, וכי קהילת האינטרנט ו-RIPE נערכו למצב מזה זמן.
רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול טכנולוגי של תקשורת בין מחשבים. לכל מחשב או ציוד קצה שמחובר לאינטרנט יש כתובת מספרית ייחודית, הידועה בשם כתובת IP. כתובת זו משמשת לצורך ניתוב המידע מהשולח למקבל בין התקני הקצה השונים – מחשב, טלפון נייד, מכשיר IoT וכדומה. הפרוטוקול הטכנולוגי הרווח והנפוץ כיום בשימוש הינו מגירסה 4 ונקרא IPv4. על בסיסו ניתן להקצות כתובות IP לכ-4.3 מיליארד מחשבים וציודי קצה ייחודיים שיחוברו לאינטרנט.
כמות ציוד הקצה המחובר לאינטרנט כבר היום עולה על כמות הכתובות הייחודיות הקיימות בפרוטוקול IPv4, ונוצר מחסור קשה בכתובות IP, שחונק את התפתחות האינטרנט והתחרותיות בשוק, וכן פוגע בחוויית השירות של המשתמשים השונים.
כבר בשנות ה-90 זוהה הפער הזה, והחלו בפיתוחו של פרוטוקול חדש - IPv6, שאמור לפתור, בין היתר, את המחסור הצפוי שזוהה במאגר כתובות ה-IP בגירסה 4. במסגרת הפרוטוקול החדש ניתן להקצות כ-340 טריליון טריליון טריליון כתובות אינטרנט ייחודיות, והוא זמין ליישום מאמצע שנות ה-2000 – ואולם היקף וקצב האימוץ, הדורש היערכות מצד ספקי תשתית האינטרנט וספקי השירות – אינם גבוהים דיים.
לפי הודעת RIPE, הארגון ימשיך להקצות כתובות IPv4 בכמות מוגבלת, בעיקר תוך שימוש בכתובות שיוחזרו למאגר על ידי ארגונים שחדלו מפעילות, מחשבונות שרשם האינטרנט המקומי (LIR) שלהם נסגר, או מרשתות שיוותרו על כתובות כי אינן זקוקות להן יותר. אולם כתובות אלה יוקצו על פי רשימת המתנה חדשה הפועלת כעת ומספרן מוגבל ביותר.
גם בישראל בעיית המחסור בכתובות IPv4 ידועה ומוכרת. איגוד האינטרנט הישראלי הכין לפני כשנה דו"ח מפורט בנושא, שהוצג בדיונים שהתקיימו יחד עם השחקנים המרכזיים בשוק. בדיונים השתתפו, בין היתר, נציגי ICANN ו-RIPE וכן מרבית הנוגעים בדבר בישראל, לרבות משרד התקשורת. כמו כן התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. במהלך הדיונים הכריז מנכ"ל משרד התקשורת על אימוץ מרבית המסקנות בדו"ח והצבת יעדים להטמעת פרוטוקול IPv6 כיעד לאומי. כמו כן, הוא הכריז על קידום תוכנית רב-שנתית בהובלת המשרד וכל הגופים הרלוונטיים, כך שבשנת 2021, 40% מהתעבורה תעבור דרך הפרוטוקול החדש. בעקבות ההמלצות של מסמך המדיניות שכתב איגוד האינטרנט בנושא, ישנה כיום הכרה מצד מרבית השחקנים במשק בצורך החיוני להטמיע פרוטוקול IPv6 בישראל ולהמשיך בחיזוק יסודות יציבים לאינטרנט בישראל.
עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ציין, כי "חשוב להבין שהמסר של ארגון RIPE הוא נורת אזהרה אמיתית: עיכוב בפריסה רחבת היקף של מערך כתובות IPv6 יאלץ אותנו להתמודד עם אתגר מיותר, שמגביל ומסכן את צמיחתו העתידית של האינטרנט. זה לא יקרה בגלל מחסור במהנדסי רשת מיומנים, בהשקעות או בציוד טכני, אלא בגלל מחסור במזהי רשת ייחודיים. מדינת ישראל חייבת להתייחס לנושא ברצינות רבה ועל בעלי העניין למלא את חלקם ולתמוך בהפצת IPv6 בישראל. הרגולציה של משרד התקשורת אינה מספקת לצורך מעבר ל-IPv6, ויש לנקוט בצעדים משמעותיים נוספים, בהם קידום הנושא באמצעות רכש ממשלתי, שידוע בעולם כזרז משמעותי במעבר ל-IPv6".
02/12/19 11:43
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בזמן שאצלנו משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממשיכים בקמפיין "אם נוהגים - לא מסמסים", החשוב אבל אולי לא הכי אפקטיבי, באוסטרליה החליטו להחמיר את ניסיונות האיתור והאכיפה על שימוש בניידים בזמן נהיגה. אחת ממדינות אוסטרליה הכניסה לשימוש מצלמות HD בעלות יכולת הבחנה גבוה המבוססת על AI, במטרה לתפוס אנשים המשתמשים בסלולרי שלהם בזמן נהיגה - זאת אומרת, שאוחזים את הנייד ביד כדי לסמס או לדבר.
אנדרו קונסטנס, שר התחבורה של ניו סאות' ויילס - הגדולה במדינות אוסטרליה - השיק את היוזמה אתמול (א'). קונסטנס תיאר את המצלמות כטכנולוגיה "ראשונה בעולם", שתגלה שימוש בלתי חוקי בטלפונים סלולריים בזמן נהיגה. המצלמות יהיו קבועות, ואחרות יהיו ניידות ויותקנו בקרוואנים שימצאו בתנועה על הכבישים. המצלמות הנייחות יוצבו במקומות לא ידועים, ללא שלטי אזהרה.
לאחר צילום התמונות, המצלמה תשתמש בבינה מלאכותית בכדי לקבוע אם הנהג הפר את חוקי השימוש בטלפון הסלולרי בזמן נסיעה המונהגים במדינה. תמונות שימצאו כמכילות תיעוד של שימוש לא חוקי בטלפונים סלולריים, ייבדקו על ידי גורם אנושי מורשה.
פיילוט תפס 100 אלף נהגים עם הנייד ביד
לפי התכניות, באוסטרליה יותקנו 45 מצלמות ניידות בשלוש השנים הבאות. בשלושת החודשים הראשונים של היוזמה, נהגים שייתפסו מסמסים או מדברים בנייד הצמוד לאוזנם ומוחזק בידם יקבלו מכתב אזהרה. לאחר מכן, העבריינים יתמודדו עם קנסות 344 דולר, וקנסות גבוהים יותר של 457 דולר באזורי בתי ספר וגנים. כמו כן העבירה "תזכה" אותם בנקודות שליליות ברישיון הנהיגה שלהם.
פיילוט של מצלמות התנועה הללו נערך מוקדם יותר השנה, תפס למעלה מ-100 אלף נהגים המשתמשים בטלפונים שלהם בידיהם בזמן שהם יושבים מאחורי ההגה.
באוסטרליה יותר מ-300 בני אדם מתו השנה מתאונות דרכים, כך על פי רויטרס. למרות שמספר ההרוגים ירד בהשוואה לשנים קודמות, הממשלה מעוניינת להפחית את המספר ב-30 אחוזים בשנת 2020.
חוץ מהרתעה חשובה - קונסטנס מאמין גם כי הקנסות שיינתנו למי שילכד מבצע את העבירה יפחיתו את אגרת הכבישים במדינה. בהודעתו לתקשורת אמר שר התחבורה כי "ממשלת ניוס סאות' וויילס חושבת ברצינות להפחית את האגרה של הכבישים במדינה שלנו", הוא הוסיף והבהיר כי "הפעלת מצלמות גילוי לטלפונים ניידים היא דרך נוספת שבאמצעותה נעשה זאת".
02/12/19 15:46
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אין ספק שאחד האביזרים הלוהטים ביותר כיום בשוק, לפחות בהיבט של טלפונים חכמים, הוא אוזניות נטולות חוטים, שמשום מה זכו בלועזית לשם הקצת מגוחך, אם חושבים על זה, True Wireless. זה אפילו הופך למעט יותר כזה כשמעברתים את זה, אבל ניחא, בכל מקרה מדובר בלהיט אמיתי בכל רמות המחירים כמעט.
עם זאת, אם יש דבר אחד שבדרך כלל עולה כמעט בכל בדיקה, הוא שגם באוזניות האיכותיות ביותר בדרך כלל השימוש בהן כדיבורית אינו מן המשובחים. זה בא לידי במיוחד באותם מקרים בהם נאלצים להשתמש רק באוזניה אחת - כן, כמובן, בעת נהיגה.
[caption id="attachment_304513" align="alignnone" width="600"] דיבורית - כשחייבים להשתמש רק באוזניה אחת - כן, כמובן, בעת נהיגה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
זו כנראה הסיבה ששוק הדיבוריות עדיין חי ונושם לא רע. אמנם לא כל החברות שמייצרות אוזניות גם מייצרות דיבוריות, אבל יש היצע מכובד למדי, ובארץ הוא גדל עכשיו עם דיבורית בשם Vox 55 של טלור. מדובר בחברה שעושה את צעדיה הראשונים בארץ אחרי שזכתה לפופולריות יחסית באירופה בשווקים בהם התמורה לכסף, ועדיף פחות כסף, היא החשובה ביותר.
דיבורית שלא מנסה להתחכם יותר מדי
ובהתאם לקו של החברה, Vox 55 היא דיבורית שלא מנסה להתחכם יותר מדי, אלא לספק את היכולות הנדרשות ממי שמשתמש באביזר מסוג זה: איכות שיחה טובה, צימוד קל לטלפון, זמן שיחה וזמן המתנה שעומדים בתקן הסביר, ולא פחות חשוב: נוחות שימוש.
בטלור העריכו על הנייר את זמן השיחה של הדיבורית ב-4 שעות, ובמהלך הבדיקות התברר שזה פחות או יותר מה שמקבלים. עבור הרוב המכריע של המשתמשים, זה יותר ממספיק ליום בעבודה, גם אם נתקעים בפקקים למשך יותר משעה בדרך למקום שמספק את הפרנסה. עם זמן המתנה שעומד על 120 שעות זה אומר שהסוללה בהחלט מספיקה אפילו לכמה ימים של שימוש קל.
הצימוד אכן היה קל. יש כמה דרכים לעשות זאת, אבל הכי פשוטה היא פשוט לכבות ולהדליק את הדיבורית, ותוך שנייה או שתיים לאשר את ההודעה בטלפון. את Vox 55 אפשר לצמד לשני טלפונים במקביל, וזה יכול להיות שימושי במיוחד למי שלמרות סצנת ה-BOYD אוהב להפריד בין הטלפון של העבודה לפרטי. אחרי שמצמדים אותה למכשיר הראשון, מכבים אותה, נכנסים לתפריט הבלוטות' במכשיר השני, ומדליקים אותה שוב. זהו.
מאותו רגע בלחיצה עונים לשיחה ולא משנה מאיזה טלפון היא נכנסת, ויש אפשרות אפילו לקיים שיחת ועידה באמצעות שני המכשירים. יש רק לזכור שאם רוצים לבצע שיחה חוזרת, זה יקרה מהטלפון האחרון ממנו בוצעה התקשרות - וכדאי לא לשכוח במקרה של שני טלפונים שאחד משמש למטרה זו והשני לאחר.
טכנולוגיה של הנחתת רעשי רקע
הדיבורית שוקלת 11 גרם בלבד ואורכה 54 מ"מ. בהיבט הזה היא כמעט ולא מורגשת, אחרי שמכוונים אותה נכון לתוך האוזן. ההליך הזה זקוק קצת לתרגול. מצד אחד יש לכוון את כיסוי האוזנייה כך שישב בנוחות, ומצד שני צריך לכוון את הקשת המובנית, אך מעל האוזן. הקשת אינה ניתנת לפירוק, וזה קצת מפריע לפעמים, במיוחד אם רוצים להכניס את הדיבורית במהירות לאוזן כדי לענות שליחה, אך היא ממוקמת על ציר קשטן, שמאשר לחבוש את הדיבורית בקלות באוזן ימין - כמו גם באוזן שמאל.
העיצוב של ה-Vox 55 קצת מרובע, אבל מה שחשוב הוא, כאמור, שהיא כמעט לא מורגשת. טוב, בכל זאת יש דבר יותר חשוב והוא איכות השיחה. בשימוש בתוך בית, משרד הומה, נהיגה עם חלון פתוח ואפילו טיול עם הכלב ברחוב עמוס תנועה, השיחות התנהלו ללא בעיה מיוחד - כי הדיבורית המסוימת הזו מכילה טכנולוגיה מסוימת של הנחתת רעשי רקע, ולפי התגובות של הצד השני היא עובדת די טוב.
איכות השמע המקומי סבירה, יש דיבוריות שהאוזנייה שלהן מספקת עוצמה יותר גבוהה, ובכל מקרה היא ניתנת לכיוון בעזרת שני כפתורים. חיבור הטעינה הוא microUSB 2.0, ובחבילה יש כבל הטענה בלבד. חבל שלא הוסיפו גם מתאם סיליקון נוסף בגודל אחר, או להחלפה במקרה הצורך. היא תומכת בתקן בלוטות' 4.2 ואפשר להשתמש בה במרחק של עד 10 מטרים.
המחיר של Vox 55 הוא כנראה האטרקציה שלה: היא עולה 85 שקלים. אז נכון שכנראה אפשר למצוא בשוק דיבוריות טובות ממנה, אבל לא ביחס לתמורה.
02/12/19 16:42
6.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הביתנים הישראליים בכנס ותערוכת ערים חכמות שנערך בחודש שעבר בברצלונה היה של המרכז לערים חכמות של אוניברסיטת בר אילן בראשותו של פרופ' אייל יניב, ראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. הביתן הוקם ופעל בשיתוף עם קהילת ערים חכמות, אותה מנהל יריב שדה. במסגרת הביתן התארחו גם כמה חברות ישראליות הקשורות בפעילות.
בתערוכה ביקר זוהר ינון, מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, שמכהן בתפקידו מאז פברואר 2018. לפני כן כיהן בתפקידים שונים במגזר המוניציפלי, ובין היתר היה מנכ"ל חברת הגיחון הירושלמית. לדברי ינון, הפעילות של המרכז, שעיקרה במחקר שעוסק בתחום הרחב של ערים חכמות, היא חלק מחזון נשיא האוניברסיטה, שקיבל את אישור חבר הנאמנים, ועיקרו להוציא את היכולות של האוניברסיטה, שעיקר עיסוקה הוא בהפצת ידע ומחקר, אל מחוץ לכותלי הקירות האקדמיים, ולחבר אותן לעולם הפיזי הממשי. "מבחינתנו, המיוחד בפעילות זו הוא דווקא בגלל שהיא אינה שגרתית", אומר ינון, "אנו מממשים בפועל את מה שכולם מנסים לקדם כל הזמן: חיבור אקדמיה, תעשייה והסקטור הציבורי".
הוא מציין, כי במסגרת לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, מלמדים לראשונה לתואר אם-בי-איי את הנושא של ערים חכמות, במשך שנה שלמה, "ובכך אנו משלבים את הצד המחקרי עם ההוראה בפועל. מעבר לזה", מוסיף ינון, "הייחוד של המרכז הוא בכך שהם עוסקים במחקרים יישומיים, המשלבים חוקרים מכל המחלקות והתחומים בבר אילן, ולא רק בר אילן. זה אפיק חדש ייחודי מתבקש לדעתי בעולם האקדמי של היום", אומר ינון. "אם עד היום המחקר הרגיל היה נחלתה של הקהילה האקדמית באמצעות מאמרים והוראה, פה אנו מרחיבים זאת לעולם הפיזי. זה מימוש החזון של האוניברסיטה".
מי שיזם את הקמת המרכז בין כותלי האוניברסיטה הוא פרופ' אייל יניב, העומד בראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. יניב הוא מחלוצי האינטרנט בישראל וממקימי IOL שהתאחד לימים עם אתר וואלה. הוא שימש כחוקר אורח בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, ומוביל את המרכז במקביל לתפקידו כראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה.
יניב אומר, שהפעילות של המרכז מיישמת את המחקרים בעבודה עם רשויות מקומיות. "הייחוד שלנו הוא, שאנו באים מתוך עולם הידע, המבוסס בין היתר על המחקרים הרב תחומיים שלנו, ללא שום פוזיציה של בעלי אינטרסים, שמייצגים מוצר או תפיסה מסוימת" אומר יניב. הוא מציין, כמובן, שבמסגרת הפרויקטים הם משלבים את החברות הטכנולוגיות שקשורות איתם, וחלקן אף הציגו בביתן.
"המטרה שלנו היא לא הטכנולוגיה, למרות שהיא חלק בלתי נפרד מהתחום של עיר חכמה, אלא לעזור לרשויות לאפשר לאנשים לחיות טוב יותר בעיר, כי החיים בעיר הם לא קלים, ואנו יודעים שעל פי מחקרים, ב-2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים, ויש לכך משמעויות רחבות מאוד" אומר יניב. דוגמה לפעילות של המרכז שמציין יניב, היא עבודה עם רשות מקומית גדולה במרכז הארץ, שבנתה שכונה גדולה מעורבת לזוגות צעירים ומבוגרים. "הרשות השכילה ליישם כלל חשוב כיום בתכנון ערים: שיתוף התושבים, כדי לדעת מה המאפיינים שלהם, מה התוכניות שלהם ולפי זה לתכנן את התשתיות ואת השכונה. אנחנו באנו עם מתודולוגיה מסוימת, שכוללת, כמובן, גם את המרכיב הטכנולוגי אבל לא רק".
יציב מציין, כי המרכז כולל 45 חוקרים, שהם עמיתי מחקר מתחומים שונים, המייצגים את כל מרקם החיים של הערים, כמו, למשל, "נושא התחבורה, שתופס אצלנו מקום חשוב. המטרה של ההשתתפות שלנו בתערוכה בברצלונה היא להדגים את הייחוד של המרכז, שהוא למעשה מעבדה חיה, המשלבת בין מחקר לעשייה בפועל וביחד מייצרים אקו-סיסטם חשוב", אומר יניב לסיום
יריב שדה שהיה שותף למיזם של השתתפות בר אילן בתערוכה, מנהל כיום את קהילת הערים החכמות, שהוא יזם והקים באמצעות פלטפורמת הווטס-אפ. הוא ניהל במשך חמש שנים את מועדון היזמות של האוניברסיטה הפתוחה, ובמסגרת זו נחשף לקהילת ההיי-טק והעסקים בישראל. "כשפרשתי", מספר שדה, "נדהמתי לראות שלתחום כל כך חשוב כמו ערים חכמות אין קהילה, והחלטתי להקים אותה. הופתעתי מהמהירות שהיא הפכה לוויראלית, וכיום זו קהילה עם פעילות ערה, וחברים בה נציגים ובעל תפקידים מרשויות, גורמי ממשלה, צבא, משטרה ועוד". לדבריו, הפעילות של המרכז לערים חכמות היא סינרגטית לקהילה שהוא מנהל ולפעילות שלו כיזם עצמאי בתחומים שונים, ובעיקר בתחום של ערים חכמות. שדה הביע תקווה, כי המיזם של השתתפות בתערוכה מרכזית כמו זו שבברצלונה יימשך גם בשנים הבאות.
02/12/19 16:10
4.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לארי אליסון, מייסד ולשעבר מנכ"ל אורקל, נכלל בין עדי התביעה נגד בנימין נתניהו, שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש היום (ב') ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כחלק מכתב האישום הצפוי להיות מוגש בתיקיו של ראש הממשלה. בהנחה שנתניהו לא יקבל חסינות, המשפט צפוי להיערך בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
אליסון נכלל בין עדי התביעה במסגרת תיק 2000, לאחר שעל פי דיווח שפורסם בחדשות ערוץ 2 (דאז), נתניהו תיווך ב-2016 בינו לבין מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, במטרה למכור לו את העיתון. שניים נוספים שנתניהו תיווך, על פי הדיווח, בין מוזס לבינם היו המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר ומתיאס דופפנר, מנכ"ל קבוצת התקשורת אקסל שפרינגר. הקבוצה הגרמנית רכשה לפני כמה שנים את האתר יד2 מקבוצת וואלה, ששייכת לבזק שבבעלות שאול אלוביץ' - שיחד עם נתניהו מואשם בתיק אחר, תיק 4000.
לפי הדיווח, באוגוסט 2015 נערכה פגישה בין אליסון למוזס, במהלך ביקור שהמיליארדר האמריקני ערך בארץ. ביקור זה התקיים בהזמנתו של מיליארדר אחר, חיים סבן, לאחר שאליסון תרם לצה"ל תשעה מיליון דולר. אליסון הוא תומך נלהב בישראל ובמהלך השנים הוא תרם לצה"ל עשרות מיליוני דולרים.
[caption id="attachment_274682" align="alignnone" width="600"] ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock[/caption]
יש לציין שאליסון הוא היהודי העשיר בעולם וביוני אשתקד העריך המגזין פורבס את הונו ב-54.5 מיליארד דולר. הוא שימש כמנכ"ל אורקל מאז שייסד אותה ב-1977 ועד שהודיע על פרישתו ב-2014. מאז הוא משמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.
אליסון הוא אחד מ-333 עדים שהתביעה בתיקיו השונים של נתניהו מתכוונת להעלות על הדוכן בבית המשפט. רוב העדים מגיעים מהמשטרה ומרשות ניירות ערך, אבל הרשימה כוללת גם עיתונאים, פוליטיקאים מכהנים ולשעבר דוגמת השרים גלעד ארדן, זאב אלקין, צחי הנגבי ויריב לוין, וכן יאיר לפיד, איתן כבל וציפי לבני. עוד נכללים בה מעורבים אחרים בפרשות, לרבות סטלה הנדלר, לשעבר מנכ"לית בזק, ונציגי גופים שונים, בהם בנקים וחלק מחברות הסלולר. ייתכן שאליסון לא יעלה בסופו של דבר על הדוכן, מאחר שבמקרים רבים, הצד המזמין מוותר על חלק מהעדים במהלך המשפט.
לכתב האישום ולרשימת העדים המלאה לחצו כאן.