בשנים האחרונות גובר הביקוש לכתובות אינטרנט בעולם על רקע השימוש ביישומי IoT ומהפכת דור 5 בעולם הסלולר. כתוצאה מן הביקוש הרב, החלו בעולם לעבור לפרוטוקול IPv6, המציע מספר רב יותר של כתובות. כזכור, בתחילת החודש גם הודיע ארגון RIPE, המנהל את כתובות ה-IP של המרחב האירופי (וישראל בתוכו), שלא נותרו עוד כתובות IPv4 פנויות להקצאה. לפני כחצי שנה חייב משרד התקשורת את ספקיות האינטרנט לתמוך בפרוטוקול התקשורת החדש IPv6, ולפי בדיקת המשרד, התוצאות מתחילות לשאת פרי. לדוגמה: בחודש נובמבר 2019 חלה קפיצה ביישום הפרוטוקל מכ-5% מהכתובות לכ-10% מהכתובות היום – ולפי משרד התקשורת, נתון זה הביא לעמידה מלאה של המשרד ביעד השנתי ואף מעבר לכך. המדידה מתבצעת באופן דינמי בהתאם לשימוש ספקיות האינטרנט, ונעשית על ידי חברת אקמאי באופן ניטרלי לדירוג המדינות וספקיות האינטרנט הגדולות המשתמשות בפרוטוקול IPv6. לפי המדידות, ישראל נמצאת כיום במקום ה-55 לערך (בהתאם לדינמיות במדידה). עד היום, הספקית הישראלית הגדולה החלוצה בתחום יישום הפרוטוקול היתה אקספון 018, שהייתה הראשונה להטמיע במערכותיה את הטכנולוגיה החדשה, כאשר מחודש נובמבר 2019 הצטרפה עוד ספקית גדולה – הוט-נט. מבין הספקיות הישראליות שיישמו את ה-IPv6: אינטרנט רימון עם כ-84%, הוט-נט עם כ-47.4%, ואקספון-018 עם כ-47.2%. ב-20.2.2020 יערוך משרד התקשורת כנס, שמטרתו לרתום חברות ואתרי תוכן כחלק ממהלך נרחב למיצוב מדינת ישראל בחזית הטכנולוגיה. בכנס יוצגו, בין היתר, היתרונות של המעבר ל-IPv6 וכן בראייה עתידית לקראת מעבר לטכנולגיות מתקדמות בעידן דור 5 ומעבר למצב של "Internet of Everything".

תיקון לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), המסדיר ביצוע פעולות אונליין של הבנקים ברשם המשכונות נכנס לתוקף מהיום (ד') - יומה הראשון של שנת 2020. במסגרת התיקון, מחויבים כל הבנקים לבצע פעילות מקוונת מלאה לטובת רישום, עיון וביטול המשכונות. מדובר בתהליך מהפכני, שבאמצעותו הבנקים יבצעו הפעולה במישרין במחשבי רשם המשכונות. בשל כך יקבלו הבנקים אישור מיידי מרשם המשכונות מרגע שהלקוחות יבקשו הלוואה. המהלך יקצר את הזמנים באופן משמעותי. הבקשות אשר יבוצעו בדרך מקוונת, כאמור, הן רישום משכון אונליין, ביטול של משכון קיים, ועיון במאגר המשכונות ישירות על ידי עובד הבנק. בחודש אפריל האחרון החל פיילוט בבנקים, ומאז נרשמו כ-51 אלף משכונות, המהווים 18% מכלל הרישומים. כאמור, מהיום מחויבים הבנקים לפעול רק בדרך המקוונת. ההליך יביא לקיצור משמעותי בזמנים ובכוח אדם. בנוסף, האגרה - שעמדה היום על 190 שקלים - תופחת ל-160 שקלים. מהלך זה הינו המשך למהלך קודם במסגרתו ביטלו הבנקים במישרין באופן האמור מעל מיליון משכונות, אשר היו רשומים אצל רשם המשכונות. את המהלך יזם רשם המשכונות ברשות התאגידים בשיתוף עם אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים. עו"ד אייל גלובוס, ראש רשות התאגידים: "מדובר במהלך מהפכני וחדשני במסגרתו רשות התאגידים ומשרד המשפטים מאפשרים לבנקים ביצוע פעולות מהותיות במרשם המנוהל על ידי המדינה, ובכך חוסכים לציבור עלויות, פקקים, זמן וטרחה". ששון סופרי, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע: "אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע מוביל טרנספורמציה דיגיטלית עם אימפקט משמעותי לאזרח. מעל מיליון ביטולי משכון מקוונים מעליית השירות! זהו פרויקט מוביל דרך ושער לפרויקטים נוספים של הממשלה והמגזר העסקי".

פייסבוק החליטה להקים מנגנון בינלאומי, שבפניו אפשר יהיה להגיש השגות על פרסומים בכלל ובתקופת בחירות בפרט - כך אמר השופט חנן מלצר, ששימש עד לפני פחות מחודש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בכנס בנושא דיני בחירות שהתקיים הערב (ד') באוניברסיטת בר אילן. לדבריו, המנגנון, שאותו כינה "בית דין פרטי", יפעל על פי מודל שנבנה בהתדיינויות שהיו בינו לבין הרשת החברתית במהלך שתי מערכות הבחירות האחרונות. השופט מלצר אמר כי "פייסבוק תפרסם על כך פרטים נוספים בקרוב, אבל כבר כעת ניתן לראות שיש לתקדימים שאנחנו יוצרים כאן, בוועדת הבחירות המרכזית בישראל, השפעות על מקומות אחרים בעולם". השופט מלצר ציין שפייסבוק הסכימה להחיל בישראל מנגנון שאותו היא מיישמת בארצות הברית, שמאפשר לגולשים לדווח לה על פרסומים לא ראויים, לשיטתם, בנוגע לבחירות. הוא אמר כי "המנגנון הזה הוא צעד, אבל לא מספיק. סיכמנו שאם הם יקבלו בקשה להורדת פרסומים שקשורים לבחירות והם יחליטו שלא להיענות לה, מגיש הבקשה יוכל לערער בפניי. הם שיתפו פעולה באופן מלא וכתוצאה משיתוף הפעולה הזה, 70% מהפרסומים הלא ראויים הקשורים לבחירות בישראל - ירדו. פניתי עם ההסכמות שהושגו עם פייסבוק לטוויטר ולגוגל, וגם הן נענו". מלצר התייחס למערכת הבחירות הנוכחית, שבה הוא לא משמש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית (השופט ניל הנדל נכנס לתפקיד במקומו לפני כחודש), ואמר כי "ההסכמות עם פייסבוק הן הסכמות מתחדשות". מקרה שבו המנגנון הזה לא היה יעיל הוא של תוכן שמקורו בקטאר, שפורסם בפייסבוק נגד ח"כ אחמד טיבי. השופט מלצר הוציא צו מניעה זמני, שמורה לפייסבוק להוריד את התוכן ולהעביר את ההחלטה למפרסם שלו, כדי שהוא יוכל להביע את עמדתו מדוע צריך לבטל את אותו הצו. "התגובה (של אותו אדם - י"ה) הייתה סדרה של נאצות נגדי באתר אחר, שהוקם מיד לאחר ההחלטה. בתגובה הוגשה עוד עתירה, הוצאתי שוב צו מניעה זמני וצינתי שאם מפרסם התוכן הזה יעשה זאת שוב, אשקול לחייב את פייסבוק שתחשוף בפניי מי עומד מאחורי הפרסום. ברגע שהחלטתי כך - הפרסומים פסקו". [caption id="attachment_257617" align="alignnone" width="600"] ח"כ אחמד טיבי. צילום: דוברות ועדת הכספים[/caption] מערכת אנשים ומחשבים פנתה לפייסבוק לקבלת התייחסות לדברים, אך זו טרם נתקבלה. הרשת החברתית נמצאת תחת לחץ מצד פוליטיקאים ורשויות כגון ועדות בחירות במדינות שונות בעולם מאז נחשפה פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה השתמשה החברה במידע על גולשי פייסבוק על מנת לטרגט עבורם פרסומות פוליטיות, בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית לטובתו של דונלד טראמפ. בעקבות זאת, החברה הודיעה באחרונה על שורה של צעדים על מנת לנסות למנוע הפצת פייק ניוז והתערבות של מדינות זרות בבחירות הקרובות לבית הלבן, שייערכו בחודש נובמבר. פייסבוק כבר הפעילה מנגנוני פיקוח שונים בכמה מערכות בחירות, בהן בחירות האמצע האמריקניות, שהתקיימו בשנה שעברה, והיום החלה להפעיל כוח משימה של מומחים מתחומים רלוונטיים שונים, שינטרו ויסירו פייק ניוז ומודעות פוליטיות לא ראויות לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד 10 ימים בטייוואן. האם מגיע חופש ביטוי לבוטים? בדבריו הביע מלצר התנגדות לבחירות ממוחשבות, בטענה שעלולות להיות עליהן מתקפות סייבר, וציין כי דחה בקשות לבצע פיילוט בעניין במערכת הבחירות הקודמת. "עדיף שהאמריקנים יתעסקו עם זה קודם. יש לנו הרבה אויבים שיש להם אינטרס לשבש בחירות אצלנו", אמר. עוד הוא ציין כי הוא הביא לשיתוף פעולה בין רשויות הביטחון, על מנת למנוע התערבות זרה בבחירות בישראל. "זה לא מוסדר בחקיקה, אבל מצאתי סעיף חוק שמחייב את כל הרשויות הממשלתיות לעזור ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, והגופים הללו נרתמו. כתוצאה מכך, עברנו את מערכות הבחירות בשלום, ללא התערבות זרה, בניגוד למדינות אחרות - לא רק ארצות הברית, שבהן זה לא עבר בשלום", הוסיף. השופט התייחס גם לסקרים הסלולריים שהופצו לקראת ההליכה לקלפי ואמר כי "הם נשלחו לקהל מטורגט, שמתלבט למי להצביע בין שתי מפלגות, ואת אחת מהן החליטו השולחים לא לכלול בסקר. הרעיון היה לטעת בתודעת האזרחים שמפלגה כלשהי לא עוברת את אחוז החסימה". מלצר ציין כי הסקרים האלה הם תוצאה של "דיל בין כמה מפלגות", שאת שמותיהן לא חשף. ככלל, אמר, "יש להתאים את חוקי הבחירות למציאות החדשה". מלצר ציין שהליך חקיקה שהחל להתקדם בנושא נבלם, עקב יציאתה של ישראל למערכת בחירות נוספת. "יש צורך לחשוב מחדש על חוקי הבחירות, בסוגיות כמו חופש הביטוי ברשתות החברתיות בעת בחירות והפעלת בוטים מבוססי בינה מלאכותית. מתעוררת השאלה האם הם זכאים לחופש הביטוי וצריך לתת על זה את הדעת", אמר.

שלמה שמאי, מנמ"ר ומשנה למנכ"ל הפניקס, סיים אתמול (ג') את תפקידו בחברה לאחר 11 שנים. טרם נמצא לו מחליף. הוא טרם הודיע לאן הוא עובר, אולם מקורות בענף אומרים שהוא נשאר בתחום הפיננסי. שמאי הגיע לפניקס ב-2009, לאחר 25 שנות עבודה בבנק הפועלים, שם מילא שורה של תפקידים, ביניהם מנמ"ר הבנק בניו-יורק ולאחר מכן מנהל אגף הפיתוח. מחליפו בבנק הפועלים היה לוי הלוי, שלאחר מכן שימש מנמ"ר בנק דיסקונט וכיום הוא מכהן כמנכ"ל כאל. "לאחר 11 שנים מרתקות של עשייה ושותפות מלאה של אגף מערכות המידע בהצלחת הפניקס, החלטתי שהגיע הזמן לעבור לאתגר הבא", אמר שמאי. "אני פורש בסיפוק, באהבה רבה ל-500 עובדיי, לחבריי להנהלה ולקולגות הרבים שלי בענף. אין ספק שעברתי תקופה מאתגרת ומרתקת". "להערכתי", ציין, "ההישג המרכזי של האגף שבראשו אני עומד הוא העברת הפניקס מחברה שלפני 11 שנים עבדה במודל עבודה ישן לחברה מודרנית, עם המעבר לדיגיטל. באמצעות הממשק בין טכנולוגיה לעסקים, התאפשר לגורמים העסקיים אצלנו להביא את החברה למקום שבו היא נמצאת, בצמרת טבלת חברות הביטוח. נוצר בשוק הביטוח ראש חץ של שלוש חברות מובילות, כאשר הפניקס נמצאת במקום הראשון בכל מדד אפשרי, וזה דבר שלא היה לפני 11 שנים". הוא ציין כי "הקמנו ערוץ ביטוח דיגיטלי, באמצעות חברה חיצונית, שאפשר לנו לתפוס נתח שוק משמעותי בעידן החדש של הביטוח". לדבריו, זו ההוכחה החותכת ביותר לחשיבות הקשר וההלימה בין טכנולוגיה לעסקים - נושא שהוא דוגל בו ומדבר עליו כמעט בכל פורום. לגבי מחליפו, שמאי אמר כי "התפקיד של המנמ"ר הוא התפקיד הכי קריטי כיום במגזר הפיננסי בכלל ובמגזר הביטוח בפרט. הוא חייב להבין את הביזנס, לעבוד עם כל המחלקות העסקיות ולהפנים שלא הוא הסיפור, כי אם עליו לאפשר לארגון לממש את היעדים העסקיים שלו ולעולם לא להוות מכשול". בראיון עם שמאי שפורסם באנשים ומחשבים בחודש ספטמבר הוא ציין כי המהפכה העיקרית שאירעה בעולם הביטוח היא המעבר למיקוד סביב הלקוח, באמצעות היכולת להתאים אישית את המוצרים לפרופיל שלו ולא למכור מוצרים לקהילות גדולות שאינן הומוגניות. הוא אמר כי אחד הגורמים לכך הוא הגברת התחרות בענף, בין היתר בזכות הרגולציה, שאתגרה את החברות לפתח מערכות שיאפשרו להתמודד עם התחרות. "הבנקאות הדיגיטלית - תפיסה לא נכונה של המעבר לדיגיטל" שמאי גם סבור שיש תפיסה שמפרשת לא נכון את הטרנספורמציה הדיגיטלית בענף הביטוח והפיננסים בכלל - תפיסת הבנקאות הדיגיטלית. להערכתו, האתגר של כל חברות הביטוח בשנים הבאות הוא אוטומציה של תהליכים במערכות הליבה ומסביב לה - אתגר שחברות הפיננסים בעולם מתמודדות איתה ו-"תהיינה חייבות למצוא לזה פתרון בעשור הקרוב". על פי דירוג דן אנד ברדסטריט, הפניקס היא השלישית בגודלה בשוק הביטוח, אחרי הראל ומגדל. באוקטובר השנה אישרה רשות שוק ההון את מכירת השליטה בחברה לצמד קרנות הפרייבט אקוויטי האמריקניות סנטרברידג' וגלטין מידי קבוצת דלק, שהחזיקה במניות השליטה בפניקס בשנים האחרונות. מנכ"ל החברה החדש הוא אלי יונס, לשעבר בכיר באוצר, ויחד עם צוות בכיר הוא מחפש מועמדים שיחליפו את שמאי. לאנשים ומחשבים נודע כי נעשתה פנייה למספר מנמ"רים בכירים, חלקם כיהנו בעבר במגזר הפיננסי, אבל, כאמור, עדיין לא נבחר המחליף. שמאי הוא הוותיק מבין המנמ"רים בחברות הביטוח הבולטות. מנמ"ר הראל ומשנה למנכ"ל החברה הוא אייל אפרת, מנמ"רית מגדל היא תמי אוחנה קול, שגם היא משנה למנכ"ל, מנמ"ר מנורה מבטחים הוא משה מורגשנטרן וכסמנכ"ל מערכות המידע של AIG משמש גיל טמיר, שהחליף את איריס נחשוני, שעברה לאורמת. משרות פתוחות נוספות שנת 2020 נפתחת, אפוא, עם מספר משרות של מנמ"רים פתוחות. מלבד הפניקס, יש משרה פתוחה באחת מחברות הביטוח המוכרות, גם פז מחפשת מנמ"ר ושתי משרות פתוחות נוספות הן בממשלה, שם לא ניתן לכנס ועדות מכרזים, עקב המצב הפוליטי והעדרה של ממשלה מתפקדת. אחת המשרות הממשלתיות שטרם אוישה היא מנמ"ר משרד הכלכלה, במקום שמעון ברונר, שפורש לגמלאות בקרוב. המכרז להחלפתו פורסם מזמן, אבל טרם נתקבלה החלטה. גם תפקיד מנמ"ר הביטוח הלאומי פתוח - במקום יהודה סרוסי, שיצא לחופשה בתחילת ספטמבר, כפי שהודיע מראש, אולם עד היום טרם נמצא לו מחליף. מספר מנמ"רים בכירים אחרים במגזרים שונים במשק צפויים להודיע על קידום ושינוי תפקיד בהמשך השנה.

האם אפל עומדת להיפטר סוף סוף מן המגרעת המרגיזה של מכשירי ה-IPhone? לפי שמועה שמתפשטת ברשת, המכשיר הבא של אפל צפוי לזכות בשינוי עיצוב המשמעותי ביותר מאז ה-iPhone X. רמזים שונים מעידים, כי החברה עובדת על שיפוץ כללי של עיצוב המכשיר, אך לא ברור אם השינויים האלה כבר יתממשו במכשירי 2020 הבאים שלה. לפי ידיעה באתר הגרמני LetsGoDigital, אפל הגישה שלוש בקשות פטנט ביפן, שפורסמו במשרד הפטנטים היפני ב-23 בדצמבר. מן האיורים המצורפים לבקשות עולה, כי המכשירים הם ללא המגרעת בראש המסך, שנוצרה בדגם של 2017 לצורך מצלמת הסלפי והרכיבים הנדרשים למערכת זיהוי הפנים במכשיר. היעלמותה של המגרעת מסמלת שני דברים: הראשון – שהמצלמה כנראה תהיה משולבת מתחת למסך, כמו גם הרכיבים לזיהוי פנים, או, לפי אחד האיורים – חיישני טביעת האצבע יהיו משולבים במסך. לפי האיורים, גם הרמקול הקדמי, המשולב כיום בתוך המגרעת  - יועבר לחלק העליון של המסגרת. בעבר היו שמועות על כך שאפל תשלב את חיישני טביעת האצבע במסך, אבל לבסוף זה לא קרה, ובמקום זאת שילבה אפל במכשירי 2017 את זיהוי הפנים, אולי כי מבחינת אפל טכנולוגיית זיהוי טביעת האצבע לא הייתה טובה מספיק לצרכיה באותה שנה. אבל ייתכן כי עם התפתחותה והבשלתה, תחזיר אותה אפל למכשירים הבאים שלה, או לחלקם, וייתכן כי היא תכלול הן זיהוי טביעת אצבע והן זיהוי פנים במכשירים. דבר נוסף שנראה באיורים המצורפים לבקשת הפטנטים הוא פינות המסך, המרמזות על עיצוב מלבני ולא עגול, שמאפיין את המכשירים שאפל הציגה אחרי ה-iPhone X. איורים נוספים מראים גם, כי העיצוב החדש יכלול עדיין את הבליטה בגב המכשיר למערך הצילום, וכי כפתורי הווליום והכיבוי יישארו כפי שהם היום, בצד השמאלי והימני של המסגרת, בהתאמה. לבסוף, אי אפשר שלא לסייג את הדברים – אין זה סוד, שאפל מגישה בקשות פטנטים שלא מגיעים בסוף למכשירים ונשארים על הנייר, אבל אם בכל זאת העיצוב הזה יגיע למכשיר הבא שלה – אולי אפל תעשה צעד חשוב לקראת iPhone עם מסך נטו מושלם, שרבים מצפים לו.

היצוא הישראלי ממשיך לצמוח, אם כי בשיעור קטן יותר מצמיחתו בשנה שעברה - כך עולה מאומדנים ראשוניים ל-2019 שפרסם היום (ד') מכון היצוא. ענף השירותים, ובעיקר ההיי-טק, הוא הענף העיקרי שמאפשר את המשך הצמיחה. מהנתונים עולה כי היצוא מישראל גדל בשנה שהסתיימה אתמול (ג') ב-5% ל-114 מיליארד דולר, לעומת עלייה של 7.5% ב-2018. עם זאת, במכון היצוא אומרים כי מדובר בגידול בקצב גבוה יותר מזה שנרשם ברוב מדינות ה-OECD, וגדול משמעותית מהעלייה הצפויה ביצוא העולמי, שעל פי קרן המטבע העולמית צפוי לעמוד בשנה החולפת על 1.1% בלבד. את הגידול בהיקפי היצוא של החברות הישראליות, ב-2019 בפרט ובשנים האחרונות בכלל, ניתן לזקוף בעיקר לצמיחתו המואצת של יצוא השירותים - שגדל בשנה החולפת ב-11% להיקף של כ-55 מיליארד דולר. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך הצמיחה המואצת של שירותי ההיי-טק - ובמרכזם החלק הנזקף להכנסות ממכירת שירותי מחשוב, תוכנה, מו"פ וסטארט-אפים, שבשנים האחרונות מהווים מנוע הצמיחה העיקרי של היצוא. בשש השנים האחרונות, בין 2013 ל-2019, גדל יצוא השירותים בשיעור מצרפי של כ-60%, כאשר יצוא שירותי ההיי-טק הכפיל את היקפו: מכ-16.5 מיליארד דולר ב-2013 לכ-33 מיליארד ב-2019. בענפים אחרים, היצוא במגזר הסחורות (ללא יהלומים) עלה ב-2019 בכ-3% בהשוואה להיקפו ב-2018. היצוא התעשייתי עלה בשיעור דומה ולעומת זאת, יצוא החקלאות ירד בשיעור של כ-1.5% וזה של היהלומים נפל ב-28%. כתוצאה מכך, סך יצוא הסחורות השנה ירד בשיעור של כ-1%. ראוי לציין כי בסיכום כולל, יצוא הסחורות מישראל לא הציג גידול בשנים האחרונות. באשר ליעדי היצוא, במכון מזהים שינוי במגמות לעומת 2018: כך, למשל, היצוא לאיחוד האירופי, שירד בסיכום שנה זו בשיעור של כ-3%, גדל בשיעור דומה ב-2019 - לכ-16 מיליארד דולר. לעומת זאת, היצוא לאסיה, שעלה ב-20%, בעיקר בהשפעת יצוא הרכיבים האלקטרוניים, ירד בשנה שהסתיימה בכ-3% ל-10 מיליארד דולר. היצוא לארצות הברית, שירד ב-2018 ב-4%, שמר ב-2019 על יציבות ועמד על 11 מיליארד דולר. התחזית: ההיי-טק ימשיך להיות מחולל היצוא המרכזי במכון היצוא חוזים שהשנה תימשך המגמה החיובית וגם בה, היצוא מישראל יצמיח בקצב הגבוה מזה של הסחר העולמי. עוד הם צופים כי ענף שירותי המחשוב, התוכנה, המו"פ והסטארט-אפים יוסיף להוות קטר הצמיחה של היצוא ולתמוך בהמשך מגמת העלייה הכללית. לכך יש להוסיף את ההשפעה החיובית של תחילת יצוא הגז ולהפיכתה של ישראל, בראשונה בהיסטוריה, ליצואנית אנרגיה. מנגד, עלול להעיב המשך התחזקותו של השקל מול המטבעות הזרים. בהתאם לכל אלה, במכון צופים גידול של כ-6% ל-120 מיליארד דולר, כאשר העלייה בענף הסחורות תעמוד על כ-5% ובענף השירותים על כ-7%. שר הכלכלה, אלי כהן, ציין כי "נתוני היצוא של העשור האחרון הם עדות נוספת למצבה הכלכלי הטוב של מדינת ישראל. אחרי שב-2018, היצוא הישראלי חצה את רף ה-110 מיליארד דולר, ב-2019 נשבר שיא נוסף ביצוא - ל-114 מיליארד דולר. מדובר בגידול של קרוב ל-70% בעשור החולף". הוא הוסיף כי "ליצוא הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, הוא קטר הצמיחה של המשק, ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ואנחנו מסייעים להם בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים" גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, אמר ש-"הנתונים מעידים על חוסנו של היצוא ועל תרומתו המכרעת לצמיחת המשק. גם השנה המשיך היצוא לגדול בשיעור התואם לתחזיות המכון. מכון היצוא ימשיך לסייע ליצואנים הישראלים בשווקי העולם".

מגן דוד אדום הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות ואת התקנות הנובעות מתוכו, בעקבות שני אירועי אבטחה חמורים שהובילו לדליפת מידע רגיש ממערכות הארגון – כך דיווחה היום (ד') הרשות להגנת הפרטיות. הרשות קיימה הליך פיקוח לבירור שני האירועים, שנפתח בעקבות פנייה שהגיעה אליה, ממנה עלה כי קיימים כשלי אבטחת מידע באתר האינטרנט של מגן דוד אדום. כשלים אלה הביאו, על פי הרשות, לחשיפתו של מידע רגיש ורפואי של מטופלים, שכולל, בין היתר, דו"חות רפואיים ומסמכי התחייבות עם פרטים אישיים כגון שמות, כתובות, מספרי תעודות זהות ומספרי כרטיסי אשראי. לפי ממצאי הפיקוח, הארגון לא דיווח על אירועי האבטחה הללו, כנדרש בחוק. בנוסף, במועד אחר התקבל ברשות להגנת הפרטיות מידע שמצביע על פרצת אבטחה באפליקציית ניהול המתנדבים של מגן דוד אדום. הפרצה אפשרה גישה לשרת שעליו מותקנת האפליקציה, ובכך יכול היה מי שחפץ בכך לדלות מידע על מתנדבים בארגון ומידע רפואי אודות מטופלים, ולשלוח הודעות כוזבות למטופלים על בסיס המידע. ברשות מציינים כי בשני האירועים מדובר במערכות שפותחו ותוחזקו עבור מגן דוד אדום על ידי ספקי מיקור-חוץ. לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), על ארגונים שעושים שימוש בשירותי מיקור-חוץ לקבוע בהסכם עם ספקי השירותים שורה של דרישות, בהתאם לסיכוני אבטחת המידע הקיימים בארגון. על הסכמים אלה לקבוע באופן מפורש, בין היתר, מהו המידע שהגורם החיצוני רשאי לעבד ולאילו מטרות, לאילו מערכות הוא רשאי לגשת, מהו סוג העיבוד שאותו הוא רשאי לבצע ואת אופן יישום הוראות תקנות אבטחת המידע. ממצאי הפיקוח העלו כי במועד שבו התגלו אירועי אבטחת המידע, מגן דוד אדום לא הגדיר את הדרישות שבהן חייב ספק מיקור-החוץ לעמוד, כנדרש בתקנות. כמו כן, הארגון לא נקט באמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הספק בהוראות תקנות הגנת הפרטיות וכאמור, לא דיווח לרשות להגנת הפרטיות על אירועי אבטחת המידע עם גילויים. בהמשך לקביעות אלה, הרשות להגנת הפרטיות נתנה למגן דוד אדום הוראות כיצד לתקן את הליקויים ולעמוד בדרישות החוק והתקנות. מד"א: "המערכות שלנו מאובטחות ברמה הגבוהה ביותר" ממגן דוד אדום נמסר בתגובה כי "כל מערכות המידע שלנו מאובטחות ברמה הגבוהה ביותר ובאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. יחד עם זאת, פרצות מתגלות לעתים ככל שרמת ההאקרים עולה ולכן, מיד כשנודע לנו על הפרצה נקטנו בכל האמצעים הנדרשים. יודגש ויובהר כי בשום שלב לא דלף מידע חסוי או משמעותי". בארגון ציינו ש-"מדובר באירוע שהיה לפני כשנה, כאשר מתנדב לשעבר במגן דוד אדום, המתמחה בתחום אבטחת המידע, איתר את הפריצה. הוא מצא חריגה אחת באתר המתנדבים ומקרה נוסף בעמוד הטפסים באתר מגן דוד אדום. הנושא טופל ותוקן מידית וכל מידע לא דלף".

איוונקה טראמפ, בתו ויועצתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נבחרה להיות נואמת מרכזית בתערוכת האלקטרוניקה העצומה CES, שתתקיים בלאס וגאס בשבוע הבא. תערוכת CES מתקיימת בין התאריכים ה-7 עד ל-10 בינואר, וטראמפ אמורה לשאת דברים ביומה הראשון. באירוע של השנה שעברה השתתפו 180,000 מבקרים. "CES הוכיחה בעקביות שהיא אחד מאירועי הטכנולוגיה המשפיעים ביותר בעולם, ואני נרגשת להצטרף השנה לדיון מהותי על האופן שבו הממשלה עובדת עם מנהיגי המגזר הפרטי כדי להבטיח שסטודנטים ועובדים אמריקנים יהיו מצוידים לשגשג בכלכלה המודרנית הדיגיטלית", אמרה טראמפ בהצהרה לתקשורת. גארי שפירו, מנכ"ל האיגוד לטכנולוגיית צריכה, המפיק את תערוכת הסחר הענקית, הסביר את הבחירה כך: "כמנהיגה ויזמית עסקית, איוונקה טראמפ תומכת ביצירת מקומות עבודה שמקיימים משפחות באמצעות פיתוח כוח אדם, חינוך והכשרה למיומנויות". שפירו המשיך ואמר כי "אנחנו מקדמים את פניה בברכה אל במת הנואמים המרכזית של CES, שם היא תחלוק את חזונה לתפקיד הטכנולוגיה ביצירה ואפשור כוח העבודה של העתיד". דוברים ראשיים נוספים ב-CES השנה יהיו: שרת התחבורה האמריקנית, איליין צ'או; מנכ"ל סמסונג אלקטרוניקס, קים היון סוק; יו"ר NBC יוניברסל לפרסום ושותפויות, לינדה יקרינו; מייסדי קוויבי, ג'ף קצנברג ומג ויטמן (מנכ"לית HPE לשעבר); ומנכ"ל יוניליוור, אלן ג'ופה. [caption id="attachment_231822" align="alignnone" width="600"] CES[/caption] ביקורות מקיר לקיר על הבחירה ההחלטה לבחור דווקא בבתו של טראמפ עוררה ביקורות ברשת, מרביתה על כישוריה, אבל נשמעה גם ביקורת שכללה אזכור של האשמות רבות אודות פעילות מפוקפקת ממגוון היבטים, שכוונו כלפי אביה ומשפחתה. בין המבקרים היו נשים רבות מתעשיית ההיי-טק האמריקנית או כאלו המקושרות אליה. כך למשל, סינדי צ'ין, מנכ"לית חברת CLC Advisors, אמרה לגרדיאן בתגובה על הבחירה באיוונקה כי "היה עדיף אם הרקע של הדובר המרכזי אכן היה מתאים לתעשייה שהיא (התערוכה - ג"פ) מייצגת, ומעורר השראה, במקום בכירים ופוליטיקאים". "זה פעלול חסר אחריות ומטומטם נוסף מטעם המנהיגים שבעבר הביאו טק בתצוגה ורודה בעבור נשים", צייצה העיתונאית הטכנולוגית קארה סווישר בטוויטר. "האירוע איבד את הנרטיב לפני זמן רב ואני כבר לא משתתפת בו כי זה רק תערוכת סחר רועשת ומטרידה. אני מצפה שהנאום המרכזי יהיה חסר טעם כמו שזה נשמע", הוסיפה סווישר. This is a feckless stunt and yet another dumb one from the leaders who once brought you tech in pink display for the ladies. The event lost the narrative long ago and I no longer attend as it’s just a loud and irksome trade show. I expect the keynote be as pointless as it sounds. https://t.co/uIei3qtOEN — Kara Swisher (@karaswisher) December 29, 2019 הסכימה איתה קרוליינה מילנסי, אנליטיקאית ועיתונאית, שכתבה טור בפורבס, אשר כותרתו "איוונקה טראמפ כנואמת מרכזית ב-CES זה כל מה שלא נכון בעבור נשים בתחום הטכנולוגי". היא ציינה בין השאר בטורה כי: "יתכן שזה לא יפתיע איש שהייתי רחוקה מלהיות מרוצה מהחדשות, והסיבה בהחלט אינה אמונותיי הפוליטיות או דעתי על איוונקה טראמפ כאשת עסקים. לצערי הסיבה נעוצה בעובדה שיש עוד הרבה נשים שהן בתחום הטכנולוגי, והן יזמיות שיכולות להתעלות (בהרצאה - ג"פ) על גברת טראמפ בנוגע לאופן שבו הטכנולוגיה תשפיע על עתיד העבודה". היא המשיכה וכתבה שלתערוכה "לא היה רקורד נהדר לאורך השנים עם נשים שהעבירו נאום מרכזי על הבמה הראשית", ובכך הסבירה את ביקורתה. "וואו ברצינות? איוונקה טראמפ? בושה ל-CES 2020... הביאו נשים אמיתיות מהטכנולוגיה לבמה", כתבה סטפני לאמס, ראש תחום אסטרטגיה ומחקר בחברת סופר-דטה. ג'ואנה פינה-ביקלי, ראש המחקר והעיצוב של תחום אלקסה באמזון, צייצה: "CES תיערכו כרגע לביצוע בדיקת עובדות על איוונקה, שהיא שקרנית מוכחת, במקום להעצים מסרים כוזבים ונרטיב שגוי, המהווים נזק לקהילה שלנו". עוד יותר נחרץ ובוטה מהן היה היועץ המשפטי לשעבר של פייסבוק, ברי א' וויליאמס, שהגיב על הבחירה באומרו: "מה, בדיוק, היא יודעת על טכנולוגיה וחדשנות? הם בונים הלכה למעשה מבנים, מכבסים כסף רוסי ומבצעים הונאות. האם יש אפליקציה לכל זה?"