ביוני האחרון הודיעה סמנכ"לית התפעול של מטא, שריל סנדברג, כי לאחר 14 שנים שבהן כיהנה כדמות מספר שתיים בה, וכיד ימינו של המנכ"ל, מארק צוקרברג, על עזיבתה את החברה. סנדבר הייתה אמורה לנטוש סופית בסתיו, אלא שכעת, עקב הגשה ל-SEC, התגלה כי סנדברג למעשה כבר בחוץ, ובאופן די היסטורי היא אינה שייכת עוד לשורות הענקית ממאנלו פארק. למעשה במסמכים שקיבלה ה-SEC ממטא נחשף כי על אף שסנדברג עזבה סופית את תפקידה הרם ב-1 באוגוטס, היא תמשיך להיחשב כעובדת בחברה עד ה-30 בספטמבר 2022, ואחר כך תשב בדירקטוריון החברה. ביוני, כשהחדשות שסנדברג מתפטרת החלו לצוץ ברשת, נודע כי היא תוחלף במנהל הצמיחה של החברה, חוויאר אוליבן, למרות שלא נמסר תאריך ספציפי לחילופין. צוקרברג אישר את הדיווחים והצהיר כי למרות שתפקיד ה-COO יעבור לידי אוליבן, התפקידים לא יהיו זהים, שכן ה-COO החדש יהיה אחראי על מוצרי פרסום ומוצרים מסחריים, בנוסף להובלת צוותים המתמקדים ב"תשתית, יושרה, ניתוח, שיווק , פיתוח וצמיחה תאגידית", כך לדברי המנכ"ל. זמנים של שינוי מתיחויות מטא אינה חווה כרגע זמנים חיוביים במיוחד – החברה עומדת בפני הירידה הרבעונית הראשונה בהכנסות בתולדותיה. בנוסף, שירות המדיה החברתית הליבתי שלה, פייסבוק, איבד נתחים ממיליארדי המשתמשים שלו. יתרה מכך, בתקשורת שוב עוסקים בשערוריית דליפת הנתונים של קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica) – פרק שכלל חברת ייעוץ פוליטית בריטית-אמריקנית, שסיפקה למפלגה הרפובליקנית לפי בחירות 2016 נתונים אישיים על כ-80 מיליארד משתמשי פייסבוק, כדי לחזות ולהשפיע על התנהגות הבוחרים באמצעות מודעות ממוקדות. הפרשה נדונה בבית משפט כיום, והן סנדברג והן צוקרברג עתידים להיקרא להעיד על מעללי החברה וחלקם בשאירע ככל הנראה בספטמבר. לפי מסמך בית משפט, צוקרברג יצטרך לענות על שאלות במשך עד שש שעות, בעוד שסנדברג צפויה לעמוד בפני עד חמש שעות של חקירה, יחד עם ה-COO החדש, אוליבן. העדויות הללו הן חלק מתביעה שהוגשה לבית משפט בקליפורניה בשם משתמשי פייסבוק שהושפעו מהשותפות המפוקפקת של מטא ושל קיימברידג' אנליטיקה. עזיבתה של סנדברג מגיעה גם על רקע המיתוג מחדש של פייסבוק כ-מטא, חברה אם שתחת כנפיה חוסות חברות הבת הדומיננטיות שהקימה ורכשה: פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ואחרות. עובדים יחד המון המון שנים. סנדברג&צוקרברג ב-2008. צילום: פליקר הפרידה מצוקרברג – עשירה ברגשות אמיתיים ולמרות שהפרידה מצוקרברג הייתה ללא משקעים, ושניכר כי המנכ"ל המפורסם מכבד ומעריך מאוד את סנדברג, נטישתה את החברה שלו לא עברה חלק – סנדברג, כפי שדיווחנו, קיבלה כ"מתנת פרידה" מענקית הטק חקירה. קצת אחרי הבשורות על הפרידה הקרובה מהחברה שהייתה לה לבית, על פי הוול סטריט ג'ורנל, נפתחה נגד סנדברג חקירה מטעם על ידי עורכי הדין של מטא בגין ההאשמות שה-COO עשתה שימוש בעובדי החברה לצורך קידום מיזמים פרטיים שלה. סנדברג, לכאורה, גרמה לעובדים להקדיש זמן ואנרגיה למטרותיה האישיות – יוזמה פילנתרופית שהחליטה להתמקד בה אחרי שתעזוב את החברה, משמע – מעכשיו. על פי הדיווחים, עורכי הדין בוחנים את המעורבות של צוות פייסבוק בקרן Lean In של סנדברג, ואת עבודתם כדי לעזור לה לקדם את ספרה האחרון, "אופציה ב'". בנוסף, סמנכ"לית התפעול העוזבת נחקרת גם בשל חשדות שהיא משתמשת בתפקידה ובמשאבי החברה כדי לארגן את נישואיה למנהל השיווק, טום ברנטל. עד כה, אף אחת מהחקירות לא הגיעה לכדי סיום או לכדי תביעה. צוקרברג התייחס לעזיבת האישה שעמדה לצידו במשך 14 שנים בניהול החברה בפוסט שפרסם ב-1 ביוני, עם היוודע דבר עזיבתה המתוכננת, וכתב: "במבט קדימה, אני לא מתכוון להחליף את תפקידה של שריל במבנה הקיים שלנו, מכיוון שהיא כוכבת-על שהגדירה את תפקיד ה-COO בצורה ייחודית". בשיחת הרווחים הרבעונית האחרונה, בסוף החודש שעבר, הודה המנכ"ל והמייסד לסנדברג על כל מה שעשתה למען פייסבוק/מטא, למען הקהילה שלה ולמען כל כך הרבה עסקים קטנים ברחבי העולם. "ממש קשה להפריז במידת ההשפעה הגדולה של שריל על כל כך הרבה חלקים שונים של מה שאנחנו עושים ועליי באופן אישי", אמר אז צוקרברג. סנדברג השיבה ואמרה כי הייתה לה זכות עצומה לעבוד עבורו ו"לעזור לבנות את החברה המדהימה הזו".

כשנה אחרי שענקיות הסייבר נורטון לייף לוק ואווסט סיכמו על מיזוג ביניהן, רשות התחרות הבריטית הודיעה היום (ד') כי היא מאשרת את העסקה, שהסכום שלה הוא 8.6 מיליארד דולר. ההודעה הביאה לקפיצה של 43% (בשיא) בשער המניה של אווסט בבורסת לונדון ולעלייה של 3% בזה של מניית נורטון. נורטון ואווסט, חברה צ'כית, הודיעו על המיזוג, שאמור להביא ליצירת חברת אבטחת המידע הגדולה בעולם שממוקדת במגזר הפרטי-צרכני. העסקה, שסגירתה תלויה באישור הרגולטורים במדינות השונות, כבר קיבלה את האור הירוק בארצות הברית, גרמניה וספרד. אלא שרשות התחרות והשווקים הבריטית פתחה במרץ האחרון בחקירה מעמיקה של העסקה, שהתעכבה עד עכשיו, מאחר שהיא הביעה חשש שזו עלולה להביא לפגיעה בתחרות על כיסו של הצרכן הבריטי. אולם, היום הודיעה הרשות כי החקירה שלה הסירה את החששות הללו, ולכן אישרה את הרכישה. קירסטין בייקר, יו"רית מחלקת החקירות של הרשות הבריטית, אמרה כי "מיליוני אנשים ברחבי בריטניה נשענים על שירותי הגנת סייבר כדי לשמור על עצמם בטוחים אונליין. אחרי שקיבלנו מידע נוסף מהחברות המעורבות ומשחקנים אחרים בתעשייה, אנחנו מרוצים מכך שהעסקה הזאת לא תרע לצרכנים בכל הנוגע לאופציות הזמינות להם". לסיכום היא אמרה ש-"העסקה יכולה להמשיך". "תחרות עזה" ממק'אפי נורטון לייף לוק הוקמה בסוף 2019 כחלק מהפיצול שחוותה סימנטק כאשר עסקי האבטחה שלה לארגונים נרכשו על ידי ברודקום. החברה מתמחה בטכנולוגיית אבטחת סייבר הממוקדת במגזר הצרכני ונבנתה על בסיס לייף לוק, שאותה רכשה סימנטק בסוף 2016. המיזוג יאחד את המומחיות של נורטון לייף לוק בהגנה מגניבת זהויות עם זו של אווסט בעולמות הפרטיות. המתחרה הגדולה של החברה הממוזגת תהיה מק'אפי, ועל פי הרשות הבריטית, זו תהיה "תחרות עזה". בנורטון לייף לוק הביעו סיפוק מההחלטה ואמרו כי הם מקווים להשלים את הרכישה עד ל-12 בספטמבר.

בדומה לאפל, ששחררה ערכות תיקון ל-iPhone באפריל האחרון, גם סמסונג עושה את צעדיה הראשונים ומשחררת ערכות תיקון, אבל רק לכמה דגמים נבחרים. אתמול החלה הענקית הקוריאנית להפיץ את ערכות התיקון החדשות שלה, הכוללות חלקים מקוריים, בשיתוף עם iFixit. הערכות החדשות מגיעות עם מדריכים וכלים, אך עד כה החלקים הניתנים לתיקון מוגבלים למסכים, יציאות טעינה וזכוכית אחורית. יציאות טעינה עולות 67 דולר, בעוד שעלות המסכים היא בהתאם לדגם המכשיר (בסביבות 230 דולר), וזכוכית אחורית לכל טלפון נעה בין 70 ל-90 דולר. המכשירים הנתמכים הם קווי ה-Galaxy S21, ה-Galaxy S20 וה+Tab S7. התוכנית החדשה מוגבלת כרגע לארה"ב, וכמובן, ערכות התיקון אינן כוללות את הדגמים המעודכנים ביותר, כמו ה-Galaxy S22, ה-Tab8, ה-Galaxy Note או סידרת Galaxy Z  של המכשירים המתקפלים.עוד הודיעה סמסונג כי בעתיד תכלול בערכות התיקון חלקים נוספים.

מי שפותח באחרונה את ויקיפדיה כדי לחפש ערך כלשהו נתקל בפנייה נרגשת מטעם האתר, שבמסגרתה נקראים הגולשים לתרום מכספם על מנת להמשיך ולקיים את האנציקלופדיה העממית המקוונת. ויקיפדיה פונה לגולשים המקומיים וכתובת: "כל הקוראים שלנו בישראל, אנא, אל תגללו הלאה. היום אנחנו מבקשים מכם לעזור לוויקיפדיה להמשיך להתקיים". לפי נתוני סימילארווב, ל-Wikipedia.org היו 4.7 מיליארד ביקורים ביוני 2022 והוא ממוקם במקום התשיעי ברשימת האתרים הפופולריים ביותר בעולם. עוד ניתן לגלות מדף זה שלפלטפורמה יש גם רווחים – של 75-100 מיליון דולר בשנה בהמשך מציינת הפלטפורמה כי "98% מהקוראים שלנו לא תורמים לנו; הם מסובבים את הראש ועוצמים עיניים. אם אתם משתייכים לקוראים יוצאי הדופן שכבר תרמו, אנו מודים לכם מקרב לב". ואז עוברת הפנייה לבקש את כספי הגולש עם ההסבר: "גם אם תתרמו רק 10 ₪, או כל סכום אחר שתוכלו לתת היום, ויקיפדיה תוכל להמשיך לשגשג במשך שנים ארוכות. אנו מבקשים מכם בכל לשון של בקשה: אל תגללו הלאה. אם ויקיפדיה עזרה לכם בעבר, הקדישו דקה כדי לתרום 10 ₪. הראו לעולם שגישה למידע אמין וניטרלי חשובה לכם. תודה רבה". מבקשת תרומות כדי לשרוד. ויקיפדיה. צילום: צילום מסך מוויקיפדיה תוכן שכולו נוצר בהתנדבות מאז שעלתה לאינטרנט לראשונה בשנת 2001, ויקיפדיה גדלה והפכה למעשה לספריית המידע המקוונת העצומה וחסרת הגבולות, לכאורה, שהיא כיום, ויש לה ללא ספק חלק מהותי בשימוש ברשת בכלל ובצריכת ידע בפרט. מיליוני משתמשים מרחבי העולם רואים באתר את התחנה הראשונה שבה הם עוצרים כדי לחפש תשובות לשאלות אינפורמטיביות, ובכלל לקבל מידע על כל נושא שהוא. גם הגולשים בוויקיפדיה בשפה האנגלית קיבלו הודעה בניסוח דומה. צילום: צילום מסך מוויקיפדיה ואולם הבאנר הגדול במיוחד שמשולב בשירות כעת, לא רק בארץ אלא גם באתר האנגלי, נראה מעט מדאיג. האם השירות החינמי באמת בצרות ועלול לא לשרוד בלי שהציבור יתמוך בו? נזכיר כי מחד ויקיפדיה היא אנציקלופדית המונים, שמתבססת על הזנת מידע בידי גולשים מתנדבים, ושעורכי הערכים שלה עובדים ללא משכורת. מאידך, לפי נתוני סימילארווב (SimilarWeb), ל-Wikipedia.org היו 4.7 מיליארד ביקורים ביוני 2022 והוא ממוקם במקום התשיעי ברשימת האתרים הפופולריים ביותר בעולם. עוד ניתן לגלות מדף זה שלפלטפורמה יש גם רווחים – של 75-100 מיליון דולר בשנה. ומה מבחינת הוצאות? בוויקיפדיה מועסקים כמה מאות אנשים (עד 500 אבל המספר המדויק לא ידוע), אך עם זאת, את אירוח האתר ה"כבד" מממנת קרן ויקימדיה. פט פנה, מנהל התפעול של קרן ויקימדיה, ניסה להבהיר כמה נקודות על מסע הגיוס הנוכחי, והצהיר, "תרומות קוראים חיוניות לקיומה העולמי של ויקיפדיה. אנו מקיימים תשתית כלל עולמית הדומה לאתרי האינטרנט המסחריים הגדולים בעולם, כדי להתאים לצרכים של קוראים בכל רחבי תבל". אבל האם העולם במיתון אם לאו? אנקדוטה מעניינת שלא קשורה, אבל כן קשורה, לנושא היא מחלוקת שסביבה מתקוטטים עורכי ויקיפדיה, העוסקת במונח 'מיתון' (recession), ושנראה כי הגיעה באחרונה לשיא. אחרי שעורכים "פרטיזנים", כך להגדרת הוושינגטון פוסט, ניהלו דו-קרב עריכה זועם בדפים שבהם נכלל המושג, בשאלה האם יש כרגע מיתון עולמי אם לאו – ויקיפדיה השעתה את רוב השינויים בערכים 'מיתון' ו'מחזור עסקים'. העורכים העצמאיים לא ראו עין בעין את התכנים שהוכנסו לערכים הרלוונטיים והתווכחו על הנושא בלהט. הפלטפורמה החליטה לנסות ולשמר את הניטרליות של האתר, או אם תרצו – לא לחשוף אינטרסים אידיאולוגיים של כותבי ערכים מסוימים, ולכן עצרה את האפשרות לעדכון הערכים. אלא שבהמשך, כשהרוחות לא נרגעו, ויקיפדיה בישרה כי היא משנה באופן גורף את כללי העריכה בעמוד 'מיתון', ושהחל מהיום (ד'), עדכונים ממשתמשים לא רשומים או מחשבונות חדשים יצטרכו להיבדק ולהתקבל על ידי עורך, לפני שיהיו גלויים באתר. המהלך הגיע לאחר שהערך קיבל עשרות עריכות שהפרו את מדיניות ויקיפדיה, ולנוכח קריאה לעורכים להפוך את הדף ל"מוגן למחצה", תוך הגבלת האפשרות לתיקונים. אז האם אכן יש מיתון שמייצר צורך של ויקיפדיה בתרומות הגולשים לצורך המשך פעילותה, על אף שהיא מוגדרת כחינמית ומופעלת על ידי מתנדבים? לא ידוע. בידיכם נותר שיקול הדעת האם לממן לפחות זמנית את השירות, שאתם לבטח עושים בו שימוש קבוע, אם לאו.  

"מדי יום, מנהלי אבטחת המידע הארגוניים ניצבים מול שלל איומים על מערך ה-IT הארגוני. בכל יום נחשפות פרצות אבטחה. האתגר הוא למצוא את החולשות האלה ברשת הארגונית שלך ולנטר אותן, כדי לשאוף להגיע למצב שהרשת הארגונית תהיה ערוכה ומאובטחת מפני מתקפות", כך אמר צבי מאגנס, מנהל מכירות בכיר לאזור EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה), הלפ-סיסטמס (helpsystems). החברה, המיוצגת בישראל על ידי מסג'נט (MessageNet), מפתחת ומספקת מוצרי תוכנה בתחומי הסייבר, אבטחת המידע וההגנה על מידע ותשתיות רגישות. "בעת בניית תוכנית אבטחה ארגונית, הכוללת מיפוי נכסים ואיומים, מתווה, מדיניות ואכיפה", הסביר, "איתור וניטור חולשות הוא השלב המקדמי. זאת, כי הדבר הראשון שתוקף יעשה הוא גישוש, איתור פרצות פוטנציאליות שאותן יהיה קל יותר לתקוף – בין אם אלו חולשות שנגרמו כתוצאה מתצורה (קונפיגורציה) גרועה, או אם זו רשת מחשוב שלא עברה עדכוני תוכנה, תוכנות אנטי וירוס לא מעודכנות, או שמדובר באיומי סייבר למיניהם, מנוזקות ועד כופרות". "יש לנו בהלפ-סיסטמס שלושה כלים, הנותנים מענה לאתגרי האבטחה הללו ", ציין מאגנס, "הראשון, beSECURE – כלי אשר מבצע מיכון לסקירת הפגיעויות, ממפה אותן ומשקף למנהל האבטחה מה חשוף לאיזה מפגע, לרבות פוטנציאל הפגיעה האפשרי. הכלי נבנה לטובת ארגונים – ומצד שני, גם לספקיות שירות, המעניקות שירותי אינטרנט ואירוח ללקוחות שלהם. אני מדמה את פעולת הכלי לבדיקה מקדמית רפואית, הנותנת תמונה כללית: כמו שבדיקה רפואית מקדימה לזהות סכנות רפואיות, כך כלים אלו יזהו סכנות וימליצו מה נדרש לעבור תיקון, הגדרה מחודשת או עדכון". הכלי השני, הסביר מאגנס, "הוא Core Impact  – שעורך מיכון של תהליכי הניטור והאיתור של החולשות. כך, הוא מזהה את החדירות – אם היו – ועושה פעולה המקבילה למבדקי חדירה אוטומטיים". "הכלי השלישי שאנו מציעים בארגז הכלים שלנו, ציין, "הוא Cobalt SrtikeStrike – כלי עזר משלים לצוותים ה'אדומים' בעת אירוע סייבר. הוא נועד לדמות מתקפות על הרשת, על מנת לבדוק מהי רמת החוסן והבשלות האבטחתית שלה, והיכן צריך וניתן לשדרג את החוסן האמור. כאשר הכלי מדמה את התוקף, הוא מנסה לבצע כמה פעולות – מחיקה, שינוי, או הורדת קבצים. כיוון שהוא נחבא בזיכרון – קשה למצוא ולתקוף אותו, אין לו דפוסי התנהגות, מה שמאתגר עוד יותר את היכולת לאתרו והופך את הפעולות שלו לחשובות עבור כל ארגון וארגון המעוניין להישאר מעודכן ביכולת ההגנה המבצעית". "כל שלושת הכלים הללו", סיכם מאגנס, "פועלים בשני אופנים – ביחד או לחוד. בדרך זו הם מכסים את כלל מחזור חיי האיומים על הרשת הארגונית: בשלב הראשון הם מספקים תמונה כללית על מצב הרשת, לאחר מכן יספקו ניטור של החולשות והערכה לגבי מידת הסבירות שחולשות אלו ינוצלו על ידי התוקפים, ואז ידמו סוגים שונים של מתקפות, דוגמת כופרות, כך שאפשר יהיה לראות את כשלי האבטחה של הארגון הקורבן. כלל הכלים שלנו עמדו במבחני אבטחת מידע בינלאומיים, והם מציעים את הרמות הגבוהות ביותר של איכות וביצועים. אחד היתרונות בשימוש במשפחת הכלים הזו הוא המענה לאתגר המחסור בכוח אדם בעולם הגנת הסייבר. היתרון המרכזי שלנו הוא ביכולת לשלב את שלושת המוצרים כך שישתלבו יחד, ובאוטומציה מלאה. כוחנו בפלטפורמה המשולבת, והשוק היום בשל, יותר מתמיד, לקבל אותה בזרועות פתוחות". לדברי ירון חממי, סמנכ"ל הפיתוח העסקי במסג'נט, "משבר נגיף הקורונה, לצד הגידול בהיקף האיומים והמורכבות שלהם, הביאו לגידול בפעילות שלנו בתחום. יש לנו לקוחות מכלל מגזרי המשק – ביטחוני, ממשלתי, פיננסי, ארגוני בריאות ופינטק. אני מעריך כי עד סוף שנת 2023 נחצה את רף 100 הלקוחות הארגוניים שלנו בישראל".

ענף האי-קומרס צבר תאוצה בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת הקורונה, ואחד המגזרים שנהנים מכך הוא זה של חברות השילוח הבינלאומיות, שמביאות לארץ את החבילות והמוצרים שאנחנו מזמינים בטירוף דרך האינטרנט. גם כעת, אחרי הקורונה, יש לחברות אלה אתגרים לא פשוטים – בעקבות העיכובים בשרשרת האספקה, המלחמה באוקראינה והמשבר הכלכלי העולמי. ל-IT יש תפקיד מרכזי בתהליך, מאחר שכל שלב בו – מהרגע שאנחנו לוחצים על הכפתור במקלדת שמאשר את ההזמנה ועד שהמוצר מגיע אלינו – הוא מורכב, מבוסס דטה וטכנולוגיה ומחבר בין שורה של גורמים. בפרק של פודקאסט אנשים ומחשבים מספר שי גוטמן, סמנכ"ל מערכות המידע של ענקית השילוח הבינלאומית UPS, על המרכזיות של ה-IT בתהליך זה. גוטמן מכהן בתפקידו כ-10 שנים, ולפני כן מילא תפקידים בכירים בתחום הייעוץ. UPS היא שחקן גלובלי בעולמות שרשרת האספקה והשירותים, עם צי של 650 מטוסים, והיא משרתת 220 מדינות. בישראל מיוצגת החברה על ידי OPSI (שינוע בינלאומי), המשמשת קבלן מורשה שלה. הסניף המקומי מפעיל שש טיסות שבועיות, עם 170 רכבי הפצה וקרוב ל-900 עובדים. בראיון, שביצע החתום מטה, השתתף רון קסלר, עורך הפודקאסטים של אנשים ומחשבים. מה תפקידו של ה-IT בשרשרת האספקה והלוגיסטיקה? גוטמן: "מהרגע שבו אתם בוחרים שיטת שילוח ועד לקבלת החבילה יש תהליכים רבים. ברגע שאתם בוחרים שיטת שילוח, החבילה עוברת שורה של תהליכים, כולם עתירי דטה, שעוברים מסלולים שונים בקצבים מהירים. אנחנו נמצאים בכל שלב. צריך להבין שעולם הריטייל נמצא תחת השפעת חדשנות משבשת כבר כמה שנים, וזה החמיר בקורונה. שירותים כמו שאנחנו נותנים קיימים כבר שנים, במסגרת B2B (עסק לעסק – י"ק). מה שקרה בשנים האחרונות הוא שיש גידול עצום בשירותים B2C (עסק ללקוח – י"ק), כלומר – ללקוחות פרטיים. אבל הפלטפורמות שבאמצעותן ניתנו השירותים היו בנויות למגזר העסקי, ואלה שני עולמות שונים. המענה לכך אצלנו קשור בכך שאופי העבודה בארגון ה-IT שלנו הוא אג'ילי, בכל המובנים. אתה חייב להיות מסוגל להוביל את הארגון ולשנות את צורה העבודה של כולם – ולחפש פתרונות אחרים, לא מה שהיית רגיל אליו עד היום". מה המשמעות של עבודה אג'ילית? "ארגוני IT יודעים לעשות פרויקטי ענק, אבל (בעבר הם – י"ק) לא ידעו לעשות זאת בזמן אפס, כפי שנדרש כיום, כי עולם הריטייל משתנה בכל רגע. ואז אתה לומד מהר מאוד שאתה חייב משהו אחר, ואלה עולמות החדשנות, הסטארט-אפים שפועלים בחממה שלנו. אותו ילד שפיתח במחסן של הבית שלו איזו אפליקציה שמייעלת תהליכים – אתה בודק ומיד משתמש בה. כל עולמות השירות אצלנו פגשו סטארט-אפים שסייעו לנו במיוחד בקורונה בכל הסייקל התפעולי הזה, כי בסופו של דבר אתה צריך לספק את הסחורה ללקוח, ולא מעניינות (אותו – י"ק) תשובות שעכשיו יש קורונה או משבר בשרשרת האספקה. כמובן שבקורונה מדדי השירות היו שונים, גם בלוחות הזמנים, כי כולם היו בבית, הכבישים היו ריקים ועצם העובדה שאנשים קיבלו את החבילה הייתה מספיקה. מאז חזרנו לפקקים ולעומסים, ואנחנו מתמודדים עם זה בכל הדרכים". אז בעצם החממה, שאתה יזמת את הקמתה, עזרה לכם מאוד בתקופת הקורונה ועוזרת גם כיום? "נכון. זה חלק מאוד משמועתי, אבל לא רק. האצנו תהליכים רבים, כמו RPA, ונוצר שילוב של הכול ביחד, כי התהליכים תלויים האחד בשני והכול מבוסס דטה. אחת התוצאות של זה היא שאם בעבר היינו מכינים הצעת מחיר ללקוח בתוך כמה ימים, כיום זה מבוצע בתוך כמה דקות. זה מתאפשר כי בעזרת כל הכלים שאנחנו מיישמים יש לנו את היכולת לראות את התמונה הכוללת של שרשרת האספקה, ולבחור את הנתיב הטוב ביותר והמהיר ביותר עבור הלקוח. זה יתרון חשוב במיוחד כעת, כאשר אחרי הקורונה משבר שרשרת האספקה מחמיר, סחורות תקועות בנמלים והמלחמה באוקראינה שמשפיעה על כל העולם". איך מיישמים טרנספורמציה דיגיטלית בחברה שהיא בהגדרה לא טכנולוגית? "קודם כל, הרשה לי לתקן: כבר לפני שנים המנכ"לית שלנו קבעה ש-UPS היא חברה טכנולוגית. האוריינות הטכנולוגית של ארגונים מסורתיים נמדדת ביכולת שלהם להכין את הארגון לשנים הבאות. אם הלקוחות שלך עובדים בעולמות טכנולוגיים מתקדמים, אתה חייב לדעת לדבר בשפה שלהם. השליחים שלנו, שאתה רואה אותם עם טאבלט, הם, כמו יתר העובדים, שותפים מלאים לפיתוח כל רעיון, כל יישום חדש שרוצים להטמיע. חברות הסטארט-אפים שלנו עובדות ישירות עם הלקוחות הפנימיים, וזה משפיע על יתר התהליכים".

יותר ויותר ארגונים עוברים לפתרונות ענן ומפסיקים להשקיע במשאבי מחשוב בתוך הארגון ( On Premise). בעקבות מעבר זה נוצרה תלות גדולה בקישורי האינטרנט, המקשרים את הארגון לסביבת השרתים בענן הציבורי. מרבית הארגונים משתמשים בקווי האינטרנט ששימשו עד כה לטובת גלישה או קישור לסניפים מרוחקים כקישור שלהם לענן, אך קישור זה אינו מאובטח, וביצועי הקו מבחינת […]

עשור של שיתוף פעולה פורה במיוחד של RBS PROJECTS עם היחידה ללימודי המשך של הטכניון הוא סיבה טובה לסיכומים: 100 קורסי ניהול פרויקטים וקורסי הכנה לבחינות ההסמכה ל-PMP של ארגןם ה-PMI, שמצטרפים ל-100 אלף לומדים בארץ ובעולם שנחשפו לתוכניות ההדרכה של החברה. RBS PROJECTS מעסיקה היום צוות של כ-100 מומחים מקצועיים ועשרות מדריכים מוסמכים ומבצעת פעילות משמעותית ורחבת היקף בקרב עשרות לקוחותיה בארץ ובעולם. החברה הינה החברה היחידה בישראל שמוסמכת כ-ATP – Authorized Premium Training Partner מטעם ארגון ה-PMI  העולמי. הסמכה זו מבטיחה רמה מקצועית גבוהה במיוחד הן של המרצים, הן של חומרי ההדרכה והן של אופן ושיטת העברת החומר. "זכות גדולה נפלה בחלקנו, לשתף פעולה עם מוסד הטכניון ולהכשיר אלפי מנהלי פרויקטים לצורך שיפר המקצועיות ורמת ניהול הפרויקטים במדינת ישראל", אומר שי שרגל, מנכ"ל החברה ולשעבר נשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל – הישראלי היחיד שזכה בהוקרה מטעם ארגון ה-PMI העולמי ומחזיק ב-PMI Distinguished Contribution Award.