זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
03/08/23 15:09
13.1% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כלי שבו משתמשת מיקרוסופט לצורך בדיקות פנימיות של מערכת ההפעלה שלה דלף בטעות לרשת וכבר הופץ בין משתמשים. הכלי, StagingTool שמו, מאפשר למהנדסי הפיתוח ולבוחנים הפנימיים של הענקית מרדמונד לנסות תכונות שעדיין לא הפכו לרשמיות, אפילו עבור בוחני הבטא שמהווים חלק מתוכנית Windows Insiders.
כך, למשל, הכלי מאפשר לבצע בדיקות שמכונות "מבדקי מתג A/B" – שבהן ניתן לבדוק כיצד המערכת מתנהגת כשתכונה מסוימת מוגדרת במצב כזה או אחר. בנוסף, הוא מאפשר להפעיל תכונות מסוימות ואז לכבות אותן – כלומר, בדיקות פעיל/לא פעיל.
הקישור ל-StagingTool נחשף בטעות במהלך אירוע "ציד באגים", שבו אנשי הבטא של Windows 11, יחד עם עובדים פנימיים אחרים במיקרוסופט, קיבלו משימות לבצע בדיקות מקיפות לתכונות מסוימות. הקישור נועד רק לבוחנים שהם עובדי החברה, אך, כאמור, בטעות ניתנה גישה לכולם, ומשם הוא דלף לרשת. כך, כל מי ששם עליו יד יכול לנסות תכונות כאלה ואחרות, שייתכן שכבר מצויות ב-Windows 11 אך לא הופעלו באופן רשמי.
StagingTool הוא כלי שורת פקודה – כלומר, עובד באופן טקסטואלי, ומזינים אליו מספר מזהה תכונה, ולצידו פקודת ביטול, הפעלה, איפוס או אחרת. מי שמתעניין יכול למצוא מספר רב של מזהי פקודה בחשבונות של משתמשים שונים בגיטהאב, למשל כאן.
קיימות בשוק תוכנות שמספקות את ה-"שירות" הזה למשתמשי ולמפתחי Windows 11, אבל כאן מדובר בכלי שבו משתמשת מיקרוסופט עצמה, והוא מבוסס ישירות על השיטות שלה.
03/08/23 15:20
10.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מגזר הבנקאות מסתמך מזה זמן רב על מערכות מיינפריים (Mainframe) לטיפול בעסקאות פיננסיות קריטיות. עם זאת, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והטרנספורמציה הדיגיטלית הופכת הכרחית ובועטת לכיוון ספקיות הענן הגדולות, ארגונים בישראל וברחבי העולם מתמודדים עם האתגרים של מודרניזציה של עומסי העבודה מסוג מיינפריים.
על הבנקים לאמץ גישה הוליסטית רחבה למודרניזציה של מערכות מיינפריים, תוך שילוב מפת דרכים ברורה הכוללת שלבים הכרחיים להצלחה, כמו אימוץ גישה היברידית. על ידי בחירה קפדנית של הפלטפורמה הנכונה ועומסי העבודה הנכונים, גישה היברידית מאפשרת לבנקים להפיק תועלת ממלוא החוזקות של הענן ושל המיינפריים.
כשהם מתחילים את מסע הענן ההיברידי שלהם, הבנקים צריכים להחליט אם הם רוצים לתחזק, להשקיע או למכור את המיינפריים, ולאחר מכן לנקוט בגישה הוליסטית למודרניזציה של מיינפריים כדי להתאים את אסטרטגיית מודרניזציה ה-IT הכוללת שלהם לתוצאות העסקיות שלהם
בזמן שהקברניטים בארגונים שוקלים חלופה זו, אנו רואים שממשלות ברחבי העולם מאמצות יותר ויותר את מודל הענן ההיברידי וממנפות את היכולות של ספקיות הענן הגדולות כדי להביא ליעילות רבה יותר בשירותים ובאבטחה עבור אזרחיהן. למעשה, ממשלת ישראל – המובילה בטרנספורמציה דיגיטלית – עבדה עם AWS (ר"ת Amazon Web Services) וגוגל קלאוד (Google Cloud) כחלק מ"פרויקט נימבוס".
חשיבות המיינפריים בבנקאות
ה-מיינפריים מהווה בסיס משמעותי למגזר הבנקאי, ולכן מאמר זה יתמקד בשאלה כיצד בנקים יכולים למנף את כוחן של ספקיות הענן הבולטות כדי להשיג את יעדי המודרניזציה שלהם, לבצע אופטימיזציה ולהשתמש בשירותים מנוהלים מבוססי ענן על מנת להשיג גמישות ויכולת גדילה לפי הצרכים הארגוניים.
מערכות המיינפריים הן עמוד השדרה והליבה של תעשיית הבנקאות במשך עשרות שנים, ומספקות כוח מחשוב חזק ואמין לטיפול בעסקאות בנפח גבוה. למרות התחזיות לגבי מותן, מערכות המיינפריים ממשיכות למלא תפקיד מכריע בפעילות הבנקאית. הביצועים, המדרגיות והאבטחה שאין שני להם הופכים אותן לבחירה האידיאלית לשם עיבוד עסקאות קריטיות. יותר מכך, חלק לא קטן מהבנקים רוכשים עוד כוח עיבוד, כדי לתמוך בפעילות העסקית, וחלק נוסף – בונה אסטרטגיה כיצד לעבור מתשתיות המיינפריים אל עבר שירותי הענן באופן מלא, כדי להשתמש בשירותים מנוהלים מבוססי ענן.
יכול לסייע לבנקים במודרניזציה. הענן. צילום: BigStock (אילוסטרציה)
מודרניזציה של עומסי עבודה במיינפריים
כאמור, כדי להסתגל לעידן הדיגיטלי, בנקים בוחנים יותר ויותר דרכים לחדש את עומסי העבודה שלהם במערכות המיינפריים. עם זאת, לעתים קרובות הם אינם יודעים כיצד למקם את המיינפריים בתוך אסטרטגיית ה-IT הכוללת שלהם, או שאין להם את כישורי המיינפריים הנדרשים.
כתוצאה מכך, המיינפריים נשמר לרוב מבלי שהוא ממונף במלואו, או מאפשר יוזמות דיגיטליות – או שניתן להציב עומסי עבודה על המיינפריים, שאמורים להיות שייכים לפלטפורמות ענן. כשהם מתחילים את מסע הענן ההיברידי שלהם, הבנקים צריכים להחליט אם הם רוצים לתחזק, להשקיע או למכור את המיינפריים, ולאחר מכן לנקוט בגישה הוליסטית למודרניזציה של מיינפריים כדי להתאים את אסטרטגיית מודרניזציה ה-IT הכוללת שלהם לתוצאות העסקיות שלהם.
בישראל יש מספר שותפים מצומצם מאוד שיכול להוביל פרויקטי מודרניזציה לתשתיות ויישומי מיינפריים ושהם בעלי ידע מעשי בביצוע מיגרציה אל עבר ספקיות הענן הגדולות, כמו AWS וגוגל קלאוד.
בבחירת השותף, יש לוודא שיש לו הידע, כוח אדם, ההמלצות והכוח הגלובלי כדי לבצע את תהליך המודרניזציה גם בצד התשתית וגם בצד האפליקציה.
כותב המאמר הוא מנכ"ל קינדריל ישראל
03/08/23 15:31
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קוואלקום, היצרנית הגדולה בעולם של מעבדים לסמארטפונים, לא יכולה לסמן "וי" על הרבעון השלישי של השנה הכספית הנוכחית, שעל תוצאותיו היא דיווחה אמש (ד'). זאת, לאחר שהחברה הציגה במהלכו ירידות בולטות בהכנסות ובעיקר ברווח הנקי. אולם, העתיד הקרוב נראה די ורוד עבורה, לפחות לפי התחזיות שלה עצמה.
ההכנסות הרבעוניות של החברה ממכירות מעבדים לסמארטפונים ירדו ב-25%, במונחים של שנה לשנה – כתוצאה מהירידה בביקוש לטלפונים חכמים באופן כללי, ועמדו על 5.3 מיליארד דולר. הירידה הזאת גררה מטה את כל סעיף ההכנסות, שבו היא רשמה קיטון של 22.7% ל-8.5 מיליארד. ההוצאות, לעומת זאת, עלו ב-2.5% ל-6.6 מיליארד. כתוצאה מכך, הרווח הנקי צנח ב-51.66% ל-1.8 מיליארד.
ככלל, מכירות הציוד והשירותים של קוואלקום קטנו ברבעון ב-23.3% ל-7.1 מיליארד דולר ומכירות הרישיונות – ב-19.6% ל-1.3 מיליארד.
נתונים נוספים מראים שבסעיפים הגולמיים, ההוצאות קטנו ב-21.3% ל-3.8 מיליארד דולר, הרווח פחת ב-23.9% ל-4.66 מיליארד והרווח השולי עמד על 55.13%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-42.4% ל-2.8 מיליארד דולר והרווח צלל ב-59.2% ל-1.8 מיליארד.
קוואלקום לא יכולה לרוות נחת גם מתוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה הכספית: בעוד שההוצאות עלו במהלכם ב-1% ל-20.8 מיליארד דולר, ההכנסות ירדו ב-17.1% ל-27.2 מיליארד. בנוסף, הרווח התפעולי מנח ב-47.7% ל-6.4 מיליארד דולר וזה הנקי – ב-43% ל-5.7 מיליארד.
צפי האנליסטים לרבעון הרביעי – בטווח העליון של תחזיות החברה
החברה ציינה כי היא צופה ברבעון האחרון של השנה הכספית הכנסות של בין 8.1 מיליארד ל-8.9 מיליארד דולר ורווח נקי למניה של בין 1.8 ל-1.82 דולר. תחזיות האנליסטים נמצאות בטווח העליון של הצפי הזה: הם חוזים כי ההכנסות של קוואלקום ברבעון זה יעמדו על 8.7 מיליארד דולר והרווח הנקי למניה – על 1.91 דולר.
כריסטיאנו אמון, מנכ"ל קוואלקום, התייחס בדבריו המסכמים את תוצאות הרבעון ליכולות הבינה המלאכותית של החברה ליצור מודלי AI בתוך הטלפונים עצמם, במקום על שרתי ענן, נותנת לחברה סיכוי ל-"נקודת מפנה", שתביא לצמיחה עתידית בהכנסותיה.
03/08/23 17:21
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לנובו, שנמצאת בדרך להשקה רשמית בישראל של מחשב דו מסכי חדש בשם Yoga Book 9i, יכולה לומר שכבר יש לה ניסיון בתחום. עוד לפני ששחררה לפני כמה שנים את ThinkPad X1 Fold עם מסך אחד מתקפל, היא השיקה מחשבי Yoga Book ראשונים שהיו מבוססים על שני מסכים שונים – אחד צבעוני ומלא, והשני מבוסס על תצוגת דיו, ששימש לצורך מקלדת, תיבות פקודה וכדומה.
אלא שהנייד החדש של לנובו הוא משהו אחר לגמרי: ה-Yoga Book 9i כולל שני מסכי OLED בגודל 13.3 אינץ', שניהם ברזולוציית 2.8K ושניהם תפקודיים באופן מלא לחלוטין. אמנם, מסך אחד ממוקם "למעלה" והשני – "למטה", אבל אפשר להריץ יישומים בשני הצדדים, וגם בכמות גדולה מאוד של מצבי עבודה מרשימים – הרבה מעבר למה שאפשר לממש במחשבים הפיכים.
גם המראה והעיצוב של המחשב החדש מיוחדים במינם, עם מארז אלומיניום שעוזר לכך שמשקלו עומד על 1.34 ק"ג בלבד, ועם צבע ירוק טורקיז ייחודי ומבריק, שמושך תשומת לב בעצמו, מעבר לייחודיות הדו מסכית.
מחשב ה-Lenovo Yoga Book 9i עם העט האלקטרוני. צילום: יח"צ
אפילו המארז של המחשב הזה מיוחד, וניכר שהושקעה בו מחשבה – ולא בכדי. מעבר למחשב עצמו, הוא מכיל כמה וכמה קופסאות, שכדאי לבקר בכולן. אחת מאותן קופסאות מכילה את המטען, אחרת את מקלדת הבלוטות' הפיזית, האלגנטית ובאופן קצת מפתיעה אפילו נוחה מאוד לשימוש, ושלישית מכילה את העט האלקטרוני החדש של לנובו, Digital Pen 3, שיש בו סוללה פנימית קטנה שאמורה לספק חודשי עבודה רבים.
ים של מצבי עבודה
בנוסף, יש מעמד מתקפל מיוחד, שחיוני ללמוד איך לקפל ואיך למצב, כי הוא חשוב לשני מצבי עבודה שלדעתי הם שימושיים וחשובים למדי, ושבהם מציבים את שני המסכים זה לצד וזה מעל זה, כאשר המקלדת האלחוטית נמצאת מקדימה, לפני שניהם. זה נראה בהתחלה מפחיד בהתחלה, אבל המעמד מחזיק מעמד היטב בזכות זה.
ברם, בסופו של דבר, רוב השימושים ב-Yoga Book 9i יהיו בתצורה ה-"רגילה", של מחשב נייד מהשורה: המסך העליון בזווית למסך התחתון, ואז מתחילים כמה קסמים. אם מניחים את המקלדת הפיזית על החצי התחתון של המסך, מופיעות מעליה חלוניות שמספקות גישה מהירה לשתי אפליקציות. אם שמים אותה בחצי העליון, אזי החצי התחתון הופך למשטח שליטה מלא, כשניתן, בלחיצה על צלמית בפינה, להקטין אותו לגודל של משטח שליטה תקני.
מחשב ה-Lenovo Yoga Book 9i עם המקלדת הפיזית. צילום: יח"צ
אפשר גם לוותר על המקלדת הפיזית לטובת כזו וירטואלית. במקרה שכזה, לחיצה על המשטח התחתון עם שמונה אצבעות עושה בדיוק את אותה פעולה כמו הנחת המקלדת הפיזית, ואפשר, בשלוש אצבעות, להזיז את המקלדת מעלה או מטה. אם המסך ריק, לחיצה עם שלוש אצבעות גורמת להופעת משטח שליטה שניתן להזיז, להקטין וגם להגדיל – אבל צריך להתרגל לכך.
מה קורה כשהמצב פתוח לחלוטין? או אז אפשר, בלחיצה עם חמש אצבעות, להעביר חלון פתוח מהחלק העליון לזה התחתון ובחזרה, וניתן גם לגרור באופן ידני – אבל זה לא תמיד עובד חלק. אפשר גם להפוך את כל החלק התחתון למשטח שרטוט, ציור וכתיבה, ואז להכניס לעניינים את העט האלקטרוני. בכל המקרים, עקומת הלימוד היא לא ממש שטוחה, וצריך להתאמן ולהתרגל לשיטה.
גם כשמתרגלים, ומתחילים להרגיש שזה חביב ולראות שהתצוגה פשוט מרהיבה, בכל רגע נתון, עדיין מגלים שהממשק של ה- Yoga Book 9iלא מושלם, ועדיין יש באגים. אחד מהם גורם להעלמת חלונות במסך התחתון כשפותחים את המקלדת הווירטואלית, ולפעמים רק את משטח העכבר. לפעמים גם סמן העכבר קופץ חזרה אל המשטח, במקום להישאר בחלק העליון.
מהו החלק העליון? זה שמצויד במצלמת רשת עם חיישן 5 מגה פיקסל ומיקרופון מובנה לצידה. לזו יש מתג פרטיות חשמלי בצד הימני התחתון של המחשב, יחד עם שלוש כניסות USB-C מסביב – ובמקרה הזה זה בהחלט מספק. יש גם ציר נהדר, שכבר מוכר מניידי Yoga אחרים ברמת הפרימיום, שכולל מערכת קול מצוינת המבוססת על טכנולוגיה של באוורס ו-ווילקינס עם תמיכה ב-Dolby Atmos, ושני רמקולי 2 וואט ושני רמקולי 1 וואט. הצליל איכותי במיוחד.
בחירות טכניות
לנובו בחרה להשתמש בנייד כפול המסכים הזה במעבד Core i7-1335U – מהדור ה-13 של מעבדי ה-Core של אינטל. הוא מבוסס על שתי ליבות פעילות ושמונה ליבות ביצועים, והוא אחד הנמוכים במשפחה, שמיועדת לשימוש במחשבים דקים קלים בדרך כלל. הסיבה לכך שלנובו בחרה בה היא די ברורה: עם TDP נמוך של 15 וואט ועם ביצועים שאינם גבוהים במיוחד באופן יחסי – 5 ג'יגה-הרץ לכל היותר לליבת ביצועים ו-3.7 ג'יגה-הרץ לליבה פעילה, אבל ממש לא כולן ביחד – המחשב כמעט שלא מתחמם. עובדה זו משפיעה לטובה גם על ביצועי הסוללה, ומאפשרת להסתפק בקירור אוויר בלבד.
אבל, אליה וקוץ בה. במחשב כזה, לנובו הייתה צריכה לשלב מעבד קצת חזק יותר, למשל מעבד P או מעבד U יותר חזק במקצת. העובשה שהיא לא עושה זאת באה לידי ביטוי לעתים בתגובתיות של המחשב, שמוטל עליו עומס אדיר של שתי תצוגות באיכות גבוהה, שעליהן נפרסות לפעמים, באופן טובעי לחלוטין, הרבה אפליקציות.
בנוסף, זמן הסוללה. על אף שיש ב-Yoga Book 9i סוללה מאוד גדולה, של 80Wh – זה לא מספק, וכשמהסכים עמוסים, לא ניתן להשלים יום עבודה שלם מבלי להתחבר לחשמל. אבל, מהצד השני, אני לא בטוח עד כמה המשתמשים מתניידים עם מחשב שכזה למקומות שמרוחקים משקע חשמלי.
מעבר לכך, המחשב מגיע עם 16 ג'יגה-בייט זיכרון מסוג LPDDR5X, וכן 512 ג'יגה-בייט של אחסון SSD שתומך ב-NVMe ותמיכה ב-WiFi 6. כמו כן, מכיוון שהחיבורים תומכים גם ב-Thunderbolt 4, אפשר לחבר למחשב עוד שלושה מסכים.
בשורה התחתונה, ה-Yoga Book 9i הוא מחשב מאוד ייחודי ומאוד מעניין, אבל קשה לראות אותו הופך ללהיט מכירות – כפי שגם לנובו יודעת מהניסיונות הקודמים שלה בשוק. הוא אמור להגיע לשוק הישראלי עוד לפני תום השנה הנוכחית, עם לוקליזציה מלאה – שזה כולל מקלדת וירטואלית ומקלדת פיזית עם עברית. המחיר שלו, נכון לעכשיו, עומד עד 2,100 דולר, וזה מחיר סביר למחשב כזה.
03/08/23 11:10
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בינה מלאכותית בכלל ו-LLMs (מודלי שפה גדולים – י"ה) בפרט, אכן מהווים סיכון גדול לקהילות ולחברות שלנו, לכלכלות שלנו ולביטחון הלאומי שלנו. אבל הם גם משקפים הבטחה דרמטית – לגילוי תרופות, לעולם סביבתי יותר, לעיצוב, למוזיקה ולאמנות. אנחנו רוצים להבטיח שלצד הדאגות והסיכונים הביטחוניים, גם נקצור את היתרונות מהמערכות המדהימות האלו – עבור החברות והכלכלות שלנו, ונעבוד בזהירות כדי לנהל את הסיכונים הללו", כך אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר ולטכנולוגיה מתפתחת.
לשאלה האם בינה מלאכותית מהווה איום על המין האנושי, השיבה נויברגר כי "הטכנולוגיה חזקה מאוד ויש בה אלמנטים שאיננו מבינים. המפתח עבורנו הוא לנתח היטב ולחשוב מהם הסיכונים המשמעותיים ביותר ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לנסות להבין אותם ולחשוב על גישות לטיפול בהם".
בבית הלבן ינסו בקרות הפחתות סיכונים משמעותיות מה-AI. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, וסגניתו, קמלה האריס. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ShutterStock
"התחלנו לדון בבית הלבן על מערך בקרות לתחום"
לדבריה, "התחלנו לדון בבית הלבן על מערך בקרות לתחום, שלדעתנו יביאו להפחתות סיכונים משמעותיות, יעניקו נראות ושקיפות טובות יותר, ויטפלו בכמה ממרכיבי הליבה של אותם סיכונים. אבל, אני מדגישה – יש הרבה שאיננו יודעים על הטכנולוגיות האלו".
בצד החיוב ציינה נויברגר כי "בינה מלאכותית משפרת, למשל את שירותי הממשלה. באחרונה ביקרתי בסינסינטי ובשיקגו. במוקד 911 יש כל כך הרבה סוגים שונים של שיחות שמגיעות. יש אנשים שמפחדים. לאנשים יש מבטאים שונים. מפעילי המוקד הסבירו שהם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לעזור לאמן את המוקדנים בכמה דרכים, להבין מהן השאלות הנפוצות ביותר ומה היו התשובות והדרכים היעילות ביותר להרגיע אנשים בפאניקה. השימוש הכי מעניין שמצאתי ב-AI, הוא ביכולת להתאים אישית את האימון של המוקדנים המתלמדים – על סמך סוגי השאלות שהם ענו באופן לא נכון, כדי שיוכלו לקבל יותר שאלות כאלה וללמוד".
"אינני מאלה הסבורים שבינה מלאכותית תוביל לאבדון", סיכמה נויברגר, "קשה לעבוד באבטחת סייבר, להיות אחראית לתגובה למתקפות סייבר לאומיות ולחשוב ש-AI היא אסון. לרוב, הטכנולוגיה היא כפולה: יש דברים שמביאים תועלת אדירה ויש דברים שמביאים סיכונים משמעותיים. יש קוד תוכנה שנכתב כדי לשבור מערכות, נוזקה, קוד זדוני, ויש מערכות תוכנה שמהוות את הבסיס והתשתית לכל חיינו. המטרות שלנו הן לנסות, ככל שביכולתנו, להבין את הסיכונים המשמעותיים ביותר ולעצב מדיניות ולהגיב – במהירות. עלינו להדק את הקשר עם החברות הבונות את הטכנולוגיות האלה, כדי להתמקד יחד בהיבטים החשובים: האבטחה, ההגנה, הביטחון והאמון".
03/08/23 16:09
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל קיבלה אישור על פטנט ל-"אביזר לאוזניות אלחוטיות". הרעיון שמאחורי הפטנט ישמח את מי שעושים שימוש יומיומי באוזניות: לעצב אביזרים שונים כמו צמידים או שרשראות, שיחליפו את קופסת הטעינה של ה-AirPods.
כל העניין של ה-AirPods וה-AirPods Pro הוא שהן קלות וקטנות כל כך, שלעיתים קרובות שוכחים איפה מניחים אותן, וגם כשמניחים אותן במארז הטעינה ושמים את המארז בהיסח הדעת איפשהו – צריך לחפש גם אותו, וכמובן, מארז הטעינה הוא אביזר חשוב בפני עצמו, שמעניק לאוזניות זמן שימוש סביר.
אחד האיורים ממסמכי הפטנט. צילום: ממסמכי הפטנט הציבוריים
מה שאפל מחפשת הוא דרך שבה המשתמש יכול לאחסן בקלות את האוזניות בזמן שהן לא בשימוש, והיא בוחנת כמה פתרונות.
"אביזרים למכשירים אלקטרוניים ניידים שמאפשרים למשתמש לשמור את המכשיר האלקטרוני הנייד הם בדרך כלל מגושמים ועשויים להיות לא נוחים, או עשלא לספק תכונות רצויות מסוימות, כגון יכולות טעינה", כתבה אפל במסמך הפטנט. "לפיכך, שיפורים וחידושים באביזרים למכשירים אלקטרוניים יכולים להיות רצויים כדי לשמור בצורה מהימנה את המכשיר האלקטרוני באביזר נוח, תוך מתן תכונות רצויות אחרות".
אחת האפשרויות היא אביזר דמוי שרשרת פתוחה בצורת U שניתן לתקוע בכל צד אוזנייה למשל, וכדי למנוע אפשרות של נפילת האוזניות – ליצור חיבור כלשהו בין שני הקצוות. עוד בוחנת אפל לפי מסמכי הפטנט גרסאות רבות ושונות של רעיון זה, כולל אחת שבה יש נורות המציגות את רמת הטעינה. ניתן להשתמש באביזר מעין זה, בצורת טבעת – שיכולה להיות צמיד או מחזיק מפתחות ועוד.
03/08/23 16:51
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"חייהם.ן של מנהלי ומנהלות האבטחה בארגונים לא קלים כלל וכלל. הם.ן ניצבים.ות מול שלל אתגרים ובעיות. אחד האתגרים העיקריים הוא פער הכישורים ומצוקת כוח האדם בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. עוד לא פגשתי מנהל או מנהלת אבטחה בארגון שאמר.ה: 'יש לי מספיק כוח אדם להתמודד עם איומי הסייבר'. כל אחד ואחת מהם נאבק.ת לגייס עוד עובדים, עם יותר כישורים ומומחיות מקצועית", כך אמר ג'ף ריד, סגן נשיא למוצרי אבטחת ענן בגוגל קלאוד. בראיון לאנשים ומחשבים הוא ציין כי "עם הרחבת מערך מודיעין האיומים שלנו, לאחר שרכשנו את מנדיאנט, אנחנו מסייעים למנהלי ההגנה לדעת לא רק מהם האיומים, אלא גם כיצד ניתן להתגונן מולם טוב יותר, עם נתונים אודות דפוסי המתקפה, זהות התוקף ומטרותיו".
ריד הצטרף לגוגל קלאוד ב-2020. לפני כן הוא היה במשך עשור בכיר בעסקי האבטחה של סיסקו. לדבריו, "בכל ארגון יש מה לשפר בהיבט האבטחה, תוך התמודדות עם הגידול במורכבות הטכנולוגית ובהיקף של האיומים. השינויים הטכנולוגיים הביאו בנוסף להגדלת משטח החשיפה למתקפות, וזה קשור גם לצורך לאבטח את צורת העבודה, שהשתנתה בשלוש השנים האחרונות, בגלל העבודה ההיברידית. אתגר נוסף, שקשור אליו, הוא ריבוי התראות, עם יותר מדי התראות שווא, וחוסר יכולת לברור ולהחליט מהי התראת אמת ומהו 'רעש רקע'. יש יותר מדי נתונים בכל ארגון ויש להם קושי להתמודד עם היצף הנתונים הזה – בכלל ובהיבט האבטחה בפרט".
"עוד אתגר קשור לאיומים מגזריים", ציין ריד. "לא כל איום 'מתאים' לכל ארגון. ישנם ארגונים שמותקפים על ידי שחקני איום רבים. בעזרת מודיעין איומים פרטני, מנהלי האבטחה בארגון יכולים להתמקד בתוקפים הספציפיים שלהם, מיהם, באילו כלי תקיפה הם משתמשים, אילו פגיעויות הם מנצלים ועוד. כך ניתן למקד את משאבי ההגנה על האיומים המופעלים נגד הארגון".
השפעת הרכישה של מנדיאנט על גוגל קלאוד
במרץ 2022 רכשה גוגל את מנדיאנט ב-5.4 מיליארד דולר. לדברי ריד, "אבטחת סייבר היא משימה, אחת החשובות בדור שלנו. עם מנדיאנט אנחנו מציעים אבטחה לכל ארגון, שכוללת מומחיות ובינה, וכך אנחנו מסייעים לארגונים לנהל ולהגדיר באופן יעיל ומתמשך את התמהיל המורכב של מוצרי האבטחה שלהם. כך, אנחנו מציעים לארגונים הגנה בסביבה המשתנה בלא הרף, עם חבילת אבטחה מקצה לקצה. ארגונים מקבלים מאתנו מענה אבטחה לעולמות ניטור וניהול איומי הסייבר והתגובה להם (MDR), וכן זיהוי ותגובה מורחבים לאיומי סייבר מקצה לקצה (XDR)".
רכישת מנדיאנט על ידי גוגל הצטרפה לזו של סימפליפיי הישראלית, שאף היא בוצעה אשתקד – במקרה הזה תמורת כחצי מיליארד דולר. סימליפיי היא החברה הישראלית הראשונה בתחום הסייבר שגוגל רכשה.
ריד הסביר כי "שילובה של מנדיאנט במערך מודיעים האיומים שלנו נותן ערכים נוספים לאלה הטכנולוגיים והמודיעיניים: כיוון שאנחנו מסוגלים לערוך זיהוי לאיום, הלקוח יכול לעשות ניטור טוב יותר, וכך להתמודד טוב יותר עם פערי כוח האדם בעולם האבטחה, עם פחות צורך בתפעול".
מה עם הטמעת רכיבי בינה מלאכותית במערכי ההגנה והמתקפה בסייבר שלכם?
"אנחנו משקיעים רבות בתחום ה-AI כבר שנים. הכניסה של התחומים של מודלי שפה גדולים (LLM) ובינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) לעולם זה היא דבר מרגש. אנחנו 'מפעפעים' את התחום הזה לרוחב כל הפלטפורמות שלנו, כחלק מהיצע שירותי האבטחה שלנו. מעל זה, אנחנו מציעים את Breach Analytics for Chronicle, שהוא בבחינת 'מודיעין איומים קדמי', כדי לעזור לארגונים לזהות במהירות פרצות או פריצות ולצמצם את הנזק שלהן, וכן לסייע להם לשפר את יעילות האבטחה ולהפחית את הסיכון העסקי. כך ניתן לצמצם את משך גילוי הפריצה, שעומד על ימים רבים. לימוד המכונה מסייע לנו לספק לארגונים הקשרים ותובנות לגבי איומים, עם ניתוח אוטומטי של סביבות IT ומינוף של התובנות".
מי ינצח במרוץ החימוש של הבינה המלאכותית בעולם האבטחה?
"אני ממש לא יודע. אני כן יודע שרוב הארגונים מסוגלים להתמודד עם רוב האיומים. אני לא מאמין שה-AI תשנה משמעותית את ה-'משחק' בעולם האבטחה, אבל היא תעזור לספקיות אבטחה ולארגונים, למשל בעזרת ביצוע הדמיות של מתקפות, לצורך הרחבת התרחישים של המתקפות וההתגוננויות. הבינה המלאכותית תסייע לצוותי האבטחה להבין ולדעת יותר לעומק כיצד ה-'רעים' פועלים, ותעזור לארגונים לבצע ריפוי באופן אוטומטי".
מהי ההמלצה שלך לארגונים ששוקלים לעבור לענן?
"ההמלצה שלי להם היא לעשות זאת, כי למרות החשש, הענן מאובטח יותר".
03/08/23 11:59
5.95% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטגריטי תוכנה מבית מטריקס, המתמחה במתן פתרונות תוכנה לארגונים בישראל, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ריוויל סקיוריטי (RevealSecurity) – חברה המתמחה בפתרונות זיהוי התנהגויות חריגות של משתמשים ביישומי SaaS. במסגרת שיתוף הפעולה תקדם אינטגריטי בקרב לקוחותיה את פתרון TrackerIQ שפיתחה ריוויל סקיוריטי.
פתרון TrackerIQ מאפשר לזהות התנהגויות אנומליות של משתמשים חוקיים (Authenticated identities) בשכבה האפליקטיבית של יישום ה-SaaS. באמצעות הפתרון יכולים מנהלי אבטחת המידע ומנהלי הסיכונים בארגונים לקבל התרעות ממוקדות כאשר מזוהות פעולות "חשודות" של המשתמשים השונים במערכת. המערכת יודעת להתריע על פעולות שונות בקרב משתמשים חוקיים מתוך הארגון, דוגמת חברות אאוטסורסינג, ספקים, קבלני משנה, סוכנים ולקוחות, כמו גם על משתמשים חיצוניים כמו במקרי גניבת זהויות. בכך מסייע הפתרון להתמודד מול אירועים של מעילות פנימיות בתוך הארגון (כגון: גניבת נתונים, חבלה בנתונים או ביצוע הונאה) או פעילות זדונית באמצעות גניבת זהויות.
פתרון זה הכרחי לארגונים במציאות המשתנה בקצב מהיר, הודות ליכולת לזהות במהירות פעילות חריגה, כך שניתן למזער נזקים במקרים שונים כגון: טעות אנוש, מעילה, הונאה, השבתה, גניבת זהות וכיוצא בזאת. זיהוי מוקדם של אירועים מסוג זה מקדם פעילות פרו-אקטיבית בארגון ומקצר משמעותית את זמן תחקור האירוע והתגובה.
ייחודיות המערכת היא יכולת הניתוח של רצפי התנהגות המשתמשים, בצורה מדויקת ומהירה, ללא כל צורך בהבנה מוקדמת של תוכן האפליקציה. הפתרון מציג רמת דיוק גבוהה שממקדת את הארגון בהתרעות אמיתיות ומדרגת את הסיכון בהתאם להגדרות רגישות מותאמות לארגון. TrackerIQ הוא פתרון אגנוסטי שיודע לעבוד עם כל אפליקציה של הארגון שמייצרת לוגים בסיסיים (אפליקציית SaaS או אפליקציית פנים-ארגונית).
"הפתרון הטוב ביותר בשוק לזיהוי אנומליות אפליקטיביות של משתמשים"
לדברי נמרוד עמיר, סמנכ"ל סייבר וחדשנות באינטגריטי תוכנה: "חברת ריוויל סקיוריטי הישראלית מביאה עימה פתרון ייחודי כחול לבן, המבוסס על פטנט חדשני, בדרך בה היא ניגשת לבעיה של 'מה המשתמשים שלי עושים?' ובפרט 'מה הם עושים שונה היום מאתמול?'. TrackerIQ מקטין משמעותית את כוח האדם הנדרש בארגונים, על ידי חיסכון באנליסטים בצוותי ה-SOC השונים, משום שהוא מייעל את תהליך זיהוי פעולות חשודות. נכון להיום הצוותים נדרשים לכתוב חוקים המבוססים על אירועים ידועים מראש, דבר שגורר עלויות גבוהות לארגונים. הפתרון פועל כבר בארגונים גדולים במגזר הפיננסי והתעשייתי וזוכה להצלחה רבה. הודות להצלחה זו החליטה אינטגריטי תוכנה מבית מטריקס להוסיף את TrackerIQ לסל המוצרים שלה, ובכך תרחיב ותעצים את השירותים שתספק ללקוחותיה".
אבי הרוש, מנהל פעילות ריוויל סקיוריטי בישראל: "אינטגריטי תוכנה הבינה את הערך המשמעותי של TrackerIQ וזיהתה שהוא יתרום משמעותית ללקוחותיה המשתמשים יותר ויותר במערכות SaaS, עליהן קשה פעמים רבות לשלוט ולנטר. אינטגריטי מביאה עימה שנות ניסיון והיכרות עמוקה עם לקוחותיה. לקוחות אינטגריטי יהנו מליווי והטמעה מקצועיים, המותאמים לצרכי החברה, כפי שהיו מורגלים עד היום. ריוויל סקיורטי עובדת בשותפות מלאה עם אינטגריטי, ויחד יביאו את הפתרון הטוב ביותר בשוק לזיהוי אנומליות אפליקטיביות של משתמשים".