דמיינו מה היתה יכולה הממשלה לעשות אילולא ההתנגדויות הפבלוביות של לימון ובהרב-מיארה: זיני היה מתמנה בזמן ופקודיו היו מקבלים אותו ללא שאלות. אותו הדבר ביחס לגופמן ולגופים שהקיזו את דמו והקשו עליו את הנחיתה במוסד. הרפורמה בתקשורת, הרפורמה המשפטית, אפילו המינוי לנציב שירות המדינה נמרח בגלל ההתנגדות לרואי כחלון

לימי הנרמול הללו יש סמל: יונתן אוריך. פעם על האשמות מהסוג שלו היית מוקע. היית נדון לקלון חברתי. אבל דווקא הוא נמצא במקום המשפיע ביותר לחיינו. חיי את חייו בטוויטר, מצייץ דמעות על תנאי המעצר שלו. "ועוד לא התחלנו", מצהיר על הסרטון המפלג "אמא אני ביביסט". מצייץ רפש מהסוג הנמוך ביותר נגד איזנקוט

הבחירות הקרובות חייבות לעסוק מחדש באתוס הציוני ובדרכים למימושו. הציונות לא קמה מתוך קולוניאליזם אלא מתוך זיקה היסטורית, רוחנית ולאומית בת אלפי שנים

"כשנראה אותך שוב", ספרה החדש של רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הרש ז"ל, שנחטף ונהרג בעזה, נמצא בראש רשימת רבי המכר של ה”ניו-יורק טיימס”. בניגוד למה שאפשר היה לצפות, זה אינו ספר על מאבק, אלא על אובדן ואהבה. הוא מבהיר מה המשמעות של להיות אישה יהודיה, ויותר מכך – אמא יהודיה

קרוב לשנתיים הצפון מקבל בדיוק את אותו המסר. לא בנאומים ולא בהודעות לעיתונות, אלא במעשים. אתם חשובים אבל תמיד יש משהו חשוב יותר. כן, גם חגיגת בת מצווה